הדמיה לפרויקט אחי דקר
צילום: משרד טיטו אומן אדריכלים.

שוקי ההון בשיאים, איך ניתן לגוון את התיק כדי למזער סיכון?

אלו מדינות הופכות למעניינות להשקעות אלטרנטיביות, ומה חשוב לבדוק לפני שנכנסים להשקעות אלטרנטיביות?

עמית והגר דרור |

שנת 2021 מגיעה בקרוב לסיומה ומשקיעים רבים שוקדים על חלוקת ההשקעות והתיק לשנת 2022. ההתלבטויות הן תמיד מה לעשות עם הכספים הפנויים והאם חלוקת התיק נותנת פיזור סיכויים-סיכונים מותאם לצורכי השעה. השאלות המרכזיות הן כיצד להקצות כספים בצורה הנכונה ביותר, כדי לבנות פורטפוליו מאוזן שיוכל להניב תשואה גם בעתות של משבר. כיום שוקי ההון הולכים ומתייקרים על פי היחסים הפיננסים: המכפילים של המניות עולים, והמגמה הבולטת בשנים האחרונות היא שגם גופים מוסדיים גדולים וגם "פמילי אופיס" המנהלים כספים של אנשים בעלי ממון רב, מסיטים יותר כספים לאפיקי השקעות אלטרנטיביות.

הנזילות הגבוהה המאפיינת את רוח התקופה הזרימה כסף גם לתחום ההשקעות האלטרנטיביות, שהם הפכו בחלקן לתחליף אג"ח שכבר ״לא מספק את הסחורה״.

 

מהם האפיקים האלטרנטיביים שבהם אנחנו משקיעים: 

קרנות אשראי אלטרנטיביות מלווים לחברות בשעבוד ראשון - בוואקום שנוצר בשל המגבלות הרגולטוריות שהוטלו על הבנקים בישראל ובעולם מאז משבר 2008, נכנסו קרנות אשראי חוץ בנקאי, המעניקות הלוואות לחברות תמורת שעבודי חוב בכיר. המשקיעים ובניהם גם משקי בית ממעמד הביניים, הם נהנים מהזדמנות להעניק הלוואות שקיימות בתיקים של הבנקים הגדולים ביותר ותוך שעבוד ראשון (חוב בכיר) ומשמעותי של נכסי נדל"ן או נכסים אחרים שניתן לממש. ככל שתיק קרן האשראי מפוזר יותר ותלוי כמה שפחות במחזורים הכלכליים, כך הקורלציה עם שוקי ההון במצב של משבר, תהיה נמוכה יותר.

 

השקעות בקרנות מפוזרות או שותפויות מו"פ בסטארטאפים - השקעות בסטארטאפים הן בעלות יחס הסיכוי-סיכון הגבוה ביותר, לטוב ולרע. אם בחרתם בקרן הנכונה שמקבלת החלטות השקעה מושכלות בסטארטאפים ומפזרת את כספיה על פני עשרות מיזמים, פוטנציאל הרווח גדל מאוד. עם זאת, לטעמנו ההשקעה הזו לא מתאימה לאלה שזוהי השקעתם היחידה. אנחנו חושבים שזהות הגוף המנהל היא החשובה ביותר. נעדיף קרנות שקובעות קריטריונים מחמירים כמו השקעה רק בחברות טכנולוגיות שהשקיעה בהן קרן גדולה או משקיע אסטרטגי שביצעו בדיקות נאותות מחמירות, או קריטריונים אחרים כמו קצב צמיחת הכנסות מרבעון לרבעון.

השקעות נדל"ן אלטרנטיביות: שלוש מדינות שהופכות למעניינות:

שוק הנדל״ן בארה"ב שהיה ונשאר אחד המשמעותיים ביותר עבור משקיעים ישראלים, הופך ליקר ומאתגר. קשה היום הרבה יותר לאתר בו הזדמנויות. עם העליה במחירי הבתים הקיימים (יד שניה) הופכות ההזדמנויות היזמיות לאטרקטיביות יותר ויותר. כמובן שעיסקאות אלה מצריכות היכרות מעמיקה מאוד עם השוק. גם בעסקאות יזמיות וגם בעסקאות מניבות תמיד נתבסס על יזם מקומי ותיק, אמין, בעל תוצאות מוכחות ובעל הון עצמי גבוה.

בין השווקים העולים להשקעות נדל"ן שאנחנו מוצאים מעניינים אפשר למנות את:

בריטניה - המדינה שחוותה את הברקזיט וההחלטה להיפרד מהאיחוד האירופי ב-2016, יישמה אותו בתחילת 2020 וכעת נהנית גם מעדנה ופריחה בשוק הנדל"ן. מדיניות האין סגרים בבריטניה תרמה לתנופת תעסוקה ותנועה אל מרכזי קניות בתוך הערים. בבריטניה אנחנו מחפשים עסקאות השקעה קבוצתיות בערים מרכזיות שיש בהן עוגנים משמעותיים. ניתן למצוא כאלה דרך שחקני השקעות ישראלים גדולים, שפועלים במדינה ויש להם היכרות רבת שנים עם השוק. בין תחומי ההשקעה המעניינים בבריטניה אפשר למנות: מרכזים מסחריים שנפלטו לשוק בדיסקאונט משמעותי כתוצאה מסגרי קורונה וקשיים תפעוליים שהקשו על בעלי הנכסים להחזיק בהם בעת הקורונה. בנוסף נחפש עסקאות PD, הסבת משרדים למגורים. נישה זו נהנית מרוח גבית של הרשויות המקומיות.

