ביידן פוטין
צילום: סקיי ניוז
ראיון

"פוטין לא ישיג את מטרותיו גם אם יכבוש את אוקראינה"

ד"ר איגור דווידזון, יליד אוקראינה המתמחה במדינות הגוש הפוסט סובייטי מנתח את המצב הגאופוליטי והכלכלי בעקבות המלחמה באוקראינה; לדעתו אוקראינה היא רק אמצעי, אך פוטין לא ישיג את מטרותיו; הסנקציות הכלכליות לא יכריעו את רוסיה ואין חשש לחזרה לעולם של שני גושים, גם לא עם סין; ישראל פועלת נכון מבחינה דיפלומטית
גיא טל | (6)

כדי להבין יותר טוב את המצב באוקראינה ואת ההשלכות הגאופוליטיות והכלכליות שלו על העולם, ועלינו כאן בישראל שוחחנו עם דוקטור איגור דווידזון. דוקטור דווידזון הוא  מומחה לענייני הגוש הפוסט סובייטי. הוא עשה את הדוקטורט שלו באוניברסיטה העברית בתחום של תפוצה של נשק גרעיני ואת הפוסט דוקטורט באוניברסיטה החופשית של ברלין. לאחרונה הוציא ספר שנקרא Regional Security Governance in Post-Soviet Eurasia. דוקטור דווידזון הוא גם יליד אוקראינה ומכיר היטב את המציאות במדינה ובגוש הפוסט הסובייטי בכלל.

 

ש. אז מה בעצם פוטין רוצה להשיג במהלכים שלו?

כדי להבין מה בעצם פוטין רוצה צריך לחזור קצת אחורה בזמן, כיון שהנושא יותר רחב מהפלישה לאוקראינה. שורשי הקונפליקט הם בעצם עם היציאה האמריקאית מאפגניסטן. אז רצו האמריקאים נוכחות צבאית באזור במדינות המרכז-אסייתיות ששייכות לגוש הסובייטי לשעבר. לכך נוסיף את החשש של פוטין מהתרחבות של נאט"ו מזרחה. על רקע זה פוטין הוציא אולטימטום למערב והציב שלושה תנאים: להרחיק את הנוכחות הצבאית של נאט"ו ממזרח אירופה, ויתור על שאיפת אוקראינה להצטרף לגוש נאט"ו, ואי כניסה של תשתיות צבאיות אמריקאיות או מערביות למרחב הפוסט הסובייטי.

האמריקאים די התעלמו מהבקשות האלו ומאז פוטין מנסה להשתמש בארגז הכלים שברשותו כדי להפעיל לחץ על המערב במטרה לשמור על מה שהוא רואה כאינטרסים הביטחוניים של רוסיה. בהתחלה הוא הכיר במחוזות המורדים הפרו-רוסים באוקראינה, אחרי זה פתח בפלישה, וכעת הוא הקצין אף יותר בכך הכריז על כוננות גרעינית.

מהבחינה הזו ניתן לומר שאוקראינה היא רק אמצעי ולא מטרה בפני עצמה. פוטין לא רואה באוקראינה מדינה עצמאית אלא טריטוריה שצריכה להיות בצורה כזו או אחרת תחת השפעה רוסית, בדומה למדינות אחרות בגוש הפוסט סובייטי. אבל הנושא פה הוא לא אוקראינה אלא האינטרסים הביטחוניים של רוסיה באופן כללי.

 

ש. האם לדעתך פוטין יצליח להשיג את המטרות הללו?

מבחינת המטרה המרכזית, שכפי שאמרנו היא להרחיק את הנוכחות הצבאית של נאט"ו ממזרח אירופה, הוא משיג בדיוק ההיפך. הארצות שהיו שייכות לגוש המזרחי בזמן המלחמה הקרה דווקא מתרחקות יותר מרוסיה, חוששות ממנה, ותנסנה להתעצם מבחינה צבאית, לרכוש נשק, לחזק את את נוכחות נאט"ו בתחומן ולחזק את הקשרים עם האמריקאים.

