עובדי ReWire
צילום: תום חוליגנוב

ReWire הישראלית גייסה 25 מיליון דולר; תרחיב את סל השירותים

השלמת הסבב מביאה את סך גיוסי חברת הפינטק - המפתחת פלטפורמה לשירותים פיננסיים עבור מהגרי עבודה - לכ-62 מיליון דולר. בגיוס השתתפה גם חברת הביטוח מגדל. לאחרונה החלה החברה להציע שירותי ביטוח בשיתוף עם AIG
תומר אמן |

חברת הפינטק Rewire המפתחת פלטפורמה לשירותים פיננסיים עבור מהגרי עבודה, מדווחת כי השלימה גיוס הון של כ-25 מיליון דולר בהשתתפות חברת מגדל ביטוח 0% והמשקיעים הקיימים Standard Bank of South Africa, הבנק הצרפתי BNP Paribas דרך Opera Tech Ventures, גלילות קפיטל, הקרנות Viola Fintech, Moneta Capital Partners הישראלית, Renegade Partners האמריקאית, פלטפורמת ההשקעות OurCrowd, ומשקיעי אנג'ל פרטיים כמו יהודה זיסאפל הישראלי וג'רי יאנג, מייסד ומנכ"ל Yahoo.

עד היום גייסה החברה 62 מיליון דולר כולל הגיוס הנוכחי ובסבבי A  ו-B לרבות קו אשראי בגובה 15 מיליון דולר. החברה נוסדה בשנת 2015 על ידי המנכ"ל גיא קשטן, סמנכ"לית המחקר והפיתוח עדי בן דיין, המנהל הטכנולוגי הראשי סער יהלום ואור בן-עוז וזאת לדבריהם במטרה לסייע למהגרי עבודה לבצע פעולות פיננסיות במדינות שאליהן היגרו.  

על בסיס היכרות עם המאפיינים והצרכים של אוכלוסייה זו, פיתחה Rewire סל של שירותים פיננסיים הכולל: העברות כספים ותשלום חשבונות במדינות המקור וכן שירותים נוספים באירופה ובהם: חשבון תשלומים (IBAN), חשבון משפחתי, כרטיס חיוב, חשבון משפחתי, העברות כספים מקומיות בתוך אירופה, ביטוחים עבור המשתמשים ועבור משפחותיהם, חבילת תקשורת והפקדות כספים פיזיות, כך דווח.

עוד נמסר כי  לאחרונה נכנסה Rewire לתחום הביטוח. בעקבות חתימת הסכם עם חברת ביטוח פן-אסייתית, החברה מציעה באירופה ובקרוב בישראל ביטוחים לבני המשפחות במדינות המקור, לדוגמה, ביטוח למשפחות לנזקי טייפונים בפיליפינים וביטוח להוצאות אשפוז עקב קורונה. בעקבות חתימת הסכם עם AMERICAN INTERNATIONAL (סימול: AIG) תציע Rewire ביטוחים מורחבים למהגרי עבודה העובדים באירופה.  

האפליקציה של Rewire המוצעת ב-8 שפות מאפשרת כיום לכ-600 אלף מהגרי עבודה בישראל ובמדינות אירופה לשלוח כספים לבני משפחותיהם בארצות המקור. עוד מספרת החברה כיצד בישראל יכולים מהגרי העבודה לבצע העברות כספים בכ-1,000 נקודות הפקדה בסניפי בנק הדואר, GMT וסופר-פארם.

הפעילות הפיננסית של Rewire מבוססת לדבריה על רישיונות שקיבלה. בשנת 2020 קיבלה Rewire מהבנק המרכזי של הולנד רישיון אירופאי מסוג "Electronic Money Institution" המאפשר, בין היתר העברת כספים בינלאומית וניהול חשבונות דיגיטליים בכל האיחוד האירופי. בישראל Rewire מחזיקה ברישיון למתן שירות בנכס פיננסי מורחב מרשות ההון במשרד האוצר.

