עובדי ReWire
צילום: תום חוליגנוב

ReWire הישראלית גייסה 25 מיליון דולר; תרחיב את סל השירותים

השלמת הסבב מביאה את סך גיוסי חברת הפינטק - המפתחת פלטפורמה לשירותים פיננסיים עבור מהגרי עבודה - לכ-62 מיליון דולר. בגיוס השתתפה גם חברת הביטוח מגדל. לאחרונה החלה החברה להציע שירותי ביטוח בשיתוף עם AIG
תומר אמן |

חברת הפינטק Rewire המפתחת פלטפורמה לשירותים פיננסיים עבור מהגרי עבודה, מדווחת כי השלימה גיוס הון של כ-25 מיליון דולר בהשתתפות חברת מגדל ביטוח -1.35% והמשקיעים הקיימים Standard Bank of South Africa, הבנק הצרפתי BNP Paribas דרך Opera Tech Ventures, גלילות קפיטל, הקרנות Viola Fintech, Moneta Capital Partners הישראלית, Renegade Partners האמריקאית, פלטפורמת ההשקעות OurCrowd, ומשקיעי אנג'ל פרטיים כמו יהודה זיסאפל הישראלי וג'רי יאנג, מייסד ומנכ"ל Yahoo.

עד היום גייסה החברה 62 מיליון דולר כולל הגיוס הנוכחי ובסבבי A  ו-B לרבות קו אשראי בגובה 15 מיליון דולר. החברה נוסדה בשנת 2015 על ידי המנכ"ל גיא קשטן, סמנכ"לית המחקר והפיתוח עדי בן דיין, המנהל הטכנולוגי הראשי סער יהלום ואור בן-עוז וזאת לדבריהם במטרה לסייע למהגרי עבודה לבצע פעולות פיננסיות במדינות שאליהן היגרו.  

על בסיס היכרות עם המאפיינים והצרכים של אוכלוסייה זו, פיתחה Rewire סל של שירותים פיננסיים הכולל: העברות כספים ותשלום חשבונות במדינות המקור וכן שירותים נוספים באירופה ובהם: חשבון תשלומים (IBAN), חשבון משפחתי, כרטיס חיוב, חשבון משפחתי, העברות כספים מקומיות בתוך אירופה, ביטוחים עבור המשתמשים ועבור משפחותיהם, חבילת תקשורת והפקדות כספים פיזיות, כך דווח.

עוד נמסר כי  לאחרונה נכנסה Rewire לתחום הביטוח. בעקבות חתימת הסכם עם חברת ביטוח פן-אסייתית, החברה מציעה באירופה ובקרוב בישראל ביטוחים לבני המשפחות במדינות המקור, לדוגמה, ביטוח למשפחות לנזקי טייפונים בפיליפינים וביטוח להוצאות אשפוז עקב קורונה. בעקבות חתימת הסכם עם AMERICAN INTERNATIONAL (סימול: AIG) תציע Rewire ביטוחים מורחבים למהגרי עבודה העובדים באירופה.  

האפליקציה של Rewire המוצעת ב-8 שפות מאפשרת כיום לכ-600 אלף מהגרי עבודה בישראל ובמדינות אירופה לשלוח כספים לבני משפחותיהם בארצות המקור. עוד מספרת החברה כיצד בישראל יכולים מהגרי העבודה לבצע העברות כספים בכ-1,000 נקודות הפקדה בסניפי בנק הדואר, GMT וסופר-פארם.

הפעילות הפיננסית של Rewire מבוססת לדבריה על רישיונות שקיבלה. בשנת 2020 קיבלה Rewire מהבנק המרכזי של הולנד רישיון אירופאי מסוג "Electronic Money Institution" המאפשר, בין היתר העברת כספים בינלאומית וניהול חשבונות דיגיטליים בכל האיחוד האירופי. בישראל Rewire מחזיקה ברישיון למתן שירות בנכס פיננסי מורחב מרשות ההון במשרד האוצר.

גיא קשטן, שותף מייסד ומנכ"ל Rewire: "אנו רואים את עצמנו כחברת אימפקט החותרת לשוויון כלכלי ועצמאות פיננסית של מהגרי עבודה. יש כיום בעולם כ-250 מיליון מהגרי עבודה ששולחים מידי שנה 1.5 טריליון דולר למשפחותיהם וזקוקים לפתרונות פיננסיים לתנאי העבודה שלהם ואנו ממשיכים לשקול כיצד להגדיל את סל השירותים שלנו."