מבחינת המטרה הנוספת, החלפת השלטון באוקראינה ושינוי המצב הפוליטי במדינה, יתכן מאד שהוא יצליח. אוקראינה אמנם נלחמת בצורה הירואית ומגיעה להישגים מפתיעים, כנראה שפוטין לא חשב שזה יהיה כל כך קשה מבחינתו, אבל לרוסיה יש עוצמה צבאית עדיפה ועם הזמן ייתכן שהוא יצליח להשיג הישגים שם.

 

ש. המערב הטיל סנקציות משמעותיות על רוסיה. האם הסנקציות יכולות להשיג את מטרתן ולשנות את תוכניותיו של פוטין?

הסנקציות אמנם משמעותיות וישפיעו מאד על כלכלת רוסיה, אבל אין להן כל כך סיכוי להשפיע על פוטין עצמו מבחינה פוליטית. צריך להבין שרוסיה היא כבר הרבה מאד שנים לא באמת דמוקרטיה. למרות שיש שם מעין בחירות, פוטין הוא דיקטטור שלא תלוי ברצון העם. ברוסיה גם אין כל כך אפשרות להתפתחות של מחאה עממית בגלל הסכנה של עונשים חמורים מהשלטון. לכן לחץ עממי לא יכול להביא לשינוי מדיניות של פוטין. ניקח לדוגמה את אירן, אף על פי שהמצב לא לגמרי דומה. גם אירן נתונה תחת סנקציות כלכליות מאד קשות, והיא אף נותקה מהסוויפט, ובכל זאת זה לא הביא לשינוי מדיניותה בתחום הגרעין. קשה לראות את זה קורה גם ברוסיה.

קיראו עוד ב"גלובל"

 

ש. האם יש צעדי נגד כלכליים שרוסיה יכולה לנקוט בתגובה?  

למעשה רוסיה כבר נקטה בצעדי תגובה כלכליים. כנגד החלטות מדינות המערב על איסורי טיסה, רוסיה הודיעה על סגירת השמיים בחזרה. פוטין אמר אמש שהם יגיבו בעוצמה על הסנקציות, אך לא פירט באיזו דרך. אבל באמת, בשונה מהעוצמה הצבאית הרוסית, מבחינה כלכלית, להוציא ייצוא נפט וגז, אין לרוסיה  יכולת להטיל סנקציות משמעותיות על המערב. היקף הכלכלה הרוסית הוא קטן במונחי תמ"ג לנפש ביחס למערב ולכן אין צעדי נגד ממשיים שרוסיה יכולה לנקוט.

 

ש. יש תחום אחד שהמערב כולו תלוי בו ברוסיה, תחום האנרגיה, האם יש סיכוי להפסקת אספק הרוסית למערב?

רוסיה נקטה באיום כזה, וצריך לראות איך זה מתפתח, אך קשה לראות את זה קורה בפועל, כיון שזהו מקור ההכנסה העיקרי של רוסיה. זה יכולה להיות בעיה מאד גדולה לרוסיה אם הם ירחיקו לכת בכיוון הזה, כי בעצם הם ירו לעצמם ברגל.

 

ש. חיינו בעבר בעולם של שני גושים, האם יש אפשרות להתגבשות גוש כלכלי כמשקל נגד למערב?

 גוש כלכלי של מדינות פוסט ברה"מ כבר קיים. הארגון נקרא האיחוד הכלכלי של אירו-אסיה (EAEU) וחברות בו רוסיה, ארמניה, בלארוס, קזחסטן, וקירגיזסטן. באופן מפתיע גם אירן שוקלת להצטרף לגוש הזה, אם כי אין לדעת איך זה יתפתח.

יחד עם זאת חשוב להדגיש שאין זה דומה כלל לגוש המזרחי שהיה בעבר. ראשית, מדובר במדינות חלשות כלכלית הרבה יותר, והן לא באמת מהוות אלטרנטיבה כלשהי לעוצמה הכלכלית המערבית. הארצות האלו יותר תלויות ברוסיה מאשר יכולות לספק לה תמיכה. הן תלויות בהלוואות ממנה, באנרגיה שלה ועוד.

