לחם בששת הימים, מת כעבור שנים מסוכרת - ואשתו הוכרה כאלמנת צה"ל
ועדת הערר לפי חוק משפחות חיילים שנספו במערכה (תגמולים ושיקום) הכירה באחרונה באשתו של חייל שנפצע במלחמת ששת ימים ובהמשך מת מסוכרת, כאלמנת חייל שנספה במערכה. חברי הוועדה, בראשות השופט בדימוס ברוך אזולאי, התרשמו מכך שהסוכרת התפתחה אצל האיש המנוח על רקע של הפוסט טראומה שנוצרה לו בעקבות חלקו במלחמה, ומכאן שהיא קשורה לשירות הצבאי שלו.
המנוח נפצע במהלך היום הרביעי של המלחמה, שהסתיימה בזמנו בניצחון ישראלי מוחץ. כשהוא ועמיתיו לשירות היו בדרך לתעלה, הפציצו אותם מטוסי מיג מצריים, והוא נפגע ברגלו ובידו. בהמשך הוא הוכר כנכה צה"ל עקב הפוסט טראומה שממנה סבל בעקבות אותו אירוע.
אלא שתחלואי המנוח לא הסתכמו בפציעות בגפיים ובנפש. שנים ספורות אחרי תום המלחמה אובחנה אצלו סוכרת, וב-1983 הוא החל לקבל תרופה מסוג אינסולין. בשלב מסוים הוא אף נאלץ לעבור כריתה של רגל. בדיון שהתקיים לפני כעשור, שיתף המנוח כי מצבו הנפשי החמיר, הוא שרוי בדיכאון, ספון בבית מזה חצי שנה, לא יכול לתפקד או לדבר הרבה וסובל מלחץ רב.
לבסוף הלך המנוח לעולמו בשל אירוע לב וכשל בכליה, על רקע מחלת הסוכרת. אחרי מותו ביקשה אלמנתו מקצין התגמולים להכיר בזכויותיה לפי חוק משפחות חיילים שנספו במערכה ("חוק המשפחות"). ואולם היא נדחתה, ובעקבות כך הגישה את הערר לוועדה באוגוסט 2020.
- חשבתם להוריש ישר לנכדים? הנה הסיכונים
- גייס 25 מיליון שקל על טיטולים ובמפרים ויסיים בכלא
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
לטענת האלמנה, בעלה סבל מסוכרת מסוג 2 שהתפתחה אצלו כתוצאה מן המצב הנפשי הקשה שבו הוא היה שרוי לאחר המלחמה. בהתאם לכך, נטען כי יש קשר סיבתי בין השירות הצבאי לפטירתו - דבר שמקנה למערערת הכרה מצד הרשויות כאלמנת חייל שנספה.
לעומתה, טען קצין התגמולים כי המנוח סבל בסבירות של 97% מסוכרת מסוג 1, שכן הוא לא סבל מהשמנת יתר – המאפיין הבולט של חולי סוכרת סוג 2. בהתחשב בכך שהספרות הרפואית אינה מכירה בקשר כלשהו בין לחץ נפשי להתפרצות סוכרת סוג 1, טען קצין התגמולים כי לא מתקיים הקשר הסיבתי הנדרש, ולכן יש לדחות את הערעור של האלמנה.
ואולם השופט אזולאי קיבל דווקא את עמדת המומחה שהעיד מטעם האלמנה, שלפיה בעלה סבל מסוכרת סוג 2. בקשר לכך, הוא הדגיש כי ועדת רפפורט קבעה בזמנו כי יש להכיר בקשר סיבתי בין מצב דחק בנסיבות מסוימות לבין סוכרת, וזאת ללא קשר אם מדובר בסוכרת 1 או בסוכרת 2.
