שוק השכירות בתל אביב שוב בעלייה, מתחילת השנה מדובר על עלייה דו ספרתית. כתבנו על שכר הדירה שהולך ועולה ועל ההשכירות מזנקת: פחות בנייה, יותר ביקוש - והמחירים מטפסים. אז נכון, היתה התקופה שלאחר מבצע ״עם כלביא״ בה דיירים לא הבינו למה הם צריכים לשלם שכר דירה של כ-12 אלף שקל על דירה שהפכה למטרה עבור האיראנים. וזאת שאלה שבהחלט הייתה נכונה לרוח התקופה - דירות ליד הקריה: תמונת מצב. יחד עם זאת, לאחר תקופה קצרה של קיפאון סביב המלחמה בדירות אלה וחשש לגור במרכז העיר ליד הבסיסים הצבאיים ובצדק, המחירים חוזרים לטפס. אבל נראה שמדובר על דירות חדשות שנהנות מעלייה חדה, ופחות בדירות הישנות ללא הממ״ד, המרפסת והחניה.

מבדיקת ביזפורטל עולה כי דירות חדשות בעיר, בעיקר באזורים כמו הנחשקים במרכז העיר סביב הרחובות בן גוריון, דיזינגוף ושד׳ נורדאו - התייקרו בכ-1000 שקל על דירות 4 חדרים. כלומר מדובר על עלייה של כ-12 אלף שקל כל שנה. עבור תוספת. וזה רק מתחילת השנה. לעומת זאת, דירות ישנות, בעיקר כאלה שאין בהן ממ"ד או מרפסת, כמעט שלא רשמו שינוי. שוחחנו עם איתי דוד, מרשת רימקס אושן תל אביב, שמסביר: “השכירות עלתה מתחילת השנה בכ-10%-12%. סביבת המחיר היא לא מה שהיה לפני כשנה שנתיים ורחוק מכך״. לדבריו: “בדירות החדשות עם ממ"ד ומרפסת נרשמה עלייה של מאות שקלים בחודש. דירה שהייתה מושכרת בדרום תל אביב בשכונת יד אליהו ב-7,000 שקל, היום כבר עולה סביב 7,800 ואפילו 8,000 שקל. אבל דירות ישנות בלי ממ"ד או מרפסת - נשארו באותו מחיר”.

הגורם המרכזי שמניע את העלייה, הוא המחסור ההולך וגדל בבנייה חדשה בעיר. כתבנו על - כך נעשה ויסות מחירי הדירות: הקבלנים בונים לאט וההיצע יצטמצם. מדובר על תופעה שנועדה לכך שהקבלנים ישלטו במלאי העצום שהצטבר בידם, שעומד כבר על למעלה מ-82 אלף דירות לא מכורות ברחבי הארץ. כמו כן, נשמעות בתקופה האחרונה מהמון דיירים שהדירה שלהם אמורה לעבור פרויקט של פינוי בינוי והתחדשות עירונית. כמו כן, בעיקר במרכז יזמים עוצרים פרויקטים חדשים עקב הריבית הגבוהה, הביקוש מתרכז במלאי הקיים - ולטענתם גם בשל חוסר הכדאיות הכלכלית. 

לגבי שכונת יד אליהו, מדובר על שכונה שהפכה ל״צפון של דרום תל אביב״. השכונה נחשבת ליוקרתית ודירות 4 חדרים יכולה לעלות כ-9-10 אלף שקל בחודש. ואף יותר מכך. לדברי דוד: ״דירת שלושה חדרים באפרהאוס (פרויקט בשכונה) מושכרת כיום סביב 7.5-8 אלף שקל, ודירת ארבעה חדרים כבר חוצה את רף 10,000 שקל.

• השכירות מזנקת: פחות בנייה, יותר ביקוש - והמחירים מטפסים
• שמאי המקרקעין שמדגיש: "שכר הדירה קפץ בכ-10% - על כל דירה פנויה יש 6-7 שוכרים פוטנציאליים"
• המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7

במקביל, ישנם אזורים בעיר שדווקא לא נהנו מהעליות. בתקופת מבצע “עם כלביא” כאמור, רבים עזבו את הדירות הסמוכות לקריה ולמרכז תל אביב - בעיקר בבניינים ישנים ללא ממ"ד. לגבי התופעה הזו אומר לנו דוד: “הרבה דיירים פשוט ירדו לחניונים במלונות הסמוכים או עברו לבתים של ההורים”. עוד נקודה מעניינת היא פנינת הנדל״ן של תל אביב שכונת נווה צדק. שבה הבנייה ברובה מאופיינת במבנים ישנים ללא מקלט ובטח ובטח שלא ממ״ד: “בניינים שלמים בנווה צדק ובכרם התימנים עמדו חצי ריקים. רק עכשיו רואים את החזרה לשגרה, כששותפים וזוגות צעירים חוזרים למרכז”.

