הנתונים החלשים ביפן מעלים שאלות נוקבות: על כדאיות ההרחבה הכמותית

אדם פוסלבסקי, מנהל חדר מסחר במיטב דש, בוחן את נתוני המאקרו האחרונים של יפן, ותוהה מהי כדאיות השימוש בכלי ההרחבה הכמותית בכלכלות העולם?
אדם פוסלבסקי | (1)
נושאים בכתבה הרחבה כמותית יפן

זה שנים שכלכלות העולם המערבי בחלקן הארי מתודלקות הרחבות כמותיות בשלל וריאציות. הבטחות הקברניטים כי כך נתקן את הכלכלה, שאין דרך אחרת לעודד צמיחה וזהו שביל האבנים הזהובות לעיר הברקת (ירוק בעיניים). וכעת יפן, המדינה שלקחה על עצמה לבצע את ההרחבה הכמותית האגרסיבית ביותר, מציגה רבעון שני עם התכווצות דרמטית בתמ"ג ותחזיות לא מרשימות קדימה.

ניתן באופן זהיר להסיק מכך שהמודל אינו אפקטיבי לטווח ארוך, שכן מדובר בהתערבות בפעילות הטבעית של הכלכלה. יש שיגידו שהעם היפני בעל מנטליות שונה, מחשבה אחרת, פעילות אלטרנטיבית. אם כך אני שואל, מדוע לא יושם מודל נבדל? ומדוע אירופה זולגת לאותו הכיוון, למרות ההבדלים הניכרים בין המעצמות?

יתרה מכך, ארה"ב עצמה נעה בתנודתיות מרתיעה בין נתונים שליליים במיוחד לנתונים הנחשבים לחיוביים במיוחד, וזאת עוד תחת חסות מלאה של הרחבה ופמפום כסף היסטרי וכמעט היסטורי. הרושם המתקבל, שהשווקים מונעים מעלה על בסיס תקוות שכל נתון שאינו טוב מספיק יקבל מענה באמצעות עוד מנה של כוסות רוח, ועל העיוות שנוצר ולא הותיר אפיקים הנסחרים במחיר הוגן וכעת "אין לכסף לאן ללכת".

אסור להפנות גב למתרחש במזרח הרחוק ובאירופה ולומר, אנחנו שונים, אצלנו זה לא עובד כך. כלכלות העידן הנוכחי מונעות צריכה, ובין אם מדובר בצרכן יפני, אירופי או אמריקני, כולם קונים ככל יכולתם ולעיתים אף מעבר. בנוסף, העולם מלא בחברות גלובליות שמבצעות עסקאות בכל קצוות תבל - אין תירוצים. יש משהו יסודי שאינו עובד כשורה.

בדיחת קרש על מדע הכלכלה מספרת על כלכלן בכיר שעובר ברחוב בדרך לביתו ומגלה שטר של 100 דולרים על הריצפה. לאחר התלבטות קשה, הוא מחליט להמשיך לביתו מבלי לגעת בשטר, תוך כדי שהוא אומר לעצמו: "כל בני האדם מונעים על ידי הרצון להרוויח, אדם שרואה כסף על הרצפה בוודאי שינצל את ההזדמנות ויגרוף רווח לכיסו. הרחוב הוא רחוב סואן במיוחד וההסתברות שפלוני יראה את השטר היא 99.9%. לכן, כנראה שאני הוזה והשטר לא באמת שם". בכל צחוק יש טיפת אמת, ומשהו במנגנון צריך להשתנות.

תגובות לכתבה(1):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 1.
    Jeff 18/08/2014 08:06
    הגב לתגובה זו
    הייתי אומר מעט מהפכני. מחכה לראות עוד בהמשך כשנדע אם צדקת או לא
משקיע מבצע ניתוח טכני, נוצר ע"י מנדי הניג באמצעות Geminiמשקיע מבצע ניתוח טכני, נוצר ע"י מנדי הניג באמצעות Gemini

מהו הסיכון הגדול למשקיעים ב-2026 ואיך הוא יכול להיות דווקא הזדמנות בשבילכם?

הכנסות ותחזיות ל-2026. האם מניות פנסוניק וסימנס מעניינות? ומה הכיוון של אירופה?

זיו סגל |
נושאים בכתבה פנסוניק סימנס

אנחנו מתחילים את ההכנות שלנו להמראת 2026. אפשר להדק חגורות. כמיטב המסורת נקרא ונצליב בין תחזיות הגופים הגדולים שמעסיקים את מיטב המומחים והאסטרטגים ונבדוק אותן על הגרף. הגרף יכריע!

