מעדיפים רכב או בית? על המניה השנואה שאני אוהב
קרדיט אקספנטס (Credit Acceptance Corporation) היא חברה אמריקנית הנותנת הלוואות סאב-פריים לשם רכישת רכב. הלוואות סאב-פריים הן הלוואות הניתנות לאנשים עם היסטוריית אשראי בעייתית, לרוב אנשים מעוטי יכולת. מתברר כי כמעט מחצית מכלי הרכב המשומשים הנרכשים בארצות הברית הם על ידי לווי סאב-פריים.
קרדיט אקספטנס זיהתה את הבעיה המרכזית במודל מכירות רכב יד שנייה בארה"ב - חוסר יישור האינטרסים מול הדילר. הדילר תמיד ינסה למכור את הרכב במחיר כמה שיותר גבוה ולדחוף כמה שיותר "תוספות" לעסקה כדי לנפח אותה, ולאחר מכן למצוא חברה שתממן את הלקוח בשל מצבו הכלכלי החלש. לא אכפת לו אם הלקוח יחזיר את ההלוואה או לא, את הכסף שלו הוא קיבל.
קרדיט אקספטנס פועלת באופן שונה מחברות המימון האחרות. לפי המודל של קרדיט אקספטנס, החברה תממן לדילר רק חלק משווי הרכב שאותו הוא מכר, כך שיחד עם המקדמה שקיבל מהלקוח בעת רכישת הרכב, הדילר מורווח מעט על הרכב, אך משמעותית פחות מאשר אם היה מבצע עסקה עם מממן רגיל. מצד שני, החברה מבטיחה לדילר השתתפות של 80% בקרן ובריבית הגבוהה שישלם הלקוח, אחרי שתקבל חזרה את כל המימון שנתנה לדילר. בחברות המימון הרגילות הדילר היה מרוויח רק את הקרן, את הריבית כולה היתה גובה חברת המימון. מנקודת המבט של הדילר, אם אכן בחר להשתמש בקרדיט אקספטנס כדי לממן את רכישת הלקוח שלו, עתה אין תמריץ להגדיל את העסקה כמה שיותר. עליו לוודא שהלקוח אכן יכול לשלם על הרכב קרן וריבית, כי אחרת הרווח שלו יפגע. כדי ליהנות מהאפסייד הוא צריך להיות בטוח שהלקוח ישלם - גם אם זה אומר למכור במחיר מעט נמוך יותר.
בעיתות של תחרות אינטנסיבית בין חברות המימון בשוק כפי שיש כיום, הדילרים נוטים ללכת על האופציה הקלה, קרי למכור את ההלוואה בשלמותה לחברת מימון ולשלשל את הכסף לכיסם באופן מידי. הם משתמשים בקרדיט אקספטנס רק כשאין ברירה - כאשר למשל ללקוח אין כלל היסטוריית אשראי או כאשר היא בעייתית עד כדי כך שאף חברת מימון אחרת לא מוכנה לקנות את ההלוואה.
- "משבר הסאב פריים צפוי להגיע לשוק הנדל"ן הישראלי, לא יהיו עליות"
- איך מיידוף עבד עליי ומה למדתי מזה?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
איך קרדיט אקספטנס עושה זאת? בעזרת מודל ממוחשב המסוגל לבצע חיתום להלוואה בתוך 9 שניות, החברה מציינת את גובה המקדמה שיש לשלם על הרכב ואת גובה הריבית. תיאורטית, אם המקדמה גבוהה מספיק אזי כל מממן יכול להציע הלוואה לכל לווה, אותו דבר גם לגבי הריבית. עם זאת, עצם העובדה שהחברה מאפשרת לדילרים לפרסם "אשראי מובטח" מהווה גימיק מכירות חזק.
פועל יוצא מצורת המימון הזו הוא שהחברה חשופה רק ל-20% מהדיפולט של הלקוח, בעוד שהדילר חשוף ל-80% מהדיפולט, כך שכמעט כל הסיכון מרחף מעל הדילר.
