"פוטין לא ישיג את מטרותיו גם אם יכבוש את אוקראינה"
כדי להבין יותר טוב את המצב באוקראינה ואת ההשלכות הגאופוליטיות והכלכליות שלו על העולם, ועלינו כאן בישראל שוחחנו עם דוקטור איגור דווידזון. דוקטור דווידזון הוא מומחה לענייני הגוש הפוסט סובייטי. הוא עשה את הדוקטורט שלו באוניברסיטה העברית בתחום של תפוצה של נשק גרעיני ואת הפוסט דוקטורט באוניברסיטה החופשית של ברלין. לאחרונה הוציא ספר שנקרא Regional Security Governance in Post-Soviet Eurasia. דוקטור דווידזון הוא גם יליד אוקראינה ומכיר היטב את המציאות במדינה ובגוש הפוסט הסובייטי בכלל.
ש. אז מה בעצם פוטין רוצה להשיג במהלכים שלו?
כדי להבין מה בעצם פוטין רוצה צריך לחזור קצת אחורה בזמן, כיון שהנושא יותר רחב מהפלישה לאוקראינה. שורשי הקונפליקט הם בעצם עם היציאה האמריקאית מאפגניסטן. אז רצו האמריקאים נוכחות צבאית באזור במדינות המרכז-אסייתיות ששייכות לגוש הסובייטי לשעבר. לכך נוסיף את החשש של פוטין מהתרחבות של נאט"ו מזרחה. על רקע זה פוטין הוציא אולטימטום למערב והציב שלושה תנאים: להרחיק את הנוכחות הצבאית של נאט"ו ממזרח אירופה, ויתור על שאיפת אוקראינה להצטרף לגוש נאט"ו, ואי כניסה של תשתיות צבאיות אמריקאיות או מערביות למרחב הפוסט הסובייטי.
האמריקאים די התעלמו מהבקשות האלו ומאז פוטין מנסה להשתמש בארגז הכלים שברשותו כדי להפעיל לחץ על המערב במטרה לשמור על מה שהוא רואה כאינטרסים הביטחוניים של רוסיה. בהתחלה הוא הכיר במחוזות המורדים הפרו-רוסים באוקראינה, אחרי זה פתח בפלישה, וכעת הוא הקצין אף יותר בכך הכריז על כוננות גרעינית.
מהבחינה הזו ניתן לומר שאוקראינה היא רק אמצעי ולא מטרה בפני עצמה. פוטין לא רואה באוקראינה מדינה עצמאית אלא טריטוריה שצריכה להיות בצורה כזו או אחרת תחת השפעה רוסית, בדומה למדינות אחרות בגוש הפוסט סובייטי. אבל הנושא פה הוא לא אוקראינה אלא האינטרסים הביטחוניים של רוסיה באופן כללי.
- חובות של 800 מיליון אירו והפסדי ענק: האם אינטר בדרך לפשיטת רגל?
- אינטר מזנקת ב-24% אחרי שהודיעה שתגייס 38 מיליון שקל
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
ש. האם לדעתך פוטין יצליח להשיג את המטרות הללו?
מבחינת המטרה המרכזית, שכפי שאמרנו היא להרחיק את הנוכחות הצבאית של נאט"ו ממזרח אירופה, הוא משיג בדיוק ההיפך. הארצות שהיו שייכות לגוש המזרחי בזמן המלחמה הקרה דווקא מתרחקות יותר מרוסיה, חוששות ממנה, ותנסנה להתעצם מבחינה צבאית, לרכוש נשק, לחזק את את נוכחות נאט"ו בתחומן ולחזק את הקשרים עם האמריקאים.
מבחינת המטרה הנוספת, החלפת השלטון באוקראינה ושינוי המצב הפוליטי במדינה, יתכן מאד שהוא יצליח. אוקראינה אמנם נלחמת בצורה הירואית ומגיעה להישגים מפתיעים, כנראה שפוטין לא חשב שזה יהיה כל כך קשה מבחינתו, אבל לרוסיה יש עוצמה צבאית עדיפה ועם הזמן ייתכן שהוא יצליח להשיג הישגים שם.