שוק הנדל"ן למגורים ממשיך לספוג אש. שתי סוכנויות הדירוג הגדולות, מידרוג ו-S&P מעלות, מזהירות שהירידה בביקושים לדירות והמשך סביבת הריבית הגבוהה יוצרים סיכון ממשי ליזמים. לפי הסקירות שפרסמו, גל פשיטות רגל בענף זה כבר לא תרחיש קיצוני אלא אפשרות ממשית, אם המגמות הנוכחיות יימשכו.

אבל האזהרות האלה לא מפתיעות אף אחד הן יותר מראות עד כמה חמור המצב. אנחנו בביזפורטל מסקרים את שוק הדיור כבר תקופה ארוכה, ולא פעם הדגשנו שהמצב בשטח חמור אפילו יותר מהנתונים הרשמיים של הלמ״ס. ובאמת בעונת הדוחות לרבעון השני זה כבר קיבל ביטוי - יזמיות הנדל״ן דיווחו על ירידה חדה במכירות ועל התכווצות משמעותית במספר החוזים החדשים. גם מנכ"ל משרד השיכון, אבי כהן־סקאלי, חיזק אותנו כשאמר: "הירידה במחירי הדירות גדולה יותר ממה שמפרסם הלמ"ס".

הנתק בין מחירי הדירות לבין יכולת הקנייה של הציבור רק מעמיק. כיום נדרשות בממוצע כ-169 משכורות כדי לרכוש דירה בישראל. עלות ממוצעת של כ-2.3 מיליון שקל מול שכר חודשי של כ-12,492 שקל, הדגש הוא שזה ממוצע ובאיזור המרכז המחירים אפילו מטפסים למעלה. זה כמובן נתון ארצי, אם בוחנים את אזור המרכז, הפערים קופצים אפילו יותר: בדירות חדשות בתל אביב, רמת גן או גבעתיים, זה יכול להגיע גם ליותר מ-250 משכורות. זו עלייה חדה לעומת העבר, שממחישה עד כמה שוק הדיור התנתק מההכנסות של משקי הבית. בתחילת העשור הקודם נדרשו כ-128 משכורות בלבד לרכישת דירה ממוצעת, ובשנים האחרונות המספר רק מטפס והרבה מעבר לקצב עליית השכר. במקביל, גם תנאי המימון הפכו קשים יותר, כשהריבית הגבוהה מקשה על קבלת משכנתאות ומשאירה הרבה אנשים מחוץ לשוק.

במידרוג מציינים שמתחילת השנה נמכרו כ-15 אלף דירות חדשות בלבד שזאת ירידה של כ-33% לעומת התקופה המקבילה אשתקד. הנתונים מתבססים על פרסומי משרד האוצר והם מתריעים על שינוי מגמה ברור בשוק. מלאי הדירות החדשות שלא נמכרו הגיע לשיא של כ-82.5 אלף יחידות מה שמשקף כ-31 חודשי היצע (המשבר מחריף: 20% ירידה במכירת דירות חדשות - ההיצע מספיק לשנתיים ו-7 חודשים), לעומת 18 חודשים בשנה שעברה. במידרוג מסבירים שהעלייה במלאי נובעת מגידול בהתחלות הבנייה ובהיתרים לפרויקטים חדשים, בזמן שהיקף העסקאות הולך ומצטמצם. כלומר נבנות יותר דירות, אבל פחות נמכרות וזה מוביל לכך שיזמים נאלצים לממן את הבנייה לאורך זמן, כשהם סופגים ריביות גבוהות ועלויות מימון שמכרסמות ברווח.

• איפה תמצאו דירה בפחות מ-2 מיליון שקל?
• ניתוח רבעוני: מכירות הדירות קפאו אבל המניות קרובות לשיא, האם השוק מתעלם מהסימנים?
• המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7

10 מתוך 17 חברות היזום הציבוריות רשמו ירידה ברווח הגולמי במחצית הראשונה של השנה, ו-6 מהן איבדו מעל 10% מהרווחיות. הסיבות: מבצעי שיווק, עלייה בעלויות הבנייה והתארכות של פרויקטים. במידרוג מזהירים שהמצב הזה פוגע בעיקר ביזמים קטנים או כאלו שממוקדים גיאוגרפית ופחות מסוגלים לפזר סיכונים.