הירשמו
  1. ראשי
  2. גלובל

מה הקשר בין הלוואות הסטודנטים העצומות בארה"ב למחירי הדיור?

החוב על הלוואות הסטודנטים בארה"ב אפילו יותר גדול מהחוב על כרטיסי האשראי. מה גובה החוב עבור לימודים, למה הנשיא ביידן מבטל את החובות הללו, מדוע זה לא ממש פתרון, וגם - מי ישלם את המחיר?
מתן קובי | (1)
נושאים בכתבה הלוואות סטודנטים חובות מחירי הדירות נדל"ן בארה"ב

לימודי ההשכלה הגבוהה בארה"ב הפכו כבר מזמן לעסק של ממש המגלגל עשרות ומאות מיליארדי דולרים בשנה. שכר הלימוד ברוב המוסדות (בעיקר הנחשבים) הוא גבוה גם ככה, אך כאשר משלבים את הביקושים הגבוהים של הציבור האמריקאי להשכלה גבוהה מגיעים למחירים שעבורנו בארץ קשה אפילו לדמיין שנצטרך להוציא. שכר הלימוד הממוצע נע בין 10 ל-36 אלף דולר לשנה (בין 34 ל-126 אלף שקל), תלוי בסוג המוסד וסוג התואר - פי 3 ממה שהיה בתחילת שנות ה-80.

חוב שהוא 7% מהתוצר האמריקאי

הסכומים האסטרונומיים האלו כמובן לא סבירים גם עבור האוזן האמריקאית ובסופו של דבר רוב הסטודנטים נאלצים לקחת הלוואות גדולות בכדי לממן את הלימודים שלהם. החוב הממוצע לסטודנט בגין הלוואה ללימודים עומד על 40 אלף דולר, כ-135 אלף שקל. מרבית הסטודנטים גוררים את ההלוואות במשך עשורים רק בכדי לעמוד בשאר ההוצאות שלהם. סך החוב על הלוואות סטודנטים בארה"ב עומד כיום על יותר מ-1.75 טריליון דולר, כמעט 7% מסך התוצר של המדינה ויותר מ-400 מיליארד דולר יותר מאשר החוב על מכוניות. סך החוב מתחלק בין 48 מיליון אזרחים (שישית מתושבי ארה"ב) עם החזר ממוצע של 300 דולר בחודש על החוב שלהם.

איך בעצם התחיל החוב העצום הזה?

בשנת 1944, לאחר מלחמת העולם השנייה החליטה הממשלה על צו שיממן את הלימודים עבור יוצאי המלחמה, בנוסף להלוואת עסקיות ומשכנתאות בריביות נמוכות. לאחר יותר מעשור, בסוף שנת 1957 שיגרה רוסיה את הלווין ספוטניק אל החלל. שיגור הלווין הלחיץ את האמריקאים ופתח בעצם את "המירוץ לחלל". בכדי לתת "תשובה אמריקאית הולמת" לפעולות הסובייטים, העבירה הממשלה האמריקאית בשנת 1958 צו שמטרתו הייתה להגדיל את כמות בוגרי הלימודים בתחומי המדעים, מתמטיקה ושפות זרות, כל זאת בכדי "לייצר כמה שיותר מוחות" שיוכלו לעזור לאמריקאים להביא את האדם הראשון אל הירח.

הצו איפשר מענק של אלף דולר לשנה בריביות נמוכות מאוד וניתן היה לפרוס את התשלומים על פני שנים. בצו הלימודים הגבוהים בשנת 1965 נפתחה תעשיית ההלוואות ללימודים גבוהים בארצות הברית, כאשר גוף מטעם הממשלה פיקח על העניין (הופרט בשנת 2004). כל אלו הובילו את המצב של שכר הלימוד ובעיקר את הנורמה של לקיחת הלוואה גדולה לצורך מימון הלימודים לאיפה שהם היום - תעשייה תחרותית של מוסדות וגופים שמרוויחים סכומי עתק על חשבון האזרחים הקטנים, שנאלצים לשלם סכומים כסף לא סבירים לאורך עשרות שנים בכדי להישאר "אטרקטיביים" בשוק העבודה.

