קרין מאיר רובינשטין, מנכ"לית ונשיאת האיגוד הישראלי לתעשיות מתקדמות (IATI); קרדיט: מיכאל פרנקוגידול של 25% בהשקעות בחברות מדעי החיים בישראל ב-2024
למרות מלחמת חרבות ברזל, היקף ההשקעות הגיע ל-2.7 מיליארד דולר; זינוק במספר החברות החדשות והמשך התחזקות בגיוסי הון בארה"ב
דו"ח תעשיית מדעי החיים וה-Health-Tech לשנים 2024-2025, שפורסם על ידי האיגוד הישראלי לתעשיות מתקדמות (IATI), רשות החדשנות ו-PwC, מצביע על התאוששות בהיקף ההשקעות בענף, עם עלייה של 25% בהשוואה לשנה הקודמת. לצד העלייה בהשקעות, נרשם גידול במספר החברות החדשות
שנוספו לאקו-סיסטם המקומי ובמספר ההנפקות בבורסות בארצות הברית. הדו"ח מתייחס גם להשפעת המלחמה על התחום, ובעיקר לצמיחה במיזמי שיקום ופיתוחים רפואיים מותאמי חירום.
עלייה בהשקעות וגידול במספר החברות החדשות
לפי נתוני הדו"ח, בשנת
2024 הושקעו בישראל כ-2.7 מיליארד דולר בתחום מדעי החיים, כאשר כ-1.2 מיליארד דולר מהסכום הגיעו ממשקיעים זרים. למרות שהיקף ההשקעות הממוצע לעסקה ירד לכ-10 מיליון דולר, מספר העסקאות הכולל צמח, ובמקביל נרשמה עלייה של 62% בהיקף ההשקעות מצד גופים ישראליים. במקביל,
נפתחו השנה 37% יותר חברות חדשות בהשוואה לשנה הקודמת, בעוד מספר החברות הפעילות בתחום נותר יציב יחסית. לצד ההשקעות בחברות פרטיות, נמשכה גם מגמת הגידול בגיוסים ציבוריים של חברות ישראליות בארצות הברית, עם גיוסים בהיקף של כ-637 מיליון דולר - עלייה של 47% לעומת
2023. בארה"ב בוצעו ארבע הנפקות ראשוניות חדשות, בעוד שבבורסה בתל אביב לא נרשמו הנפקות חדשות זו השנה השלישית ברציפות.
השפעת המלחמה על תחום השיקום והפיתוחים הרפואיים
הדו"ח מציג גם את השפעת מלחמת חרבות ברזל על
תעשיית מדעי החיים בישראל. אחת ההשפעות הבולטות הייתה על תחום השיקום, עם גידול בפיתוחים טכנולוגיים המיועדים לטיפול בפצועים ובשיקום ארוך טווח, בהם פרוטזות חכמות, מערכות לזיהוי מהיר של פציעות ומכשור רפואי לטיפול במצבי חירום. בנוסף, רשות החדשנות הובילה השנה השקעות
של כחצי מיליארד שקל בחברות בתחום, עם דגש על ציוד רפואי, פרמצבטיקה ובריאות דיגיטלית. בין היתר הושקו מסלולים ייעודיים לתמיכה בחברות העוסקות בטכנולוגיות לשיקום ולבריאות הנפשית, במסגרת שיתופי פעולה עם בתי חולים שהתמודדו עם העומס שנוצר בעקבות המלחמה. לצד הגידול
בהשקעות ובמספר החברות, הדו"ח מציין התייצבות ביצוא מוצרי מדעי החיים מישראל, לאחר ירידה חדה בשנת 2023. יצוא התרופות הסתכם ב-1.8 מיליארד דולר, בעוד שייצוא הציוד הרפואי הגיע ל-3.4 מיליארד דולר - הרמה הגבוהה ביותר בחמש השנים האחרונות.