גיא קשטן, שותף מייסד ומנכ"ל Rewire: "אנו רואים את עצמנו כחברת אימפקט החותרת לשוויון כלכלי ועצמאות פיננסית של מהגרי עבודה. יש כיום בעולם כ-250 מיליון מהגרי עבודה ששולחים מידי שנה 1.5 טריליון דולר למשפחותיהם וזקוקים לפתרונות פיננסיים לתנאי העבודה שלהם ואנו ממשיכים לשקול כיצד להגדיל את סל השירותים שלנו."

קיראו עוד ב"BizTech"

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
אייפון מתקפל, ג'ון פרוספראייפון מתקפל, ג'ון פרוספר

יוטיובר חשף את האייפון המתקפל - כמה זה הולך לעלות?

אחרי שנים של שמועות, הדלפה חדשה מרמזת שאפל מרגישה שהשוק סוף סוף בשל; ג’ון פרוסר, שכבר הסתבך עם אפל בעבר, מפרסם הדמיות מפורטות של האייפון המתקפל

מנדי הניג |
נושאים בכתבה אפל

אפל עדיין לא אמרה מילה רשמית, אבל בעולם שבו הדלפות חזקות כמעט כמו הכרזות קשה לשמור על דברים בסוד. ג’ון פרוסר, אחד היוטיוברים הכי שנויים במחלוקת סביב אפל, פרסם בערב חג המולד סרטון עם הדמיות תלת-ממד של מה שהוא מציג כאייפון המתקפל הראשון. לא ספוקולציה, עיצוב מגובש, עם מידות, מצלמות, עובי ופרטים שמרגישים קרובים מדי למציאות.


ההדלפה של ג'ון פרוספר - האייפון המתקפל:

החשיפה הזו מגיעה ברגע מעניין לשוק. מכשירים מתקפלים קיימים כבר כמעט שבע שנים, אבל למרות ההייפ, הם עדיין מהווים כ-1.6% בלבד ממכירות הסמארטפונים בעולם. ועדיין, משהו מתחיל לזוז. תחזיות כבר מדברות על צמיחה של כ-30% במכירות מתקפלים בשנה הקרובה, ויש לא מעט אנליסטים שסבורים שאפל יכולה להיות הטריגר שיעביר את הקטגוריה משוליים למיינסטרים.

אפל עושים את מה שאחרים עושים - יותר טוב

אפל כמעט אף פעם לא הראשונה. היא לא הייתה הראשונה בסמארטפונים, לא בנגני מוזיקה, ולא בשעונים חכמים. אבל כשהיא נכנסת, היא בדרך כלל מנסה לפתור בעיות בסיסיות, לא רק לשכפל מוצר קיים. במקרה של מתקפלים, הבעיות האלה מוכרות: יש קפל בולט במסך, חשש מעמידות לאורך זמן, פשרות בעובי, בסוללה וגם בחוויה היומיומית.

לפי פרוסר והדלפות נוספות שמסתובבות, האייפון המתקפל של אפל צפוי להגיע בפורמט של "ספר". מסך חיצוני בגודל 5.5 אינץ’, עם חור למצלמת סלפי, ומסך פנימי רחב של 7.8 אינץ’, שגם בו יש מצלמה קדמית. בגב המכשיר מופיע מערך צילום כפול על בליטה מאורכת, עיצוב שמזכיר מאוד את קו ה-Air, עם פלאש בצד הנגדי. העיצוב הכללי רחב יותר מגבוה, גם כשהמכשיר סגור וגם כשהוא פתוח, משהו שמבדיל אותו מהגישה של סמסונג בדגמי ה-Z Fold.

