אסיה סגרה במגמת מעורבת: הפחתת ה-QE ברקע, מדד הניקיי עלה 0.4%
יום המסחר באסיה ננעל היום (ו') במגמה מעורבת כאשר ועדת השוק הפותח של ארה"ב שתתכנס בשבוע הבא עמדה במרכז. לאחר מספר נתוני מאקרו טובים שהגיעו מכיוון כלכלת ארה"ב, הצפי הוא כי הפדרל רזרב יפחית את תוכנית הרכישות באופן מיידי.
אתמול וול סטריט ננעלה בירידות שערים. מדד הדאו ג'ונס ירד 0.69%, מדד ה-S&P 500 נחלש 0.42%, והנאסד"ק איבד 0.15%. בשוק הסחורות, החוזים על הזהב איבדו 2.6% וסגרו ברמה של 1,225 דולר לאונקיה, והחוזים על הנפט סגרו בעלייה קלה בלבד לרמה של 97.5 דולר לחבית.
כך, הניקיי היפני סיים את יום המסחר עם עליה של 0.4% בעוד שבהונג קונג, ההאנג סאנג נסחר ביציבות והוא עלה 0.12%. בסין, מדד שנחאי ירד 0.3% והקוספי הדרום קוראני השיל 0.25% מערכו. באוסטרליה, ה-S&P/ASX 200 התחזק ב-0.71%.

צרפת סופגת הורדת דירוג חוב שלישית תוך 12 חודשים - כלכלה בהתפרקות
חוב של 112% מהתוצר. פרלמנט מפוצל ורפורמות קפואות; מה יהיה בהמשך?
צרפת ספגה מכה נוספת בדירוג האשראי שלה כשסוכנות הדירוג הבינלאומית S&P Global הורידה את הדירוג שלה מ-AA ל-AA-. זוהי הפעם השלישית תוך פחות משנה שצרפת מאבדת דירוג חוב , אחרי הורדות דומות של Moody's ו-Fitch בחודשים האחרונים.
ההשלכות של ההורדה עלולות להיות כבדות: גופים מוסדיים כמו קרנות פנסיה, בנקים מרכזיים וקרנות גידור, שמחויבים לפעול על פי כללי השקעה מחמירים, עלולים למכור כמויות משמעותיות של אגרות חוב ממשלתיות צרפתיות. פעולה כזו תגביר את הלחץ על שוק האג"ח, תעלה את עלויות החוב של הממשלה ותאיץ את גירעון החוב הלאומי שכבר חצה את רף ה-112% מהתוצר המקומי הגולמי.
שר האוצר הצרפתי רולאן לסקור הגיב להורדה בהצהרה חריפה במהלך כנס כלכלי בפריז, שם תיאר את המצב כ"ענן נוסף בשמיים שכבר היו מעוננים בכבדות". "זוהי קריאה להתעשת", אמר בפתח דבריו, "אין להתעלם מהסיכון הגובר. מדובר באיתות חד-משמעי שדורש רצינות יתרה מצד כולנו". לסקור, שמונה לתפקידו רק לפני חודשים ספורים בעקבות משבר פוליטי פנימי, הדגיש כי הממשלה והפרלמנט חייבים לשתף פעולה כדי לשכנע את סוכנויות הדירוג ואת המשקיעים הגלובליים שתקציב 2026 יהווה צעד אמיתי לקראת הפחתת הגירעון התקציבי. "אנחנו לא יכולים להרשות לעצמנו להתעלם מהסימנים האלה", הוסיף, "הם אינם רק ניירת, הם משפיעים על חיי היומיום של כל אזרח צרפתי".
הורדת הדירוג של S&P אינה מפתיעה לחלוטין, אך היא מגיעה ברגע קריטי. סוכנות הדירוג ציינה בדוח שלה כי הסיבות העיקריות כוללות את הגירעון התקציבי הגבוה שמגיע ל-5.4% מהתוצר בשנת 2025, עלייה מתמשכת בחוב הציבורי והיעדר התקדמות משמעותית ברפורמות מבניות שהבטיחה הממשלה. בנוסף, S&P הזהירה מפני סיכונים פוליטיים גוברים, כולל חוסר יציבות בממשלה והתנגדות פרלמנטרית חריפה לרפורמות הכרחיות. "הממשלה הצרפתית נמצאת בפני אתגר כפול: כלכלי ופוליטי", נכתב בדוח, "והשילוב הזה עלול להחמיר את המצב אם לא יטופל במהירות ובנחישות".