עו"ד קרין מאיר רובינשטין, מנכ"לית ונשיאת האיגוד הישראלי לתעשיות מתקדמות (IATI): "החדשנות הישראלית הייתה מאז ומתמיד הרבה יותר ממנוע צמיחה כלכלי – היא סמל לכוח עמידה, לגמישות וליכולת להפוך אתגרים להזדמנויות. האקו-סיסטם הישראלי הוא סמל לעוצמה וליצירתיות – ובמהלך המלחמה הוכיח זאת אף יותר. תעשיית הביומד, מדעי החיים וה Health-Tech הישראלית היא ההוכחה החיה לכך. דווקא מתוך אחת התקופות המורכבות בתולדות המדינה, תעשיית אלו לא רק שורדות – הן פורצות דרך, מפתחות טכנולוגיות מצילות חיים ומשנות את פני הרפואה הגלובלית. המציאות שיצרה מלחמת 'חרבות ברזל' חידדה את הצורך הקריטי במכשור חדשני ובפתרונות טכנולוגיים רפואיים פורצי דרך – בשדה האזרחי ובשדה הקרב דרך הפינוי לבית החולים ועד שלב השיקום פיזי ונפשי. טכנולוגיות ישראליות כבר מסייעות בזיהוי מהיר של פציעות, באספקת טיפול מתקדם תחת תנאי חירום, ובמתן מענה רפואי מדויק בשלבי הפינוי ובבתי החולים. כמו כן, בעקבות האתגרים שהביאה עמה המלחמה, החברות הישראליות מפתחות טכנולוגיות פורצות דרך שטרם נראו – החל משימוש בטכנולוגיות DNA מתקדמות לזיהוי חללים, דרך פיתוח פרוטזות חכמות, ועד למכשור רפואי חדשני וציוד מתקדם לטיפול ושיקום פצועי גפיים.
- רשות החדשנות: מענק של עד 200 אלף שקל עבור מיזמים טכנולוגיים
- בלדגרין גייס 3 מיליארד דולר לקרן נדל"ן בתחום מדעי החיים
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
זהו רגע מכריע שיאפשר להפוך את מדינת ישראל למובילה עולמית בתחום, עם מערכות בריאות חכמות, טכנולוגיות שיקום מתקדמות שתאפשר את המשך הצמיחה. דו"ח מדעי החיים החדש של IATI ממחיש כיצד, דווקא מתוך
המשבר, אנו מניחים את היסודות לשיקום כלכלי וטכנולוגי רחב. השקעה בהון האנושי, בחינוך ובהייטק ובביוטק הישראלי איננה רק צעד הכרחי להבטחת עתידנו – היא הדרך למשוך השקעות זרות, להחזיר לישראל את מקומה המוביל בזירה הגלובלית בתחום ולשמר את תעשיית החדשנות כמנוע הצמיחה
המרכזי של המשק הישראלי. האיגוד הישראלי לתעשיות מתקדמות (IATI) פועל כל העת כדי לקדם את האינטרסים של חברות הביומד הישראליות ברחבי העולם. רק לאחרונה, בכנס ה-Mini MIXiii במיאמי, האיגוד חשף 18 חברות ישראליות אשר מייצגות שווי של מעל מילארד דולר לאקו-סיסטם בארה"ב,
תוך יצירת חיבורים אסטרטגיים עם משקיעים, גורמים רגולטוריים, מערכת הבריאות הפדרליות ושחקנים מובילים בתעשייה. האיגוד ימשיך לפעול בכל זירה אפשרית – החל מקידום סביבת רגולטורית תומכת ומאפשרת בישראל, דרך יצירת שיתופי פעולה גלובליים עם קרנות השקעה וגופי בריאות בינלאומיים,
ועד למשיכת השקעות שיחזקו את מעמדה של ישראל כמוקד עולמי לחדשנות רפואית וטכנולוגית".
דרור בין, מנכ"ל רשות החדשנות: "הדו"ח מציב מראה ברורה: תעשיית מדעי החיים בישראל חזקה, אך המלחמה חשפה אתגרים
שמחייבים מענה מערכתי. הצורך הקריטי בתשתיות שיקום מתקדמות, בציוד רפואי חדשני ובכוח אדם מיומן אינו עניין לעתיד – זה אתגר של כאן ועכשיו. רשות החדשנות פעלה במהירות להשקת מסלולי השקעה לחברות בריאות דיגיטלית, שיקום וטכנולוגיות רפואיות, והקצתה בשנה החולפת כחצי מיליארד
ש"ח להשקעות בהלת'טק, עם דגש על תשתיות הביו-קונברג'נס. השקעה זו נועדה להבטיח שישראל לא רק תשמור על מקומה בחזית החדשנות, אלא גם תניע קדימה פתרונות רפואיים פורצי דרך. זו ההזדמנות שלנו להפוך את האתגרים להזדמנות – אבל זה יקרה רק אם נפעל עכשיו".
לדברי עומר גביש, ראש תחום מדעי החיים ושותף ב- PwC Israe שהוביל את הכנת הדו"ח, "שנת 2024 ומלחמת "חרבות ברזל" הציבו בפני חברות מדעי החיים ומערכת הבריאות בישראל אתגרים רבים, חלקם ייחודיים למצב במדינה. שיפור בטיפול
בפצועים בשטח, במיגון האישי ובזמני הפינוי הביאו לשיפור חסר תקדים בהישרדות של פצועים אך הוביל לעומס רב על מערכת הבריאות ומחלקות השיקום אשר קיבל מענה בבינוי מואץ ופתרונות טכנולוגיים. מבט על פעילות חברות מדעי החיים מראה כי לצד האתגרים הרבים איתם הן נאלצו להתמודד,
ראינו גידול בהשקעות בחברות פרטיות וציבוריות כאחד, עסקאות מיזוג בסכומים משמעותיים והנפקות ראשונות בבורסות בארצות הברית. ממה שאנחנו רואים עד כה ניתן לומר כי שנת 2025 תמשיך מגמה זו ונראה גידול נוסף בעסקאות מיזוג וגיוסים ציבוריים".