לקראת בחירות האמצע בארה"ב - כצפוי מפוליטיקאים - החליט הנשיא ג'ו ביידן לבטל בצו נשיאותי חובות סטודנטים בסך של עד 10 אלף דולר, או אפילו 20 אלף דולר בתנאים מסוימים. בנוסף לביטול החובות, הכריז הנשיא על המשך השעיית תשלומי ההלוואות עד סוף השנה. לפי הבית הלבן, המהלך צפוי למחוק לגמרי את החוב עבור 20 מיליון אזרחים. במהלך חודש אוגוסט טען הנשיא כי המהלך צפוי לעזור לאזרחים רבים לצאת מהר מהחוב שלהם ואף יאפשר להם להתחיל לחשוב על רכישה של דירה. איפה הבעיה? מה ששכח לציין הנשיא הוא שאמנם החוב למוסדות ההשכלה יצטמצם או אפילו יעלם, אך החובות בכללי - כנראה שלא. 

מה יקרה לחוב אם כן?

כמו שציין ביידן, כאשר החובות למוסדות ההשכלה ייעלמו, כסף רב "ישוחרר" עבור אזרחים רבים, אשר סביר להניח כי לא מעט מהם ישתמשו בו אכן כדי לרכוש דירה. הבעיה היא שגם כאשר ירכשו דירה, ככל הנראה יצטרכו לקחת משכנתא והסיכוי שיממנו את כל הדירה מכיסם הפרטי הוא לא גבוה במיוחד. כשישתמשו בכסף אותו היו חייבים ובעזרתו יקחו משכנתא, האזרחים הללו פשוט מאוד יגלגלו את החוב ויפרסו אותו ככל הנראה ליותר זמן וכמובן שגם יגדילו אותו, שכן הסכום הדרוש ללקיחת משכנתא עולה על כמה אלפי דולרים אותם חייבים האזרחים למוסדות ההשכלה. בסקר שנערך בשנה שעברה על ידי איגוד המתווכים הלאומי של ארה"ב, מחצית מהמשיבים אשר היו ללא דירה טענו כי מה שמנע מהם לרכוש דירה היה החוב הסטודנטיאלי שלהם.

למה בעצם הצו של הנשיא לא יקרב את מרבית האנשים לדירה אלא להפך?

התשובה היא כמובן מאוד פשוטה - ביקוש והיצע. כאשר למיליוני אזרחים "יתפנו" אלפי או אפילו עשרות אלפי דולרים, כנראה שהרבה מהם יחשבו כאמור על רכישת דירה. ישנם אנליסטים הצופים כי 2.5 מיליון רוכשי דירות חדשים יכנסו לשוק בעקבות ביטול החובות.

קיראו עוד ב"גלובל"

כאשר יותר אנשים רוצים לקנות בית - הביקוש עולה, וכל עוד אין תוכנית בנייה מאסיבית כך גם עולה המחיר. מצד אחד יהיה לאותם האזרחים יותר קל לקבל משכנתא היות והם חייבים פחות כסף, מה שמגיע לעזרתם בעת הבקשה לקבלת משכנתא, אך מצד שני מחירי הדיור פשוט מאוד יעלו ולא יאפשרו להם בכלל לרכוש אחת מהדירות.

ומי ישלם את ביטול החובות הללו? כל הציבור האמריקאי

תגובות לכתבה(1):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 1.
    8 12/09/2022 18:24
    הגב לתגובה זו
    כדי להתמודד עם אינפלציה מעלים ריבית, שמטרתה לגרום לכך שלא יוציאו כספים, לא יירכשו מוצרים וחומרי גלם, וכך האינפלציה תרד. הבעיה היא שהממשל החליט שהוא יכול להיכנס לחוב אינסופי והכל יהיה בסדר. לכן הריבית לא משפיעה על הממשל, כלומר על 6 טריליון דולר בשנה (שרק גדלו עכשיו ל 6.3 טריליון בשנה עקב מחיקת החוב). מה שיקרה הוא שהאינפלציה תחזור, ושוב יהיה צורך להעלות ריבית, מה שבסופו של דבר יביא לסטגפלציה, שבה העלאת ריבית רק גורמת למיתון, אך לא אפקטיבית אל מול האינפלציה. מחיקת החוב משמעה עלייה בשכר הלימוד בשנה הבאה (זה האפקט של כל סובסידיה, בתנאי ביקוש קשיח), כלומר הדפסת כסף שייכנס למוסדות האקדמאיים, שיוציאו אותו על רכישות מוצרים, מה שרק יגביר את האינפלציה. כאמור, הריבית לא יכולה לגעת בזה (כי זה חוב של הממשל ״שיכול להיות אינסופי״), ולכן התוצאה היא הדרדרות לסטגפלציה.
אגם קומו, איטליה. קרדיט: רשתות חברתיותאגם קומו, איטליה. קרדיט: רשתות חברתיות

למה עשירים מכל העולם עוברים לאיטליה?

