"אורי אריאל בניגוד עניינים בטיפול בקק"ל, למנות שר אחר במקומו"

עו"ד דינה זילבר פנתה למזכיר הממשלה בעניין היפרדות קק"ל מהמדינה והבהירה כי שאורי אוריאל לא יכול לפעול בנושא בגלל ביתו
אבי שאולי |

המשנה ליועץ המשפטי לממשלה, עו"ד דינה זילבר , הבהירה היום כי יש צורך במינוי שר אשר ירכז את הטיפול בסוגית היפרדות קק"ל מהמדינה, נוכח מניעותו של שר הבינוי אורי אריאל ושל מנכ"ל משרדו. קק"ל העבירה בעבר תמיכות כספיות לעמותת "ירוק עכשיו" בהנהלת ביתו של אורי אריאל, יעל ישראל .

קק"ל כבר הודיעה על כוונתה שלא לחדש את האמנה ההיסטורית שבינה ובין המדינה, ומשכך לנהל את הקרקעות שבבעלותה שלא באמצעות רשות מקרקעי ישראל (רמ"י). בהמשך לכך נמסר כי שר הבינוי ביקש ממנכ"ל המשרד ומהדרגים המקצועיים ברמ"י לבחון את הצעדים שיש לנקוט לצורך יישום היפרדותה של קק"ל מניהול על-ידי רמ"י. עוד נמסר כי הועלתה יוזמה בידי מנכ"ל המשרד לדון בנושא זה במועצת מקרקעי ישראל, המופקדת על המדיניות הקרקעית של המדינה, ואשר בראשה עומד, לפי החוק, שר הבינוי.

נוכח דברים אלה, הבהירה המשנה ליועץ המשפטי לממשלה כי כבר נמצא בעבר ששר הבינוי מצוי בזיקה אישית לקק"ל, על רקע כספי תמיכות שהעבירה קק"ל לעמותה בהנהלת בתו. בחוות דעת מטעמה נמסר כי בעת הזו על השר להימנע מטיפול בעניינים שיש להם השפעה משמעותית על קק"ל, וכך גם מנכ"ל משרדו. כיוון שכך, בהתאם לכללים למניעת ניגוד עניינים של שרים וסגני שרים, על הממשלה לקבוע את זהותו של שר אחר שיטפל בעניין.

עוד מסרה המשנה בפנייתה למזכיר הממשלה, כי מדובר בנושא המעורר שאלות מדיניות רחבות. הנושא כרוך בהיבטים ציבוריים ומשפטיים משמעותיים, ועשויות להיות לו השלכות על עבודתם של מספר משרדי ממשלה. לכן, עוד לפני שתיבחנה ההשלכות היישומיות של מהלך זה בידי המועצה ובהקשר המדיניות הקרקעית, נדרשת קביעת מדיניות ממשלתית בפרספקטיבה רחבה, תוך שקילת צעדיה האפשריים של הממשלה והתנהלותה מול קק"ל. נוכח מניעותו של שר הבינוי לפעול כיו"ר המועצה בעניין זה, נדרש להבהיר את הדבר גם למי שימלא את תפקיד יו"ר המועצה במקומו.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
דירות במרכז הארץ. קרדיט: רשתות חברתיותדירות במרכז הארץ. קרדיט: רשתות חברתיות

משכנתא ל-40 שנה - בקרוב בישראל?

על ההלוואה הכי חשובה שתקחו בחיים ולמה דווקא הארכת התקופה שלה היא לא רעיון רע; וגם - מה התמהיל המומלץ לקראת הורדת הריבית?

צלי אהרון |

חלק גדול מהציבור מתקשה "לגמור" את החודש. החזר המשכנתא הוא התשלום הגדול ביותר בתשלומים של משק בית, וההחזר עלה משמעותית בשנתיים האחרונות כי הריבית והאינפלציה עלו. אלו שממש לא יכלו לגמור את החודש פנו לבנקים והאריכו את המשכנתא. מדובר בעיקר על כאלו שלקחו משכנתא לפני שנים ויש להם יכולת להאריך - מי שלקח משכנתא ל-20 שנה לפני 5 שנים, ונותרו לו 15 שנה של תשלומים יכול להאריך ל-25-30 שנה וההחזר יפחת דרמטית. אבל מי שלקח לפני שנה ל-30 שנה לא יוכל לשפר משמעותית את ההחזרים.

הממחזרים-מאריכים נהנים מהפחתה של ההחזר, אבל אליה וקוץ בה - התקופה ארוכה יותר והריבית לרוב גבוה יותר. התוצאה היא שבסה"כ הלווים משלמים יותר, ועדיין - יש פה נוחות ולכן הרבה אנשים בוחרים במשכנתאות ארוכות ובוחרים למחזר. השאלה היותר חשובה ודרמטית בשוק המשכנתאות היא למה אין משכנתא ל-40 שנה? ואם מתעמקים בזה, אז למה בעצם אין משכנתא ל-50 שנה? יש מול ההלוואה בטוחה מאוד חזקה. הבנקים היו שמחים לתת הלוואות כאלו גם ל-50 שנים, הרגולטור עוצר את זה. האם הוא צודק?

החשש של המדינה מכך שאנשים יהיו עמוסים בחובות, שהם ישתעבדו להלוואות, שהשוק ייצא מאיזון - גם שוק המשכנתאות וגם שוק הדירות, הוא מוצדק, אבל אלו תהליכים הדרגתיים. בעבר היה ניתן לקחת משכנתא ל-20 שנה וזה עלה ל-25 שנים ולפני כעשור ל-30 שנה. אם אנשים יכולים לקנות דירה עם המשכנתא היא ל-40 שנה ולא יכולים אם היא ל-30 שנה, תנו להם להחליט - דווקא המגבלה על הבנקם לתת משכנתא מזיקה לציבור. הוא הולך לגופים חוץ בנקאיים להשלים את המימון ומשלם הרבה יותר ריבית. אם זה יהיה מוסדר ומסודר הריבית תהיה נמוכה.

