הירשמו
  1. ראשי
  2. גלובל
טראמפ פוטין
צילום: צילום מסך

טראמפ באולטימטום לפוטין: הסכם שלום באוקראינה או מכסים על נפט רוסי

הנשיא האמריקאי מאיים בהטלת מכסים של 25%-50% על נפט רוסי ועל מדינות שסוחרות עמה, על רקע מאמצי התיווך לסיום המלחמה והביקורת הגוברת על מדיניות המכסים שלו

אדיר בן עמי | (5)
נושאים בכתבה טראמפ פוטין נפט העלאת מכסים

בצעד שעשוי לשנות את דינמיקת היחסים בין וושינגטון למוסקבה, איים נשיא ארה"ב דונלד טראמפ להפעיל סנקציות כלכליות חסרות תקדים אם לא יושג פתרון למשבר באוקראינה. "אם לא נצליח לעצור את שפיכות הדמים, ואם אגיע למסקנה שהאשמה מוטלת על רוסיה, אפעיל מכסים משניים בשיעור של 25% עד 50% על כל הנפט היוצא מרוסיה," הצהיר הנשיא בשיחה עם רשת NBC בסוף השבוע.


משמעות המכסים המשניים היא פגיעה לא רק ברוסיה עצמה, אלא בכל המדינות הרוכשות נפט רוסי. "פירוש הדבר שאם אתה קונה נפט מרוסיה, לא תוכל לעשות עסקים בארצות הברית," הסביר טראמפ בפשטות. מהלך כזה עשוי להרעיד את שוק האנרגיה העולמי, במיוחד במדינות שעדיין תלויות בדלק הרוסי.


ההצהרה מגיעה לאחר שפוטין הציע ביום שישי להעמיד את אוקראינה תחת מעין "ממשל זמני" שיאפשר בחירות חדשות וחתימה על הסכמים מרכזיים - הצעה שבפועל עלולה להביא להדחתו של זלנסקי. "הייתי מאוד כועס ומרוגז כשפוטין החל לפגוע באמינותו של זלנסקי," אמר טראמפ, אם כי הוסיף שיש לו "מערכת יחסים טובה מאוד" עם הנשיא הרוסי, וכי "הכעס מתפוגג במהירות... אם הוא יעשה את הדבר הנכון".


בזמן שהנשיא האמריקאי מנסה לקדם שיחות שלום, התקפות הנשק המונחה הרוסי נמשכות. ביממה האחרונה, מתקפת כטב"מים ברחבי אוקראינה הובילה להרס בית חולים צבאי, מרכז קניות ומבני מגורים בחרקוב. התקיפות גבו את חייהם של שני אזרחים ופצעו עשרות אחרים, לפי דיווחים אוקראיניים רשמיים.


בדרך למכסים נוספים


התזמון של הצהרת טראמפ אינו מקרי – רק ימים ספורים לפני הכרזה צפויה על חבילת מכסים נרחבת שתוכרז ביום רביעי. זאת בהמשך למכס של 25% שכבר הוטל על יבוא מכוניות וחלקי רכב, מהלך שטראמפ הגדיר כ"קבוע". כשנשאל אם מהלך זה יגרום לעליית מחירים בשוק הרכב האמריקאי, השיב הנשיא ללא היסוס: "לא אכפת לי אם יצרני הרכב יעלו מחירים, כי התוצאה תהיה שאמריקאים יקנו מכוניות מתוצרת מקומית".


בנוגע למשא ומתן אפשרי על המכסים העתידיים, הציב הנשיא תנאים נוקשים: "אסכים למשא ומתן רק אם המדינות המעורבות יציעו משהו בעל ערך משמעותי לארה"ב. אם לא, אין על מה לדבר". גישה תקיפה זו מזכירה את הקו שנקט טראמפ בקדנציה הקודמת, כשהציב את עקרון "אמריקה תחילה" במרכז מדיניות הסחר שלו.


העמדה העכשווית של טראמפ כלפי המלחמה באוקראינה נראית מורכבת במיוחד לאור התבטאויותיו במהלך מסע הבחירות. הנשיא התחייב שוב ושוב לסיים את מה שכינה "מלחמה מגוחכת" באוקראינה, והציב את הנושא במרכז סדר היום שלו מאז כניסתו לתפקיד ב-20 בינואר. באופן אירוני, טראמפ עצמו קרא בעבר לעריכת בחירות חדשות באוקראינה, וכינה שלא בצדק את זלנסקי "דיקטטור" - טענה דומה להצעתו העכשווית של פוטין.

