דיסני
צילום: טוויטר
דוחות

דיסני עקפה את הציפיות והציגה רווח בסטרימינג - אבל זה לא מספיק

החברה דיווחה על רווח למניה של 1.39 דולר, טוב מצפי האנליסטים שעמד על רווח למניה של 1.2. המכירות עמדו על 23.2 מיליארד דולר, טוב מהצפי בוול-סטריט שהיה ל-23.1 מיליארד דולר
אדיר בן עמי | (1)
נושאים בכתבה דיסני דיסני פלוס

וולט דיסני WALT DISNEY פרסמה את דוחותיה לרבעון השלישי והציגה סימנים לשיפור ואפילו דיווחה לראשונה אי פעם על רווח בשירותי הסטרימינג. עם זאת, יחידת החוויות הציגה ירידה ברווח התפעולי והעובדה שהחברה עקפה את הציפיות לא עזרה למשקיעים להתגבר על זה.

תאגיד הבידור והתקשורת דיווח על רווח למניה של 1.39 דולר, טוב מצפי האנליסטים שעמד על רווח למניה של 1.2 וטוב מרווח של 1.03 עליו החברה דיווחה ברבעון התואם אשתקד. המכירות עמדו על 23.2 מיליארד דולר, טוב מהצפי בוול-סטריט שהיה ל-23.1 מיליארד דולר.

כאמור, למרות הרווח הרבעוני הראשון שלה מעסקי הסטרימינג, יחידת החוויות של החברה, הציגה ירידה ברווח התפעולי. דיסני האשימה את "התמתנות הביקוש של הצרכנים" בירידה.

 

חששות המשקיעים

מניית החברה איבדה 17% בשלושת החודשים האחרונים בעקבות החששות מהאטה בפארקי השעשועים של דיסני בעקבות זינוק בביקושים לאחר מגיפת הקורונה. ברבעון  הקודם, דיסני צפתה כי הרווח התפעולי מיחידת החוויות - הכוללת את פארקי השעשועים - יהיה כמעט ללא שינוי. 

בנוסף, גם החששות בנוגע לשירותי הסטרימינג ועסקי הסרטים של דיסני הכבידו על המניה. הנהלת החברה אמרה כי צמיחת המנויים בדיסני פלוס תגדל בצורה מתונה ברבעון הנוכחי וכי החברה עדיין מאמינה שעסקי סטרימינג משולבים הכוללים את דיסני פלוס, Hulu  ו-ESPN יהיו רווחיים. 

התחרות של דיסני לא פשוטה. בשירותי הסטרימינג, החברה נאבקת בנטפליקס ואמזון. בפארקי השעשועים, המתחרה הגדולה ביותר שלה היא חברת קומקאסט יוניברסל. לאחרונה דיסני נהנתה מהצלחה בבתי הקולנוע עם 'הקול בראש 2' של פיקסאר ודדפול וולברין של מארוול. עם זאת, דדפול לא צפוי להגביר את הרווחים ברבעון היות והוא יצא להקרנים רק בסוף יולי.

 

הקרב בדירקטוריון החברה

מוקדם יותר השנה, ניצח המנכ"ל בוב איגר את המשקיע האקטיביסט נלסון פלץ, שמכר את חלקו בחברה ברבעון השני. פלץ ניסה לכפות שינויים בוולט דיסני, כאשר קרן הגידור שלו טריאן פרטנרס הציעה שני מועמדים לדירקטוריון החברה.

קיראו עוד ב"גלובל"

הקרב בין המנכ"ל למשקיע היה בעיקר סביב כמה החברה צריכה להרוויח מהקניין הרוחני הרב ופארקי השעשועים שברשותה. פלץ טען שהחברה צריכה לייצר יותר תזרים מזומנים חופשי, בעוד איגר, שחזר לדיסני ב-2022 לאחר שזאת נקלעה לצרות, טען כי החברה כבר חזרה למסלול הנכון.

תגובות לכתבה(1):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 1.
    התנתקתי מחוסר תוכן (ל"ת)
    לירן 07/08/2024 19:20
    הגב לתגובה זו
פארוק פתיח אוזר (רשתות)פארוק פתיח אוזר (רשתות)

הונאה של 2 מיליארד דולר - עונש של 11 אלף שנות מאסר - ומוות בכלא הטורקי

מנכ"ל פלטפורמת הקריפטו שקרסה נמצא מת בכלא בטורקיה. ההערכות שזו התאבדות; ומנגד, בארה"ב: טראמפ מספק חנינה למלך זירות הקריפטו

רן קידר |
נושאים בכתבה הונאה

פארוק פתיח אוזר, שהורשע בהונאה ונידון ליותר מ‑11 אלף שנות מאסר, נמצא מת בכלא בטורקיה. הנסיבות עדיין נחקרות, ההערכה הרווחת היא שהוא התאבד. פארוק פתיח אוזר יזם ועד מאחרי הקריסה של פלטפורמת הקריפטו, Thodex שהפכה לאחת מההונאות הגדולות בעולם הקריפטו. ההונאה מוערכת במעל 2 מיליארד דולר. 

Thodex נוסדה בשנת 2017 והציגה עצמה כפלטפורמה חדשנית למסחר במטבעות דיגיטליים. אוזר, שעזב את לימודיו בגיל תיכון, הצליח למשוך מאות אלפי משתמשים טורקים שהשתמשו בזירה לצורכי השקעה, מסחר והמרת מטבעות\ עמד בראש הפלטפורמה שהיתה בעצם סוג של פרמידה. 

