ביידן פוטין
צילום: סקיי ניוז
ראיון

"פוטין לא ישיג את מטרותיו גם אם יכבוש את אוקראינה"

ד"ר איגור דווידזון, יליד אוקראינה המתמחה במדינות הגוש הפוסט סובייטי מנתח את המצב הגאופוליטי והכלכלי בעקבות המלחמה באוקראינה; לדעתו אוקראינה היא רק אמצעי, אך פוטין לא ישיג את מטרותיו; הסנקציות הכלכליות לא יכריעו את רוסיה ואין חשש לחזרה לעולם של שני גושים, גם לא עם סין; ישראל פועלת נכון מבחינה דיפלומטית
גיא טל | (6)

כדי להבין יותר טוב את המצב באוקראינה ואת ההשלכות הגאופוליטיות והכלכליות שלו על העולם, ועלינו כאן בישראל שוחחנו עם דוקטור איגור דווידזון. דוקטור דווידזון הוא  מומחה לענייני הגוש הפוסט סובייטי. הוא עשה את הדוקטורט שלו באוניברסיטה העברית בתחום של תפוצה של נשק גרעיני ואת הפוסט דוקטורט באוניברסיטה החופשית של ברלין. לאחרונה הוציא ספר שנקרא Regional Security Governance in Post-Soviet Eurasia. דוקטור דווידזון הוא גם יליד אוקראינה ומכיר היטב את המציאות במדינה ובגוש הפוסט הסובייטי בכלל.

 

ש. אז מה בעצם פוטין רוצה להשיג במהלכים שלו?

כדי להבין מה בעצם פוטין רוצה צריך לחזור קצת אחורה בזמן, כיון שהנושא יותר רחב מהפלישה לאוקראינה. שורשי הקונפליקט הם בעצם עם היציאה האמריקאית מאפגניסטן. אז רצו האמריקאים נוכחות צבאית באזור במדינות המרכז-אסייתיות ששייכות לגוש הסובייטי לשעבר. לכך נוסיף את החשש של פוטין מהתרחבות של נאט"ו מזרחה. על רקע זה פוטין הוציא אולטימטום למערב והציב שלושה תנאים: להרחיק את הנוכחות הצבאית של נאט"ו ממזרח אירופה, ויתור על שאיפת אוקראינה להצטרף לגוש נאט"ו, ואי כניסה של תשתיות צבאיות אמריקאיות או מערביות למרחב הפוסט הסובייטי.

האמריקאים די התעלמו מהבקשות האלו ומאז פוטין מנסה להשתמש בארגז הכלים שברשותו כדי להפעיל לחץ על המערב במטרה לשמור על מה שהוא רואה כאינטרסים הביטחוניים של רוסיה. בהתחלה הוא הכיר במחוזות המורדים הפרו-רוסים באוקראינה, אחרי זה פתח בפלישה, וכעת הוא הקצין אף יותר בכך הכריז על כוננות גרעינית.

מהבחינה הזו ניתן לומר שאוקראינה היא רק אמצעי ולא מטרה בפני עצמה. פוטין לא רואה באוקראינה מדינה עצמאית אלא טריטוריה שצריכה להיות בצורה כזו או אחרת תחת השפעה רוסית, בדומה למדינות אחרות בגוש הפוסט סובייטי. אבל הנושא פה הוא לא אוקראינה אלא האינטרסים הביטחוניים של רוסיה באופן כללי.

 

ש. האם לדעתך פוטין יצליח להשיג את המטרות הללו?

מבחינת המטרה המרכזית, שכפי שאמרנו היא להרחיק את הנוכחות הצבאית של נאט"ו ממזרח אירופה, הוא משיג בדיוק ההיפך. הארצות שהיו שייכות לגוש המזרחי בזמן המלחמה הקרה דווקא מתרחקות יותר מרוסיה, חוששות ממנה, ותנסנה להתעצם מבחינה צבאית, לרכוש נשק, לחזק את את נוכחות נאט"ו בתחומן ולחזק את הקשרים עם האמריקאים.

