הלוואה
צילום: FREEPIK

יזמית תשלם למשקיע שלה פי שניים מהשקעתו - בלי שבנתה את הפרויקט

עוזי גרסטמן |

בפסק דין של השופטת עינת רביד בבית המשפט המחוזי בתל אביב, הוכרע סכסוך בין משקיע לחברה יזמית שעסקה בנדל"ן. האיש הלווה לחברה סכום של 1.27 מיליון דולר, שנועד להשקעה בפרויקט מגורים יוקרתי ביפו. עם זאת, הפרויקט לא יצא לפועל, והמשקיע תבע את כספו בחזרה. בסופו של דבר, בית המשפט קבע כי הוא זכאי לקבל סכום ששווה לפי שניים מהשקעתו המקורית.

המשקיע, אזרח אמריקאי שגר במוסקבה ועוסק בהשקעות בינלאומיות, העביר את ההלוואה לחברה יזמית ישראלית ביוני 2019, במטרה להשקיע בפרויקט מגורים ביפו בשם "פרויקט דוידוף". ההלוואה היתה אמורה להיות מוחזרת בתוך חודש, אלא אם ייחתם הסכם השקעה שיסדיר את הקצאת המניות של המשקיע בפרויקט. החברה מצדה, התחייבה להשתמש בכסף כדי לשחרר מניות של משקיע קודם בפרויקט ולהעבירן למשקיע החדש. עם זאת, התהליך לא התקדם כפי שתוכנן, והכספים לא שימשו כמתוכנן.

המשקיע קיבל מניות בחברה ריקה מתוכן צילום: FREEPIK

לטענת המשקיע, החברה לא עמדה בהתחייבויותיה ואף סיפקה מצגי שווא. לדבריו, הוא לא קיבל מסמכים קריטיים, כמו דו"חות בדיקת נאותות, ולא הוקצו לו מניות בעלות ערך בפרויקט. במקום זאת, הוא קיבל מניות בחברה ריקה מתוכן, שאינה מחזיקה בנכסים כלשהם. המשקיע טען כי החברה השתמשה בכספו שלא למטרות המוסכמות, וכי מדובר בהתנהלות לא תקינה של היזמים, שדחו את בקשותיו להחזיר את ההלוואה במשך כמה חודשים.

החברה טענה שהמשקיע חזר בו מההסכם מסיבות אישיות

מנגד, החברה טענה כי הסכם ההלוואה היה למראית עין בלבד, ונועד לשמש שלב ביניים עד להשלמת הסכם ההשקעה. לטענת החברה, הכספים ששולמו שימשו לשחרור המניות של המשקיע הקודם בפרויקט, וכי המשקיע הוא זה שחזר בו מהסכם ההשקעה מסיבותיו האישיות.

משרדי עורכי הדין שזוכים להרבה חשיפה ומי המאכזבים
אתר ביזפורטל וחברת הדאטה והמחקר Makam, משיקים מדד שמדרג את החשיפה של משרדי עורכי הדין בתקשורת המקומית - הנה עורכי הדין המדוברים ביותר; וגם מי המשרדים הגדולים ביותר?

השופטת עינת רביד דחתה את טענות החברה, וקבעה כי מדובר בהסכם הלוואה מחייב. היא ציינה כי, "ההסכם היחיד שנחתם בין הצדדים הוא הסכם הלוואה, ולא נחתם כל מסמך אחר שמחליף או מבטל אותו".

עוד ציינה השופטת כי הכספים שהעביר המשקיע לא שימשו כפי שהובטח, והועברו לגורמים שונים בפרויקט רק לאחר עיכוב משמעותי של חודשים - ואף שנים. גם הקצאת המניות שהובטחה למשקיע לא בוצעה בהתאם להסכמות, שכן המניות שהוקצו לו היו חסרות ערך.

קיראו עוד ב"משפט"

בית המשפט קבע כי על החברה להשיב למשקיע את מלוא סכום ההלוואה, בתוספת ריבית שנתית של 3.5% וריבית פיגורים חודשית של 6%. סכומים אלה מביאים את החוב הכולל לסכום ששווה לבערך פי שניים מההשקעה הראשונית שלו - ויסתכמו ב-2.54 מיליון דולר ( כ-8.4 מיליון שקל).

