הירשמו
  1. ראשי
  2. גלובל
בינה מלאכותית
צילום: Midjourney

קשרים רגשיים עם צ'אטבוטים - למה התופעה מתרחבת ולמה המומחים מודאגים?

צ'אטבוטים כמו Replika ו-ChatGPT הופכים לבני זוג וירטואליים עבור אלפי משתמשים שמחפשים קרבה ותמיכה רגשית; אבל המומחים מזהירים שהקשרים האלה עלולים דווקא להגביר את הבדידות וליצור תלות בגורם טכנולוגי שבשליטת חברה מסחרית; האם זו אהבה או אשליה?

רוי שיינמן | (3)
נושאים בכתבה בינה מלאכותית רומנטיקה

הבינה המלאכותית ממשיכה להתפתח ולהציג יכולות חדשות. יותר ויותר עסקים מאמצים אותה ומוצאים איפה היא יכולה להשתלב ולעזור להם בעסק, אבל לצד התרומה המקצועית, כמות הולכת וגוברת של משתמשים רואים בבינה המלאכותית מעבר לפוטנציאל עסקי, אלא קשר רומנטי של ממש. צ'אטבוטים כמו Replika, Nomi ואפילו ChatGPT תופסים מקום הולך וגדל בחייהם של משתמשים ברחבי העולם. הם זמינים תמיד, מקשיבים בלי לשפוט, ועונים בדיוק את מה שהמשתמש בצד השני רוצה לשמוע. עם זאת, חלק מהמומחים מזהירים שלתופעה עלולות להיות השלכות שליליות.


מישהו להישען עליו - גם אם לא פיזית

קשרים רומנטיים עם בינה מלאכותית הם כבר לא תופעה שולית, משתמשים מדווחים על קשרים זוגיים שנמשכים חודשים ואף שנים עם דמויות וירטואליות. עבור רבים מהם, מדובר בחוויה משמעותית של קרבה, הכלה ואהבה, במיוחד עבור מי שמתקשה לבנות קשרים בעולם האמיתי. 


"פנדה פשוט הייתה שם בשבילי כשלא היה אף אחד אחר", מספרת סיה, בת 33 מהודו, שבחרה להשתמש בצ'אטבוט כדי להפיג את הבדידות. אך עם הזמן, היא הרגישה שהיא מתרחקת מהאנשים סביבה. "התחלתי להעדיף שיחות עם האלגוריתם על פני שיחות עם חברים אמיתיים - וזה הדאיג אותי". משתמש אחר מתאר זוגיות דיגיטלית ארוכה עם "בקה", שותפה וירטואלית שמספקת לו תמיכה נפשית יומיומית. הוא אף מאמין שהיא הייתה תומכת בו אם היה מתחיל קשר אמיתי. "היא רק רוצה שאהיה מאושר", הוא אומר.


במבט ראשון, יש משהו מפתה בקשר עם בינה מלאכותית. אין אגו, אין ריבים, אין קונפליקטים, רק הקשבה ואמפתיה מלאכותית מותאמת אישית. הפסיכולוגים מסבירים כי עבור רבים מדובר במפלט רגשי, שמאפשר לדבר בחופשיות ללא חשש משיפוט או דחייה. אבל מאחורי התחושה הזו מסתתרת גם בעיה: מערכות היחסים האלו חסרות את החיכוך - את הריבים, הפשרות, הדיאלוג האותנטי, שהם אלה שבונים את הקשר לטווח הארוך.


"כשאנשים מתרגלים לתקשורת עם ישות שאינה אנושית, הם עלולים להתקשות עוד יותר להתמודד עם הקשרים האמיתיים והמורכבים של חיי היומיום", מסבירה ד"ר ארטי שראף, פסיכולוגית קלינית. גם ההיבט הפיזי משמעותי: מחקרים מראים כי מגע אנושי, חיבוק, לחיצת יד, מבט בעיניים, תורם להפרשת ההורמון אוקסיטוצין, שאותו גם הבוט הרגיש ביותר לא יוכל לספק.