קיראו עוד ב"גלובל"


אלא שהציבור האמריקאי חלוק בדעותיו לגבי יעילות האסטרטגיה הנשיאותית. סקר שפורסם השבוע על ידי CBS News חושף כי 52% מהאמריקאים אינם שבעי רצון מהאופן שבו מטפל טראמפ בכלכלה, לעומת 49% המביעים תמיכה. כאשר מדובר באינפלציה, התמונה קודרת אף יותר: 56% מבטאים חוסר שביעות רצון, בעוד 44% בלבד תומכים בגישתו.


מעניין במיוחד הוא היחס למדיניות המכסים עצמה – 55% מהאמריקאים סבורים שהנשיא "מתמקד יותר מדי" במכסים, לעומת 38% בלבד הסבורים שהמיקוד ראוי. למרות זאת, הסקר מצביע על איזון כללי בהתייחסות לתפקודו של הנשיא: 50% מביעים שביעות רצון, ו-50% מביעים דעה שלילית.


מכסים ככלי אסטרטגי

האיום החדש כלפי רוסיה מציב את טראמפ בעמדה מורכבת. מצד אחד, מהלך תקיף כלפי מוסקבה עשוי לחזק את תדמיתו בקרב המבקרים שטענו כי הוא מקיים יחסים קרובים מדי עם פוטין. מצד שני, הסלמה בסנקציות הכלכליות עלולה להוביל לתגובת נגד רוסית שתסבך עוד יותר את יחסי המעצמות.


השימוש במכסים משניים על נפט רוסי הוא כלי שלא נוצל באופן נרחב בסבבי הסנקציות הקודמים. משמעותו היא שמדינות המייבאות נפט רוסי, ובהן סין והודו, יצטרכו לשלם תוספת משמעותית על מוצרים שהן מייצאות לארה"ב. גישה זו מעניקה לוושינגטון מנוף לחץ משמעותי, אך טומנת בחובה פוטנציאל לעימותים מסחריים גם עם מדינות שאינן מעורבות ישירות בסכסוך.


מומחים לסחר בינלאומי מזהירים כי הטלת מכסים משניים עלולה לגרור תביעות בארגון הסחר העולמי ולהפר הסכמים בינלאומיים קיימים. יתרה מכך, קיים חשש שמהלך כזה עלול לדחוף את רוסיה לחפש דרכים יצירתיות לעקוף את הסנקציות, כפי שעשתה בהצלחה מסוימת מאז 2022.


עם זאת, מבחינה פוליטית, האסטרטגיה של טראמפ ברורה: הוא מבקש להציג את עצמו כמנהיג תקיף המפעיל את העוצמה הכלכלית האמריקאית להשגת יעדים דיפלומטיים. בימים הקרובים, כשעיני העולם נשואות לוושינגטון בציפייה להכרזה המקיפה על מכסים חדשים, השאלה המרכזית תהיה האם הקו הנוקשה שמציג הנשיא יוביל לפריצת דרך דיפלומטית או דווקא להחרפת המתחים הבינלאומיים.

תגובות לכתבה(5):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 5.
    יוני המעגל 31/03/2025 06:27
    הגב לתגובה זו
    יותר מדי כדורים באויר. רוסיה כלכלה מזרח תיכון סין. והכל לעומתי ללא בריתות רק כוח.נדע שזה מתפרק כשיעזבו אותו אנשי מפתח.
  • 4.
    אנונימי 30/03/2025 21:54
    הגב לתגובה זו
    לקחו מותגים עולמיים ושרפו אותם תוך מספר שבועות
  • 3.
    עושה חשבון 30/03/2025 19:46
    הגב לתגובה זו
    לכסף אין צבע ריח או טעם . סין קונה נפט מאירן דרך צד שלישי וכך יהיה עם רוסיה .
  • 2.
    בקיצור האיש הזה שאנחנו בונים עליו סתם מטומטם (ל"ת)
    משה 30/03/2025 19:45
    הגב לתגובה זו
  • 1.
    אנונימי 30/03/2025 19:34
    הגב לתגובה זו
    המילים שלו לא שווים את הנייר שנרשמו עליהם המילים
אנבידיה והמתחרות. קרדיט: נעשה עם AIאנבידיה והמתחרות. קרדיט: נעשה עם AI

