הפלרטוט של גבר בגריינדר מאחורי גבה של אשתו עלה לו ביוקר
גבר נשוי שהתכתב מאחורי הגב של אשתו עם גברים אחרים באמצעות אפליקציית גריינדר, ייאלץ לשלם לה בזמן הגירושים שלהם את הכתובה בסכום של 180 אלף שקל – כך נפסק על ידי בית הדין הגדול בירושלים. בכך הפכו הנשיא דוד ברוך לאו והדיינים אליעזר איגרא ומיכאל עמוס את החלטת בית הדין האזורי, שהחליט לפטור את הבעל מהכתובה, בנימוק כי לא הוכח כי אכן קיים בפועל יחסי מין עם גברים.
שני הצדדים, בעל ואשה, חוו לאורך כל תקופת נישואיהם מריבות רבות וקשיים בקיום יחסי אישות. ואולם שום דבר לא הכין את האשה לתגלית המרעישה שנחשפה בפניה בשנים האחרונות: היא גילתה כי בעלה מנוי באתר גריינדר, המיועד להיכרויות עבור קהילת הלהט"ב. האשה, שחשה פגועה עד עמקי נשמתה בעקבות כך, פנתה לבית הדין הרבני האזורי בחיפה בתביעת גירושים לרבות תשלום כתובה, אך היא נדחתה.
בית הדין קבע כי לא הוכח מההתכתבויות של הבעל באפליקציית גריינדר כי הוא אכן שכב בפועל עם גברים אחרים, ועולות מהן פנטזיות מיניות בלתי ממומשות בלבד. עובדה זו, לצד הטענה של הבעל, שלפיה הוא דו-מיני ולא גיי, שהמשיך לקיים יחסי אישות עם אשתו בתקופת המשבר – הביאה את בית הדין לפסוק כי האשה אשמה בגירושים, ולכן היא לא זכאית לתשלום הכתובה שלה.
האישה מיאנה להשלים עם התוצאה והגישה ערעור על ההחלטה של בית הדין האזורי לבית הדין הגדול. ברקע של הערעור ניצבה קביעת בית הדין האזורי שלפיה כדי להכריע בשאלת הכתובה, יש לבחון כיצד השפיעה נטייתו המינית של הבעל על חיי האישות של בני הזוג.
- האם ביקשה להגדיל את המזונות - זו הסיבה שהם דווקא ירדו
- עזבה את הבית וביקשה שבעלה ימשיך לפרנס אותה: מה קבע בית המשפט?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
בזמן שבית הדין האזורי קבע, כאמור, כי אי קיום היחסים החד-מיניים לצד המשך קיום יחסי האישות בין הצדדים פוטרים את הבעל מתשלום הכתובה, הגיעו דייני הערעור למסקנה שונה לחלוטין. "לדעתנו המידע שהתגלה בהחלט הביא את האשה למצב שבו שוב לא יכלה להמשיך לחיות עם הבעל", כתבו הדיינים בהחלטתם. "גם כאשר לא מוכח שהאיש 'רועה זונות' בפועל, עדיין כשאנו דנים לגבי חיוב הכתובה ו'ממי יצאו הגירושין' – די במה שכן עשה האיש ונתגלה לאשה, כדי שאפשר יהיה לומר שהוא גרם לפירוק הבית והגירושין יצאו ממנו".
לדברי הדיינים, עצם התכתבות הבעל בגריינדר, תוך שליחת תמונות בוטות ונתינת עינו באחרים, יצרה אצל אשתו תחושת מאיסות ובגידה שהובילה אותה למסקנה כי המשך נישואיה של השניים אינם אפשריים. "ברור שאשה אינה יכולה לחיות עם בן זוג שבעודו עמה מפתח קשרים עם אחרים, שלזה לא ייקרא מימוש ההתחייבות שלו לאשתו. אלו לא חיי נישואין!", נכתב בפסק הדין שפורסם.
