"אורי אריאל בניגוד עניינים בטיפול בקק"ל, למנות שר אחר במקומו"
המשנה ליועץ המשפטי לממשלה, עו"ד דינה זילבר , הבהירה היום כי יש צורך במינוי שר אשר ירכז את הטיפול בסוגית היפרדות קק"ל מהמדינה, נוכח מניעותו של שר הבינוי אורי אריאל ושל מנכ"ל משרדו. קק"ל העבירה בעבר תמיכות כספיות לעמותת "ירוק עכשיו" בהנהלת ביתו של אורי אריאל, יעל ישראל .
קק"ל כבר הודיעה על כוונתה שלא לחדש את האמנה ההיסטורית שבינה ובין המדינה, ומשכך לנהל את הקרקעות שבבעלותה שלא באמצעות רשות מקרקעי ישראל (רמ"י). בהמשך לכך נמסר כי שר הבינוי ביקש ממנכ"ל המשרד ומהדרגים המקצועיים ברמ"י לבחון את הצעדים שיש לנקוט לצורך יישום היפרדותה של קק"ל מניהול על-ידי רמ"י. עוד נמסר כי הועלתה יוזמה בידי מנכ"ל המשרד לדון בנושא זה במועצת מקרקעי ישראל, המופקדת על המדיניות הקרקעית של המדינה, ואשר בראשה עומד, לפי החוק, שר הבינוי.
נוכח דברים אלה, הבהירה המשנה ליועץ המשפטי לממשלה כי כבר נמצא בעבר ששר הבינוי מצוי בזיקה אישית לקק"ל, על רקע כספי תמיכות שהעבירה קק"ל לעמותה בהנהלת בתו. בחוות דעת מטעמה נמסר כי בעת הזו על השר להימנע מטיפול בעניינים שיש להם השפעה משמעותית על קק"ל, וכך גם מנכ"ל משרדו. כיוון שכך, בהתאם לכללים למניעת ניגוד עניינים של שרים וסגני שרים, על הממשלה לקבוע את זהותו של שר אחר שיטפל בעניין.
עוד מסרה המשנה בפנייתה למזכיר הממשלה, כי מדובר בנושא המעורר שאלות מדיניות רחבות. הנושא כרוך בהיבטים ציבוריים ומשפטיים משמעותיים, ועשויות להיות לו השלכות על עבודתם של מספר משרדי ממשלה. לכן, עוד לפני שתיבחנה ההשלכות היישומיות של מהלך זה בידי המועצה ובהקשר המדיניות הקרקעית, נדרשת קביעת מדיניות ממשלתית בפרספקטיבה רחבה, תוך שקילת צעדיה האפשריים של הממשלה והתנהלותה מול קק"ל. נוכח מניעותו של שר הבינוי לפעול כיו"ר המועצה בעניין זה, נדרש להבהיר את הדבר גם למי שימלא את תפקיד יו"ר המועצה במקומו.
- שני הכובעים של ברק: ראש "ישראל דמוקרטית" ויחצ"ן של תחום הקנאביס
- המלצות המשרד לביטחון פנים להסדרת יצוא קנאביס יוגשו תוך שבועיים
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
חיפה. קרדיט: צלי אהרוןחיפה: העיר של משקיעי הנדל״ן - דירות על הים ב-1.3 מיליון שקל
סיור בשכונות החוף: קריית אליעזר, קריית שפרינצק ובת גלים - 50 אלף דירות בדרך, זינוק של 12% במחירים בשנת 2024 והמשקיעים ממשיכים להגיע; ״כל הנתונים מעידים על המשך צמיחה״; וגם - מה הסיכונים בהשקעה כזו?
לאורך שנים חיפה נחשבה לעיר שמאבדת תושבים, אבל מאז תקופת הקורונה בשנת 2020 - התמונה השתנתה לחלוטין. משקיעים נוהרים אליה ונראה שבצדק - הם הגיעו לתשואות יפות מאוד. בשנה שעברה חיפה הובילה את מדד מחירי הדירות עם זינוק של 12%, ובימים אלה יש כ-50 אלף דירות בתכנון ובביצוע בעיר.
כמובן שבהשקעה בדירה יש גם סיכונים - כמו ירידת מחירים, סיכון של אי-השכרה ועוד. אבל באופן כללי ואם מסתכלים על העבר של השנתיים האחרונות ואפילו 5 השנים האחרונות - המשקיעים בחיפה נהנו מתשואות יפות. בעיקר מעליית ערך מהירה בשכונת בת גלים.