ש. המערב הטיל סנקציות משמעותיות על רוסיה. האם הסנקציות יכולות להשיג את מטרתן ולשנות את תוכניותיו של פוטין?
הסנקציות אמנם משמעותיות וישפיעו מאד על כלכלת רוסיה, אבל אין להן כל כך סיכוי להשפיע על פוטין עצמו מבחינה פוליטית. צריך להבין שרוסיה היא כבר הרבה מאד שנים לא באמת דמוקרטיה. למרות שיש שם מעין בחירות, פוטין הוא דיקטטור שלא תלוי ברצון העם. ברוסיה גם אין כל כך אפשרות להתפתחות של מחאה עממית בגלל הסכנה של עונשים חמורים מהשלטון. לכן לחץ עממי לא יכול להביא לשינוי מדיניות של פוטין. ניקח לדוגמה את אירן, אף על פי שהמצב לא לגמרי דומה. גם אירן נתונה תחת סנקציות כלכליות מאד קשות, והיא אף נותקה מהסוויפט, ובכל זאת זה לא הביא לשינוי מדיניותה בתחום הגרעין. קשה לראות את זה קורה גם ברוסיה.
- כמעט שני ג’יגה־ואט של חישוב: xAI מרחיבה את מתחם מרכזי הנתונים בממפיס
- הכסף צונח ב-9%, נייקי עולה ב-5%; המדדים יורדים ב-0.2%
- תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
- המירוץ הקוונטי: החברות שמעצבות את עתיד המחשוב
ש. האם יש צעדי נגד כלכליים שרוסיה יכולה לנקוט בתגובה?
למעשה רוסיה כבר נקטה בצעדי תגובה כלכליים. כנגד החלטות מדינות המערב על איסורי טיסה, רוסיה הודיעה על סגירת השמיים בחזרה. פוטין אמר אמש שהם יגיבו בעוצמה על הסנקציות, אך לא פירט באיזו דרך. אבל באמת, בשונה מהעוצמה הצבאית הרוסית, מבחינה כלכלית, להוציא ייצוא נפט וגז, אין לרוסיה יכולת להטיל סנקציות משמעותיות על המערב. היקף הכלכלה הרוסית הוא קטן במונחי תמ"ג לנפש ביחס למערב ולכן אין צעדי נגד ממשיים שרוסיה יכולה לנקוט.
ש. יש תחום אחד שהמערב כולו תלוי בו ברוסיה, תחום האנרגיה, האם יש סיכוי להפסקת אספק הרוסית למערב?
רוסיה נקטה באיום כזה, וצריך לראות איך זה מתפתח, אך קשה לראות את זה קורה בפועל, כיון שזהו מקור ההכנסה העיקרי של רוסיה. זה יכולה להיות בעיה מאד גדולה לרוסיה אם הם ירחיקו לכת בכיוון הזה, כי בעצם הם ירו לעצמם ברגל.
ש. חיינו בעבר בעולם של שני גושים, האם יש אפשרות להתגבשות גוש כלכלי כמשקל נגד למערב?
גוש כלכלי של מדינות פוסט ברה"מ כבר קיים. הארגון נקרא האיחוד הכלכלי של אירו-אסיה (EAEU) וחברות בו רוסיה, ארמניה, בלארוס, קזחסטן, וקירגיזסטן. באופן מפתיע גם אירן שוקלת להצטרף לגוש הזה, אם כי אין לדעת איך זה יתפתח.
יחד עם זאת חשוב להדגיש שאין זה דומה כלל לגוש המזרחי שהיה בעבר. ראשית, מדובר במדינות חלשות כלכלית הרבה יותר, והן לא באמת מהוות אלטרנטיבה כלשהי לעוצמה הכלכלית המערבית. הארצות האלו יותר תלויות ברוסיה מאשר יכולות לספק לה תמיכה. הן תלויות בהלוואות ממנה, באנרגיה שלה ועוד.
