צילום: טאואר

טאואר בשת"פ עם אלסיון פוטוניקס: יספקו פתרונות תקשורת אופטית

חבר השבבים הישראלית הודיעה על שיתוף פעולה טכנולוגי עם חברה ספרדית המתמחה בתכנון מתקדם של רכיבים לתקשורת אופטית; אלסיון תספק מעגלים אופטיים המבוססים על פלטפורמת הסיליקון פוטוניקס של טאואר, עבור יישומים מתקדמים בתחומי הדאטה-קום, הטלקום והחיישנים

איתן גרסטנפלד | 25/03/2025 15:22

נושאים בכתבה טאואר שיתוף פעולה

חבר השבבים הישראלית טאואר הודיעה על שיתוף פעולה טכנולוגי עם אלסיון פוטוניקס (Alcyon Photonics), חברה המתמחה בתכנון מתקדם של רכיבים לתקשורת אופטית. במסגרתו, אלסיון פוטוניקס תספק מעגלים אופטיים המבוססים על פלטפורמת הסיליקון פוטוניקס של טאואר, עבור יישומים מתקדמים בתחומי הדאטה-קום, הטלקום והחיישנים.

על פי הודעת החברה, המודולים של אלסיון, אשר פותחו במיוחד עבור פלטפורמת ה-SiPho של טאואר, מאפשרים ללקוחותיה לבצע אינטגרציה של אותם בלוקים אופטיים באופן מהיר, אמין, וחסכוני – תוך קיצור זמן הפיתוח ושיפור יעילות המעבר לשלב הייצור. מודולים ייחודים וחדשניים אלו מספקים יתרונות תחרותיים משמעותיים לרבות יציבות גבוהה במיוחד בתהליך הייצור, תוך שמירה על סטייה של פחות מ-3 ננומטר, גם בשונות ייצור של עד 30 ננומטר. כלומר תכנון השבב כה יציב ומדויק, שהוא לא מושפע משינויים בתהליך הייצור ושומר על תוצאה עקבית.

בנוסף, במסגרת שיתוף הפעולה פותחו גם פתרונות חדשניים לתקשורת אופטית מהירה במרכזי נתונים, בהם מערכות Coarse Wavelength Division Multiplexing - CWDM - טכנולוגיה המאפשרת שידור של מספר ערוצים אופטיים על גבי סיב יחיד באמצעות אורכי גל שונים בתחום ה -O band (התחום האופטי המשמש בעיקר לקישוריות פנימית במרכזי נתונים, כגון חיבורי שרתים בתוך ובין מתקנים). בנוסף, פותחו פתרונות קוהרנטיים מתקדמים בתחום ה C+L –שהוא תחום תדרים רחב המשמש לתקשורת אופטית קוהרנטית למרחקים ארוכים ובקצבים גבוהים – המאפשרים הגדלת קיבולת של העברת הנתונים, שיפור יכולת ההתרחבות והתאמה מיטבית ומדויקת לדרישות העתיד של רשתות אופטיות מתקדמות.

"אנו נרגשים לשתף פעולה עם טאואר ולהביא לשוק מעגלים ואבני בנין אופטיים חדשניים," אמרה ג'ימנה גרסיה-רומאו, מנכ"לית אלסיון פוטוניקס. "השילוב בין טכנולוגיית הייצור של טאואר ליכולות התכנון שלנו יאפשר ללקוחות לבצע אינטגרציה מדויקת ויעילה של מודולים אופטיים ולפתח יישומים חדשניים ביעילות תוך קיצור זמן הפיתוח של שבבים לתקשורת אופטית."

"טאואר מחויבת לטיפוח ותמיכה במערך הפיתוח הטכנולוגי באופן המאפשר ללקוחותיה להאיץ חדשנות במגוון תחומים ובתחום התקשורת האופטית בפרט," אמר ד"ר סמיר צ'ודרי, סמנכ"ל מערך התכנון בטאואר סמיקונדקטור. "שיתוף הפעולה שלנו עם אלסיון פוטוניקס מרחיב את היצע הפתרונות שלנו לרכיבים אופטיים מאומתים ועתירי-ביצועים לשבבי התקשורת האופטית. פתרונות מסוג זה תורמים לקידום הדור הבא של יישומי התקשורת המהירה ומחזקים את מעמדה המוביל של טאואר סמיקונדקטור בענף זה."

