לוד
צילום: תמר מצפי
בדיקת ביזפורטל

ערבים ויהודים חיים יחד בדו קיום; מה זה עושה למחירי הנדל"ן?

לכאורה, זאת התמונה שהיינו רוצים לראות - ערים מעורבות עם חיי קהילה משותפים ועלה של זית; אבל במציאות, ערים כמו עכו, נוף הגליל ומעלות לא מתרוממות, רמלה ולוד בפיגור בעליות המחירים לעומת שאר המדינה - למה זה קורה?
איציק יצחקי | (24)
נושאים בכתבה נדלן ערבים

שיעור האוכלוסייה הערבית בערים המעורבות צומח בקצב הדרגתי ומשפיע על הערים בהם הם חיים יחד, יהודים וערבים: כיום, 30% מתושבי לוד הם ערבים, נתונים דומים (שמצורפים בטבלה בהמשך) גם בעכו ובנוף הגליל. גם רמלה (24%) ומעלות תרשיחא צועדות באותו כיוון - 22% מהאוכלוסייה של האחרונה ממוצא ערבי. בחיפה - 12%. על פי הסטטיסטיקה בשנים האחרונות, הערבים יולדים בקצב גבוה יותר. הם לא נמצאים בערים בהם יש רוב חרדי ולכן, באחוזים, האוכלוסייה הערבית גדלה בקצב קצת גבוה יותר בערים מעורבות.

רוב הערים המעורבות, אלה שבהן חיים ערבים ויהודים גם יחד, נמצאות בצפון. ניתוח המספרים מצביע גם על כך שערים מעורבות זולות יותר. לפעמים, משמעותית לעומת ערים רגילות. עכשיו השאלה היא מה בא קודם? הביצה - מחירי הדיור נעצרו בגלל שאנשים לא מעוניינים לגור בדו קיום ובהרמוניה בין שתי האוכלוסיות, או התרנגולת - כלומר, מלכתחילה ערבים ויהודים ממעמד סוציו-אקונומי נמוך הגיעו לערים האלה בגלל המחיר האטרקטיבי. ובצפון, כמו שאתם יודעים, המחיר נמוך יותר מאשר במרכז.

נתחיל עם המספרים. כדי להבין יותר, הנה שיעור האוכלוסייה הערבית בתוך הערים המעורבות. כפי שאתם יכולים לראות, עכו ונוף הגליל בראש הרשימה, עוד לפני רמלה ולוד. הנה:

נתוני האוכלוסיה הערבית. נתונים: המכון הישראלי לדמוקרטיה

הפיל הלבן בחדר - האם ערים מעורבות זולות יותר בגלל שהיהודים מעדיפים לגור בנפרד?

לקחנו את עכו, מעלות תרשיחא ונוף הגליל ובדקנו את מחירי הדיור בערים הצפוניות. אחר כך בדקנו גם את שאר הערים ברשימה. עיקרי הממצאים:

עכו: 13,500 שקל למטר.

נוף הגליל: 13,000 שקל למטר.

מעלות תרשיחא: 12,000 שקל למטר.

הנתונים נמוכים, אז קפצנו לבקר במרכז, ברמלה ולוד, כדי להבין האם התמונה שונה. האם הערים הצפוניות מציגות מחיר נמוך בהרבה, באופן טבעי, בשל המיקום. בערי המרכזי, המחירים אמורים להיות גבוהים בהרבה. ברמלה: 19,000 שקל למטר. בלוד: 21 אלף שקל למטר. כלומר, המחיר למטר גבוה מאשר בערי הצפון. אבל האם זה גבוה לעומת ערי המרכז?

לפני שתקפצו, לקחנו את מחירי הדיור בארץ ובאזור הזה. רמלה עלתה בממוצע ב-11% בשלוש שנים, עליה נמוכה בהשוואה ל-30% בשנתיים שנרשמה בשאר המדינה. בלוד זיהינו עליה נמוכה יותר. אבל עוד קודם, חשוב להדגיש: רמלה עשתה קפיצה מטורפת בעשור האחרון. בעשור שבין 2010-2020 המחירים שם עלו ב-79%. האם הזינוק המוקדם גרם לה להיעצר? אולי. לוד רשמה עליה צנועה יותר, של 64%. גם שם, זיהינו כי הקפיצה המשמעותית הגיעה באותו עשור ומאז - המחירים נעצרו.