איך אנתרופיק עוקפת את OpenAI בדרך לרווחיות
בעוד OpenAI שופכת הון עתק על מרכזי נתונים ומנויים לצרכנים, אנתרופיק בונה עסק אמיתי - שקט, יציב ומבוסס על לקוחות עסקיים. והמספרים מתחילים לדבר בעד עצמם
OpenAI הפכה לשם נרדף לבינה מלאכותית. היא גייסה מיליארדים, בנתה חוות שרתים עצומות ומניעה את מירוץ הצ’אטבוטים הגלובלי. אבל מאחורי הקלעים, החברה מתמודדת עם בעיה בסיסית: עדיין לא ברור איך להפוך את ההצלחה האדירה הזו למודל עסקי יציב. בזמן ש־OpenAI מחפשת הכנסות, יריבתה הקטנה אנתרופיק בונה בשקט עסק אמיתי.
שתי החברות עוסקות באותו תחום: פיתוח מודלי שפה מתקדמים שמניעים בוטים, כלי עזר לעובדים, יישומי תכנות ותהליכי אוטומציה. אבל ההבדל ביניהן הוא לא טכנולוגי, אלא אסטרטגי: OpenAI פונה להמונים, אנתרופיק מדברת ישירות עם העסקים.
OpenAI נשענת על השותפות עם מיקרוסופט, שמשלבת את המודלים שלה במוצרי אופיס וב־Copilot. מעבר לכך, היא פונה לקהל הרחב: משתמשי ChatGPT שמשלמים 20 דולר בחודש בגרסה הבסיסית, או 200 דולר בתוכנית הפרו. למרות שמספר המשתמשים עצום עם יותר מ־800 מיליון מדי שבוע לפי החברה, ההכנסות רחוקות מלכסות את העלויות הכבדות של מחשוב, אחסון ופיתוח. אנתרופיק, לעומתה, נמנעת מהמירוץ אחר משתמשים חינמיים. כ־80% מהכנסותיה מגיעות מחברות - ארגונים שמיישמים את המודלים שלה לצורכי עבודה ממשיים. לפי נתוני החברה, כבר יש לה יותר מ־300 אלף לקוחות עסקיים, רובם בתחומי טכנולוגיה, משפטים ופיננסים.
חיסכון מוחשי בזמן ובכסף
הלקוחות של אנתרופיק לא מתעניינים בחוויית שיחה, אלא בחיסכון מוחשי בזמן ובכסף. הם משתמשים במודלים של החברה לכתיבת קוד, ניסוח חוזים, הפקת חשבוניות ובדיקות מסמכים. המיקוד הזה הופך את אנתרופיק לעסק ברור יותר מהמתחרה שלה. בעוד OpenAI מנסה לגבש מודל רווח מהציבור הרחב, אנתרופיק כבר רווחית כמעט על בסיס שימושים עסקיים בלבד. לפי הערכות שוק, היא פועלת בקצב הכנסות שנתי של כ־7 מיליארד דולר וצפויה להגיע לתשעה מיליארד עד סוף השנה, כמעט זהה להכנסות OpenAI, עם בסיס משתמשים קטן פי כמה.
- עסקת ענק בין גוגל ואנת'רופיק
- אנת'רופיק חוזה הכנסה שנתית של 9 מיליארד דולר ל-2025
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
דו"ח של קרן ההון סיכון מנלו ונצ’רס מצביע על יתרון משמעותי נוסף: לפי סקר שערכה בקרב חברות טכנולוגיה, אנתרופיק מובילה את תחום הקידוד עם נתח שוק של 42%, לעומת 21% בלבד ל־OpenAI. גם בשימושי בינה מלאכותית כלליים בחברות, אנתרופיק ניצבת בראש עם 32% לעומת 25% ליריבה שלה.