הבדל משמעותי נוסף הוא הדבק האידיאולוגי שלא קיים במקרה הזה. בעבר זה היה קומניזם נגד קפיטליזם. כיום ברית נאט"ו מאוחדת תחת ערכים של דמוקרטיה, שוק חופשי וכדו', אבל הגוש מזרחי הזה הוא גוש של אינטרסים כלכליים ואחרים. אין דבק אידיאולוגי שמציב אלטרנטיבה. זוהי ברית אינטרסים, ולאותן מדינות החברות בברית יש גם אינטרסים במערב, שקשה לראות אותן מוותרות עליהן לטובת רוסיה. קזחסטן לדוגמה מוכרת אף היא גז למערב, כך שלא נראה שבאמת נחזור לעולם של שני גושים.
ש. אבל אולי גוש שיכלול את סין ורוסיה, ואולי מדינות נוספות כמו אירן כן יהיה אלטרנטיבה שתחזיר אותנו לעולם דו גושי עם שני מוקדי כוח כפי שהיה בעבר?
זה נכון שלרוסיה ולסין יש קשרים רבים, וסין אף קונה את הגז והנפט הרוסיים מה שמקל על רוסיה להתגבר על הסנקציות המערביות, וכן הן תומכות אחת בשניה בנושאים שונים. יחד עם זאת גם פה אין זהות אידיאולוגית, ולסין יש גם אינטרסים משלה במערב, שכן היא תלויה בו לצורך המשך הצמיחה הכלכלית שהיא כל כך זקוקה לה. לכן אני לא רואה אפשרות שסין תקים יחד עם רוסיה ברית כזו שתהווה אלטרנטיבה לכוח של ארצות הברית וארצות נאט"ו כי זה לא אינטרס של סין לעשות דבר כזה כרגע.
ש. נהיה עכשיו קצת יותר פרובינציאלים ונמקד את המבט בהשפעות המשבר על ישראל. ראשית מבחינה פוליטית, ישראל מצד אחד מזדהה עם ערכי המערב ובכך בעצם עם האוקראינים שנאבקים על חרותם, מצד שני יש לנו אינטרסים צבאיים במרחב שבהם אנו צריכים את רוסיה. מה לדעתך צריכה ישראל לעשות ביחס למשבר?
אני חושב שישראל נוהגת נכון באופן כללי. מבחינה דיפלומטית ישראל תומכת במערב, תשתתף ככל הנראה בגינוי באו"ם ומביעה עמדה נגד התקופנות הרוסית. יש לזכור שגם רוסיה לא בדיוק תומכת בישראל באו"ם, ובכל ההצבעות היא מצטרפת לגוש האנטי ישראלי, כך שהם מבינים שזה לגיטימי שישראל תנקוט בצעד כזה. מצד שני, ישראל סרבה לבקשה לשלוח נשק לאוקראינה, וגם פה היא עשתה צעד נכון. אם ישראל תשלח נשק לאוקראינה הרוסים יכולים להגיב בשליחת נשק מתקדם לסוריה או לאירן באופן שיפגע בעליונות האווירית של צה"ל בסוריה ויהווה איום בטחוני על ישראל. מדינות המערב צריכות להבין שישראל צריכה לשמור על בטחונה ולכן לגיטימי שהיא תשמור על זהירות במה שיכול גרום לה נזק.
ש. איך לדעתך תושפע ישראל מבחינה כלכלית?
למעשה כבר הושפענו כמו שהושפעו בכל העולם. אנו מרגישים בכיס את עליית מחיר הנפט כשאנו באים למלא דלק. אוקראינה נחשבת לאסם התבואה של אירופה ושל העולם, והמלחמה תשפיע על מחירי התבואה באופן שיגיע בסופו של דבר גם אלינו.
ש. לסיום, אתה יליד אוקראינה וגדלת שם, האם לדעתך נראה גלי עליה מרוסיה ואוקראינה בעקבות המשבר?
