רופי הודי הודו
צילום: Istock

משבר "בנקאות הצללים" עלול לגרום להודו לעזוב את מטבע הרופי

המטבע ההודי רשם ירידה חדה של 14% מתחילת השנה. המשקיעים מוכרים מניות ואג"ח בבנקים לא רשמיים, איתם יהיה לבנק המרכזי בהודו הרבה יותר קשה להתמודד
נועם בראל | (2)
נושאים בכתבה הודו מטבע משבר

הרופי ההודי קרוב לרמתו הנמוכה ביותר בכל הזמנים אל מול הדולר, וזאת כאשר על פי התחזיות, הבנק המרכזי בהודו צפוי להעלות את הריבית על מנת למתן את המצב ביום שישי הקרוב.  

המטבע ההודי רשם ירידה חדה של 14% מתחילת השנה, הגבוהה ביותר מבין המטבעות האסייתים, וזאת לאור העליה בריבית בארה"ב. עם זאת, הבעיות הכלכליות בהודו עלולות להוביל את הבנק המרכזי לעזוב את המטבע/

"קרוב לוודיאי שבנק RBI יותיר את הריבית כפי שהיא, בניגוד לקונצנזוס התחזיות", אומרים האנליסטים במדינה, שלטענתם הבנק המרכזי הרבה צריך לדאוג הרבה יותר מהמצב הכלכלי במדינה. "לא נראה שהבנק נחוש להעלות את הריבית רק כדי להגן על הרופי. אלא אם תהיה לו הוכחה מוצקה שחולשתו של הרופי היא זו שדחפה את האינפלציה". 

כלכלת הודו עלתה קיבלה בשנים האחרונות סיקור תקשורתי חיובי במיוחד, כאשר רבים תולים תקווה בכך שהיא תהווה את מנוע הצמיחה של העולם בשנים הבאות. זינוק של מעל 70% במדד המניות המקומי (ניפטי 100) הגבירו כמובן את האופוריה סביב המדינה. אך כעת, כאשר הכסף הזול מצד הפד' ושאר הבנקים המרכזיים מתחיל להיעלם, הכשלים של הכלכלה ההודית נחשפים, והם לא מעטים.

במהלך החודש האחרון, מצוקת הנזילות בשוק ההודי הביאו את חברת הבניה הגדולה Infrastructure Leasing & Financial Services לא לעמוד ב-5 מתשלומי החוב של החברה. בחברת הדירוג מודי'ס מעריכים כי חובות החברה לבנקים מהווים כ-0.5%-0.7% מכלל החובות במדינה.

שמיטת החובות של החברה משפיעים על כלל שוק האג"ח המקומי, ועוררו פאניקה בשוק המקומי בשבועות האחרונים, כאשר רבים החלו להפטר ממניות ואג"ח באמצעות גורמים לא בנקאים, הידועים כ"בנקאות צללים", מונעים על ידי פחד כי המשבר יחלחל לחברות נוספות בתעשייה ההודית.  

כיום ישנן בהודו כ-11,400 חברות "בנקאות צללים" שמחזיקות בהון מוערך של כ-22.1 טריליון רופי (כ-304 מיליארד דולר), כשפורטפוליו ההלוואות שלהן גדל בקצב כפול מזה של הבנקיים הרשמיים במדינה. על פי נתונים רשמיים, בשנת 2017, חברות "בנקאות הצללים" היו אחראיות ל-66% מההלוואות שניתנו לסקטור המסחרי במדינה, וזאת בהשוואה לנתח של 44% אותו תפסו בשנת 2016.

קיראו עוד ב"גלובל"

"זה הופך את הדברים להרבה יותר מסובכים עבור הבנק המרכזי בהודו" אומרים האנליסטים. "אנחנו יודעים על הבעיות שיש לבנקים לגייס כספים, אבל כאן מדובר בתחום שהוא לא בנקאי שעשוי להוביל להשפעה חריפה מאוד על הנזילות" 

גורם נוסף שמערער כעת את הכלכלה ההודית כעת הוא מחיר הנפט שזינק לשיא של מעבר ל-75 דולר לחבית. תחת הנהגתו של ראש הממשלה נרנדרה מודי, משקיעה המדינה לא מעט בניסיון לשפר את התשתיות במדינה ונסמכת גם על מחירי אנרגיה נמוכים.

