טים קוק דונלד טראמפ; קרדיט: טוויטר
טים קוק דונלד טראמפ; קרדיט: טוויטר

טראמפ נגד טים קוק: "אתה מגיע עם 500 מיליארד דולר ובונה הכול בהודו?"

טראמפ תקף את החלטת אפל להעביר חלק ניכר מייצור האייפונים להודו, מצפה שייצרו חלק בארה"ב

בן פלמון | (4)

מניית אפל (AAPL ) יורדת מעט בפתיחת המסחר, על רקע מתיחות מחודשת בין נשיא ארה"ב דונלד טראמפ למנכ"ל אפל, טים קוק. במהלך כנס בקטאר, טראמפ תקף את החלטת אפל להעביר חלק ניכר מייצור האייפונים להודו, כולל מכשירים המיועדים לשוק האמריקאי. "אתה מגיע עם 500 מיליארד דולר ובונה הכול בהודו?", אמר טראמפ, תוך שהוא מדגיש את ציפייתו מאפל להשקיע בייצור בתוך ארה"ב. המתיחות הזו, שמגיעה על רקע מדיניותו של טראמפ להחזרת מפעלים לאמריקה, בינתיים לא משפיעה על אפל, אבל כשטראמפ עצבני - הכל יכול לקרות.  

הודו כמנוע צמיחה: מדוע אפל מהמרת עליה?

אפל רואה בהודו לא רק מרכז ייצור, אלא גם שוק צומח. החברה שואפת לייצר עד סוף 2026 למעלה מ-60 מיליון אייפונים בשנה בהודו, כפליים מהקצב הנוכחי, כאשר רובם מיועדים לשוק האמריקאי. המהלך הוא חלק מאסטרטגיה רחבה יותר להפחתת התלות בסין, שם מתמודדת אפל עם עלויות עבודה עולות, מתיחות גיאופוליטית ומכסים פוטנציאליים. בנוסף, הודו מציעה יתרונות תחרותיים: כוח עבודה זול יחסית, תמריצי ממשלה לייצור מקומי וגישה לשוק צרכני ענק של מעל 1.4 מיליארד תושבים.

טים קוק הדגיש בפני משקיעים כי המעבר להודו, לצד הרחבת פעילות בווייטנאם, יגדיל את הוצאות החברה בכ-900 מיליון דולר כבר ברבעון יוני הקרוב. עם זאת, הוא רואה בכך השקעה הכרחית לעומת הסיכונים שבתלות בסין, במיוחד לאור המכסים הגבוהים שמטילה ארה"ב על יבוא משם. לדברי אנליסטים, המהלך עשוי גם לשפר את שולי הרווח של אפל בטווח הארוך, ככל שהתשתיות בהודו ישתכללו.

הלחץ מצד טראמפ אינו מסתכם בדברים בלבד. בתחילת אפריל הטיל ממשלו מכסים של 26% על יבוא מהודו, אם כי הם מושהים עד יולי כדי לאפשר משא ומתן. מכסים אלו עלולים לייקר את עלויות הייצור של אפל ולהשפיע על מחירי האייפונים, שכבר נתפסים כמוצר פרימיום. ההשהיה מצביעה על ניסיון להגיע להסכמות, אך גם משקפת את האתגר של אפל בניווט בין מדיניות הסחר של ארה"ב לבין האינטרסים הכלכליים שלה.

המתיחות הזו אינה חדשה. טראמפ כבר לחץ על אפל במהלך כהונתו הראשונה להחזיר את הייצור לארה"ב, אך החברה התנגדה בשל עלויות גבוהות. כעת, כשטראמפ בתחילת הקדנציה ואחרי שעזר לאפל עם הורדת מכסים מול סין והחרגה של הסמארטפונים, נראה שהוא מצפה לתמורה. 


האפשרות לייצר אייפונים בארה"ב מעוררת עניין רב, אך נתקלת במכשול כלכלי משמעותי. לפי הערכות, ייצור אייפון בארה"ב יקפיץ את מחירו לכ-2,500-3,000 דולר, לעומת כ-1,000 דולר כיום. הסיבה: עלויות עבודה גבוהות, מחסור בכוח עבודה מיומן בתחום האלקטרוניקה ותשתיות ייצור מוגבלות. לשם השוואה, בהודו עלויות הייצור נמוכות משמעותית, והממשלה המקומית מציעה סובסידיות ופטורים ממס כדי למשוך חברות טכנולוגיה.

בנוסף, ייצור בארה"ב ידרוש מאפל לבנות שרשרת אספקה כמעט מאפס, משימה שתארך שנים ותעלה מיליארדים. גם הציבור האמריקאי, שרגיל למחירים תחרותיים, עלול להתקומם נגד עליית מחירים כה דרמטית.

קיראו עוד ב"גלובל"


דוחות טובים, אבל צמיחה נמוכה

החברה ממשיכה להציג ביצועים פיננסיים מרשימים, עם הכנסות של 95.4 מיליארד דולר, עלייה של 5% לעומת 90.8 מיליארד דולר בתקופה המקבילה אשתקד. למרות הצמיחה, החברה מתמודדת עם אתגרים משמעותיים, שחיקה ברווחיות, ירידה במכירות בסין, עלויות גבוהות עקב מעבר ייצור להודו ומכסים פוטנציאליים. הרווח למניה (EPS): 1.54 דולר, עלייה של 7% לעומת 1.44 דולר אשתקד, מעל הציפיות (1.52 דולר), אבל זה רווח שמבטא מכפיל רווח של מעל 30. לא זול.

על רקע הדוחות אמר אז מנכ"ל אפל, טים קוק, כי "הצמיחה מונעת מחדשנות מתמשכת וקהל לקוחות נאמן, אך אנו מודעים לאתגרים הגלובליים".  קוק הדגיש כי מכירות האייפון הגיעו ל-51.3 מיליארד דולר (עלייה של 3%), הודות לביקוש חזק לדגמי iPhone 16 ו-16 Pro. עם זאת, הירידה בסין השפיעה על הצמיחה.

ההכנסות משירותים: 24.1 מיליארד דולר (עלייה של 12%), מונעים מצמיחה ב-Apple Music, iCloud ו-Apple TV+. הקטגוריה ממשיכה להיות מנוע רווח מרכזי. מכירות המק הסתכמו ב-7.8 מיליארד דולר (עלייה של 4%), עם ביקוש יציב למחשבי MacBook Air עם שבב M3. המוצרים לבישים, בית ואביזרים הסתכמו ב-5.3 מיליארד דולר (ירידה של 1%), מושפעים מהאטה במכירות Apple Watch.

השפעת השווקים: סין מאכזבת, הודו צומחת - השוק הסיני, שהיווה בעבר כ-20% מהכנסות אפל, רשם ירידה של 8% בהכנסות (כ-15 מיליארד דולר). הסיבות כוללות תחרות עזה מיצרניות מקומיות כמו Huawei ו-Xiaomi, לצד המתיחות הגיאופוליטית שהיתה בין ארה"ב לסין. לעומת זאת, הודו ממשיכה לבלוט כמנוע צמיחה: מכירות האייפונים בהודו זינקו ב-22%, והשוק הפך כאמור למרכז ייצור משמעותי, עם תוכנית לייצר 60 מיליון מכשירים בשנה עד 2026



תגובות לכתבה(4):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 4.
    שי 15/05/2025 20:34
    הגב לתגובה זו
    די להתערב בשוק הפרטי
  • 3.
    טראמפ מנהל המכירות של אפל עוד מעט יקבע להם כמה למכור ובאילו מחירים.. (ל"ת)
    אנונימי 15/05/2025 17:12
    הגב לתגובה זו
  • 2.
    נשיא ארהב לשעבר טראמפ (ל"ת)
    אנונימי 15/05/2025 16:50
    הגב לתגובה זו
  • 1.
    Bubble 15/05/2025 16:22
    הגב לתגובה זו
    אתה מגיע עם 500 מיליארד ואין לך כמה גרושים עבור שמפניה וורודה לשרה וסיגרים בשבילי
מקנזי סקוט
צילום: רשתות חברתיות לפי סעיף 27 א

המעשה הטוב של השבוע - חברה נתנה לה לפני 40 שנה הלוואה כדי לסיים את הלימודים והיא החזירה לה עכשיו מיליארדים

על כוחה של נתינה, על השקעה במיזים חברתיים, ועל סקוט מקינזי, התורמת הגדולה היום בעולם

רן קידר |
נושאים בכתבה מקינזי סקוט

אגואיזם הופך בעשורים האחרונים למניע מרכזי כשהנתינה, חברות עזרה לזולת מאבדים מהחשיבות שלהם, אבל לא אצל כולם וטוב שכך. הנתינה היא כוח שמחזיר את עצמו במעגל קסום. הפילוסופיה העתיקה מסבירה שהנותן מקבל הרבה מאוד מהנתינה. הנותן לא רק עוזר לאחר, אלא גורם במעשה לשיפור (מוכח מחקרית) של מצבו הנפשי. נתינה נחשבת לאחד הגורמים החזקים לאושר. 

סיפורה של מקנזי סקוט, המיליארדרית הפילנתרופית וגרושתו של ג'ף בזוס מייסד אמזון, הוא סיפור מדהים על בעלת הון של מיליארדים שמחלקת את רובו למטרות נעלות. והנה תרומה- השקעה מסוג אחר שעשתה מקינזי השבוע. לפני כ-40 שנה, כשהייתה סטודנטית שנה ב' באוניברסיטת פרינסטון, עמדה סקוט בפני משבר: חסרו לה 1,000 דולר לשכר לימוד, והיא שקלה לנשור מהלימודים. שותפתה לחדר, ג'יני טרקנטון, מצאה אותה בוכה והחליטה לפעול. היא ביקשה מאביה להלוות את הכסף, מעשה נדיבות פשוט ששינה את מסלול חייה של סקוט. "הייתי נותנת למקנזי את הכליה השמאלית שלי", אמרה טרקנטון לאחרונה, "זה פשוט מה שעושים בשביל חברים".

 קריאה באותו הקשר: תרומה של 1.1 מיליארד דולר בעיקר למחקר מדעי - מאחד מהאנשים העשירים בעולם

כיום, שוויה הנקי של סקוט מוערך במעל 30 מיליארד דולר, בעיקר ממניות אמזון שקיבלה בהסכם הגירושים ב-2019. היא תרמה יותר מ-19 מיליארד דולר לארגונים שונים, בהתמקדות בצדק חברתי, השכלה וביטחון כלכלי. אבל את הטובה האישית ביותר היא מחזירה עכשיו לטרקנטון, שהקימה את חברת Funding U – מיזם המספק הלוואות מבוססות הישגים לסטודנטים ממשפחות בעלות הכנסה נמוכה, ללא צורך בערבים. החברה נולדה מהבנתה של טרקנטון את הקשיים שסקוט חוותה, במיוחד בעידן שבו עלויות הלימודים זינקו.

סקוט קפצה על ההזדמנות להשקיע ב-Funding U, ומספקת חלק ניכר מההון להלוואות בתעריפים מוזלים. היא תורמת 30 סנט לכל דולר מולווה, מה שמאפשר לחברה לגייס השקעות גדולות יותר מבנקים כמו גולדמן סאקס. זה לא רק החזר הלוואה, זה השקעה שמגלגלת מיליארדים בפוטנציאל, שכן Funding U מסייעת לאלפי סטודנטים להשלים תארים ולהשתלב בשוק העבודה. האלגוריתם של החברה מתבסס על ציונים והישגים, ולא על היסטוריית אשראי, מה שהופך אותה להוגנת יותר.

UBS
צילום: Zarxos (talk), ויקיפדיה

10,000 עובדים עשויים לאבד את עבודתם ב-UBS עד 2027

הבנק השוויצרי הגדול ביותר ממשיך לשלם את המחיר הכבד של רכישת קרדיט סוויס, כאשר דיווחים חדשים מצביעים על תוכניות לקיצוץ משמעותי נוסף בכוח האדם. מדובר בגל שני של פיטורים מאסיביים שיערכבו את מערכת הבנקאות השוויצרית ויעמידו בסימן שאלה את עתיד אלפי משפחות.


הדס ברטל |

בסוף השבוע נחשף כי בנק UBS השוויצרי מתכנן לפטר 10,000 עובדים עד שנת 2027. העיתון השוויצרי SonntagsBlick חשף כי הסיבה לכך היא הליך האינטגרציה המורכב עם בנק קרדיט סוויס שנרכש על ידי UBS במרץ 2023. הבנק לא אישר את המספר הספציפי, אך הודה כי תהליך הפיטורים ימשך ויתבצע בהדרגה לאורך מספר שנים.

אם הדיווחים יתממשו, המשמעות היא שכ־9% מכלל כוח העבודה הנוכחי של הבנק, שעומד על כ־110,000 עובדים, יאבדו את מקומות עבודתם. זאת, לאחר שכבר נרשם קיצוץ של כ־15,000 משרות מאז קיץ 2023, כך שמספר העובדים ירד מכ־120,000 לכ־104,000 עד אמצע 2025. אם התחזיות יתממשו, כוח העבודה הכולל יצנח לכ־95,000 משרות במשרה מלאה, צמצום דרמטי שמשקף את היקף האתגר שעומד בפני הבנק.

קרדיט סוויס
קרדיט סוויס - קרדיט: קרדיט סוויס

דובר מטעם UBS הדגיש כי הפיטורים יתבצעו באמצעות פרישה טבעית, פרישה מוקדמת, ניידות פנימית והפנמה של תפקידים חיצוניים, וכי הבנק מתכוון "לשמור על מספר קיצוצי המשרות בשוויץ ובעולם נמוך ככל הניתן". אולם המספרים מספרים סיפור אחר. מדובר בתהליך מתמשך ומסיבי שמעיד על העומק האמיתי של האתגרים שבהם נתקל הבנק בניסיון לאחד שתי ישויות בנקאיות ענקיות.

הרקע לקיצוצים נעוץ בעסקה ההיסטורית שבה רכשה UBS את יריבתה הקלאסית, קרדיט סוויס, בעסקת חירום שתוזמרה על ידי הרשויות השוויצריות. העסקה, שבה שילמה UBS 3 מיליארד דולר בלבד עבור בנק ששוויו פעם הגיע ל־300 מיליארד דולר, הייתה נחוצה כדי למנוע קריסה פיננסית שעלולה הייתה לזעזע את השווקים העולמיים. קרדיט סוויס סבלה משורה של שערוריות ומשברים, כולל הפסדים כבדים הקשורים בקריסות ארצ'גוס קפיטל וגרינסיל קפיטל שהפסידו מיליארדים ב־2021, חתרו תחת אמון המשקיעים והובילו בסופו של דבר לנפילת הבנק.