הבדל משמעותי נוסף הוא הדבק האידיאולוגי שלא קיים במקרה הזה. בעבר זה היה קומניזם נגד קפיטליזם. כיום ברית נאט"ו מאוחדת תחת ערכים של דמוקרטיה, שוק חופשי וכדו', אבל הגוש מזרחי הזה הוא גוש של אינטרסים כלכליים ואחרים. אין דבק אידיאולוגי שמציב אלטרנטיבה. זוהי ברית אינטרסים, ולאותן מדינות החברות בברית יש גם אינטרסים במערב, שקשה לראות אותן מוותרות עליהן לטובת רוסיה. קזחסטן לדוגמה מוכרת אף היא גז למערב, כך שלא נראה שבאמת נחזור לעולם של שני גושים.

 

ש. אבל אולי גוש שיכלול את סין ורוסיה, ואולי מדינות נוספות כמו אירן כן יהיה אלטרנטיבה שתחזיר אותנו לעולם דו גושי עם שני מוקדי כוח כפי שהיה בעבר?

זה נכון שלרוסיה ולסין יש קשרים רבים, וסין אף קונה את הגז והנפט הרוסיים מה שמקל על רוסיה להתגבר על הסנקציות המערביות, וכן הן תומכות אחת בשניה בנושאים שונים. יחד עם זאת גם פה אין זהות אידיאולוגית, ולסין יש גם אינטרסים משלה במערב, שכן היא תלויה בו לצורך המשך הצמיחה הכלכלית שהיא כל כך זקוקה לה. לכן אני לא רואה אפשרות שסין תקים יחד עם רוסיה ברית כזו שתהווה אלטרנטיבה לכוח של ארצות הברית וארצות נאט"ו כי זה לא אינטרס של סין לעשות דבר כזה כרגע.

 

ש. נהיה עכשיו קצת יותר פרובינציאלים ונמקד את המבט בהשפעות המשבר על ישראל. ראשית מבחינה פוליטית, ישראל מצד אחד מזדהה עם ערכי המערב ובכך בעצם עם האוקראינים שנאבקים על חרותם, מצד שני יש לנו אינטרסים צבאיים במרחב שבהם אנו צריכים את רוסיה. מה לדעתך צריכה ישראל לעשות ביחס למשבר?

אני חושב שישראל נוהגת נכון באופן כללי. מבחינה דיפלומטית ישראל תומכת במערב, תשתתף ככל הנראה בגינוי באו"ם ומביעה עמדה נגד התקופנות הרוסית. יש לזכור שגם רוסיה לא בדיוק תומכת בישראל באו"ם, ובכל ההצבעות היא מצטרפת לגוש האנטי ישראלי, כך שהם מבינים שזה לגיטימי שישראל תנקוט בצעד כזה. מצד שני, ישראל סרבה לבקשה לשלוח נשק לאוקראינה, וגם פה היא עשתה צעד נכון. אם ישראל תשלח נשק לאוקראינה הרוסים יכולים להגיב בשליחת נשק מתקדם לסוריה או לאירן באופן שיפגע בעליונות האווירית של צה"ל בסוריה ויהווה איום בטחוני על ישראל. מדינות המערב צריכות להבין שישראל צריכה לשמור על בטחונה ולכן לגיטימי שהיא תשמור על זהירות במה שיכול גרום לה נזק.

ש. איך לדעתך תושפע ישראל מבחינה כלכלית?

למעשה כבר הושפענו כמו שהושפעו בכל העולם. אנו מרגישים בכיס את עליית מחיר הנפט כשאנו באים למלא דלק. אוקראינה נחשבת לאסם התבואה של אירופה ושל העולם, והמלחמה תשפיע על מחירי התבואה באופן שיגיע בסופו של דבר גם אלינו.

 

ש. לסיום, אתה יליד אוקראינה וגדלת שם, האם לדעתך נראה גלי עליה מרוסיה ואוקראינה בעקבות המשבר?

