ביידן פוטין
צילום: סקיי ניוז
ראיון

"פוטין לא ישיג את מטרותיו גם אם יכבוש את אוקראינה"

ד"ר איגור דווידזון, יליד אוקראינה המתמחה במדינות הגוש הפוסט סובייטי מנתח את המצב הגאופוליטי והכלכלי בעקבות המלחמה באוקראינה; לדעתו אוקראינה היא רק אמצעי, אך פוטין לא ישיג את מטרותיו; הסנקציות הכלכליות לא יכריעו את רוסיה ואין חשש לחזרה לעולם של שני גושים, גם לא עם סין; ישראל פועלת נכון מבחינה דיפלומטית
גיא טל | (6)

כדי להבין יותר טוב את המצב באוקראינה ואת ההשלכות הגאופוליטיות והכלכליות שלו על העולם, ועלינו כאן בישראל שוחחנו עם דוקטור איגור דווידזון. דוקטור דווידזון הוא  מומחה לענייני הגוש הפוסט סובייטי. הוא עשה את הדוקטורט שלו באוניברסיטה העברית בתחום של תפוצה של נשק גרעיני ואת הפוסט דוקטורט באוניברסיטה החופשית של ברלין. לאחרונה הוציא ספר שנקרא Regional Security Governance in Post-Soviet Eurasia. דוקטור דווידזון הוא גם יליד אוקראינה ומכיר היטב את המציאות במדינה ובגוש הפוסט הסובייטי בכלל.

 

ש. אז מה בעצם פוטין רוצה להשיג במהלכים שלו?

כדי להבין מה בעצם פוטין רוצה צריך לחזור קצת אחורה בזמן, כיון שהנושא יותר רחב מהפלישה לאוקראינה. שורשי הקונפליקט הם בעצם עם היציאה האמריקאית מאפגניסטן. אז רצו האמריקאים נוכחות צבאית באזור במדינות המרכז-אסייתיות ששייכות לגוש הסובייטי לשעבר. לכך נוסיף את החשש של פוטין מהתרחבות של נאט"ו מזרחה. על רקע זה פוטין הוציא אולטימטום למערב והציב שלושה תנאים: להרחיק את הנוכחות הצבאית של נאט"ו ממזרח אירופה, ויתור על שאיפת אוקראינה להצטרף לגוש נאט"ו, ואי כניסה של תשתיות צבאיות אמריקאיות או מערביות למרחב הפוסט הסובייטי.

האמריקאים די התעלמו מהבקשות האלו ומאז פוטין מנסה להשתמש בארגז הכלים שברשותו כדי להפעיל לחץ על המערב במטרה לשמור על מה שהוא רואה כאינטרסים הביטחוניים של רוסיה. בהתחלה הוא הכיר במחוזות המורדים הפרו-רוסים באוקראינה, אחרי זה פתח בפלישה, וכעת הוא הקצין אף יותר בכך הכריז על כוננות גרעינית.

מהבחינה הזו ניתן לומר שאוקראינה היא רק אמצעי ולא מטרה בפני עצמה. פוטין לא רואה באוקראינה מדינה עצמאית אלא טריטוריה שצריכה להיות בצורה כזו או אחרת תחת השפעה רוסית, בדומה למדינות אחרות בגוש הפוסט סובייטי. אבל הנושא פה הוא לא אוקראינה אלא האינטרסים הביטחוניים של רוסיה באופן כללי.

 

ש. האם לדעתך פוטין יצליח להשיג את המטרות הללו?

מבחינת המטרה המרכזית, שכפי שאמרנו היא להרחיק את הנוכחות הצבאית של נאט"ו ממזרח אירופה, הוא משיג בדיוק ההיפך. הארצות שהיו שייכות לגוש המזרחי בזמן המלחמה הקרה דווקא מתרחקות יותר מרוסיה, חוששות ממנה, ותנסנה להתעצם מבחינה צבאית, לרכוש נשק, לחזק את את נוכחות נאט"ו בתחומן ולחזק את הקשרים עם האמריקאים.

