הפלרטוט של גבר בגריינדר מאחורי גבה של אשתו עלה לו ביוקר
גבר נשוי שהתכתב מאחורי הגב של אשתו עם גברים אחרים באמצעות אפליקציית גריינדר, ייאלץ לשלם לה בזמן הגירושים שלהם את הכתובה בסכום של 180 אלף שקל – כך נפסק על ידי בית הדין הגדול בירושלים. בכך הפכו הנשיא דוד ברוך לאו והדיינים אליעזר איגרא ומיכאל עמוס את החלטת בית הדין האזורי, שהחליט לפטור את הבעל מהכתובה, בנימוק כי לא הוכח כי אכן קיים בפועל יחסי מין עם גברים.
שני הצדדים, בעל ואשה, חוו לאורך כל תקופת נישואיהם מריבות רבות וקשיים בקיום יחסי אישות. ואולם שום דבר לא הכין את האשה לתגלית המרעישה שנחשפה בפניה בשנים האחרונות: היא גילתה כי בעלה מנוי באתר גריינדר, המיועד להיכרויות עבור קהילת הלהט"ב. האשה, שחשה פגועה עד עמקי נשמתה בעקבות כך, פנתה לבית הדין הרבני האזורי בחיפה בתביעת גירושים לרבות תשלום כתובה, אך היא נדחתה.
בית הדין קבע כי לא הוכח מההתכתבויות של הבעל באפליקציית גריינדר כי הוא אכן שכב בפועל עם גברים אחרים, ועולות מהן פנטזיות מיניות בלתי ממומשות בלבד. עובדה זו, לצד הטענה של הבעל, שלפיה הוא דו-מיני ולא גיי, שהמשיך לקיים יחסי אישות עם אשתו בתקופת המשבר – הביאה את בית הדין לפסוק כי האשה אשמה בגירושים, ולכן היא לא זכאית לתשלום הכתובה שלה.
האישה מיאנה להשלים עם התוצאה והגישה ערעור על ההחלטה של בית הדין האזורי לבית הדין הגדול. ברקע של הערעור ניצבה קביעת בית הדין האזורי שלפיה כדי להכריע בשאלת הכתובה, יש לבחון כיצד השפיעה נטייתו המינית של הבעל על חיי האישות של בני הזוג.
- העליון קבע: המתנה של האבא לבת - תתחלק עם הגרוש
- האם משמורת כמעט שווה מצדיקה הפחתת מזונות?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
בזמן שבית הדין האזורי קבע, כאמור, כי אי קיום היחסים החד-מיניים לצד המשך קיום יחסי האישות בין הצדדים פוטרים את הבעל מתשלום הכתובה, הגיעו דייני הערעור למסקנה שונה לחלוטין. "לדעתנו המידע שהתגלה בהחלט הביא את האשה למצב שבו שוב לא יכלה להמשיך לחיות עם הבעל", כתבו הדיינים בהחלטתם. "גם כאשר לא מוכח שהאיש 'רועה זונות' בפועל, עדיין כשאנו דנים לגבי חיוב הכתובה ו'ממי יצאו הגירושין' – די במה שכן עשה האיש ונתגלה לאשה, כדי שאפשר יהיה לומר שהוא גרם לפירוק הבית והגירושין יצאו ממנו".
לדברי הדיינים, עצם התכתבות הבעל בגריינדר, תוך שליחת תמונות בוטות ונתינת עינו באחרים, יצרה אצל אשתו תחושת מאיסות ובגידה שהובילה אותה למסקנה כי המשך נישואיה של השניים אינם אפשריים. "ברור שאשה אינה יכולה לחיות עם בן זוג שבעודו עמה מפתח קשרים עם אחרים, שלזה לא ייקרא מימוש ההתחייבות שלו לאשתו. אלו לא חיי נישואין!", נכתב בפסק הדין שפורסם.
הדיינים תיארו את ההתעניינות של הנתבע באחרים כחמורה יותר מהטחת מכות פיזיות באשתו, וכנעיצת סכין בלב חיי הנישואים שלהם. לאור זאת, הם קבעו, יש לראות את הבעל כאשם הבלעדי בגירושים - וכתוצאה מכך יש גם לחייב אותו באופן עקרוני בתשלום הכתובה.
