קרן פידליטי חותכת בחצי את השווי של אנט בצל הקפאת ההנפקה
קרן פידליטי חותכת בחצי את הערכת השווי של ענקית הפינטק הסינית אנט של מייסד עליבאבא ג׳ק מא. בצל דחיית ההנפקה עקב החיכוכים מול הרשויות בסין, עוד בפברואר הורידו בפידליטי את הערכת השווי ל-144 מיליארד דולר, לעומת 295 מיליארד דולר באוגוסט, אז עוד האופק נראה ורוד, כך לפי מסמכים שהגישה פידליטי לרשויות בארה״ב.
שווי הופך את פידליטי למופסדת על ההשקעה באנט, אליה נכנסה ב-2018 לפי שווי של 150 מיליארד דולר. לא רק בפידליטי הורידו את הערכת השווי, גם קרן וורבורג פינקוס שמשקיעה באנט קיצצה את השווי שלה לטווח של 200-250 מיליארד דולר. בבלומברג מעריכים שאם יחולו על אנט כללי הפיקוח הסינים החלים על הבנקים במעצמה האסיאתית, השווי אף עשוי לרדת לרמה של 11 מיליארד דולר.
ההנפקה, שתוכננה לדצמבר, אמורה הייתה להיות הגדולה בהיסטוריה מבחינת הסכום המגוייס - 37 מיליארד דולר, כשבכך הייתה עוקפת את חברת הנפט הסעודית אראמקו שגייסה 29.4 מיליארד דולר. הצרות התחילו להגיע כזכור לאחר התבטאויות ביקורתיות של מא על הרגולטור הסיני - וזה מצדו הודיע על הקפאת ההנפקה - לא כעונש, כביכול, אלא כדי לבצע בדיקה מעמיקה יותר סביב החברה.
לפי דיווח של הוול סטריט ז׳ורנל משבוע שעבר, הרשויות בסין התניעו בתחילת השנה חקירה נוספת, ובלבה הפעם האישור המהיר באופן חריג שקיבלה אנט להתקדם לעבר ההנפקה. במוקד נמצאים אותם רגולטורים שנתנו אור ירוק לדבר, לצד פקידים מקומיים שתמכו במהלך וגופים ממשלתיים כמו קרן העושר או חברת הביטוח צ׳יינה לייף שהיו יוצאים נשכרים מהמהלך. עוד נבדק הקשר בין מא לאותם גורמים. תולדה אפשרית מהחקירה היא הידוק הפיקוח על חברות שינפיקו בבורסת STAR בשגנחאי (המחרה הסינית לנאסד״ק), כך שרק חברות שעיסוקן העיקרי הוא טכנולוגי יוכלו להירשם אליה, כך לפי הדיווח.
- חובות של 800 מיליון אירו והפסדי ענק: האם אינטר בדרך לפשיטת רגל?
- אינטר מזנקת ב-24% אחרי שהודיעה שתגייס 38 מיליון שקל
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
אנט גרופ היא חטיבת התשלומים של ענקית האינטרנט עליבאבא, שמחזיקה כ-33% ממניותיה, ומא עצמו מחזיק כ-4% מעליבאבא. הרגולטורים בסין דורשים שבאנט יפרידו את פעילות אפליקציית התשלומים בנייד, עלי-פיי, משאר העסקים - דבר שצפוי לפגוע בסינרגיה בין פעילויות החברה. לעלי-פיי מעל 700 מיליון משתמשים פעילים מדי חודש, ולבד ממנה אנט מציעה מוצרים פיננסיים החל מביטוח ועד ניהול השקעות. חלק גדול מהמודל העסקי שלה מבוסס על מכירת מוצרים טכנולוגיים פיננסיים מהם היא רואה עמלות קבועות.
באנט נדרשים כמו כן לפתוח את אפליקציית עלי-פיי לתחרות, להגביר את הפיקוח על האופן בו החברה ״דוחפת״ ללקוחות הלוואות צרכניות, וכן להקפיד יותר על אבטחת המידע. עוד נדרשת החברה להפסיק את פעילות הפקדונות הפופולרית של Yu’ebao.
