הודו
צילום: pixbay

תוצאות הבחירות המסתמנות בהודו יפגעו בחברות הביטחון הישראליות?

המדינה הענקית מאסיה מנהלת מסחר של נשק ומוצרים בטחוניים אחרים עם חברות ישראליות בהיקף של יותר מ-2 מיליארד דולר, היחלשות מפלגתו של ראש הממשלה מודי עשויה לפגוע בתעשיות הבטחוניות במדינה
עוזי גרסטמן | (2)

בזמן שספירת הקולות בבחירות בהודו נמשכת, מסתמן כי ראש הממשלה נרנדרה מודי והמפלגה ההינדית הלאומית שלו, BJP יזכו אך בפער קטן ממה שציפו. על פי ההערכות, התוצאות הצפויות והתחזקות האופוזיציה עשויה להשפיע באופן משמעותי על הכלכלה המקומית. רמז לכך התקבל הבוקר, כשהמדדים בבורסה ההודית נצבעו באדום. מי שעוד עשוי לשלם את מחיר המהפך המסוים הוא תקציב הביטחון של המדינה הענקית, אשר עשוי לקטון באופן משמעותי, וכפועל יוצא מכך להשפיע על התעשייה הביטחונית הישראלית, שנהנית מפעילות ענפה בהודו.

מבט על הנתונים מעלה, כי היצוא הביטחוני מישראל להודו מוערך ביותר מ-2 מיליארד דולר בשנה. למעשה, ישראל היא אחת מספקיות הנשק הגדולות ביותר של הודו, ומדורגת במקום הרביעי אחרי רוסיה, צרפת וארצות הברית. מנגד, הודו הינה בין חמש יבואניות הנשק הגדולות ביותר בעולם, עם תקציב ביטחון של יותר מ-70 מיליארד דולר. היחסים הביטחוניים בין המדינות כוללים גם שיתופי פעולה אסטרטגיים, כמו פיתוח וייצור משותף של כטב"מים וטילים באמצעות שותפויות עם חברות הודיות כמו אדאני גרופ, טאטא ואלפא דיזיין טכנולוג'יס.

בין הפרויקטים המרכזיים ניתן למנות את הייצור המשותף של הכטב"מים מסוג הרמס 900, שהשנה החל להיות מיוצר כולו במדינה, מערכות ההגנה האוויריות ברק, וטיל הנ"ט ספייק. בנוסף, הצבא ההודי עושה שימוש במערכות הדמיה תרמית ובאמצעי לחימה אחרים של חברות ישראליות במשימות בגבול עם סין וגם בעימות השנוי במחלוקת של צבא הודו בקשמיר.

תעשיה אווירית, רפאל וגם NSO

חברות בטחוניות ישראליות רבות עושות עסקים עם ממשלת הודו וצבאה. כך למשל, במרץ האחרון הכריזה התעשייה האווירית על השקת Aerospace Services India (ASI), החברה הבת ההודית שלה, בניו דלהי. ASI עוסקת במערכת ההגנה האווירית לטווח בינוני (MRSAM), מערכת מתקדמת וחדשנית המספקת הגנה אולטימטיבית נגד מגוון איומים אוויריים, ונמצאת בשימוש הצבא ההודי, חיל האוויר וחיל הים של המדינה. המערכת כוללת מכ"ם מתקדם מסוג Phased Array, מערכת פיקוד ושליטה, משגרים ניידים ומיירטים המצוידים בחיישן תדר רדיו מתקדם. מערכת MRSAM פותחה בשיתוף פעולה בין התעשייה האווירית ו-DRDO (ארגון המחקר והפיתוח בנושאי הגנה של ממשלת הודו - מקבילתן ההודית של מפא״ת וסיב"ט) לשימוש מערכת הביטחון ההודית. התעשייה האווירית חתמה על החוזים לפרויקט הזה מול הודו בינואר 2019.

