מארק צוקרברג פייסבוק
צילום: פייסבוק

פייסבוק תיחקר בחשד שבעזרת נתוני מפרסמים התחרתה בהם בזירת המסחר שלה

לפייסבוק כ-7 מיליון מפרסמים וב"מרקטפלייס" שלה מיליארד קונים מדי חודש, כך לפי דברי צוקרברג. האינטרס של פייסבוק הוא שהעסקאות יבוצעו אצלה ולא באתר חיצוני של לקוחותיה. באיחוד האירופי ובריטניה פתחו בחקירה, שמזכירה אחת אחרת נגד אמזון
איתי פת-יה |

בעוד שהאיחוד האירופי ובריטניה מתכתשות זו עם על מחלוקות באשר להפצת חיסוני הקורונה, הנה נושא אחד בו שני הצדדים נוקטים קו אחיד: הן באיחוד והן בבריטניה פותחים בחקירת הגבלים עסקיים נגד פייסבוק בחשד שזו הפרה את חוקי התחרות, כשהשתמשה בדאטה אליו הייתה חשופה דרך המפרסמים בפלטפורמה שלה, ועשתה בו שימוש בזירת המסחר שלה – זו שבה משתמשים ודפים מציעים למכירה מוצרים, חדשים וישנים.

למעשה, באופן רשמי לא הוכרז על שיתוף פעולה כלשהו, כי אם על פתיחת חקירות נפרדות נגד הרשת החברתית. כדי לקבל פרופורציות נזכיר כי ינשם כ-7 מיליון עסקים בעולם מפרסמים דרך פייסבוק, ולפי המייסד והמנכ"ל מארק זוקרברג, ברקע הקורונה, למעלה ממיליארד משתמשים מכרו או קנו דרך זירת המסחר שלה מדי חודש, כך אמר באפריל האחרון.

"בכלכלה הדיגיטלית של ימינו, אסור שדאטה תשמש לעיוות התחרות", כך אמרה מרגרטה וסטגר, נציבת התחרות של האיחוד. "נבחן בפירוט אם הנתונים שבידי פייסבוק נותנים לה יתרון לא חוקי מבחינת התחרות בתחום הפרסום הדיגיטלי. אנשים קונים ומוכרים סחורות מדי יום ברשת, ופייסבוק מתחרת עם החברות מהן היא אוספת נתונים". עוד יבחנו באיחוד האם זירת המסחר עושה גם שימוש בנתוני משתמשי הרשת החברתית עצמה כדי למשוך אותם אליה ובכך מקבלת יתרון גם על פני שירותי פרסום אינטרנטי אחרים. וסטגר עצמה כבר עמדה מאחורי חקירות נגד גוגל, אמזון ואפל, שנקנסו בסך מצרפי של קרוב ל-10 מיליארד דולר. יותר טוב מכלום, אך לא משהו להתרגש ממנו.

אותה זירת מסחר שבלב החקירות הנוכחיות הוקמה עוד ב-2016 על ידי פייסבוק, והיא זמינה ב-70 מדינות שונות. לפני כשנה בפייסבוק אף השיקו שירות נוסף בשם פייסבוק שופס המיועד לחנויות, ולא למשתמשים פרטיים שמוכרים או קונים פריטים. פייסבוק שופס מאפשרת להפוך את דף החנות, בפייסבוק או באינטסטגרם, לחנות אינטרנטית של ממש, שמייתרת את הצורך בהעברת הלקוחות מחוץ לפלטפורמה שלה, לאתר ייעודי בו רק יבצעו את התשלום.

בממלכה האנגלית מצדם מתכננים חקירה נרחבת יותר, כזו שתבחן איך בדיוק פייסבוק אוספת נתונים מהמפרסמים וכן את הפיצ'ר שמאפשר להשתמש בחשבון הפייסבוק הקיים כדי להרשם לשירותים נוספים, ובכך מאפשר לפייסבוק גישה למידע נוסף, ואיך הדבר מסייע לזירת המסחר של פייסבוק וכן לפייסבוק דייטינג.

"בכוונתנו לחקור באופן יסודי את השימוש של פייסבוק בדאטה כדי לדעת האם הפרטיקות העסקיות שלה מעניקות לה יתרון לא הוגן בתחומי השידוכים ברשת והפרסום המקוון", נכתב בהודעתו של אנדראה קוסלי, המפקח הבריטי על התחרות. "כל יתרון שכזה עשוי להקשות על קיומן של המתחרות של פייסבוק, לרבות עסקים חדשים וקטנים, והדבר עשוי להביא להפחתת אפשרויות הבחירה של הצרכנים", אמר.