השלטון הסיני באופן כללי מעוניין בהקשחת הפיקוח על חברות הענק מחשש שיקחו את מקומן של גופים ממשלתיות (הנשיא שי ג׳ינפינג מצדו אמר כי הוא בעד עידוד התחרות תוך הגבלת הענקיות). בורסת סטאר שהוזכרה קודם לכן הושקה ביולי 2019, ובעוד שעד נובמבר האחרון, אז עלה מא על מסלול התנגשות עם הרגולטורים, רק 12 הנפקות מתוכננות בוטלו, במרץ המספר הגיע כבר ל-76. כלומר 64 חברות עשו אחורה פנה, כשככל הנראה להידוק הפיקוח חלק נכבד בדבר.
- טראמפ הופך את ההגירה לאמריקה לעניין של כסף גדול: ויזה ב-100 אלף דולר, תושבות במיליון
- שוק הקוונטום מתחמם: חוזים גדולים דוחפים את ריגטי ואיון-קיו למעלה,
- תוכן שיווקי צברתם הון? מה נכון לעשות איתו?
- המניה שתזנק מחר ב-5% למרות דילול המשקיעים
עליבאבא עצמה ספגה באחרונה קנס בסין של 2.8 מיליארד דולר על ניצול כוחה המונופוליסטי ופגיעה בתחרות. גובה הקנס שקול ל-4% מההכנסות ב-2019, כשבשוק צפו כי על החברה יושת תשלום גבוה מכך. בהקשר זה יצוין כי השלטונות אף הורו לעליבאבא לצמצם את אחזקותיהבשוק התקשורת שנפרשות על רשתות חברתיות ואתרי חדשות, אחרי שהתעוררו לגלות את השפעתה האפשרית העצומה של חברות הקשורות אליה על דעת הקהל.
צילום: Brett Sayles, Pexelsלא רק AI: הנישה החדשה והצומחת שמתפתחת במקביל לתחום הלוהט
כשהבינה המלאכותית והאוטומציה הם שני המגזרים הטכנולוגיים הכי צומחים בעולם, הם זקוקים לצדם לתשתיות מתאימות. Equinix, אחת החברות המובילות בעולם בהקמת מרכזי נתונים, היא רק דוגמה אחת לחברות שנהנות מהטרנד. וגם: למה למרות העלייה של מניית סופטבנק, וול סטריט ממשיכה לאהוב אותה
בפברואר 2024 עדכנתי כתבות עבר שעשיתי על ענקית האחזקות-השקעות היפנית סופטבנק (סימול:SFTBY) תחת הכותרת "הקונגלומרט היפני שוול סטריט לא אוהבת משקף פוטנציאל גדול". היתה זו כתבה שלישית או רביעית על החברה מאז תחילת המאה. מאז הכתבה המניה עלתה בקרוב ל-200%, אלא שבמהלך השנה האחרונה ולמרות העלייה במחיר וול סטריט מחבבת יותר ויותר את הקונגלומרט היפני הגדול שהקים ב-1981 היזם מסאיושי סאן, אז בן 24. מאז, סאן ללא ספק מצליח להוכיח שהוא קורא נכון את התפתחות מהפכת האינפורמציה ופועל בהתאם, וזאת למרות אישיות מוזרה ולקיחת סיכונים אדירים שלמעשה גרמו לאנליסטים להגדירו כ"ספקולנט".
סאן התחיל את דרכו כמפיץ תוכנות ומשחקי וידאו, אבל אז פגש בזכיין מקדונלד'ס ביפן ששכנע אותו לעבור וללמוד בארה"ב. סאן אכן עשה זאת, למד מחשבים ב-UCLA, חזר ליפן והקים את סופטבנק שאותה הוא מוביל מאז כיו"ר, נשיא ומנכ"ל.
קבוצת סופטבנק מוגדרת כחברת אחזקות-השקעות יפנית רב-לאומית שמתמחה בהשקעות בחברות טכנולוגיה שמקדמות את מהפכת המידע, תוך התמקדות בשבבים, בבינה מלאכותית, רובוטיקה חכמה, האינטרנט של הדברים, טלקומוניקציה, שירותי אינטרנט ואנרגיה נקייה. החזקות מרכזיות של הקבוצה כוללות את חברת הקניין הרוחני המובילה של מוליכים למחצה Arm Holdings (סימול:ARM) שבה סופטבנק שולטת ב-90%. שווי החזקה זו לבדה מגיע כיום לכ-80% משווייה הכולל של סופטבנק. החחזקה השנייה בגודלה היא בקרן ההון סיכון הגדולה בעולם SoftBank Vision, אשר משקיעה בגל הבא של טרנספורמציה טכנולוגית, ושם סופטבנק שותפה עם ממשלת ערב הסעודית.