בכל מקום שהרגולטור מתערב ומטיל מגבלה הוא "דופק" את הציבור. כשבנק ישראל מונע את 80/20 - מבצעי הקבלנים לכאורה כדי למנוע משבר מימוני, הוא בפועל, גורם להתייקרות המשכנתא. האנשים פונים לגופים חוץ בנקאיים או להלוואות שהן לא משכנתא ושם הריבית יקרה.  80/20 עזר לקבלנים להוריד את המימון שלהם, כי ברגע שיש להם לקוח ובטוחה שלו (דירה עתידית משועבדת) אזי הריבית נמוכה בכ-2%. הקבלן מרוצה כי הוזיל את הריבית, הלקוח מרוצה כי הוא משלם 80% בסוף הדרך. ההגבלה, בעצם ביטלה את הדרך לתת הנחה במסלול הזה. יש מסלולים נוספים, אבל זו דוגמה לאיך הרגולטור בא לברך ויצא מקלל. 

ובחזרה לאורך חיי המשכנתא. השאלה הבוערת כעת שדנו בה גם בבנק ישראל ובאוצר היא צריך להאריך את משך המשכנתא לתקופה של 40 שנים, זאת במקום לתקופה שהיא נמשכת כעת: 15-30 שנה?

בנייה נדלן דירה
צילום: שלומי יוסף

מנכלית הפניקס ליווי ובניה: "הסיכונים בשוק המגורים גדלו, לא בטוח שמחירי הדירות יעלו״

לדבריה של גלית וינדר טפר, תנאי המימון השתפרו על אף שהסיכונים גדלו, עלויות הביצוע מסוכנות יותר, אך ריבוי הגופים המממנים: בנקים, ביטוח וחוץ-בנקאי - יצרו תנאים מקלים שאינם משקפים את רמת הסיכון

צלי אהרון |

מנכ"לית הפניקס ליווי ובנייה, גלית וינדר טפר, התייחסה למצבו של שוק הנדל"ן למגורים והציגה תמונת מצב מורכבת: מצד אחד, סיכוני היזמות עלו משמעותית בשנתיים האחרונות; מצד שני, דווקא תנאי המימון בפרויקטים הפכו אטרקטיביים יותר ליזם. לדבריה, מדובר ב"אנומליה" שמאפיינת את התקופה הנוכחית, שבה המציאות התפעולית הופכת מאתגרת יותר, אך שוק המימון משדר מסר הפוך, ומעניק ליזמים תנאים שלא היו זמינים בעבר.

וינדר טפר ציינה בכנס לשכת שמאי המקרקעין כי חברות הביטוח פועלות תחת רגולציה שונה מזו של הבנקים, שהרגולציה די שונה, ולמרות ששמרנית עדיין יש פערים שניתן לנסות להיות תחרותיים בהם, קיימת מערכת חוקים שונה ויחסית  משמעותית. נראה שכך נוצר מצב שבו מימון פרויקט מגורים יכול להתבצע במבנים גמישים יותר, בהתאם לצורכי היזם ולמבנה הפרויקט. עם זאת, היא מדגישה כי גם בחברות הביטוח יש ועדות רגולטוריות, פיקוח מלא ותהליכי בקרה, אך בסופו של דבר - זוהי מערכת חוקים אחרת לגמרי.

״סיכון גדול לאן זה הולך״

ביחס למצב השוק, וינדר טפר הצביעה על תופעה רחבה ומשמעותית: למרות שקיימת עלייה מסוימת בסיכון, עלויות המימון לא עלו באותה מידה – ולעיתים אף ירדו. היא הסבירה כי "בשנתיים האחרונות כל סעיף בפרויקט בדו"ח אפס מראה סימני סיכון גבוהים יותר מאשר לפני". הסיכונים הללו אינם מתורגמים לעלייה במרווח הריבית או במחירי חוק מכר, אלא אף לירידה מסוימת בתנאים מסוימים. הסיבה, ככל הנראה טמונה בעובדה שיש כיום מספר רב מאוד של גופים שמממנים פרויקטים, מה שמייצר תחרות חזקה, ולעיתים חזקה מדי - על כל עסקת ליווי.

וינדר טפר מדברת מניסיון מצטבר של מאות פרויקטים שמלווים על ידי הפניקס ליווי ובנייה: "אני רואה את המכירות במאות פרויקטים שאנחנו מלווים, איפה זה נמצא כרגע - נראה שיש סיכון מסוים לאן זה הולך", אמרה. לדבריה, קצב המכירות הנוכחי לא אחיד: יש אזורים שבהם המכירות נחלשות, יש מתחמים שבהם הקיפאון עמוק יותר, ויש פרויקטים שמצליחים יותר בזכות מיקום או תמחור. אך המגמה הכוללת ברורה, השוק אינו מציג יציבות, וודאות המחירים אינה גבוהה כפי שהייתה בשנים הקודמות.

היא הוסיפה כי גם בצד הביצוע ישנו סיכון מוגבר. מחירי חומרי הגלם, עלויות כוח האדם, זמני האספקה וקשיי הביצוע בשטח, כולם מרכיבים שעלו במורכבותם ובפגיעותם. במילים אחרות, פרויקט מגורים ממוצע כיום חשוף ליותר גורמי אי-ודאות מאשר לפני שנתיים או שלוש. לוחות הזמנים התארכו, מרווחי הטעות הצטמצמו, והכדאיות הכלכלית דורשת בחינה עמוקה יותר.