הדולר סגר ברמת שיא של 10 חודשים מול השקל: מעל 3.70 שקלים

מדד המחירים לצרכן בישראל שפורסם אתמול נתן את האות למהלך החד במטבע האמריקני שזינק היום בכ-2%
אריאל אטיאס |

מטבע הדולר התחזק היום בשיעור חד מול השקל וסגר ברמת שיא מאז חודש ינואר השנה, זאת ברקע למדד המחירים לצרכן שפורסם אתמול בישראל ונותר ללא שינוי למרות צפי לעליה של 0.4%.

המניות האמריקניות רשמו אמש את הירידה החדה ביותר מאז התרסקות השוק ב-1987, בעוד הם נפגעות מהירידה החדה ביותר בשלוש השנים האחרונות במכירות הקמעונאיות. כמו כן, מחירי הסחורות אמש רשמו צניחה משוקללת של יותר מ-4.7%.

כאמור, אתמול פרסמה הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה בישראל, כי מדד המחירים לצרכן נותר ללא שינוי בחודש ספטמבר, לעומת תחזיות בשוק לעלייה של 0.4%. מדד המחירים הכללי עלה מתחילת השנה ב-4.4%, בשנים עשר החודשים האחרונים, עלו המדד הכללי ב-5.5 אחוזים, המדד ללא ירקות ופירות ב-5.2% , המדד ללא דיור ב-5.8% והמדד ללא אנרגיה ב-4.5%.

"בעיית האינפלציה העולמית נרגעה ומאפשרת לנגידי הבנקים בישראל ובעולם להמשיך ולהוריד את הריבית", אמר בתגובה למדד ירון זר, מנהל מחלקת המחקר בישיר בית השקעות.

התמתנות האינפלציה עוזרת לבנק ישראל להילחם בהאטה בצמיחה ונותנת לו יותר מקום להוריד את הריבית, במידת הצורך. הורדת הריבית משמעותה החלשת המטבע המקומי ולכן ההשפעה על המטבעות היריבים היא חיובית.

"התחזקות הליש"ט מול הדולר נובעת הן מהתחזקות הדולר בעולם והן מהעוצמה היחסית שמפגין המטבע הבריטי מול הדולר", מסביר איתן אדמוני, מנהל חדר מסחר מט"ח בבנק ירושלים, ומוסיף: " המטבע הבריטי מחזיר לעצמו חלק מההפסדים של התקופה האחרונה. להערכתי בחודשים הקרובים יכול הליש"ט להגיע לרמה של 7 שקלים, אך התחזקותו מול השקל תהיה פחותה מהתחזקות הדולר מול השקל."

לגבי הדולר מעריך אדמוני שכאשר תישבר נקודת התנגדות של 3.77 שקלים ימשיך הדולר במסעו לכיוון 3.8 שקלים, כשרמת ההתנגדות שלאחריה תהיה 3.83 שקלים.

הדולר האמריקני סגר בעלייה של כ-2% לרמה של 3.705 שקלים. האירו נהנה כם הוא מנתוני האינפלציה בישראל והתחזק ב-1.15% ל-4.991 שקלים.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
דירה להשכרה
צילום: תמר מצפי

בזמן שכולם עוקבים אחרי מחירי הדירות, המשבר האמיתי מתפתח בשוק השכירות

מחירי הרכישה נבלמו ואף ירדו בכ-2% ומעלה, אבל שכר הדירה לחוזים חדשים קפץ ביותר מ-6% בשנה האחרונה. מה עומד מאחורי הפער הזה, למה הפתרון לא יגיע מירידה בריבית בלבד ומה יקרה בשכר הדירה?

נדב אטיאס |

בדיונים הציבוריים על שוק הדיור בישראל, רוב תשומת הלב מוקדשת לשאלה הקלאסית: האם מחירי הדירות יעלו או ירדו. כל פרסום של נתונים חדשים מלווה בכותרות על מגמות המחירים, תחזיות של אנליסטים ודיונים על הריבית והשפעתה על שוק הנדל"ן. אולם ניתוח מעמיק של הנתונים מגלה שהזירה שבה מתרחש השינוי העמוק באמת היא דווקא שוק השכירות, שהולך ותופס את מרכז הבמה.


הפער שהולך ונפער


הנתונים מדברים בעד עצמם. לפי נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, מדד מחירי הדירות ירד ב-7 חודשים בכ-2%, תלוי באזור. אולם בניגוד גמור למגמה זו, נרשמה עלייה משמעותית במחירי שכר הדירה. הנתונים מראים ששכר הדירה לחוזי שכירות חדשים, בשונה מהסכמי שכירות קיימים וחתומים, עלה בשנה האחרונה ביותר מ-6%.