 

ספרד - המדינה נפגעה קשה מהגל הראשון של קורונה ובמשך שנה שלמה מפרוץ המשבר הייתה בסוג של קיפאון, לפחות בשוק הנדל"ן והיתרי הבנייה. הקיפאון הזה מתחיל רק כעת להפשיר והצפי כי ב-2022 תתאושש התיירות וספרד תהנה מתנופה כלכלית שתתבטא בשוק הנדל"ן המקומי שלה. ככל שענף התיירות העולמי יתאושש, כך נרגיש יותר בנוח להשקיע בספרד, ולהפך.

 

הולנד - מדינה מאוד מוכרת לתיירים הישראלים, אבל הרבה פחות למשקיעי הנדל"ן הישראלים. גם בהולנד, הערים הגדולות הפכו ליקרות והזדמנויות נמצאות בפרברים. הולנד היא גם מדינה שתיהנה מחזרת התיירות כמה שיותר לשגרה, אך איננה תלויה בה כמו ספרד. בהולנד בשל מיקומה הגיאוגרפי נחפש גם עסקאות של נדל"ן מסחרי בצורת מרלו"גים שהפכו למבוקשים מאוד בשנתיים האחרונות.

קיראו עוד ב"נדל"ן"

 

לפני שנצא לבחון השקעת נדל"ן בחו"ל נחפש את המרכיבים עיקריים:

 

  1. נשקיע רק בהובלת חברה ישראלית בעלת ותק ורקורד מוכחים בתחום השקעות הנדל"ן בחו"ל, עם עדיפות ברורה למי שעבר בהצלחה את משבר הנדל"ן העולמי ב-2008.
  2. נשקיע בעסקאות בהן אותן חברות ותיקות משקיעות מההון העצמי שלהן ביחד עם המשקיעים הפרטיים.
  3. העסקה תנוהל באופן מוחלט על ידי החברה שמתמחה בהשקעות אלה.
  4. השותף המקומי גם הוא יהיה בעל ותק, ניסיון מוכח ואיתנות פיננסית רבה (וכמובן שגם הוא ישקיע בעסקה הספציפית).
  5. נוודא כי המשקיעים יהנו ראשונים מרווחי ההשקעה (תשואת פריפרד) והיזמים יהנו מרווחים רק לאחר מכן.
  6. נוודא כי בהתקשרות המשפטית עם החברה שמנהלת את ההשקעה תהיינה למשקיעים בטוחות מירביות על כספיהם.
 

 

הכותבים החליטו לוותר על רכישת דירה כדי להשקיע את הכסף שלהם ולצבור את אפקט הריבית דריבית. הם הורים ל-5 ילדים, מלווים יחידים, זוגות ומשפחות ליצירת הכנסות פסיביות ועצמאות כלכלית

*הנאמר אינו מהווה ייעוץ השקעות המתחשב בצרכים האישיים של כל אדם ואדם. הנכתב במאמר זה משקף את דעת הכותבים, עמית והגר. מוצע כי כל החלטת השקעה תתבצע רק לאחר בדיקות ובחינות יסודיות עם גורמי מקצוע מוסמכים.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
דירה להשכרה
צילום: תמר מצפי

בזמן שכולם עוקבים אחרי מחירי הדירות, המשבר האמיתי מתפתח בשוק השכירות

מחירי הרכישה נבלמו ואף ירדו בכ-2% ומעלה, אבל שכר הדירה לחוזים חדשים קפץ ביותר מ-6% בשנה האחרונה. מה עומד מאחורי הפער הזה, למה הפתרון לא יגיע מירידה בריבית בלבד ומה יקרה בשכר הדירה?

נדב אטיאס |

בדיונים הציבוריים על שוק הדיור בישראל, רוב תשומת הלב מוקדשת לשאלה הקלאסית: האם מחירי הדירות יעלו או ירדו. כל פרסום של נתונים חדשים מלווה בכותרות על מגמות המחירים, תחזיות של אנליסטים ודיונים על הריבית והשפעתה על שוק הנדל"ן. אולם ניתוח מעמיק של הנתונים מגלה שהזירה שבה מתרחש השינוי העמוק באמת היא דווקא שוק השכירות, שהולך ותופס את מרכז הבמה.


הפער שהולך ונפער


הנתונים מדברים בעד עצמם. לפי נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, מדד מחירי הדירות ירד ב-7 חודשים בכ-2%, תלוי באזור. אולם בניגוד גמור למגמה זו, נרשמה עלייה משמעותית במחירי שכר הדירה. הנתונים מראים ששכר הדירה לחוזי שכירות חדשים, בשונה מהסכמי שכירות קיימים וחתומים, עלה בשנה האחרונה ביותר מ-6%.