מבחינת המטרה הנוספת, החלפת השלטון באוקראינה ושינוי המצב הפוליטי במדינה, יתכן מאד שהוא יצליח. אוקראינה אמנם נלחמת בצורה הירואית ומגיעה להישגים מפתיעים, כנראה שפוטין לא חשב שזה יהיה כל כך קשה מבחינתו, אבל לרוסיה יש עוצמה צבאית עדיפה ועם הזמן ייתכן שהוא יצליח להשיג הישגים שם.

 

ש. המערב הטיל סנקציות משמעותיות על רוסיה. האם הסנקציות יכולות להשיג את מטרתן ולשנות את תוכניותיו של פוטין?

הסנקציות אמנם משמעותיות וישפיעו מאד על כלכלת רוסיה, אבל אין להן כל כך סיכוי להשפיע על פוטין עצמו מבחינה פוליטית. צריך להבין שרוסיה היא כבר הרבה מאד שנים לא באמת דמוקרטיה. למרות שיש שם מעין בחירות, פוטין הוא דיקטטור שלא תלוי ברצון העם. ברוסיה גם אין כל כך אפשרות להתפתחות של מחאה עממית בגלל הסכנה של עונשים חמורים מהשלטון. לכן לחץ עממי לא יכול להביא לשינוי מדיניות של פוטין. ניקח לדוגמה את אירן, אף על פי שהמצב לא לגמרי דומה. גם אירן נתונה תחת סנקציות כלכליות מאד קשות, והיא אף נותקה מהסוויפט, ובכל זאת זה לא הביא לשינוי מדיניותה בתחום הגרעין. קשה לראות את זה קורה גם ברוסיה.

קיראו עוד ב"גלובל"

 

ש. האם יש צעדי נגד כלכליים שרוסיה יכולה לנקוט בתגובה?  

למעשה רוסיה כבר נקטה בצעדי תגובה כלכליים. כנגד החלטות מדינות המערב על איסורי טיסה, רוסיה הודיעה על סגירת השמיים בחזרה. פוטין אמר אמש שהם יגיבו בעוצמה על הסנקציות, אך לא פירט באיזו דרך. אבל באמת, בשונה מהעוצמה הצבאית הרוסית, מבחינה כלכלית, להוציא ייצוא נפט וגז, אין לרוסיה  יכולת להטיל סנקציות משמעותיות על המערב. היקף הכלכלה הרוסית הוא קטן במונחי תמ"ג לנפש ביחס למערב ולכן אין צעדי נגד ממשיים שרוסיה יכולה לנקוט.

 

ש. יש תחום אחד שהמערב כולו תלוי בו ברוסיה, תחום האנרגיה, האם יש סיכוי להפסקת אספק הרוסית למערב?

רוסיה נקטה באיום כזה, וצריך לראות איך זה מתפתח, אך קשה לראות את זה קורה בפועל, כיון שזהו מקור ההכנסה העיקרי של רוסיה. זה יכולה להיות בעיה מאד גדולה לרוסיה אם הם ירחיקו לכת בכיוון הזה, כי בעצם הם ירו לעצמם ברגל.

 

ש. חיינו בעבר בעולם של שני גושים, האם יש אפשרות להתגבשות גוש כלכלי כמשקל נגד למערב?

 גוש כלכלי של מדינות פוסט ברה"מ כבר קיים. הארגון נקרא האיחוד הכלכלי של אירו-אסיה (EAEU) וחברות בו רוסיה, ארמניה, בלארוס, קזחסטן, וקירגיזסטן. באופן מפתיע גם אירן שוקלת להצטרף לגוש הזה, אם כי אין לדעת איך זה יתפתח.

יחד עם זאת חשוב להדגיש שאין זה דומה כלל לגוש המזרחי שהיה בעבר. ראשית, מדובר במדינות חלשות כלכלית הרבה יותר, והן לא באמת מהוות אלטרנטיבה כלשהי לעוצמה הכלכלית המערבית. הארצות האלו יותר תלויות ברוסיה מאשר יכולות לספק לה תמיכה. הן תלויות בהלוואות ממנה, באנרגיה שלה ועוד.

