ניהול כספים פנסיונים כחלק מהתפלגות סיכונים כוללת

ירון שמיר, מומחה לענייני פנסיה של Bizportal, מתייחס לחשיבות ניהול כספי החיסכון הפנסיוני כחשיבות ניהול הכספים בבנק
ירון שמיר |
נושאים בכתבה חיסכון פנסיוני

לחלק גדול מהאוכלוסיה התיק הפנסיוני והסכום הצבור בו מהווה חלק נכבד מסך כל ההון שברשותנו. למרות זאת, בעוד שלגבי הכסף המזומן, המופקד בחשבון הבנק, אנחנו מקדישים זמן לניהולו, רמת החשיבה שאנו מקדישים לחיסכון הפנסיוני היא מועטה בלבד אם בכלל.

לדוגמא, פעמים רבות אנו שומעים על לקוחות המדברים על הצלחתם בחיסכון הירידה בתיק ההשקעות שלהם, בעוד שבראיה כוללת אותו כסף מהווה חלק קטן מסך ההון הצבור שנמצא בחסכון הפנסיוני, שלכאורה הלקוח כלל לא מתייחס לכך שהוא ספג ירידות. לעיתים מדובר בירידה גדולה פי כמה מאשר התיק המנוהל.

אם אנו באים לבדוק את הסיבות להתנהלות זו, או יותר נכון לחוסר ההתנהלות, ניתן למצוא כמה סיבות:

- חלק מהתיק הפנסיוני אינו ניתן למימוש, ועל כן טווח ההשקעה צריך להיות לטווח אורך יותר. כסף עם טווח השקעה ארוך יותר, צריך יכול להיות מנוהל במדיניות השקעה שונה מאשר כסף שטווח ההשקעה שלו קצר יותר. אבל איך ניתן להסביר זאת במקרים של אנשים מבוגרים אשר הכסף הפנסיוני זמין להם, או לחילופין ההתנהלות של חלק מהאוכלוסיה לגבי קופות גמל וקרנות השתלמות, שכבר הגיעו לתקופת השימוש בהן? האם לא יותר נכון להסתכל על קופות אלו והתיק החופשי כ"חבילה אחת" ולנסות למקסם את המיטב משני האפיקים? אולי כדאי שבמדיניות השקעות מסוימות רוב הכסף "המסוכן" יהיה דווקא במסלול הפנסיוני שנהנה מפטור ממס רווח הון ומניכוי מס במקור על פעולות שנעשיות בקופה?

- אנחנו פחות רגישים לכסף שאיננו רואים אותו ביום יום ואינו נמצא בחשבון הבנק שלנו ("פחות זמין") - סיבה שאוביקטיבית כנראה גורמת לכך שלא נשקיע את אותה תשומת לב כמו בשאר ההון שצברנו. אך יש לקחת בחשבון שלמרות שסיבה זו מובנת, מבחינה כלכלית היא שגויה. למרות שלכאורה אנו אנחנו חושבים שאנחנו לא חשופים לשוק, כי שינינו את הרכב תיק ההשקעות, החשיפה שלנו לשוק ההון משמעותית.

- אין לנו מידע על התשואות של החסכון הפנסיוני שלנו. נכון, רמת המידע לגביו אינה מתעדכנת ברמה היומיומית ברוב הקופות, אך קיימות מערכות המופעלות על ידי משרד האוצר (גמל נט, פנסיה נט, ביטוח נט) אשר מתעדכנות מידי חודש, ונותנות לנו מידע על המכשירים הפנסיונים ברמה של 12 החודשיים האחרונים, 5 השנים האחרונות ו-3 השנים האחרונות כולל מדדי סיכון של הקופה ומדדים נוספים.

- חלק נכבד מקופות הגמל, קרנות ההשתלמות, פוליסות הביטוח וקרנות הפנסיה מפעילות מסלולים יחודיים, אשר מאפשרים ללקוח לבחור רמת סיכון בו הוא רוצה להיות, לבחור חשיפת יתר למדד, לשקל למניות ועוד. אלה משתכללים וכדאי לעקוב אחריהם על מנת שנוכל לנצל את היתרונות הגלומים במסלולים אלו.

