לפיד עוד ידליק את הפצצה שהוא עצמו צייר
לשר האוצר החדש ממתינה משימה קשה, התמודדות עם גרעון עצום מבלי לאבד את עתידו הפוליטי. ככל הנראה, ללפיד לא תהיה ברירה אלא להטיל שורה של גזרות שיפגעו במעמד הביניים, לבטל פטורים ממס ולהעלות מסים בניגוד להבטחתו לפני הבחירות - אילו צעדים הוא צפוי לנקוט, ומה הסיכוי שלו לצאת מכל זה גיבור לאומי, למרות הכל?
אחד המראות הזכורים ממערכת הבחירות היה "ציור הפצצה" של יאיר לפיד. ציור שדמה מאוד לציור שהציג ראש הממשלה בנאומו באו"ם על הסכנה האירנית. אלא ש"הפצצה של לפיד", הייתה משל למצבו של מעמד הביניים הישראלי, שנמצא על סף פיצוץ ולפיד קם להגן עליו. בנאומיו במהלך מערכת הבחירות אמר לפיד בין היתר, כי "העלאת המסים הבאה היא הקו האדום שלנו, אנחנו לא ניתן לזה לקרות, לא ניתן שתימשך ההתעללות הזו באזרחים היצרנים, ששירתו בצבא ולמדו מקצוע ועובדים". למרבה האירוניה, חודשיים אחרי הבחירות, נראה שלפיד עלול להפוך בעצמו לגפרור שיצית את אותה פצצה.
הסיבה לכך פשוטה - ללפיד, מי שלפי כל הסימנים עומד להיות שר האוצר הבא, ממתין בור עצום בתקציב, שהותירה לו כירושה הממשלה היוצאת, בראשותו של נתניהו. כדי למלא את הבור, הוא לא יוכל להסתפק רק בקיצוץ התקציב או בהעלאת מסים - הוא ייאלץ לעשות את שניהם.
לא רק שיאיר לפיד ייאלץ להפר את הבטחתו למעמד הביניים שלא להעלות מסים, אלא צפויות עוד כמה הבטחות שיהיה לו קשה לעמוד בהן, ביניהן הקיצוץ בתקציבי ההתנחלויות. כמן כן, ספק רב אם יוכל לקצץ בתקציב ההתנחלויות לאור העובדה ש"אחיו" ובן בריתו נפתלי בנט צבר את כוחו הפוליטי מאותו ציבור שאת תקציבו לפיד רוצה לקצץ.
אך גם אם היה מסוגל להפחית את התיקצוב להתנחלויות - הוא לא היה מצליח לכסות גרעון של 15 מילארד שקל שצריך להיסגר השנה. אין לי ספק שהממשלה הבאה תבצע קיצוצים בשכר בשירות הציבורי, בתקציב הביטחון, בקצבאות הילדים ובסעיפים נוספים.
אחד הסעיפים המרכזיים בו צפוי קיצוץ הוא קצבאות הילדים - מהלך שעשוי להביא לחיסכון של כ-2 מיליארד שקל בתקציב המדינה. הנפגעים העיקריים ממהלך זה יהיו האוכלוסיות החלשות, דהיינו החרדים, הערבים אך גם חילונים שמצבם הכלכלי אינו טוב.
אולם כל הקיצוצים הישירים והרוחביים לא יספיקו. לא יהיה מנוס מהגדלת הכנסות הממשלה, ואת זה ניתן לעשות רק באמצעות העלאת מיסים. העלאת המיסים תתבצע בשורה של דרכים, שהמשותף לכולן הוא פגיעה במעמד הביניים ובמעמד הנמוך. אחת הדרכים להעלות את הכנסות המדינה היא ביטול פטורים, כמו הפטור ממע"מ על פירות וירקות, מהלך שצפוי להכניס לקופת המדינה כ-1.9 מיליארד שקל בשנה, אך גם צפוי להביא להעלאת מחירם. צעד זה ואף ביטול פטורים נוספים, כגון מע"מ באילת (כ-0.6 מיליארד שקל בשנה) לא ישביע גרעון של 15 מיליארד שקל. לכן, לא יהיה מנוס מלהעלות מיסים ישירים ועקיפים.
לאור העובדה שהעלאת מיסים ישירים אינה מתקבלת באהדה בקרב קהל הבוחרים של כל המפלגות, בדגש על ידי בוחריו של לפיד, נראה שיהיה זה הצעד האחרון שתנקוט הממשלה. לכן, אני מעריך שבתחילת הקדנציה של לפיד, נראה רק העלאה של מיסים עקיפים. מה משמעות הדבר? כרגיל, העלאת המיסים על אלכוהול וסיגריות. מדוע? כי פגיעה בצרכני אלכוהול ומעשנים מתקבלת בהבנה ע"י הציבור הרחב. גם מס הבלו על הדלק יעלה ככל הנראה, ושוב, כרגיל, תתייקר ה"פריבילגיה" של נסיעה לעבודה ותשחק את ההון הפנוי של האזרח המצוי. ישנה גם אפשרות שהמע"מ יעלה שוב (סיכוי נמוך) ל-17.5%, דבר שיגרור עליית מחירים נוספת, אשר תקטין את כוח הקנייה של מעמד הביניים והמעמד הנמוך.
