תוצאות הבחירות המסתמנות בהודו יפגעו בחברות הביטחון הישראליות?
בזמן שספירת הקולות בבחירות בהודו נמשכת, מסתמן כי ראש הממשלה נרנדרה מודי והמפלגה ההינדית הלאומית שלו, BJP יזכו אך בפער קטן ממה שציפו. על פי ההערכות, התוצאות הצפויות והתחזקות האופוזיציה עשויה להשפיע באופן משמעותי על הכלכלה המקומית. רמז לכך התקבל הבוקר, כשהמדדים בבורסה ההודית נצבעו באדום. מי שעוד עשוי לשלם את מחיר המהפך המסוים הוא תקציב הביטחון של המדינה הענקית, אשר עשוי לקטון באופן משמעותי, וכפועל יוצא מכך להשפיע על התעשייה הביטחונית הישראלית, שנהנית מפעילות ענפה בהודו.
מבט על הנתונים מעלה, כי היצוא הביטחוני מישראל להודו מוערך ביותר מ-2 מיליארד דולר בשנה. למעשה, ישראל היא אחת מספקיות הנשק הגדולות ביותר של הודו, ומדורגת במקום הרביעי אחרי רוסיה, צרפת וארצות הברית. מנגד, הודו הינה בין חמש יבואניות הנשק הגדולות ביותר בעולם, עם תקציב ביטחון של יותר מ-70 מיליארד דולר. היחסים הביטחוניים בין המדינות כוללים גם שיתופי פעולה אסטרטגיים, כמו פיתוח וייצור משותף של כטב"מים וטילים באמצעות שותפויות עם חברות הודיות כמו אדאני גרופ, טאטא ואלפא דיזיין טכנולוג'יס.
בין הפרויקטים המרכזיים ניתן למנות את הייצור המשותף של הכטב"מים מסוג הרמס 900, שהשנה החל להיות מיוצר כולו במדינה, מערכות ההגנה האוויריות ברק, וטיל הנ"ט ספייק. בנוסף, הצבא ההודי עושה שימוש במערכות הדמיה תרמית ובאמצעי לחימה אחרים של חברות ישראליות במשימות בגבול עם סין וגם בעימות השנוי במחלוקת של צבא הודו בקשמיר.
תעשיה אווירית, רפאל וגם NSO
חברות בטחוניות ישראליות רבות עושות עסקים עם ממשלת הודו וצבאה. כך למשל, במרץ האחרון הכריזה התעשייה האווירית על השקת Aerospace Services India (ASI), החברה הבת ההודית שלה, בניו דלהי. ASI עוסקת במערכת ההגנה האווירית לטווח בינוני (MRSAM), מערכת מתקדמת וחדשנית המספקת הגנה אולטימטיבית נגד מגוון איומים אוויריים, ונמצאת בשימוש הצבא ההודי, חיל האוויר וחיל הים של המדינה. המערכת כוללת מכ"ם מתקדם מסוג Phased Array, מערכת פיקוד ושליטה, משגרים ניידים ומיירטים המצוידים בחיישן תדר רדיו מתקדם. מערכת MRSAM פותחה בשיתוף פעולה בין התעשייה האווירית ו-DRDO (ארגון המחקר והפיתוח בנושאי הגנה של ממשלת הודו - מקבילתן ההודית של מפא״ת וסיב"ט) לשימוש מערכת הביטחון ההודית. התעשייה האווירית חתמה על החוזים לפרויקט הזה מול הודו בינואר 2019.
ביולי 2019 החלה רפאל להעביר הזמנות לחברה הבת שלה בהודו - KRAS, בהיקף של 100 מיליון דולר. החברה הבטחונית מייצרת שם מכלולי אלקטרוניקה למערכת ברק 8 של התעשייה האווירית, במסגרת חוזה עם צבא היבשה וחיל האוויר ההודי שבו משמשת רפאל ספק משנה. KRAS, היא פרי שיתוף פעולה עסקי של רפאל וקבוצת קליאני, שהוקמה לטובת ייצור, תחזוק ותמיכה במערכות של רפאל המיוצרות בהודו, במסגרת קשת העסקים הרחבה של רפאל אל מול מערכת הביטחון בהודו. KRAS הקימה מפעל ייצור משוכלל שייתן שירות הנדסי ותמיכה ארוכת טווח במחזור החיים של המערכות המסופקות לצבא ההודי. במסגרת השותפות גם בוצעה העברת ידע והכשרת כוח אדם הודי לפרויקט.