- נוקיה מקימה מחלקת בינה מלאכותית ומגייסת מאינטל
- וישראל מובילה עולמית בשימוש ב-AI
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
השאיפה המוצהרת של סאן היא להפוך את הקונצרן לקבוצת התאגידים החיונית ביותר לכלכלה הגלובלית. אגב, החברה היא גם ממנהלי הכספים המובילות גלובלית ומנהלת נכסים של רוב חברות הטכנולוגיה המובילות, ביניהן אפל (סימול:AAPL) וקוואלקום (סימול:QCOM). החברה השקיעה הון סיכון ראשוני בחברות כמו אנבידיה, אובר, T-Mobile, עליבאבא וספרינט, ובכולן מכרה את רוב ההחזקות ברווחי שיא (את ARM רכשה בהצעת רכש). היו לה גם כישלונות בדרך כמו WeWork הישראלית. סופטבנק היא גם המשקיעה הגדולה בעולם בסטארטאפים בתחומי הטכנולוגיה שהזכרתי למעלה, במיוחד בתחום ה-AI.
דונלד טראמפ אפריל20 (X)טראמפ הופך את ההגירה לאמריקה לעניין של כסף גדול: ויזה ב-100 אלף דולר, תושבות במיליון
הנשיא מציע רפורמה דרמטית בתוכנית H-1B עם תג מחיר חסר תקדים, לצד השקת 'כרטיס זהב' שמעניק תושבות לעשירים בלבד
נשיא ארה"ב דונלד טראמפ מציע רפורמה עמוקה במערכת ההגירה החוקית של ארה"ב, תוך כדי שהוא מציב מחיר כבד למי שרוצה להגיע לעבוד במדינה. בהודעה דרמטית שפורסמה מהבית הלבן, הכריז טראמפ על הטלת אגרה חדשה בסך 100 אלף דולר על כל בקשת ויזה מסוג H-1B - אחת מהתוכניות המרכזיות שדרכה מגייסים חברות אמריקאיות עובדים מיומנים מהעולם.
במקביל, הושקה תוכנית "Trump Gold Card" - כרטיס זהב שמעניק תושבות אמריקאית למי שישלם מיליון דולר. עסקים יוכלו לשלם 2 מיליון דולר עבור כל עובד שיביאו לארה"ב. במקביל, הוכרז גם על כרטיס פלטינה, שעתיד לעלות 5 מיליון דולר ויאפשר לשהות בארה"ב עד 270 ימים בשנה, מבלי לשלם מסים על הכנסות שמקורן מחוץ לארה"ב.
כשהגבולות נפתחים רק לבעלי הון
המהלך של טראמפ מהווה סטייה בוטה מהעקרונות שהנחו את מדיניות ההגירה האמריקאית במשך יותר ממאה שנה. אם בעבר אמריקה נתפשה כארץ האפשרויות לכולם, לרבות מהגרים עניים ממזרח אירופה, אסיה ואמריקה הלטינית, הרי שכעת המסר ברור: יש לך כסף? תתקבל בברכה. אין לך? חפש מדינה אחרת.
על פניו, מדובר בניסיון ליצור רפורמה שתתמוך כלכלית באוצר האמריקאי, טראמפ עצמו דיבר על הכנסות פוטנציאליות של מעל 100 מיליארד דולר מתשלומי האגרות. בפועל, עורכי דין לענייני הגירה מזהירים מפני ההשלכות מרחיקות הלכת של המהלך.
- טראמפ ושי ג'ינפינג: פגישת פסגה דרמטית ב-APEC - "קרובים מאוד להסכם על טיקטוק"
- המהפך הטורקי: ארדואן נוטש את פוטין לטובת טראמפ? עסקאות ענק בין המדינות
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
קץ תוכנית H-1B? התעשייה במצוקה
הטלת אגרת 100 אלף דולר על כל בקשה ל-H-1B עלולה לחסל את התוכנית. כבר כיום קיימת רתיעה מסוימת בקרב חברות מלתמוך בתהליכי ויזה, והמהלך הזה עלול להחמיר את המגמה הזאת. גם בשווקים נרשמה תגובה מיידית: מניות של חברות טכנולוגיה כמו Accenture ו-Cognizant Technology רשמו ירידות, בשל החשש מקושי בגיוס עובדים מיומנים ממדינות אחרות.