מבחינת המטרה הנוספת, החלפת השלטון באוקראינה ושינוי המצב הפוליטי במדינה, יתכן מאד שהוא יצליח. אוקראינה אמנם נלחמת בצורה הירואית ומגיעה להישגים מפתיעים, כנראה שפוטין לא חשב שזה יהיה כל כך קשה מבחינתו, אבל לרוסיה יש עוצמה צבאית עדיפה ועם הזמן ייתכן שהוא יצליח להשיג הישגים שם.

 

ש. המערב הטיל סנקציות משמעותיות על רוסיה. האם הסנקציות יכולות להשיג את מטרתן ולשנות את תוכניותיו של פוטין?

הסנקציות אמנם משמעותיות וישפיעו מאד על כלכלת רוסיה, אבל אין להן כל כך סיכוי להשפיע על פוטין עצמו מבחינה פוליטית. צריך להבין שרוסיה היא כבר הרבה מאד שנים לא באמת דמוקרטיה. למרות שיש שם מעין בחירות, פוטין הוא דיקטטור שלא תלוי ברצון העם. ברוסיה גם אין כל כך אפשרות להתפתחות של מחאה עממית בגלל הסכנה של עונשים חמורים מהשלטון. לכן לחץ עממי לא יכול להביא לשינוי מדיניות של פוטין. ניקח לדוגמה את אירן, אף על פי שהמצב לא לגמרי דומה. גם אירן נתונה תחת סנקציות כלכליות מאד קשות, והיא אף נותקה מהסוויפט, ובכל זאת זה לא הביא לשינוי מדיניותה בתחום הגרעין. קשה לראות את זה קורה גם ברוסיה.

קיראו עוד ב"גלובל"

 

ש. האם יש צעדי נגד כלכליים שרוסיה יכולה לנקוט בתגובה?  

למעשה רוסיה כבר נקטה בצעדי תגובה כלכליים. כנגד החלטות מדינות המערב על איסורי טיסה, רוסיה הודיעה על סגירת השמיים בחזרה. פוטין אמר אמש שהם יגיבו בעוצמה על הסנקציות, אך לא פירט באיזו דרך. אבל באמת, בשונה מהעוצמה הצבאית הרוסית, מבחינה כלכלית, להוציא ייצוא נפט וגז, אין לרוסיה  יכולת להטיל סנקציות משמעותיות על המערב. היקף הכלכלה הרוסית הוא קטן במונחי תמ"ג לנפש ביחס למערב ולכן אין צעדי נגד ממשיים שרוסיה יכולה לנקוט.

 

ש. יש תחום אחד שהמערב כולו תלוי בו ברוסיה, תחום האנרגיה, האם יש סיכוי להפסקת אספק הרוסית למערב?

רוסיה נקטה באיום כזה, וצריך לראות איך זה מתפתח, אך קשה לראות את זה קורה בפועל, כיון שזהו מקור ההכנסה העיקרי של רוסיה. זה יכולה להיות בעיה מאד גדולה לרוסיה אם הם ירחיקו לכת בכיוון הזה, כי בעצם הם ירו לעצמם ברגל.

 

ש. חיינו בעבר בעולם של שני גושים, האם יש אפשרות להתגבשות גוש כלכלי כמשקל נגד למערב?

 גוש כלכלי של מדינות פוסט ברה"מ כבר קיים. הארגון נקרא האיחוד הכלכלי של אירו-אסיה (EAEU) וחברות בו רוסיה, ארמניה, בלארוס, קזחסטן, וקירגיזסטן. באופן מפתיע גם אירן שוקלת להצטרף לגוש הזה, אם כי אין לדעת איך זה יתפתח.

יחד עם זאת חשוב להדגיש שאין זה דומה כלל לגוש המזרחי שהיה בעבר. ראשית, מדובר במדינות חלשות כלכלית הרבה יותר, והן לא באמת מהוות אלטרנטיבה כלשהי לעוצמה הכלכלית המערבית. הארצות האלו יותר תלויות ברוסיה מאשר יכולות לספק לה תמיכה. הן תלויות בהלוואות ממנה, באנרגיה שלה ועוד.