התנהלות לקויה של החברה

השופטת ציינה כי מדובר במקרה חריג שבו ההתנהלות הלקויה של החברה היזמית הצדיקה את הפיצוי המשמעותי. היא כתבה בפסק הדין שפרסמה כי, "הנתבעים התנהלו בחוסר תום לב, תוך הצגת מצגי שווא, ולכן יש לחייבם בהחזר מלא ומוגדל". בנוסף, היא הטילה על הנתבעים לשלם למשקיע הוצאות משפט בסכום כולל של 15 אלף שקל, ועוד שכר טרחת עורך דין בסכום כולל של 120 אלף שקל.

"על החברות היזמיות להבין כי הפרת אמון בסיסי של משקיע לא תתקבל בבית המשפט", סיכמה השופטת את המקרה בפסק הדין. המשקיע הביע סיפוק מההכרעה המשפטית, אך הדגיש כי העיכובים בפרויקט גרמו לו נזקים כלכליים ונפשיים משמעותיים. החברה, לעומת זאת, מתמודדת כעת עם החובה לשלם סכום עצום, שעלול לפגוע בפעילותה הכלכלית העתידית.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
ירושה (דאלי)ירושה (דאלי)

צוואה ביקשה לנשל אם לשמונה - בית המשפט התנגד

אב משותק, צוואה דרמטית ובן אחד שמקבל את הכל: בית המשפט לענייני משפחה בפתח תקווה ביטל צוואה שנחתמה כמה שבועות לפני פטירת האיש, וקבע כי הופעלה השפעה בלתי הוגנת על אדם חולה וסיעודי, תוך נישול אשתו ויתר ילדיו

עוזי גרסטמן |

מעטים הם המקרים שבהם מסמך בן עמודים ספורים מצליח לטלטל משפחה שלמה, אבל זה בדיוק מה שעשתה צוואה אחת שנחתמה בסוף חייו של אב לשמונה ילדים. צוואה קצרה, שנחתמה ימים ספורים לאחר אשפוז ממושך ובשעה שמצבו הרפואי של המצווה היה קשה ביותר, קבעה כי בן אחד בלבד יירש את כל רכושו. אשתו, אם ילדיו, שהיתה נשואה לו קרוב ל-50 שנה וטיפלה בו במסירות, מצאה את עצמה מודרת לחלוטין. כך גם שבעת ילדיהם הנוספים. שנים לאחר מכן, ולאחר הליך משפטי ארוך, קבע בית המשפט לענייני משפחה בפתח תקווה כי הצוואה מבוטלת.

בפסק דין מפורט ומנומק, שניתן על ידי השופט אורן אליעז, נקבע כי לא רק שנפל פגם חמור בהליך קיום הצוואה, אלא שהוכח כי הצוואה עצמה נערכה תחת השפעה בלתי הוגנת מצד הבן שזכה בה. השופט אף לא הסתיר את חוסר האמון שחש כלפי גרסתו של אותו בן, שלפיה אביו - שהיה באותו הזמן משותק בחצי גופו, סיעודי, חלש ומרותק ברוב שעות היום למיטתו - הגיע בכוחות עצמו למשרד עורכי הדין כדי לחתום על הצוואה שלו.

המנוח, כך עולה מהראיות, נפגע בתאונה קשה ב-2013, ומאז היה מרותק לכסא גלגלים וסבל מבעיות רפואיות קשות. מסמכים רפואיים, ובייחוד דו"ח הערכת תלות של המוסד לביטוח לאומי, תיארו אדם שזקוק לעזרה כמעט בכל פעולה יומיומית: קימה, רחצה, אכילה, שימוש בשירותים ועוד. בדו"ח נכתב כי המנוח “חלש מאוד, אפיסת כוחות, משותק ומרותק למיטה”, וכי אינו מסוגל להזעיק עזרה אם ייקלע לסכנה.

למרות זאת, טען הבן כי האב הגיע לבדו, בכסא הגלגלים החשמלי שלו, למשרד עורך הדין ששבו נערכה הצוואה. לדבריו, הצוואה אף נחתמה בחצר המשרד, משום שלא ניתן היה להכניס את הכסא פנימה. הטענה הזו עוררה ספק כבד אצל בית המשפט. “קשה לקבל את תיאור העובדות אותו מציע המשיב”, כתב השופט בהחלטתו, והוסיף כי לא ברור כיצד אדם שמתקשה לקום ממיטתו, שאינו יוצא מביתו ואף נזקק לכך שרופא משפחה יגיע אליו - חוצה לבדו רחובות וכבישים ומגיע למשרד של עורך הדין.

