בזמן שספירת הקולות בבחירות בהודו נמשכת, מסתמן כי ראש הממשלה נרנדרה מודי והמפלגה ההינדית הלאומית שלו, BJP יזכו אך בפער קטן ממה שציפו. על פי ההערכות, התוצאות הצפויות והתחזקות האופוזיציה עשויה להשפיע באופן משמעותי על הכלכלה המקומית. רמז לכך התקבל הבוקר, כשהמדדים בבורסה ההודית נצבעו באדום. מי שעוד עשוי לשלם את מחיר המהפך המסוים הוא תקציב הביטחון של המדינה הענקית, אשר עשוי לקטון באופן משמעותי, וכפועל יוצא מכך להשפיע על התעשייה הביטחונית הישראלית, שנהנית מפעילות ענפה בהודו.

מבט על הנתונים מעלה, כי היצוא הביטחוני מישראל להודו מוערך ביותר מ-2 מיליארד דולר בשנה. למעשה, ישראל היא אחת מספקיות הנשק הגדולות ביותר של הודו, ומדורגת במקום הרביעי אחרי רוסיה, צרפת וארצות הברית. מנגד, הודו הינה בין חמש יבואניות הנשק הגדולות ביותר בעולם, עם תקציב ביטחון של יותר מ-70 מיליארד דולר. היחסים הביטחוניים בין המדינות כוללים גם שיתופי פעולה אסטרטגיים, כמו פיתוח וייצור משותף של כטב"מים וטילים באמצעות שותפויות עם חברות הודיות כמו אדאני גרופ, טאטא ואלפא דיזיין טכנולוג'יס.

בין הפרויקטים המרכזיים ניתן למנות את הייצור המשותף של הכטב"מים מסוג הרמס 900, שהשנה החל להיות מיוצר כולו במדינה, מערכות ההגנה האוויריות ברק, וטיל הנ"ט ספייק. בנוסף, הצבא ההודי עושה שימוש במערכות הדמיה תרמית ובאמצעי לחימה אחרים של חברות ישראליות במשימות בגבול עם סין וגם בעימות השנוי במחלוקת של צבא הודו בקשמיר.

תעשיה אווירית, רפאל וגם NSO

חברות בטחוניות ישראליות רבות עושות עסקים עם ממשלת הודו וצבאה. כך למשל, במרץ האחרון הכריזה התעשייה האווירית על השקת Aerospace Services India (ASI), החברה הבת ההודית שלה, בניו דלהי. ASI עוסקת במערכת ההגנה האווירית לטווח בינוני (MRSAM), מערכת מתקדמת וחדשנית המספקת הגנה אולטימטיבית נגד מגוון איומים אוויריים, ונמצאת בשימוש הצבא ההודי, חיל האוויר וחיל הים של המדינה. המערכת כוללת מכ"ם מתקדם מסוג Phased Array, מערכת פיקוד ושליטה, משגרים ניידים ומיירטים המצוידים בחיישן תדר רדיו מתקדם. מערכת MRSAM פותחה בשיתוף פעולה בין התעשייה האווירית ו-DRDO (ארגון המחקר והפיתוח בנושאי הגנה של ממשלת הודו - מקבילתן ההודית של מפא״ת וסיב"ט) לשימוש מערכת הביטחון ההודית. התעשייה האווירית חתמה על החוזים לפרויקט הזה מול הודו בינואר 2019.

ביולי 2019 החלה רפאל להעביר הזמנות לחברה הבת שלה בהודו - KRAS, בהיקף של 100 מיליון דולר. החברה הבטחונית מייצרת שם מכלולי אלקטרוניקה למערכת ברק 8 של התעשייה האווירית, במסגרת חוזה עם צבא היבשה וחיל האוויר ההודי שבו משמשת רפאל ספק משנה. KRAS, היא פרי שיתוף פעולה עסקי של רפאל וקבוצת קליאני, שהוקמה לטובת ייצור, תחזוק ותמיכה במערכות של רפאל המיוצרות בהודו, במסגרת קשת העסקים הרחבה של רפאל אל מול מערכת הביטחון בהודו. KRAS הקימה מפעל ייצור משוכלל שייתן שירות הנדסי ותמיכה ארוכת טווח במחזור החיים של המערכות המסופקות לצבא ההודי. במסגרת השותפות גם בוצעה העברת ידע והכשרת כוח אדם הודי לפרויקט.

