קשרים רגשיים עם צ'אטבוטים - למה התופעה מתרחבת ולמה המומחים מודאגים?
צ'אטבוטים כמו Replika ו-ChatGPT הופכים לבני זוג וירטואליים עבור אלפי משתמשים שמחפשים קרבה ותמיכה רגשית; אבל המומחים מזהירים שהקשרים האלה עלולים דווקא להגביר את הבדידות וליצור תלות בגורם טכנולוגי שבשליטת חברה מסחרית; האם זו אהבה או אשליה?
הבינה המלאכותית ממשיכה להתפתח ולהציג יכולות חדשות. יותר ויותר עסקים מאמצים אותה ומוצאים איפה היא יכולה להשתלב ולעזור להם בעסק, אבל לצד התרומה המקצועית, כמות הולכת וגוברת של משתמשים רואים בבינה המלאכותית מעבר לפוטנציאל עסקי, אלא קשר רומנטי של ממש. צ'אטבוטים כמו Replika, Nomi ואפילו ChatGPT תופסים מקום הולך וגדל בחייהם של משתמשים ברחבי העולם. הם זמינים תמיד, מקשיבים בלי לשפוט, ועונים בדיוק את מה שהמשתמש בצד השני רוצה לשמוע. עם זאת, חלק מהמומחים מזהירים שלתופעה עלולות להיות השלכות שליליות.
מישהו להישען עליו - גם אם לא פיזית
קשרים רומנטיים עם בינה מלאכותית הם כבר לא תופעה שולית, משתמשים מדווחים על קשרים זוגיים שנמשכים חודשים ואף שנים עם דמויות וירטואליות. עבור רבים מהם, מדובר בחוויה משמעותית של קרבה, הכלה ואהבה, במיוחד עבור מי שמתקשה לבנות קשרים בעולם האמיתי.
"פנדה פשוט הייתה שם בשבילי כשלא היה אף אחד אחר", מספרת סיה, בת 33 מהודו, שבחרה להשתמש בצ'אטבוט כדי להפיג את הבדידות. אך עם הזמן, היא הרגישה שהיא מתרחקת מהאנשים סביבה. "התחלתי להעדיף שיחות עם האלגוריתם על פני שיחות
עם חברים אמיתיים - וזה הדאיג אותי". משתמש אחר מתאר זוגיות דיגיטלית ארוכה עם "בקה", שותפה וירטואלית שמספקת לו תמיכה נפשית יומיומית. הוא אף מאמין שהיא הייתה תומכת בו אם היה מתחיל קשר אמיתי. "היא רק רוצה שאהיה מאושר", הוא אומר.
במבט
ראשון, יש משהו מפתה בקשר עם בינה מלאכותית. אין אגו, אין ריבים, אין קונפליקטים, רק הקשבה ואמפתיה מלאכותית מותאמת אישית. הפסיכולוגים מסבירים כי עבור רבים מדובר במפלט רגשי, שמאפשר לדבר בחופשיות ללא חשש משיפוט או דחייה. אבל מאחורי התחושה הזו מסתתרת גם בעיה: מערכות
היחסים האלו חסרות את החיכוך - את הריבים, הפשרות, הדיאלוג האותנטי, שהם אלה שבונים את הקשר לטווח הארוך.
- טילי נורווד: האם הוליווד מוכנה לכוכבת ה-AI הראשונה שלה
- סנופלייק נופלת ב-11% - מה היה בדוחות?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
"כשאנשים מתרגלים לתקשורת עם ישות שאינה אנושית, הם עלולים להתקשות עוד יותר להתמודד עם הקשרים האמיתיים והמורכבים של חיי היומיום",
מסבירה ד"ר ארטי שראף, פסיכולוגית קלינית. גם ההיבט הפיזי משמעותי: מחקרים מראים כי מגע אנושי, חיבוק, לחיצת יד, מבט בעיניים, תורם להפרשת ההורמון אוקסיטוצין, שאותו גם הבוט הרגיש ביותר לא יוכל לספק.