הבדל משמעותי נוסף הוא הדבק האידיאולוגי שלא קיים במקרה הזה. בעבר זה היה קומניזם נגד קפיטליזם. כיום ברית נאט"ו מאוחדת תחת ערכים של דמוקרטיה, שוק חופשי וכדו', אבל הגוש מזרחי הזה הוא גוש של אינטרסים כלכליים ואחרים. אין דבק אידיאולוגי שמציב אלטרנטיבה. זוהי ברית אינטרסים, ולאותן מדינות החברות בברית יש גם אינטרסים במערב, שקשה לראות אותן מוותרות עליהן לטובת רוסיה. קזחסטן לדוגמה מוכרת אף היא גז למערב, כך שלא נראה שבאמת נחזור לעולם של שני גושים.

 

ש. אבל אולי גוש שיכלול את סין ורוסיה, ואולי מדינות נוספות כמו אירן כן יהיה אלטרנטיבה שתחזיר אותנו לעולם דו גושי עם שני מוקדי כוח כפי שהיה בעבר?

זה נכון שלרוסיה ולסין יש קשרים רבים, וסין אף קונה את הגז והנפט הרוסיים מה שמקל על רוסיה להתגבר על הסנקציות המערביות, וכן הן תומכות אחת בשניה בנושאים שונים. יחד עם זאת גם פה אין זהות אידיאולוגית, ולסין יש גם אינטרסים משלה במערב, שכן היא תלויה בו לצורך המשך הצמיחה הכלכלית שהיא כל כך זקוקה לה. לכן אני לא רואה אפשרות שסין תקים יחד עם רוסיה ברית כזו שתהווה אלטרנטיבה לכוח של ארצות הברית וארצות נאט"ו כי זה לא אינטרס של סין לעשות דבר כזה כרגע.

 

ש. נהיה עכשיו קצת יותר פרובינציאלים ונמקד את המבט בהשפעות המשבר על ישראל. ראשית מבחינה פוליטית, ישראל מצד אחד מזדהה עם ערכי המערב ובכך בעצם עם האוקראינים שנאבקים על חרותם, מצד שני יש לנו אינטרסים צבאיים במרחב שבהם אנו צריכים את רוסיה. מה לדעתך צריכה ישראל לעשות ביחס למשבר?

אני חושב שישראל נוהגת נכון באופן כללי. מבחינה דיפלומטית ישראל תומכת במערב, תשתתף ככל הנראה בגינוי באו"ם ומביעה עמדה נגד התקופנות הרוסית. יש לזכור שגם רוסיה לא בדיוק תומכת בישראל באו"ם, ובכל ההצבעות היא מצטרפת לגוש האנטי ישראלי, כך שהם מבינים שזה לגיטימי שישראל תנקוט בצעד כזה. מצד שני, ישראל סרבה לבקשה לשלוח נשק לאוקראינה, וגם פה היא עשתה צעד נכון. אם ישראל תשלח נשק לאוקראינה הרוסים יכולים להגיב בשליחת נשק מתקדם לסוריה או לאירן באופן שיפגע בעליונות האווירית של צה"ל בסוריה ויהווה איום בטחוני על ישראל. מדינות המערב צריכות להבין שישראל צריכה לשמור על בטחונה ולכן לגיטימי שהיא תשמור על זהירות במה שיכול גרום לה נזק.

ש. איך לדעתך תושפע ישראל מבחינה כלכלית?

למעשה כבר הושפענו כמו שהושפעו בכל העולם. אנו מרגישים בכיס את עליית מחיר הנפט כשאנו באים למלא דלק. אוקראינה נחשבת לאסם התבואה של אירופה ושל העולם, והמלחמה תשפיע על מחירי התבואה באופן שיגיע בסופו של דבר גם אלינו.

 

ש. לסיום, אתה יליד אוקראינה וגדלת שם, האם לדעתך נראה גלי עליה מרוסיה ואוקראינה בעקבות המשבר?