בפייסבוק מצדם אמרו שהם ישתפו פעולה באופן מלא עם החקירות באיחוד ובבריטניה, זאת במטרה "להוכיח עד כמה אין להן ערך", נמסר בהודעת הרשת החברתית. "זירת המסחר ושירותי הדייטים שלנו מציעים לאנשים יותר אפשרויות ושני השירותים פועלים בסביבה תחרותית ביותר מול הרבה שחקניות גדולות".

קיראו עוד ב"גלובל"

החקירות הללו מזכירות חשדות שהופנו כלפי אמזון, על כך שהיא עושה שימוש במידע אליו היא חשופה דרך מוכרים בפלטפורמה שלה כדי לפתח מוצרים שיש להם ביקוש תחת המותג הפרטי ולדעת איך לתמחר אותם. בארצות הברית אף הגיע הבעלים ועד לאחרונה המנכ"ל ג'ף בזוס להעיד על הסוגיה בפני הקונגרס, ובאיחוד האירופי, הגישה וסטגייר תביעה נגד אמזון בנושא בסוף 2020. לפייסבוק אין כידוע שום מותג פרטי והיא לא מוכרת מוצרים, אך האינטרס שלה הוא שעסקה תבוצע דרך זירת המסחר שלה – ולא דרך אתר חיצוני של מי מהמפרסמים דרכה.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
מוריץ שולאריק, נשיא מכון הכלכלה העולמית בקיל. קרדיט: רשתות חברתיותמוריץ שולאריק, נשיא מכון הכלכלה העולמית בקיל. קרדיט: רשתות חברתיות

"פולקסווגן, ב.מ.וו ומרצדס לא ישרדו במתכונת הנוכחית עד סוף העשור"

מוריץ שולאריק, נשיא מכון הכלכלה העולמית בקיל, טוען כי פולקסווגן, ב.מ.וו ומרצדס-בנץ לא ישרדו במתכונתן הנוכחית עד סוף העשור; לדבריו, גרמניה תקועה בדיון “מופנה אחורה” במקום להשקיע בדור הבא של התחבורה: הרכב החשמלי והאוטונומי, ואומר כי “העתיד הוא נהיגה אוטונומית, לא נוסטלגיה”

רן קידר |

הסערה האחרונה בתעשיית הרכב הגרמנית התפרצה בעקבות ראיון טלוויזיוני שבו הזהיר פרופ’ מוריץ שולאריק, נשיא מכון הכלכלה העולמית בקיל ואחד מהקולות המשפיעים בכלכלה האירופית, כי ייתכן ששלושת יצרניות הרכב הגדולות בגרמניה, פולקסווגן, ב.מ.וו ומרצדס-בנץ, לא ישרדו במתכונתן הנוכחית עד סוף העשור. "אני לא רואה סיכוי ממשי לכך שבשנת 2030 הן ייראו כפי שהן נראות היום", אמר שולאריק. "אם התעשייה הזו לא תשנה כיוון, היא תחדל להתקיים במבנה הנוכחי". 

לדבריו, ייתכן שגרמניה תצטרך לאמץ "פתרון בסגנון וולוו", כלומר, כניסת משקיע אסטרטגי זר, אולי סיני, שיביא עמו טכנולוגיה, הון ושווקים חדשים. שולאריק הזכיר כי וולוו השוודית שייכת מאז 2010 לקבוצת ג'ילי הסינית, מהלך שהציל את החברה ממשבר והחזיר אותה לקדמת הבמה העולמית. 

הדיון מסתכל אחורה 

הביקורת של שולאריק אינה כלפי החברות בלבד, אלא גם כלפי השיח הציבורי והפוליטי בגרמניה. לדבריו, המדינה עסוקה בויכוחים מיושנים על תעשיית הדיזל והאנרגיה במקום להתמודד עם האתגר הבא: הרכב האוטונומי. "יש לי חשש אמיתי שאנחנו שוכחים את המהפכה הבאה", אמר. "בזמן שאנחנו מתווכחים על מה שהיה, סין וארה”ב כבר משקיעות הון עתק במערכות נהיגה אוטונומיות ובינה מלאכותית לרכב". 

שולאריק טען כי אם גרמניה לא תבצע שינוי מיקוד טכנולוגי אמיתי, היא תמצא עצמה מאחור בעידן שאחרי המנוע החשמלי, עידן הנהיגה החכמה. 

תגובות נגד: “תחזית מנותקת מהמציאות” 

יו״ר התאחדות תעשיית הרכב הגרמנית (VDA) דחתה את תחזיתו של שולאריק וכינתה אותה “אבסורדית”. לדבריה, היצרניות הגרמניות הן עדיין “חברות מצליחות ובעלות עתיד,” אך הן סובלות ממדיניות אנרגיה לא עקבית, עלויות ייצור גבוהות ומיסוי מכביד. פוליטיקאי בכיר מהמפלגה הירוקה, שהינו המועמד לתפקיד ראש ממשלת באדן-וירטמברג, לב תעשיית הרכב, הביע אופטימיות זהירה: “דיימלר לא תהיה בידיים סיניות כל עוד נעשה את העבודה שלנו,” אמר. “אם כולנו, החל בממשלה וכלה במהנדסים, ניקח אחריות, נוכל לשמור על המובילות של גרמניה בתחום התחבורה.” 

