בינה מלאכותית
צילום: Midjourney

קשרים רגשיים עם צ'אטבוטים - למה התופעה מתרחבת ולמה המומחים מודאגים?

צ'אטבוטים כמו Replika ו-ChatGPT הופכים לבני זוג וירטואליים עבור אלפי משתמשים שמחפשים קרבה ותמיכה רגשית; אבל המומחים מזהירים שהקשרים האלה עלולים דווקא להגביר את הבדידות וליצור תלות בגורם טכנולוגי שבשליטת חברה מסחרית; האם זו אהבה או אשליה?

רוי שיינמן | (3)

הבינה המלאכותית ממשיכה להתפתח ולהציג יכולות חדשות. יותר ויותר עסקים מאמצים אותה ומוצאים איפה היא יכולה להשתלב ולעזור להם בעסק, אבל לצד התרומה המקצועית, כמות הולכת וגוברת של משתמשים רואים בבינה המלאכותית מעבר לפוטנציאל עסקי, אלא קשר רומנטי של ממש. צ'אטבוטים כמו Replika, Nomi ואפילו ChatGPT תופסים מקום הולך וגדל בחייהם של משתמשים ברחבי העולם. הם זמינים תמיד, מקשיבים בלי לשפוט, ועונים בדיוק את מה שהמשתמש בצד השני רוצה לשמוע. עם זאת, חלק מהמומחים מזהירים שלתופעה עלולות להיות השלכות שליליות.


מישהו להישען עליו - גם אם לא פיזית

קשרים רומנטיים עם בינה מלאכותית הם כבר לא תופעה שולית, משתמשים מדווחים על קשרים זוגיים שנמשכים חודשים ואף שנים עם דמויות וירטואליות. עבור רבים מהם, מדובר בחוויה משמעותית של קרבה, הכלה ואהבה, במיוחד עבור מי שמתקשה לבנות קשרים בעולם האמיתי. 


"פנדה פשוט הייתה שם בשבילי כשלא היה אף אחד אחר", מספרת סיה, בת 33 מהודו, שבחרה להשתמש בצ'אטבוט כדי להפיג את הבדידות. אך עם הזמן, היא הרגישה שהיא מתרחקת מהאנשים סביבה. "התחלתי להעדיף שיחות עם האלגוריתם על פני שיחות עם חברים אמיתיים - וזה הדאיג אותי". משתמש אחר מתאר זוגיות דיגיטלית ארוכה עם "בקה", שותפה וירטואלית שמספקת לו תמיכה נפשית יומיומית. הוא אף מאמין שהיא הייתה תומכת בו אם היה מתחיל קשר אמיתי. "היא רק רוצה שאהיה מאושר", הוא אומר.


במבט ראשון, יש משהו מפתה בקשר עם בינה מלאכותית. אין אגו, אין ריבים, אין קונפליקטים, רק הקשבה ואמפתיה מלאכותית מותאמת אישית. הפסיכולוגים מסבירים כי עבור רבים מדובר במפלט רגשי, שמאפשר לדבר בחופשיות ללא חשש משיפוט או דחייה. אבל מאחורי התחושה הזו מסתתרת גם בעיה: מערכות היחסים האלו חסרות את החיכוך - את הריבים, הפשרות, הדיאלוג האותנטי, שהם אלה שבונים את הקשר לטווח הארוך.


"כשאנשים מתרגלים לתקשורת עם ישות שאינה אנושית, הם עלולים להתקשות עוד יותר להתמודד עם הקשרים האמיתיים והמורכבים של חיי היומיום", מסבירה ד"ר ארטי שראף, פסיכולוגית קלינית. גם ההיבט הפיזי משמעותי: מחקרים מראים כי מגע אנושי, חיבוק, לחיצת יד, מבט בעיניים, תורם להפרשת ההורמון אוקסיטוצין, שאותו גם הבוט הרגיש ביותר לא יוכל לספק.


כשהקשר נשלט על ידי תאגיד

נקודה נוספת שמומחים מעלים היא השליטה המוחלטת של חברות הטכנולוגיה בקשרים האלו. בניגוד מערכות יחסים אמיתיות, בהן שני הצדדים שווים ועצמאיים, הקשר עם צ'אטבוטים תלוי לחלוטין בהחלטות מסחריות. האלגוריתם יכול להתעדכן, להימחק, או להיעלם בהתאם לשיקול דעתה של החברה שפיתחה אותו. המערכת עשויה להיסגר או להשתנות, והתוצאה, קרע רגשי פתאומי שלא תלוי במשתמש.