תגובות לכתבה(6):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 6.
    כתוב ומוסבר יפה מאוד (ל"ת)
    זהבה 13/03/2022 17:59
    הגב לתגובה זו
  • 5.
    גגג 02/03/2022 07:59
    הגב לתגובה זו
    אין גבול לחרטטנים זוכר את ברק אומר אסד לא יחזיק רגע פחחחח
  • 4.
    ביידן אתה חלש ביותר איך אתה נותן ידך לרצח עם (ל"ת)
    YOS 02/03/2022 06:26
    הגב לתגובה זו
  • 3.
    Sassi6 02/03/2022 04:50
    הגב לתגובה זו
    היצע הדירות מוגבל, והגדלת מס רכישה תקטין את ...היצע הדירות בשכירות לעולים החדשים מאוקריינה ומרוסיה
  • 2.
    ריאיון מלמד ומעניין (ל"ת)
    איתן 01/03/2022 23:50
    הגב לתגובה זו
  • 1.
    רמי 01/03/2022 20:40
    הגב לתגובה זו
    או שהוא יחוסל ע"י הצמרת הצבאית או שהוא יתאבד. החיילים הרוסים חסרי מוטיבציה וברמה הנמוכה ביותר.
אלי גליקמן נשיא ומנכל צים
צילום: איתי רפפורט, חברת החדשות הפרטית

הצעה נוספת לרכישת צים - מה הסיכויים לעסקה?

על שני הכובעים של גליקמן ועל הסיכויים שלו לקבל בהמשך את השליטה בצים

מנדי הניג |
נושאים בכתבה צים אלי גליקמן

המאבק על השליטה בחברת הספנות צים מתעצם, עם הצעה נוספת מ-MSC השווייצרית אחת מחברות הספנות הגדולות בעולם. לפני כשבועיים  קיבל הדירקטוריון הצעה ראשונית מהפג-לויד הגרמנית ועל פי ההערכות גם יש התעניינות ממארסק הדנית. צים, שנסחרת בוול סטריט בשווי שוק של כ-2.3 מיליארד דולר, נסחרת לכאורה מתחת למזומנים שלה ובמכפיל רווח נמוך, אך צריך לזכור שיש לה התחייבויות גדולות בגין רכישת ספינות. בפעול אין לה מזומנים של מיליארדים. אך יש לה יתרון גדול שאותה רוצים הרוכשים הפוטנציאלים - צי אוניות יחסית חדש עם יעילות תפעולית ויכולת תחרותית טובה.

עם זאת, הסיכוי שהמדינה תמכור את צים לידיים זרות נמוך. צים ואל על דומות מהבחינה הזו - הן נכס ביטחוני ואסטרטגי ולכן למדינה יש מניית זהב ויכולת להשתמש בפלטפורמה והתשתית של החברות בזמן חירום. את אל על מכרו רק לאחר שמשפחת רוזנברג הסכימה לתנאים האלו. גוף זר יתקשה להתמודד ולהסכים לחבילת התנאים שיוטלו עליו. מה גם שזה בשעת חירום ומלחמה מסמן אותו כ"תופס צד". האם נראה לכם שבזמן מלחמה בעזה חברה דנית או שוויצרית תסכים שצים שבשליטתה תעביר סחורה של נשק לישראל? מראש הסיכוי שהחברות האלו ישקיעו בנכס ביטחוני בישראל קטן מאוד.

אבל זה מעיר את המניה - הדיבורים, כתבות, ראיונות מעלים את המניה וזה חלק מהעניין. השבחת הערך לא צריכה לחכות לסוף התהליך, אותם משקיעים שנמצאים כעת בעימות מול הנהלת החברה כבר רואים את המניה עולה. הם רוצים להחליף את הדירקטוריון (3 נציגים) כדי להשביח את החברה, ומלאכתם כבר נעשית דרך התעניינות בחברה.  

כך או אחרת, השיחות מול רוכשים פוטנציאלים נתקלים בהתנגדות חריפה מוועד עובדי צים. בקשר להפג-לויד הם טוענים כי החברה הזו שמוחזקת על ידי קטאר וסעודיה (12%, 10%בהתאמה) לא תעמוד לצד ישראל בזמן חירום - "רכישה כזו תפגע ברציפות שרשרת האספקה, כפי שנראה במשברי 2021-2023", כתב יו"ר הוועד אורן כספים במכתב למשרד התחבורה.

