הדמיה לפרויקט אחי דקר
צילום: משרד טיטו אומן אדריכלים.

שוקי ההון בשיאים, איך ניתן לגוון את התיק כדי למזער סיכון?

אלו מדינות הופכות למעניינות להשקעות אלטרנטיביות, ומה חשוב לבדוק לפני שנכנסים להשקעות אלטרנטיביות?

עמית והגר דרור |

שנת 2021 מגיעה בקרוב לסיומה ומשקיעים רבים שוקדים על חלוקת ההשקעות והתיק לשנת 2022. ההתלבטויות הן תמיד מה לעשות עם הכספים הפנויים והאם חלוקת התיק נותנת פיזור סיכויים-סיכונים מותאם לצורכי השעה. השאלות המרכזיות הן כיצד להקצות כספים בצורה הנכונה ביותר, כדי לבנות פורטפוליו מאוזן שיוכל להניב תשואה גם בעתות של משבר. כיום שוקי ההון הולכים ומתייקרים על פי היחסים הפיננסים: המכפילים של המניות עולים, והמגמה הבולטת בשנים האחרונות היא שגם גופים מוסדיים גדולים וגם "פמילי אופיס" המנהלים כספים של אנשים בעלי ממון רב, מסיטים יותר כספים לאפיקי השקעות אלטרנטיביות.

הנזילות הגבוהה המאפיינת את רוח התקופה הזרימה כסף גם לתחום ההשקעות האלטרנטיביות, שהם הפכו בחלקן לתחליף אג"ח שכבר ״לא מספק את הסחורה״.

 

מהם האפיקים האלטרנטיביים שבהם אנחנו משקיעים: 

קרנות אשראי אלטרנטיביות מלווים לחברות בשעבוד ראשון - בוואקום שנוצר בשל המגבלות הרגולטוריות שהוטלו על הבנקים בישראל ובעולם מאז משבר 2008, נכנסו קרנות אשראי חוץ בנקאי, המעניקות הלוואות לחברות תמורת שעבודי חוב בכיר. המשקיעים ובניהם גם משקי בית ממעמד הביניים, הם נהנים מהזדמנות להעניק הלוואות שקיימות בתיקים של הבנקים הגדולים ביותר ותוך שעבוד ראשון (חוב בכיר) ומשמעותי של נכסי נדל"ן או נכסים אחרים שניתן לממש. ככל שתיק קרן האשראי מפוזר יותר ותלוי כמה שפחות במחזורים הכלכליים, כך הקורלציה עם שוקי ההון במצב של משבר, תהיה נמוכה יותר.

 

השקעות בקרנות מפוזרות או שותפויות מו"פ בסטארטאפים - השקעות בסטארטאפים הן בעלות יחס הסיכוי-סיכון הגבוה ביותר, לטוב ולרע. אם בחרתם בקרן הנכונה שמקבלת החלטות השקעה מושכלות בסטארטאפים ומפזרת את כספיה על פני עשרות מיזמים, פוטנציאל הרווח גדל מאוד. עם זאת, לטעמנו ההשקעה הזו לא מתאימה לאלה שזוהי השקעתם היחידה. אנחנו חושבים שזהות הגוף המנהל היא החשובה ביותר. נעדיף קרנות שקובעות קריטריונים מחמירים כמו השקעה רק בחברות טכנולוגיות שהשקיעה בהן קרן גדולה או משקיע אסטרטגי שביצעו בדיקות נאותות מחמירות, או קריטריונים אחרים כמו קצב צמיחת הכנסות מרבעון לרבעון.

השקעות נדל"ן אלטרנטיביות: שלוש מדינות שהופכות למעניינות:

שוק הנדל״ן בארה"ב שהיה ונשאר אחד המשמעותיים ביותר עבור משקיעים ישראלים, הופך ליקר ומאתגר. קשה היום הרבה יותר לאתר בו הזדמנויות. עם העליה במחירי הבתים הקיימים (יד שניה) הופכות ההזדמנויות היזמיות לאטרקטיביות יותר ויותר. כמובן שעיסקאות אלה מצריכות היכרות מעמיקה מאוד עם השוק. גם בעסקאות יזמיות וגם בעסקאות מניבות תמיד נתבסס על יזם מקומי ותיק, אמין, בעל תוצאות מוכחות ובעל הון עצמי גבוה.