הנתון שהכי מסקרן זה העובי. לפי ההדלפה, המכשיר יהיה בעובי של כ-9 מ"מ כשהוא סגור, כלומר כ-4.5 מ"מ לכל צד. זה דק מאוד, אפילו ביחס לסטנדרטים של אפל, ודק יותר מה-iPhone Air, שכבר היום מרגיש כמעט על גבול הפיזיקה. כדי להגיע לממדים כאלה, אפל לפי הדיווחים משתמשת בציר מתקדם במיוחד, שמשלב פלדת אל־חלד וטיטניום, עם רכיבים מסגסוגת “מתכת נוזלית”, חומר שחזק משמעותית מטיטניום רגיל ומאפשר שטיחות טובה יותר של המסך.

און גולן, מנכ"ל מייסד 4Model קרדיט: יח"צאון גולן, מנכ"ל מייסד 4Model קרדיט: יח"צ
סטארטאפ להכיר

"יש היערכות עולמית למצב מתוח או למלחמה ופה אנחנו נכנסים"

שיחה עם און גולן, מייסד ומנכ"ל 4Model

הדס ברטל |

ספר בקצרה על עצמך:

במקור מחדרה, נשוי פלוס 2. מהנדס מכונות בהשכלה שלי, כאשר התחלתי בתור מתכנן בתחום הביטחוני. שירתי בשייטת במשך 6 שנים, ואת הפרויקט גמר של התואר עשיתי ביחידה. היום אני מנכ"ל 4Model ובנוסף אני בוחן פרויקטי גמר שהם מסווגים ונעשים עם חיל הים של סטודנטים במכללת אפקה, וזו סוג של סגירות מעגל עבורי כי גם אני למדתי בה.

ספר על החברה ומניין בא הרעיון?

כמהנדס, כאשר עובדים על פיתוח חדש, ברגע ששלב התכנון נגמר, צריך לייצר אותו, גם אם בכמויות נמוכות ולשם בדיקת המוצר. בנקודה הזו, הרגשתי שיש מצוקה בשוק. אם הייתי מסיים תכנון תוך ארבעה חודשים, כדי לייצר את המוצר היה לוקח עוד חצי שנה, כי צריך לעבור בין 5 ל-30 קבלני משנה רק כדי לייצר אבטיפוס, כאשר אצל כל אחד מהם אתה הלקוח הכי לא חשוב, וזה חונק הרבה חברות הנדסה.

התחלתי לחפש ספקים בסין, טסתי המון פעמים, יצרתי קשרים עם מפעלים. ראיתי שהייצור שם יעיל ומהיר, ואפשר לעשות את רוב העבודה במקום אחד. אחרי עשר שנים כמתכנן מכאני בעצמי, ובשנת 2022, פתחתי את 4Model.

החברה החלה עם ייצור בסין כאשר הלקוחות הראשונים היו חברות הנדסה וסטודיואים שיצרו מוצרים ונתקלו בבעיית ייצור. כיום אנחנו עובדים עם חמישה מפעלים בסין ובהודו. היום במדינת ישראל יש פיקוח של אפ"י כאשר יש חלקים שמותר לייצר בסין ויש כאלה שאסור, ואנחנו מייצרים בהודו במפעל מאושר תעשייה ביטחונית, כאשר הלקוחות שלי הם ברובן בתחום הדיפנסאפ"י זו מחלקה במשרד הביטחון, והיא הגוף המפקח על הייצור הביטחוני שמכתיב מה מותר ומה אסור. יש רשימה של מדינות שמותר לנו לעבוד איתן ואלו מדינות אסור לנו.

היום, גם מפעלי ייצור מקומיים מדברים על כך שלפני המלחמה או לפני חמש שנים, רק 30% מההלקוחות שלהם היו מהתעשייה הביטחונית ו-70% אזרחית. היום היחס הזה הוא הפוך. היום כשאנחנו מדברים על תעשייה ביטחונית, בין אם על מערכות התקפה או הגנה וציוד נלווה, ואפילו ייצור מדים ונעליים, הכל חווה גידול מטורף וזה הכל חלק מתעשיית הדיפנס.