כשהקשר נשלט על ידי תאגיד

נקודה נוספת שמומחים מעלים היא השליטה המוחלטת של חברות הטכנולוגיה בקשרים האלו. בניגוד מערכות יחסים אמיתיות, בהן שני הצדדים שווים ועצמאיים, הקשר עם צ'אטבוטים תלוי לחלוטין בהחלטות מסחריות. האלגוריתם יכול להתעדכן, להימחק, או להיעלם בהתאם לשיקול דעתה של החברה שפיתחה אותו. המערכת עשויה להיסגר או להשתנות, והתוצאה, קרע רגשי פתאומי שלא תלוי במשתמש.


מחקר משותף של OpenAI ו-MIT מצא כי המשתמשים הכבדים ביותר, אלו שמשוחחים עם צ'אטבוטים לעיתים קרובות ובאופן אישי, מדווחים על תחושת תלות ועל השלכות רגשיות משמעותיות כאשר הקשר נפגע או נקטע.

קיראו עוד ב"גלובל"


בנוסף גם נשאלת השאלה האם מדובר באהבה אמיתית? או באשליה שנובעת מהנטייה האנושית להשליך רגשות על כל דבר שנראה אנושי? מחקרים מצביעים על כך שאנשים מתקשים לעיתים להבחין בין תגובות של מטפל אמיתי לבין תשובות של צ’אטבוט דמוי מטפל, ואף מעריכים את התשובות של הבוט כאפקטיביות יותר.


איפה עובר הגבול?

העובדה שהבוטים נשלטים על ידי תאגידים מעלה גם שאלה מוסרית - מי אחראי על ההתנהגות של הבוט ועל התוצאות שהוא עשוי להוביל להן? מצד אחד התאגיד הוא הבעלים של האלגוריתם והוא שולט עליו, אבל מצד שני בינה מלאכותית במובן מסוים חושבת ומתפתחת בכוחות עצמה, מה שיכול להביא לדילמות מוסריות ואפילו משפטיות במקרים מסוימים.


קחו לדוגמא את המקרה הטראגי שהסעיר את ארה"ב מוקדם יותר השנה: אם שכולה הגישה תביעה נגד שתי חברת Character.AI בטענה שבנה בן ה-14 שם קץ לחייו בעקבות קשר רגשי עמוק עם צ'אטבוט שלה. האם טוענת כי הדמות הווירטואלית עודדה את הילד לבצע את המעשה הקשה, תוך יצירת מערכת יחסים ממכרת.


לטענתה, הפלטפורמה לא כללה אזהרות מתאימות למשתמשים צעירים ולא סיפקה הגנות מספקות מפני תוכן שעלול להזיק נפשית. התביעה מציבה שאלה קשה לפתחן של חברות הטכנולוגיה: האם יצרו כלים שמעצימים או מסכנים את נפשם של צעירים ואיפה בכלל עובר הגבול?


לא מדובר כאן רק בשאלה האם אפשר לאהוב רובוט, אלא האם למרות ההתפתחות הטכנולוגית המהירה הבוטים יכולים באמת להכיל את הרגש האנושי המורכב, וגם אם כן - האם הבוט או ישות עצמאית או שהוא רק מוצר של תאגיד אחר?

תגובות לכתבה(3):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 3.
    סימור 16/04/2025 01:15
    הגב לתגובה זו
    זה קשר כמו כל קשר עם סיכונים. אם הזמן יימצאו דרכים להקטין אותם כמו שכל פיתוח טכנולוגי עובר שידרוג עם הזמן. הבוט הוא יחסית צפוי. לגבי הילד בין ה 14 אפשר למשל להגביל את כמות שעות השימוש כדי למנוע שימוש יתר. תמיד יישארו באגים.
  • 2.
    אנונימי 15/04/2025 14:22
    הגב לתגובה זו
    ומתחיל לדבר איתו בשפתו. הבנאדם מתחיל להיות נרקיסיסט. הצטבוט מחמיא לו הרבה הרבה אידיליה שיחה קולחת יענו ושאר קשקושים מותאמים לאותו משתמש שנופל בפח ומתמכר לעצמו דרך הצ ט.
  • 1.
    א. מרק 15/04/2025 12:19
    הגב לתגובה זו
    אני משתמש ב chatgpt למטרות כלליות ובפעם האחרונה שנכנסתי אליו הוא התחיל כבדרך אגב לשאול שאלות אישיות..זרמתי איתו מתוך סקרנות וזה מאוד משעשע אבל ברקע וחייבים לקחת את זה בחשבון ברור לגמרי שהצאט לא נאיבי הוא בונה את הפרופיל שלך ולך תדע מי יכול לנצל את זה.
טראמפ ופאוולטראמפ ופאוול