"הזדמנות קיצונית באנבידיה" -בברנשטיין מצפים לזינוק של 54% במניה

למרות שליטה כמעט מוחלטת בשוק השבבים שמיועדים ל-AI, שמובילה לצמיחה חריגה בהכנסות, מניית אנבידיה נסחרת בדיסקאונט היסטורי מול מדד השבבים; פער התמחור מעורר עניין מחודש במניה בקרב משקיעים

רן קידר |
נושאים בכתבה אנבידיה

מניית אנבידיה NVIDIA Corp. 3.93%   נסחרת כיום בדיסקאונט של 13% ביחס למדד השבבים של פילדלפיה, ה-SOXX iShares PHLX SOX Semiconductor Sector Index , שכולל 30 חברות מובילות בתעשייה כמו אינטל, AMD ו-TSMC. המדד עצמו רשם עלייה של 35% בששת החודשים האחרונים, בעוד אנבידיה עלתה רק ב-25%, מה שיצר פער תמחור נדיר. נתון זה ממקם את אנבידיה באחוזון הראשון של התמחור היחסי בעשור האחרון, כשהיו רק 13 ימי מסחר בהם הייתה זולה יותר מול המדד. השווי הנוכחי של אנבידיה עומד על כ-4.4 טריליון דולר, והיא מהווה כ-7% ממדד ה-S&P 500.

התמחור המוחלט גם הוא נמוך יחסית: מכפיל רווחים צפוי של 25, שמציב אותה באחוזון ה-11 בעשור האחרון. עבור חברה עם צמיחה שנתית ממוצעת של 60% בהכנסות בשלוש השנים האחרונות, בעיקר ממכירות מאיצי AI כמו סדרת Blackwell, מדובר ברמה אטרקטיבית. במהלך 2025, שלטה אנבידיה ב-88% משוק המאיצים הגרפיים, עם משלוחים של 6 מיליון יחידות Blackwell עד אוקטובר, תוך ביקוש גובר מענקיות כמו אמזון, גוגל ומטא. ההכנסות ממרכזי נתונים הגיעו ל-30 מיליארד דולר ברבעון השלישי של 2025, עלייה של 112% משנה קודמת.

היסטורית, רכישות במכפיל מתחת ל-25 הניבו תשואה ממוצעת של 150% בשנה אחת, ללא מקרים של הפסד. ברנשטיין קובעים מחיר יעד של 275 דולר, ממחיר נוכחי של 179 דולר, מה שמשקף פוטנציאל עלייה של 54%. הפער נובע מחששות בשוק סביב השקעות AI אדירות, שעמדו ב-2025 על 200 מיליארד דולר ברחבי העולם, אך אנבידיה נהנית מיתרון טכנולוגי, עם פלטפורמת CUDA שמחזקת מעמד מונופוליסטי.

במהלך 2025, הרחיבה אנבידיה את הפעילות, והשקיעה 2 מיליארד דולר בסינופסיס, חברת תוכנה לעיצוב שבבים, כדי להאיץ פיתוח AI. היא השיקה את משפחת Nemotron 3, מודלים פתוחים: Nano עם 30 מיליארד פרמטרים ומסגרת MoE שמגבירה תפוקה פי 4; Super עם 100 מיליארד פרמטרים; ו-Ultra עם 500 מיליארד, זמינים בפלטפורמות כמו Hugging Face ו-AWS. המודלים תומכים במערכות מרובות סוכנים, עם חלון הקשר של מיליון טוקנים, ומשמשים למשימות כמו דיבוג תוכנה ותכנון אסטרטגי.

בנוסף, שיתוף הפעולה עם ממשלת ארה"ב במשימת Genesis (פרויקט לאומי את השימוש בבינה מלאכותית למטרות מדעיות) כולל השקעות ב-AI לתחומי אנרגיה, מחקר מדעי וביטחון. אנבידיה מספקת פלטפורמות כמו Apollo למזג אוויר וסימולציות, ומפתחת AI למפעלים, רובוטיקה ותאומים דיגיטליים. ב-CES 2025, חשפה מעבדת בדיקת DRIVE AI לרכבים אוטונומיים, שעברה כבר אבני דרך משמעותיות בבטיחות. בסין, אושרו מכירות H200, מה שמגדיל הכנסות פוטנציאליות ב-10%.

