פסיקת שופט שעשויה להתברר כמכרה זהב - לסקטור מסוים
רבות הפעמים בשוקי ההון בהן החוק והרגולטור מכריעים לגבי מחירי נכסים, חברות וסקטורים שלמים בצורה ברורה ומובהקת. כולנו מכירים את הדוגמא הישראלית של השנים האחרונות, הן בתחום התקשורת והן בתחומי המזון, הפיננסים, האנרגיה, הרכב ועוד. בעוד כל הדוגמאות שלעיל השפיעו על מחירי החברות בצורה שלילית, קיימים בעולם מקרים בהם שינוי רגולטורי צפוי להשפיע בצורה חיובית על מחירי החברות העוסקות בתחום.
באחרונה התבשרנו שבית המשפט בדלוור מפרש מחדש פסיקה ישנה בתחום ההימורים המקוונים, ומתיר מגוון רחב של הימורים באינטרנט בגבולות המדינה. חשוב לציין בהקשר זה שהסמכות לאישור כזה נתונה בארה"ב בידי המדינות עצמן ולא בידי הממשל הפדראלי, כך שעדיין לא מדובר בשינוי כיוון גורף מחד אך ייתכן והשינוי בדלוור מהווה סנונית ראשונה לתהליך רחב יותר שצפוי להתפתח במדינות נוספות בארה"ב מאידך.
לאחרונה, בית המשפט בניו יורק סיפק רוח גבית נוספת עת פסק כי חשיבות היכולת במשחק הפוקר גוברת על חשיבות המזל. מה שמקרב את השוק האמריקני לשינוי כיוון תפיסתי בתחום. הפוקר כידוע מהווה חלק ניכר מעוגת ההכנסות, הן בהימורים המקוונים בעולם והן בשולחנות המשחק בקזינו הרגילים.
ברמת המאקרו, הערכות אנליסטים ששוק ההימורים המקוונים האמריקני צפוי להציג בעתיד רווחים שנתיים של 5-12 מיליארד דולרים שמשמעותם 1-2 מיליארד דולר הכנסות משוערות ממסים בשנה. המדינות אשר כה צמאות למקורות הכנסה נוספים ישמחו לאור הערכות אלה, מה גם שמדובר בתוספת משרות היי-טק משמעותית ופיתוחן המאסיבי של תעשיות משנה. למעשה, כפי שהמיתון הגדול ב-1930 סלל את הדרך להתפתחותה של לאס וגאס כפי שאנחנו מכירים אותה, ייתכן והמיתון הנוכחי יביא להיוולדה של לאס וגאס המקוונת.
וברמת המיקרו, מי צפוי ליהנות מהשינוי?
ראשית, חברות המספקות שירותי הימורים מקוונים או פלטפורמות להפעלת שירותים כאלו הן הראשונות ליהנות מכך. אלו כבר פועלות בשווקים רבים באסיה, אירופה ומדינות נוספות בעולם, וכתוצאה מכך הן מוכנות להתאים את הפלטפורמות הקיימות לשוק האמריקני הנפתח, כמעט בלי צורך בהשקעות הוניות נוספות.
בנוסף, חברות ההימורים המסורתיות, המפעילות קזינו לא וירטואלי המזהות את התהליך ונכנסות לעסקי ההימורים המקוונים תחת המותג הקיים והמוכר, בעוד הן נעזרות בשלב הראשון בפלטפורמות קיימות. עם התפתחות השוק, סביר כי השחקניות הגדולות יפנו לפיתוח עצמי של אפליקציות תוך המשך השימוש במותגים הקיימים.
לסיכום, חפשו חברות מסורתיות שהצהירו על כוונות אגרסיביות בשוק המדובר, התרחקו מאלו שמאותתות אחרת והיצמדו לשחקנים הגדולים בשוק הווירטואלי הקיים, כאלו שערוכים לעלייה משמעותית בהיקף הפעילות תוך זמן קצר.
הסתייגות קטנה, לאלו שמאמינים שמיט רומני, מועמד הרפובליקנים לנשיאות ארה"ב יזכה בבחירות, אמליץ להמתין עם ההשקעה. רומני (וגם חברו הקרוב שלדון אדלסון, בעליה של LVS) הצהיר רבות על התנגדותו להימורים מקוונים (והימורים בכלל). כך שבחירתו צפויה להערים קשיים על המשך התהליך. שימו לב לסקטור בתקופה הקרובה, ייתכן והפעם הרגולטור לטובתכם.