- ישראל והודו מהדקות קשרים כלכליים; הגדלת השקעות בין המדינות
- הודו וסין מחדשות טיסות ישירות - על רקע קריסת השיחות בין ניו דלהי לוושינגטון
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
החברה גם מכרה להודו באוקטובר 2022 מערכות לזיהוי של מכשולים על מסילות רכבת בהיקף של כמיליון דולר. מדובר על מערכת שפיתחה אלתא, החברה הבת של התעשייה האווירית, שנועדה לזהות ולהתריע מפני עצמים שונים שנמצאים על המסילה - החל מחלקי מתכת או סלעים ועד לכלי רכב שנתקעו.
שמן של חברות ישראליות עלה גם בהקשרים פחות מחמיאים. כך למשל, באוגוסט 2023 דיווח אתר החדשות הבריטי "פיינשל טיימס" כי ספטיר הישראלית מסייעת לממשלת הודו להפעיל ולתחזק מערך ריגול מקיף של הפעילות ברשת של כל תשובי המדינה הענקית. לפי "פייננשל טיימס", לצד ספטיר נוטלות חלק במערך הזה גם חברות נוספות, חלקן מקומיות וחלקן ישראליות. ממשלת הודו הכריחה את ספקיות האינטרנט במדינה להתקין את המערכות האלה במרכזי הדאטה שלהן ובתחנות ממסר, כתנאי לקבלת רשיון פעילות.
הודו אף היתה בין המדינות הבולטות שעשו שימוש בתוכנות הרוגלה של NSO, כפי שנחשף בתחקיר מקיף שנעשה בנושא ב-2021. במסגרת התחקיר נחשף כי בין השאר, ביקשה ממשלתו של מודי לעקוב באמצעות המוצרים של חברת הסייבר הישראלית אחר מנהיגי אופוזיציה, יועצים פוליטיים, עיתונאים, פעילים חברתיים, שופטים בבית המשפט העליון ועוד.
האופוזיציה תקטין את ההשקעות ברכש - אם תעלה לשלטון
רהול גנדי, אחד מראשי האופוזיציה שניצבת מול מודי, הביע התנגדות נחרצת לתוכנית Agnipath של הממשלה הנוכחית, שנועדה לעודד צעירים להתגייס לצבא, ולהגדלת תקציב הביטחון כפי שהוצע על ידי הממשלה. גנדי טען שהממשלה הנוכחית משתמשת בתקציב הביטחון לטובת תאגידים עסקיים, במקום להשקיע בחיילים עצמם. הוא טען שהתוכנית נועדה להפחית את הוצאות הממשלה על שכר ופנסיות של חיילים, ולהעביר את הכספים לטובת עסקים מסוימים.- הפסקת הפעילות בבורסת הנגזרים - CME; למה זו לא "תקלה טכנית" רגילה?
- המעשה הטוב של השבוע - חברה נתנה לה לפני 40 שנה הלוואה כדי לסיים את הלימודים והיא החזירה לה עכשיו מיל
- תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
- עובדי Wix הפסידו 400 מיליון דולר; כל עובד איבד 110 אלף דולר
בנוסף, גנדי והאופוזיציה הבטיחו שאם יזכו בבחירות, הם יבטלו את תוכנית Agnipath, שמציעה שירות צבאי של ארבע שנים, ללא הבטחת פנסיה או שכר דומה לחיילים רגילים. לטענת גנדי, התוכנית מפלה בין חיילים ויוצרת שתי קטגוריות בצבא - דבר שפוגע במורל ובזכויות החיילים.