מדוע נדרש הסכם מתנה אם ממילא הבן קיבל את כל הרכוש

שלושה ימים בלבד לאחר חתימת הצוואה, חתם המנוח גם על מסמכים נוספים, שלפיהם הוא מעביר במתנה את זכויותיו בדירה לבן ולרעייתו. גם הפעולה הזו עוררה תהיות: מדוע נדרש הסכם מתנה, אם ממילא נערכה צוואה שמקנה לבן את כל הרכוש? ומדוע בצוואה הבן הוא היורש היחיד, ואילו בהסכם המתנה מצורפת גם רעייתו? השאלות האלה, ציין בית המשפט בפסק הדין שפורסם, נותרו ללא מענה.

ירושה (דאלי)ירושה (דאלי)

צוואה ביקשה לנשל אם לשמונה - בית המשפט התנגד

אב משותק, צוואה דרמטית ובן אחד שמקבל את הכל: בית המשפט לענייני משפחה בפתח תקווה ביטל צוואה שנחתמה כמה שבועות לפני פטירת האיש, וקבע כי הופעלה השפעה בלתי הוגנת על אדם חולה וסיעודי, תוך נישול אשתו ויתר ילדיו

עוזי גרסטמן |

מעטים הם המקרים שבהם מסמך בן עמודים ספורים מצליח לטלטל משפחה שלמה, אבל זה בדיוק מה שעשתה צוואה אחת שנחתמה בסוף חייו של אב לשמונה ילדים. צוואה קצרה, שנחתמה ימים ספורים לאחר אשפוז ממושך ובשעה שמצבו הרפואי של המצווה היה קשה ביותר, קבעה כי בן אחד בלבד יירש את כל רכושו. אשתו, אם ילדיו, שהיתה נשואה לו קרוב ל-50 שנה וטיפלה בו במסירות, מצאה את עצמה מודרת לחלוטין. כך גם שבעת ילדיהם הנוספים. שנים לאחר מכן, ולאחר הליך משפטי ארוך, קבע בית המשפט לענייני משפחה בפתח תקווה כי הצוואה מבוטלת.

בפסק דין מפורט ומנומק, שניתן על ידי השופט אורן אליעז, נקבע כי לא רק שנפל פגם חמור בהליך קיום הצוואה, אלא שהוכח כי הצוואה עצמה נערכה תחת השפעה בלתי הוגנת מצד הבן שזכה בה. השופט אף לא הסתיר את חוסר האמון שחש כלפי גרסתו של אותו בן, שלפיה אביו - שהיה באותו הזמן משותק בחצי גופו, סיעודי, חלש ומרותק ברוב שעות היום למיטתו - הגיע בכוחות עצמו למשרד עורכי הדין כדי לחתום על הצוואה שלו.

המנוח, כך עולה מהראיות, נפגע בתאונה קשה ב-2013, ומאז היה מרותק לכסא גלגלים וסבל מבעיות רפואיות קשות. מסמכים רפואיים, ובייחוד דו"ח הערכת תלות של המוסד לביטוח לאומי, תיארו אדם שזקוק לעזרה כמעט בכל פעולה יומיומית: קימה, רחצה, אכילה, שימוש בשירותים ועוד. בדו"ח נכתב כי המנוח “חלש מאוד, אפיסת כוחות, משותק ומרותק למיטה”, וכי אינו מסוגל להזעיק עזרה אם ייקלע לסכנה.

למרות זאת, טען הבן כי האב הגיע לבדו, בכסא הגלגלים החשמלי שלו, למשרד עורך הדין ששבו נערכה הצוואה. לדבריו, הצוואה אף נחתמה בחצר המשרד, משום שלא ניתן היה להכניס את הכסא פנימה. הטענה הזו עוררה ספק כבד אצל בית המשפט. “קשה לקבל את תיאור העובדות אותו מציע המשיב”, כתב השופט בהחלטתו, והוסיף כי לא ברור כיצד אדם שמתקשה לקום ממיטתו, שאינו יוצא מביתו ואף נזקק לכך שרופא משפחה יגיע אליו - חוצה לבדו רחובות וכבישים ומגיע למשרד של עורך הדין.

מדוע נדרש הסכם מתנה אם ממילא הבן קיבל את כל הרכוש

שלושה ימים בלבד לאחר חתימת הצוואה, חתם המנוח גם על מסמכים נוספים, שלפיהם הוא מעביר במתנה את זכויותיו בדירה לבן ולרעייתו. גם הפעולה הזו עוררה תהיות: מדוע נדרש הסכם מתנה, אם ממילא נערכה צוואה שמקנה לבן את כל הרכוש? ומדוע בצוואה הבן הוא היורש היחיד, ואילו בהסכם המתנה מצורפת גם רעייתו? השאלות האלה, ציין בית המשפט בפסק הדין שפורסם, נותרו ללא מענה.