הדיינים תיארו את ההתעניינות של הנתבע באחרים כחמורה יותר מהטחת מכות פיזיות באשתו, וכנעיצת סכין בלב חיי הנישואים שלהם. לאור זאת, הם קבעו, יש לראות את הבעל כאשם הבלעדי בגירושים - וכתוצאה מכך יש גם לחייב אותו באופן עקרוני בתשלום הכתובה.
- פתק אחד הפך נכס של 15 מיליון שקל למוקד מחלוקת עזה
- היזמית התעכבה שנתיים - וזה מה שנגזר עליה
- תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
- הירושה נהפכה למכרז מחייב: 3 אחים ייאלצו למכור בית
ואולם שברובד המעשי, נוכח הסכום המוגזם של הכתובה (בפסק הדין לא צוין הסכום המקורי של הכתובה), החליטו הדיינים להפחית משוויה בפועל, ולהטיל על הבעל חובת תשלום בהיקף של 180 אלף שקל בלבד, בחלוקה לעשרה תשלומים.
במקרה אחר, הכריע בית המשפט לענייני משפחה בירושלים בפברואר 2019 בתביעה בשווי 5 מיליון שקל שהגישו אשה ואמה נגד בעלה לשעבר של האשה, בטענה כי הסתיר מהן במשך שנים את היותו הומוסקסואל. הצדדים היו נשואים זה לזו במשך עשר שנים, ומנישואיהם נולדו להם שלוש בנות. בשלב מסוים פרץ משבר בין בני הזוג, שהוביל לשורת הליכים משפטיים ביניהם בנושאי רכוש והמשמורת והמזונות על בנותיהם. בין היתר, הגישו האשה ואמה תביעה נזיקית בסך 5 מיליון שקל נגד האיש, בגין נזקים כלכליים ונפשיים שנגרמו להן לטענתן, כתוצאה מהונאתן והטעייתן על ידי האיש לפני הנישואים ובמהלכם, בכל הנוגע לנטייתו המינית. לטענת התובעות, הנתבע הוא הומוסקסואל שחי חיים כפולים, כשמצד אחד הציג עצמו כאדם דתי והטרוסקסואל, ומאידך פעל מאחורי גבה של האשה וניהל אורח חיים חילוני הומוסקסואלי, שבמסגרתו נאף ובגד בה, ניהל רומן עם מאהב ואף הציע לו נישואין בעודו נשוי לה. לטענת התובעות, מטרתו היחידה של האיש היתה להשתלט על כספי האשה ומשפחתה, ולהשתמש בה כסיפור כיסוי לדמותו האמיתית.
פתק אחד הפך נכס של 15 מיליון שקל למוקד מחלוקת עזה
בני זוג שחתמו לפני שנים על הסכם ממון שהבטיח חלוקה שוויונית בבית המגורים גילו, עם פרוץ המשבר ביניהם, כי פתק בכתב ידם עומד כעת במרכז סכסוך רכוש מהותי. למרות ההסכמה המקורית על בעלות שווה בנכס, ולמרות טענות האשה כי המסמך נחתם בלחץ וללא הבנה, בית המשפט העניק
תוקף מלא לאותו פתק. המשמעות: הנכס, ששווה 15 מיליון שקל, יישאר רשום ויחולק ביחס של שליש לאשה ושני שלישים לגבר
כמעט שלוש שנים לאחר שהחלו ההליכים המשפטיים בין בני זוג לשעבר, שבית אחד עמד במרכזם, הגיע לסיומו באחרונה שלב נוסף בסאגה המשפטית שמסעירה את הצדדים ומציפה מחדש שאלות על יחסי אמון, הסכמות משפחתיות והמשקל של מסמך אחד פשוט הכתוב בכתב יד. מדובר בבית מגורים ששוויו, לפי חוות דעת שמאית שהוגשה לתיק, מגיע לכ-15 מיליון שקל - נכס שנהפך לסלע מחלוקת בין בני זוג לשעבר, לאחר שחתמו ב-2006 על פתק קצר שהסדיר מחדש את חלוקת הבעלות בו, בניגוד להסכם הממון המקורי שערכו שש שנים קודם לכן.