המשבר בתעשיית הרכב הגרמנית 

הפסדי עתק וירידות חדות ברווחיות מציבים את תעשיית הרכב הגרמנית בנקודת מפנה. פולקסווגן ופורשה דיווחו על הפסדים של מיליארדי יורו, ומרצדס-בנץ רשמה ירידה של 50% ברווח הנקי ברבעון האחרון. במקביל, הייצור הסיני הזול של רכבים חשמליים, לצד מכסים אמריקניים גבוהים ומדיניות אירופית מסורבלת, חונקים את כושר התחרות של היצרניות האירופיות. 

בנוסף, שערוריית הדיזל-גייט ממשיכה לפגוע באמון הצרכנים ובמיתוג “Made in Germany”. 

משקיעים עובדים AIמשקיעים עובדים AI

לקראת שבוע המסחר: וול סטריט מחפשת כיוון - מה חושבים האנליסטים?

יותר מ-80% מהחברות ב-S&P 500 עקפו את הציפיות - אבל השוק אדיש והמדד עלה רק ב-1.3% מאמצע אוקטובר; האם "הציפיות הפרפקטציוניסטיות" הן אלו שידרדרו את וול סטריט?

מנדי הניג |
נושאים בכתבה וול סטריט

זו עונת הדוחות הכי טובה מאז 2021, אבל נראה שגם לשוק זה כבר לא מספיק. יותר מ-80% מהחברות ב-S&P 500 שפרסמו עד עכשיו את התוצאות שלהן לרבעון השלישי הצליחו להכות את תחזיות האנליסטים, אבל השוק אדיש. מדד הדגל עלה מאז אמצע אוקטובר רק ב-1.3%, בזמן שהחברות עצמן מדווחות על שיאים ברווחיות ובהכנסות. תחשבו על זה. נשארו רק 50 חברות שיביאו לנו תוצאות, כשריכוז מרשים של חברות מביאות תוצאות מעל הציפיות, ההישג הכי הגדול מזה שנים. ובכל זאת, זה לא מקבל ביטוי בתשואות, גם על פי מחקר שעשו בגולדמן זאקס, מניות שהיכו את התחזיות רשמו עלייה ממוצעת של 0.3% בלבד ביום שאחרי הדוח שזה חצי מהממוצע ההיסטורי.

מה ההסבר לזה? התשובה נמצאת בשאלה. אנחנו הגענו לעונת הדוחות הזאת אחרי חודשים של עליות ועם ציפיות בשמיים. השווקים רצים 4 חודשים ברצף, אז זה לא מפתיע שאפילו תוצאות טובות מתקבלות בסוג של עייפות ואדישות.

בשבוע שעבר הנאסד"ק רשם את הירידה השבועית החדה ביותר שלו מאז אפריל, וזה מגיע בעקבות חששות שהחברות משקיעות יותר מדי בפרויקטים של AI. גם נתוני התעסוקה והצריכה הצביעו על האטה קלה, וזה הוביל את ה-S&P 500 לסיים את השבוע בירידה של 1.6%.

מניות הטכנולוגיה נסחרות היום במכפילים גבוהים, לפעמים עשרות ואפילו מאות פעמים על הרווח העתידי. מדד המכפיל המתואם שילר עלה לרמות שנראו רק פעם אחת בעבר - בתקופת בועת הדוט-קום. לכן, השוק מתקשה להתרגש מדוחות טובים הוא כבר מתמחר "שלמות". המשקיעים מסתכלים קדימה - אל ההשקעות של המאות מיליארדים ב-AI, אל ההוצאות הקפקס המטורפות ושואלים את עצמם מתי כל זה יתורגם לרווחים.

וזה מוביל לזה שגם כשחברות כמו מטא Meta Platforms 0.45%   , פלנטיר Palantir 1.65%    או רובין הוד Robinhood 2.58%   מציגים רבעון עם תוצאות שיא, המניות שלהן צונחות. מטא איבדה 11% אחרי שחשפה עלייה נוספת בתקציבי ה-AI שלה; פלנטיר ירדה 8% למרות תחזית אופטימית לשנה כולה; ורובין הוד, שהציגה רווח שיא, נחתכה ב-11% אחרי שההוצאות שלה עלו מהצפוי. זה מראה לנו שוק עייף ועצבני. שוק כלל לא סלחן. שוק שבוחן לאן הוא הולך מכאן.