ארבעה עובדים ב-RBS פוטרו לאחר שיצרו מניפולציה על שערי ריביות

בין השנים 2005-2009, עובדים בבנק מסרו מידע כוזב ללקוחות כדי להראות שהבנק חזק יותר. ג'ון וינסנט: "הרגולטורים מהווים מחסום, הבנקים לא שייכים להם"
יהושע לוי |

ארבעה עובדים ב-RBS פוטרו בסוף שנת 2011, לאחר שהתערבו בשערי הריביות של הבנק, כך נמסר לסוכנות הידיעות הצרפתית AFP. גילוי המעשה הגיע לאחר ש-RBS הודה כי הוא חוקר פרשיה של מניפולציה על שערי ריביות של בנקים שהלוו זה לזה. "ארבעת העובדים פוטרו בגין זה, המעשה בוצע בסוף השנה שעברה", כך מסר המקור לסוכנות הידיעות. הניסיון לבצע מניפוציה על שערי הריביות נעשה בין השנים 2005-2009, כאשר העובדים נתנו מידע כוזב על שערי הריבית להלוואת של בנק ברקליס, זאת במטרה להפוך את הבנק לבטוח יותר ובמקרים אחרים כדי להרוויח יותר כסף. ג'ון וינסנט (John Vincent), מזכיר המדינה לענייני עסקים באנגליה קרא לבעלי המניות בבנקים "לשלוט יותר" במועצת המנהלים, ולבצע פיקוח הדוק של "ניצול המערכת". לבסוף התייחס לפיקוח ואמר כי "הרגולטורים מהווים מחסום, אך הבנקים אינם שייכים להם". הערב (א') הודיע יו"ר ברקליס, מרקוס אגניס (Marcus Agius) על התפטרותו לאחר חשיפת הפרשה בשבוע שעבר על הפעלת מניפולציה על שערי הריביות. אגניס צפוי להיחקר על ידי חברי הפרלמנט הבריטי על פעולות הבנק שהובילו לקנס בגובה 456 מיליון דולר. מייקל רייק (Michael Rake), מי שכיהן כדירקטור בכיר בבנק, צפוי להיות המחליף הזמני בברקליס.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
ליפ בו טאן אינטלליפ בו טאן אינטל

השבוע של אינטל - זינקה ב-20%, ותזנק גם היום; מה דחף אותה למעלה?

הממשל האמריקאי עשוי לרכוש אחזקה באינטל כהבעת תמיכה בפעילות הייצור המתרחבת בארה"ב; והכל התחיל מדרישה של טראמפ לפטר את ליפ בו טאן, בהמשך פגישה ואחריה "חיבוקים ונשיקות"

אדיר בן עמי |

מניית אינטל INTC זינקה מתחילת השבוע ב-20% והיא צפויה לזנק היום ב-5.5% נוספים. סה"כ כ-26% בשבוע לאחת המניות "המוכות" ביותר בוול סטריט בשנים האחרונות. הסיבה - טראמפ. טראמפ לקח וטראמפ נתן. רק לפני שבועיים טראמפ השתולל מכעס ודרש להעיף את ליפ בו טאן, מנכ"ל אינטל מהתפקיד כי הוא מחזיק במניות טכנולוגיה סיניות שקשורות לממשל. הטענה שטאן בעצם משקיע בחברות שפוגעות בחברות אמריקאיות ובארה"ב. 

מאז היתה פגישה ואחרי טראמפ שיבח את טאן ואת אינטל ואמר שבקרוב ישבו שני הצדדים על שיתופי פעולה. מאז המניה כאמור מזנקת והשיא היה אתמול. בצעד חריג ונדיר נודע שממשל טראמפ בוחן רכישת נתח משמעותי באינטלה. ההשקעה הפוטנציאלית, שמטרתה להציל את פרויקט המפעלים העצום באוהיו מסדרה של דחיות ועיכובים, מבטא את חשיבותה של אינטל לארה"ב, אבל במקביל גם סוג של "הלאמה". התערבות ממשלתית ישירה בחברה פרטית זה לא בדיוק קפיטליזם אמריקאי. 

הדיווחים התפרסמו בבלומברג ולאחר מכן במקומות נוספים בתקשורת האמריקאית ומקורות בבית הלבן ובאינטל אשרו כי הדיונים ביניהם כוללים מודלים של השקעות תמורת מניות וכן מתן הלוואות בתנאים נוחים לחברה. בדיונים גם עלה שהחברה תיתן למדינה "מניית זהב" שתיתן לממשל זכויות וטו על החלטות אסטרטגיות.


הזינוק במניה נובע מכך שאינטל נשענת על הממשל האמריקאי. היא טיפחה את פעילות הייצור בגלל הסובסידיות הגדולות שהממשל העניק והרצון שלו להחזיר את הייצור שבבים הביתה. היא לא מצליחה לעשות זאת, אין לה לקוחות גדולים משמעותיים, וההפסדים בתחום הזה אסטרונומיים. על רקע זה, היא חייבת את תמיכת הממשל שמהווה בעצם גושפנקא ליכולתה לשרוד. כשטראמפ דרש את פיטורי טאן, החשש היה שזה שלב לפני פירוק היחסים החמים בין הממשל לאינטל. עכשיו מתברר שהיחסים מצוייים ואלו חדשות טובות לאינטל.

