איך נראו השווקים בחצי הראשון של 2012?
המחצית הראשונה של השנה תמה בסוף שבוע הקרוב. בהשוואה לתקופות מקבילות בשנים האחרונות, הייתה זו אחת התנודתיות ביותר. במאמר זה אנסה לפרט מה עבר על השווקים הפיננסיים עד כה, ומה צפוי לנו בהמשך.
עיקר תשומת הלב של המשקיעים בעולם הופנתה אל עבר אירופה. ההתפתחויות הרבות והדרמטיות ביבשת הובילו לתנודתיות חדה ובלבול רציני בקרב הסוחרים, אשר מתקשים עד היום לספק תחזיות מדויקות למה שעלול להיסגר עם הכלכלה האירופית בכלל והאירו בפרט.
השתלשלות האירועים
השנה נפתחה באופוריה גדולה לאחר שכל מדינות האיחוד האירופי, להוציא בריטניה, הסכימו לתוכנית האיחוד הפיסקאלי שהציעו גרמניה וצרפת בסוף השנה שעברה, במסגרת פסגת מנהיגי האיחוד. התוכנית אמורה להכניס את המדינות למסגרת נוקשה, שלא תאפשר צבירת גירעונות ברמה העלולה להוביל למשבר פיננסי נוסף בעתיד. על פי התוכנית, מדינות אשר לא תעמודנה ביעד גירעון תקציבי של עד 3% מהתמ"ג שלהן, תענשנה בחומרה - עד כדי אפשרות הוצאתן מגוש האירו.
בהמשך השנה, יוון הסכימה לבצע רפורמות מרחיקות לכת על מנת לקבל חבילת חילוץ נוספת, מהלך אשר הוביל לחילופי שלטון ביוון, אך מנע ממנה מלהגיע למצב של חדלות פירעון. תוכנית החילוץ אושרה על ידי ה"טרויקה" בסוף חודש פברואר, לפיה יוון תקבל 130 מיליארד אירו.
אישורה של תוכנית החילוץ דחף את המדדים המובילים בוול סטריט לשיאים שלא נראו יותר מעשור, כאשר מדד ה-S&P500 נסחר ברמות שיא שלא הושגו מאז 1991. מדד הנאסד"ק נסחר ברמות שלא נראו מאז שנת 2000 ומדד הדאו גונס פרץ את המחסום הפסיכולוגי של 13,000 נקודות וקבע שיא ב-13,283 נקודות.
חודש מאי השחור
לאחר הראלי של תחילת השנה, הגיע חודש מאי ואיתו מחיקות של מרבית הרווחים שהצטברו במשך השליש הראשון של השנה. שוב עלו החששות מפני מצב בו יוון עלולה לנטוש את גוש האירו (או להינטש על-ידו), מדינות רבות נכנסו למיתון באופן רשמי (בריטניה, למשל) וספרד עלתה שוב לכותרות, לאחר שמספר בנקים במדינה נקלעו לקשיים ואילצו את הממשלה לבקש סיוע חיצוני מהאיחוד האירופי בהיקף של מעל 60 מיליארד אירו, על מנת להציל את המערכת הבנקאית במדינה.
בנוסף לצרות באירופה, נרשמה בסין האטה משמעותית בפעילות היצרנית, דבר אשר הפעיל לחץ כבד על השווקים ובייחוד על כלכלות תלויות היצוא לסין, כגון אוסטרליה ויפן.
הדרדרותה של הכלכלה הגדולה בעולם
על אף ההדרדרות ברוב הסקטורים בארה"ב מאז סוף הרבעון הראשון של השנה, ברצוני להתייחס למפנה הדרמטי שחל בסקטור התעסוקה האמריקני, אשר מהווה עקב אכילס של הכלכלה הגדולה בעולם. בחודשים ינואר - פברואר, הצליח המשק האמריקני לייצר מעל 500 אלף משרות ואילו בחודשים מארס - מאי, נוספו בו מספר נמוך מ-300 משרות. מדאיגה עוד יותר העובדה שכמות המשרות שהמשק האמריקני מסוגל לייצר נמצאת במגמת ירידה ב-4 חודשים האחרונים. שיעור האבטלה לעומת זאת הצליח לרדת ב-0.3% מ-8.5%.