- ניסתה לעקוף איסור פיטורים בהריון - ותפצה עובדת
- השותפים הסתכסכו - ואז נחשפה התמונה האמיתית
- תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
- תם קרב הירושה על עשרות מיליוני שקלים ומגדל בהרצליה
"בנסיבות מקרה זה, נראה לנו לאור מצבי הדחק מאז האירוע בשירות, הופעת ה-PTSD, והסבל הרב המתואר בתיעוד הרפואי ובעובדות האמורות לעיל מאז האירוע ועד להופעת הסוכרת ופטירתו, יש לאמץ את חוות דעתו ואת עדותו הקונקרטית של המומחה מטעם המערערת שבין שמדובר בסוכרת מסוג 1 ובין שמדובר בסוכרת מסוג 2 יש לקבוע את הקשר הסיבתי הרפואי העובדתי", כתב השופט בפסק הדין. כמו כן, השופט העיר כי ישנה פסיקה ענפה שמכירה בקשר שקיים בין אירועי דחק נפשי לבין התפרצות של סוכרת 1, כך שעמדת קצין התגמולים השוללת את הקשר הזה אינה מבוססת.
כך למשל, באפריל 2023 הכירה ועדת הערר בקשר שבין דחק נפשי כתוצאה מהדחה מקורס קצינים עקב העתקה במבחן לבין סוכרת 1. גם בנובמבר האחרון פסקה הוועדה כי קיים קשר בין דחק נפשי שנגרם לחיילת כתוצאה מנפילת טיל בסמוך אליה והשתתפותה במטווח, לבין הסוכרת מהסוג הנ"ל.
בעקבות כל אלה, קבעו חברי הוועדה כי מות המנוח מסוכרת קשור באופן סיבתי לפוסט טראומה מהשירות הצבאי, ומשכך האלמנה שלו זכאית להכרה המבוקשת לפי חוק המשפחות, ובנוסף להוצאות משפט ושכר טרחת עורך דין בסכום של 25 אלף שקל.
חוק משפחות חיילים שנספו במערכה (תגמולים ושיקום), תש"י-1950 מגדיר מיהם חיילים שנספו במערכה, מי מבני המשפחה זכאים לתגמולים ושיקום, סדרי תשלום, תקנות שיקום ועוד.
בימים אלה מקודם נוסח חדש לחוק. לפי המשרד, מטרת החוק המוצע היא לתקן את החוק באופן שיספק מענה ראוי ומיטבי לצרכים של יתומים ואלמנות צה"ל וכוחות הביטחון. עיקר התיקון נוגע להרחבת הסיוע ליתומים בתחום הכלכלי, השיקומי והרגשי. זאת, בין היתר, בעקבות המלצות הוועדה הציבורית לבחינה וגיבוש המלצות בסוגיות הכרוכות במעמדם ובהיקף זכויותיהם של יתומי צה"ל וכוחות הביטחון הבוגרים בראשות השופט פרופ' אליקים רובינשטיין ("ועדת היתומים"), שהוגשו באוגוסט 2022 לשר הביטחון. בנוסף, בעקבות תיקון מס' 35 מ-2013 לחוק משפחות חיילים, ולאור הניסיון שהצטבר מאז, עלה הצורך בעריכת תיקונים שונים הנוגעים לחלק מן ההטבות שעוגנו בתיקון האמור.

המשפחה מכפר טרומן הפסידה שוב - הפינוי ייצא לדרך
לאחר מאבק משפטי ממושך שנמשך יותר מעשור, בית משפט השלום דחה את תביעתן של בנות משפחת קלקודה, שביקשו לשמור על אחיזתן בשתי נחלות במושב, שנוצלו במשך שנים לשימושים מסחריים אסורים. פסק הדין מהווה חוליה נוספת במאבק שמנהלת רשות מקרקעי ישראל נגד שימושים לא חוקיים
בקרקע חקלאית, ומעביר מסר ברור: הקרקע הציבורית שייכת למדינה, ולא למי שעושה בה שימוש פרטי או עסקי
בצהרי יום סתווי שקט במושב כפר טרומן, בסמוך לשדות הירוקים שמתמזגים עם שובל המטוסים של נתב"ג, נחתם עוד פרק ארוך במאבק מתוקשר על אדמות המדינה. אחרי שנים של הליכים משפטיים, פסקי דין, ערעורים ועתירות חוזרות, בית משפט השלום ברחובות דחה על הסף את תביעתן של בנות משפחת קלקודה - ליהי, טל ומעין, שביקשו לעצור את פינוי משפחתן מהנחלות שעליהן נבנו מבנים מסחריים וחניון "חנה וטוס" לא חוקי.