אולם, עם כל זאת, גם העלאת מיסים עקיפים עלולה לא להספיק וייתכן שנראה גם העלאה של מס הכנסה. העלאת שיעור מס ההכנסה ב-1% לכל האוכלוסיה, עשויה להעלות את הכנסות המדינה בכ-2.65 מיליארד שקל בשנה. העלאה של מס זה (העלאה אחידה לכולם) אכן תכניס סכום גבוה לקופת המדינה לעומת העלאת מס על ההכנסות הגבוהות בלבד. הנפגעים העיקריים מהמהלך, כרגיל, יהיו בני המעמדות הנמוך והבינוני, שכל אחוז מס נוסף מקשה עליהם יותר "לסגור את החודש".
אין ספק שלפיד נקלע למצב בעייתי. שרי אוצר רבים שילמו מחיר פוליטי כבד על החלטות לא פופולריות. אולם קיים גם תרחיש שני, לפיו הממשלה תשרוד 4 שנים ומשרד האוצר אכן יסגור את הגרעון בתקציב, שנוצר על ידי הממשלה שקדמה לזו החדשה, תוך שהוא מצליח להעלות את הצמיחה במשק ולמתן את מחירי הדירות (שני דברים שעשויים לקרות ב-4 השנים הקרובות, ללא קשר לפעילות הממשלה בהכרח). אם כך יקרה, יאיר לפיד עוד עשוי לנטרל את הפצצה ולהפוך לגיבור לאומי.
- 7.dork 16/03/2013 11:33הגב לתגובה זוהבעיה העקרית שהציקה הייתה נטל המס שהולך לתמיכה באוכלוסיות טפילות, כשהאזרח הנורמטיבי ששירת בצבא וקם כל בוקר לעבודה רואה בעיניים כלות איך אוכלוסיות אחרות נהנות מפרי עמלו. אזרחים יקבלו בהבנה הכבדה של נטל המס אם יזהו חלוקה צודקת יותר של משאבי המדינה, כשיוצא צבא יוכל להגיע לדירה סבירה, הוא ירגיש שייכות ותמורה לתרומתו. גם אם המחייה תהפוך לקשה יותר, אבל צודקת יותר - כשלא תהינה אוכלוסיות שגוזלות את עמלם של אחרים - זה עדיין יהיה בסדר. ניראה לי שאת הנקודה הזו פיספסת.
- 6.לפיד באמת בצרות אבל בסוף הוא יצא גדול מהחיים (ל"ת)יאיר 15/03/2013 22:54הגב לתגובה זו
- 5.לפיד לא חלם שיהיה שר האוצר והכל מתפוצץ לו עכשיו בפנים. (ל"ת)שלי 15/03/2013 14:32הגב לתגובה זו
- 4.אלון 15/03/2013 11:10הגב לתגובה זוורשויות המס עושות עבודה טובה בימים האחרונים: רשפון, בצפון, בנגב, אצל הבדואים. צריך לבצע "מבצע" גילוי חובות להשכרת דירות. מדובר על 700 מליון ש"ח מס כפוך 7 שנים. בנוסף להוריד את הפטור ממס ל - 3000 ש"ח אן 0
- 3.אבל מה חדש ? (ל"ת)יאסו שמואל 14/03/2013 17:48הגב לתגובה זו
- 2.לפיד-פיצוץ של אגו (ל"ת)משה 14/03/2013 13:53הגב לתגובה זו
- 1.מה חידשת לנו? (ל"ת)קראתי 14/03/2013 13:01הגב לתגובה זו
בינה מלאכותית גנרי AI generic אתר או אפליקציה? ייתכן שהממשק הבא של הגופים הפיננסיים לא יכלול מסך
עומר מילויצקי, יועץ חדשנות ואסטרטגיה דיגיטלית לארגונים על המהלך הבא: אחרי המעבר מהסניף לאפליקציה ואחרי המעבר מהמסך לשיחה: כיצד הבינה המלאכותית תשנה את הדרך שבה ננהל כסף?