במידה וסקטור התעסוקה ימשיך להתדרדר, לא תיוותר לפד' ברירה, אלא לבצע הרחבה כמותית נוספת על מנת לתת זריקת עידוד לשווקים. צעד זה עשוי להוביל לזינוקים חדים בשווקים הפיננסיים ולהחלשות כללית של השטר הירוק.
מחצית טובה לדולר, מחצית גרועה לסחורות
הדולר נתן נוק-אוט לשאר המטבעות במחצית הראשונה של השנה מאז התפרקותו הדרמטית בחודש פברואר, אשר באה בעקבות הצהרתו של יו"ר הפד', ברננקי, על כך שהוא אינו מתכוון לבצע שינויים בגובה הריבית עד אמצע שנת 2014. על אף הצהרותיו הקודמות, לפיהן התחייב לשמור על הריבית הנוכחית עד אמצע שנת 2013, הצליח השטר הירוק להתאושש, ובגדול במהלך החודשים האחרונים. אם ניקח לדוגמה את הצמד אירו / דולר - נוכל לראות כי בתחילת השנה התחזק האירו מול הדולר בקרוב ל-500 פיפס, וקבע שיא באזור 1.3485 בחודש פברואר. לקראת חודש אפריל החל מסע התחזקות משמעותי של הדולר, שהוביל לצניחה של יותר מ-1000 פיפס בצמד זה ושפל חדש נקבע באזור 1.2286.
מטבע נוסף שספג הפסדים כבדים מול הדולר האמריקני, הוא הדולר האוסטרלי, אשר קבע שיא שנתי באזור 1.0854 בחודש פברואר ומאז צנח ביותר מ-1100 פיפס, עד לשפל שנקבע באזור 0.9671. הצניחה החדה של הדולר האוסטרלי באה על רקע הפחתת הריבית האגרסיבית, של 0.5%, אותה ביצע הבנק המרכזי האוסטרלי, על מנת לעודד את הצמיחה במשק.
בסקטור הסחורות גנב הנפט את ההצגה. בתחילת השנה, המתיחות בין המערב לאירן הקפיצה את מחיר הנפט לשיא של 110 דולר לחבית, אלא שאז החלו הירידות החדות בשווקים, והחששות מפני מיתון כפול, כלל עולמי, הובילו לקריסה של מחיר הנפט, עד לרמה של 77.54 דולר לחבית. מדובר בצניחה של יותר מ-40%, בתוך שלושה חודשים בלבד.
לסיכום,
אירופה - רבים מעריכים כי לפסגה שתיערך בבריסל בעוד ימים ספורים תהיה השפעה מכרעת על גורלו של גוש האירו. אולם זו אינה הפעם הראשונה בה אנו שומעים טענה כזו על פסגה. אני אישית מעריך כי לא נראה פתרון ממשי בזמן הקרוב. מה שכן נראה כי זו פסגה "גורלית" נוספת, עוד הדפסת כסף, עוד חילוץ ואולי עוד הורדות ריבית באירופה, אך פתרון אפקטיבי, מעשי ובר-קיימא - לא נראה באופק.
ארה"ב - הכלכלה האמריקנית ממשיכה לסגת לאחור במרבית המגזרים, ובעיקר בסקטור התעסוקה והייצור. מגמה זו עלולה להימשך עד שברננקי וחבריו יחליטו להשיק תוכנית כמותית נוספת, אשר תעניק רוח גבית לכלכלה המקרטעת.
הדולר והזהב - החלפת תפקידים בדרך?
השטר הירוק הצליח לקבל רוח גבית בעקבות ההתמהמהות מצידו של הפד' בעניין השקת תוכנית תמריצים נוספת, ועל רקע הסנטימנט השלילי השורר בשווקים שמבריח את המשקיעים אל הדולר האמריקני - הנחשב לנכס המקלט המועדף ביותר בקרב הסוחרים. אנו מעריכים כי התחזקותו של הדולר תימשך כל עוד הירידות בשווקים תימשכנה, ובתנאי שהפד' לא יחליט לשלוף שפן נוסף מהכובע, בדמות QE3.