מחקר משותף של OpenAI ו-MIT מצא כי המשתמשים הכבדים ביותר, אלו שמשוחחים עם צ'אטבוטים לעיתים קרובות ובאופן אישי, מדווחים על תחושת תלות ועל השלכות רגשיות משמעותיות כאשר הקשר נפגע או נקטע.

קיראו עוד ב"גלובל"


בנוסף גם נשאלת השאלה האם מדובר באהבה אמיתית? או באשליה שנובעת מהנטייה האנושית להשליך רגשות על כל דבר שנראה אנושי? מחקרים מצביעים על כך שאנשים מתקשים לעיתים להבחין בין תגובות של מטפל אמיתי לבין תשובות של צ’אטבוט דמוי מטפל, ואף מעריכים את התשובות של הבוט כאפקטיביות יותר.


איפה עובר הגבול?

העובדה שהבוטים נשלטים על ידי תאגידים מעלה גם שאלה מוסרית - מי אחראי על ההתנהגות של הבוט ועל התוצאות שהוא עשוי להוביל להן? מצד אחד התאגיד הוא הבעלים של האלגוריתם והוא שולט עליו, אבל מצד שני בינה מלאכותית במובן מסוים חושבת ומתפתחת בכוחות עצמה, מה שיכול להביא לדילמות מוסריות ואפילו משפטיות במקרים מסוימים.


קחו לדוגמא את המקרה הטראגי שהסעיר את ארה"ב מוקדם יותר השנה: אם שכולה הגישה תביעה נגד שתי חברת Character.AI בטענה שבנה בן ה-14 שם קץ לחייו בעקבות קשר רגשי עמוק עם צ'אטבוט שלה. האם טוענת כי הדמות הווירטואלית עודדה את הילד לבצע את המעשה הקשה, תוך יצירת מערכת יחסים ממכרת.


לטענתה, הפלטפורמה לא כללה אזהרות מתאימות למשתמשים צעירים ולא סיפקה הגנות מספקות מפני תוכן שעלול להזיק נפשית. התביעה מציבה שאלה קשה לפתחן של חברות הטכנולוגיה: האם יצרו כלים שמעצימים או מסכנים את נפשם של צעירים ואיפה בכלל עובר הגבול?


לא מדובר כאן רק בשאלה האם אפשר לאהוב רובוט, אלא האם למרות ההתפתחות הטכנולוגית המהירה הבוטים יכולים באמת להכיל את הרגש האנושי המורכב, וגם אם כן - האם הבוט או ישות עצמאית או שהוא רק מוצר של תאגיד אחר?

תגובות לכתבה(3):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 3.
    סימור 16/04/2025 01:15
    הגב לתגובה זו
    זה קשר כמו כל קשר עם סיכונים. אם הזמן יימצאו דרכים להקטין אותם כמו שכל פיתוח טכנולוגי עובר שידרוג עם הזמן. הבוט הוא יחסית צפוי. לגבי הילד בין ה 14 אפשר למשל להגביל את כמות שעות השימוש כדי למנוע שימוש יתר. תמיד יישארו באגים.
  • 2.
    אנונימי 15/04/2025 14:22
    הגב לתגובה זו
    ומתחיל לדבר איתו בשפתו. הבנאדם מתחיל להיות נרקיסיסט. הצטבוט מחמיא לו הרבה הרבה אידיליה שיחה קולחת יענו ושאר קשקושים מותאמים לאותו משתמש שנופל בפח ומתמכר לעצמו דרך הצ ט.
  • 1.
    א. מרק 15/04/2025 12:19
    הגב לתגובה זו
    אני משתמש ב chatgpt למטרות כלליות ובפעם האחרונה שנכנסתי אליו הוא התחיל כבדרך אגב לשאול שאלות אישיות..זרמתי איתו מתוך סקרנות וזה מאוד משעשע אבל ברקע וחייבים לקחת את זה בחשבון ברור לגמרי שהצאט לא נאיבי הוא בונה את הפרופיל שלך ולך תדע מי יכול לנצל את זה.
נחושת
צילום: Ra Dragon, Unsplash