- טענה שלא ידעה על חובות של מיליון ש' בעסק של הבעל
- הפקח ניצח את העירייה: בית הדין הורה להשיבו לתפקידו
- תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
- ציטט את ChatGPT כהוכחה רפואית - מה פסק השופט?
ואולם שברובד המעשי, נוכח הסכום המוגזם של הכתובה (בפסק הדין לא צוין הסכום המקורי של הכתובה), החליטו הדיינים להפחית משוויה בפועל, ולהטיל על הבעל חובת תשלום בהיקף של 180 אלף שקל בלבד, בחלוקה לעשרה תשלומים.
במקרה אחר, הכריע בית המשפט לענייני משפחה בירושלים בפברואר 2019 בתביעה בשווי 5 מיליון שקל שהגישו אשה ואמה נגד בעלה לשעבר של האשה, בטענה כי הסתיר מהן במשך שנים את היותו הומוסקסואל. הצדדים היו נשואים זה לזו במשך עשר שנים, ומנישואיהם נולדו להם שלוש בנות. בשלב מסוים פרץ משבר בין בני הזוג, שהוביל לשורת הליכים משפטיים ביניהם בנושאי רכוש והמשמורת והמזונות על בנותיהם. בין היתר, הגישו האשה ואמה תביעה נזיקית בסך 5 מיליון שקל נגד האיש, בגין נזקים כלכליים ונפשיים שנגרמו להן לטענתן, כתוצאה מהונאתן והטעייתן על ידי האיש לפני הנישואים ובמהלכם, בכל הנוגע לנטייתו המינית. לטענת התובעות, הנתבע הוא הומוסקסואל שחי חיים כפולים, כשמצד אחד הציג עצמו כאדם דתי והטרוסקסואל, ומאידך פעל מאחורי גבה של האשה וניהל אורח חיים חילוני הומוסקסואלי, שבמסגרתו נאף ובגד בה, ניהל רומן עם מאהב ואף הציע לו נישואין בעודו נשוי לה. לטענת התובעות, מטרתו היחידה של האיש היתה להשתלט על כספי האשה ומשפחתה, ולהשתמש בה כסיפור כיסוי לדמותו האמיתית.
ציטט את ChatGPT כהוכחה רפואית - מה פסק השופט?
מקרה יוצא דופן בבית הדין האזורי לעבודה בירושלים: תובע שביקש להפנות שאלות הבהרה למומחה-יועץ רפואי, נימק את בקשתו בין היתר בעזרת תשובה שקיבל מ-ChatGPT, שלפיה גם משיכת עגלה עלולה להזיק לגב. הביטוח הלאומי התנגד וטען שמדובר בספקולציה חסרת בסיס עובדתי. השופט
קבע כי אמנם אין מניעה להשתמש בבינה מלאכותית במסגרת הליך משפטי, אך יש לעשות זאת בזהירות ומתוך הקשר עובדתי ורפואי ברור
באולם הקטן של בית הדין האזורי לעבודה בירושלים נשמעה באחרונה אחת הבקשות הכי בלתי שגרתיות שהגיעו לפתחה של מערכת המשפט. שלום דוד ביטון, עובד עירייה לשעבר, ביקש מבית הדין לאפשר לו להפנות שאלות הבהרה למומחה רפואי שמונה מטעמו של בית הדין - בקשה שגרתית לכאורה, אך הנימוק החריג שהציג משך את תשומת הלב: לדבריו, תשובה שקיבל מ-ChatGPT, מערכת הבינה המלאכותית, מחזקת את טענתו כי משיכת עגלה כבדה עשויה לגרום לנזק בגב.