בין השווקים העולים להשקעות נדל"ן שאנחנו מוצאים מעניינים אפשר למנות את:

בריטניה - המדינה שחוותה את הברקזיט וההחלטה להיפרד מהאיחוד האירופי ב-2016, יישמה אותו בתחילת 2020 וכעת נהנית גם מעדנה ופריחה בשוק הנדל"ן. מדיניות האין סגרים בבריטניה תרמה לתנופת תעסוקה ותנועה אל מרכזי קניות בתוך הערים. בבריטניה אנחנו מחפשים עסקאות השקעה קבוצתיות בערים מרכזיות שיש בהן עוגנים משמעותיים. ניתן למצוא כאלה דרך שחקני השקעות ישראלים גדולים, שפועלים במדינה ויש להם היכרות רבת שנים עם השוק. בין תחומי ההשקעה המעניינים בבריטניה אפשר למנות: מרכזים מסחריים שנפלטו לשוק בדיסקאונט משמעותי כתוצאה מסגרי קורונה וקשיים תפעוליים שהקשו על בעלי הנכסים להחזיק בהם בעת הקורונה. בנוסף נחפש עסקאות PD, הסבת משרדים למגורים. נישה זו נהנית מרוח גבית של הרשויות המקומיות.

 

ספרד - המדינה נפגעה קשה מהגל הראשון של קורונה ובמשך שנה שלמה מפרוץ המשבר הייתה בסוג של קיפאון, לפחות בשוק הנדל"ן והיתרי הבנייה. הקיפאון הזה מתחיל רק כעת להפשיר והצפי כי ב-2022 תתאושש התיירות וספרד תהנה מתנופה כלכלית שתתבטא בשוק הנדל"ן המקומי שלה. ככל שענף התיירות העולמי יתאושש, כך נרגיש יותר בנוח להשקיע בספרד, ולהפך.

 

הולנד - מדינה מאוד מוכרת לתיירים הישראלים, אבל הרבה פחות למשקיעי הנדל"ן הישראלים. גם בהולנד, הערים הגדולות הפכו ליקרות והזדמנויות נמצאות בפרברים. הולנד היא גם מדינה שתיהנה מחזרת התיירות כמה שיותר לשגרה, אך איננה תלויה בה כמו ספרד. בהולנד בשל מיקומה הגיאוגרפי נחפש גם עסקאות של נדל"ן מסחרי בצורת מרלו"גים שהפכו למבוקשים מאוד בשנתיים האחרונות.

קיראו עוד ב"נדל"ן"

 

לפני שנצא לבחון השקעת נדל"ן בחו"ל נחפש את המרכיבים עיקריים:

 

  1. נשקיע רק בהובלת חברה ישראלית בעלת ותק ורקורד מוכחים בתחום השקעות הנדל"ן בחו"ל, עם עדיפות ברורה למי שעבר בהצלחה את משבר הנדל"ן העולמי ב-2008.
  2. נשקיע בעסקאות בהן אותן חברות ותיקות משקיעות מההון העצמי שלהן ביחד עם המשקיעים הפרטיים.
  3. העסקה תנוהל באופן מוחלט על ידי החברה שמתמחה בהשקעות אלה.
  4. השותף המקומי גם הוא יהיה בעל ותק, ניסיון מוכח ואיתנות פיננסית רבה (וכמובן שגם הוא ישקיע בעסקה הספציפית).
  5. נוודא כי המשקיעים יהנו ראשונים מרווחי ההשקעה (תשואת פריפרד) והיזמים יהנו מרווחים רק לאחר מכן.
  6. נוודא כי בהתקשרות המשפטית עם החברה שמנהלת את ההשקעה תהיינה למשקיעים בטוחות מירביות על כספיהם.
 