ביולי 2019 החלה רפאל להעביר הזמנות לחברה הבת שלה בהודו - KRAS, בהיקף של 100 מיליון דולר. החברה הבטחונית מייצרת שם מכלולי אלקטרוניקה למערכת ברק 8 של התעשייה האווירית, במסגרת חוזה עם צבא היבשה וחיל האוויר ההודי שבו משמשת רפאל ספק משנה. KRAS, היא פרי שיתוף פעולה עסקי של רפאל וקבוצת קליאני, שהוקמה לטובת ייצור, תחזוק ותמיכה במערכות של רפאל המיוצרות בהודו, במסגרת קשת העסקים הרחבה של רפאל אל מול מערכת הביטחון בהודו. KRAS הקימה מפעל ייצור משוכלל שייתן שירות הנדסי ותמיכה ארוכת טווח במחזור החיים של המערכות המסופקות לצבא ההודי. במסגרת השותפות גם בוצעה העברת ידע והכשרת כוח אדם הודי לפרויקט.

החברה גם מכרה להודו באוקטובר 2022 מערכות לזיהוי של מכשולים על מסילות רכבת בהיקף של כמיליון דולר. מדובר על מערכת שפיתחה אלתא, החברה הבת של התעשייה האווירית, שנועדה לזהות ולהתריע מפני עצמים שונים שנמצאים על המסילה - החל מחלקי מתכת או סלעים ועד לכלי רכב שנתקעו.

שמן של חברות ישראליות עלה גם בהקשרים פחות מחמיאים. כך למשל, באוגוסט 2023 דיווח אתר החדשות הבריטי "פיינשל טיימס" כי ספטיר הישראלית מסייעת לממשלת הודו להפעיל ולתחזק מערך ריגול מקיף של הפעילות ברשת של כל תשובי המדינה הענקית. לפי "פייננשל טיימס", לצד ספטיר נוטלות חלק במערך הזה גם חברות נוספות, חלקן מקומיות וחלקן ישראליות. ממשלת הודו הכריחה את ספקיות האינטרנט במדינה להתקין את המערכות האלה במרכזי הדאטה שלהן ובתחנות ממסר, כתנאי לקבלת רשיון פעילות.

הודו אף היתה בין המדינות הבולטות שעשו שימוש בתוכנות הרוגלה של NSO, כפי שנחשף בתחקיר מקיף שנעשה בנושא ב-2021. במסגרת התחקיר נחשף כי בין השאר, ביקשה ממשלתו של מודי לעקוב באמצעות המוצרים של חברת הסייבר הישראלית אחר מנהיגי אופוזיציה, יועצים פוליטיים, עיתונאים, פעילים חברתיים, שופטים בבית המשפט העליון ועוד.

האופוזיציה תקטין את ההשקעות ברכש - אם תעלה לשלטון

רהול גנדי, אחד מראשי האופוזיציה שניצבת מול מודי, הביע התנגדות נחרצת לתוכנית Agnipath של הממשלה הנוכחית, שנועדה לעודד צעירים להתגייס לצבא, ולהגדלת תקציב הביטחון כפי שהוצע על ידי הממשלה. גנדי טען שהממשלה הנוכחית משתמשת בתקציב הביטחון לטובת תאגידים עסקיים, במקום להשקיע בחיילים עצמם. הוא טען שהתוכנית נועדה להפחית את הוצאות הממשלה על שכר ופנסיות של חיילים, ולהעביר את הכספים לטובת עסקים מסוימים​​.

קיראו עוד ב"גלובל"

בנוסף, גנדי והאופוזיציה הבטיחו שאם יזכו בבחירות, הם יבטלו את תוכנית Agnipath, שמציעה שירות צבאי של ארבע שנים, ללא הבטחת פנסיה או שכר דומה לחיילים רגילים. לטענת גנדי, התוכנית מפלה בין חיילים ויוצרת שתי קטגוריות בצבא - דבר שפוגע במורל ובזכויות החיילים​.

תגובות לכתבה(2):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 2.
    מודי נשאר ראש הממשלה (ל"ת)
    צפירת הרגעה 05/06/2024 13:45
    הגב לתגובה זו
  • 1.
    וגם בפיתוח וייצור מסוקים.. שהם הטנקים בהרים! (ל"ת)
    בוקר 04/06/2024 17:18
    הגב לתגובה זו
וול סטריט,  Photo by Keenanוול סטריט, Photo by Keenan

וול-סטריט בדרך לסיים את 2025 בשיא - מה האנליסטים צופים?