להמשך הכתבה לחץ כאן
שבביםשבבים
הטור של גרינברג

האם החברה הוותיקה שהידרדרה מאז בועת 2000 מתעוררת?

חברת STMicroelectronics היתה התקווה הגדולה של תעשיית המוליכים למחצה בתחילת המאה ונשארה מאחור. השבוע היא ריכזה תשומת לב לאחר שפורסם כי סיפקה יותר מ-5 מיליארד שבבים לסטארלינק של אילון מאסק במסגרת הסכם בן עשור בין שתי החברות, וכי הכמות הזאת צפויה להכפיל את עצמה בעוד שנתיים

שלמה גרינברג |
נושאים בכתבה IBM אנבידיה ראסל 2000

בחודש האחרון הפך מדד הראסל 2000 (סימול: RUT^) למדד המוביל בניו יורק, תופעה שלא אירעה מאז החל המדד הזה להיסחר. הסיבה לכך קשורה בעיקר בערכי החלל שלפיהם נסחרות המניות שמובילות את המדדים המובילים, ובמיוחד הנאסד"ק. 

מדד הראסל 2000, שמכונה "המדד שמשקף את הכלכלה האמיתית", מייצג את "המניות הקטנות", שהן קטנות בהשוואה למניות ה-S&P 500. ג'וזף בראסואלס, הכלכלן הראשי של RSM International, שהיא הרשת השישית בגודלה בעולם, מבחינת ההכנסות, לשירותי החשבונאות המקצועיים, מסביר שהסיבה לכך קשורה בעובדה שכספי ההשקעה זרמו ברובם למדדים המובילים, ובמיוחד לנאסד"ק. 

לדבריו, "המשקיעים פשוט התעלמו מהחברות שכלולות במדד הראסל 2000 ולא השקיעו במניותיהן. אבל קיצוצי הריבית של הפד והקלות המס של הנשיא טראמפ, שייכנסו לתוקף בינואר, לצד הירידה החדה במחירי הנפט, מזינים אופטימיות כלכלית, והתחזית לחברות קטנות יותר משתפרת. ברמות המחירים הנוכחיות יש הרבה הזדמנויות שפשוט התעלמו מהן בגלל שכולם התמקדו יתר על המידה בהזדמנויות טכנולוגיות". מה שזה בעצם אומר הוא שהחגיגה בבורסות לא הסתיימה והסיפור הטכנולוגי רק תופס מנוחה קצרה עד לסיבוב הבא. 

הירידה במחירי הנפט מ-125 דולר בקיץ 2022 ל-56 דולר כיום, היא בעיקר תוצאה של עודפי היצע שחלקם "באשמת" טראמפ "ששחרר" את הנפט האמריקאי לשווקים הגלובליים, חלקם ב"אשמת" המדינות שאינן חברות באופ"ק שמגדילות ייצור (קנדה, ברזיל ואחרות), חלקם בגלל קרנות הגידור, חלקם בגלל איראן ורוסיה שמוכרות מתחת לשולחן, וחלקם בגלל הרגיעה בצמיחה הכלכלית. אין זה פלא שהסכמי אברהם תופסים עניין שהולך וגדל.

לבסוף, ענקית ניהול הנכסים KKR הוציאה השבוע את התחזית המאקרו גלובלית לשנת 2026 שלפיה הם מאמינים שתהיה צמיחה טובה מהצפוי בתמ"ג וברווחים ברוב האזורים העיקריים בעולם בשנת 2026, צמיחה שנתמכת על ידי מחירי נפט נמוכים, שיעורי חיסכון גבוהים יותר ותנאים פיננסיים נוחים. הם גם מציינים שהכלכלה העולמית עדיין נמצאת בעיצומו של רנסנס של פרודוקטיביות, בהובלת דיגיטציה, אוטומציה ואימוץ מואץ של בינה מלאכותית, במיוחד בארצות הברית. כדאי להקשיב להם כי החברה הזו היא מהטובות שיש.

להמשך הכתבה לחץ כאן