מיסוי נוח, נדל"ן תוסס ואיכות חיים, איטליה קפצה למקום השלישי בעולם ביעדים מועדפים להגירת הון, עם צפי לקליטת קרוב ל-4,000 מיליונרים בשנה הקרובה

מנדי הניג |
נושאים בכתבה איטליה

איטליה הפכה בשנים האחרונות ליעד מועדף עבור מיליונרים ובעלי הון, לא רק בזכות הנופים, ההיסטוריה או הקולינריה, אלא בעיקר בשל שילוב בין מדיניות מס נוחה, שוק נדל"ן תוסס וסביבה כלכלית פתוחה להשקעות. התוצאה היא מגמה ברורה של מעבר של עשירים מרחבי העולם למדינה, עם הערכות שמדובר בקרוב ל-4,000 אנשים בעלי עושר גדול שייקלטו באיטליה בשנה הקרובה, ויביאו עמם כ-20-25 מיליארד דולר בהון פרטי.

מיקומה של איטליה בדירוג העולמי של יעדים מועדפים להגירת הון השתנה באופן ניכר, ממקום 11 בשנת 2023 למקום שלישי ב-2025. היא עקפה מדינות כמו סינגפור, שווייץ ואוסטרליה, והפכה ליעד מרכזי עבור קהלים אמידים שמחפשים אלטרנטיבה למיסוי נוקשה במדינות המוצא שלהם. אחד הגורמים המרכזיים לשינוי הוא מס שטוח,  מודל לפיו נדרש תשלום שנתי קבוע על הכנסות מחו"ל, ללא קשר להיקפן. בשלב הראשון עמד הסכום על 100 אלף יורו לשנה, אך לאחר ביקורת ציבורית הוכפל ל-200 אלף, ועדיין נשאר אטרקטיבי ביחס לחלופות.

ההטבה במס מיועדת לתושבים חדשים בלבד ואינה מתייחסת לרווחים מחוץ לאיטליה, בעוד שההכנסות מקומיות ממוסות לפי מדרגות רגילות. המשמעות היא שמי שמעתיק את כתובת המס שלו לאיטליה, משלם מס אחיד ומשתלם גם אם יש לו הכנסות של עשרות מיליוני יורו בשנה. ככל שמדינות אחרות מגבירות את המיסוי על עשירים, למשל בצרפת עם מס עושר או בבריטניה עם ביטול משטר המיסוי החדש, איטליה מצטיירת כמדינה עם מיסוי מאוד נמוך והופכת לאטרקטיבית לאמידים. אגב, זה במקביל לכך שהיא מפתה גם אנשים ממעמדות שונים לבוא להתגורר באזורים עם שיעור ילודה נמוך כמו חבל טוסקנה שבו יש כפרים שלמים זנוחים עם הגירה שלילית. איטליה מציעה במקומות לא מעטים דירה-בית חינם ואפילו מענק של 20 אלף דולר פלוס לתושבים זרים כדי לבוא להתגורר באזורים האלו. 

ובכל מקרה, מחירי הדירות-בתים נמוכים מאוד באזורים האלו - מאות אלפי שקלים בודדים. 


השקעה בנדל"ן באיטליה

למרות שהחוק אינו מחייב השקעה ישירה במדינה כתנאי למס, בפועל רבים מהמהגרים האמידים כן משקיעים: בנדל"ן, בעסקים, בתיירות ובתחומים יצירתיים. במקביל, איטליה קידמה תמריצים נוספים להשקעה, כמו תוכניות Industria 4.0 ו-Transition 5.0, שמעניקות זיכויי מס לעסקים בתחומי תשתיות ירוקות, דיגיטציה וחדשנות.