• מחפשים יציבות ושפיות? החברה שתמיד היתה שם בשביל זה
• ישראל והודו מהדקות קשרים כלכליים; הגדלת השקעות בין המדינות
• המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7

החברה גם מכרה להודו באוקטובר 2022 מערכות לזיהוי של מכשולים על מסילות רכבת בהיקף של כמיליון דולר. מדובר על מערכת שפיתחה אלתא, החברה הבת של התעשייה האווירית, שנועדה לזהות ולהתריע מפני עצמים שונים שנמצאים על המסילה - החל מחלקי מתכת או סלעים ועד לכלי רכב שנתקעו.

שמן של חברות ישראליות עלה גם בהקשרים פחות מחמיאים. כך למשל, באוגוסט 2023 דיווח אתר החדשות הבריטי "פיינשל טיימס" כי ספטיר הישראלית מסייעת לממשלת הודו להפעיל ולתחזק מערך ריגול מקיף של הפעילות ברשת של כל תשובי המדינה הענקית. לפי "פייננשל טיימס", לצד ספטיר נוטלות חלק במערך הזה גם חברות נוספות, חלקן מקומיות וחלקן ישראליות. ממשלת הודו הכריחה את ספקיות האינטרנט במדינה להתקין את המערכות האלה במרכזי הדאטה שלהן ובתחנות ממסר, כתנאי לקבלת רשיון פעילות.

הודו אף היתה בין המדינות הבולטות שעשו שימוש בתוכנות הרוגלה של NSO, כפי שנחשף בתחקיר מקיף שנעשה בנושא ב-2021. במסגרת התחקיר נחשף כי בין השאר, ביקשה ממשלתו של מודי לעקוב באמצעות המוצרים של חברת הסייבר הישראלית אחר מנהיגי אופוזיציה, יועצים פוליטיים, עיתונאים, פעילים חברתיים, שופטים בבית המשפט העליון ועוד.

האופוזיציה תקטין את ההשקעות ברכש - אם תעלה לשלטון

רהול גנדי, אחד מראשי האופוזיציה שניצבת מול מודי, הביע התנגדות נחרצת לתוכנית Agnipath של הממשלה הנוכחית, שנועדה לעודד צעירים להתגייס לצבא, ולהגדלת תקציב הביטחון כפי שהוצע על ידי הממשלה. גנדי טען שהממשלה הנוכחית משתמשת בתקציב הביטחון לטובת תאגידים עסקיים, במקום להשקיע בחיילים עצמם. הוא טען שהתוכנית נועדה להפחית את הוצאות הממשלה על שכר ופנסיות של חיילים, ולהעביר את הכספים לטובת עסקים מסוימים​​.

• סאנדיסק זינקה 577%, טרייד דסק נפלה 68%: המנצחות והמפסידות של 2025
• כלבי הדאו ב־2025: האסטרטגיה הוותיקה הניבה כמעט 18%
• תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
• המירוץ הקוונטי: החברות שמעצבות את עתיד המחשוב

בנוסף, גנדי והאופוזיציה הבטיחו שאם יזכו בבחירות, הם יבטלו את תוכנית Agnipath, שמציעה שירות צבאי של ארבע שנים, ללא הבטחת פנסיה או שכר דומה לחיילים רגילים. לטענת גנדי, התוכנית מפלה בין חיילים ויוצרת שתי קטגוריות בצבא - דבר שפוגע במורל ובזכויות החיילים​.