הבדל משמעותי נוסף הוא הדבק האידיאולוגי שלא קיים במקרה הזה. בעבר זה היה קומניזם נגד קפיטליזם. כיום ברית נאט"ו מאוחדת תחת ערכים של דמוקרטיה, שוק חופשי וכדו', אבל הגוש מזרחי הזה הוא גוש של אינטרסים כלכליים ואחרים. אין דבק אידיאולוגי שמציב אלטרנטיבה. זוהי ברית אינטרסים, ולאותן מדינות החברות בברית יש גם אינטרסים במערב, שקשה לראות אותן מוותרות עליהן לטובת רוסיה. קזחסטן לדוגמה מוכרת אף היא גז למערב, כך שלא נראה שבאמת נחזור לעולם של שני גושים.

 

ש. אבל אולי גוש שיכלול את סין ורוסיה, ואולי מדינות נוספות כמו אירן כן יהיה אלטרנטיבה שתחזיר אותנו לעולם דו גושי עם שני מוקדי כוח כפי שהיה בעבר?

זה נכון שלרוסיה ולסין יש קשרים רבים, וסין אף קונה את הגז והנפט הרוסיים מה שמקל על רוסיה להתגבר על הסנקציות המערביות, וכן הן תומכות אחת בשניה בנושאים שונים. יחד עם זאת גם פה אין זהות אידיאולוגית, ולסין יש גם אינטרסים משלה במערב, שכן היא תלויה בו לצורך המשך הצמיחה הכלכלית שהיא כל כך זקוקה לה. לכן אני לא רואה אפשרות שסין תקים יחד עם רוסיה ברית כזו שתהווה אלטרנטיבה לכוח של ארצות הברית וארצות נאט"ו כי זה לא אינטרס של סין לעשות דבר כזה כרגע.

 

ש. נהיה עכשיו קצת יותר פרובינציאלים ונמקד את המבט בהשפעות המשבר על ישראל. ראשית מבחינה פוליטית, ישראל מצד אחד מזדהה עם ערכי המערב ובכך בעצם עם האוקראינים שנאבקים על חרותם, מצד שני יש לנו אינטרסים צבאיים במרחב שבהם אנו צריכים את רוסיה. מה לדעתך צריכה ישראל לעשות ביחס למשבר?

אני חושב שישראל נוהגת נכון באופן כללי. מבחינה דיפלומטית ישראל תומכת במערב, תשתתף ככל הנראה בגינוי באו"ם ומביעה עמדה נגד התקופנות הרוסית. יש לזכור שגם רוסיה לא בדיוק תומכת בישראל באו"ם, ובכל ההצבעות היא מצטרפת לגוש האנטי ישראלי, כך שהם מבינים שזה לגיטימי שישראל תנקוט בצעד כזה. מצד שני, ישראל סרבה לבקשה לשלוח נשק לאוקראינה, וגם פה היא עשתה צעד נכון. אם ישראל תשלח נשק לאוקראינה הרוסים יכולים להגיב בשליחת נשק מתקדם לסוריה או לאירן באופן שיפגע בעליונות האווירית של צה"ל בסוריה ויהווה איום בטחוני על ישראל. מדינות המערב צריכות להבין שישראל צריכה לשמור על בטחונה ולכן לגיטימי שהיא תשמור על זהירות במה שיכול גרום לה נזק.

ש. איך לדעתך תושפע ישראל מבחינה כלכלית?

למעשה כבר הושפענו כמו שהושפעו בכל העולם. אנו מרגישים בכיס את עליית מחיר הנפט כשאנו באים למלא דלק. אוקראינה נחשבת לאסם התבואה של אירופה ושל העולם, והמלחמה תשפיע על מחירי התבואה באופן שיגיע בסופו של דבר גם אלינו.

 

ש. לסיום, אתה יליד אוקראינה וגדלת שם, האם לדעתך נראה גלי עליה מרוסיה ואוקראינה בעקבות המשבר?

