סוללה
צילום: Danilo Alvesd, Unsplash

GM – הרווחים חשובים, אבל יש דברים חשובים יותר

חברת ג'נרל מוטורס מדווחת היום על הרווחים ברבעון השני של 2022. למרות הדו"חות, ההכרזה בנושא שרשרת האספקה של החומרים הקתודיים, הנדרשים בין השאר לייצור סוללות הליתיום, היא ככל הנראה החדשה היותר חשובה והעסקה המשמעותית יותר עבור החברה. בטווח הארוך, מדובר בעסקה שחשובה לחברה הרבה יותר מהדו"חות הרבעוניים
משה כסיף |

בראש וראשונה, נודע על סיכום בין ג'נרל מוטורס GENERAL MOTORS לבין החברה הקוריאנית LG Chem. החברות חתמו על הסכם אספקה ל-950,000 טונות של חומר קתודי. מדובר בכמות של חומר שאמורה להספיק לייצור רכיבים עבור כ-5 מיליון כלי רכב חשמליים. ההסכם הזה עשוי לסייע לחברת לעמוד ביעד שקבעה לעצמה, שהוא ייצור של מיליון כלי רכב חשמליים בצפון אמריקה ב-2025.

שתי החברות, LG Chem ו-GM, יבדקו גם את האפשרות לייצור מקומי של  סוללות מחומרים אלה (בין השאר – סוללות ליתיום יון) בצפון אמריקה. רוב החומרים הקתודיים המשמשים לייצור סוללות, מיוצרים כיום באסיה.

חברות שונות כורות ומעבדות את הליתיום. היום הודיעה חברת GM גם על עסקה עם חברת לייבנט, לאספקת ליתיום הידרוקסיד.

מה משמעות ההודעה

הקתודות בסוללות ליתיום יון הן תרכובות המיוצרות על ידי חברות כגון LG Chem, המעבדות חומרי גלם לרכיבים שמהם מורכבות הסוללות. המשקיעים מכירים בדרך כלל את החומרים ליתיום-קובלט-מנגן או ליתיום-ברזל-פוספט. הליתיום בסוללות ליתיום יון מכיל ליתיום קרבונט או ליתיום הידרוקסיד כחומרי גלם. משני החומרים, ליתיום הידרוקסיד מייצר הספק טוב יותר. במילים אחרות – הוא מייצר יותר אנרגיה עבור כל סוללה.

החומרים ליתיום קרבונט והידרוקסיד מזוקקים מתרכובות ליתיום שחברת לייבנט או כורי ליתיום אחרים מייצרים. חברת ליבנט שואפת לעבד באופן עצמאי את תרכובות הליתיום שלה והמטרה שלה היא לספק ליתיום הידרוקסיד לחברת GM ממכרות בצפון אמריקה.

נכון להיום, רוב הליתיום מעובד באסיה, ולעובדה הזאת יש לא מעט השלכות. יצרניות רכב אמריקאיות כמו GM מעוניינות באספקה מקומית של ליתיום, בדיוק באותה המידה שהן מעוניינות באספקה מקומית של חומרים קתודיים וחומרי גלם אחרים.

ג'ף מוריסום, סגן נשיא לנושאי שרשרת רכש ואספקה גלובלית בחברת  GM, אמר בהודעה לעיתונות כי "אנו בונים שרשרת אספקה חזקה, בת קיימא, ניתנת להרחבה ומאובטחת, כדי לענות על צרכי ייצור הרכב החשמלי שלנו, הגדלים במהירות". הוא הוסיף ואמר כי "אנו נמשיך לפתח את שרשרת האספקה של ליתיום בצפון אמריקה במהלך ההסכם".

התוכנית לייצור רכבים חשמליים של חברת GM

שתי העסקאות שנחתמו, ממחישות עד כמה רצינית חברת GM לגבי ייצור כלי רכב חשמליים,  שיתחרו בטסלה (TSLA) וביצרניות רכב חשמלי אחרות. GM מתכננת להשיק 30 דגמי רכבים חדשים מהסוג הזה ברחבי העולם עד 2025.

