מכבי פתח תקווה
צילום: עמוד הפייסבוק של מכבי פתח תקווה

משפחת לוזון חוזרת: כמה כסף צריך כדי לעלות לליגת העל?

מכבי פתח תקווה חזרה לליגת העל וצפויה להעמיד תקציב של 16 מיליון שקלים. איך מנור סולומון קשור לתקציב ומה הפער בין הליגה השנייה בישראל לליגה השניה באנגליה?

מיכאל וייסרמן | (4)

לאחר עונה אחת בליגה השנייה עלתה אתמול מכבי פתח תקווה לליגת העל. הקבוצה הביסה את בני יהודה בתוצאה 0:7 והבטיחה את העלייה, שני מחזורים לסיום העונה. ירדן כהן ואיליה שקורין כבשו צמד כל אחד, שלו דניאל, ארד בר וגיא דהן הוסיפו. משפחת לוזון חוזרת לליגת העל והפעם היא מתכוונת להישאר שם לא מעט זמן. כמה כסף השקיע אבי לוזון בפרוייקט הזה?

חזר למרכז הבמה. לוזון (צילום:Getty images Israel)

"אני שמח שעמדתי בהבטחות שלי. אמרתי כבר לפני 10 חודשים שנחזור לליגת העל וכך היה", אמר לוזון אתמול ל"ביזספורט". "היו לנו רגעים משמחים העונה ואני שמח שזה נגמר ככה. אעשה הכל בכדי שבמכבי פתח תקווה לא תרד ב-20 השנים הקרובות".

העלייה של מכבי פתח תקווה איננה מפתיעה. על פי ההערכות, היא העמידה תקציב של כ-14 מיליון שקל כדי לחזור לליגה הראשונה. התקציב בליגת העל צפוי להיות דומה ויעמוד על כ-16 מיליון שקל ואף עשוי לגדול במהלך העונה במידה ומנור סולומון יימכר על ידי שחטאר דונייצק, ממנה הושאל העונה לפולהאם. הקשר הישראלי נמצא בעונה נהדרת באנגליה וכבר הועלו שמות של קבוצות בכירות כמו ארסנל כמועמדות לקלוט אותו. במקרה כזה, אבי לוזון ומכבי פתח תקווה עשויים לקבל עוד 3 מיליון אירו כבר בקיץ הקרוב.

כמה שווה קבוצה שעולה לפרמייר ליג וכמה זה ביחס לליגה הבכירה?

שווי השוק של שחקני הקבוצה, כך על פי האתר Transfermarkt הוא 4.98 מיליון אירו. השחקן היקר בסגל הוא החלוץ עידן טוקלומטי ששווה 350 אלף אירו. הקשר ארד בר שווה 300 אלף אירו. ברור לכל מי שמכיר את משפחת לוזון כי תג המחיר שלו יהיה גבוה הרבה יותר.

תגובות לכתבה(4):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 4.
    אמיר 04/05/2023 00:50
    הגב לתגובה זו
    הלוזונים הטריפוליטאים לא שמים שקל וכל המשפחה חוגגת על תקציב הקבוצה
  • 3.
    אחד שיודע 02/05/2023 23:21
    הגב לתגובה זו
    מנור הושאל ויחזור לקבוצתו אבל החוזה שלו נגמר בדצמבר והוא לא יחתם ויחכה ואז יהיה שחקן חופשי, אף קבוצה בפריימר ליג לא תשלם עכשיו פשוט יחכו ואז יחתימו אותו כשחקן חופשי ובמקרה הזה לוזון לא מרוויח שקל, גם המצב של עבדה הפצוע לא עוזר ללוזון.
  • 2.
    אלי 02/05/2023 18:18
    הגב לתגובה זו
    רק מביא ספונסרים. אם יילך יבוא קהל .
  • 1.
    תשאירו את טב"ח (ל"ת)
    מתן צור אוהד 02/05/2023 08:33
    הגב לתגובה זו
אולימפיאדה
צילום: Kyle Dias, Unsplash