תגובות לכתבה(6):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 6.
    כתוב ומוסבר יפה מאוד (ל"ת)
    זהבה 13/03/2022 17:59
    הגב לתגובה זו
  • 5.
    גגג 02/03/2022 07:59
    הגב לתגובה זו
    אין גבול לחרטטנים זוכר את ברק אומר אסד לא יחזיק רגע פחחחח
  • 4.
    ביידן אתה חלש ביותר איך אתה נותן ידך לרצח עם (ל"ת)
    YOS 02/03/2022 06:26
    הגב לתגובה זו
  • 3.
    Sassi6 02/03/2022 04:50
    הגב לתגובה זו
    היצע הדירות מוגבל, והגדלת מס רכישה תקטין את ...היצע הדירות בשכירות לעולים החדשים מאוקריינה ומרוסיה
  • 2.
    ריאיון מלמד ומעניין (ל"ת)
    איתן 01/03/2022 23:50
    הגב לתגובה זו
  • 1.
    רמי 01/03/2022 20:40
    הגב לתגובה זו
    או שהוא יחוסל ע"י הצמרת הצבאית או שהוא יתאבד. החיילים הרוסים חסרי מוטיבציה וברמה הנמוכה ביותר.
טראמפ ופאוולטראמפ ופאוול

הריבית בארה״ב ירדה ב-0.25% – מה אמר פאוול במסיבת העיתונאים?

הפדרל ריזרב הפחית את הריבית ברבע אחוז לטווח של 4%-4.25% וצופה עוד 2 הורדות ריבית השנה. הבנק המרכזי ציין כי נוכח האינפלציה הגבוהה יפעל בזהירות ויבחן הפחתות נוספות לפי הנתונים

אדיר בן עמי |

בפעם הראשונה השנה ומאז חזרתו של טראמפ לבית הלבן, הריבית בארה״ב ירדה ב-0.25%. החלטת הפדרל ריזרב התקבלה כצפוי לאחר תקופה ארוכה של סימנים להאטה בשוק העבודה והיחלשות בלחצי האינפלציה. מדובר במהלך שנועד להמריץ את הצמיחה ולתמוך בתעסוקה, ומסמן שינוי כיוון מובהק אחרי חודשים של ריבית יציבה ברמות גבוהות. כעת נותר לראות מה פאוול יגיד במסיבת העיתונאים.


הפדרל ריזרב הוריד את הריבית לראשונה מזה תשעה חודשים, אך שמר על גישה זהירה כאשר הפחית אותה ברבע אחוז בלבד. בתום ישיבת מדיניות בת יומיים קבעה ועדת השוק הפתוח של הבנק המרכזי יעד ריבית חדש בטווח של 4%-4.25%, בהתאם לציפיות המשקיעים. עוד לפני ההחלטה העריך שוק החוזים על הריבית בסבירות של 96% שהפד יבחר בהפחתה צנועה זו.


עם זאת, אתגר האינפלציה ממשיך להעיב על קובעי המדיניות. מדד המחירים לצרכן לחודש אוגוסט טיפס כמעט באחוז שלם מעל יעד האינפלציה של 2% שנקבע על ידי הבנק, מה שמעיד כי לחצי המחירים טרם שככו. הפד הדגיש כי ימשיך לעקוב מקרוב אחר הנתונים הכלכליים וכי המשך הורדות ריבית יישקלו בזהירות, בהתאם להתפתחויות בשוק העבודה וברמות המחירים.


בהודעתו ציין הפדרל ריזרב כי זוהי הפחתת הריבית הראשונה לשנת 2025, וכי התחזית החציונית מצביעה על הורדה כוללת של כ-0.5% נוספים עד סוף השנה. עם זאת, לא כולם שותפים לקצב הזה: המושל מירן הצביע בעד הפחתה חדה יותר של חצי אחוז כבר בהחלטה הנוכחית, בעוד שישה בכירים סבורים שלא תהיינה עוד הורדות במהלך השנה ותשעה בכירים מעריכים שתי הפחתות נוספות. עוד הדגיש הבנק כי הסיכונים להיחלשות בשוק העבודה גברו, מה שמעיד על שינוי דגש במדיניות – ממאבק באינפלציה להגנה על התעסוקה והצמיחה.


שוק העבודה 

למרות סימנים ברורים להאטה בשוק העבודה, הפדרל ריזרב הותיר ללא שינוי את תחזיותיו לשיעור האבטלה לשנה הקרובה. לפי התחזית החציונית בעדכון האחרון של תחזיות המדיניות (SEP), שיעור האבטלה צפוי לעלות ל-4.5% עד סוף 2025 – בדיוק כפי שנקבע בתחזיות הקודמות.