אבל יש כאן שני צדדים - מצד אחד, זה עשוי לבטא תמיכה. אינטל כאמור לא תקרוס. אבל מנגד, מה הפוטנציאל של חברה שנתמכת ומושקעת על ידי הממשל. האם הממשל יכול להביא לקוחות? וגם אם כן - האם אלו לקוחות אמיתיים, או לקוחות שמגיעים אליה מאילוצים - דחיפה של הממשל? האם זה באמת אומר לנו שהייצור של אינטל יהיה טוב וחזק וכלכלי לחברות? 

מטא
צילום: טוויטר

חקירה נגד מטא לאחר שהצ'טבוט שלה ניהל שיחות רומנטיות עם ילדים

בעקבות תחקיר רויטרס לגבי הנחיות פנימיות שהתירו למערכות AI של מטא לקיים שיח רומנטי עם ילדים, הסנאטור הרפובליקני ג'וש הולי פותח בחקירה מקיפה שתבחן את מנגנוני ההגנה של החברה

רן קידר |
נושאים בכתבה מטא
הסנאטור ג'וש הולי, יו"ר ועדת המשנה לפשיעה וטרור של הסנאט האמריקאי, הודיע על פתיחת חקירה פרלמנטרית נגד מטא  Meta Platforms 0.4%   בעקבות פרסום תחקיר של סוכנות רויטרס שחשף מסמך פנימי מטריד, שבו נקבע כי צ'אטבוטים מבוססי בינה מלאכותית של החברה יכולים לקיים שיחות "רומנטיות" ואף "חושניות" עם ילדים.

על פי הדיווח, הנחיות פנימיות שאושרו במטה מטא אפשרו לדמויות AI לומר לילדים בני שמונה משפטים כמו: "כל סנטימטר בגופך הוא יצירת אמנות, אוצר שאני מוקיר". במסמך נכתב כי ניתן לתאר ילדים במונחים של אסתטיקה ומשיכה ויזואלית, כל עוד לא נעשה שימוש ישיר בשפה מינית או בהתייחסות מפורשת לנכונות מינית. חשיפת החומר גרמה לסערה פוליטית וציבורית מיידית, והציתה מחדש את הוויכוח סביב גבולותיה של הבינה המלאכותית כאשר היא נפגשת עם נושאים רגישים של בטיחות קטינים.

מטא עם מדיניות "מתכנתים ובוכים"

במכתב שנשלח למנכ"ל מטא מארק צוקרברג, דרש הולי להעביר לוועדה מסמכים, טיוטות מוקדמות של המדיניות, דו"חות סיכון פנימיים ותכתובות עם גורמי רגולציה. המטרה היא להבין מי אישר את ההנחיות, כמה זמן היו בתוקף ומה נעשה כדי להסירן לאחר שהדבר נחשף. בנוסף, דורש הולי מסמכים על כלים להגבלת תוכן בבוטים של החברה, ובפרט על הגבלות שנועדו להגן על קטינים או למנוע מתן ייעוץ רפואי ומפגשים פנים אל פנים עם משתמשים.

מטא טענה בתגובה כי מדובר בטעויות פנימיות שהוסרו, והדגישה כי למדיניות התקפה יש איסורים ברורים נגד כל ביטוי מיני או משחק תפקידים בעל אופי מיני עם קטינים. דובר החברה, אנדי סטון, אמר כי הדוגמאות שצוטטו אינן מייצגות את המדיניות שלנו והן אינן תקפות עוד. החברה סירבה להגיב ישירות על מכתבו של הולי.

החקירה הזו מצטרפת לשרשרת ארוכה של ביקורות ודיונים משפטיים נגד מטא בנושא הגנת ילדים. למעלה מ-40 מדינות בארצות הברית הגישו תביעות נגד החברה בטענה שהמוצרים שלה פוגעים בבריאות הנפשית של קטינים. במהלך שימוע סוער שנערך בקונגרס בשנה שעברה, דרש הולי מצוקרברג להתנצל בפני הורים שנפגעו מהשימוש באפליקציות החברה.

מעבר להשלכות הישירות על מטא, מדובר בצעד נוסף במאבק רחב יותר שמנהלים מחוקקים משתי המפלגות נגד ענקיות הטכנולוגיה. הסנאטורים ריצ'רד בלומנטל הדמוקרטי ומרשה בלקבורן הרפובליקנית מקדמים חקיקה חדשה בשם "חוק בטיחות הילדים ברשת" (Kids Online Safety Act), שנועד להבטיח פרטיות ושמירה על קטינים בסביבה הדיגיטלית. בנוסף, בפברואר השנה עבר בקונגרס עבר לאחרונה חוק פדרלי בשם Take It Down, שנועד לחייב פלטפורמות דיגיטליות להסיר בתוך זמן קצוב תמונות או סרטונים אינטימיים שהופצו ללא הסכמה.