תגובות לכתבה(6):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 6.
    כתוב ומוסבר יפה מאוד (ל"ת)
    זהבה 13/03/2022 17:59
    הגב לתגובה זו
  • 5.
    גגג 02/03/2022 07:59
    הגב לתגובה זו
    אין גבול לחרטטנים זוכר את ברק אומר אסד לא יחזיק רגע פחחחח
  • 4.
    ביידן אתה חלש ביותר איך אתה נותן ידך לרצח עם (ל"ת)
    YOS 02/03/2022 06:26
    הגב לתגובה זו
  • 3.
    Sassi6 02/03/2022 04:50
    הגב לתגובה זו
    היצע הדירות מוגבל, והגדלת מס רכישה תקטין את ...היצע הדירות בשכירות לעולים החדשים מאוקריינה ומרוסיה
  • 2.
    ריאיון מלמד ומעניין (ל"ת)
    איתן 01/03/2022 23:50
    הגב לתגובה זו
  • 1.
    רמי 01/03/2022 20:40
    הגב לתגובה זו
    או שהוא יחוסל ע"י הצמרת הצבאית או שהוא יתאבד. החיילים הרוסים חסרי מוטיבציה וברמה הנמוכה ביותר.
קולט קרס (אנבידיה)קולט קרס (אנבידיה)

סמנכ"לית הכספים של אנבידיה: "יש לנו הזמנות של 500 מיליארד דולר לספק עד סוף 2026"

מניית אנבידיה עולה למרות האיום מאזמון - קולט קרס, סמנכ"לית הכספים חשפה את ההזמנות לביצוע בהמשך וגם - למה אמזון לא ממש מתחרה ראש בראש באנבידיה

מנדי הניג |
נושאים בכתבה אנבידיה

מניית אנבידיה (NVIDIA Corp. 2.12%  ) עלתה בטרום ב-1%, לאחר שאתמול טיפסה ב-0.8% וכעת יורדת ב-0.2% בהמשך לפרסום נתוני מאקרו פושרים מאוד. הסיבה המרכזית לביטחון המשקיעים באנבידיה למרות התחרות שמרימה ראש, הגיעה מפיה של סמנכ"לית הכספים קולט קרס, שאמרה בכנס UBS:"יש לנו כבר הזמנות מאושרות של 500 מיליארד דולר לשבבי Blackwell ו-Rubin עד סוף 2026, וזה אפילו בלי העסקה הפוטנציאלית עם OpenAI".

המספר הזה הפך לסוג של מגן מירידות. אלו מספרים ענקיים. אמזון יצאה אתמול בהצהרה חזקה - השקת שבב ה-Trainium3 החדש שלה יוזיל עלויות אימון מודלים ב-50%, יציע פי 4.4 ביצועים וזיכרון כפול מדור קודם. Anthropic כבר הזמינה מיליון יחידות עד סוף 2025 וההכנסות מ-Trainium צומחות ב-150% רבעון אחר רבעון. אלא שאמזון הודיעה במפורש ש-Trainium4 הקרוב יתמוך בטכנולוגיית NVLink Fusion של אנבידיה, כלומר, הלקוחות יוכלו לשלב את השבבים שלה עם מערכי ה-GPU הענקיים של אנבידיה. אמזון עשויה להחליף את מערכות אנבידיה אבל הגיוני יותר שהיא תשתלב כפיצ'ר מסוים בתוך פלטפורמת אנבידיה. זה יכול לפגוע במכירות וזו עשויה להיות תחרות, אבל נראה שאנבידיה עדיין מובילה טכנולוגית בפער מול האחרות.  

קולט קרס חיזקה את הנקודה: "הלקוחות רוצים את הטוב משני העולמות, ASICs זולים לאימון ו-GPU גמישים להסקה ופיתוח. אנחנו לא רואים כאן תחרות ישירה". ואכן, מיקרוסופט, גוגל ומטה ממשיכות להזמין כמויות אדירות של Blackwell GB200, כ-65% מההכנסות הצפויות של אנבידיה ב-2026 מגיעות מהזמנות שכבר התקבלו.