- צרפת בסחרור: 3.35 טריליון יורו חוב וממשלה שלישית על סף קריסה
- מודי'ס הורידה את דירוג האשראי של צרפת – מה זה אומר?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
הדרך למשבר: איך הגענו לשלוש הורדות תוך שנה
כדי להבין את חומרת המצב הנוכחי, חשוב להסתכל אחורה על השנים האחרונות. צרפת נהנתה במשך שנים רבות מדירוג גבוה יחסית של AA מ-S&P ודומיו, שהעיד על יציבות כלכלית חזקה בתוך גוש האירו. אולם מאז משבר הקורונה ב-2020, המדינה שקעה בהוצאות עצומות על תמיכה כלכלית שכללה סובסידיות לעסקים, מענקי אבטלה מוגברים ותוכניות השקעה בתשתיות. החוב הלאומי זינק מ-98% מהתוצר ב-2019 ליותר מ-112% ב-2025. הגירעון התקציבי, שמוגבל על פי כללי האיחוד האירופי ל-3% בלבד, הוא 5% ומעלה.

מהאינפלציה לצמיחה: מלחמת הסחר חוזרת למרכז הבמה
אחרי חודשים של פחד מאינפלציה, תשומת הלב בשווקים עוברת לחשש מהאטה; מלחמת הסחר כבר לא נתפסת כאיום על המחירים אלא על קצב הצמיחה, והפד צפוי להמשיך במדיניות זהירה
עד לאחרונה, כל התבטאות במלחמת הסחר בין ארה"ב לסין גררה חשש מהתפרצות אינפלציונית, אך זו התבררה כדאגת שווא כאשר מדדי המחירים האחרונים בארה"ב הפתיעו לחיוב. לכן, המשקיעים עברו להתמקד בעיקר בהשלכות על הצמיחה, כך על פי סקירת המאקרו השבועית של רפי גוזלן, כלכלן
ראשי ב-IBI, שציין שתגובת השווקים בשבוע האחרון שיקפה תפיסה חדשה - החשש הוא מהאטה כלכלית ולא מעליית מחירים.
הסיבה לכך נובעת, בין היתר, מהאינפלציה בארה"ב שנשארת מתונה מעט מתחת ל-3%, ובשינוי סדרי העדיפויות של הפד שמעניק לאחרונה משקל רב יותר למצב התעסוקה.
באותו נושא, בשל השבתת הממשל, מדד המחירים לצרכן בארה"ב לא פורסם ב-15 לאוקטובר והפרסום נדחה ל-24 לאוקטובר. נראה כי המשקיעים מבינים שהמשק האמריקאי פגיע יותר להידוק תנאים פיננסיים מאשר לעלייה במכסים והמסרים המרגיעים מצד ממשל טראמפ, כולל רמיזות להקלה אפשרית במכסים,
חיזקו את ההערכה שהממשל מנסה למנוע פגיעה חדה בשווקים.
מהצד הסיני, המגבלות על המינרליים הפתיעו את השווקים ושתי תובנות מרכזיות עולות מהמהלך הסיני. הראשונה, נראה שבבייג’ין מבינים כעת שהחולשה האמיתית של הכלכלה האמריקאית אינה בסחר עצמו, אלא בתנאים הפיננסיים. בארה"ב, שבה הצריכה הפרטית מהווה את עיקר הפעילות, רגישות השווקים לנפילה במחירי נכסים גדולה יותר מהשפעת המכסים על היבוא. ייתכן שדווקא המסרים המרככים של טראמפ, כולל האישור לפגישה עם שי וההצהרה כי שיעור המכסים לא יישאר גבוה לאורך זמן, חיזקו אצל הסינים את התחושה שהממשל מודאג יותר מהשווקים מאשר ממלחמת הסחר עצמה.
השנייה, תגובת השווקים האחרונה התמקדה בעיקר בחשש מהאטה בצמיחה, לא מהתפרצות אינפלציונית. ירידת התשואות באג"ח האמריקאיות והיציבות בציפיות האינפלציה משקפות את ההבנה שהפד מעניק בינתיים עדיפות לתעסוקה על פני
מחירים. מדד המחירים לצרכן שיתפרסם השבוע צפוי לעלות ב-0.4% (0.3% במדד הבסיסי), אך כדי לגרום לשינוי בגישת הפד תידרש הפתעה חריגה כלפי מעלה. בינתיים, הצמיחה ברבעון השלישי נראית טובה מהצפוי, כ-4% לפי הערכת מודל הפד באטלנטה, ולכן ב-IBI סבורים שהתחזיות להפחתת ריבית
חדה עד לרמות של 2.75%-3% בשנה הבאה נראות אופטימיות מדי, כל עוד שוק העבודה ממשיך להפגין עוצמה.
- שוק העבודה בארה"ב במרכז, ואיזה עוד נתונים חשובים השבוע?
- סיכום שבועי בת"א - הירידות מעמיקות והמשקיעים מחפשים ביטחון
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7