שיא של יותר מעשור: הנחושת מזנקת ומובילה את הראלי העולמי במתכות

שיבושי היצע, ציפיות להרחבה כלכלית בסין, היחלשות הדולר וחששות ממכסים בארה״ב דוחפים את מחירי הנחושת לשיאים היסטוריים ולעלייה שנתית של מעל 40%

אדיר בן עמי |
נושאים בכתבה נחושת

שוק המתכות העולמי מסיים את השנה בעליות שערים, כאשר הנחושת נמצאת במוקד לאחר שקבעה שיאי מחיר חדשים במספר בורסות מרכזיות. המתכת התעשייתית, הנחשבת סמן למצב הכלכלה העולמית, חצתה לראשונה את רף 12 אלף הדולר לטון וממשיכה להיסחר ברמות גבוהות במיוחד גם לאחר תיקונים קלים.


מחיר הנחושת זינק לשיא של כ־12,160 דולר לטון. מדובר בהמשך ישיר לראלי שנמשך מאז אוקטובר, ראלי שמעמיד את 2025 כאחת השנים החזקות ביותר לנחושת זה למעלה מעשור. העליות בנחושת משתלבות בגל רחב יותר של התחזקות בשוקי הסחורות. גם הזהב והכסף טיפסו לשיאים חדשים, על רקע מתיחות גיאופוליטית, ציפיות להקלה מוניטרית בארה״ב והיחלשות הדולר. עבור משקיעים רבים, שילוב זה מחזק את האטרקטיביות של מתכות הן כהשקעה והן כנכס גידור.


אנליסטים מציינים כי מחירי הנחושת מקבלים תמיכה גם מהציפייה לצעדים נוספים לעידוד הכלכלה הסינית. כל איתות להרחבה פיסקלית או מוניטרית בסין מתורגם במהירות לעליות במחירי מתכות תעשייתיות, בשל משקלה המרכזי של המדינה בצריכה העולמית.


ברקע העליות עומדים גם שיבושי היצע ממשיים. מאז אוקטובר אירעו תקלות חמורות במספר מכרות גדולים, שפגעו ביכולת הייצור והציפו מחדש חששות ממחסור. גם לפני אותם אירועים, אנליסטים כבר הזהירו כי הביקוש העתידי עלול לעלות על ההיצע בשנים הקרובות.


שוק הנחושת צפוי להיכנס לגרעונות משמעותיים

בג׳פריס מעריכים כי גם בתרחיש של צמיחה עולמית מתונה, סביב 2% בשנה, שוק הנחושת צפוי להיכנס לגרעונות משמעותיים כבר במהלך השנה הקרובה. הערכה זו מחזקת את ההבנה כי הלחץ בשוק אינו זמני בלבד.


טראמפ ומאסק (X)טראמפ ומאסק (X)

מי אנשי השנה שלי בוול סטריט?

כרגיל עם סיומה של השנה האזרחית, מגיע מבול הערכות לגבי "איש השנה" בוול סטריט, מי השפיע הכי הרבה על התנהגות השוק וכיכב הכי הרבה בכותרות. ברשימה שלי זו השלישייה המנצחת: נשיא ארה"ב דונלד טראמפ, אילון מאסק וג'נסן הואנג, מנכ"ל ומייסד אנבידיה שהוביל את מהפכת ה-AI


שלמה גרינברג |

"אנחנו אוהבים לחשוב שהבאנו חדשנות לעסקי החדשות, אבל יש דברים שאי אפשר להמציא מחדש וסקירת סוף השנה היא אחד מהם," כתבה ליז הופמן, עורכת Semafore ולשעבר עיתונאית בכירה בניו יורק טיימס. ברוח צנועה זו, הופמן מונה את תשעת הסיפורים העסקיים הגדולים לשנת 2025, ביניהם היווצרות בועת ה-AI, הקפיטליזם המדיני של הנשיא טראנפ, התפתחות כלכל הקזינו ועוד. אזקק מכאן את הסיפורים הגדולים שלהם יש אימפאקט משמעותי על השוק גם השנה וגם לשנים הבאות.