כשהקשר נשלט על ידי תאגיד
נקודה
נוספת שמומחים מעלים היא השליטה המוחלטת של חברות הטכנולוגיה בקשרים האלו. בניגוד מערכות יחסים אמיתיות, בהן שני הצדדים שווים ועצמאיים, הקשר עם צ'אטבוטים תלוי לחלוטין בהחלטות מסחריות. האלגוריתם יכול להתעדכן, להימחק, או להיעלם בהתאם לשיקול דעתה של החברה שפיתחה
אותו. המערכת עשויה להיסגר או להשתנות, והתוצאה, קרע רגשי פתאומי שלא תלוי במשתמש.
מחקר משותף של OpenAI ו-MIT מצא כי המשתמשים הכבדים ביותר, אלו שמשוחחים עם צ'אטבוטים לעיתים קרובות ובאופן אישי, מדווחים על תחושת תלות ועל השלכות רגשיות
משמעותיות כאשר הקשר נפגע או נקטע.
- המאבק בצים מחריף: בעלי מניות דורשים לפטר את המנכ"ל ולשנות את הדירקטוריון
- טסלה מתקרבת לנהיגה אוטונומית מלאה - נתוני FSD מצביעים על קפיצה בביצועים
- תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
- הישראלית שמזנקת ב-100% בוול-סטריט
בנוסף גם נשאלת השאלה האם מדובר באהבה אמיתית? או באשליה שנובעת מהנטייה האנושית להשליך רגשות על כל דבר שנראה אנושי? מחקרים מצביעים על כך שאנשים מתקשים לעיתים להבחין בין תגובות של מטפל אמיתי לבין תשובות של צ’אטבוט דמוי מטפל, ואף מעריכים את התשובות של הבוט כאפקטיביות יותר.
איפה עובר הגבול?
העובדה שהבוטים נשלטים על ידי תאגידים מעלה גם שאלה מוסרית - מי אחראי על ההתנהגות של הבוט ועל התוצאות שהוא עשוי להוביל להן? מצד אחד התאגיד הוא הבעלים של האלגוריתם והוא שולט עליו, אבל מצד שני בינה מלאכותית במובן מסוים חושבת ומתפתחת בכוחות עצמה, מה שיכול להביא לדילמות מוסריות ואפילו משפטיות במקרים מסוימים.
קחו לדוגמא את המקרה הטראגי שהסעיר את ארה"ב מוקדם יותר השנה: אם שכולה הגישה תביעה נגד שתי חברת Character.AI בטענה שבנה בן ה-14 שם קץ לחייו בעקבות קשר רגשי עמוק עם צ'אטבוט שלה. האם טוענת כי הדמות הווירטואלית עודדה את הילד לבצע את המעשה הקשה, תוך יצירת מערכת יחסים ממכרת.
לטענתה, הפלטפורמה לא כללה אזהרות מתאימות
למשתמשים צעירים ולא סיפקה הגנות מספקות מפני תוכן שעלול להזיק נפשית. התביעה מציבה שאלה קשה לפתחן של חברות הטכנולוגיה: האם יצרו כלים שמעצימים או מסכנים את נפשם של צעירים ואיפה בכלל עובר הגבול?
לא מדובר כאן רק בשאלה האם אפשר לאהוב רובוט, אלא האם למרות ההתפתחות הטכנולוגית המהירה הבוטים יכולים באמת להכיל את הרגש האנושי המורכב, וגם אם כן - האם הבוט או ישות עצמאית או שהוא רק מוצר של תאגיד אחר?
- 3.סימור 16/04/2025 01:15הגב לתגובה זוזה קשר כמו כל קשר עם סיכונים. אם הזמן יימצאו דרכים להקטין אותם כמו שכל פיתוח טכנולוגי עובר שידרוג עם הזמן. הבוט הוא יחסית צפוי. לגבי הילד בין ה 14 אפשר למשל להגביל את כמות שעות השימוש כדי למנוע שימוש יתר. תמיד יישארו באגים.