ללקוח ניתן אשראי שלא היה מצליח לקבל בשום מקום אחר. יש לו הזדמנות לבנות היסטוריית אשראי חיובית, אם ישלם בזמן הוא יכול לקנות רכב. בארצות הברית רכב חשוב יותר מאשר בית, זאת כיוון שהמרחקים למקום העבודה ולקניות בסופרמרקט גדולים מאד. נזכיר כי בזמן משבר הסאב-פריים ב-2008 אנשים רבים העדיפו להפסיד את ביתם מאשר את רכבם - חלק מאנשים אלה עברו לגור באוטו (!).
השנאה בשוק ההון
התעשייה שהחברה פועלת בה היא בעייתית בלשון המעטה. ישנם הרואים בחברה הזו ככריש של שוק אפור העושק את החלש, ויש אחרים הרואים בה כזו הנותנת הזדמנות פז לאשראי זמין עבור מעוטי היכולת והזדמנות לקנות רכב, שבעזרתו יוכלו להגיע לעבודה ולשקם את היסטוריית האשראי שלהם. מן הסתם נקודת המבט השלטת היא נקודת המבט הפופוליסטית ולכן אוהבים לשנוא את החברה הזו, מה שלא הפריע לרווחי החברה לעלות באופן מטאורי ב-16 השנים האחרונות ולמניה שלה לעלות פי 60 (!).
- הרווחתם על מתכות נדירות? מה עם משאבי מזון נדירים?
- חרם אירופאי על סחורה ישראלית - עד כמה זה משמעותי ומה אפשר לעשות?
- תוכן שיווקי צברתם הון? מה נכון לעשות איתו?
- הרווחתם על מתכות נדירות? מה עם משאבי מזון נדירים?
החברה שומרת על סטנדרטי גביה גבוהים. חברות אחרות הפועלות בתחום נחקרו וקיבלו קנסות מהרגולטור על התנהלות לא תקינה מול לקוחות, קרדיט אקספטנס נחקרה על ידי מספר רגולטורים אך מעולם לא נמצא פגם בהתנהלותה ומעולם לא קנס אותה אף רגולטור.
75% מהמניות הצפות של החברה מושאלות למוכרים בחסר, זהו נתח ענק בכל קנה מידה. להערכתי, החברה מתנוססת אי שם בראש הטבלה של המניות עם יתרות השורט הגבוהות ביותר. כדי לכסות את יתרת השורט צריך מסחר של 25 ימים מלאים. הטענה המרכזית של המוכרים בחסר היא שעוד מעט המחזור העסקי החיובי שאפיין את שוק הרכב בארה"ב מאז שנת 2011 עומד להתהפך ונחזה בפיצוץ בועת הסאב-פריים (הפעם בשוק הרכב) ורווחי החברה יתרסקו.
גם במקרה של פיצוץ הבועה החברה תרוויח - כנראה הרבה יותר
בשנת 2008, כשהתפוצצה בועת הסאב-פריים בארה"ב, החברה הגדילה פי 4 את הרווחים שלה. הסיבה לכך היתה שהרבה חברות מממנות אחרות חוו זינוק בשיעור הדיפולטים או שנסגרו מקורות המימון שלהן, ולכן חלקן פשטו את הרגל או לא יכלו לתת הלוואות חדשות. בשנים 2008-2009 החברה התלוננה שאין לה מספיק כסף כדי לספק את הביקוש האדיר שנוצר להלוואות שלה, פשוט כי כל השחקנים האחרים נמחקו או הפחיתו את נפח הפעילות שלהם.