ראשית כל, נראה כי למרות אופן הדיבור שלו, המדיניות של טראמפ בכול התחומים מצליחה, כאשר לדעתי הטענה הזו תאומת יותר במהלך שנת  2026 שעומדת בפתח וגם במזרח התיכון. טראמפ, הוא ללא ספק האדם המשפיע ביותר על העולם הכלכלי שוול סטריט בתוכו.

הופנן מדייקת כשהיא כותבת כי "המכסים של הנשיא דונלד טראמפ היו או תיקון הכרחי לשנים של מדיניות סחר קלוקלת או מס מיותר ומעוות שוק על האמריקאים. מה שהם לא היו, להפתעתם של כלכלנים ומשקיעים רבים שציפו לכך, זה אסון כלכלי. עסקים הסתגלו, המחירים עלו מעט, ומנהלים, שקראו נכון את הקהל, מיהרו לעצב מחדש את סדרי העדיפויות שלהם כביטחון לאומי. "יום השחרור" (השם שהעניק טראמפ ליום הטלת המכסים) היה מטח הפתיחה של שכתוב גורף של המדיניות הכלכלית של ארה"ב, שראה את הממשלה מפנה משאבי מדינה הן לתעשיות לאומיות חיוניות והן למופעי צד שהעשירו את המעגל הפנימי של הנשיא. גם הרפובליקנים וגם הדמוקרטים עוסקים כעת בבחירת מנצחים ומפסידים ודוחפים את ארה"ב לעבר מודל ממשלתי שמדינות אחרות, בעיקר באסיה ובמזרח התיכון, מתרחקות ממנו".

 

ג'נסן הואנג אינבידה (רשתות)
ג'נסן הואנג מנכ"ל אנבידיה - קרדיט: מתוך הרשתות החברתיות


עם אילון מאסק וג'נסן הואנג הסיפור הוא שונה וסנסציוני, מאחר והשניים הללו משנים את העולם באמצעות מהפכת הטכנולוגיה.  הואנג, יליד טאיוואן שהיגר לארה"ב, סיים את לימודיו באוניברסיטת סטאנפורד והקים את אנבידיה ב-1993 אותה הוא מוביל מאז. הוא הצליח למזג את הבינה המלאכותית לתעשייה, הרבה קודם לתחזיות ושינה לחלוטין את כלכלת העולם. אין שום ספק שהתואר "הארכיטקט של ה-AI" שניתן לו ע"י מגזין Time מוצדק וכך גם הערך המטורף שהשוק מעניק לחברה שלו. כול זה ללא קשר להחלטה שלו להקים מרכז פיתוח בישראל, החלטה שמלמדת אותנו גם לקח, לפיו אם נפסיק להתעסק או לבכות על מר גורלנו ובמקום זאת נמשיך בדרך שהתוו מנהיגי הציונות, מבלי לחשוד בכול אחד שהוא נגדנו, אז המילים "אור לגויים" לא יהוו סיסמה בלבד, אלא הם יהיו למציאות.  לא רק הואנג גילה את ישראל, כול ענקי התעשייה בעולם מחטטים במקומותינו. רובם אומנם בניסיון לקנות בזול ידע ששווה הרבה יותר כאשר הם מנצלים את 'תרבות האקזיט', אבל לא מעט מהם בוחנים פה הזדמנויות בגלל האמונה ביכולות המקומיות.  מאסק מאידך, משנה את העולם מזה למעלה מ-25 שנים, הצליח, במהלך 2025 להוכיח לעולם, שוב, שחלומות ניתנים למימוש. האיש הזה, שבשנת 2001 הקים את SpaceX וב-2004 רכש את טסלה, הצליח, עד כה, להוביל להקמת 3 תעשיות ענק גלובליות, החלל, הרכב החשמלי והרכב האוטונומי. בפוסט ברשתות החברתיות ביום רביעי האחרון, הציע מאסק ש"בינה יישומית (applied intelligence)" יכולה לגרום לצמיחה כלכלית דו-ספרתית בטווח הקרוב ולצמיחה תלת-ספרתית תוך חמש שנים. "צמיחה דו-ספרתית מגיעה תוך 12 עד 18 חודשים. אם בינה יישומית היא המייצגת של צמיחה כלכלית (כפי שהיא צריכה להיות) תלת-ספרתית אפשרית בעוד כ-5 שנים", כתב ברשת X שבבעלותו.