***אין לראות באמור לעיל משום המלצה לביצוע פעולות ו/או ייעוץ השקעות ו/או שיווק השקעות ו/או ייעוץ מכל סוג שהוא. המידע המוצג הינו לידיעה בלבד ואינו מהווה תחליף לייעוץ המתחשב בנתונים ובצרכים המיוחדים של כל אדם. כל העושה במידע הנ"ל שימוש כלשהו - עושה זאת על דעתו בלבד ועל אחריותו הבלעדית. החברה ו/או הכותבים מחזיקים ו/או עלולים להחזיק חלק מן הניירות המוזכרים לעיל
- 2.מאיר 29/08/2012 16:32הגב לתגובה זוהמאפשרת ניסויים קליניים בתאי גזע עובריים. הבריאות חשובה הרבה יותר מהימורים והפסיקה היא דרמטית. אבל פה מתעסקים בהימורים. עמישראל חי.
- 1.בן 29/08/2012 15:08הגב לתגובה זועל הרבה ידיים, בעיקר הכישרון משחק. על יד בודדת - אכן יש מרכיב אקראי. רוב השחקנים, משחקים הרבה יותר מיד אחת.
AI שעון חול (גרוק)ישראל מפגרת במרוץ ה-AI? באמת?
ד"ר אדם רויטר, יו"ר חיסונים פיננסים, יו"ר הדג'וויז, מחבר משותף של הספר "ישראל סיפור הצלחה" על הולדת המיתוס שישראל "פספסה את מרוץ ה-AI" - ולמה הנתונים מראים את ההפך
במסגרת דברים שהתקבעו בתודעה אצל חלק מהציבור בנוגע לכלכלה ולהייטק הישראלי ופרשנים שונים חוזרים ומעלים אותם כאילו זו אמת לאמיתה (כמו למשל סיפורי ה"משבר בהייטק"), עולה גם הנושא שישראל "פספסה" את מרוץ ה-AI, שישראל "לא שם", שישראל לא מקבלת מספיק השקעות בתחום,
לא משתלבת ועוד כל מיני רעיונות מהסוג הזה.
אז בואו ננסה, בעזרת סטטיסטיקות, עובדות ומספרים, לעשות סדר וגם לפוצץ את הטענה הפיקטיבית הזו. לשם כך נצטרך גם להבין מדוע ההייטק הישראלי כמעט אינו מצוי וגם אינו יכול להיות מצוי במרוץ לבניית "המוח" של מהפכת
ה-AI, אלא מתמקד בבניית נגזרות מבוססות מוח ה-AI לכלי יצירה בפני עצמם, ליישומים ולהטמעות. לסיום, גם ננסה להבין במה מועילה לנו יוזמת Pax Silica.
לוגיקה
נתחיל בקצת לוגיקה. אם ישראל היא אלופת העולם בתוצר הייטק לנפש, אלופת העולם במספר עובדי
הייטק לנפש, עם מספר חברות הייטק ביחס לסך החברות במשק שהוא הגבוה בעולם, אז מדוע שישראל לא תצליח במרוץ ה-AI? חשוב מכך, אם יש באופן יחסי כ"כ הרבה אנשים שמבינים בהייטק ומצויים בעולמות ההייטק, מישהו מעלה על דעתו שישראל לא תהיה מהמדינות המובילות והזריזות בכל הקשור
להטמעת AI במשק? בשימוש מושכל ב-AI?
אבל נכון, יש לא מעט מקרים בהם לוגיקה לחוד ומציאות לחוד. אז בואו נצלול ונתחיל בקצת עובדות מספרים וסטטיסטיקות.
ריכוז עובדי ה-AI המיומנים הגדול בעולם יושב בישראל, כך לפי חברת לינקדאין בהתבסס על נתוני
2024:
למה שזה יפתיע? הרי אומרים לנו תמיד שהישראלים הכי זריזים, הכי גמישים, הכי מאלתרים וגם הכי יודעים מהר להטמיע. אז ברור שהישראלים ירוצו במהירות בראש החץ של התחום החדש והכה
מבטיח הזה.
