נבחרת פורטוגל
צילום: נבחרת פורטוגל טוויטר רשמי

לא תנחשו בלי רמז: מי שווה פחות – ספרד, גרמניה, צרפת או פורטוגל?

?לקראת שני משחקי רבע הגמר הערב: שווי השוק של הסגלים מפתיע מאוד וגורם לנו לתהות מה המשחק המרכזי בשלב הזה. כתבו לנו בתגובות: האם הזוכה תצא משני המפגשים הראשונים?
איציק יצחקי | (2)

משחקי רבע גמר היורו ייצאו הערב לדרך, עם שני מפגשים גדולים: צרפת מול פורטוגל וגרמניה מול ספרד. כל מפגש בין הארבעה, יכל בקלות להיות גמר יורו 2024. הערב, שתי נבחרות מתוך הארבעה יספגו הדחה כואבת והמנצחות ייפגשו ראש בראש למשחק חצי הגמר. בחצי הגמר השני (מוצ"ש) ישחקו אנגליה או שוויץ, מול הולנד או טורקיה. אפשר לומר הרבה דברים על היורו הזה ועל היכולת של חלק מהקבוצות הגדולות, אבל דבר אחד בטוח: שש נבחרות גדולות, שלפחות חמש מתוכן (מלבד הולנד) הוזכרו כמועמדות בכירות לתואר הגיעו לרבע הגמר – מה שצפוי לספק הנאה גדולה לצופים.

ניקו ויליאמס (טוויטר יורו 2024)

המרענן הרשמי של הטורניר יביא גביע? ניקו ויליאמס (טוויטר יורו 2024)

נתחיל עם המפגש הראשון בשטוטגרט (19:00) בין ספרד לגרמניה. אם היינו מביטים על הסגל בתחילת הטורניר, לא בטוח שספרד, שמציגה יכולת טובה יותר מתחילת הטורניר, הייתה מתגלה כעדיפה – אבל היכולת שלה, בעיקר בזכות שני השחקנים ש"החיו את האגפים" שלה – ניקו וויליאמס ולאמין ימאל, יוצאת דופן וגורמת לרבים לרצות לראות את ספרד בגמר. שתי הנבחרות שיחקו זו מול זו 3 פעמים ביורו בעבר. זה קרה בשנים 1984, 1988 ו-2008. ספרד גברה על גרמניה פעמיים ובאחד המפגשים הפסידה.

נזכיר ששב-2008 שתי הנבחרות נפגשו בגמר היורו, שנגמר בניצחון של ספרד. לכל אחת מהן 3 זכיות ואין נבחרות שזכו יותר מהן. ספרד מגיעה עם הגנה יציבה יותר, כשלא ספגה שער בטורניר, אבל אתם יודעים איך אומרים: "כדורגל משחקים 90 דקות, גרמניה תמיד מנצחת".

המפגש השני (22:00) בין פורטוגל לצרפת מפגיש שתי נבחרות שכבר שיחקו זו מול זו בגמר היורו לפני שמונה שנים. פורטוגל זכתה למרות פציעה של רונאלדו, אבל מאז עברה כמה שינויים בסגל שלה ולא בטוח שהיום היא מסוגלת לרוץ "עד הסוף". נזכיר ששלושה מפגשים בין הקבוצות התקיימו בשלבים המאוחרים של היורו – אך אף אחד לא הוכרע ב-90 דקות.

דירוג הנבחרות לפי שווי שוק של הסגל שלהן (לא בטוח שהייתם מנחשים את הסדר הנכון לפני שקראתם את זה):

1. צרפת 1.23 מיליון אירו

2. פורטוגל: 1.05 מיליון אירו.

3. ספרד: 956 מיליון אירו.

4. גרמניה: 831 מיליון אירו.