 

הכותבים החליטו לוותר על רכישת דירה כדי להשקיע את הכסף שלהם ולצבור את אפקט הריבית דריבית. הם הורים ל-5 ילדים, מלווים יחידים, זוגות ומשפחות ליצירת הכנסות פסיביות ועצמאות כלכלית

*הנאמר אינו מהווה ייעוץ השקעות המתחשב בצרכים האישיים של כל אדם ואדם. הנכתב במאמר זה משקף את דעת הכותבים, עמית והגר. מוצע כי כל החלטת השקעה תתבצע רק לאחר בדיקות ובחינות יסודיות עם גורמי מקצוע מוסמכים.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
פרויקט דירות
צילום: שלומי יוסף
ניתוח

לזה הקבלנים לא ציפו - מבול של ביטולי עסקאות בפתח

הרוכשים במבצעים של 80/20, 90/10 מגלים שהעסקה שהם עשו כבר לא טובה - גל של ביטולים צפוי השנה ומה יציעו הקבלנים לרוכשים כדי שהעסקה לא תבוטל?

רן קידר |

זוכרים את מבצעי 90/10? מבצעים מפתים מאוד לרכישת דירה שניתנו בשלוש השנים האחרונות. ה-90/10 היה חלק ממשפחה של מבצעים כשה-80/20 היה הדומיננטי בהם. במבצעים האלו קיבלתם מתנה ענקית - הקבלן אמר לכם, הדירה תהיה מוכנה בערך עוד 2-3 שנים, אבל אתם משלמים רק 20% עכשיו ובמסירה את היתר. "מה, אתה רציני?",  "כן, הכל בשבילכם". 

רבבות דירות נמכרו במבצעים כאלו ואז הגיע בנק ישראל וסיים את החגיגה. הוא ביקש יותר ביטחונות מהבנקים שמממנים עסקאות במבצעי הנחה מימונית. יותר ביטחונות לבנקים זה יותר ריבית ללווים. הרי ברור שאם בנק מרתק יותר הון להלוואה הוא יגלגל את זה על הלווים. במילים אחרות, בנק ישראל פגע בעצם ברוכשי דירות כי הריבית שלהם עלתה, אבל הוא בהחלט הפחית דרמטית את העסקאות האלו. 

הרוכשים בינתיים מחכים. הם שילמו 10%, 20% מערך הדירה, אבל זה לא מסתכם בכך - הם סיפקו לקבלן עסקת קנייה, הקבלן הלך עם העסקה לבנק וקיבל מימון. המימון הזה חליפי למימון  אחר שהקבלן מקבל מהבנק, רק שהוא מימון טוב יותר - כי המימון הזה הוא בעצם משכנתא של הרוכש שהקבלן אחראי לשלמה עד המסירה. כלומר, הרוכש בפועל לקח משכנתא שהקבלן אחראי עליה. זה נראה לכם עניין טכני בלבד, אבל הכל טוב ויפה כל עוד הרוכשים באמת רוצים ויכולים לקנות את הדירה. כשהם מתחרטים ולא רוצים לממש את "האופציה" הזו - מתחילות בעיות.

למה בעצם? כי המשכנתא על שמם. כי יש קנסות שהם צריכים לשלם מעבר לתשלום של 10% ו-20%. הכל תלוי בהסכם הספציפי של הרוכשים מול הקבלן, אבל לרוב זה לא ניתוק ברגע. ולמה שיהיה ניתוק והם ירצו לבטל את העסקה? שימו לב למצב הבא: מי שרכש לפני שנתיים ושילם 20%, פתאום מגלה שהוא לא קיבל בכלל הנחה בהינתן ירידת המחירים של קרוב ל-10% בשטח בשנה האחרונה. בתל אביב הירידות חזקות ביותר, בכל הארץ (כמעט) בין 5% ל-10%. ירושלים חריגה בעלייה.