MSC, עם צי של 800 אוניות בבעלות משפחת אפונטה, בוחנת כניסה כדי להתחזק באגן הים התיכון. אבל, גם כאן, נראה שהסיכוי להסכמות עם המדינה נמוכות. במקביל אנליסטים המכסים את המניה מספקים לה מחיר יעד נמוך מהמחיר הנוכחי כשהם מבליטים את "הדיסקאונט הביטחוני". צים מקבלת דיסקאונט לעומת חברות אחרות בגלל היותה חברה ישראלית שבעצם נשלטת בצורה כזו או אחרת על ידי הממשלה. 

משקיעים  AIמשקיעים AI

לקראת שבוע המסחר בוול סטריט - מה חושבים האנליסטים?

אחרי הורדת הריבית של הפד' אנחנו צועדים אל שבוע עם לוח אירועי מאקרו צפוף, דוחות של ענקיות צריכה וטכנולוגיה, כשהשאלה הגדולה היא האם ההאטה בשוק העבודה ובאינפלציה מספיקה כדי להצדיק עוד הקלות מוניטריות, או שאנחנו נכנסים לתקופת "המתנה" שבה כל נתון יקבל משקל גבוה וינדנד את הסנטימנט

מנדי הניג |
נושאים בכתבה וול סטריט

שבוע המסחר הקרוב בוול סטריט נפתח אחרי החלטת ריבית שהייתה צפויה מראש, אבל למרות זאת השאירה אחריה לא מעט סימני שאלה. הפד' הוריד את הריבית ב-0.25% לרמה של 3.5%-3.75%, צעד שכבר היה מתומחר בשווקים בהסתברות של כ-90%, אבל המסר שעלה ממסיבת העיתונאים ומהעדכונים הנלווים היה הרבה יותר מורכב. מצד אחד, הבנק המרכזי, בראשות ג'רום פאוול כבר מאותת לנו שהמדיניות שלו כבר קרובה לניטרלית. מצד שני, הוא מדגיש שיש חוסר ודאות גבוה, בעיקר סביב שוק העבודה והיכולת של הכלכלה האמריקאית להמשיך לצמוח בלי להיכנס להאטה חדה.

המשקיעים מנסים להבין האם מדובר בתחילתו של מסלול הפחתות ברור, או דווקא בתקופה ארוכה של המתנה, שבה כל החלטה תיגזר מנתון כזה או אחר, בלי התחייבות מוקדמת.


הפד' עוצר עכשיו כדי להעריך את ההשפעה על הכלכלה

יוני פנינג ממזרחי טפחות מעריך שהפחתת הריבית האחרונה לא הייתה אירוע משנה כללים. לדבריו, עצם ההפחתה לא הפתיעה את השווקים, אבל ההרחבה המחודשת של מאזן הפד והדגש על נושא הנזילות היו משמעותיים יותר.

פנינג מציין כי יו"ר הפד ג’רום פאוול תיאר את המדיניות הנוכחית כניטרלית, הן מבחינתו והן מבחינת חברי ה-FOMC, זאת מול אינפלציה שעדיין גבוהה מדי, אבל גם מול סימנים ברורים להתקררות בשוק התעסוקה. לדבריו, הפד מוכן כעת לעצור ולבחון האם הריבית המרסנת מחלחלת במלואה לכלכלה, ולא ממהר להתחייב להפחתות נוספות.

בהתייחסות לשוק העבודה, פנינג מצביע על כך שמספר המשרות הפנויות בארה"ב עלה משמעותית בספטמבר ובאוקטובר, עם תוספת של כ-430 אלף משרות בספטמבר ועוד כ-12 אלף באוקטובר, לרמה של כ-7.67 מיליון משרות. עם זאת, הוא מדגיש כי עיקר הגידול מגיע מענפי השירותים ובשכר נמוך, מה שמרמז על השפעות של צמצום עובדים זרים ולא בהכרח על התחזקות רחבה של הביקוש לעובדים.