המדדים המובילים נסחרים ברמות שיא לקראת סיום השנה, ה-S&P 500 מתקרב ל-7,000 נקודות, והמשקיעים בוחנים את המשך מדיניות הריבית של הפד לצד מעבר הדרגתי מהובלת מניות הטכנולוגיה לסקטורים אחרים

שוק המניות האמריקאי מתקרב לסיום 2025 כשהוא בשיאים היסטוריים, והציפייה בקרב המשקיעים היא לנעילה חיובית של השנה. המדדים המובילים נסחרים סמוך לרמות שיא, לאחר שהתאוששו מתנודתיות מוקדמת יותר בדצמבר, שנבעה בעיקר מחולשה במניות הטכנולוגיה על רקע חששות מהיקף ההשקעות בבינה מלאכותית. 


מדד S&P 500 רשם שיא חדש לפני חג המולד, והוא נמצא במרחק של כ־1% בלבד מרמת 7,000 נקודות, רף סמלי שמעולם לא נפרץ. אם המגמה הנוכחית תימשך, זה יהיה החודש השמיני ברציפות של עליות במדד, רצף העליות החודשי הארוך ביותר מאז השנים 2017–2018. גם מדד נאסד"ק, המוטה לטכנולוגיה, מסכם שנה חזקה עם עלייה דו־ספרתית.


מדיניות הפד במוקד

על רקע סיום השנה, תשומת הלב של השווקים מופנית בעיקר למדיניות הפדרל ריזרב. הבנק המרכזי הוריד את הריבית המצטברת ב־75 נקודות בסיס בשלושת ישיבותיו האחרונות, לרמה של 3.50%–3.75%, אך ההחלטה האחרונה התקבלה ברוב דחוק, והתחזיות של חברי הוועדה לגבי המשך השנה הקרובה אינן אחידות. פרסום פרוטוקול הישיבה הקרובה עשוי לשפוך אור על חילוקי הדעות בתוך הבנק.


נושא נוסף שמרחף מעל השווקים הוא זהות יו"ר הפד הבא. כהונתו של ג'רום פאוול מסתיימת במאי, והמשקיעים ממתינים להודעת הנשיא דונלד טראמפ על מועמדותו להחלפה. כל רמז להחלטה צפוי להשפיע על המסחר בטווח הקצר, במיוחד בתקופה של נזילות נמוכה.


למרות העליות במדדים, הרכב העליות בשוק השתנה בחודשים האחרונים. מניות הטכנולוגיה, שהיו המנוע המרכזי של העליות בשנים האחרונות, רשמו ביצועי חסר מאז נובמבר, בעוד שסקטורים אחרים תפסו את מקומן כמובילי השוק. מניות פיננסים, תחבורה, בריאות וחברות קטנות הציגו תשואות עודפות, תופעה שבוול-סטריט מגדירים כרוטציה של משקיעים לעבר תחומים שבהם רמות התמחור נמוכות יחסית והחשיפה לסיכונים בענף הטכנולוגיה מוגבלת יותר.


בריז'ט בארדו, צילום: רשתותבריז'ט בארדו, צילום: רשתות

בריז'יט בארדו הלכה לעולמה: מה ההון שצברה כוכבת העל?

אייקון התרבות הצרפתי, בריז'ט בארדו הלכה לעולמה היום בצרפת, והשאירה אחריה חותם תרבותי נצחי והון כלכלי לא מבוטל עבור שחקנית שהתפרנסה מאמנות בלבד

הדס ברטל |
נושאים בכתבה סרטים צרפת

בריז'יט בארדו, שחקנית, זמרת ופעילה למען בעלי חיים, נפטרה בגיל 91 בביתה בטולון שבצרפת, לאחר אשפוז ממושך בשל מחלה קשה. הון אישי מוערך בכ-65 מיליון דולר בסמוך למותה, בעיקר מקריירת קולנוע, מוזיקה, ספרים והשקעות נדל"ן כמו וילה לה מדראג בסן-טרופז ולה קסטלה בקאן שנמכרה ב-2020 תמורת 6 מיליון אירו. מוסד בריז'יט בארדו אישר את פטירתה, וציין כי היא נותרה פעילה עד ימיה האחרונים בקידום הגנת בעלי חיים, כולל קמפיין נגד ציד צבאים באירופה.