על אף שרבים כבר הספידו את הזהב, לדעתנו המתכת היקרה עשויה לזנק הרבה מעבר לשיא ההיסטורי שנקבע באזור 1920 דולר לאונקיה, וזאת במידה והפד' יחליט על הרחבה כמותית נוספת. תרחיש זה יבריח את הסוחרים אל הזהב ויוביל להחלפת תפקידים בין הדולר לזהב בתור נכס המקלט המועדף ביותר בעולם.
- 2.סקירה מעניינת ומעמיקה (ל"ת)סיון 28/06/2012 14:27הגב לתגובה זו
- 1.גידי 27/06/2012 19:48הגב לתגובה זומדד s&p חצה את 1500 ב2007 אז למה לכתוב שטויות.....
איור: דפדפן אטלס של OpenAIברוכים הבאים לטיסה, הקברניט שלכם היום הוא… בינה מלאכותית
כשהטכנולוגיה המהפכנית מוצאת את דרכה לכל תחום בחיינו ומשנה אותו, היא מגיעה גם אל תחום התעופה. איפה הבינה המלאכותית משתלבת בו כבר כעת, ועד כמה רחוק היום שבו נמצא את עצמנו ממריאים במטוס שהקוקפיט שלו ריק מאדם
מטוסי נוסעים ללא טייס בקוקפיט צפויים לשנות את פני התעופה ולהפוך אותה לבטוחה, יעילה וחסכונית יותר. למרות שעדיין קיימים אתגרים, במיוחד סביב אמון הציבור והרגולציה, העתיד האוטונומי בשמיים קרוב יותר משחושבים, והוא עומד לתרום למהפכה טכנולוגית ותחבורתית אדירה ואולי גם בטוחה יותר. אבל איך נשמור על אנושיות במערכת שבקרוב לא תזדקק לנו?
כשאנחנו עולים כיום במדרגות המטוס בדרכנו לחופשה מרעננת בחו״ל, צוות המטוס והדיילות מקבלים את פנינו בחיוך ונוסכים בנו ביטחון שאנחנו בידיים טובות במסענו האווירי. בעתיד הלא רחוק, בעלייה למטוס, חוויית המפגש עם צוות המטוס תתחלף במקרה הטוב בדיילת רובוטית שתחייך חיוך מושלם, אך אנחנו נדע כי מאחורי החיוך וקבלת הפנים עומדת הבינה המלאכותית והיא זו שתקבל את פנינו, תקבל החלטות באוויר ואולי גם תציל חיים ללא כל מגע אנושי.
האם תהיו מוכנים לטוס במטוס נוסעים ללא טייס אנושי מעל האוקיינוס? האם תהיו בטוחים כי בשעת תקלה לא צפויה, ה-AI ישקיע את ״נשמתו״ להצלת הנוסעים? האם במצבים לא צפויים יידע הטייס הלא אנושי להגיב נכון ולהנחיתנו בשלום?
התקופה שלפני כמאה שנים, בה הטסת מטוס דרשה מיומנות, אומץ ויכולת שליטה על גבול העל אנושי כמעט, חלפה מהעולם. כבר כיום, רוב העבודה אינה נעשית בידי הטייסים. המחשבים החכמים והתוכנה שבתוכם תפסו את מקומם. הדור הראשון של טייסים אוטומטיים הופיע עוד בשנות ה־40. הם שמרו על גובה וכיוון, ותו לא. בעשורים האחרונים נוספו מערכות ניווט, בקרת מזג אוויר, טייס אוטומטי רב־שלבי ואפילו נחיתה עצמאית. ובכל זאת, עצם ישיבת הקברניט בתא הטייס נוסכת בנוסעים ביטחון. האם גם זה יעבור מהעולם והמשפט ״הטובים לטיס״ ייעלם גם הוא?
- מה אומרים הגרפים על השורט של מייקל ברי?
- מהפכת התעופה הירוקה: הסטארט-אפ השבדי שמאתגר את בואינג ואיירבוס
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
שילוב ה-AI - מטעמי בטיחות, לא רק חיסכון
המעבר לכיוון אוטונומיה אינו נובע רק מתוך רצון לחיסכון בכוח אדם. חברות התעופה והיצרנים טוענים כי הוצאת הגורם האנושי מהקוקפיט עשויה דווקא לשפר את הבטיחות באוויר. על פי הירחון פורבס, מחקרים מראים שחלק גדול מתאונות המטוסים התרחשו בשל טעויות אנוש, בעוד המערכות החדשות, בניגוד לבני אדם, אינן מתעייפות, אינן מתבלבלות ויכולות לעבד מידע רב בזמן קצר.