- 2.מודי נשאר ראש הממשלה (ל"ת)צפירת הרגעה 05/06/2024 13:45הגב לתגובה זו
- 1.וגם בפיתוח וייצור מסוקים.. שהם הטנקים בהרים! (ל"ת)בוקר 04/06/2024 17:18הגב לתגובה זו
מכשיר כרייה ביםהמניה שזינקה 19% והשלימה זינוק של פי 6.2 מתחילת השנה
החברה נהנית מתמיכה של משקיעים שמאמינים בפוטנציאל הכרייה הימית, אך תלויה לחלוטין באישור רגולטורי ובשיפור המאזן שמוסיף עננה על הסיפור העסקי
מתכות מניית TMC The Metals Company TMC the metals 19.38% ממשיכה למשוך תשומת לב בשל המודל החריג שבו היא פועלת: הפקת מתכות חיוניות באמצעות איסוף גושי מתכת מקרקעית האוקיינוס בעזרת מערכות שאיבה ייעודיות. מדובר בגישה שכמעט ואינה קיימת בתעשייה המסחרית, והיא מציבה את החברה במקום ייחודי בשוק המתכות. לצד ההתעניינות, המודל מעורר גם ביקורת רגולטורית וסביבתית, אך עבור חלק מהמשקיעים הוא מייצר עוד סיפור צמיחה ספקולטיבי.
העניין סביב החברה האיץ בתחילת 2025, כאשר המניה זינקה בשיעורים חריגים שהגיעו בשיא ל־854% מתחילת השנה. התנועה החדה משכה משקיעים חדשים, אך גם הובילה לתנודתיות גבוהה במיוחד, ובחודשים האחרונים נרשמה ירידה של יותר מ-40% מהשיא. למרות זאת, חלק גדול מהמשקיעים ראו בתנודה הזדמנות ולא נסיגה.
ההערכות הפיננסיות שפרסמה החברה באוגוסט 2025 נתנו דחיפה נוספת לסיפור. שתי הערכות טכניות שפורסמו באותה עת קבעו כי שווי המשאבים שבכוונת החברה לאסוף מקרקעית הים, גושי מתכת המכילים ניקל, קובלט ומתכות נוספות, עומד על כ־23.6 מיליארד דולר. מול שווי שוק נוכחי של כ־2 מיליארד דולר, המספרים הללו יצרו בסיס כלכלי מסוים למודל, אם כי הכול עדיין תלוי בקבלת רישיון כרייה מלא.
מזומנים שיספיקו לשנתיים
נכון לסוף הרבעון השלישי, החברה מחזיקה בקופת מזומנים של כ־115 מיליון דולר, סכום שמאפשר לה להמשיך בפיתוח פעילותה עוד כשנתיים בקצב ההוצאות הנוכחי. אך מדובר במודל עסקי שעדיין חסר הכנסות, ולכן עתיד מסלול המימון שלה תלוי ביכולת לקדם את הפרויקט לשלב הפקה. האתגר המרכזי מונח ברגולציה. ל־TMC אין עדיין רישיון לכרייה מסחרית בשטחי הים שבהם היא פועלת במעמד "אזור חקר". אף שהחברה מדווחת על התקדמות מול גורמי רגולציה בינלאומיים, אין לוחות זמנים ברורים להענקת רישיון מלא, וההליך נשען על החלטות גופים כמו רשות קרקעית הים הבינלאומית.
- סין מצמצמת יצוא מינרלים נדירים וסוללות: מניות הכרייה מזנקות
- לא זהב ולא כסף - המתכת שבשיא של 11 שנה, והאם כדאי לקנות?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
אם החברה תצליח להשיג את הרישיון, השוק עשוי לראות בתנופת המניה של 2025 רק הקדמה לתקופה משמעותית הרבה יותר. בכך טמון פוטנציאל התשואה, אך גם הסיכון: מודל עסקי שנשען על רגולציה בינלאומית יוצר אי־ודאות שאינה בשליטת החברה.
וול סטריט נגזרים (X)הפסקת הפעילות בבורסת הנגזרים - CME; למה זו לא "תקלה טכנית" רגילה?
מי זאת CME, מה ההיקף של שוק הנגזרים ולה הוא כל כך חשוב?
