ניהול כספים פנסיונים כחלק מהתפלגות סיכונים כוללת
חיסכון פנסיוני לחלק גדול מהאוכלוסיה התיק הפנסיוני והסכום הצבור בו מהווה חלק נכבד מסך כל ההון שברשותנו. למרות זאת, בעוד שלגבי הכסף המזומן, המופקד בחשבון הבנק, אנחנו מקדישים זמן לניהולו, רמת החשיבה שאנו מקדישים לחיסכון הפנסיוני היא מועטה בלבד אם בכלל.
לדוגמא, פעמים רבות אנו שומעים על לקוחות המדברים על הצלחתם בחיסכון הירידה בתיק ההשקעות שלהם, בעוד שבראיה כוללת אותו כסף מהווה חלק קטן מסך ההון הצבור שנמצא בחסכון הפנסיוני, שלכאורה הלקוח כלל לא מתייחס לכך שהוא ספג ירידות. לעיתים מדובר בירידה גדולה פי כמה מאשר התיק המנוהל.
אם אנו באים לבדוק את הסיבות להתנהלות זו, או יותר נכון לחוסר ההתנהלות, ניתן למצוא כמה סיבות:
- חלק מהתיק הפנסיוני אינו ניתן למימוש, ועל כן טווח ההשקעה צריך להיות לטווח אורך יותר. כסף עם טווח השקעה ארוך יותר, צריך יכול להיות מנוהל במדיניות השקעה שונה מאשר כסף שטווח ההשקעה שלו קצר יותר. אבל איך ניתן להסביר זאת במקרים של אנשים מבוגרים אשר הכסף הפנסיוני זמין להם, או לחילופין ההתנהלות של חלק מהאוכלוסיה לגבי קופות גמל וקרנות השתלמות, שכבר הגיעו לתקופת השימוש בהן? האם לא יותר נכון להסתכל על קופות אלו והתיק החופשי כ"חבילה אחת" ולנסות למקסם את המיטב משני האפיקים? אולי כדאי שבמדיניות השקעות מסוימות רוב הכסף "המסוכן" יהיה דווקא במסלול הפנסיוני שנהנה מפטור ממס רווח הון ומניכוי מס במקור על פעולות שנעשיות בקופה?
- אנחנו פחות רגישים לכסף שאיננו רואים אותו ביום יום ואינו נמצא בחשבון הבנק שלנו ("פחות זמין") - סיבה שאוביקטיבית כנראה גורמת לכך שלא נשקיע את אותה תשומת לב כמו בשאר ההון שצברנו. אך יש לקחת בחשבון שלמרות שסיבה זו מובנת, מבחינה כלכלית היא שגויה. למרות שלכאורה אנו אנחנו חושבים שאנחנו לא חשופים לשוק, כי שינינו את הרכב תיק ההשקעות, החשיפה שלנו לשוק ההון משמעותית.
- טופס הפנסיה שעלול להפוך למוקש מס
- למה חשוב להפריש לפנסיה כבר מהמשכורת הראשונה?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
- אין לנו מידע על התשואות של החסכון הפנסיוני שלנו. נכון, רמת המידע לגביו אינה מתעדכנת ברמה היומיומית ברוב הקופות, אך קיימות מערכות המופעלות על ידי משרד האוצר (גמל נט, פנסיה נט, ביטוח נט) אשר מתעדכנות מידי חודש, ונותנות לנו מידע על המכשירים הפנסיונים ברמה של 12 החודשיים האחרונים, 5 השנים האחרונות ו-3 השנים האחרונות כולל מדדי סיכון של הקופה ומדדים נוספים.
- חלק נכבד מקופות הגמל, קרנות ההשתלמות, פוליסות הביטוח וקרנות הפנסיה מפעילות מסלולים יחודיים, אשר מאפשרים ללקוח לבחור רמת סיכון בו הוא רוצה להיות, לבחור חשיפת יתר למדד, לשקל למניות ועוד. אלה משתכללים וכדאי לעקוב אחריהם על מנת שנוכל לנצל את היתרונות הגלומים במסלולים אלו.