לכאורה, המחיר בשתי הערים עדיין יותר גבוה ביותר מ-50% לעומת היישובים בצפון, אבל לעומת ערי המרכז, כפי שכבר הבנתם, מדובר במחיר נמוך במיוחד - ואנחנו משווים מוצרים דומים. זה קורה גם בגלל שרמלה ולוד מונות אחוזים גבוהים של בתים ישנים. אז קפצנו לבקר בפרויקטים החדשים, אלה שהתחילו לבנות והאכלוס שלהם יהיה בשנה הבאה, או לכל המאוחר ב-2025. המחירים בלוד: סביב 21-23 אלף שקל למטר. המחירים ברמלה: 24-25 אלף שקל למטר. יש כאן היפוך מגמה וזה אומר שהפרש המחירים ברמלה, בין ישן וחדש, הוא גבוה יותר.

קיראו עוד ב"נדל"ן"

לכן, בדקנו את המחירים בערי הסביבה והסקנו מהם שהמחיר בלוד ורמלה נמוך ביחס למיקום. המחירים בבאר יעקב כבר הגיעו ל-29 אלף שקל למטר - רחוקים בהרבה. הדרמנו מעט לרחובות ומצאנו מחירים של 27 אלף שקל למטר. כלומר, המיקום של לוד ורמלה היה אמור להוביל למחיר גבוה יותר. כנראה שהתמונה לפיה ערים מעורבות שוות פחות למטר, מדויקת. גם ביבנה (23 אלף שקל למטר) ובמזכרת בתיה (30 אלף שקל למטר), למרות הריחוק היחסי, המחירים גבוהים יותר.

בחזרה ללוד. חשוב לציין כי המתח הערבי-יהודי בערים המעורבות בישראל, ההתפרעויות בלוד בזמן "שומר חומות" ב-2021 הבריחו מכאן משקיעים. אז נכון, מדובר באירוע שנמשך מספר שבועות וכבר הרחק מאחורינו. אבל בכל זאת, לוד הוכיחה שהיא נפיצה. כל מתח קטן יכול להבעיר מחדש את השטח. ואי ודאות, אתם כבר יודעים, זה משהו שמשקיעים פחות אוהבים.

גם בצפון מחירי הדיור שונים לגמרי בערים לא מעורבות. לעומת עכו, נוף הגליל ומעלות, בדקנו ערים סמוכות. בנהריה המחירים קצת יותר גבוהים, משהו כמו 14,500 שקל למטר, וזאת למרות שמדובר בעיר צפונית יותר. בכרמיאל המזרחית המחירים הגיעו לכ-18 אלף שקל למטר. אפילו בקריית ים המחירים גבוהים יותר. עכו סובלת מעוד הרבה בעיות וברור כי המחיר צריך להיות נמוך יותר בהשוואה לקריות. אבל גם הנדל"ן בערים אחרות בסביבה נסחר במחיר גבוה יותר והמסקנה, כמו במקרה של ערי המרכז, היא שערים מעורבות זולות יותר.