קיראו עוד ב"BizTech"

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
AI שעון חול (גרוק)AI שעון חול (גרוק)
מות האינטרנט

הקץ של האינטרנט כפי שהכרנו: איך הבינה המלאכותית עלולה לחסל את הרשת העולמית

האם האינטרנט שפרץ בשנות התשעים וחיבר מיליארדי אנשים לרשת גלובלית של מידע, תקשורת ומסחר נמצא בסכנת הכחדה? פרופסור משה ורדי, מדען מחשב בכיר מאוניברסיטת רייס מביע דאגה לגורלה של התשתית הדיגיטלית: "כל המערכת האקולוגית של האינטרנט בנויה על כך שאנשים מבקרים באתרים"

ענת גלעד |

הכול התחיל ב-1989 במעבדות CERN בשוויץ. טים ברנרס-לי, פיזיקאי בריטי צנוע, המציא משהו שישנה את העולם לנצח - את הרשת העולמית, ה-World Wide Web. אבל הפריצה האמיתית התחילה רק באמצע שנות התשעים, כשהדפדפן Mosaic שוחרר ב-1993 והאינטרנט הפך לזמין מסחרית ב-1995. תוך שנים ספורות, מיליארדי בני אדם חיברו את עצמם לרשת גלובלית של מידע, תקשורת ומסחר. זו הייתה מהפכת התקשורת הגדולה ביותר מאז המצאת הדפוס.


ביום שני זה קורה: הוועידה הכלכלית של ביזפורטל. מוזמנים לשמוע את המנהלים הבכירים במשק, לקבל תובנות על השקעות, להבין את השפעות ה-AI על חברות והאם זה הזמן לצמצם פוזיציה במניות? וגם - לראות ולקבל את הדירוג של ביזפורטל למניות פיננסיות (הדירוג לחברות התשתיות שיצרנו לקראת הועידה הקודמת שהתמקדה בתשתיות ייצר תשואה עודפת) - להרשמה


שלושים שנה חלפו, ובנובמבר 2022 החלה מהפכה נוספת - OpenAI שחררה את ChatGPT לעולם, ופתאום, מה שאלן טיורינג הגדיר ב-1950 כסימן ההיכר האולטימטיבי של אינטליגנציה - היכולת ליצור טקסט איכותי בשפה טבעית - הפך לזמין לכל אחד עם חיבור לאינטרנט. אבל כאן מתחיל הסיפור המטריד שמעלה פרופסור משה י. ורדי, מדען מחשב בכיר מאוניברסיטת רייס, במאמר מרתק שפורסם בכתב העת היוקרתי Communications of the ACM.

"אני תוהה," כותב ורדי בנימה שמסתירה חרדה, "אם מהפכת ה-AI הגנרטיבי תבלע בסופו של דבר את מהפכת הרשת". זו לא סתם תהייה פילוסופית. ורדי מציג טיעון מפורט ומנומק לכך שהטכנולוגיה החדשה ביותר שלנו עלולה להרוס את התשתית הדיגיטלית שעליה נשען העולם המודרני.

המידע רוצה להיות חופשי


כדי להבין את העומק של הבעיה, ורדי מביא דוגמה פשוט. הוא מציין כי בעבר מקליד בגוגל 'איך לאזן גלגלים ברכב?' וגוגל הייתה שולחת אותו לעמוד אינטרנט על איזון גלגלים. היום הוא שואל צ'אטבוט את אותה השאלה בדיוק ומקבל תשובה מפורטת, בלי לבקר בשום עמוד אינטרנט. לכאורה, זה נשמע מושלם - יעילות, נוחות, חיסכון בזמן. אבל ורדי מזכיר לנו משהו שקל לשכוח: כל המערכת האקולוגית של האינטרנט בנויה על כך שאנשים מבקרים באתרים. כבר ב-2018 הוא הצביע על הבעייתיות - "Information wants to be free", המידע רוצה להיות חופשי. הסלוגן הזה, שנולד הוביל למודל העסקי שמניע את גוגל ואת רוב האינטרנט - פרסום.