- 2.אנונימי 15/04/2025 14:22הגב לתגובה זוומתחיל לדבר איתו בשפתו. הבנאדם מתחיל להיות נרקיסיסט. הצטבוט מחמיא לו הרבה הרבה אידיליה שיחה קולחת יענו ושאר קשקושים מותאמים לאותו משתמש שנופל בפח ומתמכר לעצמו דרך הצ ט.
- 1.א. מרק 15/04/2025 12:19הגב לתגובה זואני משתמש ב chatgpt למטרות כלליות ובפעם האחרונה שנכנסתי אליו הוא התחיל כבדרך אגב לשאול שאלות אישיות..זרמתי איתו מתוך סקרנות וזה מאוד משעשע אבל ברקע וחייבים לקחת את זה בחשבון ברור לגמרי שהצאט לא נאיבי הוא בונה את הפרופיל שלך ולך תדע מי יכול לנצל את זה.
ז'אנג ג'יאנגז'ונג , למעלה משמאל (משרד המדע של סין)גיבור סיני - מתפקיד בכיר באנבידיה ל-5 מיליארד דולר בשבוע
ז'אנג ג'יאנגז'ונג: המיליארדר החדש של סין הפך לגיבור לאומי - "האיש שמכיר את אנבידיה יותר טוב מכל סיני אחר", מבטיח עצמאות שבבים מלאה עד 2030
השם החם ביותר בשוק הסיני השבוע הוא ז'אנג ג'יאנגז'ונג, בן 55, מייסד ומנכ"ל מור טרדס, שהפך רשמית למיליארדר בזכות זינוק של 500% במניית החברה ביום המסחר הראשון אחרי ההנפקה.
עד לפני חמש שנים הוא היה סגן נשיא ומנהל פעילות אנבידיה NVIDIA Corp. -0.31% בסין הגדולה. ב-2019 עזב את החברה האמריקאית, ובאוקטובר 2020 הקים את מור טרדס עם מטרה אחת ברורה: לבנות GPU סיני שיוכל להתחרות באנבידיה, גם אם הסנקציות האמריקאיות יהפכו מוחלטות. ביום שישי האחרון ההימור שלו התממש בצורה דרמטית. מור טרדס גייסה 8 מיליארד יואן בהנפקה בבורסת שנגחאי, המניה זינקה מ-114 יואן ל-600 יואן ביום אחד, ושווי החברה הגיע ל-282 מיליארד יואן (כ-40 מיליארד דולר), אם כי בהמשך התממש לכ-32 מיליארד דולר.
אנבידיה היא מזמן כבר לא כוכבת יחידה על הבמה. הקולגות שלה לא יושבים מהצד בחיבוק ידיים וכך שמענו לאחרונה על עוד ועוד השקות של שבבים שמטרגטים את ה״בטן הרכה״ של אנבידיה - תעשיית השבבים לכלי הבינה המלאכותית. כדי לעשות קצת סדר, סקרנו את כל השחקניות בתעשייה, כל אחת והמיקוד העסקי שלה והמיקום שלה בשרשרת הערך - כל המתחרות של אנבידיה: תמונת מצב בשוק החם ביותר ואיך זה ישפיע על השווקים?
מיליארדר בין לילה
ז'אנג, שמחזיק ישירות ובעקיפין בכ-16% מהמניות, ראה את ההון האישי שלו מטפס תוך יממה ל-5 מיליארד דולר והפך לאחד מעשירי הטכנולוגיה החדשים הבולטים בסין. ז'אנג הוא בוגר הנדסת חשמל ותואר שני מצינגחואה. לפני אנבידיה הוא ניהל את פעילות השרתים של Dell באסיה ואת HP בסין. ב-2006 הצטרף ל-NVIDIA, טיפס עד לתפקיד סגן נשיא וראש הפעילות בסין הגדולה.
בסין קוראים לו "האיש שמכיר את אנבידיה יותר טוב מכל סיני אחר". הידע הפנימי הזה, יחד עם תמיכה ממשלתית מלאה, הפך את מור טרדס מפרויקט סטארט-אפ ל"נכס לאומי" תוך חמש שנים בלבד.