מאחורי המספרים הללו מסתתר צורך בסיסי: מי שלא קונה - צריך לגור איפשהו. זוגות צעירים, משפחות בתחילת דרכן ויחידים או גרושים שאין ביכולתם לרכוש דירה למגורים, עוברים לשוק השכירות. התוצאה היא מצב שבו הביקוש לשכירות קופץ, בעוד ההיצע גדל בקצב איטי הרבה יותר.



אחד הגורמים המשמעותיים ללחץ על שוק השכירות הוא הגל הרחב של פרויקטי פינוי-בינוי והתחדשות עירונית המקודמים ברחבי הארץ. כאשר בניין ישן מפונה מדייריו כחלק מתהליך של הריסה ובנייה חדשה, הדיירים הקיימים, רבים מהם זוגות צעירים או משפחות צעירות, מוצאים את עצמם נדרשים למצוא דירה חלופית בשכירות למספר שנים עד סיום הפרויקט.


בשכונות רבות ברחבי הארץ מקודמים כיום מספר פרויקטי פינוי-בינוי במקביל, לעיתים שישה או שבעה פרויקטים בשכונה אחת בו-זמנית. הבעיה מחריפה משום שהדיירים המפונים רוצים או צריכים להישאר באזור המגורים המקורי, משיקולים של מוסדות חינוך לילדים, עבודה וקרבה למשפחה. כתוצאה מכך, הם נאלצים למצוא שכירות זמנית באותה שכונה או קרוב אליה עד לסיום הפרויקט, מה שמייצר ביקוש נוסף על השכירות הקיימת גם כך באותו אזור.

דירה להשכרה
צילום: תמר מצפי

בזמן שכולם עוקבים אחרי מחירי הדירות, המשבר האמיתי מתפתח בשוק השכירות

מחירי הרכישה נבלמו ואף ירדו בכ-2% ומעלה, אבל שכר הדירה לחוזים חדשים קפץ ביותר מ-6% בשנה האחרונה. מה עומד מאחורי הפער הזה, למה הפתרון לא יגיע מירידה בריבית בלבד ומה יקרה בשכר הדירה?

נדב אטיאס |

בדיונים הציבוריים על שוק הדיור בישראל, רוב תשומת הלב מוקדשת לשאלה הקלאסית: האם מחירי הדירות יעלו או ירדו. כל פרסום של נתונים חדשים מלווה בכותרות על מגמות המחירים, תחזיות של אנליסטים ודיונים על הריבית והשפעתה על שוק הנדל"ן. אולם ניתוח מעמיק של הנתונים מגלה שהזירה שבה מתרחש השינוי העמוק באמת היא דווקא שוק השכירות, שהולך ותופס את מרכז הבמה.


הפער שהולך ונפער


הנתונים מדברים בעד עצמם. לפי נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, מדד מחירי הדירות ירד ב-7 חודשים בכ-2%, תלוי באזור. אולם בניגוד גמור למגמה זו, נרשמה עלייה משמעותית במחירי שכר הדירה. הנתונים מראים ששכר הדירה לחוזי שכירות חדשים, בשונה מהסכמי שכירות קיימים וחתומים, עלה בשנה האחרונה ביותר מ-6%.


מאחורי המספרים הללו מסתתר צורך בסיסי: מי שלא קונה - צריך לגור איפשהו. זוגות צעירים, משפחות בתחילת דרכן ויחידים או גרושים שאין ביכולתם לרכוש דירה למגורים, עוברים לשוק השכירות. התוצאה היא מצב שבו הביקוש לשכירות קופץ, בעוד ההיצע גדל בקצב איטי הרבה יותר.



אחד הגורמים המשמעותיים ללחץ על שוק השכירות הוא הגל הרחב של פרויקטי פינוי-בינוי והתחדשות עירונית המקודמים ברחבי הארץ. כאשר בניין ישן מפונה מדייריו כחלק מתהליך של הריסה ובנייה חדשה, הדיירים הקיימים, רבים מהם זוגות צעירים או משפחות צעירות, מוצאים את עצמם נדרשים למצוא דירה חלופית בשכירות למספר שנים עד סיום הפרויקט.


בשכונות רבות ברחבי הארץ מקודמים כיום מספר פרויקטי פינוי-בינוי במקביל, לעיתים שישה או שבעה פרויקטים בשכונה אחת בו-זמנית. הבעיה מחריפה משום שהדיירים המפונים רוצים או צריכים להישאר באזור המגורים המקורי, משיקולים של מוסדות חינוך לילדים, עבודה וקרבה למשפחה. כתוצאה מכך, הם נאלצים למצוא שכירות זמנית באותה שכונה או קרוב אליה עד לסיום הפרויקט, מה שמייצר ביקוש נוסף על השכירות הקיימת גם כך באותו אזור.