בארה"ב אנשים ללא היסטוריית אשראי יקנו רכב בכל מקרה - לא משנה מה קורה בשוק הסאב-פריים של המממנים. החברות שכיום נותנות הלוואות בריבית נמוכה מידי ובמח"מ ארוך מידי, קרוב לוודאי שתיתקלנה בבעיות בהמשך הדרך, בעוד שקרדיט אקספטנס הכינה מבעוד מועד מספיק "תחמושת" לעבוד במשך שנה וחצי ללא מימון חיצוני, לכל מקרה של "מחנק אשראי". לדבריהם, הם מייחלים לפיצוץ הבועה ולהקלה בתחרות, שכיום מקשה מאוד על החברה להגדיל את רווחיה.
המשקיעים שמכרו בחסר את מניות החברה שמים את החברה באותו סל ביחד עם חברותיה, למרות שהיא עובדת במודל אחר לחלוטין. סביר להניח שמשבר בשוק הסאב-פריים לרכבים בארה"ב יגרום לחברה להגדיל את רווחיה, שהרי פיצוץ בועת הסאב-פריים יגרור יחד עמו הפחתה חדה בתחרות.
דבר נוסף שכדאי לשים לב אליו - כשמחיר המניה יורד מעבר לרף מסוים אותו מגדירה ההנהלה, היא מבצעת קניה של מניות בשוק. בעשר השנים האחרונות מספר המניות של החברה נחתך כמעט בחצי. אם המחיר ירד יותר מעבר לאותו רף, יתכן שהחברה תבצע הצעת רכש לחלק ממניותיה כמו שעשתה בעבר ועשוי להיווצר "שורט סקוויז" אלים במניה.
אם אכן תתפוצץ בועת הסאב-פריים ונתעלם מהתנודתיות הצפויה, לא נתפלא אם לאחר שיתפזר האבק ובטווח של ארבע עד חמש שנים מחיר מניות החברה יכפיל או ישלש את עצמו, גם אם בטווח הקצר יתכן שמחיר המניה ירד יחד עם כל הסקטור.
- 3.ג'וש 28/12/2016 10:18הגב לתגובה זומתחיל עידן הביג דאטה. נגמר עידן הכלכלנים מתחיל עידן המתמטיקאים.
- 2.אבנר 27/12/2016 09:39הגב לתגובה זולך בסקרינר.
- אחד העם 29/12/2016 11:33הגב לתגובה זוכך יזכרו אותך לטוב ברכות -וחג שמח
- 1.יגאל . ר"ג 26/12/2016 16:21הגב לתגובה זובארה"ב לדעתי בארץ מתחיל להיות דומה...

הרווחתם על מתכות נדירות? מה עם משאבי מזון נדירים?
יצרנית התבלינים הגדולה בעולם, יצרנית שוקולד, ספקית אגוזים ומגדלת אבוקדו - הכירו את חברות המזון המעניינות שמשקפות פוטנציאל עלייה
לפני שנגיע להזדמנויות נדירות נתחיל עם גרף תוך יומי של האס אנד פי 500. הוא מראה את הקפיצה החדה בתחילת המסחר ביום שישי, את הירידה החדה בהמשך ואת העובדה שהמדד סגר בסופו של יום בירידה קלה. ללמדנו שאנחנו עדיין נמצאים באזור שיווי משקל. לחודש ספטמבר שיווי משקל זו תוצאה טובה והשאלה אם זה ימשיך כך.
בתרשים המוכר לנו מהשבועות האחרונים אנחנו רואים את הקו המחזיר העולה שבולם ולמעשה גורם לאס אנד פי להתכנס לתנודתיות צרה מאד. זאת מכיוון שמתחתיו מתקרב אליו הממוצע ל-21 יום שלמעט חריגה קטנה תומך ב-S&P500 מאז סוף חודש אפריל.
דבר אחד בטוח. התנודתיות הצרה הזו לא תימשך עוד הרבה זמן ואנחנו צריכים להיערך לפריצה. השאלה לאיזה כיוון. אם אני צריך להעריך לפי האינדיקטורים הטכניים אז יש סיכון שהלחץ כלפי מטה יימשך.