הריבית בארה״ב ירדה ב-0.25% – מה אמר פאוול במסיבת העיתונאים?

הפדרל ריזרב הפחית את הריבית ברבע אחוז לטווח של 4%-4.25% וצופה עוד 2 הורדות ריבית השנה. הבנק המרכזי ציין כי נוכח האינפלציה הגבוהה יפעל בזהירות ויבחן הפחתות נוספות לפי הנתונים

אדיר בן עמי |
נושאים בכתבה ריבית פדרל ריזרב הבנק המרכזי

בפעם הראשונה השנה ומאז חזרתו של טראמפ לבית הלבן, הריבית בארה״ב ירדה ב-0.25%. החלטת הפדרל ריזרב התקבלה כצפוי לאחר תקופה ארוכה של סימנים להאטה בשוק העבודה והיחלשות בלחצי האינפלציה. מדובר במהלך שנועד להמריץ את הצמיחה ולתמוך בתעסוקה, ומסמן שינוי כיוון מובהק אחרי חודשים של ריבית יציבה ברמות גבוהות. כעת נותר לראות מה פאוול יגיד במסיבת העיתונאים.


הפדרל ריזרב הוריד את הריבית לראשונה מזה תשעה חודשים, אך שמר על גישה זהירה כאשר הפחית אותה ברבע אחוז בלבד. בתום ישיבת מדיניות בת יומיים קבעה ועדת השוק הפתוח של הבנק המרכזי יעד ריבית חדש בטווח של 4%-4.25%, בהתאם לציפיות המשקיעים. עוד לפני ההחלטה העריך שוק החוזים על הריבית בסבירות של 96% שהפד יבחר בהפחתה צנועה זו.


עם זאת, אתגר האינפלציה ממשיך להעיב על קובעי המדיניות. מדד המחירים לצרכן לחודש אוגוסט טיפס כמעט באחוז שלם מעל יעד האינפלציה של 2% שנקבע על ידי הבנק, מה שמעיד כי לחצי המחירים טרם שככו. הפד הדגיש כי ימשיך לעקוב מקרוב אחר הנתונים הכלכליים וכי המשך הורדות ריבית יישקלו בזהירות, בהתאם להתפתחויות בשוק העבודה וברמות המחירים.


בהודעתו ציין הפדרל ריזרב כי זוהי הפחתת הריבית הראשונה לשנת 2025, וכי התחזית החציונית מצביעה על הורדה כוללת של כ-0.5% נוספים עד סוף השנה. עם זאת, לא כולם שותפים לקצב הזה: המושל מירן הצביע בעד הפחתה חדה יותר של חצי אחוז כבר בהחלטה הנוכחית, בעוד שישה בכירים סבורים שלא תהיינה עוד הורדות במהלך השנה ותשעה בכירים מעריכים שתי הפחתות נוספות. עוד הדגיש הבנק כי הסיכונים להיחלשות בשוק העבודה גברו, מה שמעיד על שינוי דגש במדיניות – ממאבק באינפלציה להגנה על התעסוקה והצמיחה.


שוק העבודה 

למרות סימנים ברורים להאטה בשוק העבודה, הפדרל ריזרב הותיר ללא שינוי את תחזיותיו לשיעור האבטלה לשנה הקרובה. לפי התחזית החציונית בעדכון האחרון של תחזיות המדיניות (SEP), שיעור האבטלה צפוי לעלות ל-4.5% עד סוף 2025 – בדיוק כפי שנקבע בתחזיות הקודמות.