פסק הדין, שניתן באחרונה על ידי השופט משה וילינגר, מציג מקרה יוצא דופן שבו הבינה המלאכותית נהפכת, ולו בעקיפין, לחלק מהשיח המשפטי. ביטון, שיוצג על ידי עו"ד נאוה אילון, הגיש את הבקשה בעקבות חוות דעת של ד"ר עידו ציון, מומחה בכירורגיה אורתופדית שמונה ליועץ רפואי מטעם בית הדין. ד"ר ציון קבע כי אין סבירות של יותר מ-50% לקשר סיבתי בין עבודתו של ביטון לבין הבעיה שהתגלתה בגבו. ביטון סבר כי קביעה זו דורשת הבהרה, והגיש בקשה מסודרת להעביר למומחה שאלות נוספות.
בין השאלות שהציג התובע נכללו סוגיות טכניות לגבי משיכת משאות כבדים, תפקוד שרירי הליבה, והאם פעולת המשיכה עלולה לגרום לעומס על הדיסקים בגב. כך למשל, הוא שאל האם נכון לומר כי, “בזמן משיכת מסע כבד שרירי הגב התחתון, הכתפיים והידיים מתאמצים מאוד גם אם הגב ישר”, וכן האם תנועת משיכה פתאומית - כמו במצב שבו העגלה נתקעת, “מגדילה את הסיכון למתיחה ואף לפריצת דיסק”. אלא שכאמור, הנקודה המסקרנת ביותר בבקשה היתה נימוקיו של ביטון. הוא כתב כי ביצע “בדיקה באמצעות ChatGPT”, ובמסגרתה עלה כי גם משיכת עגלה יכולה להזיק לגב. בהתאם לכך, הוא טען שמדובר בשאלות הבהרה רלוונטיות שמטרתן להבין לעומק את עמדת המומחה.
"ספקולציה לא רלוונטית"
המוסד לביטוח לאומי, שיוצג על ידי עו"ד יסמין דיגורקר, התנגד להעברת השאלות. לטענתו, מדובר ב“ספקולציה לא רלוונטית” שחורגת מהעובדות שנקבעו בהחלטת בית הדין. בין היתר, נטען כי בית הדין קבע שהתובע משך עגלה על גלגלים, ולא “מסע כבד”, כפי שנטען בבקשה. בנוסף, לא הוכח שהתובע לא הפעיל את שרירי הליבה או שביצע תנועות משיכה פתאומיות. גם השאלה בדבר העדיפות הארגונומית של דחיפה לעומת משיכה, כך נטען, אינה נוגעת כלל לחוות הדעת הרפואית.
- בשירות ה-AI: חופי ארה״ב ייפתחו לקידוחי נפט וגז
- פלנטיר חתמה על עסקה של 200 מיליון דולר עם ענקית הטלקום לומן
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
השופט וילינגר קיבל חלק מטענות המוסד. בהחלטתו הוא כתב כי, “אין להעביר למומחה במסגרת שאלות הבהרה שאלות שבמסגרתן הועלו עובדות שאינן חלק מהתשתית העובדתית שנקבעה בהחלטת בית הדין”. לדבריו, שאלות על אי הפעלת שרירי ליבה או משיכות פתאומיות חורגות מהמסגרת העובדתית שנקבעה בהחלטה מ-7 ביולי.
טענה שלא ידעה על חובות של מיליון ש' - השופטת: “שוכנעתי אחרת”
איה שביקשה להחריג עצמה מחובות בעלה לשעבר טענה כי גילתה במקרה, משיחת חבר שלו, על הסתבכות העסק המשפחתי ועל חובות עתק. לטענתה, היא "הודרה לחלוטין" מענייני הכלכלה, אך השופטת לירון זרבל קדשאי קבעה כי דווקא הוכח שהיתה שותפה פעילה, או לפחות ידעה היטב, על התנהלות
העסק והמשכנתאות שניטלו כדי להצילו. בית המשפט חייב אותה להשתתף בחובות - לצד זכויותיה ברכוש
בני זוג נישאו ב-2009 וחיו יחד בחיפה עם שלושת ילדיהם המשותפים, אחד מהם ילד עם אוטיזם שמוכר כנכה מלא. במשך שנים היה העסק של הבעל מקור הפרנסה העיקרי, והאשה עבדה כמורה. אך מאחורי שגרת היומיום נבקעו סדקים: העסק החל להידרדר, החובות תפחו, והנישואים הגיעו אל סופם. פסק הדין שניתן בבית המשפט לענייני משפחה בחיפה מתאר מערכת יחסים שהתערבבו בה נושאים כלכליים, רגשות פגועים וטענות על הסתרת מידע.
