אתם יכולים להסתכל על זה כסימן נוסף להתאוששות בהייטק. עוד גיוסים, עוד תוכניות אופציות, ועוד עובדים שמצפים מהחברות לגמישות ויעילות בניהול ההטבות ההוניות שלהם. על הרקע הזה מודיעים חברת Slice Global Equity ו-ESOP מבית הפניקס בית השקעות על שיתוף פעולה שמטרתו לספק לחברות ההייטק הישראליות פתרון כולל לניהול תגמול הוני מהשלב הראשוני של הקצאת אופציות ועד לשלב ההנפקה או האקזיט. המהלך מאחד בין טכנולוגיית אקוויטי מתקדמת לבין מעטפת נאמנות לפי סעיף 102, ליווי רגולטורי ומיסויי, ומציע לחברות ניהול מקצה לקצה של כל תהליך התגמול ההוני בפלטפורמה אחת.

המערכת החדשה תכלול ניהול קאפ-טייבל ותוכניות אופציות ו-RSU בזמן אמת, אינטגרציה עם מערכות HR ו-Finance, ניהול רגולציה ומיסוי בישראל ובעולם, הפקת דוחות פיננסיים ואנליטיקה מתקדמת, לצד סימולציות של דילול, סבבי השקעה ותרחישי אקזיט או הנפקה בלחיצת כפתור. השילוב בין ESOP לבין Slice נועד להקל על מנהלים ויזמים בהתמודדות עם תהליכי התגמול, תוך שמירה על שקיפות לעובדים ועל עמידה בתקנים בינלאומיים.

Slice Global Equity פועלת כפלטפורמה לניהול אקוויטי גלובלי המאפשרת למחלקות הכספים בארגונים, משפט ומשאבי אנוש לנהל את מערך ההון במקום אחד. בין הלקוחות שלה נמנות חברות כמו WIZ, Guesty ו-VAST. ESOP. 

ESOP פועלת כבר למעלה משני עשורים ומנהלת אלפי נאמנויות לפי סעיף 102, כולל ליווי הנפקות, מימושי אופציות וייעוץ משפטי ומיסויי לחברות פרטיות וציבוריות.

אייל פרוינד, מנכ"ל ESOP מבית הפניקס מסר: "זה חיבור מהסוג שלא רק מייצר ערך אלא מייצר פרספקטיבה חדשה. החברות ייהנו לראשונה גם ממערכת טכנולוגית מתקדמת לניהול כל התוכנית וגם ממעטפת שירות אנושית ורגולטורית מההקצאה הראשונה ועד ההנפקה או המכירה."

הביקוש לאנרגיה בעידן הבינה המלאכותית מאתגר את היכולת של מערכות החשמל ברחבי העולם. בקבוצת אפולו מעריכים כי הפער בין ההיצע הקיים לצרכים החדשים לא ייסגר בעשורים הקרובים. דייב סטנגיס, לשעבר ראש תחום הקיימות באפולו, אומר לבולמברג כי מדובר במגבלה גדולה שתאט את המהפכה. אפולו משקיעה כ-60 מיליארד דולר בתחום התשתיות והאנרגיה, מתוך יעד של 100 מיליארד דולר עד 2030. במקביל, היא רכשה חלק ב-Stream Data Centers כדי לענות על הביקוש למרכזי נתונים, תשתיות וקירור.

אבל כל זה לא מספיק. אתם קוראים בחודשים האחרונים על עסקאות ענק בין חברות ה-AI לבין עצמם ובין מרכזי נתונים, הכל כדי לתפוס חוות שרתים ומקורות אנרגיה, ועדיין זה לא יספיק. הכוח החישובי שנזקקים לו בהסקת AI הוא דרמטתי ועל פי מחקרים שונים לא ניתן יהיה לסגור אותו - משמעות, מערכות AI איטיות, או מערכות AI רק לחלק מהציבור - בתשלום גבוה.  

השקעות ענק, מחסור באנרגיה, החזר השקעה נמוך

השקעות הענק שנעשות כעת ויעשו בהמשך לא יוכלו להצליח ללא מקורות אנרגיה. ההשקעה בתשתית אנרגיה היא הבסיס ל-AI ולכן שומעים על הרחבה מאוד משמעותית של פעילות האנרגיה התומכת ב-AI. 

דוח של חברת הייעוץ ביין & קומפני מצייר תמונה מדאיגה. קיים פער משמעותי בין ההשקעות הגבוהות לבין היכולת לייצר הכנסות. לפי החישובים עד שנת 2030 יזדקקו החברות להכנסות שנתיות של כ-2 טריליון דולר כדי להחזיק את מרכזי הנתונים שלהן בפעילות שוטפת. בפועל, ההכנסות הצפויות יגיעו רק לכ-1.2 טריליון דולר, פער של כ-800 מיליארד דולר שמאיים על המהפכה.

• מה מאיים על מהפכת ה-AI?
• מניית ביוטק בלי מוצר זינקה פי 47 בשלושה חודשים
• המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7

בעוד שהחברות הטכנולוגיות משקיעות סכומים גדולים בהקמת תשתיות מתקדמות, המודל הכלכלי עדיין לא מוכח. הציבור והמשקיעים מכירים את השירותים המובילים - ChatGPT, Gemini, Copilot ועשרות מתחרים נוספים. אך השאלה היא כמה משתמשים מוכנים לשלם עליהם לאורך זמן, והאם ההכנסות מהמודלים העסקיים הקיימים יצליחו לכסות את העלויות הגבוהות של שרשרת החומרה, צריכת האנרגיה והתחזוקה השוטפת. בדוח השנתי שלה על טכנולוגיות גלובליות מובילות, ביין מדגישה כי הצורך בחישובי AI גדל בקצב מהיר פי שניים מחוק מור, מה שמכניס לחץ רב על כל שרשרת הערך, החל מהייצור של שבבים ועד להפצת החשמל הנדרשת.