עולם הפיננסים אוהב לחשוב במונחים של מסכים. במשך יותר מעשרים שנה בנקים, חברות אשראי ובתי השקעות מדדו את ההצלחה הדיגיטלית שלהם לפי כמה הלקוח משתמש באתר, כמה פעולות הוא מבצע באפליקציה וכיצד הכלים הדיגיטליים חוסכים מהלקוחות להגיע לסניף. אבל ברקע מתבשל שינוי עמוק יותר: אם בינה מלאכותית שמחוברת לדאטה בזמן אמת יודעת להסביר מסלולים, להשוות עמלות, להמליץ על מוצרים ולבצע עסקאות ישירות דרך הצ'אט, עולה השאלה האם בעולם כזה בכלל נצטרך אפליקציות עמוסות מסכים ותפריטים, או שהממשק הפיננסי הבא יהיה משהו אחר לגמרי.
המהפיכה הראשונה
כדי להבין את המהפכה הבאה, צריך לחזור קודם למהפכה הראשונה. בשנות האלפיים התחילו הבנקים להנגיש ללקוחות אתרי אינטרנט אישיים, שתחילה העניקו ערך בסיסי: צפייה ביתרות, בדיקת תנועות ומעקב אחר החיובים בכרטיס האשראי. מהר מאוד נוספו גם פעולות בשירות עצמי,
כגון העברות, הוראות קבע, תשלומי חשבונות, וביצוע פיקדונות. פתאום פעולות שהיו מחייבות תור בסניף וחתימה על טופס עברו למסך הבית במחשב. עבור הבנק זו הייתה הזדמנות לייעל ולחסוך בכוח אדם, ועבור הלקוחות זו הייתה תחושת שליטה חדשה ובעיקר נוחה בכסף שלהם.
השלב
הבא היה הרבה יותר משמעותי מבחינת התנהגות הלקוחות: עידן האפליקציות. עם מהפכת הסמארטפונים, הבנקים הבינו שהאתר הוא רק תחנה בדרך, והחלו להשיק אפליקציות ייעודיות שהביאו את החשבון לכף היד. מעבר לגישה 24 שעות ביממה, נכנסו יכולות מתקדמות יותר כמו זיהוי ביומטרי, התראות
בזמן אמת, סריקת צ׳קים, חתימה דיגיטלית ותהליכים מקוצרים שהעלימו כל חיכוך מיותר בתהליך. אם האתר שימש בעיקר כמערכת מידע, האפליקציה הייתה כבר מערכת חיה ונושמת לניהול הפיננסים האישיים.
התוצאה הייתה אימוץ מסיבי כמעט בכל העולם. לפי נתונים עדכניים, כ־2.17
מיליארד בני אדם ברחבי העולם משתמשים כיום בשירותי בנקאות במובייל, ועל פי הערכות כ־65 אחוז מבעלי הסמארטפונים משתמשים בבנקאות מובייל לפחות פעם בחודש. בארצות הברית כ־72 אחוז מהבגירים משתמשים באפליקציות בנקאות, ובאירופה מדינות מובילות כמו נורווגיה, דנמרק ושוודיה
כבר חצו את רף 80 האחוזים. סקרים שנערכו בשנים האחרונות מראים כי עבור חלק גדול מהלקוחות, האפליקציה היא כבר ערוץ הבנקאות העיקרי: כ־55 אחוז מהלקוחות בארצות הברית מציינים את האפליקציה כדרך המועדפת לניהול החשבון שלהם, לעומת כ־22 אחוז בלבד שמעדיפים את האתר במחשב.
- ישראל מפגרת במרוץ ה-AI? באמת?
- בועת ה-AI או מנוע צמיחה היסטורי? מאחורי מרכז הנתונים העצום של מטא בלואיזיאנה
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
במקביל, גם הצד השני של המאזניים השתנה. כאשר אפליקציה מאפשרת לבצע היום כ־80 אחוז מהפעולות היומיומיות, תפקיד הסניף המסורתי עבר טרנספורמציה. הסניף הפיזי הפך בהדרגה למקום שמשרת בעיקר לקוחות פחות דיגיטליים, או כאלה שזקוקים לליווי אנושי בתהליכים מורכבים
כמו משכנתה, אשראי עסקי או טיפול בבעיות חריגות. במילים פשוטות, המהפכה הדיגיטלית בעולם הפיננסי, שהתחילו והובילו האתרים והאפליקציות כבר עשתה את שלה: רוב האינטראקציות הבנקאיות עברו לערוצים דיגיטליים בדגש על המובייל. הדיגיטל כבר ניצח, אבל השאלה הבוערת עם כניסת
טכנולוגיות ה-AI היא: איך ייראה הדור הבא של הניהול הפיננסי הדיגיטלי?
בינה מלאכותית גנרי AI generic אתר או אפליקציה? ייתכן שהממשק הבא של הגופים הפיננסיים לא יכלול מסך
עומר מילויצקי, יועץ חדשנות ואסטרטגיה דיגיטלית לארגונים על המהלך הבא: אחרי המעבר מהסניף לאפליקציה ואחרי המעבר מהמסך לשיחה: כיצד הבינה המלאכותית תשנה את הדרך שבה ננהל כסף?