תגובות לכתבה(24):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 21.
    ניר 14/05/2023 01:18
    הגב לתגובה זו
    המחירים נמוכים בגלל האלימות הלאומנית של הערבים בערים הללו כנגד היהודים!!!
  • 20.
    חיימקה 12/05/2023 10:26
    הגב לתגובה זו
    ומה התרנגולת. פראי אדם.
  • 19.
    מבין עניין 11/05/2023 16:37
    הגב לתגובה זו
    לצערי ההסטוריה מדברת בעד עצמה. אי אפשר לערבב אותנו איתם זה לא ילך. גם מבחינה מנטלית. וגם מבחינת הדת. זה רק עניין של מן שהכל יתפוצצ לכולנו בפנים הפרעות לדעתי יחזרו בגדול. רק שהפעם אני לא מאמין שהיהודים ישבו בשקט
  • 18.
    ממש לא רוצים לראות ערים מעורבות, זה מביא להתבוללות 11/05/2023 14:17
    הגב לתגובה זו
    ממש לא רוצים לראות ערים מעורבות, זה מביא להתבוללות ופוגע בעם היהודי
  • 17.
    אזרח 11/05/2023 13:47
    הגב לתגובה זו
    אתה לא יודע מתי יתקע לך סכין בגב! סליחה על הגיזענות אבל זה נכון 100%
  • 16.
    נהריה אכן יותר גבוהה מעכו ועד היום לא הבנו מה הסיבה (ל"ת)
    מוני 11/05/2023 13:02
    הגב לתגובה זו
  • 15.
    גם עפולה לא מתרוממת ויהודים לא משכירים לערבים דירות (ל"ת)
    דוד 11/05/2023 10:44
    הגב לתגובה זו
  • 14.
    רועי 11/05/2023 10:26
    הגב לתגובה זו
    איזה דו קיום ? יהודי יכול לקנות בתים ואדמות באום אל פאחם טייבה או קלאנסווה ?? על מה אתם מדברים ?
  • 13.
    תל אביבי במקור 11/05/2023 10:14
    הגב לתגובה זו
    למה למשל לא להשוות ערים עם 10% חרדים? שם המחירים גבוהים... מצד שני מבין אתכם כי זו לא עיר מעורבת תודה בכל מקרה
  • נטע שמעוני 11/05/2023 10:21
    הגב לתגובה זו
    אופס. חסכתי לך את השאלה
  • 12.
    יהודי 11/05/2023 09:54
    הגב לתגובה זו
    חבר כנסת כמו אחמד טיבי שנחשב "טוב"?,מסית מדיח ומקבל על זה משכורת,אוכל חינם,ממש גשר בין יהודים לערבים הא הא ועוד פעם הא
  • 11.
    יהודי 11/05/2023 09:49
    הגב לתגובה זו
    לא יוצא משם
  • 10.
    איתן, נהריה 11/05/2023 09:38
    הגב לתגובה זו
    אף פעם לא הבנתי למה המחירים כל כך שונים עכשיו זה ברור...ץ
  • 9.
    אור 11/05/2023 09:37
    הגב לתגובה זו
    זה נתון מדהים חשבתי שזו עיר יהודית לכל דבר ושרק נצרת ערבית
  • דוד 11/05/2023 10:28
    הגב לתגובה זו
    בגלל הערבים המוסלמים שהשתלטו על העיר
  • 8.
    שמאלנים טובים צריכים לבוא לשם חחחח (ל"ת)
    סודי 11/05/2023 09:37
    הגב לתגובה זו
  • 7.
    חיפאי 11/05/2023 09:36
    הגב לתגובה זו
    הערים החדשות שישראל הקימה הן הכי מוצלחות, יש שם אוכלוסיה מייסדת וכזאת שנקלטה. ערים מעורבות הן ערים של שאריות ערבים שהתווספו להם יהודים. ערים שמהן גורשו ערבים והובאו אליהם יהודים הן עזובות מתחרדות שאף אחד לא אוהב (צפת, טבריה וכד').
  • 6.
    מור 11/05/2023 09:36
    הגב לתגובה זו
    לא הייתי מתקרב כי אני אפסיד כסף
  • כלומר, אתה דוגל בדו קיום כל עוד זה לא בבנין שלך (ל"ת)
    ששון 11/05/2023 16:08
    הגב לתגובה זו
  • 5.
    השוואה אמיתית 11/05/2023 09:34
    הגב לתגובה זו
    מסכנה שלי. בגינב שתזרע בה שום ופלפל חריף, שום פרי מתוק לא יצמח שם
  • 4.
    האם לכותב הכתבה יש שכנים ערבים? האם הוא גר בעיר מעורבת? (ל"ת)
    רק שואל 11/05/2023 09:19
    הגב לתגובה זו
  • 3.
    נסיך של אבא 11/05/2023 08:52
    הגב לתגובה זו
    מי שמשקיע בערים האלה הרוויח אבל פחות ממה שכולם הרוויחו
  • 2.
    אינו 11/05/2023 08:52
    הגב לתגובה זו
    באסה זו כנראה הסיבה לצערי
  • 1.
    רמלאי 11/05/2023 08:41
    הגב לתגובה זו
    ברגע שמגיעים לרף כלכלי מסויים, האיכותיים טסים מפה. יש בלוד/רמלה את החבר'ה שבאו אידיאולוגית (בינהם בעיקר גרעין תורני), אבל זה מייצר מתח, בין היתר גם בגלל הפער הכלכלי ותהליך הג'נטריפיקציה (לא רק העניין האידיאולוגי מייצר פה חיכוך). אז איך הסובבים יידעו שאני בהליך מוצלח לשגשוג כלכלי? הם לא ייראו אותי פה יותר.
שכר דירה שחור
צילום: דאלי אי

באוצר מנסים - חובת דיווח למשכירי דירות; האם הפעם יצליחו?