לפי הסכם הממון משנת 2000, נקבע באופן מפורש כי בית המגורים של הצדדים יהיה משותף לשניהם "בחלקים שווים אף אם הכספים לבנייתו לא באו באופן שווה משני הצדדים". אלא שבחודשים שלפני רכישת הבית, כך לפי גרסת האיש, התברר כי הוריה של האשה, שהיו צפויים להשתתף במימון של רכישתו, אינם מתכוונים לקחת חלק כלל ברכישה. באותו שלב, כך טען, הציב אביו תנאי לתרומתו הכספית - הבית יירשם לא בשוויון, אלא בחלוקה של שלושה רבעים על שם הבן ורבע אחד בלבד על שם האשה. לבסוף הוסכם על חלוקה של שני שלישים לאיש ושליש אחד לאשה.
כאן נכנס לתמונה המסמך הקצר, שעליו חתמו הצדדים ב-3 ביוני 2006. מדובר בפתק שנכתב בכתב יד, שנחשב אז בעיניהם להסכמה פנימית פשוטה, אך קיבל מעמד דרמטי שנים לאחר מכן, כשהקשר עלה על שרטון וההליך הרכושי הגיע לפתחו של בית המשפט. האשה טענה שהמסמך נחתם תחת לחץ, בזמן שהיא אינה מבינה את השלכותיו, ושהוא עומד בסתירה מוחלטת להסכם הממון. מנגד, האיש טען שמדובר בהסכמה טבעית שנועדה ליישב שינוי נסיבות, וששני הצדדים הבינו היטב את משמעותו.
פסק הדין הנוכחי, שהוא השלישי במספר בעניינם של הצדדים, מתמקד בדיוק בשאלה זו: האם למסמך שנחתם ללא ליווי משפטי וללא אישור מבית המשפט, יש תוקף מחייב, והאם הוא גובר על הסכם הממון המקורי? בית המשפט קבע כי התשובה לכך היא חיובית.
- נדחו טענות אשה לקבלת 800 אלף שקל ממכירת דירה משותפת
- בזמן שפדתה פנסיה לצמצום המשכנתה, הוא היה עם אחרת
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
רק הוריו של הבעל נשאו בעלות הרכישה והבנייה
כבר בפתח נימוקיה, הדגישה השופטת אליה נוס כי המסמך נבחן תחילה מההיבט הראייתי: כיצד נחתם, מה היתה כוונת הצדדים בעת חתימתו, ומה עלה מהעדויות ומהמסמכים שסבבו את רכישת הבית. האיש העיד כי ההבנה המקורית ביניהם היתה שהמימון יתחלק בין משפחות הצדדים, ולכן ירשמו בעתיד את הבית בחלקים שווים. ואולם כשהדבר לא התממש, וכשהתברר שהוריו בלבד נושאים בעלות הרכישה והבנייה, נוצר צורך בעדכון ההסכמות. לדבריו, "העלינו את זה על הכתב, לא בניסוח של עו"ד", והוא הדגיש כי הדברים נכתבו "באווירה טובה... והכרת הטוב שאנחנו הולכים לקבל במתנה בית מהניילונים".