 

ג׳י פי מורגן מסכמים את התחזית שלהם באמירה ש״הסיכון הגבוה ביותר למשקיעים ב-2026 הוא אי חשיפה לכוחות שמעצבים את הכלכלה בעשור הקרוב.״ מה הם הכוחות?

1. מהפכת ה-AI ושלושת מרכיבי הענף: חברות הטכנולוגיה הגדולות, חברות שרשרת האספקה וחברות שמטמיעות AI.

2. מגלובליזציה לפיצול עולמי ויצירת גושים עולמיים. שיקולי ביטחון, אנרגיה ושרשראות אספקה גוברים על שיקולי יעילות. מודגשות המגמות הבאות: אירופה – השקעה בתחומי הגנה, ארצות הברית – השקעה במפעלים מקומיים (INTC זוכה לציון מיוחד), סין - השקעה ב-AI ודרום אמריקה כמקור למשאבי טבע קריטיים.

3.אינפלציה גבוהה ובלתי יציבה. התשובה היא השקעה בנכסים ריאליים וסחורות. ציון מיוחד מקבלות קרנות ה-REIT בתחום מרכזי הנתונים. כמו כן משתמע ביקוש לנדל״ן בארה״ב וממנו נגזר ביקוש לתשתיות נדל״ן.

 

איור: דפדפן אטלס של OpenAIאיור: דפדפן אטלס של OpenAI

המטוס מספר 1 של מדינת ישראל

מתי עלה הרעיון לראשונה, איזה מטוס נבחר כדי למלא את הצורך, אילו טכנולוגיות הותקנו בו, איך נבחר שמו, וכמה כל זה עלה? כל מה שאפשר לספר על מטוס ה-VIP של מנהיגי המדינה



עופר הבר |
נושאים בכתבה בואינג איירבוס

מעטים הפרויקטים שעוררו בישראל כל כך הרבה סקרנות, ביקורת, שמועות וגם מסתורין כמו "כנף ציון", מטוס המנהיגים הרשמי של מדינת ישראל. למרות שכל ישראלי מכיר את שמו, רוב הסיפורים שמאחורי הפרויקט מעולם לא סופרו במלואם. מי חפץ בו? מי התנגד? אילו טכנולוגיות הותקנו בו? ומדוע המטוס כמעט לא המריא בכלל במשך שנים?

אומנם הפרויקט נולד מתוך צורך ביטחוני ותדמיתי, אך הפך במהרה לאחת הסאגות הארוכות בתולדות התחבורה האווירית בישראל. מאחורי הדלתות הסגורות, אנשי משרד הביטחון, חיל האוויר, יועצי תקשורת ומהנדסי תעופה ניהלו במשך שנים דיונים שהציבור כמעט ולא שמע עליהם.

הרעיון להצטייד במטוס ממשלתי רשמי עלה כבר בתחילת שנות ה־2000, אך רק ב-2013 הוקמה ועדת גולדברג בראשות השופט בדימוס אליעזר גולדברג בשיתוף עם מפקד חיל האוויר לשעבר אלוף (מיל.) עידו נחושתן ואישים נוספים במטרה לבחון את ההיתכנות הכלכלית לרכישת מטוס, את הבעיות במצב הקיים ואת הדרכים לתיקונן. לאחר שהוועדה שמעה חוות דעת של אישים מהמוסד, שב״כ והמטה לביטחון לאומי, המליצה והצדיקה את הצורך ברכישת מטוס ייעודי להטסת ראשי המדינה. 

מאחורי הקלעים, הסיבה לא נולדה רק מהפן הביטחוני אלא גם משורה של תקריות מביכות. למשל, בביקור מדיני בדרום אמריקה, מטוס אל על החכור למטרת הביקור כמעט ולא הורשה להמריא עקב מחלוקת בירוקרטית בין חברות שירותי הקרקע. המשלחת הישראלית נתקעה במשך שעות בטרמינל צדדי.

באירוע אחר, בעת ביקור באירופה, סודרה במטוס מסחרי “סוויטה” עבור ראש הממשלה, אך גודל המיטה ששלחו לא התאים לרוחב הדלת, והצוות נאלץ לפרק אותה במקום ולהרכיבה מחדש בתוך המטוס.