קטאר 2036: אחרי המונדיאל קטאר מסמנת את האולימפיאדה

לאחר שני נסיונות כושלים ועם טמפרטורות קיץ חריגות ובנוסף עניין זכויות אדם שעדיין ברקע מהמונדיאל,  קטאר מכריזה רשמית על כוונתה לארח את המשחקים האולימפיים והפארא-אולימפיים ומתחילה מהלך דיפלומטי-ספורטיבי שאפתני

רן קידר |
נושאים בכתבה אולימפיאדה קטאר

הוועד האולימפי של קטאר הודיע רשמית על כוונתו להתמודד על אירוח אולימפיאדת הקיץ והפראלימפיאדה של 2036. מדובר בניסיון שלישי למדינה, אחרי שנכשלה בנסיונות לאירוח משחקי 2016 ו‑2020. הפעם, כך נטען, מדובר בקטאר שונה: כזו שיש לה תשתיות כמעט מלאות (כ‑95% מוכנות), שורת אצטדיונים מתקדמים, מערכת מטרו, נמל תעופה חדש וניסיון מוכח מארגון אירועי ספורט בינלאומיים, בראשם מונדיאל 2022 ואליפויות עולם באתלטיקה, שחייה, כדוריד, טניס ומירוצי פורמולה 1. הניסיון הזה הוא חלק מהמאמצים הכבירים של קטאר ל"הלבין את שמה". קטאר קונה עסקים, קונה קבוצות כדורגל, רוכשת נדל"ן ברחבי העולם, כדי שאנשים בעולם יתפסו אותה בצד הנכון של המפה - "בצד של הטובים"  למרות שהיא חשודה כמסייעת לטרור, לא דמוקרטית ומזהמת. 

מדינת הנפט העשירה הזאת משתמשת בהון הגדול שלה כדי לנסות להשתלב בעולם גם כי היא מבינה שהנפט לא יהיה לעד. ההכנסות ממנו בירידה, והיא מנסה לפתח מנועי צמיחה כלכלים - תיירות זה אחד מהם ומונדיאל ואולימפיאדה מזניקים אותה גם בהיקף התיירים. 

קטאר מדגישה כי היא מגישה את הבקשה כחלק מחזון ארוך טווח: "ליצור מורשת כלכלית, חברתית וסביבתית", כך אומר שייח' ג’וואן בן חמד אל ת’אני, נשיא הוועד האולימפי המקומי. אך למרות הניסיון וההשקעה, האתגרים הפוליטיים, החברתיים והאקלים נותרו משמעותיים, ויש מי שמפקפק אם ההצעה תעבור את מבחן ועדת הבחירה של הוועד האולימפי הבינלאומי. אאל שכעת, הסיכויים טובים הרבה יותר ממה שהיה בעבר. 

מונדיאל 2022 אמנם סיפק לקטאר במה מרכזית לתצוגת תכלית של תשתיות מרשימות, לאחר השקעה של כ-300 מיליארד דולר, אך עם זאת גם חשף שורה של בעיות עמוקות. לפי דיווחים, אלפי עובדים זרים מתו או נפצעו קשות בתנאי העסקה בעייתיים במהלך הבנייה האינטנסיבית של המתקנים. אמנסטי וארגוני זכויות אדם אחרים קראו לפיפ"א ולממשלת קטאר להבטיח פיצוי לנפגעים. 

מערכת הקפאלה, שהיא שיטת פיקוח על עובדים זרים, שהייתה נהוגה במדינות רבות במפרץ הפרסי, כולל קטאר, סעודיה ואיחוד האמירויות. מדובר במנגנון משפטי שמחייב כל עובד זר להיקשר באופן ישיר למעסיק מקומי, ששולט בניידות העובד, עוררה ביקורת חריפה. גם חופש הביטוי הוגבל, עם חוקים שמאפשרים מעצר של מפגינים בטענה ל"הפרת הסדר הציבורי", כולל דיווחים על מעצרים בתנאים קשים.