בארדו נולדה ב-28 בספטמבר 1934 בפריז למשפחה בורגנית קתולית שמרנית, עם אב שהיה מהנדס ובעל מפעל. ילדותה עברה בדירה מרווחת בת שבעה חדרים באזור ה-16, אך כללה קשיים כמו אמבליופיה בעין שמאל שפגעה בראייתה. היא למדה ריקוד בלט בקונסרבטוריון של פריז משנת 1949 תחת בוריס קניאזב, והחלה לדגמן בגיל 15 במגזינים כמו "אל" ו"ג'רדן דה מוד", מה שהוביל לכריכה ראשונה ב-1950.

קריירת המשחק שלה התחילה ב-1952 בתפקידים קטנים בסרטים כמו "משוגע על אהבה" ו"מנינה, הנערה בביקיני", אך הפריצה הגיעה ב-1956 עם "והאל ברא את האישה" בבימויו של בעלה הראשון רוג'ר ודים. הסרט, שהציג דמות נשית עצמאית ומשוחררת מינית בעיירה שמרנית, הרוויח 4 מיליון דולר בארצות הברית בלבד – הסכום הגבוה ביותר לסרט זר עד אז – ו-8.5 מיליון דולר בעולם כולו. בארדו קיבלה עבורו שכר של כ-75 אלף דולר, סכום נכבד לתקופה בה שחקניות מובילות הרוויחו פחות מ-100 אלף דולר לסרט. הסרט נאסר בכמה מדינות ונגנה על ידי ועדה קתולית, אך הפך אותה לכוכבת בינלאומית והוביל להצלחות נוספות. ב-1957 כיכבה ב"לה פריזיאן" שהכניס 2 מיליון דולר, וב-1958 ב"לילה שמיים נפלו" וב"במקרה של צרה" שהגיעו יחד ל-13 מיליון צופים בצרפת.

בשיאה, בשנות ה-50 וה-60, בארדו השתתפה ב-47 סרטים, בהם "בבט הולכת למלחמה" מ-1959 שהיה הרביעי הנצפה ביותר בצרפת עם 4 מיליון כרטיסים, ו"האמת" מ-1960 שהגיע למועמדות לאוסקר לסרט זר והכניס 3 מיליון דולר. עבור "רקדו איתי" ב-1959 קיבלה 200 אלף דולר, שיא אישי באותה תקופה. סרטים כמו "ויווה מריה!" מ-1965, בבימויו של לואי מאל, זכו להצלחה מסחרית עם 5 מיליון צופים בצרפת והכנסות של 6 מיליון דולר, והובילו למועמדות לפרס באפט"א. בסך הכל, קריירת הקולנוע שלה הניבה לה הכנסות מצטברות של כ-10 מיליון דולר עד פרישתה ב-1973 בגיל 38, כולל חוזים עם אולפנים כמו MGM וקולומביה. היא הופיעה גם בסרטים אמריקאים כמו "שאלאקו" מ-1968 לצד שון קונרי, שהכניס 2.5 מיליון דולר, אך סירבה להצעות מהוליווד כדי להישאר בצרפת.

בריז'ט בארדו, מתוך עמוד היוטיוב הרשמי של השחקנית/זמרת
בריז'ט בארדו, בשיא הקריירה - קרדיט: מתוך עמוד היוטיוב הרשמי של השחקנית/זמרת

במקביל למשחק, בארדו פיתחה קריירת שירה שהוסיפה להכנסותיה. היא הוציאה מעל 60 שירים, כולל אלבומים כמו "בריז'יט בארדו שרה" מ-1963 שמכר 200 אלף עותקים בצרפת, ו"בוני וקלייד" מ-1968 עם סרז' גינסבורג שהגיע למקום ראשון במצעדים והכניס כמיליון דולר ממכירות. סינגלים כמו "לה סוליי" מ-1966 ו"נואה או סוליי" מ-1970 מכרו מאות אלפים, והיא המשיכה להקליט עד 1986, כולל גרסה מחודשת ל"ז'ה ט'יים... מואה נון פלו" שמכרה 500 אלף עותקים ב-2006. הכנסותיה ממוזיקה הסתכמו בכ-5 מיליון דולר, בעיקר משיתופי פעולה עם מלחינים צרפתים ואיטלקים.