קיראו עוד ב"גלובל"

על מנת להוציא את התוכניות שלה מהכוח אל הפועל, חברת GM התחייבה להוצאה של עשרות מיליארדי דולרים. ההתחייבות כוללת גם בניית מערך לייצור סוללות בארה"ב עם LG Chem. ההסכם שנחתם בין שתי החברות אמור להבטיח את קיומו של חומר הגלם  בכמות שתסיק לחברה לפעול ביעילות.

מתחילת השנה, מניית GM נפלה ב-41%. זאת בעוד שמדד S&P 500SPX ומדד דאו ג'ונס ירדו בכ-17% ו-12% בלבד, בהתאמה. נכון לעכשיו, המשקיעים פחות מודאגים מהמרווחים עבור הרכבים החשמליים. כרגע הם מודאגים הרבה יותר ממיתון, שעלול לפגוע הן בביקוש והן ברווחים

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
צילום: Brett Sayles, Pexelsצילום: Brett Sayles, Pexels
הטור של גרינברג

לא רק AI: הנישה החדשה והצומחת שמתפתחת במקביל לתחום הלוהט

כשהבינה המלאכותית והאוטומציה הם שני המגזרים הטכנולוגיים הכי צומחים בעולם, הם זקוקים לצדם לתשתיות מתאימות. Equinix, אחת החברות המובילות בעולם בהקמת מרכזי נתונים, היא רק דוגמה אחת לחברות שנהנות מהטרנד. וגם: למה למרות העלייה של מניית סופטבנק, וול סטריט ממשיכה לאהוב אותה  



שלמה גרינברג |


בפברואר 2024 עדכנתי כתבות עבר שעשיתי על ענקית האחזקות-השקעות היפנית סופטבנק (סימול:SFTBY) תחת הכותרת "הקונגלומרט היפני שוול סטריט לא אוהבת משקף פוטנציאל גדול". היתה זו כתבה שלישית או רביעית על החברה מאז תחילת המאה. מאז הכתבה המניה עלתה בקרוב ל-200%, אלא שבמהלך השנה האחרונה ולמרות העלייה במחיר וול סטריט מחבבת יותר ויותר את הקונגלומרט היפני הגדול שהקים ב-1981 היזם מסאיושי סאן, אז בן 24. מאז, סאן ללא ספק מצליח להוכיח שהוא קורא נכון את התפתחות מהפכת האינפורמציה ופועל בהתאם, וזאת למרות אישיות מוזרה ולקיחת סיכונים אדירים שלמעשה גרמו לאנליסטים להגדירו כ"ספקולנט". 

סאן התחיל את דרכו כמפיץ תוכנות ומשחקי וידאו, אבל אז פגש בזכיין מקדונלד'ס ביפן ששכנע אותו לעבור וללמוד בארה"ב. סאן אכן עשה זאת, למד מחשבים ב-UCLA, חזר ליפן והקים את סופטבנק שאותה הוא מוביל מאז כיו"ר, נשיא ומנכ"ל.  


סופטבנק
מסאיושי סאן, סופטבנק - קרדיט: טוויטר


קבוצת סופטבנק מוגדרת כחברת אחזקות-השקעות יפנית רב-לאומית שמתמחה בהשקעות בחברות טכנולוגיה שמקדמות את מהפכת המידע, תוך התמקדות בשבבים, בבינה מלאכותית, רובוטיקה חכמה, האינטרנט של הדברים, טלקומוניקציה, שירותי אינטרנט ואנרגיה נקייה. החזקות מרכזיות של הקבוצה כוללות את חברת הקניין הרוחני המובילה של מוליכים למחצה Arm Holdings (סימול:ARM) שבה סופטבנק שולטת ב-90%. שווי החזקה זו לבדה מגיע כיום לכ-80% משווייה הכולל של סופטבנק. החחזקה השנייה בגודלה היא בקרן ההון סיכון הגדולה בעולם SoftBank Vision, אשר משקיעה בגל הבא של טרנספורמציה טכנולוגית, ושם סופטבנק שותפה עם ממשלת ערב הסעודית. 