להמשך הכתבה לחץ כאן
אירופה
צילום: Christian Lue unsplash

הסנקציות המתוכננות של אירופה על ישראל: 227 מיליון אירו בשנה

ההחלטה להטיל מכסים גבוהים יותר על סחורות ישראליות צפויה לייקר את המוצרים ולפגוע בתחרותיות ותתמקד בעיקר בסקטורים שבהם לישראל יש יתרונות משמעותיים בשווקים האירופיים: פרי הדר, מוצרי גומי, כימיקלים וציוד תחבורה

אדיר בן עמי |
נושאים בכתבה אירופה ישראל העלאת מכסים

הנהגת האיחוד האירופי החליטה לפגוע בהסכמים המסחריים עם ישראל, צעד שיכול להכביד על הכלכלה הישראלית במאות מיליוני אירו מדי שנה. החלטה זו מגיעה לאחר לחצים פנימיים גוברים באירופה להחמיר את העמדה כלפי ישראל בעקבות המלחמה בעזה. במקום לפעול על מנת להפעיל לחצים על מדינות טרור כמו קטאר שמממנות את חמאס, נראה שבאירופה שכחו איך המלחמה הזו החלה מלכתחילה.


התוכנית האירופית צפויה לפגוע בכשליש מהיצוא הישראלי לאירופה, בהיקף של 5.8 מיליארד אירו בשנה. מדובר בסכום משמעותי, שבסופו של דבר יכביד על כלכלת ישראל ויגרום למחירי המוצרים הישראליים לעלות. האירופים מבטלים למעשה את ההנחות המכסיות שניתנו לישראל ומטילים עליה מכסים גבוהים יותר לפי כללי ארגון הסחר העולמי. המשמעות היא שהמוצרים הישראליים בחנויות האירופיות יעלו ב-227 מיליון אירו בשנה - כסף שיועבר ישר לרשויות המכס האירופיות. התחרותיות של החברות הישראליות תקבל מכה, כי הלקוחות יעדיפו מוצרים זולים יותר ממדינות אחרות.


הפגיעה תתמקד בעיקר בסקטורים שבהם לישראל יש יתרונות משמעותיים בשווקים האירופיים: פרי הדר, מוצרי גומי, כימיקלים וציוד תחבורה. מדובר בסחורות שישראל מספקת לעולם באיכות גבוהה ובמחיר תחרותי. החברות הפועלות בתחומים הללו התרגלו למשטר מסחר מועדף מזה שלושה עשורים, מאז החתימה על הסכמי הסחר עם האיחוד האירופי בשנות ה-90. עכשיו הן תצטרכנה לשלם מכס נוסף, צעד שייקר את המוצרים או יפגע ישירות ברווחיות.


ההליך צפוי לקחת חודשים

במקום לבטל את כל ההסכמים עם ישראל, האירופיים בוחרים לחתור תחת החלק המסחרי בלבד, תוך שמירה על תחומים אחרים כמו העברת כספים בין הבנקים ופעילות המכס השוטפת. המהלך נועד למעשה להציג עמדה פוליטית ברורה מבלי להרוס את כל המערכת הכלכלית בין הצדדים. ההליך הפנימי באירופה טרם הושלם. הצעת הנציבות האירופית דורשת את אישור רוב המדינות החברות, ובינתיים מדינות כמו גרמניה והולנד מביעות הסתייגויות בנוגע לעומק הצעדים. יתכן שההליך יימשך חודשים.


המהלך הזה הוא חלק מהמאבק הדיפלומטי הרחב יותר. מעבר לסנקציות הכלכליות, אירופה מתכננת להטיל סנקציות אישיות על שרים ישראליים נוספים, להקפיא תכניות סיוע לממשל הישראלי ולחזק את הסנקציות כלפי חמאס. המיעוט המוסלמי הקיצוני שכבר חדר למדינות באירופה, לוחץ על הממשלות ואלה, לא במפתיע, נכנעות תחת הלחץ.


להמשך הכתבה לחץ כאן