תגובות לכתבה(2):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 2.
    .&. 03/10/2018 02:44
    הגב לתגובה זו
    היחסים של הודו עם ארצות הברית משתפרים.יותר השקעות מאמריקה,נראה שהבעיה המרכזית שם זה הההון השחור,וקושי בגביית מיסים.אבל דברים מתקדמים לאט לאט
  • 1.
    sha007 02/10/2018 14:07
    הגב לתגובה זו
    ולאיזה מטבע להחליף אותו? דולר? יואן?
מוריץ שולאריק, נשיא מכון הכלכלה העולמית בקיל. קרדיט: רשתות חברתיותמוריץ שולאריק, נשיא מכון הכלכלה העולמית בקיל. קרדיט: רשתות חברתיות

"פולקסווגן, ב.מ.וו ומרצדס לא ישרדו במתכונת הנוכחית עד סוף העשור"

מוריץ שולאריק, נשיא מכון הכלכלה העולמית בקיל, טוען כי פולקסווגן, ב.מ.וו ומרצדס-בנץ לא ישרדו במתכונתן הנוכחית עד סוף העשור; לדבריו, גרמניה תקועה בדיון “מופנה אחורה” במקום להשקיע בדור הבא של התחבורה: הרכב החשמלי והאוטונומי, ואומר כי “העתיד הוא נהיגה אוטונומית, לא נוסטלגיה”

רן קידר |

הסערה האחרונה בתעשיית הרכב הגרמנית התפרצה בעקבות ראיון טלוויזיוני שבו הזהיר פרופ’ מוריץ שולאריק, נשיא מכון הכלכלה העולמית בקיל ואחד מהקולות המשפיעים בכלכלה האירופית, כי ייתכן ששלושת יצרניות הרכב הגדולות בגרמניה, פולקסווגן, ב.מ.וו ומרצדס-בנץ, לא ישרדו במתכונתן הנוכחית עד סוף העשור. "אני לא רואה סיכוי ממשי לכך שבשנת 2030 הן ייראו כפי שהן נראות היום", אמר שולאריק. "אם התעשייה הזו לא תשנה כיוון, היא תחדל להתקיים במבנה הנוכחי". 

לדבריו, ייתכן שגרמניה תצטרך לאמץ "פתרון בסגנון וולוו", כלומר, כניסת משקיע אסטרטגי זר, אולי סיני, שיביא עמו טכנולוגיה, הון ושווקים חדשים. שולאריק הזכיר כי וולוו השוודית שייכת מאז 2010 לקבוצת ג'ילי הסינית, מהלך שהציל את החברה ממשבר והחזיר אותה לקדמת הבמה העולמית. 

הדיון מסתכל אחורה 

הביקורת של שולאריק אינה כלפי החברות בלבד, אלא גם כלפי השיח הציבורי והפוליטי בגרמניה. לדבריו, המדינה עסוקה בויכוחים מיושנים על תעשיית הדיזל והאנרגיה במקום להתמודד עם האתגר הבא: הרכב האוטונומי. "יש לי חשש אמיתי שאנחנו שוכחים את המהפכה הבאה", אמר. "בזמן שאנחנו מתווכחים על מה שהיה, סין וארה”ב כבר משקיעות הון עתק במערכות נהיגה אוטונומיות ובינה מלאכותית לרכב". 

שולאריק טען כי אם גרמניה לא תבצע שינוי מיקוד טכנולוגי אמיתי, היא תמצא עצמה מאחור בעידן שאחרי המנוע החשמלי, עידן הנהיגה החכמה. 

תגובות נגד: “תחזית מנותקת מהמציאות” 

יו״ר התאחדות תעשיית הרכב הגרמנית (VDA) דחתה את תחזיתו של שולאריק וכינתה אותה “אבסורדית”. לדבריה, היצרניות הגרמניות הן עדיין “חברות מצליחות ובעלות עתיד,” אך הן סובלות ממדיניות אנרגיה לא עקבית, עלויות ייצור גבוהות ומיסוי מכביד. פוליטיקאי בכיר מהמפלגה הירוקה, שהינו המועמד לתפקיד ראש ממשלת באדן-וירטמברג, לב תעשיית הרכב, הביע אופטימיות זהירה: “דיימלר לא תהיה בידיים סיניות כל עוד נעשה את העבודה שלנו,” אמר. “אם כולנו, החל בממשלה וכלה במהנדסים, ניקח אחריות, נוכל לשמור על המובילות של גרמניה בתחום התחבורה.” 