באפריל 2021, הפעילות הופסקה באופן פתאומי. אוזר נמלט מהמדינה לאלבניה והותיר את המשתמשים  בלי כיסוי לנכסים שלהם.  בהתחלה התביעה העריכה כי מדובר בהונאה של עשרות מיליוני דולרים אך מהר מאוד הבינו שמדובר  בהונאה של מעל 2 מיליארד דולר.

הרשעה תקדימית

בשנת 2022, לאחר הסגרה מאלבניה, הועמד אוזר לדין יחד עם בני משפחתו ומקורבים נוספים. ב‑2023, בית המשפט הטורקי גזר עליו עונש דרמטי: 11,196 שנות מאסר - עונש סימבולי שמשקף את החומרה שהרשויות מייחסות לעבירות מסוג זה.

הקריסה של Thodex והיקף הנזק שגרמה עוררו דיון נרחב בטורקיה ובעולם לגבי הצורך בפיקוח רגולטורי הדוק יותר על תחום הקריפטו. במדינה שבה שיעור האינפלציה גבוה, מטבע הקריפטו נתפס בעיני רבים כחלופה להשקעה, מה שהגביר את החשיפה לסיכונים משמעותיים והוביל להצלחה גדולה של הפלטפורמה הזו לצד פלטפורמות אחרות. חשוב להבין כי פלטפורמות אלו יכולות להיות לא מפוקחות, ולספק נתונים שקריים לחלוטין. דמיינו שתאם רוכשים מטבעות קריפטו תחת פלטפורמה לא מפוקחת. אתם רואים את המטבעות בחשבון הפלטפורמה - אבל אף אחד לא מתחייב שמה שאתם רואים באמת נמצא שם. זה לא בנק שמפוקח באופן שוטף וידוע שהכסף קיים. כאן, אפשר לייצר תמונת שווא של נכסי קריפטו למרות שהמנהלים יכולים משוך את הכסף לחשבונם הפרטי. 

זוהראן מאמדני ראש העיר ניו יורק (יוטיוב)זוהראן מאמדני ראש העיר ניו יורק (יוטיוב)

ממדאני וישראל: עמדות חדות נגדנו ושינוי צפוי ביחסים עם הקהילה היהודית

ראש עיריית ניו-יורק הנבחר מביא אג'נדה שמאלית בנושא ישראל-פלסטין; הקהילה היהודית והממסד הישראלי עוקבים בדאגה; "ישראל מבצעת רצח עם", "ישראל עושה אפרטהייד"



מנדי הניג |
נושאים בכתבה זוהרן ממדאני

בחירתו של זוהראן ממדאני לראשות עיריית ניו-יורק מהווה שינוי משמעותי גם בקשר עם ישראל והקהילה היהודית. ממדאני, חבר בזרם הסוציאליסטי הדמוקרטי, מביא עמו אג'נדה שמאלית מובהקת, חלקה מעוררת מחלוקת, במיוחד בכל הנוגע ליחסיו של ממשל ישראל עם הפלסטינים.

"לישראל יש זכות קיום - אך לא כמדינה יהודית בלבד"

על פניו, נדמה כי ממדאני מנסה לייצר איזון, מצד אחד הוא מצהיר: "אני מאמין שלישראל יש זכות להתקיים", אך מיד מוסיף הסתייגות: "כמדינה עם זכויות שוות". כלומר, לא כמדינה יהודית באופן ייחודי, אלא כזו המושתתת על שוויון בין כלל אזרחיה, כולל אלה שאינם יהודים. אמירה זו, לכאורה כללית, מגלמת בתוכה עמדה ברורה: שלילת ההגדרה הלאומית-יהודית של ישראל.

ממדאני הרחיק אף מעבר לכך. בהתבטאות פומבית בעבר הצהיר: "אני חושב שישראל מבצעת רצח עם". הוא תיאר את המתרחש ברצועת עזה כמסע הרס שיטתי וככזה שאינו נופל מהגדרות הקשות ביותר של המשפט הבינלאומי. בנוסף, קישר ממדאני בין יחסי המשטרה בניו-יורק לפעילות צה"ל, ואמר כי "כשמגף ה-NYPD על הצוואר שלכם – זה בהמשך לאימונים על ידי צה"ל". מדובר באמירה קשה וכבדה שזיעזעה את הקהילה היהודית בעיר, אם כי צריך להגיד ששי יהודים לא מעטים בניו יורק שהצביעו לממדאני.

לפי ממדאני, הפתרון לסכסוך תלוי ב"סיום הכיבוש והאפרטהייד". הוא רואה את המדיניות הישראלית כלפי הפלסטינים כחסרת לגיטימציה מוסרית, משפטית ואנושית. במאמר שפרסם סמוך ליום השנה למתקפת חמאס ב-7 באוקטובר, כתב: "הכיבוש חייב להסתיים. האפרטהייד חייב להיעלם. הדימום האנושי חצה את הגבול, והשפה עצמה נגמרת לה מול עוצמת הסבל בעזה".

מנהיגים יהודיים בעיר הגדירו את הדברים כ"חתרניים", ופרשנים מעריכים כי מדובר באיום על הקשרים ההיסטוריים בין ניו-יורק לישראל.

ממדאני צפוי להיכנס לתפקידו ב-1 בינואר, אך כבר כעת ברור כי יחסו לישראל יהפוך למוקד מרכזי בפוליטיקה העירונית והבינלאומית. מצד אחד, יש הרואים בו קול חדש, אמיץ וערכי. מצד שני, יש הרואים בכך איום על הקשרים המסורתיים של העיר עם ישראל במקביל לפגיעה גם ביהודי ניו יורק.