"אורי אריאל בניגוד עניינים בטיפול בקק"ל, למנות שר אחר במקומו"
המשנה ליועץ המשפטי לממשלה, עו"ד דינה זילבר , הבהירה היום כי יש צורך במינוי שר אשר ירכז את הטיפול בסוגית היפרדות קק"ל מהמדינה, נוכח מניעותו של שר הבינוי אורי אריאל ושל מנכ"ל משרדו. קק"ל העבירה בעבר תמיכות כספיות לעמותת "ירוק עכשיו" בהנהלת ביתו של אורי אריאל, יעל ישראל .
קק"ל כבר הודיעה על כוונתה שלא לחדש את האמנה ההיסטורית שבינה ובין המדינה, ומשכך לנהל את הקרקעות שבבעלותה שלא באמצעות רשות מקרקעי ישראל (רמ"י). בהמשך לכך נמסר כי שר הבינוי ביקש ממנכ"ל המשרד ומהדרגים המקצועיים ברמ"י לבחון את הצעדים שיש לנקוט לצורך יישום היפרדותה של קק"ל מניהול על-ידי רמ"י. עוד נמסר כי הועלתה יוזמה בידי מנכ"ל המשרד לדון בנושא זה במועצת מקרקעי ישראל, המופקדת על המדיניות הקרקעית של המדינה, ואשר בראשה עומד, לפי החוק, שר הבינוי.
נוכח דברים אלה, הבהירה המשנה ליועץ המשפטי לממשלה כי כבר נמצא בעבר ששר הבינוי מצוי בזיקה אישית לקק"ל, על רקע כספי תמיכות שהעבירה קק"ל לעמותה בהנהלת בתו. בחוות דעת מטעמה נמסר כי בעת הזו על השר להימנע מטיפול בעניינים שיש להם השפעה משמעותית על קק"ל, וכך גם מנכ"ל משרדו. כיוון שכך, בהתאם לכללים למניעת ניגוד עניינים של שרים וסגני שרים, על הממשלה לקבוע את זהותו של שר אחר שיטפל בעניין.
עוד מסרה המשנה בפנייתה למזכיר הממשלה, כי מדובר בנושא המעורר שאלות מדיניות רחבות. הנושא כרוך בהיבטים ציבוריים ומשפטיים משמעותיים, ועשויות להיות לו השלכות על עבודתם של מספר משרדי ממשלה. לכן, עוד לפני שתיבחנה ההשלכות היישומיות של מהלך זה בידי המועצה ובהקשר המדיניות הקרקעית, נדרשת קביעת מדיניות ממשלתית בפרספקטיבה רחבה, תוך שקילת צעדיה האפשריים של הממשלה והתנהלותה מול קק"ל. נוכח מניעותו של שר הבינוי לפעול כיו"ר המועצה בעניין זה, נדרש להבהיר את הדבר גם למי שימלא את תפקיד יו"ר המועצה במקומו.
- שני הכובעים של ברק: ראש "ישראל דמוקרטית" ויחצ"ן של תחום הקנאביס
- המלצות המשרד לביטחון פנים להסדרת יצוא קנאביס יוגשו תוך שבועיים
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
בזמן שכולם עוקבים אחרי מחירי הדירות, המשבר האמיתי מתפתח בשוק השכירות
מחירי הרכישה נבלמו ואף ירדו בכ-2% ומעלה, אבל שכר הדירה לחוזים חדשים קפץ ביותר מ-6% בשנה האחרונה. מה עומד מאחורי הפער הזה, למה הפתרון לא יגיע מירידה בריבית בלבד ומה יקרה בשכר הדירה?
בדיונים הציבוריים על שוק הדיור בישראל, רוב תשומת הלב מוקדשת לשאלה הקלאסית: האם מחירי הדירות יעלו או ירדו. כל פרסום של נתונים חדשים מלווה בכותרות על מגמות המחירים, תחזיות של אנליסטים ודיונים על הריבית והשפעתה על שוק הנדל"ן. אולם ניתוח מעמיק של הנתונים מגלה שהזירה שבה מתרחש השינוי העמוק באמת היא דווקא שוק השכירות, שהולך ותופס את מרכז הבמה.
הפער שהולך ונפער
הנתונים מדברים בעד עצמם. לפי נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, מדד מחירי הדירות ירד ב-7 חודשים בכ-2%, תלוי באזור. אולם בניגוד גמור למגמה זו, נרשמה עלייה משמעותית במחירי שכר הדירה. הנתונים מראים ששכר הדירה לחוזי שכירות חדשים, בשונה מהסכמי שכירות קיימים וחתומים, עלה בשנה האחרונה ביותר מ-6%.
מאחורי המספרים הללו מסתתר צורך בסיסי: מי שלא קונה - צריך לגור איפשהו. זוגות צעירים, משפחות בתחילת דרכן ויחידים או גרושים שאין ביכולתם לרכוש דירה למגורים, עוברים לשוק השכירות. התוצאה היא מצב שבו הביקוש לשכירות קופץ, בעוד ההיצע גדל בקצב איטי הרבה יותר.
