גיל רושינק מנכ"ל אלקטרה נדל"ן
צילום: אורן קהן

אלקטרה נדל"ן: הרווח הנקי צמח ב-27% ברבעון ל-30 מיליון שקל

משבר הקורונה לא ממש השפיע על פעילות החברה - ההכנסות ברבעון הסתכמו בכ-47.3 מיליון שקל, צמיחה של כ-23.8%; לראשונה מאז 2008, חזרה החברה לחלק דיבידנד - תחלק 7.8 מיליון שקל
ערן סוקול | (1)
נושאים בכתבה 2019 אלקטרה נדל"ן

חברת אלקטרה נדלן -0.02% פרסמה את תוצאותיה לרבעון השלישי של 2020 עם הכנסות של 47.3 מיליון שקל ורווח נקי של כ-29.6 מיליון שקל. לראשונה מאז 2008, חזרה החברה לחלק דיבידנד - תחלק 7.8 מיליון שקל לבעלי המניות.

ההכנסות ברבעון השלישי הסתכמו בכ-47.3 מיליון שקל, צמיחה של כ-23.8% לעומת הכנסות של כ-38.2 מיליון שקל ברבעון המקביל אשתקד. הגידול בהכנסות מיוחס בעיקר לגידול בהכנסות מדמי ניהול, מדמי הצלחה (Promote).

 

הרווח הנקי של אלקטרה נדל"ן ברבעון עלה לכ-29.6 מיליון שקל, גידול של כ-27.3% לעומת רווח נקי של כ-23.4 מיליון שקל ברבעון המקביל.

הרווח התפעולי של החברה ברבעון הרביעי הסתכם בכ-32.2 מיליון שקל לעומת כ-14.3 מיליון שקל ברבעון המקביל אשתקד.

ממאזן החברה עולה, כי ההון העצמי של אלקטרה נדל"ן, ליום ה-30 בספטמבר 2020, הסתכם בכ-425.3 מיליון שקל (המיוחס לבעלי המניות), לעומת כ-365.9 מיליון שקל נכון לסוף 2019.

בשלוש השנים האחרונות גייסה אלקטרה נדל"ן למעלה מ-1.3 מיליארד דולר בארבע קרנות ההשקעה במקבצי דיור בארה"ב ממשקיעים ישראלים ובנוסף גייסה כ-576 מיליון דולר, בעיקר מגופים בארה"ב בעסקאות משותפות לצד הקרנות. בסה"כ גייסה החברה כ-1.9 מיליארד דולר בשלוש וחצי השנים האחרונות.

השפעות הקורונה

בחברה מציינים כי לתקנות שפורסמו במדינות השונות בארה"ב בהן ממוקמים מקבצי הדיור של החברה לא היו השלכות משמעותיות על התוצאות, בעיקר בשל אופי ההגבלות שנקבעו על ידי המדינות בנוגע למקבצי דיור, וכן הפעולות המיידיות והשוטפות של חברת הניהול שבבעלות החברה נוקטת בפעולות יום יומיות לצמצום הוצאות שוטפות, לשמירה על בריאות דיירי המתחמים, לשמירה על אחוזי התפוסה במתחמים, לפעולות גביה מוגברות ולשמירה על רמת נזילות גבוהה בכל נכס.

כמו כן בוחנת הנהלת החברה ברמה היום יומית את ההתפתחות בסכומי גביית שכר הדירה מלקוחות ושיעור אחוזי התפוסה בכל נכס ונכס. בהתאם לנתונים שהתקבלו עבור חודש אוקטובר 2020, שיעור גביית שכר הדירה הממוצע מהנכסים עומד על כ-97% ושיעור התפוסה הממוצע עומד על כ-94%.

תגובות לכתבה(1):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 1.
    דירה=קורת גג=צורך בסיסי של האדם (ל"ת)
    דירה=קורת גג 20/11/2020 14:22
    הגב לתגובה זו
בנייה. קרדיט: צלי אהרוןבנייה. קרדיט: צלי אהרון

מס רכוש חוזר: איך זה ישפיע על מחירי הדירות?

