לשר האוצר החדש ממתינה משימה קשה, התמודדות עם גרעון עצום מבלי לאבד את עתידו הפוליטי. ככל הנראה, ללפיד לא תהיה ברירה אלא להטיל שורה של גזרות שיפגעו במעמד הביניים, לבטל פטורים ממס ולהעלות מסים בניגוד להבטחתו לפני הבחירות - אילו צעדים הוא צפוי לנקוט, ומה הסיכוי שלו לצאת מכל זה גיבור לאומי, למרות הכל?

אחד המראות הזכורים ממערכת הבחירות היה "ציור הפצצה" של יאיר לפיד. ציור שדמה מאוד לציור שהציג ראש הממשלה בנאומו באו"ם על הסכנה האירנית. אלא ש"הפצצה של לפיד", הייתה משל למצבו של מעמד הביניים הישראלי, שנמצא על סף פיצוץ ולפיד קם להגן עליו. בנאומיו במהלך מערכת הבחירות אמר לפיד בין היתר, כי "העלאת המסים הבאה היא הקו האדום שלנו, אנחנו לא ניתן לזה לקרות, לא ניתן שתימשך ההתעללות הזו באזרחים היצרנים, ששירתו בצבא ולמדו מקצוע ועובדים". למרבה האירוניה, חודשיים אחרי הבחירות, נראה שלפיד עלול להפוך בעצמו לגפרור שיצית את אותה פצצה.

הסיבה לכך פשוטה - ללפיד, מי שלפי כל הסימנים עומד להיות שר האוצר הבא, ממתין בור עצום בתקציב, שהותירה לו כירושה הממשלה היוצאת, בראשותו של נתניהו. כדי למלא את הבור, הוא לא יוכל להסתפק רק בקיצוץ התקציב או בהעלאת מסים - הוא ייאלץ לעשות את שניהם.

לא רק שיאיר לפיד ייאלץ להפר את הבטחתו למעמד הביניים שלא להעלות מסים, אלא צפויות עוד כמה הבטחות שיהיה לו קשה לעמוד בהן, ביניהן הקיצוץ בתקציבי ההתנחלויות. כמן כן, ספק רב אם יוכל לקצץ בתקציב ההתנחלויות לאור העובדה ש"אחיו" ובן בריתו נפתלי בנט צבר את כוחו הפוליטי מאותו ציבור שאת תקציבו לפיד רוצה לקצץ.

אך גם אם היה מסוגל להפחית את התיקצוב להתנחלויות - הוא לא היה מצליח לכסות גרעון של 15 מילארד שקל שצריך להיסגר השנה. אין לי ספק שהממשלה הבאה תבצע קיצוצים בשכר בשירות הציבורי, בתקציב הביטחון, בקצבאות הילדים ובסעיפים נוספים.

אחד הסעיפים המרכזיים בו צפוי קיצוץ הוא קצבאות הילדים - מהלך שעשוי להביא לחיסכון של כ-2 מיליארד שקל בתקציב המדינה. הנפגעים העיקריים ממהלך זה יהיו האוכלוסיות החלשות, דהיינו החרדים, הערבים אך גם חילונים שמצבם הכלכלי אינו טוב.

אולם כל הקיצוצים הישירים והרוחביים לא יספיקו. לא יהיה מנוס מהגדלת הכנסות הממשלה, ואת זה ניתן לעשות רק באמצעות העלאת מיסים. העלאת המיסים תתבצע בשורה של דרכים, שהמשותף לכולן הוא פגיעה במעמד הביניים ובמעמד הנמוך. אחת הדרכים להעלות את הכנסות המדינה היא ביטול פטורים, כמו הפטור ממע"מ על פירות וירקות, מהלך שצפוי להכניס לקופת המדינה כ-1.9 מיליארד שקל בשנה, אך גם צפוי להביא להעלאת מחירם. צעד זה ואף ביטול פטורים נוספים, כגון מע"מ באילת (כ-0.6 מיליארד שקל בשנה) לא ישביע גרעון של 15 מיליארד שקל. לכן, לא יהיה מנוס מלהעלות מיסים ישירים ועקיפים.

לאור העובדה שהעלאת מיסים ישירים אינה מתקבלת באהדה בקרב קהל הבוחרים של כל המפלגות, בדגש על ידי בוחריו של לפיד, נראה שיהיה זה הצעד האחרון שתנקוט הממשלה. לכן, אני מעריך שבתחילת הקדנציה של לפיד, נראה רק העלאה של מיסים עקיפים. מה משמעות הדבר? כרגיל, העלאת המיסים על אלכוהול וסיגריות. מדוע? כי פגיעה בצרכני אלכוהול ומעשנים מתקבלת בהבנה ע"י הציבור הרחב. גם מס הבלו על הדלק יעלה ככל הנראה, ושוב, כרגיל, תתייקר ה"פריבילגיה" של נסיעה לעבודה ותשחק את ההון הפנוי של האזרח המצוי. ישנה גם אפשרות שהמע"מ יעלה שוב (סיכוי נמוך) ל-17.5%, דבר שיגרור עליית מחירים נוספת, אשר תקטין את כוח הקנייה של מעמד הביניים והמעמד הנמוך.

אולם, עם כל זאת, גם העלאת מיסים עקיפים עלולה לא להספיק וייתכן שנראה גם העלאה של מס הכנסה. העלאת שיעור מס ההכנסה ב-1% לכל האוכלוסיה, עשויה להעלות את הכנסות המדינה בכ-2.65 מיליארד שקל בשנה. העלאה של מס זה (העלאה אחידה לכולם) אכן תכניס סכום גבוה לקופת המדינה לעומת העלאת מס על ההכנסות הגבוהות בלבד. הנפגעים העיקריים מהמהלך, כרגיל, יהיו בני המעמדות הנמוך והבינוני, שכל אחוז מס נוסף מקשה עליהם יותר "לסגור את החודש".

אין ספק שלפיד נקלע למצב בעייתי. שרי אוצר רבים שילמו מחיר פוליטי כבד על החלטות לא פופולריות. אולם קיים גם תרחיש שני, לפיו הממשלה תשרוד 4 שנים ומשרד האוצר אכן יסגור את הגרעון בתקציב, שנוצר על ידי הממשלה שקדמה לזו החדשה, תוך שהוא מצליח להעלות את הצמיחה במשק ולמתן את מחירי הדירות (שני דברים שעשויים לקרות ב-4 השנים הקרובות, ללא קשר לפעילות הממשלה בהכרח). אם כך יקרה, יאיר לפיד עוד עשוי לנטרל את הפצצה ולהפוך לגיבור לאומי.