שוב לזכור, חלק מהכסף הפנסיוני (בהתאם למה שנקבע בתקנות) ניתן לנהל בניהול בשיטת IRA המאפשרת לבחור את התפלגות ההשקעות שלו כולל בחירת נכסים ספציפית (כפוף כמובן לתקנות) בהתאם לאופי ניהול ההשקעות שלו. במסלולי ה-IRA ניתן כמובן גם לראות את התשואות ברמה יומית. כמובן שכאן שוב המקום להזכיר את יתרונות קופות הגמל בהיותן פטורות ממס רווח הון.
- רואה החשבון שניצח את מס הכנסה - ולמה זה חשוב לכם?
- רק 1 מתוך 10 ארגונים הצליח להכניס סוכני AI לשימוש שוטף
- תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
- טופס הפנסיה שעלול להפוך למוקש מס
לסיכום, אי אפשר להתעלם ממרכיב התיק הפנסיוני בהתפלגות ההשקעות הכוללת שלנו. יחד עם זאת, פעמים רבות אנו בוחרים שלא ל"נהל" את החסכון הפנסיוני, וכתוצאה מכך לא רק שאיננו ממקסמים את יכולתנו להשיא תשואה על התיק, אלא מתעלמים גם מהיתרונות הגלומים בקופות ואיננו מנצלים אותן.
כמובן שמדובר בנושא מורכב ואינו פשוט, ועל כן יש לקבל הכוונה מאנשי מקצוע אשר מכירים את השוק והמכשירים הפנסיונים על מנת למנוע נזקים על ידי שימוש לא נכון במכשירים. יחד עם זאת, אין זה אומר שרק בגלל שהנושא מורכב כדאי להתעלם ממנו.
פנסיה (גרוק)קיבוע זכויות: טופס הפנסיה שעלול להפוך למוקש מס
מה שנראה כמו טופס ביורוקרטי מול מס הכנסה, עשוי להיות צומת קריטי שיקבע אם תיהנו מפטור של אלפי שקלים בחודש, או שתשלמו מס מיותר לכל החיים. בקיבוע זכויות, כל סימון קטן מתורגם לכסף גדול, וכל טעות עלולה להצטבר למאות אלפי שקלים שאבדו. דרך מקרים אמיתיים מהשטח
מתברר איך איחור, סיווג שגוי או בחירה שנשמעה זהירה, הפכו לפגיעה כלכלית כבדה. ומנגד, איך תיקון בזמן יכול להפוך את הטופס למנוע של החזרי מס
קיבוע זכויות הופך להיות נושא חם בתחילת 2026. מינואר ממשיכה הרפורמה שהוחלט על תיקון המתווה שלה, שלפיה הפטור ממס על קצבאות הפנסיה יעלה בהדרגה עד 67% באופן הדרגתי. במקום קפיצה אחת ב‑2025. כל פעימה (כולל זו של 2026) מגדילה עוד קצת את הפטור החודשי, אבל מי וכמה ייהנו בפועל? זה נקבע דרך קיבוע הזכויות (טופס 161ד) שבאמצעותו מנצלים את ההטבה.
מי שהגיע לגיל פרישה וגם מקבל פנסיה נדרש להחליט איך לחלק את הפטור בין קצבה חודשית לבין משיכות הוניות (פיצויים, היוון תגמולים, תיקון 190). ההחלטות האלה נעשות דרך קיבוע זכויות, והן כמעט בלתי הפיכות. בפנסיה של 20–30 אלף ש״ח בחודש, כל אחוז פטור נוסף מתורגם לעשרות אלפי שקלים לאורך החיים, כך שהגדלת הפטור מ‑52% ל‑67% היא "אירוע הון" של מאות אלפי שקלים, אבל רק אם הקיבוע בנוי נכון. שגיאה בקיזוז פטורים, בהיוון או בסיווג מענקי פרישה "אוכלת" חלק מההטבה בכל אחת מהפעימות של הרפורמה. במילים אחרות, אתם יכולים להרוויח עשרות אלפים או להפסיד עשרות אלפים ואפילו יותר - אז שווה להכיר את הנושא:
- הרפורמה בפנסיה להבטחת תשואה נדחתה: המנגנון הקיים יהיה עד סוף 2028
- כמה מס משלמים על פנסיה ואיך אפשר לחסוך במס?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
טופס אחד, איחור קטן, ובלי לשים לב השארתם לקופת המדינה מאות אלפי שקלים מהפנסיה שלכם. כל זה קורה בקיבוע זכויות - הליך שרוב הפורשים בטוחים שהוא טכני, אבל בפועל הוא אחת ההחלטות הכלכליות הגדולות ביותר בחיים. מי שמתייחס אליו כאל עוד טופס למס הכנסה, מגלה לפעמים מאוחר מדי ששילם מס על כסף שיכול היה להיות פטור לחלוטין.
