פארוק פתיח אוזר, שהורשע בהונאה ונידון ליותר מ‑11 אלף שנות מאסר, נמצא מת בכלא בטורקיה. הנסיבות עדיין נחקרות, ההערכה הרווחת היא שהוא התאבד. פארוק פתיח אוזר יזם ועד מאחרי הקריסה של פלטפורמת הקריפטו, Thodex שהפכה לאחת מההונאות הגדולות בעולם הקריפטו. ההונאה מוערכת במעל 2 מיליארד דולר. 

Thodex נוסדה בשנת 2017 והציגה עצמה כפלטפורמה חדשנית למסחר במטבעות דיגיטליים. אוזר, שעזב את לימודיו בגיל תיכון, הצליח למשוך מאות אלפי משתמשים טורקים שהשתמשו בזירה לצורכי השקעה, מסחר והמרת מטבעות\ עמד בראש הפלטפורמה שהיתה בעצם סוג של פרמידה. 

באפריל 2021, הפעילות הופסקה באופן פתאומי. אוזר נמלט מהמדינה לאלבניה והותיר את המשתמשים  בלי כיסוי לנכסים שלהם.  בהתחלה התביעה העריכה כי מדובר בהונאה של עשרות מיליוני דולרים אך מהר מאוד הבינו שמדובר  בהונאה של מעל 2 מיליארד דולר.

הרשעה תקדימית

בשנת 2022, לאחר הסגרה מאלבניה, הועמד אוזר לדין יחד עם בני משפחתו ומקורבים נוספים. ב‑2023, בית המשפט הטורקי גזר עליו עונש דרמטי: 11,196 שנות מאסר - עונש סימבולי שמשקף את החומרה שהרשויות מייחסות לעבירות מסוג זה.

• המשיך להונות אנשים תוך כדי משפט על הונאה - אמיר ברמלי גנב משקיעים בעוד 18.5 מיליון שקל
• ברקע החקירות והתביעות אוטומקס וסייספארק מבטלות את המיזוג
• המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7

הקריסה של Thodex והיקף הנזק שגרמה עוררו דיון נרחב בטורקיה ובעולם לגבי הצורך בפיקוח רגולטורי הדוק יותר על תחום הקריפטו. במדינה שבה שיעור האינפלציה גבוה, מטבע הקריפטו נתפס בעיני רבים כחלופה להשקעה, מה שהגביר את החשיפה לסיכונים משמעותיים והוביל להצלחה גדולה של הפלטפורמה הזו לצד פלטפורמות אחרות. חשוב להבין כי פלטפורמות אלו יכולות להיות לא מפוקחות, ולספק נתונים שקריים לחלוטין. דמיינו שתאם רוכשים מטבעות קריפטו תחת פלטפורמה לא מפוקחת. אתם רואים את המטבעות בחשבון הפלטפורמה - אבל אף אחד לא מתחייב שמה שאתם רואים באמת נמצא שם. זה לא בנק שמפוקח באופן שוטף וידוע שהכסף קיים. כאן, אפשר לייצר תמונת שווא של נכסי קריפטו למרות שהמנהלים יכולים משוך את הכסף לחשבונם הפרטי. 

ענקית הטכנולוגיה מיקרוסופט Microsoft Corp -1.02%   מצאה את עצמה בלב מרוץ שהיא לא יכולה להרשות לעצמה להפסיד בו: המרוץ להשיג מספיק כוח מחשוב כדי לעמוד בקצב הצמיחה של הבינה המלאכותית. ענקית הטכנולוגיה התחייבה כבר להשקיע יותר מ־60 מיליארד דולר בשורה של חברות תשתית צעירות, המכונות “נאו־קלאוד” - ספקיות קטנות וגמישות שמציעות גישה לשבבים, לחשמל ולמרכזי נתונים מוכנים.