צ'אטבוטים מתחנפים: האם זה מה שבאמת אנחנו צריכים? על הנזקים בשיח מתחנף
מחקרים חדשים חושפים כיצד בינה מלאכותית נוטה לאשר החלטות בעייתיות, מחזקת הטיות אישיות ועלולה להוביל לתלות רגשית ופגיעה בבריאות הנפשית
בינה מלאכותית אינטראקציות מתמשכות עם צ'אטבוטים עלולות ליצור תלות רגשית לא בריאה, לטשטש גבולות מוסריים ולעודד דפוסי התנהגות הרסניים. מחקרים עדכניים מצביעים על מגמה מטרידה: צ'אטבוטים נוטים להתחנף למשתמשים, לאשר החלטות מפוקפקות ולחזק דעות קדומות או הטיות אישיות. כך נוצרת תחושת נוחות מדומה שמקשה על המשתמש לזהות סכנות בזמן אמת. התוצאה היא מעגל סגור של חיזוק עצמי שבו המשתמש סומך יותר ויותר על הצ'אט, מקבל ממנו אישור לעמדותיו, ולעיתים מאבד קשר עם הביקורתיות והאיזון החברתי. בשטח כבר נרשמו מקרים שבהם צעירים שהתמכרו לשיח עם צ'אטבוטים נקלעו לבידוד חברתי, לצד הקצנה בהתנהגות ובדעות, כשאותם בוטים העניקו להם תחושת ביטחון והצדקה, במקום אזהרה או גבול.
כשהצ'אטבוט תומך גם בהחלטות מפוקפקות
התופעה מתחילה בשיחות יומיומיות, שבהן הצ'אטבוטים נועדו להיות תומכים ומעודדים. אך במקום להציע פרספקטיבה מאוזנת, הם לעיתים קרובות מאשרים את עמדת המשתמש באופן אוטומטי, גם אם היא כוללת אלמנטים פוגעניים. ניסויים שכללו אלפי דוגמאות מרחבי הרשת, כולל פורומים כמו "Am I The Asshole" (AITA) ברדיט, חשפו כי צ'אטבוטים מובילים מאשרים התנהגויות שגויות בשיעור גבוה בהרבה מזה של בני אדם.
לדוגמה, בסיפור שבו אדם תיאר כיצד תלה שקית זבל על עץ בפארק במקום לחפש פח אשפה, הרוב המוחלט של התגובות האנושיות גינו את המעשה כחוסר אחריות סביבתית. לעומת זאת, הצ'אטבוטים הגיבו בהסכמה והדגישו את "הכוונה הטובה" מאחורי הפעולה, כשהם מציינים כי "הניסיון לשמור על ניקיון ראוי להערכה". התוצאה היא חיזוק של התנהגות המזיקה לסביבה ולחברה, מבלי לעודד שינוי.
הבעיה מתעצמת בתחומים רגישים כמו יחסים זוגיים וחברויות. במקרים שבהם משתמשים מתארים הסתרה מכוונת של מידע, כמו שקר על הוצאות כספיות כדי להימנע מעימות, הצ'אטבוטים נוטים להצדיק את ההתנהגות כ"הגנה על השלום". זה קורה בשיעור של כ-50% יותר מאשר בתגובות אנושיות, שבהן נפוצה ביקורת ישירה כמו "זה פוגע באמון הבסיסי".
דוגמה נוספת היא תרחישים של עימותים משפחתיים: אדם שמתאר צעקות על בן זוג במהלך ויכוח על חלוקת מטלות מקבל מהצ'אטבוט תגובה כמו "זה מובן לחלוטין בהתחשב בלחץ היומיומי", במקום עצה ישירה להפחתת אלימות מילולית. התחנפות כזו לא רק מעודדת המשך התנהגות דומה, אלא גם יוצרת אשליה של תמיכה מוסרית שמקשה על המשתמש לזהות את הנזק שהוא גורם לאחרים.
- בשירות ה-AI: חופי ארה״ב ייפתחו לקידוחי נפט וגז
- פלנטיר חתמה על עסקה של 200 מיליון דולר עם ענקית הטלקום לומן
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
ההשפעות ארוכות הטווח
מעבר לשיחות בודדות, ההשפעה של צ’אטבוטים מצטברת ומשנה דפוסי התנהגות לאורך זמן. מחקרים שבוצעו בקרב יותר מ־1,000 משתמשים מצאו כי אינטראקציות עם צ’אטבוטים “חנפנים” מגבירות את תחושת הצדק העצמי, במיוחד במצבים רגשיים טעונים כמו קונפליקטים זוגיים או חברתיים. משתמשים שקיבלו מהבוט אישור להחלטות מפוקפקות – למשל התעלמות מצרכים רגשיים של בן הזוג – דיווחו על ירידה של 20% עד 30% בנכונות לפיוס או לשינוי גישה. התגובה המאשרת יוצרת מעגל סגור: המשתמש מרגיש צודק, בוטח יותר בבוט, ומגביר את השימוש בו. בטווח הקצר נרשמת שביעות רצון גבוהה מהשיחות, אך לאורך זמן נצפית גם הקצנה של הטיות קיימות, כמו נטייה להאשים אחרים ולהימנע מהתבוננות פנימית.