אחד הגורמים המשמעותיים ללחץ על שוק השכירות הוא הגל הרחב של פרויקטי פינוי-בינוי והתחדשות עירונית המקודמים ברחבי הארץ. כאשר בניין ישן מפונה מדייריו כחלק מתהליך של הריסה ובנייה חדשה, הדיירים הקיימים, רבים מהם זוגות צעירים או משפחות צעירות, מוצאים את עצמם נדרשים למצוא דירה חלופית בשכירות למספר שנים עד סיום הפרויקט.
- שכר הדירה דווקא ירד בעשור האחרון - בדיקה
- "להעלות את שכר הדירה ל-5,900 ולשלם מס או להשאיר אותו על 5,600 שקל בלי לשלם מס?"
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
בשכונות רבות ברחבי הארץ מקודמים כיום מספר פרויקטי פינוי-בינוי במקביל, לעיתים שישה או שבעה פרויקטים בשכונה אחת בו-זמנית. הבעיה מחריפה משום שהדיירים המפונים רוצים או צריכים להישאר באזור המגורים המקורי, משיקולים של מוסדות חינוך לילדים, עבודה וקרבה למשפחה. כתוצאה מכך, הם נאלצים למצוא שכירות זמנית באותה שכונה או קרוב אליה עד לסיום הפרויקט, מה שמייצר ביקוש נוסף על השכירות הקיימת גם כך באותו אזור.
בזמן שכולם עוקבים אחרי מחירי הדירות, המשבר האמיתי מתפתח בשוק השכירות
מחירי הרכישה נבלמו ואף ירדו בכ-2% ומעלה, אבל שכר הדירה לחוזים חדשים קפץ ביותר מ-6% בשנה האחרונה. מה עומד מאחורי הפער הזה, למה הפתרון לא יגיע מירידה בריבית בלבד ומה יקרה בשכר הדירה?
בדיונים הציבוריים על שוק הדיור בישראל, רוב תשומת הלב מוקדשת לשאלה הקלאסית: האם מחירי הדירות יעלו או ירדו. כל פרסום של נתונים חדשים מלווה בכותרות על מגמות המחירים, תחזיות של אנליסטים ודיונים על הריבית והשפעתה על שוק הנדל"ן. אולם ניתוח מעמיק של הנתונים מגלה שהזירה שבה מתרחש השינוי העמוק באמת היא דווקא שוק השכירות, שהולך ותופס את מרכז הבמה.
הפער שהולך ונפער
הנתונים מדברים בעד עצמם. לפי נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, מדד מחירי הדירות ירד ב-7 חודשים בכ-2%, תלוי באזור. אולם בניגוד גמור למגמה זו, נרשמה עלייה משמעותית במחירי שכר הדירה. הנתונים מראים ששכר הדירה לחוזי שכירות חדשים, בשונה מהסכמי שכירות קיימים וחתומים, עלה בשנה האחרונה ביותר מ-6%.
מאחורי המספרים הללו מסתתר צורך בסיסי: מי שלא קונה - צריך לגור איפשהו. זוגות צעירים, משפחות בתחילת דרכן ויחידים או גרושים שאין ביכולתם לרכוש דירה למגורים, עוברים לשוק השכירות. התוצאה היא מצב שבו הביקוש לשכירות קופץ, בעוד ההיצע גדל בקצב איטי הרבה יותר.
אחד הגורמים המשמעותיים ללחץ על שוק השכירות הוא הגל הרחב של פרויקטי פינוי-בינוי והתחדשות עירונית המקודמים ברחבי הארץ. כאשר בניין ישן מפונה מדייריו כחלק מתהליך של הריסה ובנייה חדשה, הדיירים הקיימים, רבים מהם זוגות צעירים או משפחות צעירות, מוצאים את עצמם נדרשים למצוא דירה חלופית בשכירות למספר שנים עד סיום הפרויקט.
- שכר הדירה דווקא ירד בעשור האחרון - בדיקה
- "להעלות את שכר הדירה ל-5,900 ולשלם מס או להשאיר אותו על 5,600 שקל בלי לשלם מס?"
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
בשכונות רבות ברחבי הארץ מקודמים כיום מספר פרויקטי פינוי-בינוי במקביל, לעיתים שישה או שבעה פרויקטים בשכונה אחת בו-זמנית. הבעיה מחריפה משום שהדיירים המפונים רוצים או צריכים להישאר באזור המגורים המקורי, משיקולים של מוסדות חינוך לילדים, עבודה וקרבה למשפחה. כתוצאה מכך, הם נאלצים למצוא שכירות זמנית באותה שכונה או קרוב אליה עד לסיום הפרויקט, מה שמייצר ביקוש נוסף על השכירות הקיימת גם כך באותו אזור.