המוקדים המרכזיים להגירה ולהשקעות הם אזורים עם כמו טוסקנה, הריביירה האיטלקית, אגם קומו והעיר מילאנו. מחירי הנדל"ן במילאנו זינקו קרוב ל-50% מאז 2017, בעוד שבערים גדולות אחרות באיטליה העלייה הייתה מתונה יותר. גם באזור אגם קומו מדווחים על עלייה מתמשכת במחירים.

להמשך הכתבה לחץ כאן
פורשה מקאן. צילום יצרןפורשה מקאן. צילום יצרן

פורשה מתרסקת: הפסד של כמעט מיליארד אירו ברבעון

השקעות ענק במכוניות חשמליות שלא מצאו קונים, ירידה חדה במכירות בסין ומכסים בארה"ב הפכו את רווחי פורשה להפסדים היסטוריים. החברה מתכננת פיטורים נרחבים ושיקום ארוך טווח

אדיר בן עמי |
נושאים בכתבה פורשה

פורשה עושה היסטוריה, אבל לא מהסוג שהיא רצתה. החברה שנחשבה למכונת כסף של קבוצת פולקסווגן דיווחה השבוע על הפסד תפעולי של כמעט מיליארד יורו ברבעון השלישי. זה קורה בפעם הראשונה מאז שהחברה הונפקה בבורסה ב-2022, ומסמן נקודת מפנה בהיסטוריה המפוארת של יצרנית מכוניות הספורט.


המספרים מעידים על קריסה: הפסד תפעולי של 967 מיליון יורו לעומת רווח של 974 מיליון יורו באותו רבעון אשתקד. כלומר, היפוך מוחלט של כמעט שני מיליארד יורו תוך שנה אחת. מדובר בפגיעה יסודית במודל העסקי שהפך את פורשה לאחת החברות הרווחיות בענף הרכב העולמי. בתשעת החודשים הראשונים של 2025 הרוויחה פורשה 40 מיליון יורו בלבד, לעומת ארבעה מיליארד יורו בתקופה המקבילה ב־2024 - ירידה של 99% ברווח הנקי. קשה למצוא תקדים לחברה בסדר גודל כזה שמאבדת כמעט את כל רווחיותה בפרק זמן כה קצר.


אסטרטגיה שנכשלה

הסיבה העיקרית לנפילה היא האסטרטגיה שנכשלה. פורשה השקיעה סכומי עתק במעבר לרכב חשמלי, אך שוק הלקוחות שלה בחר בכיוון אחר. במקום להתלהב ממכוניות חשמליות, הצרכנים המשיכו להעדיף את מנועי הבנזין הקלאסיים, המזוהים עם הצליל, העוצמה והחווייה המזוהה עם המותג. בחודש שעבר הודיעה החברה על ביטול מוחלט של פרויקט רכב השטח החשמלי החדש, תוך רישום הפסד של 1.8 מיליארד יורו. במקביל, היא חזרה להשקיע בפיתוח דגמי בנזין והיבריד, מהלך שמשקף הודאה פומבית בכישלון האסטרטגיה החשמלית שבה הושקעו שנים של פיתוח ומיליארדי אירו.


סמנכ״ל הכספים, יוכן ברקנר, ניסה להציג את המהלך כחלק מתהליך ארגוני מתוכנן, וטען כי החברה מקריבה רווחים קצרי טווח לטובת חיזוק עתידי. אלא שבפועל קשה לראות בכך מהלך מתוכנן, יותר ניסיון מאוחר לתקן החלטה שגויה.


בעיה משמעותית נוספת היא סין, השוק שנחשב למנוע הצמיחה של פורשה בעשור האחרון. המכירות במדינה ירדו ב־26% מתחילת השנה, ירידה שמעידה על שינוי עמוק בהעדפות הצרכנים הסינים. פורשה, שבעבר הייתה סמל סטטוס מבוקש, מתקשה כעת לשמר את מעמדה מול מותגים מקומיים חדשים שמציעים חדשנות דומה במחיר נמוך בהרבה. גם בארצות הברית מצטברות בעיות. מכסים גבוהים שהוטלו במסגרת מדיניות סחר חדשה העלו משמעותית את עלות היבוא, ופורשה, שאין לה מפעל ייצור מקומי, סופגת את מלוא הפגיעה. ההשלכה הישירה היא הוצאות של מאות מיליוני יורו בשנה ופגיעה חדה ברווחיות.


להמשך הכתבה לחץ כאן