ואז מתקבל הדבר הבא - ההנחה בעסקה ה-80/20 שהיא בעצם מלאכותית מוערכת ב-6%-7%. במקום לשלם 80% מערך הדירה באופן ליניארי על פני שנתיים, אתה כרוכש מקבל גרייס של שנה. מימונית זה לשלם 80% בסוף במקום ממוצע--מח"מ של קצת יותר משנה. כלומר קיבלתם גרייס של שנה על 80% בהלוואת-משכנתא בריבית של 5.5%. מדובר על הטבה של 4.4%. אם הדירה היא למסירה בעוד 3 שנים ההטבה היא 6.6%. 

צחי אבו. קרדיט: יובל אליאסצחי אבו. קרדיט: יובל אליאס

אבו פמילי זוכה ב-40 דירות במגדלי דה וינצ'י תמורת 61 מיליון שקל

חברת אבו פמילי, בבעלותו של צחי אבו, זכתה במכרז חוזר לרכישת 40 דירות במגדלי דה וינצ'י בתל אביב. ההצעה הזוכה של החברה עמדה על כ-61 מיליון שקל, מה שמייצג מחיר ממוצע של כ-1.5 מיליון שקל לדירה. מחיר זה נמוך משמעותית מהמחירים הנהוגים בשוק באזור וכן מהעלות המשוערת לבנייה.
רן קידר |
נושאים בכתבה צחי אבו

חברת אבו פמילי, בבעלותו של צחי אבו, זכתה במכרז חוזר לרכישת 40 דירות במגדלי דה וינצ'י בתל אביב. ההצעה הזוכה של החברה עמדה על כ-61 מיליון שקל, מה שמייצג מחיר ממוצע של כ-1.5 מיליון שקל לדירה. מחיר זה נמוך משמעותית מהמחירים הנהוגים בשוק באזור וכן מהעלות המשוערת לבנייה.


המכרז החוזר התקיים בנובמבר 2024, לאחר כישלון המכרז הקודם באוגוסט 2024, שבו נקבע מחיר מינימום של 101 מיליון שקל שהרתיע רוכשים. הפעם, מחיר המתחם הופחת ל-43.2 מיליון שקל, וההצעה הזוכה גבוהה ממנו בכ-17.8 מיליון שקל בלבד. עם זאת, המחיר הכולל עדיין נמוך בעשרות אחוזים מהערכת השווי של הדירות במתחם.

התנאים במכרז דרשו מכירה של כל 40 הדירות לרוכש אחד, כאשר הדירות מיועדות להשכרה לצמיתות ללא אפשרות מכירה עתידית. כל הדירות הן בגודל 88 מ"ר ומפוזרות בשווה בין שתי קומות נמוכות במגדל הדרומי והצפוני.

האתגר המרכזי: נזקי הטיל מאיראן

אחד האתגרים המרכזיים ברכישה זו הוא הנזק הכבד שנגרם למגדל הצפוני בעקבות טיל ששוגר מאיראן באוקטובר האחרון. בעקבות הפגיעה, הדיירים פונו והחל תהליך תיקונים מורכב. רשות מקרקעי ישראל הודיעה כי הדירות במגדל הצפוני סגורות ולא ניתן היה לבקר בהן במסגרת המכרז. הזוכה במכרז יידרש לשאת בעלויות התיקון של הנזקים, לרבות השתתפות בתיקון השטחים הציבוריים בבניין, ללא פיצוי ממס רכוש, מה שמסביר את המחיר הנמוך יחסית.

מגדלי דה וינצ'י ממוקמים במתחם כנרית ליד מחנה הקריה בתל אביב, בסמוך לצומת הרחובות קפלן ולאונרדו דה וינצ'י. הקרקע נמכרה במקור על ידי רשות מקרקעי ישראל לחברות אקרו נדל"ן וישראל קנדה תמורת כ-830 מיליון שקל. המגדלים אוכלסו במרץ 2023, והדירות נמכרו במחירים גבוהים, מעל 7 מיליון שקל לדירה, מה שמשקף את מיקומן המבוקש והאופי היוקרתי של הפרויקט. אולם, אירוע הטיל וההחלטה למכור את הדירות להשכרה ארוכת טווח בלבד, הביאו לירידת המחיר במכרז הנוכחי.