מדובר באחד התיקים הבולטים בשנים האחרונות במסגרת המאבק שמנהלת רשות מקרקעי ישראל (רמ"י) נגד שימושים חורגים וניצול עסקי של נחלות חקלאיות. פסק הדין החדש, שניתן על ידי השופטת אושרית הובר היימן, מאשר סופית כי גם הניסיון של הדור הצעיר במשפחת קלקודה לא הצליח לעקוף את קביעות בתי המשפט הקודמות, שהורו על השבת הקרקע למדינה. "ניכר כי בני משפחת קלקודה מסרבים להשלים עם התוצאה המשפטית הקובעת כי הם נדרשים לסלק ידם מן המקרקעין", כתבה השופטת בפסק הדין בהכרעתה, וקבעה כי מדובר ב"גלגול משפטי נוסף" שנועד להאריך את האחיזה בקרקע תוך הטרדת המדינה בהליכים חוזרים ונשנים.
שורשיה של הפרשה נעוצים עוד בשנות ה-90, אך הקונפליקט התלקח מחדש בראשית העשור הקודם. משפחת קלקודה, שחכרה שתי נחלות חקלאיות - נחלה 33 ונחלה 34 - מהמושב כפר טרומן, הפכה את האדמות החקלאיות לעסק משגשג. במקום לגדל גידולים חקלאיים, הוקמו שם חניונים מסחריים מסוג חנה וטוס, לצד מבנים מושכרים לעסקים פרטיים. על פי הערכות רמ"י, השימושים האלה גלגלו עשרות מיליוני שקלים בשנה.
"רמ"י זכאית להשבה מלאה של הנחלות, לרבות חלקות המגורים"
המדינה, באמצעות רמ"י, פתחה בשורת הליכים אזרחיים ופליליים נגד המשפחה, בטענה לשימוש חורג ולבנייה בלתי חוקית. ב-2019 ניתן פסק דין תקדימי בבית המשפט המחוזי מרכז־לוד, שבו נקבע כי יש להשיב את הנחלות למדינה. השופטת דפנה בלטמן קדראי קבעה אז כי, "בני הזוג קלקודה עשו שימוש חורג במקרקעין למטרות שאינן חקלאיות, בניגוד להסכם המשבצת ובהיקף נרחב ולאורך שנים רבות". בית המשפט חייב אותם גם בתשלום דמי שימוש ראויים בסכום כולל של כ-7 מיליון שקל. בערעור שהוגש לעליון נדחתה טענת המשפחה, ובית המשפט העליון חיזק את עמדת המדינה וקבע כי, "התנהלותם הקיצונית של המערערים עמדה בסתירה חזיתית לתכלית החקלאית של ההקצאה", וכי "המשיבה רשות מקרקעי ישראל - זכאית להשבה מלאה של הנחלות, לרבות חלקות המגורים".
- האח יוכל לקבל את המשק - וזה מה שיידרש לעשות
- ועד של מושב יפצה במאות אלפי שקלים
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
אחרי שההורים הפסידו בכל הערכאות, ניסו הבנות לפתוח דף חדש, משפטית לפחות. בתביעתן החדשה, שהוגשה ב-2021, טענו ליהי, טל ומעין קלקודה כי יש להכיר בהן כבעלות "זכויות עצמאיות" במקרקעין, נפרדות מזכויות הוריהן. הן ביקשו מבית המשפט להורות כי הנחלות יוקצו להן מחדש, או לחלופין שיוכרו כ"ברות רשות" שיכולות להמשיך להתגורר בבתים שבשטח. במקרה הגרוע, כך הן טענו, מגיע להן לפחות דיור חלופי או פיצוי הולם.

המשפחה מכפר טרומן הפסידה שוב - הפינוי ייצא לדרך
לאחר מאבק משפטי ממושך שנמשך יותר מעשור, בית משפט השלום דחה את תביעתן של בנות משפחת קלקודה, שביקשו לשמור על אחיזתן בשתי נחלות במושב, שנוצלו במשך שנים לשימושים מסחריים אסורים. פסק הדין מהווה חוליה נוספת במאבק שמנהלת רשות מקרקעי ישראל נגד שימושים לא חוקיים
בקרקע חקלאית, ומעביר מסר ברור: הקרקע הציבורית שייכת למדינה, ולא למי שעושה בה שימוש פרטי או עסקי
בצהרי יום סתווי שקט במושב כפר טרומן, בסמוך לשדות הירוקים שמתמזגים עם שובל המטוסים של נתב"ג, נחתם עוד פרק ארוך במאבק מתוקשר על אדמות המדינה. אחרי שנים של הליכים משפטיים, פסקי דין, ערעורים ועתירות חוזרות, בית משפט השלום ברחובות דחה על הסף את תביעתן של בנות משפחת קלקודה - ליהי, טל ומעין, שביקשו לעצור את פינוי משפחתן מהנחלות שעליהן נבנו מבנים מסחריים וחניון "חנה וטוס" לא חוקי.