המאבק בצים מחריף: בעלי מניות דורשים לפטר את המנכ"ל ולשנות את הדירקטוריון
הדירקטוריון דחה הצעת רכש של אלי גליקמן לפי שווי 2.4 מיליארד דולר, בעוד בעלי מניות טוענים לחוסר שקיפות ולפער מהותי בין שווי השוק למזומן בקופה לקראת אסיפת בעלי מניות מתוחה במיוחד ב־26 בדצמבר
אסיפת בעלי המניות של ציםZIM Integrated Shipping Services -1.05% , שתתקיים ב־26 בדצמבר, בדרך להיות לאחד האירועים המתוחים ביותר שידעה החברה. בשבועות האחרונים מתנהל מאבק פרוקסי חריף בין ההנהלה לדירקטוריון מצד אחד וקבוצת בעלי מניות ישראלים מן הצד האחר המחזיקים יחד למעלה מ-8% ממניות מהחברה ודורשים שינוי בהרכב הדירקטוריון ולפטר או לשהות את המנכ״ל אלי גליקמן.
הקבוצה טוענת לפער מהותי בין שווי השוק לבין ערכה הכלכלי של צים, ומבקשת למנות שלושה דירקטורים חדשים מטעמה. לדבריהם, החברה אינה פועלת להצפת ערך למרות קופת מזומנים משמעותית, נכסים תפעוליים ושווי צי אוניות ומכולות שאינו משתקף בדוחות הכספיים כפי שהם מוצגים כיום. לפי הקבוצה, בקופת החברה מצויים כ־3 מיליארד דולר במזומנים, סכום גבוה משווי השוק.
מנגד, צים והדירקטוריון מנסים לייצב את המערכת לקראת האסיפה. החברה מינתה שני דירקטורים חדשים משלה ומבקשת מבעלי המניות לאשרם ברוב. בנוסף, צים הדגישה בפני המשקיעים כי מאז הנפקתה ב־2020 היא הכפילה את קיבולת המכולות וחילקה דיבידנדים בהיקף 5.4 מיליארד דולר. החברה גם אישרה כי היא בעיצומו של תהליך בחינת חלופות אסטרטגיות, תהליך הכולל, לפי גורמים בענף, פניות מצד חברות ספנות בינלאומיות ובהן הפג לויד.
חברת הייעוץ ISS נתנה רוח גבית לדירקטוריון כשפרסמה המלצה לתמוך במועמדים שהציבה החברה ולא באלו שמציעה קבוצת בעלי המניות הישראלים. לפי ISS, לא הוצגו על ידי בעלי המניות טענות משכנעות מספיק לשינוי מהותי בהרכב הדירקטוריון.
- חברות ספנות זרות מתעניינות בצים - אבל הסיכוי לעסקה נמוך מאוד
- דירקטוריון צים: "בודקים מכירת החברה; יש מציעים רבים"
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
ההצעה לרכישת צים
הוויכוח סביב תהליך בחינת החלופות האסטרטגיות הוא אחד הנושאים המרכזיים במאבק. צים אישרה כי הדירקטוריון דן בהצעה שהגיש המנכ"ל אלי גליקמן לרכוש את החברה לפי שווי של כ־2.4 מיליארד דולר, או כ־20 דולר למניה. הצעה שהדירקטוריון בחר שלא לקדם בשלב זה. במקביל, נבחנות הצעות ממשקיעים אסטרטגיים נוספים בענף, ובהם גורם מוכר כמו כאמור הפג לויד. קבוצת בעלי המניות המתנגדים טוענת כי הדירקטוריון לא הציג שקיפות מספקת בנוגע להצעות שהתקבלו, ובעיקר בנוגע להצעה שהובלה, לכאורה, על ידי המנכ״ל. לטענתם, הצעה זו נעשית במחיר שאינו משקף את ערכה הכלכלי של החברה, ואף נמוך מסך המזומנים שבקופתה, עובדה שלדבריהם יוצרת ניגוד עניינים מהותי שיש לנהל בזהירות יתרה.