איור: דפדפן אטלס של OpenAIברוכים הבאים לטיסה, הקברניט שלכם היום הוא… בינה מלאכותית
כשהטכנולוגיה המהפכנית מוצאת את דרכה לכל תחום בחיינו ומשנה אותו, היא מגיעה גם אל תחום התעופה. איפה הבינה המלאכותית משתלבת בו כבר כעת, ועד כמה רחוק היום שבו נמצא את עצמנו ממריאים במטוס שהקוקפיט שלו ריק מאדם
מטוסי נוסעים ללא טייס בקוקפיט צפויים לשנות את פני התעופה ולהפוך אותה לבטוחה, יעילה וחסכונית יותר. למרות שעדיין קיימים אתגרים, במיוחד סביב אמון הציבור והרגולציה, העתיד האוטונומי בשמיים קרוב יותר משחושבים, והוא עומד לתרום למהפכה טכנולוגית ותחבורתית אדירה ואולי גם בטוחה יותר. אבל איך נשמור על אנושיות במערכת שבקרוב לא תזדקק לנו?
כשאנחנו עולים כיום במדרגות המטוס בדרכנו לחופשה מרעננת בחו״ל, צוות המטוס והדיילות מקבלים את פנינו בחיוך ונוסכים בנו ביטחון שאנחנו בידיים טובות במסענו האווירי. בעתיד הלא רחוק, בעלייה למטוס, חוויית המפגש עם צוות המטוס תתחלף במקרה הטוב בדיילת רובוטית שתחייך חיוך מושלם, אך אנחנו נדע כי מאחורי החיוך וקבלת הפנים עומדת הבינה המלאכותית והיא זו שתקבל את פנינו, תקבל החלטות באוויר ואולי גם תציל חיים ללא כל מגע אנושי.
האם תהיו מוכנים לטוס במטוס נוסעים ללא טייס אנושי מעל האוקיינוס? האם תהיו בטוחים כי בשעת תקלה לא צפויה, ה-AI ישקיע את ״נשמתו״ להצלת הנוסעים? האם במצבים לא צפויים יידע הטייס הלא אנושי להגיב נכון ולהנחיתנו בשלום?
התקופה שלפני כמאה שנים, בה הטסת מטוס דרשה מיומנות, אומץ ויכולת שליטה על גבול העל אנושי כמעט, חלפה מהעולם. כבר כיום, רוב העבודה אינה נעשית בידי הטייסים. המחשבים החכמים והתוכנה שבתוכם תפסו את מקומם. הדור הראשון של טייסים אוטומטיים הופיע עוד בשנות ה־40. הם שמרו על גובה וכיוון, ותו לא. בעשורים האחרונים נוספו מערכות ניווט, בקרת מזג אוויר, טייס אוטומטי רב־שלבי ואפילו נחיתה עצמאית. ובכל זאת, עצם ישיבת הקברניט בתא הטייס נוסכת בנוסעים ביטחון. האם גם זה יעבור מהעולם והמשפט ״הטובים לטיס״ ייעלם גם הוא?
- מה אומרים הגרפים על השורט של מייקל ברי?
- מהפכת התעופה הירוקה: הסטארט-אפ השבדי שמאתגר את בואינג ואיירבוס
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
שילוב ה-AI - מטעמי בטיחות, לא רק חיסכון
המעבר לכיוון אוטונומיה אינו נובע רק מתוך רצון לחיסכון בכוח אדם. חברות התעופה והיצרנים טוענים כי הוצאת הגורם האנושי מהקוקפיט עשויה דווקא לשפר את הבטיחות באוויר. על פי הירחון פורבס, מחקרים מראים שחלק גדול מתאונות המטוסים התרחשו בשל טעויות אנוש, בעוד המערכות החדשות, בניגוד לבני אדם, אינן מתעייפות, אינן מתבלבלות ויכולות לעבד מידע רב בזמן קצר.