שוב לזכור, חלק מהכסף הפנסיוני (בהתאם למה שנקבע בתקנות) ניתן לנהל בניהול בשיטת IRA המאפשרת לבחור את התפלגות ההשקעות שלו כולל בחירת נכסים ספציפית (כפוף כמובן לתקנות) בהתאם לאופי ניהול ההשקעות שלו. במסלולי ה-IRA ניתן כמובן גם לראות את התשואות ברמה יומית. כמובן שכאן שוב המקום להזכיר את יתרונות קופות הגמל בהיותן פטורות ממס רווח הון.

קיראו עוד ב"ניתוחים ודעות"

לסיכום, אי אפשר להתעלם ממרכיב התיק הפנסיוני בהתפלגות ההשקעות הכוללת שלנו. יחד עם זאת, פעמים רבות אנו בוחרים שלא ל"נהל" את החסכון הפנסיוני, וכתוצאה מכך לא רק שאיננו ממקסמים את יכולתנו להשיא תשואה על התיק, אלא מתעלמים גם מהיתרונות הגלומים בקופות ואיננו מנצלים אותן.

כמובן שמדובר בנושא מורכב ואינו פשוט, ועל כן יש לקבל הכוונה מאנשי מקצוע אשר מכירים את השוק והמכשירים הפנסיונים על מנת למנוע נזקים על ידי שימוש לא נכון במכשירים. יחד עם זאת, אין זה אומר שרק בגלל שהנושא מורכב כדאי להתעלם ממנו.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
איור: דפדפן אטלס של OpenAIאיור: דפדפן אטלס של OpenAI

המטוס מספר 1 של מדינת ישראל

מתי עלה הרעיון לראשונה, איזה מטוס נבחר כדי למלא את הצורך, אילו טכנולוגיות הותקנו בו, איך נבחר שמו, וכמה כל זה עלה? כל מה שאפשר לספר על מטוס ה-VIP של מנהיגי המדינה



עופר הבר |
נושאים בכתבה בואינג איירבוס

מעטים הפרויקטים שעוררו בישראל כל כך הרבה סקרנות, ביקורת, שמועות וגם מסתורין כמו "כנף ציון", מטוס המנהיגים הרשמי של מדינת ישראל. למרות שכל ישראלי מכיר את שמו, רוב הסיפורים שמאחורי הפרויקט מעולם לא סופרו במלואם. מי חפץ בו? מי התנגד? אילו טכנולוגיות הותקנו בו? ומדוע המטוס כמעט לא המריא בכלל במשך שנים?

אומנם הפרויקט נולד מתוך צורך ביטחוני ותדמיתי, אך הפך במהרה לאחת הסאגות הארוכות בתולדות התחבורה האווירית בישראל. מאחורי הדלתות הסגורות, אנשי משרד הביטחון, חיל האוויר, יועצי תקשורת ומהנדסי תעופה ניהלו במשך שנים דיונים שהציבור כמעט ולא שמע עליהם.

הרעיון להצטייד במטוס ממשלתי רשמי עלה כבר בתחילת שנות ה־2000, אך רק ב-2013 הוקמה ועדת גולדברג בראשות השופט בדימוס אליעזר גולדברג בשיתוף עם מפקד חיל האוויר לשעבר אלוף (מיל.) עידו נחושתן ואישים נוספים במטרה לבחון את ההיתכנות הכלכלית לרכישת מטוס, את הבעיות במצב הקיים ואת הדרכים לתיקונן. לאחר שהוועדה שמעה חוות דעת של אישים מהמוסד, שב״כ והמטה לביטחון לאומי, המליצה והצדיקה את הצורך ברכישת מטוס ייעודי להטסת ראשי המדינה. 

מאחורי הקלעים, הסיבה לא נולדה רק מהפן הביטחוני אלא גם משורה של תקריות מביכות. למשל, בביקור מדיני בדרום אמריקה, מטוס אל על החכור למטרת הביקור כמעט ולא הורשה להמריא עקב מחלוקת בירוקרטית בין חברות שירותי הקרקע. המשלחת הישראלית נתקעה במשך שעות בטרמינל צדדי.

באירוע אחר, בעת ביקור באירופה, סודרה במטוס מסחרי “סוויטה” עבור ראש הממשלה, אך גודל המיטה ששלחו לא התאים לרוחב הדלת, והצוות נאלץ לפרק אותה במקום ולהרכיבה מחדש בתוך המטוס.