מאחורי המספרים הללו מסתתר צורך בסיסי: מי שלא קונה - צריך לגור איפשהו. זוגות צעירים, משפחות בתחילת דרכן ויחידים או גרושים שאין ביכולתם לרכוש דירה למגורים, עוברים לשוק השכירות. התוצאה היא מצב שבו הביקוש לשכירות קופץ, בעוד ההיצע גדל בקצב איטי הרבה יותר.



אחד הגורמים המשמעותיים ללחץ על שוק השכירות הוא הגל הרחב של פרויקטי פינוי-בינוי והתחדשות עירונית המקודמים ברחבי הארץ. כאשר בניין ישן מפונה מדייריו כחלק מתהליך של הריסה ובנייה חדשה, הדיירים הקיימים, רבים מהם זוגות צעירים או משפחות צעירות, מוצאים את עצמם נדרשים למצוא דירה חלופית בשכירות למספר שנים עד סיום הפרויקט.


בשכונות רבות ברחבי הארץ מקודמים כיום מספר פרויקטי פינוי-בינוי במקביל, לעיתים שישה או שבעה פרויקטים בשכונה אחת בו-זמנית. הבעיה מחריפה משום שהדיירים המפונים רוצים או צריכים להישאר באזור המגורים המקורי, משיקולים של מוסדות חינוך לילדים, עבודה וקרבה למשפחה. כתוצאה מכך, הם נאלצים למצוא שכירות זמנית באותה שכונה או קרוב אליה עד לסיום הפרויקט, מה שמייצר ביקוש נוסף על השכירות הקיימת גם כך באותו אזור.

דירה להשכרה
צילום: תמר מצפי

בזמן שכולם עוקבים אחרי מחירי הדירות, המשבר האמיתי מתפתח בשוק השכירות

מחירי הרכישה נבלמו ואף ירדו בכ-2% ומעלה, אבל שכר הדירה לחוזים חדשים קפץ ביותר מ-6% בשנה האחרונה. מה עומד מאחורי הפער הזה, למה הפתרון לא יגיע מירידה בריבית בלבד ומה יקרה בשכר הדירה?

נדב אטיאס |

בדיונים הציבוריים על שוק הדיור בישראל, רוב תשומת הלב מוקדשת לשאלה הקלאסית: האם מחירי הדירות יעלו או ירדו. כל פרסום של נתונים חדשים מלווה בכותרות על מגמות המחירים, תחזיות של אנליסטים ודיונים על הריבית והשפעתה על שוק הנדל"ן. אולם ניתוח מעמיק של הנתונים מגלה שהזירה שבה מתרחש השינוי העמוק באמת היא דווקא שוק השכירות, שהולך ותופס את מרכז הבמה.


הפער שהולך ונפער


הנתונים מדברים בעד עצמם. לפי נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, מדד מחירי הדירות ירד ב-7 חודשים בכ-2%, תלוי באזור. אולם בניגוד גמור למגמה זו, נרשמה עלייה משמעותית במחירי שכר הדירה. הנתונים מראים ששכר הדירה לחוזי שכירות חדשים, בשונה מהסכמי שכירות קיימים וחתומים, עלה בשנה האחרונה ביותר מ-6%.


מאחורי המספרים הללו מסתתר צורך בסיסי: מי שלא קונה - צריך לגור איפשהו. זוגות צעירים, משפחות בתחילת דרכן ויחידים או גרושים שאין ביכולתם לרכוש דירה למגורים, עוברים לשוק השכירות. התוצאה היא מצב שבו הביקוש לשכירות קופץ, בעוד ההיצע גדל בקצב איטי הרבה יותר.



אחד הגורמים המשמעותיים ללחץ על שוק השכירות הוא הגל הרחב של פרויקטי פינוי-בינוי והתחדשות עירונית המקודמים ברחבי הארץ. כאשר בניין ישן מפונה מדייריו כחלק מתהליך של הריסה ובנייה חדשה, הדיירים הקיימים, רבים מהם זוגות צעירים או משפחות צעירות, מוצאים את עצמם נדרשים למצוא דירה חלופית בשכירות למספר שנים עד סיום הפרויקט.


בשכונות רבות ברחבי הארץ מקודמים כיום מספר פרויקטי פינוי-בינוי במקביל, לעיתים שישה או שבעה פרויקטים בשכונה אחת בו-זמנית. הבעיה מחריפה משום שהדיירים המפונים רוצים או צריכים להישאר באזור המגורים המקורי, משיקולים של מוסדות חינוך לילדים, עבודה וקרבה למשפחה. כתוצאה מכך, הם נאלצים למצוא שכירות זמנית באותה שכונה או קרוב אליה עד לסיום הפרויקט, מה שמייצר ביקוש נוסף על השכירות הקיימת גם כך באותו אזור.