מכתב הכוונות מול OpenAI עומד על כ-100 מיליארד דולר לפריסת 10 ג'יגה-וואט של מערכות אנבידיה ב-Stargate ובפרויקטים נוספים, אבל ההסכם הסופי לא נחתם. קרס אישרה: "אנחנו ממשיכים לעבוד איתם, אבל זה עדיין לא נכנס לתחזית". אם העסקה תיחתם ברבעון הקרוב, היא לבדה תוסיף 8-10% להכנסות 2027..

Mistral AI השיקה אתמול צ'אט מתקדם יותר - את Mistral 3 על גבי מערכי GB200 NVL72 של אנבידיה עם ביצועים גבוהים פי 10 מהדור הקודם. "אין תחליף היום לאקוסיסטם של אנבידיה", אמרו בחברה. גם xAI של אילון מאסק ו-CoreWeave ממשיכות להזמין עשרות אלפי מערכות Blackwell.

וול סטריט השוק האמריקאיוול סטריט השוק האמריקאי
סקירה

נעילה מעורבת בוול-סטריט; מניות הקוונטים זינקו, אינטל נפלה ב-7%

צוות גלובל |
נושאים בכתבה וול סטריט


לאחר רצף עליות שהביא את מדד S&P 500 קרוב לרמות השיא ההיסטוריות שלו. המשקיעים שומרים על זהירות לקראת החלטת הריבית של הפדרל ריזרב בשבוע הבא, מה שמאט את קצב המומנטום. הביטקוין עצר את התאוששותו ונסחר סביב 92,500 דולר למטבע. שלושת המדדים העיקריים שמרו על יציבות יחסית כאשר הנאסד״ק עלה ב-0.2%, ה-S&P עם 0.1% והדאו ירד ב-0.1%, בעוד ההימורים על הורדת ריבית בארה"ב נותרו חזקים, למרות ירידה במספר תביעות האבטלה. מניית מטא בלטה עם עלייה של כ־3.5% בעקבות דיווחים על בחינה מחודשת של תקציבי חטיבת המטא־וורס.


חלק מהזהירות בשווקים נובעת מחששות שהתלהבות המשקיעים סביב תחום הבינה המלאכותית הגיעה לרמות גבוהות מדי, לאחר תנודתיות שנרשמה בחודש שעבר. מנגד, הציפייה להקלות במדיניות המוניטרית והערכות לגידול ברווחי החברות תומכות בסנטימנט השורי בשוק. כעת מתמקדים המשקיעים בשאלה האם הורדת ריבית פוטנציאלית בשבוע הבא תוכל להצית "ראלי סנטה" מסורתי לסיום השנה.


בתשואות האג"ח נרשמה עלייה קלה, כאשר תשואת ה־10 שנים עלתה ל־4.11%. הדולר נע בתנודתיות מול המטבעות המרכזיים, על רקע המתיחות סביב החלטת הפד והמתנה של השוק לנתוני מקרו נוספים, שיקבעו האם העליות האחרונות יימשכו או שמנגנון האיזון יחזיר את השוק למגמת התייצבות.


הישראלית שזינקה  ב-100% בוול-סטריט - פוליריזון דיווחה על מעבר לייצור בהיקף גדול של תרסיס ההגנה האף־י PL-14, צעד שמקרב אותה לניסויים קליניים ב־2026 ומצית עניין מחודש במניה שצללה במהלך השנה.


מטא Meta Platforms 3.43%  משנה כיוון: נערכת לקיצוץ של עד 30% בתקציב המטא־וורס - על רקע הפסדי העתק בחטיבת Reality Labs והאימוץ המוגבל של מוצרי המציאות המדומה, הנהלת מטא בוחנת קיצוצים עמוקים ואף פיטורים, תוך העברת המיקוד לפיתוח יכולות בינה מלאכותית ולחיזוק תחום החומרה; במקביל, החברה מתמודדת עם חקירת הגבלים חדשה באירופה.