מנהל רשות המסים, שי אהרונוביץ' הכריז לאחרונה כי המס על קרקעות לא מנוצלות צפוי להיכלל בתקציב הקרוב ולהכניס כ-8 מיליארד שקל בשנה. המסר לבעלי הקרקעות אומר שמי שמחזיק קרקע "רדומה" יידרש לבחור: למכור, לבנות או לשלם מדי שנה מסים על שווי הנכס


צלי אהרון |
נושאים בכתבה מס רכוש קרקע

מנהל רשות המסים, שי אהרונוביץ', התייחס באופן ישיר לסוגייה שחוזרת לשיח הכלכלי בחודשים האחרונים: החזרתו של מס הרכוש על קרקעות לא מפותחות. לדבריו, הכוונה היא לכלול את המס בתקציב המדינה הקרוב, והערכת העבודה היא שמדובר בכ-8 מיליארד שקל בשנה. נראה כי כעת לא מדובר על רעיון תיאורטי הנבחן באוצר, אלא מהלך שמתקדם לעבר מימוש ממשי - שעשוי להיות משמעותי מאד בעיקר עבור הקבלנים/יזמים שמחזיקים בקרקעות שכאלו.

אהרונוביץ' הדגיש בכנס ארגון הקבלנים והבונים מחוז תל אביב והמרכז באילת כי מדובר ברפורמה משמעותית. מס רכוש בוטל בסוף שנת 1999, לפני למעלה משני עשורים. מאז, בעלי קרקעות בישראל, פרטיים וחברות - נהנו ממצב שבו החזקת קרקע ריקה ללא פיתוחה וקידום של הליכים לאורך שנים לא נשאה עלות שנתית מיוחדת. כלומר, בעלי הקרקעות לא היו צריכים לשלם כלום עבור אי-ייזום על הקרקע. מה שאומר כי אין להם תמריץ ממשי שיכול להביא לעוד בניה ודה פקטו עוד היצע בשוק. ניסינו לענות על השאלה - איך נעשה ויסות מחירי הדירות: הקבלנים בונים לאט וההיצע יצטמצם. באופן מהותי, הקבלנים מווסתים את היצע הדירות לפי איך שם רואים לנכון ״לנהל״ את כמות המלאי כדי להשפיע בפועל על הביקוש וההיצע בהתאם לכל תקופה ובכך ליצור מנגנון שיעבוד טוב יותר עבורם.

רשות המסים - יעד גבייה של מעל חצי טריליון שקל

החזרת המס צפויה להפוך את ההמתנה הארוכה לעליית ערך הקרקע לפחות משתלמת, וליצור תמריץ גדול למימוש קרקע או לקידום פיתוח עליה. הקונטקסט המדיני די ברור - המדינה מתמודדת עם הוצאות גבוהות מאוד: על רקע המלחמה וגם בשל הרחבת התחייבויות בתחומי הביטחון, השיקום הרחב שצפוי לנו וגם הפן החברתי. כאשר רשות המסים מציגה יעד גבייה של מעל חצי טריליון שקל, נדרשת מציאת מקורות הכנסה נוספים שיבטיחו יציבות תקציבית לאורך זמן. 

מס רכוש חוזר להיות כלי מרכזי בקביעת המדיניות, לא רק לצורך הגדלת הכנסות אלא גם כאמצעי לעידוד שימוש יעיל בקרקע, משאב מוגבל בישראל. הרי רוב הקרקעות נשלטות בידי הממשלה עצמה על ידי רמ״י (כ-93%). בכך למעשה הממשלה תעודד את היזמים לצאת ומהלך זה עשוי להשפיע באופן משמעותי על התנהלותם של בעלי קרקעות, בעיקר באזורים שבהם שווי הקרקע גבוה והפוטנציאל לפיתוח קיים. בו בזמן גם רמ״י צריכה לשווק יותר קרקעות - זה ברור. אבל גם פתרון בדרך של מס רכוש זה צעד חיובי למשקי הבית שרודפים אחרי חלום הדירה שהפך לבלתי מציאותי עבור רוב הציבור. 

המצב היום הוא שרוב המשקיעים (הפרטיים והחברות) בוחרים להמתין לשעת כושר, כאשר הקרקע נמצאת ״רדומה״ ואינה מפותחת לעיתים שנים רבות. הטלת מס שנתי תהפוך את אסטרטגיית ההמתנה הזו ליקרה יותר ותיצור לחץ לפעול. מס רכוש היה קיים בישראל לאורך עשרות שנים והוטל על קרקעות ונכסים לא מנוצלים מתוך מטרה למנוע ספסרות ולהגביר את היצע הקרקעות בשוק. הוא בוטל בשנת 2000 לאחר ביקורת על כך שלא נאכף באופן אחיד ופגע גם בבעלי קרקעות קטנים. במקומו התבססה מערכת המיסוי על מס שבח ומס רכישה בעת מכירה.