- 6.כתוב ומוסבר יפה מאוד (ל"ת)זהבה 13/03/2022 17:59הגב לתגובה זו
- 5.גגג 02/03/2022 07:59הגב לתגובה זואין גבול לחרטטנים זוכר את ברק אומר אסד לא יחזיק רגע פחחחח
- 4.ביידן אתה חלש ביותר איך אתה נותן ידך לרצח עם (ל"ת)YOS 02/03/2022 06:26הגב לתגובה זו
- 3.Sassi6 02/03/2022 04:50הגב לתגובה זוהיצע הדירות מוגבל, והגדלת מס רכישה תקטין את ...היצע הדירות בשכירות לעולים החדשים מאוקריינה ומרוסיה
- 2.ריאיון מלמד ומעניין (ל"ת)איתן 01/03/2022 23:50הגב לתגובה זו
- 1.רמי 01/03/2022 20:40הגב לתגובה זואו שהוא יחוסל ע"י הצמרת הצבאית או שהוא יתאבד. החיילים הרוסים חסרי מוטיבציה וברמה הנמוכה ביותר.
מחשוב קוונטי גטי תמונותהמירוץ הקוונטי: ארבע חברות שמעצבות את עתיד המחשוב
הטכנולוגיה הקוונטית מתקדמת בקצב מהיר, עם פיתוחים משמעותיים הן מבחינה טכנולוגית והן מבחינה מסחרית. ממשלות בעולם משקיעות מיליארדי דולרים בפיתוח מחשוב קוונטי, במטרה לשמור על יתרון תחרותי
הפוטנציאל העצום והאתגרים הטכנולוגיים
הטכנולוגיה הקוונטית מתקדמת בקצב מהיר, עם פיתוחים גם בצד הטכנולוגי וגם בצד המסחרי. ממשלות בעולם משקיעות מיליארדי דולרים בפיתוח מחשוב קוונטי, במטרה לשמור על יתרון תחרותי ולהוביל בתחומים חדשים. בין החברות הבולטות שכדאי לעקוב אחריהן נמצאות D-Wave, Rigetti, IonQ ו-IBM. שלוש הראשונות והקטנות יותר משמעותית מ-IBM הניבו מאות אחוזים בשנתיים האחרונות, בממוצע קרוב ל-800%. שוק המניות תמיד מקדים את השוק הטכנולוגי, אבל הערכים של החברות האלו כבר גבוהים ומבטאים התקדמות מאוד משמעותית. הן בנקודת הזמן הזו בחזית הטכנולוגיה, אבל זו השקעה מסוכנת מאוד.
בכל מקרה, האפליקציות המבטיחות של המחשוב הקוונטי נוגעות לתחומים רבים, כמו רפואה, פיננסים וחקר חומרים, בזכות יכולת עיבוד מאסיבית של נתונים מורכבים עם דגש על בעיות שמייצרות כמויות עצומות של קומבינציות. מחשבים קלאסיים מעבדים מידע בצורה סדרתית, בעוד שמחשבים קוונטיים יכולים לבחון מספר אפשרויות במקביל, וכך להתמודד עם בעיות שיש בהן מיליוני משתנים בו זמנית. לדוגמה, חברת IBM השיקה לאחרונה את המחשב הקוונטי הגדול ביותר שלה עד כה, עם 433 קיוביטים, שמרחיב את היכולת להריץ בעיות מורכבות יותר.
עם זאת, הטכנולוגיה עדיין מתמודדת עם אתגרים, כמו רגישות לטעויות ותקלות תפעוליות. חברות כמו Quantinuum, בשותפות עם קונגלומרט Honeywell, ו-IBM מדווחות על התקדמות משמעותית בתחום תיקון השגיאות, צעד שנחשב קריטי בדרך למכונות גדולות ויציבות יותר. Quantinuum, למשל, הציגה לאחרונה את 'Helios', שנחשב למחשב הקוונטי המדויק ביותר כיום.