מדובר באחד התיקים הבולטים בשנים האחרונות במסגרת המאבק שמנהלת רשות מקרקעי ישראל (רמ"י) נגד שימושים חורגים וניצול עסקי של נחלות חקלאיות. פסק הדין החדש, שניתן על ידי השופטת אושרית הובר היימן, מאשר סופית כי גם הניסיון של הדור הצעיר במשפחת קלקודה לא הצליח לעקוף את קביעות בתי המשפט הקודמות, שהורו על השבת הקרקע למדינה. "ניכר כי בני משפחת קלקודה מסרבים להשלים עם התוצאה המשפטית הקובעת כי הם נדרשים לסלק ידם מן המקרקעין", כתבה השופטת בפסק הדין בהכרעתה, וקבעה כי מדובר ב"גלגול משפטי נוסף" שנועד להאריך את האחיזה בקרקע תוך הטרדת המדינה בהליכים חוזרים ונשנים.
שורשיה של הפרשה נעוצים עוד בשנות ה-90, אך הקונפליקט התלקח מחדש בראשית העשור הקודם. משפחת קלקודה, שחכרה שתי נחלות חקלאיות - נחלה 33 ונחלה 34 - מהמושב כפר טרומן, הפכה את האדמות החקלאיות לעסק משגשג. במקום לגדל גידולים חקלאיים, הוקמו שם חניונים מסחריים מסוג חנה וטוס, לצד מבנים מושכרים לעסקים פרטיים. על פי הערכות רמ"י, השימושים האלה גלגלו עשרות מיליוני שקלים בשנה.
"רמ"י זכאית להשבה מלאה של הנחלות, לרבות חלקות המגורים"
המדינה, באמצעות רמ"י, פתחה בשורת הליכים אזרחיים ופליליים נגד המשפחה, בטענה לשימוש חורג ולבנייה בלתי חוקית. ב-2019 ניתן פסק דין תקדימי בבית המשפט המחוזי מרכז־לוד, שבו נקבע כי יש להשיב את הנחלות למדינה. השופטת דפנה בלטמן קדראי קבעה אז כי, "בני הזוג קלקודה עשו שימוש חורג במקרקעין למטרות שאינן חקלאיות, בניגוד להסכם המשבצת ובהיקף נרחב ולאורך שנים רבות". בית המשפט חייב אותם גם בתשלום דמי שימוש ראויים בסכום כולל של כ-7 מיליון שקל. בערעור שהוגש לעליון נדחתה טענת המשפחה, ובית המשפט העליון חיזק את עמדת המדינה וקבע כי, "התנהלותם הקיצונית של המערערים עמדה בסתירה חזיתית לתכלית החקלאית של ההקצאה", וכי "המשיבה רשות מקרקעי ישראל - זכאית להשבה מלאה של הנחלות, לרבות חלקות המגורים".
- האח יוכל לקבל את המשק - וזה מה שיידרש לעשות
- ועד של מושב יפצה במאות אלפי שקלים
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
אחרי שההורים הפסידו בכל הערכאות, ניסו הבנות לפתוח דף חדש, משפטית לפחות. בתביעתן החדשה, שהוגשה ב-2021, טענו ליהי, טל ומעין קלקודה כי יש להכיר בהן כבעלות "זכויות עצמאיות" במקרקעין, נפרדות מזכויות הוריהן. הן ביקשו מבית המשפט להורות כי הנחלות יוקצו להן מחדש, או לחלופין שיוכרו כ"ברות רשות" שיכולות להמשיך להתגורר בבתים שבשטח. במקרה הגרוע, כך הן טענו, מגיע להן לפחות דיור חלופי או פיצוי הולם.