נגזרים התקלה הטכנית בבורסת הנגזרים של שיקגו (CME Group) במהלך יום שישי השחור (Black Friday), לא הייתה אירוע מבודד או שגרתי. היא נגרמה מכשל במערכת קירור במרכז נתונים של חברת CyrusOne באילינוי, מה שהוביל להפסקת מסחר בחוזים עתידיים ואופציות על מגוון נכסים, כולל מדדי מניות, סחורות, מטבעות חוץ (מט"ח) ואגרות חוב (אג"ח). ההפסקה נמשכה כ-10–11 שעות, החל מהלילה של יום חמישי (חג ההודיה בארה"ב) ועד שעות הבוקר של יום שישי, והשפיעה על פלטפורמות כמו EBS למט"ח ו-Globex למסחר אלקטרוני. אף שהשוק היה שקט יחסית בגלל החג, האירוע חשף תלות עמוקה בתשתית יחידה, עם השלכות פוטנציאליות על יציבות הכלכלה הגלובלית.
תלות גדולה בתשתית יחידה
ל-CME Group יש נתח שוק דומיננטי בשוק הנגזרים העולמי, עם פעילות ביותר מ-150 מדינות ומסחר יומי ממוצע של מיליארדי דולרים בחוזים על נכסים כמו נפט WTI, מדד S&P 500 ומטבעות מרכזיים. כשהמערכת נפסקת, אין אלטרנטיבות מיידיות שיכולות לספוג את הנפח המלא. האירוע הדגיש ריכוזיות קיצונית: שוק הנגזרים, ששוויו העולמי עולה על 1,000 טריליון דולר, תלוי בגוף אחד עם תשתית מרכזית. מאמר ב-Financial Times תיאר זאת כתזכורת לכשלים פוטנציאליים במערכות פיננסיות, בדומה לתקלות קודמות כמו זו ב-2014, שבה נפסק מסחר בחוזים חקלאיים.
התקלה מדגימה תופעה מוכרת בעולם התשתיות - מה שמכונה Single Point of Failure (SPOF), נקודת תורפה אחת שכישלונה משבית מערכת שלמה ללא גיבוי. במקרה של שוק פיננסי, כשל פיזי כמו בעיית קירור אינו רק בעיה טכנית, אלא סיכון מערכתי. דיווחים מציינים כי מרכז הנתונים בשיקגו, שמארח את שרתי CME, הפך ל-SPOF קריטי, והכשל גרם להפסקה רחבה במסחר על סחורות, מט"ח ומדדים. זאת בניגוד לשווקים אחרים, כמו בורסת ניו יורק, שבה תקלה ביוני 2024 השפיעה רק על 40 מניות ספציפיות.
לא רק כסף - קושי לאמוד סיכונים וחוסר אפשרות לגידור
חוזים עתידיים ואופציות משמשים גופים רבים - קרנות גידור, חברות תעשייתיות ומשקיעים פרטיים, כדי לגדר סיכונים, כמו תנודות במחירי סחורות, שער ריבית או מטבעות. כשהמסחר מוקפא, אין אפשרות לבצע פעולות כאלה, מה שמגביר חשיפה לתנודתיות פתאומית. למשל, סוחרי נפט או מט"ח שמחזיקים פוזיציות פתוחות עלולים לספוג הפסדים אם מחירים משתנים ללא יכולת התאמה. האירוע גרם לתסכול בקרב סוחרים גלובליים, שדיווחו על בלבול וחוסר יכולת להגיב לשינויים בשוק. בעבר, תקלות דומות הובילו להפסדים ישירים, אך כאן, בגלל השעה השקטה, ההשפעה הייתה מוגבלת יותר.
- האם מסובך יותר באמת טוב יותר? הצצה לקרנות ההשקעה ה"חכמות" שלא תמיד מצליחות
- קרנות ממונפות ואסטרטגיות - האם משתלם לקחת "אקסטרה" סיכונים?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
האירוע מזכיר שהכלכלה המודרנית אינה וירטואלית לחלוטין; היא תלויה בתשתיות פיזיות כמו שרתים, מערכות קירור, חשמל וגיבויים. CME, שמשתמשת בפלטפורמה אלקטרונית מאז 1992, עברה לשירותי ענן עם גוגל ב-2021, אך עדיין סובלת מנקודות תורפה פיזיות. כשמרכז נתונים מרכזי נופל, שוק גלובלי עלול להקפא, עם השפעה על שווקים מקושרים כמו אסיה ואירופה. דוגמאות מראות כיצד התקלה השפיעה על חוזים עתידיים בוול סטריט, עם עליות קלות לאחר החזרה.