השאיפה המוצהרת של סאן היא להפוך את הקונצרן לקבוצת התאגידים החיונית ביותר לכלכלה הגלובלית. אגב, החברה היא גם ממנהלי הכספים המובילות גלובלית ומנהלת נכסים של רוב חברות הטכנולוגיה המובילות, ביניהן אפל (סימול:AAPL) וקוואלקום (סימול:QCOM). החברה השקיעה הון סיכון ראשוני בחברות כמו  אנבידיה, אובר, T-Mobile, עליבאבא וספרינט, ובכולן מכרה את רוב ההחזקות ברווחי שיא (את ARM רכשה בהצעת רכש). היו לה גם כישלונות בדרך כמו WeWork הישראלית. סופטבנק היא גם המשקיעה הגדולה בעולם בסטארטאפים בתחומי הטכנולוגיה שהזכרתי למעלה, במיוחד בתחום ה-AI.  

מניות קוונטים עליות
צילום: דאלי

שוק הקוונטום מתחמם: חוזים גדולים דוחפים את ריגטי ואיון-קיו למעלה,

וושינגטון מגבירה השקעות, סין ואירופה מאיצות פיתוח

אדיר בן עמי |
נושאים בכתבה מחשוב קוונטי

דמיינו עולם שבו מחשבים פותרים סודות כימיים במהירות בזק, מפצחים הצפנות בלי מאמץ, ומאיצים פיתוח תרופות חדשות. זה לא מדע בדיוני, זה המחשוב הקוונטי.  אתמול, שתי חברות אמריקאיות, ריגטי קומפיוטינג Rigetti Computing 15.28%  ואיון-קיו IonQ 5.39%    זכו בחוזים ממשלתיים משמעותיים. חיל האוויר האמריקאי משקיע 5.8 מיליון דולר בריגטי לבניית רשתות קוונטום, ומשרד האנרגיה חותם על שותפות חללית עם איון-קיו. התוצאה? המניות קופצות בעשרות אחוזים.

השוק העולמי צפוי להגיע ל-125 מיליארד דולר עד 2030, עם השקעות מצטברות של יותר מ-40 מיליארד דולר עד כה, וארה"ב תופסת חצי מהעוגה.

ריגטי: בניית גשרים קוונטיים לעתיד

נתחיל בריגטי, החברה הקליפורנית שמתמחה במחשבים קוונטיים מבוססי סופרקונדוקטורים, אותם "קיוביטים" על-מוליכים שמתנהגים כמו חלקיקים קסומים, מסתובבים במקביל בכמה מצבים.

החוזה החדש, בשווי 5.8 מיליון דולר לשלוש שנים, מגיע מהמעבדה למחקר אווירי של חיל האוויר (AFRL). המטרה לבנות רשתות קוונטום שמאפשרות העברת מידע קוונטי בין מכונות מרוחקות, כמו גשרים על-טבעיים שמחברים בין עולמות. ריגטי תעבוד כאן הסטארט-אפ ההולנדי QphoX, שמפתח ממירים אופטיים-מיקרוגליים , במטרה לפתח כלים שממירים אותות קוונטיים לאור סיבי אופטי, כדי שהמידע לא יתפוגג בדרך.

המנכ"ל סובודה קולקרני לא מסתיר את ההתרגשות: "זה מחקר לטווח ארוך, אבל הוא הבסיס לכל מה שיבוא אחר כך, רשתות מאובטחות לצבא, לדאטה סנטרים, אפילו לערים חכמות". ריגטי כבר הוכיחה את עצמה עם מערכת Ankaa-2, שכוללת 84 קיוביטים, אבל האתגרים עדיין שם: יציבות נמוכה ושגיאות תכופות.

החוזה הזה הוא חלק מגל השקעות אמריקאי רחב יותר תחת National Quantum Initiative (1.2 מיליארד דולר מאז 2018), נותן דחיפה לתעשייה.


איון-קיו: הקוונטום כובש את החלל


ממול, איון-קיו לוקחת את זה צעד קדימה - אל החלל. החברה, שמתבססת על טכנולוגיית יונים כלואים (אטומים תקועים בשדות מגנטיים, יציבים יותר מקיוביטים רגילים), חתמה על מזכר הבנות (MOU) עם משרד האנרגיה (DOE) להדגמת תקשורת קוונטית לוויינית.