האשה טענה בכתב תביעתה כי נדהמה לגלות על גובה החובות רק כשחבר של בעלה סיפר לה בשיחת אגב כי, “יש לו חוב של מיליון שקל”. לדבריה, “מעולם לא הייתי מעורבת בעסק, לא ידעתי מה קורה שם, לא חתמתי על דבר ולא נטלתי חלק בהחלטות”. היא סיפרה כי נחשפה למשבר רק לאחר אותה שיחה, כשניסתה להבין מה מצבו האמיתי של העסק וגילתה לדבריה כי בעלה משך כספים, רוקן חשבונות, הסתיר דיבידנדים ואף מכר את העסק מאחורי גבה.
האשה תיארה מצב שבו, לטענתה, נלקחה ממנה כל השפעה על חיי המשפחה הכלכליים. “הוא ביטל את כרטיס האשראי שלי, הפסיק להפקיד משכורת, והפך את חיי לסיוט”, היא כתבה בתצהירה. היא אף הדגישה כי כל ההלוואות והחובות שצבר הבעל נעשו, לדבריה, “מאחורי גבה, ללא ידיעתה, ולכן אין לה חלק בהם”. היא ביקשה מבית המשפט להכיר בכך שחובותיו האישיים של הבעל, שנצברו במסגרת העסק, אינם חובות משותפים.
האשה ידעה על החובות, והיתה בעלת גישה לחשבונות
מנגד, טען הבעל כי האשה ידעה היטב על מצב העסק והיתה שותפה מלאה להחלטות. לדבריו, העסק הוקם עוד ב-2014 “בהחלטה משותפת”, ועם השנים שניהם נהנו מהכנסותיו ומאורח חיים גבוה שכלל רכישת דירה, שיפוץ נרחב והוצאות נדיבות. הוא טען כי כל ההלוואות, כולל הגדלת המשכנתא, נעשו בידיעת האשה ובחתימתה. לדבריו, “היא קיבלה שכר חודשי מהחברה, ידעה על החובות, והיתה בעלת גישה לחשבונות”. הבעל גם הוסיף כי המשבר העסקי לא נבע, לדבריו, מהתנהלות בלתי סבירה אלא מנסיבות שוק. לדבריו, “ניסיתי להציל את העסק, אבל היא סיכלה כל אפשרות למכור אותו”, ואף טען כי יחסיה עם גבר אחר היו הסיבה האמיתית לקרע.
- נמלט לחו"ל והשאיר את ילדיו בלי תמיכה - זה עונשו
- הבעל הרוויח פי 4 - האשה דרשה חלוקת רכוש לא שוויונית
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
השופטת לירון זרבל קדשאי פתחה את הכרעתה בהבהרה עקרונית: הכלל הוא שחובות בני זוג, כל עוד נוצרו במהלך הנישואים, נחשבים משותפים - אלא אם הוכח אחרת. “נטל ההוכחה מוטל על הטוען שהחוב אישי בלבד”, כתבה. היא ציטטה פסיקה קודמת שקבעה כי חזקה על החובות שהם חובות משותפים, “עד שיבוא הצד הטוען אחרת ויוכיח כי בן הזוג הוציא הוצאות שאין לראותן כחובות משותפים”. מכאן היא פנתה לבחון את הראיות. השופטת התרשמה כי אף שהבעל היה זה שניהל את העסק בפועל, האשה ידעה עליו היטב ונהנתה מפירותיו. “שוכנעתי שהעסק היה מטה לחמה של המשפחה תקופה ממושכת ומקור עיקרי להכנסה שאפשר את רמת החיים הגבוהה שסיגלו לעצמם”, היא כתבה בפסק הדין שפורסם. לדבריה, “לא עלה בידי האשה להוכיח כי החובות נוצרו מאחורי גבה או שמדובר במניפולציות כספיות”.