בכל מקרה יש לכם קווים ברורים לקבלת החלטות. סגירה משמעותית בזמן ובמחיר מעל 6532, הגבוה היומי של יום שישי, תיחשב פריצה למעלה וסימן למהלך עלייה מהותי בהמשך. סגירה מתחת ל-6360, שתהיה גם מתחת לממוצע הנע ל-21 יום וגם מתחת לפקודת ההיפוך הפרבולית, תהיה סימן לתחילתו של תיקון שבשלב הראשון שלו יגיע ל-6100-6200.
- מסימני הפשרה בין ארה"ב לסין: ייבוא המתכות הנדירות מזנק ב-660%
- יצרנית אמריקאית של מתכות נדירות מפסיקה משלוחים לסין
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
אפשר עוד להצטרף לזינוק של הליתיום?
התשובה היא כן. אומנם הצגתי כאן את קרן הסל ILIT לפני זמן מה והיא אכן בנתה מהלך עלייה יפה אבל יש לו פוטנציאל להימשך. ניתן לצפות שהקרן תעלה ל-13 דולר בשלב ראשון. אפשר להצטרף למגמה כל עוד מעל 10 דולר.

חרם אירופאי על סחורה ישראלית - עד כמה זה משמעותי ומה אפשר לעשות?
איך החברות הישראליות יכולות להתמודד מול החרם והאם הוא כל כך משפיע?
מהאופן בו היצואניות הישראליות מתנהלות, רובן בעלות חשיפה נמוכה מאד לחרמות אירופאיות. חלק מהיצואניות הישראליות עובדות בתצורת OEM. חלקן חברות בנות של חברות בינלאומיות. חלקן עובדות בתצורת White Label. מעטות מאד מוכרות לצרכן הסופי, זאת כנראה גם כתוצאה מההבנה ההיסטורית שיש להתחמק מחרמות שבאות אלינו כגלים לאורך השנים, ע"פ עצימות הסכסוך מול הפלסטינאים.
האירופאים, כמו גם מדינות אחרות, יודעים גם יפה מאד להתעלם ולעצום עין כאשר הם ממש זקוקים לתוצרת הישראלית. רואים זאת לא רק בתעשיות הביטחוניות אלא אפילו ביצוא האבוקדו. הסחורה הישראלית מהווה כ-20% מסך המכירות של הפרי באיחוד האירופי והמכירות עוד גדלו בזמן המלחמה. דוגמא דרמטית בהרבה קיבלנו מחתימת ההסכם בסך 35 מיליארדי דולרים עם הגז הישראלי למצרים. המצרים היו מוכנים להיות מהראשונים להחרים אותנו לו רק יכלו.
מעבר לעניין "הפסיכולוגי" כאשר חלק מהישראלים והמדיה לוקחים קשה את עמדת "הילד הדחוי של הכיתה", אותה אי נעימות שאנו חשים על כך שלא אוהבים אותנו בעולם או אפילו שונאים אותנו, השאלה היא ברמה הפרקטית כיצד זה בא לידי ביטוי עיסקי ועד כמה מזה באמת משפיע על חיינו, על חוסננו ועוצמתנו כאומה?
ארבעה סוגי חרמות
אין, למיטב ידיעתי, שום מחקר כלכלי שניסה לאמוד את ממדי הבעיה. למעשה האמידה הזו היא על גבול הבלתי אפשרי כי לעיתים נדירות ניתן לדעת מי לא עשה איתנו עסקים מסיבות אנטי-ישראליות או אנטישמיות. ואין מדובר רק החל מה-7 לאוקטובר אלא מאז ומעולם.
- החרם הטורקי ישפיע? בז"ן: "לא צופים פגיעה מהותית"
- האם תעשיית החרם על ישראל עובדת?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
חרמות על ישראל מתחלקות לדעתי בעיקר ע"פ ארבעת הנושאים הבאים, לפי סדר חשיבותם: חרם ביטחוני, חרם כלכלי/עסקי, חרם אקדמי, חרם תרבותי.