עולם הפיננסים אוהב לחשוב במונחים של מסכים. במשך יותר מעשרים שנה בנקים, חברות אשראי ובתי השקעות מדדו את ההצלחה הדיגיטלית שלהם לפי כמה הלקוח משתמש באתר, כמה פעולות הוא מבצע באפליקציה וכיצד הכלים הדיגיטליים חוסכים מהלקוחות להגיע לסניף. אבל ברקע מתבשל שינוי עמוק יותר: אם בינה מלאכותית שמחוברת לדאטה בזמן אמת יודעת להסביר מסלולים, להשוות עמלות, להמליץ על מוצרים ולבצע עסקאות ישירות דרך הצ'אט, עולה השאלה האם בעולם כזה בכלל נצטרך אפליקציות עמוסות מסכים ותפריטים, או שהממשק הפיננסי הבא יהיה משהו אחר לגמרי.
המהפיכה הראשונה
כדי להבין את המהפכה הבאה, צריך לחזור קודם למהפכה הראשונה. בשנות האלפיים התחילו הבנקים להנגיש ללקוחות אתרי אינטרנט אישיים, שתחילה העניקו ערך בסיסי: צפייה ביתרות, בדיקת תנועות ומעקב אחר החיובים בכרטיס האשראי. מהר מאוד נוספו גם פעולות בשירות עצמי,
כגון העברות, הוראות קבע, תשלומי חשבונות, וביצוע פיקדונות. פתאום פעולות שהיו מחייבות תור בסניף וחתימה על טופס עברו למסך הבית במחשב. עבור הבנק זו הייתה הזדמנות לייעל ולחסוך בכוח אדם, ועבור הלקוחות זו הייתה תחושת שליטה חדשה ובעיקר נוחה בכסף שלהם.
השלב
הבא היה הרבה יותר משמעותי מבחינת התנהגות הלקוחות: עידן האפליקציות. עם מהפכת הסמארטפונים, הבנקים הבינו שהאתר הוא רק תחנה בדרך, והחלו להשיק אפליקציות ייעודיות שהביאו את החשבון לכף היד. מעבר לגישה 24 שעות ביממה, נכנסו יכולות מתקדמות יותר כמו זיהוי ביומטרי, התראות
בזמן אמת, סריקת צ׳קים, חתימה דיגיטלית ותהליכים מקוצרים שהעלימו כל חיכוך מיותר בתהליך. אם האתר שימש בעיקר כמערכת מידע, האפליקציה הייתה כבר מערכת חיה ונושמת לניהול הפיננסים האישיים.
התוצאה הייתה אימוץ מסיבי כמעט בכל העולם. לפי נתונים עדכניים, כ־2.17
מיליארד בני אדם ברחבי העולם משתמשים כיום בשירותי בנקאות במובייל, ועל פי הערכות כ־65 אחוז מבעלי הסמארטפונים משתמשים בבנקאות מובייל לפחות פעם בחודש. בארצות הברית כ־72 אחוז מהבגירים משתמשים באפליקציות בנקאות, ובאירופה מדינות מובילות כמו נורווגיה, דנמרק ושוודיה
כבר חצו את רף 80 האחוזים. סקרים שנערכו בשנים האחרונות מראים כי עבור חלק גדול מהלקוחות, האפליקציה היא כבר ערוץ הבנקאות העיקרי: כ־55 אחוז מהלקוחות בארצות הברית מציינים את האפליקציה כדרך המועדפת לניהול החשבון שלהם, לעומת כ־22 אחוז בלבד שמעדיפים את האתר במחשב.
- ישראל מפגרת במרוץ ה-AI? באמת?
- בועת ה-AI או מנוע צמיחה היסטורי? מאחורי מרכז הנתונים העצום של מטא בלואיזיאנה
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
במקביל, גם הצד השני של המאזניים השתנה. כאשר אפליקציה מאפשרת לבצע היום כ־80 אחוז מהפעולות היומיומיות, תפקיד הסניף המסורתי עבר טרנספורמציה. הסניף הפיזי הפך בהדרגה למקום שמשרת בעיקר לקוחות פחות דיגיטליים, או כאלה שזקוקים לליווי אנושי בתהליכים מורכבים
כמו משכנתה, אשראי עסקי או טיפול בבעיות חריגות. במילים פשוטות, המהפכה הדיגיטלית בעולם הפיננסי, שהתחילו והובילו האתרים והאפליקציות כבר עשתה את שלה: רוב האינטראקציות הבנקאיות עברו לערוצים דיגיטליים בדגש על המובייל. הדיגיטל כבר ניצח, אבל השאלה הבוערת עם כניסת
טכנולוגיות ה-AI היא: איך ייראה הדור הבא של הניהול הפיננסי הדיגיטלי?