המהלך הזה חושף את הבעיה: אפילו מיקרוסופט, שמפעילה אחת מתשתיות הענן הגדולות בעולם, לא מצליחה להקים מרכזי נתונים בקצב שמדביק את הדרישה. הצוותים שלה, כמו גם לקוחות הענן של Azure ו־OpenAI, צורכים כוח מחשוב בקצב שהחברה מתקשה לעמוד בו. במקום להאט את הפיתוחים או לעצור פרויקטים, היא מעדיפה לשכור תשתיות מבחוץ, גם אם המשמעות היא לשלם עשרות מיליארדי דולרים על מתקנים שאינם בבעלותה המלאה.

ההשקעה הגדולה ביותר, בהיקף של כ־23 מיליארד דולר, מופנית לסטארט־אפ בריטי צעיר בשם Nscale. החברה הזו קיימת רק כשנה וחצי, אך היא מחזיקה במשהו שמיקרוסופט נואשת להשיג - זמינות מיידית של שרתי אנבידיה מדגם GB300. ההסכם בין השתיים יעניק למיקרוסופט גישה לכ־200 אלף שבבים מתקדמים, הפזורים באתרים בבריטניה, נורבגיה, פורטוגל וטקסס. מדובר בכמות שמספיקה כדי להפעיל מאות מודלים גדולים של בינה מלאכותית. וזו לא העסקה היחידה. רק השבוע הכריזה מיקרוסופט על שתי התחייבויות נוספות בהיקף של יותר מ־10 מיליארד דולר כל אחת: החברה האוסטרלית Iren תשכיר לה גישה לשבבים תמורת 9.7 מיליארד דולר, ו־Lambda חתמה על הסכם נוסף בהיקף רב־מיליארדי. לפי גורמים בענף, רוב ההסכמים נחתמים לטווח של חמש שנים.

חברות שנולדו כמעט במקרה

המונח “נאו־קלאוד” מתאר דור חדש של חברות תשתית קטנות אך זריזות, כמו CoreWeave ו־Nebius. הן נולדו כמעט במקרה מתוך הצורך הדחוף בתשתיות מחשוב לבינה מלאכותית, לעיתים מתוך שאריות של תעשיית כריית המטבעות הדיגיטליים. היתרון שלהן פשוט: הן כבר פתרו את הבעיות שמאטות את הענקיות - החל מהשגת חשמל בהיקפים עצומים ועד קבלת רישיונות הקמה וייבוא שבבים. מבחינת מיקרוסופט, מדובר בדבר הכרחי. כדי להקים מרכז נתונים חדש, נדרש לעיתים זמן של שנה או יותר, זמן שאין לה. השכרת תשתית מנאו־קלאוד מאפשרת לה להגדיל את הקיבולת כמעט בן־לילה, ולספק מענה לצוותים וללקוחות שממתינים לתוספת כוח מחשוב. המחיר אמנם גבוה יותר, אך הוא זול בהרבה מאובדן יתרון טכנולוגי.

• השקעות ה"קפקס" ממשיכות: מיקרוסופט ו-IREN בעסקת ענן של 9.7 מיליארד דולר
• ראש הבינה המלאכותית במיקרוסופט: "תפסיקו לחפש מודעות ברובוטים"
• המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7

מנכ"ל מיקרוסופט, סאטיה נאדלה, אמר לאחרונה כי דווקא החשמל, ולא השבבים, הוא צוואר הבקבוק העיקרי של התעשייה. “יש לנו שבבים”, אמר, “אבל אין לנו מספיק אנרגיה כדי להפעיל אותם.” הבעיה כיום אינה רק טכנולוגית, אלא תשתיתית. חסרים עדיין אתרים, רישיונות, ובמקרים רבים פשוט הספק חשמל. במובן הזה, הנאו־קלאוד מציעות למיקרוסופט “פתרון ביניים”. הן מחזיקות גישה לאזורים שבהם החשמל זמין וזול יותר, ויכולות להעמיד מתקנים חדשים בתוך חודשים ספורים.