רחפן חדש
צילום: רחפן חדש

אובר נכנסת לעולם משלוחי הרחפנים בשיתוף חברה ישראלית

אובר נכנסת לראשונה לתחום משלוחי הרחפנים עם השקעה של עשרות מיליוני דולרים בפלייטרקס הישראלית, שצפויה להפעיל פיילוט משלוחים אוטונומיים בארה"ב עד סוף השנה

תמיר חכמוף |
נושאים בכתבה אובר רחפנים

חברת אובר Uber 2.04%   הכריזה על שיתוף פעולה אסטרטגי עם חברת הרחפנים הישראלית פלייטרקס (Flytrex), שיסמן את ההשקעה הראשונה של אובר בתחום משלוחי הרחפנים, ופותח עבורה ערוץ חדש לעולם הלוגיסטיקה האוטונומית. השירות החדש יושק כפיילוט בארה"ב כבר עד סוף השנה, ויאפשר שילוב של מערך משלוחי הרחפנים של פלייטרקס בתוך פלטפורמת Uber Eats.

על פי הדיווח של החברה, המהלך נועד לבנות רשת שילוח גמישה שתשלים את צי הרכבים, האופניים והשליחים של אובר, ותתרחב לראשונה גם למשלוחים אוויריים אוטונומיים. פלייטרקס, שנחשבת לאחת מארבע ספקיות הרחפנים היחידות שקיבלו אישור FAA לפעילות בטווח מעבר לקו הראייה (BVLOS), כבר ביצעה מעל 200 אלף משלוחים בארה"ב בשלוש השנים האחרונות.

באובר הסבירו כי שילוב הרחפנים של פלייטרקס עם הרשת הגלובלית של מסעדות, סוחרים ולקוחות יאפשר לקצר זמני משלוח, להפחית עלויות ופליטות מזהמים, ולהפוך את הלוגיסטיקה העירונית ליעילה ובטוחה יותר. "אנו נכנסים לפרק הבא, שילוח מהיר ובר קיימא מהאוויר", אמר סרפראז מרדיה, נשיא תחום התחבורה והמשלוחים האוטונומיים של אובר. מנגד, יו"ר פלייטרקס נועם ברדין הוסיף כי "רחפנים אוטונומיים הם העתיד של משלוחי המזון, מהירים, זולים וללא מגע יד אדם. השילוב עם מומחיות הלוגיסטיקה של אובר הוא הצעד שיאפשר לעשות את זה בהיקף עולמי."

החברות מציינות כי מעבר לפיילוט, אובר גם תשקיע הון ישיר בפלייטרקס כדי להאיץ את פיתוח הטכנולוגיה והטמעתה בקנה מידה רחב. אם הפיילוט יצליח, מדובר במהלך שעשוי לשנות את כללי המשחק בתחום ה"לסט מייל" ולהפוך את משלוחי המזון והמצרכים למהירים ודלים יותר בפליטות מזהמים.

חברת הרחפנים פלייטרקס

פלייטרקס (Flytrex) היא חברת טכנולוגיה ישראלית שהוקמה בשנת 2013 על ידי יריב בש ועמית רגב, ומתמחה בפיתוח והפעלה של מערכי משלוחי רחפנים אוטונומיים. החברה פועלת כיום בעיקר בארה״ב, בין היתר במדינות צפון קרוליינה וטקסס, ומבצעת משלוחים של מזון ומצרכים ישירות לחצרות הבתים של לקוחות פרטיים. עד היום השלימה פלייטרקס יותר מ־200 אלף משלוחים, והיא אחת מארבע החברות היחידות שקיבלו אישור מרשות התעופה האמריקאית (FAA) להפעיל רחפנים בטיסות מעבר לקו ראייה (BVLOS) ללא צורך בצופים אנושיים, מה שמוזיל משמעותית את עלויות המשלוחים. החברה גייסה עד כה למעלה מ־100 מיליון דולר ממשקיעים, בהם BRM וג׳ואי לאו, ובחודשים האחרונים הצטרף אליה נועם ברדין, לשעבר מנכ״ל Waze וסגן נשיא בגוגל, כיו״ר, במטרה להוביל את המעבר משלב הפיתוח והרגולציה להתרחבות עסקית רחבת היקף.