תגובות לכתבה(2):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 2.
    שלמה 06/07/2024 11:03
    הגב לתגובה זו
    יש הרבה שחקנים שומרי מצוות ויש כאלה שלא.
  • 1.
    יוסי 05/07/2024 17:53
    הגב לתגובה זו
    צרפת ופורטוגל מיליארד לא מיליון
אולימפיאדה
צילום: Kyle Dias, Unsplash

קטאר 2036: אחרי המונדיאל קטאר מסמנת את האולימפיאדה

לאחר שני נסיונות כושלים ועם טמפרטורות קיץ חריגות ובנוסף עניין זכויות אדם שעדיין ברקע מהמונדיאל,  קטאר מכריזה רשמית על כוונתה לארח את המשחקים האולימפיים והפארא-אולימפיים ומתחילה מהלך דיפלומטי-ספורטיבי שאפתני

רן קידר |
נושאים בכתבה אולימפיאדה קטאר

הוועד האולימפי של קטאר הודיע רשמית על כוונתו להתמודד על אירוח אולימפיאדת הקיץ והפראלימפיאדה של 2036. מדובר בניסיון שלישי למדינה, אחרי שנכשלה בנסיונות לאירוח משחקי 2016 ו‑2020. הפעם, כך נטען, מדובר בקטאר שונה: כזו שיש לה תשתיות כמעט מלאות (כ‑95% מוכנות), שורת אצטדיונים מתקדמים, מערכת מטרו, נמל תעופה חדש וניסיון מוכח מארגון אירועי ספורט בינלאומיים, בראשם מונדיאל 2022 ואליפויות עולם באתלטיקה, שחייה, כדוריד, טניס ומירוצי פורמולה 1. הניסיון הזה הוא חלק מהמאמצים הכבירים של קטאר ל"הלבין את שמה". קטאר קונה עסקים, קונה קבוצות כדורגל, רוכשת נדל"ן ברחבי העולם, כדי שאנשים בעולם יתפסו אותה בצד הנכון של המפה - "בצד של הטובים"  למרות שהיא חשודה כמסייעת לטרור, לא דמוקרטית ומזהמת. 

מדינת הנפט העשירה הזאת משתמשת בהון הגדול שלה כדי לנסות להשתלב בעולם גם כי היא מבינה שהנפט לא יהיה לעד. ההכנסות ממנו בירידה, והיא מנסה לפתח מנועי צמיחה כלכלים - תיירות זה אחד מהם ומונדיאל ואולימפיאדה מזניקים אותה גם בהיקף התיירים. 

קטאר מדגישה כי היא מגישה את הבקשה כחלק מחזון ארוך טווח: "ליצור מורשת כלכלית, חברתית וסביבתית", כך אומר שייח' ג’וואן בן חמד אל ת’אני, נשיא הוועד האולימפי המקומי. אך למרות הניסיון וההשקעה, האתגרים הפוליטיים, החברתיים והאקלים נותרו משמעותיים, ויש מי שמפקפק אם ההצעה תעבור את מבחן ועדת הבחירה של הוועד האולימפי הבינלאומי. אאל שכעת, הסיכויים טובים הרבה יותר ממה שהיה בעבר. 

מונדיאל 2022 אמנם סיפק לקטאר במה מרכזית לתצוגת תכלית של תשתיות מרשימות, לאחר השקעה של כ-300 מיליארד דולר, אך עם זאת גם חשף שורה של בעיות עמוקות. לפי דיווחים, אלפי עובדים זרים מתו או נפצעו קשות בתנאי העסקה בעייתיים במהלך הבנייה האינטנסיבית של המתקנים. אמנסטי וארגוני זכויות אדם אחרים קראו לפיפ"א ולממשלת קטאר להבטיח פיצוי לנפגעים. 

מערכת הקפאלה, שהיא שיטת פיקוח על עובדים זרים, שהייתה נהוגה במדינות רבות במפרץ הפרסי, כולל קטאר, סעודיה ואיחוד האמירויות. מדובר במנגנון משפטי שמחייב כל עובד זר להיקשר באופן ישיר למעסיק מקומי, ששולט בניידות העובד, עוררה ביקורת חריפה. גם חופש הביטוי הוגבל, עם חוקים שמאפשרים מעצר של מפגינים בטענה ל"הפרת הסדר הציבורי", כולל דיווחים על מעצרים בתנאים קשים.