- בועת ה-AI או מנוע צמיחה היסטורי? מאחורי מרכז הנתונים העצום של מטא בלואיזיאנה
- מטא תשיק שני מודלים חדשים של AI, "מנגו" ו-"אבוקדו"
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
נוסיף לכך שאימוץ ה-AI בענף ההייטק הישראלי הוא מהגבוהים בעולם: ממש לאחרונה התפרסם ש-95% מהעובדים משתמשים באופן קבוע ב-AI, 78% מהם מדי יום. כך עולה מסקר מקיף שביצעה רשות החדשנות בשיתוף מכון ברוקדייל בקרב יותר מ-500 עובדי הייטק ממגוון
נרחב של חברות וסטארטאפים בישראל.
נמשיך בכיוון נוסף: ישראל לא מקבלת מספיק השקעות ב-AI? זו טענה מאד נפוצה. להלן גרפים שמפריכים זאת לחלוטין:
AI שעון חול (גרוק)ישראל מפגרת במרוץ ה-AI? באמת?
ד"ר אדם רויטר, יו"ר חיסונים פיננסים, יו"ר הדג'וויז, מחבר משותף של הספר "ישראל סיפור הצלחה" על הולדת המיתוס שישראל "פספסה את מרוץ ה-AI" - ולמה הנתונים מראים את ההפך
במסגרת דברים שהתקבעו בתודעה אצל חלק מהציבור בנוגע לכלכלה ולהייטק הישראלי ופרשנים שונים חוזרים ומעלים אותם כאילו זו אמת לאמיתה (כמו למשל סיפורי ה"משבר בהייטק"), עולה גם הנושא שישראל "פספסה" את מרוץ ה-AI, שישראל "לא שם", שישראל לא מקבלת מספיק השקעות בתחום,
לא משתלבת ועוד כל מיני רעיונות מהסוג הזה.
אז בואו ננסה, בעזרת סטטיסטיקות, עובדות ומספרים, לעשות סדר וגם לפוצץ את הטענה הפיקטיבית הזו. לשם כך נצטרך גם להבין מדוע ההייטק הישראלי כמעט אינו מצוי וגם אינו יכול להיות מצוי במרוץ לבניית "המוח" של מהפכת
ה-AI, אלא מתמקד בבניית נגזרות מבוססות מוח ה-AI לכלי יצירה בפני עצמם, ליישומים ולהטמעות. לסיום, גם ננסה להבין במה מועילה לנו יוזמת Pax Silica.
לוגיקה
נתחיל בקצת לוגיקה. אם ישראל היא אלופת העולם בתוצר הייטק לנפש, אלופת העולם במספר עובדי
הייטק לנפש, עם מספר חברות הייטק ביחס לסך החברות במשק שהוא הגבוה בעולם, אז מדוע שישראל לא תצליח במרוץ ה-AI? חשוב מכך, אם יש באופן יחסי כ"כ הרבה אנשים שמבינים בהייטק ומצויים בעולמות ההייטק, מישהו מעלה על דעתו שישראל לא תהיה מהמדינות המובילות והזריזות בכל הקשור
להטמעת AI במשק? בשימוש מושכל ב-AI?
אבל נכון, יש לא מעט מקרים בהם לוגיקה לחוד ומציאות לחוד. אז בואו נצלול ונתחיל בקצת עובדות מספרים וסטטיסטיקות.
ריכוז עובדי ה-AI המיומנים הגדול בעולם יושב בישראל, כך לפי חברת לינקדאין בהתבסס על נתוני
2024:
למה שזה יפתיע? הרי אומרים לנו תמיד שהישראלים הכי זריזים, הכי גמישים, הכי מאלתרים וגם הכי יודעים מהר להטמיע. אז ברור שהישראלים ירוצו במהירות בראש החץ של התחום החדש והכה
מבטיח הזה.
- בועת ה-AI או מנוע צמיחה היסטורי? מאחורי מרכז הנתונים העצום של מטא בלואיזיאנה
- מטא תשיק שני מודלים חדשים של AI, "מנגו" ו-"אבוקדו"
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
נוסיף לכך שאימוץ ה-AI בענף ההייטק הישראלי הוא מהגבוהים בעולם: ממש לאחרונה התפרסם ש-95% מהעובדים משתמשים באופן קבוע ב-AI, 78% מהם מדי יום. כך עולה מסקר מקיף שביצעה רשות החדשנות בשיתוף מכון ברוקדייל בקרב יותר מ-500 עובדי הייטק ממגוון
נרחב של חברות וסטארטאפים בישראל.
נמשיך בכיוון נוסף: ישראל לא מקבלת מספיק השקעות ב-AI? זו טענה מאד נפוצה. להלן גרפים שמפריכים זאת לחלוטין:
