בינה מלאכותית
צילום: Midjourney

קשרים רגשיים עם צ'אטבוטים - למה התופעה מתרחבת ולמה המומחים מודאגים?

צ'אטבוטים כמו Replika ו-ChatGPT הופכים לבני זוג וירטואליים עבור אלפי משתמשים שמחפשים קרבה ותמיכה רגשית; אבל המומחים מזהירים שהקשרים האלה עלולים דווקא להגביר את הבדידות וליצור תלות בגורם טכנולוגי שבשליטת חברה מסחרית; האם זו אהבה או אשליה?

רוי שיינמן | (3)

הבינה המלאכותית ממשיכה להתפתח ולהציג יכולות חדשות. יותר ויותר עסקים מאמצים אותה ומוצאים איפה היא יכולה להשתלב ולעזור להם בעסק, אבל לצד התרומה המקצועית, כמות הולכת וגוברת של משתמשים רואים בבינה המלאכותית מעבר לפוטנציאל עסקי, אלא קשר רומנטי של ממש. צ'אטבוטים כמו Replika, Nomi ואפילו ChatGPT תופסים מקום הולך וגדל בחייהם של משתמשים ברחבי העולם. הם זמינים תמיד, מקשיבים בלי לשפוט, ועונים בדיוק את מה שהמשתמש בצד השני רוצה לשמוע. עם זאת, חלק מהמומחים מזהירים שלתופעה עלולות להיות השלכות שליליות.


מישהו להישען עליו - גם אם לא פיזית

קשרים רומנטיים עם בינה מלאכותית הם כבר לא תופעה שולית, משתמשים מדווחים על קשרים זוגיים שנמשכים חודשים ואף שנים עם דמויות וירטואליות. עבור רבים מהם, מדובר בחוויה משמעותית של קרבה, הכלה ואהבה, במיוחד עבור מי שמתקשה לבנות קשרים בעולם האמיתי. 


"פנדה פשוט הייתה שם בשבילי כשלא היה אף אחד אחר", מספרת סיה, בת 33 מהודו, שבחרה להשתמש בצ'אטבוט כדי להפיג את הבדידות. אך עם הזמן, היא הרגישה שהיא מתרחקת מהאנשים סביבה. "התחלתי להעדיף שיחות עם האלגוריתם על פני שיחות עם חברים אמיתיים - וזה הדאיג אותי". משתמש אחר מתאר זוגיות דיגיטלית ארוכה עם "בקה", שותפה וירטואלית שמספקת לו תמיכה נפשית יומיומית. הוא אף מאמין שהיא הייתה תומכת בו אם היה מתחיל קשר אמיתי. "היא רק רוצה שאהיה מאושר", הוא אומר.


במבט ראשון, יש משהו מפתה בקשר עם בינה מלאכותית. אין אגו, אין ריבים, אין קונפליקטים, רק הקשבה ואמפתיה מלאכותית מותאמת אישית. הפסיכולוגים מסבירים כי עבור רבים מדובר במפלט רגשי, שמאפשר לדבר בחופשיות ללא חשש משיפוט או דחייה. אבל מאחורי התחושה הזו מסתתרת גם בעיה: מערכות היחסים האלו חסרות את החיכוך - את הריבים, הפשרות, הדיאלוג האותנטי, שהם אלה שבונים את הקשר לטווח הארוך.


"כשאנשים מתרגלים לתקשורת עם ישות שאינה אנושית, הם עלולים להתקשות עוד יותר להתמודד עם הקשרים האמיתיים והמורכבים של חיי היומיום", מסבירה ד"ר ארטי שראף, פסיכולוגית קלינית. גם ההיבט הפיזי משמעותי: מחקרים מראים כי מגע אנושי, חיבוק, לחיצת יד, מבט בעיניים, תורם להפרשת ההורמון אוקסיטוצין, שאותו גם הבוט הרגיש ביותר לא יוכל לספק.


כשהקשר נשלט על ידי תאגיד

נקודה נוספת שמומחים מעלים היא השליטה המוחלטת של חברות הטכנולוגיה בקשרים האלו. בניגוד מערכות יחסים אמיתיות, בהן שני הצדדים שווים ועצמאיים, הקשר עם צ'אטבוטים תלוי לחלוטין בהחלטות מסחריות. האלגוריתם יכול להתעדכן, להימחק, או להיעלם בהתאם לשיקול דעתה של החברה שפיתחה אותו. המערכת עשויה להיסגר או להשתנות, והתוצאה, קרע רגשי פתאומי שלא תלוי במשתמש.


מחקר משותף של OpenAI ו-MIT מצא כי המשתמשים הכבדים ביותר, אלו שמשוחחים עם צ'אטבוטים לעיתים קרובות ובאופן אישי, מדווחים על תחושת תלות ועל השלכות רגשיות משמעותיות כאשר הקשר נפגע או נקטע.

קיראו עוד ב"גלובל"


בנוסף גם נשאלת השאלה האם מדובר באהבה אמיתית? או באשליה שנובעת מהנטייה האנושית להשליך רגשות על כל דבר שנראה אנושי? מחקרים מצביעים על כך שאנשים מתקשים לעיתים להבחין בין תגובות של מטפל אמיתי לבין תשובות של צ’אטבוט דמוי מטפל, ואף מעריכים את התשובות של הבוט כאפקטיביות יותר.


איפה עובר הגבול?

העובדה שהבוטים נשלטים על ידי תאגידים מעלה גם שאלה מוסרית - מי אחראי על ההתנהגות של הבוט ועל התוצאות שהוא עשוי להוביל להן? מצד אחד התאגיד הוא הבעלים של האלגוריתם והוא שולט עליו, אבל מצד שני בינה מלאכותית במובן מסוים חושבת ומתפתחת בכוחות עצמה, מה שיכול להביא לדילמות מוסריות ואפילו משפטיות במקרים מסוימים.


קחו לדוגמא את המקרה הטראגי שהסעיר את ארה"ב מוקדם יותר השנה: אם שכולה הגישה תביעה נגד שתי חברת Character.AI בטענה שבנה בן ה-14 שם קץ לחייו בעקבות קשר רגשי עמוק עם צ'אטבוט שלה. האם טוענת כי הדמות הווירטואלית עודדה את הילד לבצע את המעשה הקשה, תוך יצירת מערכת יחסים ממכרת.


לטענתה, הפלטפורמה לא כללה אזהרות מתאימות למשתמשים צעירים ולא סיפקה הגנות מספקות מפני תוכן שעלול להזיק נפשית. התביעה מציבה שאלה קשה לפתחן של חברות הטכנולוגיה: האם יצרו כלים שמעצימים או מסכנים את נפשם של צעירים ואיפה בכלל עובר הגבול?


לא מדובר כאן רק בשאלה האם אפשר לאהוב רובוט, אלא האם למרות ההתפתחות הטכנולוגית המהירה הבוטים יכולים באמת להכיל את הרגש האנושי המורכב, וגם אם כן - האם הבוט או ישות עצמאית או שהוא רק מוצר של תאגיד אחר?

תגובות לכתבה(3):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 3.
    סימור 16/04/2025 01:15
    הגב לתגובה זו
    זה קשר כמו כל קשר עם סיכונים. אם הזמן יימצאו דרכים להקטין אותם כמו שכל פיתוח טכנולוגי עובר שידרוג עם הזמן. הבוט הוא יחסית צפוי. לגבי הילד בין ה 14 אפשר למשל להגביל את כמות שעות השימוש כדי למנוע שימוש יתר. תמיד יישארו באגים.
  • 2.
    אנונימי 15/04/2025 14:22
    הגב לתגובה זו
    ומתחיל לדבר איתו בשפתו. הבנאדם מתחיל להיות נרקיסיסט. הצטבוט מחמיא לו הרבה הרבה אידיליה שיחה קולחת יענו ושאר קשקושים מותאמים לאותו משתמש שנופל בפח ומתמכר לעצמו דרך הצ ט.
  • 1.
    א. מרק 15/04/2025 12:19
    הגב לתגובה זו
    אני משתמש ב chatgpt למטרות כלליות ובפעם האחרונה שנכנסתי אליו הוא התחיל כבדרך אגב לשאול שאלות אישיות..זרמתי איתו מתוך סקרנות וזה מאוד משעשע אבל ברקע וחייבים לקחת את זה בחשבון ברור לגמרי שהצאט לא נאיבי הוא בונה את הפרופיל שלך ולך תדע מי יכול לנצל את זה.
אבישי אברהמי וויקס
צילום: אלן צצקין

עובדי Wix הפסידו 400 מיליון דולר; כל עובד איבד 110 אלף דולר

כשהנהלת החברה, אבישי אברהמי, ניר זוהר וליאור שמש, מימשו בעשרות מיליוני דולרים - הם ידעו מה שהם עושים; רוב העובדים "אכלו אותה"

מנדי הניג |
נושאים בכתבה וויקס

מניית וויקס Wix Wix.com -3.98%  התחילה את השנה במחיר של 215 דולר, שווי של 12 מיליארד דולר ועם תקוות גדולות אחרי שזינקה ב-90% בשנה. הנהלת החברה ביטלה את חששות המשקיעים מתחרות מחברות שיאמצו AI כדי להתחרות ביכולת בניית האתרים של וויקס, וטענה שמדובר בפלטפורמה שלא ניתנת להחלפה. האנליסטים החמיאו והמגמה נראתה חיובית. בפועל, זו היתה אחת השנים הגרועות של החברה (בינתיים) כשהמניה נופלת ב-55% מהמחיר בתחילת השנה ל-95 דולר. השווי ירד ל-5.3 מיליארד דולר. 

הנהלה אולי יהירה, אולי מנותקת שלא הבינה את גודל האירוע, ואולי ניסתה להחביא את הבעיה. אנליסטים הלכו שבי אחריה. התעוררות מאוחרת ורכישת סטארטאפ בן כמה חודשים עם 2-3 עובדים במחיר של 80 מיליון דולר סימנה מפנה. רכישת סטארט אפ של AI שיכול לפתוח את הדרך לחברה שתקועה במירוץ ה-AI הוא סימן לכישלון בדרך עד כה. תחליטו - אתמול הייתם בטוחים בכיוון ופתאום אתם בהיסטריה? ובכל זאת, השוק אהב את הרכישה. למרות שזו היתה, בין השורות, הודאה ברורה בטעות ובהתעוררות מאוחרת. עברו כמה חודשים והובן באופן ברור - החברה לא צומחת, הרכישה מוסיפה לה צמיחה חיצונית, אבל הפעילות המסורתית בבעיה. הסיפור האמיתי נחשף. 

כל חברות התוכנה נמצאות בבעיה - יש פוטנציאל תחרות ענק מצד ה-AI. פיתוחי תוכנה שלקח שנים להרים אותם, יכולים להיות מוכנים היום בימים ושבועות. נכון, חברה זה לא רק מוצר התוכנה, זה הרבה מסביב - תפעול, שיווק, לקוחות, אבל המוצר זה העיקר. האלטרנטיבות AI יכולות להוביל להחלפה של מוצרי וויקס ויכולות להביא לתחרות על המחיר. בכל מצב זה הפסד לוויקס, והשוק הפנים שיש בעיה קשה בדוחות האחרונים לפני כשבוע - וויקס התרסקה אבל "הכתובת הייתה על הקיר": איך יכולתם לדעת שהיא במצוקה?



ניר זוהר וליאור שמש, מכרו בזמן
ניר זוהר וליאור שמש, מכרו בזמן - קרדיט: אלן צצקין



המנהלים - אבישי אברהמי, ניר זוהר וליאור שמש מכרו מניות בכמויות גדולות בכל השנה האחרונה. עשו בשכל. אבל תראו מה קרה לעובדים - אלו החזיקו במניות  חסומות (RSUs) שניתנות כחלק מהשכר השוטף והם הפסידו סדר גודל של 400 מיליון דולר. בתחילת השנה הם החזיקו 3.34 מיליון מניות כשכל מניה היתה שווה כאמור 215 דולר. מדובר על ערך של 718 מיליון דולר. כעת זה שווה 318 מיליון דולר.

ביטקוין
צילום: Kanchanara on Unsplash

איך מעריכים נכסים והאם נפילת הביטקוין מייצרת הזדמנות קניה?

הירידות החדות בביטקוין מעוררות מחדש את הוויכוח בוול סטריט בין ניצול שפל טקטי קצר־טווח לבין גישה אסטרטגית ארוכת טווח וגם: מה הבעיה עם הקריפטו?

שלמה גרינברג |
נושאים בכתבה ביטקוין קריפטו
מה ההבדל, בוול סטריט, בין אסטרטגית השקעות של "tactical low" (שפל טקטי) לבין אסטרטגית השקעות של "long-term strategic low" (שפל אסטרטגי ארוך טווח). המונח "שפל טקטי", מבחינתה של וול סטריט, מתייחס לשפל זמני בשוק או במחיר מניה ספציפי, שמייצר פוטנציאל למשקיע שדוגל באסטרטגיית השקעה לטווח קצר. זו אסטרטגיה שונה לחלוטין מהאסטרטגיה של ניצול "שפל אסטרטגי לטווח ארוך" שמבחינתה של וול סטריט, מייצגת אסטרטגיה של "קנה והחזק", גישה שמדגישה פשטות, סבלנות ומזעור עלויות על פני טקטיקות מורכבות לטווח קצר ושמומלצת לרוב המשקיעים על ידי מומחי וול סטריט, כולל וורן באפט. למי שלא מבין נאמר שמדובר בהבדל בין ניצול מצב בשוק להשקעה לטווח קצר לבין ניצול מצב בשוק לצורך השקעה ולטווח ארוך.


שתי האסטרטגיות נמדדות בעזרת הערך הפנימי של הנכס. המשקיע נעזר בערך הפנימי (ה-intrinsic value) כשהוא צריך להעריך אם מניה, או כל נכס אחר מוערך בהשוואה לערכו הניכסי. הערך הניכסי הוא השווי הבסיסי והאובייקטיבי של נכס (כגון חברה או אופציה) שמחושב על בסיס גורמים כמו תזרים מזומנים או מחיר המימוש לעומת מחיר השוק הנוכחי. הוא שונה ממחיר השוק הנוכחי ויכול לשמש משקיעים לקביעה האם נכס מוערך בחסר או ביתר. ככל שערך הנכס מתרחק מערכו הניכסי כך גם יכול המשקיע להעריך אם כדאי לו למכור או לקנות את הנכס.


הופתעתי לגלות שזה גם סוג ההסבר שנותנים המומחים לנפילה החדה והפתאומית של הביטקוין ושאר 19,410 מטבעות הקריפטו האחרים. הביטקוין, למי שלא שם לב, איבד, בששת השבועות האחרונים % 33.5 מערכו (מאז ה-5.10.25) כאשר מטבעות קריפטוגרפים נסחפו כנראה לתוך הבריחה הרחבה יותר מנכסים סחירים אחרים וזאת כנראה מהחשש של המשקיעים מהערכות מטורפות בתחום הטכנולוגי ומהחשש שקיצוצי הריבית בארה"ב, שלהם ציפו המשקיעים, לא יגיעו.


לא כ"כ חשוב מהן בדיוק הסיבות לירידות כמו החשיבות של השאלה "האם הירידות של ששת השבועות האחרונים בביטקוין ושות' מבטאות הזדמנות השקעה ובאיזה סוג של אסטרטגיית השקעה צריך המשקיע לנקוט, אסטרטגיה לטווח הקצר (שפל טקטי) או ב"Long-term strategic low" ("אסטרטגית ארוכת טווח") ? חשוב עם זאת לציין שקונצנזוס המומחים, נכון לרגע זה, אינו מאמין שמדובר בסופה של חגיגת הקריפטו אלא בתיקון והשאלה, כרגע, היא, "מתי כדאי להיכנס"?


אבל ולצד האופטימיות הזו (בעיקר של אלו שלא קנו ביטקוין במחיר של מעל ל- 100,000 דולר למטבע) חשוב לציין שהמומחים גם מזהירים שהירידות, לפי מודלים שונים ומשונים, יכולות להימשך ואני מניח שאם תימשכנה עוד כמה ימים שאלת הקונצנזוס תשתנה ל"האם כדאי בכלל להישאר בקריפטו"?