מבט על השחקניות המובילות בבורסה
כיום, שלוש חברות קוונטיות הנסחרות בבורסה זוכות לתשומת לב מיוחדת מצד מומחים ומשקיעים. חברת D-WaveD-Wave Quantum 1.66% מובילה את התחום עם מחיר יעד ממוצע של כ-45 דולרים למניה, בעוד IonQ IonQ -0.41% זוכה להערכת שווי גבוהה יותר עם מחיר יעד של כ-100 דולרים. Rigetti Rigetti Computing -1% , לעומת זאת, זוכה עם הערכות שמרנית זהיר יותר עם מחיר יעד של כ-30 דולר למניה, בעיקר בשל התלות הגבוהה שלה במענקי ממשלה, שהיוו כמעט 90% מההכנסות שלה.
- אנחת רווחה: פריצת הדרך שתציל את המחשב הקוונטי
- הכסף ממשיך לזרום לחברות הקוונטים
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
ההסתמכות על תקציבי ממשלה היא נקודת תורפה ל-Rigetti במידה ולא תצליח להרחיב את המכירות וההכנסות מהשוק המסחרי. עם זאת, Rigetti ו-IonQ מחזיקות במאזנים נקיים מחובות משמעותיים, כאשר IonQ הגדילה את מאגר המזומנים וההשקעות שלה לכ-3.5 מיליארד דולר לאחר הנפקת הון בשווי 2 מיליארד דולר בסוף 2024.
וול סטריט שור (גרוק)הכסף צונח ב-9%, נייקי עולה ב-5%; המדדים יורדים ב-0.2%
וול סטריט בדרך לסיים את שנת המסחר בתנודתיות. המדדים המרכזיים רושמים ירידות מתונות, כאשר דאו ג’ונס, S&P 500 ונאסד”ק איבדו כ־0.3% כל אחד. הירידות מצטרפות לרצף של ארבעה ימי מסחר שליליים, ומחלישות את התקוות לראלי סוף שנה, המוכר כ”ראלי סנטה קלאוס”.
למרות הסיום המקרטע, 2025 מסתמנת כשנה חזקה לשוקי המניות האמריקאיים. מדד S&P 500 עלה ביותר מ־17% מתחילת השנה ונמצא בדרכו לשנה שישית של תשואה דו־ספרתית משמעותית מתוך שבע השנים האחרונות. מדד נאסד”ק הוביל את העליות עם זינוק של יותר מ־20%, בעוד דאו ג’ונס עלה בכ־13%. הדרך לשם לא הייתה חלקה. נאסד”ק נכנס לזמן קצר לשוק דובי לפני כשמונה חודשים, וה־S&P 500 התקרב לכך באפריל, לאחר שהנשיא דונלד טראמפ הכריז על תוכנית מכסים רחבה שעוררה חששות כבדים בשווקים. בהמשך, נסיגה חלקית מהמהלך סייעה להרגעת הסנטימנט ולהמשך העליות.
לאורך השנה נרשמו גם טלטלות סביב סוגיות גיאופוליטיות, מצבה של הכלכלה האמריקאית והזינוק בשווי חברות טכנולוגיה על רקע התלהבות מבינה מלאכותית. אף על פי כן, המשקיעים בחרו להמשיך ולהתמקד בצמיחה וברווחיות, והשווקים התאוששו במהירות מרוב הזעזועים.
- מנסה לרכך את המכה? טסלה פרסמה את תחזיות האנליסטים למסירות רכבים
- בלי ראלי סנטה: וול-סטריט ננעלה בירידות שערים, הכסף זינק ב-8%
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
המבט קדימה ל־2026 נותר חיובי, לפחות לפי תחזיות האנליסטים. כל התחזיות שנסקרו על ידי בלומברג מצביעות על ציפייה לשנה רביעית רצופה של עליות. עם זאת, אי־הוודאות עדיין גבוהה: קצב ההתפתחות של תחום הבינה המלאכותית, מצבו של המשק האמריקאי ומדיניות הפדרל ריזרב, שניצב בפני החלטות ריבית מורכבות והחלפת יו”ר באמצע השנה, צפויים להמשיך ולהכתיב את הטון בשווקים.