המשבר בתעשיית הרכב הגרמנית 

הפסדי עתק וירידות חדות ברווחיות מציבים את תעשיית הרכב הגרמנית בנקודת מפנה. פולקסווגן ופורשה דיווחו על הפסדים של מיליארדי יורו, ומרצדס-בנץ רשמה ירידה של 50% ברווח הנקי ברבעון האחרון. במקביל, הייצור הסיני הזול של רכבים חשמליים, לצד מכסים אמריקניים גבוהים ומדיניות אירופית מסורבלת, חונקים את כושר התחרות של היצרניות האירופיות. 

בנוסף, שערוריית הדיזל-גייט ממשיכה לפגוע באמון הצרכנים ובמיתוג “Made in Germany”. 

משקיעים עובדים AIמשקיעים עובדים AI

לקראת שבוע המסחר: וול סטריט מחפשת כיוון - מה חושבים האנליסטים?

יותר מ-80% מהחברות ב-S&P 500 עקפו את הציפיות - אבל השוק אדיש והמדד עלה רק ב-1.3% מאמצע אוקטובר; האם "הציפיות הפרפקטציוניסטיות" הן אלו שידרדרו את וול סטריט?

מנדי הניג |
נושאים בכתבה וול סטריט

זו עונת הדוחות הכי טובה מאז 2021, אבל נראה שגם לשוק זה כבר לא מספיק. יותר מ-80% מהחברות ב-S&P 500 שפרסמו עד עכשיו את התוצאות שלהן לרבעון השלישי הצליחו להכות את תחזיות האנליסטים, אבל השוק אדיש. מדד הדגל עלה מאז אמצע אוקטובר רק ב-1.3%, בזמן שהחברות עצמן מדווחות על שיאים ברווחיות ובהכנסות. תחשבו על זה. נשארו רק 50 חברות שיביאו לנו תוצאות, כשריכוז מרשים של חברות מביאות תוצאות מעל הציפיות, ההישג הכי הגדול מזה שנים. ובכל זאת, זה לא מקבל ביטוי בתשואות, גם על פי מחקר שעשו בגולדמן זאקס, מניות שהיכו את התחזיות רשמו עלייה ממוצעת של 0.3% בלבד ביום שאחרי הדוח שזה חצי מהממוצע ההיסטורי.

מה ההסבר לזה? התשובה נמצאת בשאלה. אנחנו הגענו לעונת הדוחות הזאת אחרי חודשים של עליות ועם ציפיות בשמיים. השווקים רצים 4 חודשים ברצף, אז זה לא מפתיע שאפילו תוצאות טובות מתקבלות בסוג של עייפות ואדישות.

בשבוע שעבר הנאסד"ק רשם את הירידה השבועית החדה ביותר שלו מאז אפריל, וזה מגיע בעקבות חששות שהחברות משקיעות יותר מדי בפרויקטים של AI. גם נתוני התעסוקה והצריכה הצביעו על האטה קלה, וזה הוביל את ה-S&P 500 לסיים את השבוע בירידה של 1.6%.

מניות הטכנולוגיה נסחרות היום במכפילים גבוהים, לפעמים עשרות ואפילו מאות פעמים על הרווח העתידי. מדד המכפיל המתואם שילר עלה לרמות שנראו רק פעם אחת בעבר - בתקופת בועת הדוט-קום. לכן, השוק מתקשה להתרגש מדוחות טובים הוא כבר מתמחר "שלמות". המשקיעים מסתכלים קדימה - אל ההשקעות של המאות מיליארדים ב-AI, אל ההוצאות הקפקס המטורפות ושואלים את עצמם מתי כל זה יתורגם לרווחים.

וזה מוביל לזה שגם כשחברות כמו מטא Meta Platforms 0.45%   , פלנטיר Palantir 1.65%    או רובין הוד Robinhood 2.58%   מציגים רבעון עם תוצאות שיא, המניות שלהן צונחות. מטא איבדה 11% אחרי שחשפה עלייה נוספת בתקציבי ה-AI שלה; פלנטיר ירדה 8% למרות תחזית אופטימית לשנה כולה; ורובין הוד, שהציגה רווח שיא, נחתכה ב-11% אחרי שההוצאות שלה עלו מהצפוי. זה מראה לנו שוק עייף ועצבני. שוק כלל לא סלחן. שוק שבוחן לאן הוא הולך מכאן.