הרופא דרש לקבל פרטי מתלוננים נגדו - מכבי סירבה
ד"ר עמוס סבו, כירורג במכבי שירותי בריאות, הביע את מחאתו נגד גל ההפגנות הפוקד את ישראל באמצעות נוכחות בהפגנות ונפנוף בשלטים המבקרים את המוחים. ב-14 באפריל 2024 הוא פרסם תמונה ב-X (לשעבר טוויטר), שבה כשהוא נראה נושא נשק, עם הכיתוב: "בחופשה ממילואים. כך
עמדתי אתמול מול שיירת הזומבים בחיפה". הפוסט הוביל ל-18 תלונות שהוגשו נגדו למכבי, והוא דרש לגלות מי עומדים מאחוריהן
בית משפט השלום בחיפה דחה באחרונה את בקשתו של ד"ר עמוס סבו, כירורג המספק שירותי רפואה למבוטחי קופת החולים מכבי, לקבלת פרטי מתלוננים שהגישו נגדו תלונות בעקבות פעילותו ברשתות החברתיות ובהפגנות. פסק הדין מציג את המתח שקיים בין חופש הביטוי לבין הזכות לפרטיות, תוך דיון מעמיק בהשלכות הגשת תלונות על רופאים ובעלי מקצועות אחרים.
ד"ר סבו, רופא במכבי שירותי בריאות מ-2011, הביע את מחאתו נגד גל ההפגנות הפוקד את ישראל באמצעות נוכחות בהפגנות ונפנוף בשלטים המבקרים את המוחים. ב-14 באפריל 2024 הוא פרסם תמונה ברשת החברתית X (לשעבר טוויטר), שבה כשהוא נראה נושא נשק, בליווי הכיתוב: "בחופשה ממילואים. כך עמדתי אתמול מול שיירת הזומבים בחיפה". התגובה הציבורית לא איחרה לבוא. משתמש ברשת X קרא בתגובה לפוסט להתלונן נגד סבו, ובימים שלאחר מכן החלו להצטבר תלונות נגדו במכבי שירותי בריאות. בסך הכל התקבלו 18 תלונות - 16 מתלוננים שאינם מטופליו של סבו אך מבוטחים במכבי, ושני מתלוננים שאינם מבוטחים במכבי כלל.
"התלונות עשויות לפגוע במשרתי, במשלח ידי או במקצועי"
לטענת ד"ר סבו, התלונות נגדו הוגשו בעקבות קריאה מכוונת של גורמים המזוהים עם תנועת המחאה, שביקשו לפגוע בו מקצועית בשל עמדותיו הפוליטיות. "אין ספק כי התלונות עשויות לפגוע במשרתי, במשלח ידי או במקצועי", טען סבו לבית המשפט. הוא דרש לקבל את שמות המתלוננים, כדי שיוכל להגן על שמו הטוב ולנקוט צעדים משפטיים נגד מי שלטענתו הגיש תלונות שקריות.
סבו טען עוד כי קופת חולים מכבי לא הציגה בפניו את התלונות המלאות, אלא רק קטעים מהן - דבר שמעורר חשש, לדבריו, שהן כוללות לשון הרע ופגיעות נוספות בשמו. "המשיבה יכלה לצרף את תוכן התלונות תוך הגנה על פרטיות המתלוננים", טען, אך משלא עשתה זאת, יש לראות בכך ניסיון להסתיר מידע העלול להפליל את המתלוננים.
- עברה ניתוח בחזה בגיל 17 - ותבעה את קופת החולים והמנתח
- מכבי מעוניינת לרכוש מפלסאנמור מכשירי אולטרה-סאונד - המניה קופצת ב-6%
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
מנגד, מכבי שירותי בריאות דחתה את הדרישה למסירת פרטי המתלוננים, וטענה כי היא מחויבת לשמור על פרטיותם. בתגובתה לבית המשפט, הדגישה הקופה כי "כל התלונות עסקו בצילום המבקש עם הנשק", והוסיפה כי אף אחת מהתלונות לא כללה לשון בוטה או פוגענית. עוד ציינה מכבי כי התקנון שלה מאפשר לחבריה להגיש תלונות על רופאים ונותני שירות אחרים, וכי על פי סעיף 14(י) לתקנון, "האחראי ישמור בסוד כל מסמך וכל מידע שהגיעו אליו עקב מילוי תפקידו". כלומר, מסירת פרטי המתלוננים אינה נחוצה למילוי תפקידה של מכבי, ואינה מתבקשת לפי הדין.