העיר הצליחה להפוך את עצמה ליעד השקעה אטרקטיבי בזכות שילוב די נדיר: מחירי דירות נמוכים יחסית, קרבה לים, תחנות רכבת במרחק הליכה ופארק הייטק במרחק 10 דקות נסיעה בלבד. המחירים בחיפה נעים כיום בין 1.8 ל-2 מיליון שקל בממוצע לדירת 3 חדרים, 2 מיליון שקל עד 2.5 מיליון שקל לדירת 4 חדרים. ויש גם מחירים גבוהים מכך כמובן. התשואה למשכירים נעה בין 2.8% ל-3%, לא מדובר על החזר חודשי גדול, אבל נאה בהחלט ביחס לתל אביב וסביבתה, וחשוב לזכור שההשקעה בעיר נהנתה בעיקר מעליית ערך משמעותית בשנתיים האחרונות.
- בזמן שכולם עוקבים אחרי מחירי הדירות, המשבר האמיתי מתפתח בשוק השכירות
- השמאית שמזהירה: ״לא רואה איך מחירי הדירות ירדו״
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
אז איפה בדיוק משקיעים? סיור בשכונות החוף של העיר בוחן שלוש שכונות מרכזיות שעוברות תהליכים מואצים של התחדשות עירונית ומושכות משקיעים מכל הארץ:
הים של תל אביב (תמר מצפי)תושבי רחוב ארנון ניצחו - הפרויקט לא יסתיר את הנוף לים
מה חשוב יותר - הקמת בנייני דירות ומלונות או שימור הסביבה והמורשת של העיר?
ועדת הערר המחוזית לתכנון ובנייה תל אביב ביטלה השבוע את היתר הבנייה לפרויקט משולב של מלון ומגורים ברחוב הירקון 162-164, הסמוך לרחוב ארנון. הפרויקט, ביוזמת חברת א.פ.צ השקעות שבשליטת היזם ספי צביאלי, כלל איחוד של שני מגרשים צמודים, מגרש עם מלון ישן המיועד להריסה ומגרש חנייה, והקמת שני בניינים מחוברים בגובה שבע קומות ובהיקף של 55 חדרי מלון ו-32 יחידות דיור.
תושבי רחוב ארנון הגישו ערר בטענה שאיחוד המגרשים והיקף הבנייה סותרים את תוכנית רובע 3 החלה על האזור. התוכנית, שאושרה ב-2007 ומעודכנת מעת לעת, קובעת כי כל מגרש במרכז העיר חייב להישאר יחידה תכנונית עצמאית, ומגבילה את שטח הבלוק המותר לפיתוח ל-700 מ״ר בלבד. המערערים הוסיפו כי הבנייה המתוכננת תחסום את נוף הים הנשקף מדירותיהם, תגרום להצללה משמעותית, תפגע באוורור הטבעי ובאור היום ותשנה לרעה את המרקם ההיסטורי של הרחוב, הנמצא בגבול אתר המורשת העולמית ״העיר הלבנה״.
ועדת הערר, בראשות עו״ד שלומית וולף-לוי, קיבלה את מרבית הטענות וקבעה כי איחוד המגרשים אינו חוקי וכי הוועדה המקומית חרגה מסמכותה כאשר אישרה את התוכנית. בפרוטוקול ההחלטה נכתב במפורש שהיתר הבנייה ״פוגע בערכי השימור של העיר הלבנה ובמרקם העירוני הייחודי״, וכי ״גם קיומו של שימוש מלונאי קודם במגרש אחד אינו מצדיק הסרת ההפרדה בין המג. כתוצאה מכך בוטל ההיתר במלואו והפרויקט הוקפא.
החלטה זו מצטרפת לשורה של מקרים דומים בשנים האחרונות שבהם ועדות ערר מחוזיות בלמו פרויקטים בטענה של פגיעה בעיר הלבנה או בתוכנית רובע 3, ביניהם ביטול פרויקט מלונאות של רשת בראון ברחוב הירקון 127 (״רשת בראון הפסידה: פרויקט המלון בהירקון בוטל סופית״) והפחתת היקף בנייה בפרויקט אחר של צביאלי עצמו ברחוב אלנבי.
- שבוע הבא בבורסה: מניות השבבים יזנקו
- הולמס פלייס צריכה לחשוש? Barry's הבינלאומית נוחתת בישראל
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
במישור הרחב יותר, הפסיקה ממחישה את המתח בין הצורך בהתחדשות עירונית והגדלת היצע המלונאות בעיר, לבין החובה לשמר את המורשת האדריכלית ואת איכות החיים של התושבים. בעוד התושבים רואים בהחלטה ניצחון על שמירת הנוף והמרחב האישי, היזמים והרשות המקומית נאלצים להתמודד עם האטה בפיתוח ועם קושי למצוא פתרונות כלכליים למגרשים קטנים ומוגבלים. מקרה זה עשוי להשפיע גם על עשרות תוכניות דומות הממתינות להכרעה בוועדות השונות, ולהקשיח את עמדת מוסדות התכנון כלפי איחודי מגרשים באזורי שימור.