הדיווח יאפשר לעלות על מתחמקים ומעלימים, אך ועדת הכספים מדי שנה בולמת את המהלך; במקיל רשות המסים מגיעה לדטה מאוד גדול דרך הצלבת נתונים ממקורות נוספים  

צלי אהרון |

הפוליטיקאים שלנו לא מעוניינים בחובת דיווח על משכירי הדירות. ההסבר הוא שהם לא רוצים עוד בירוקרטיה והכבדה על הציבור. אבל, אם לכאורה מדובר בחובת דיווח מאוד פשוטה, דוח של דקות בודדות של אחד יכול למלא , ואין כאן הכבדה גדולה על הציבור, אז מה הבעיה? לכאורה אין בעיה. לכאורה, אמורים להעביר את התקנה הזו בקלות. בפועל, זה יהיה קשה. הפוליטקאיים לא רוצים בחובת דיווח על משכירי דירות. 

יכול להיות שמשה גפני שהיה מהכוחות הגדולים נגד המס, קיבל הוראה מהבוסים שלו, יכול להיות שהסיבה היא פשוט שלרבים מהח"כים שלנו יש מספר דירות ואלי נוח להם להתחיל לדווח. הכל יכול להיות, אבל מה שבטוח שזה לא רק רצון להקל על הציבור.

יש מספר סוגים של העלמות מס. יש פשוט חוסר התייחסות מוחלט. אנשים שלא מדווחים למרות שצריך. נקודה. יש דיווח נמוך יותר מהמצב האמיתי כדי לא להגיע לרף. יש מספר סוגים של דיווחים לא אמיתיים - טריקים שמורידים את השכר מתחת לרף (כמו הורדה של סכום שהכירות מול תשלום חד פעמי על ריהוט וכו'), קניית דירות דרך הילדים ועוד. זו תופעה ענקית, רבבות משפחות מחזיקות דרך הילדים דירות נוספות. אם רשות המסים תיכנס לעובי הקורה, היא תמצא שלגבי המון דירות זאת לא באמת הדירה של הילדים, אלא זו דירה של ההורים וכאילו ניתנה לילדים. זו השיטה לחסוך במסים - במס רכישה ובמס על שכר דירה.

המדהים הוא שלמרות שמיסוי על שכר דירה הוא מאוד נמוך, אנשים בוחרים להתחמק ממנו. מדובר באפס מס עד 5,650 שקלים כשמעל הסכום זה יש אפשרות לשלם 10% בלבד, או מס על כפליים מהחריגה. בשביל 10% מס אתם בורחים? זה נמוך ממס על עבודה שמגיע ל-50% וזה נמוך מהמס על הבורסה בשיעור של 25%. לא הוגן. 


רשות המסים מנסה שוב להגיע למצב של דיווח חובה גם אם לא מגיעים לרף החבות במס. בדרך הזו היא תקבל מאגר מלא, ותדע אם המחירים הגיוניים, אם מספר הדירות לכל משפחה אמיתי. דמיינו שהיא תקבל על 3 דירות דומות במחירי שכירות שונים מאוד, היא מיד תדע שמשהו אל תקין. דמיינו שיצופו דירות של הסבתא שנפטרה מזמן ושהכר דירה מגיע לשני הילדים שיש להם עוד דירות להשכרה.  העלמות המס, הטריקים וה"גנבות" הקטנות לא ייעלמו מהרדאר. היא תהיה מרושתת על הכל. ברגע שתהיה חובת דיווח אקטיבית, אנשים לא יוכלו להגיד לא ידענו, לא הכרנו. רק ההנחייה הזו תגרום לכך שמעלימי מס במודע שתכננו ביום שבו יתפסו אותם להגיד לא ידענו, ידווחו וישלמו.