רואה החשבון שניצח את מס הכנסה - ולמה זה חשוב לכם?
רבבות חברות ועסקים נכנסו תחת חבות מס לפי שיעור המס השולי - זה התחיל בחברות ארנק, אבל רשות המסים הכניסה השנה במסגרת חוק הרווחים הכלואים היקף אדיר של עסקים; פסק דין שמתייחס למצב לפני החוק החדש מספק תובנות איך בית המשפט בודק אם מדובר בחברת ארנק או לא?
חברת ארנק פסק דין ראשון שהגיע לבית המפשט בנושא "חברת ארנק" הוא חשוב להבנה איך השופטים מתייחסים לסוגיות האפורות, אבל לפני שנתעמק בפסד הדין הזה, על מה בעצם מדובר? חברות ארנק הן חברות שמס הכנסה רואה בהן צינור מלאכותי להעברת כספים מהלקוחות למספק השירות, עם תחנה בדרך - החברה עצמה. בעל החברה מעדיף פעילות תחת חברה כי אז ההכנסות ימוסו לפי שיעור מס חברות - 235 ולא לפי שיעור המס השולי שלו - לרוב מעל 50%.
רשות המסים רצתה לחסום את תכנון המס הזה וקבעה הוראות למיסוי חברות ארנק, כשלפני שנה חוקק חוק שקשור גם לחברות ארנק במסגרת חוק הרווחים הכלואים. במסגרת החוק החדש המעגל התרחב ורשות המסים הכניסה לסל של חבות לפי מס שולי גם חברות שהן לא חברות ארנק קלאסיות עם תנאים מסוימים.
לאחרונה התפרסמה סנונית ראשונה של פסיקה של ביהמ"ש המחוזי בבאר שבע של כב' השופטת יעל ייטב בנושא "חברות ארנק" (פס"ד אמיר נוריאל (ע"מ 28848-04-22)). צפוי שיהיו פסקי דין נוספים, שכן ישנם מספר תיקים בנושא שנמצאים בדיונים בבתי המשפט.
נדגיש שוב כי, פס"ד מתייחס לנוסח הסעיף לפני הרחבתו במסגרת חקיקה גם להכנסות נוספות לרבות "הכנסה מפעילות עתירה יגיעה אישית" אשר יכולה לחול על כמעט כל סוגי העסקים הפועלים במדינת ישראל. עם זאת, ביחס לסוגיות שנדונו בפס"ד ישנה רלוונטיות גם לנוסח החדש של הסעיף ולפרשנות שמעניק ביהמ"ש להוראות הסעיף ובעיקר לקביעת ביהמ"ש ביחס לפרשנות ולעמדת מס הכנסה.
- חברת הארנק באילת: הערעור שהתקבל והזיכוי שנשלל
- מיסוי חברות ארנק ב-2025: הכסף על השולחן
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
מס חברות או מס שולי - הבדל של 24% בשיעור המס
מדובר בפס"ד מחוזי ולא עליון, ולפיכך אין הוא מהווה הלכה מחייבת, אך הוא מהווה אבן דרך חשובה ביחס לפרשנות של הוראות סעיף 62א לפקודה. עיקר המחלקות בפס"ד סבבה סביב הסוגייה - האם יש לראות את ההכנסות של חברת "נוריאל יועצים בע"מ" אשר מר אמיר נוריאל רואה חשבון בעיסוקו הינו בעל המניות היחיד בה, כהכנסות שמיוחסות אליו באופן אישי בהתאם לדין החל על "חברות הארנק", המשמעות המיסויות הינה - האם ההכנסה השוטפת שלה החברה תחויב בשלב הזה במס חברות או שמא תיוחס ההכנסה כהכנסה אישית של מר נוריאל באופן אישי ותחויב במס שולי החל על יחדים. (נציין כי, ההפרש הינו תוספת מס מיידית של כ- 24%).