כל הכותרות 24/7 הטלגרם שלנו - תכנים יחודיים

הגב לכתבה

שם המגיב *

כותרת תגובה *

תוכן התגובה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה

ערן ברק, מנכ"ל ומייסד Mind, קרדיט: אוהד קאב

סטארטאפ להכיר

"כבר קיבלנו הצעות לרכישה שהורדנו מהפרק כי אנחנו רואים פוטנציאל אדיר"

שיחה עם ערן ברק, מייסד ומנכ"ל חברת הסייבר MIND

הדס ברטל | 01/01/2026 12:48

נושאים בכתבה AI בינה מלאכותית סייבר דליפת מידע אחסון מידע סטארט אפ

ספר בקצרה על עצמך:

במקור מיבנה, שירתי 6 שנים ב-8200, את התואר הראשון עשיתי בטכניון ולאחריו חזרתי לעולם המודיעין והסייבר. בשנת 2014 הקמתי יחד עם שותפיי את Hexadite, סטארט אפ שפיתח טכנולוגיה לאוטומציה של תגובה לאירועי סייבר. החברה גייסה כ-10.5 מיליון דולר, העבירה את פעילותה לבוסטון, וב-2017 נרכשה על ידי מיקרוסופט תמורת כ-100 מיליון דולר. לאחר הרכישה המשכתי לסיאטל, בה אני נמצא גם היום, כאשר בעבודה במיקרוסופט הייתי בתפקיד ניהולי בעולמות הסקיוריטי. במסגרת התפקיד הייתי מעורב בהקמת Microsoft Intelligent Security Association - MISA שהוא גוף שפועל עד היום ומחבר בין מיקרוסופט לחברות סייבר. כשמגפת הקורונה החלה, החלטתי שאני עוזב את מיקרוסופט, לצאת לדרך חדשה ואז הקמתי את Mind. השותפים בחברה הם הוד בן נון ואיתי שווארץ שלשניהם עבר במודיעין וגם בכמה חברות הייטק.

ספר על החברה ומניין הרעיון?

כשעבדתי במיקרוסופט, כבר לאחר המכירה של Hexadite שהתעסקה בתחום האוטומציה והיום הרבה מה ש-Hexadite עושה, כבר מתבצע על על ידי AI. במהלך התקופה של מיקרוסופט עבדתי עם הרבה מוצרים שאחד מהם היה מיקורסופט אינפורמיישן פרוטקשן. ושם נחשפתי יותר לעולם ההגנה על מידע רגיש, וראיתי שהבעיה המרכזית בעולם הזה עוד לפני עידן ה-AI, זה שהפתרונות שהיו קיימים בשוק היו מאוד מותאמים לסביבות ספציפיות בתוך הארגון. כך למשל הייתה מערכת הגנה ל-Saas, מערכת אחרת למחשבי קצה, מערכת לשרתי on prem, אבל לא הייתה תקשורת ביניהן. כל זאת כשהמידע הוא אותו מידע. מה שנכתב ונשמר בגוגל דרייב, נמצא גם במייל ולפני עשר שנים גם בשרת כלשהו מקומי במחשב. לכל אחד מהמקומות האלו הייתה מערכת הגנה נפרדת וזה לא עשה שכל. הקמנו את Mind כדי לעשות מהפכה לכל הנוגע למידע רגיש, ועכשיו עם עידן ה-AI יצר המון חורים בנושא של הגנת מידע, במיוחד בשנה האחרונה. כיום יש אייג'נטים של AI נוגעים במידע רגיש ואין לנו שליטה עליהם, נוסיף על זה גם פרומפטים שאנחנו לא יודעים לאן הם הולכים ובעיני מי הם נחשפים, ופה Mind נכנסת לתמונה ומגינה גם על כל מה שנכתב בתוכנות AI. איך מגינים מפני עובד בארגון המעלה מסמך רגיש של הארגון ל-AI? או איך מונע עכשיו הפצה של סיסמאות או סודות לשרתים המכילים מידע רגיש, קוד שנעשה באמצעות סוכני AI. יש לנו פלטפורמה אחידה שמגינה על מידע רגיש בסביבות שונות, החל מהענן ולסביבות On prem ובמחשבי קצה ו-AI.

אחת הבעיות המרכזיות הוא בסיווג של מידע מובנה, כמו למשל טבלאות אקסל, בסיסי נתונים וכו׳, לעומת מידע בלתי מובנה כמו קבצי word, טקסט חופשי והודעות, היא השוני במנוע הסיווג עצמו שדורש יכולות לעבור על כל פיסה של מידע. ל-MIND יכולת לסווג מידע בלתי מובנה באופן אוטומטי ובזמן מינימלי בכל סביבות הארגון ועם מינימום טעויות. בין אם מדובר במידע רפואי או אישי, מידע מכרטיסי אשראי, קבצי טקסט או וידאו. הפלטפורמה פועלת על פני סביבות IT שונות ומאפשרת לארגונים לאתר ולמנוע דליפות מידע בזמן אמת ובמהירות גבוהה, בין אם מקורן בעובדים, במערכות אוטומטיות או בכלי בינה מלאכותית.