יוסי אברהמי
צילום: פרטי
ראיון

יוסי אברהמי: "הטלפונים מחו"ל חוזרים - השוק מתעורר מהר"

לאחר מכירת 10% מהחברה שבבעלותו ללאומי פרטנרס לפי שווי של 1.45 מיליארד שקל, אברהמי מדבר על הזרמת ההון, המו״מ שהתפוצץ עם מנורה, הכיוון להנפקה - וההתעניינות הגוברת של משקיעים מהעולם בנדל"ן הישראלי

צלי אהרון |

יוסי אברהמי מרוצה. לאומי פרטנרס הצטרפו להשקעה בחברה ( לאומי פרטנרס רוכשת 10% מקבוצת יוסי אברהמי לפי שווי של 1.45 מיליארד שקל) והוא יכול להתקדם לעבר חלום ההנפקה לציבור בשווי גבוה יותר. אף אחד לא יכול להבטיח ואברהמי לא מוכן לנדב מידע, אבל הכוונה של החברה להתקדם להנפקה וזה לא יהיה בשווי העסקה הנוכחית. שווי של 2 מיליארד שקל לא יהיה הפתעה. כשאתה מגיע לשוק עם שותף כמו לאומי פרטנרס כשבדרך גם השקעת הון נוסף בפרויקטים והגדלת צבר ורוח גולמי, אתה תהיה שווה יותר. עם זאת, יש סיכון - אברהמי ויתר על הנפקה כעת במטרה לגייס בעתיד בשווי גבוה יותר, אבל מה יקרה אם בדרך יהיו תקלות - ירידת מחירים, שוק חלש? אברהמי לקח את הסיכון. 

מאחורי העסקה עמד תהליך עבודה של כשלושה חודשים, שבמסגרתו בחן השוק המוסדי לעומק את הפעילות, המאזנים, הצבר והאסטרטגיה של הקבוצה. זהו צעד משמעותי עבור חברה פרטית, שמציבה את עצמה על מסלול הבשלה לקראת שוק ההון. תוך הצגת גיבוי מצד אחד הגופים הפיננסיים הגדולים בישראל, אם לא הכי גדול. לפני העסקה עם לאומי פרטנרס התנהל גם משא ומתן עם מנורה מבטחים בנוגע למכירת כ-20% מהחברה לפי שווי של כ-1.35 מיליארד שקל, כך שהעסקה הנוכחית מבוצעת לפי שווי גבוה יותר, ומחזקת את הרושם שהמוסדיים מעריכים את יכולת הצמיחה של הקבוצה ואת הנכסים שבידיה.

החברה שבראשות היזם ואיש העסקים יוסי אברהמי הוקמה בתחילת שנות ה-80 ונותרה בשליטה משפחתית, פועלת כיום בפרויקטים למגורים בכל רחבי הארץ. ובשנים האחרונות ביססה פעילות משמעותית גם בתחום ההתחדשות העירונית. לצד מאות פרויקטים שביצעה בעבר בתל אביב, חיפה, נתניה ואילת, החברה מחזיקה כיום צבר של כ-10 אלף דירות בשלבי תכנון וביצוע. בתקופה האחרונה היא גם בולטת בזכיות משמעותיות במכרזי רמ"י: ביניהן רכישת קרקע לשכונת מגורים בשדה דב בתל אביב בהיקף 144 דירות, וזכייה משותפת ב-772 דירות ביהוד מונסון.

שתי העסקאות מביעות את מה שקורה בחברה לאחרונה, הרחבת פעילות ומוכנות לעלייה בהיקפי הבנייה בשנים הקרובות. כניסת לאומי פרטנרס מסמנת תחנה נוספת בדרך של יוסי אברהמי לעבר אפשרות הנפקה. בחברה לא מתחייבים על עיתוי אך מציינים כי הדלת פתוחה, וכי החיבור לגוף מוסדי מוביל הכולל ניסיון משמעותי בליווי חברות לקראת שוק ההון, מהווה שכבת תמיכה חשובה.


יוסי, מה היה הרקע לעסקה - איך זה התגבש?