טראמפ באולטימטום לפוטין: הסכם שלום באוקראינה או מכסים על נפט רוסי
הנשיא האמריקאי מאיים בהטלת מכסים של 25%-50% על נפט רוסי ועל מדינות שסוחרות עמה, על רקע מאמצי התיווך לסיום המלחמה והביקורת הגוברת על מדיניות המכסים שלו
בצעד שעשוי לשנות את דינמיקת היחסים בין וושינגטון למוסקבה, איים נשיא ארה"ב דונלד טראמפ להפעיל סנקציות כלכליות חסרות תקדים אם לא יושג פתרון למשבר באוקראינה. "אם לא נצליח לעצור את שפיכות הדמים, ואם אגיע למסקנה שהאשמה מוטלת על רוסיה, אפעיל מכסים משניים בשיעור של 25% עד 50% על כל הנפט היוצא מרוסיה," הצהיר הנשיא בשיחה עם רשת NBC בסוף השבוע.
משמעות המכסים המשניים היא פגיעה לא רק ברוסיה עצמה, אלא בכל המדינות הרוכשות נפט רוסי. "פירוש הדבר שאם אתה קונה נפט מרוסיה, לא תוכל לעשות עסקים בארצות הברית," הסביר טראמפ בפשטות. מהלך כזה עשוי להרעיד את שוק האנרגיה העולמי, במיוחד במדינות שעדיין תלויות בדלק הרוסי.
ההצהרה מגיעה לאחר שפוטין הציע ביום שישי להעמיד את אוקראינה תחת מעין "ממשל זמני" שיאפשר בחירות חדשות וחתימה על הסכמים מרכזיים - הצעה שבפועל עלולה להביא להדחתו של זלנסקי. "הייתי מאוד כועס ומרוגז כשפוטין החל לפגוע באמינותו של זלנסקי," אמר טראמפ, אם כי הוסיף שיש לו "מערכת יחסים טובה מאוד" עם הנשיא הרוסי, וכי "הכעס מתפוגג במהירות... אם הוא יעשה את הדבר הנכון".
בזמן שהנשיא האמריקאי מנסה לקדם שיחות שלום, התקפות הנשק המונחה הרוסי נמשכות. ביממה האחרונה, מתקפת כטב"מים ברחבי אוקראינה הובילה להרס בית חולים צבאי, מרכז קניות ומבני מגורים בחרקוב. התקיפות גבו את חייהם של שני אזרחים ופצעו עשרות אחרים, לפי דיווחים אוקראיניים רשמיים.
- לראשונה מאז מלחמת העולם השנייה: איומים במתקפות ישירות בין סין ליפן
- טראמפ רכש אג"ח ב-82 מיליון דולר, כולל של חברות הנשענות על מדיניותו
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
בדרך למכסים נוספים
התזמון של הצהרת טראמפ אינו מקרי – רק ימים ספורים לפני הכרזה צפויה על חבילת מכסים נרחבת שתוכרז ביום רביעי. זאת בהמשך למכס של 25% שכבר הוטל על יבוא מכוניות וחלקי רכב, מהלך שטראמפ הגדיר כ"קבוע". כשנשאל אם מהלך זה יגרום לעליית מחירים בשוק הרכב האמריקאי, השיב הנשיא ללא היסוס: "לא אכפת לי אם יצרני הרכב יעלו מחירים, כי התוצאה תהיה שאמריקאים יקנו מכוניות מתוצרת מקומית".
בנוגע למשא ומתן אפשרי על המכסים העתידיים, הציב הנשיא תנאים נוקשים: "אסכים למשא ומתן רק אם המדינות המעורבות יציעו משהו בעל ערך משמעותי לארה"ב. אם לא, אין על מה לדבר". גישה תקיפה זו מזכירה את הקו שנקט טראמפ בקדנציה הקודמת, כשהציב את עקרון "אמריקה תחילה" במרכז מדיניות הסחר שלו.
העמדה העכשווית של טראמפ כלפי המלחמה באוקראינה נראית מורכבת במיוחד לאור התבטאויותיו במהלך מסע הבחירות. הנשיא התחייב שוב ושוב לסיים את מה שכינה "מלחמה מגוחכת" באוקראינה, והציב את הנושא במרכז סדר היום שלו מאז כניסתו לתפקיד ב-20 בינואר. באופן אירוני, טראמפ עצמו קרא בעבר לעריכת בחירות חדשות באוקראינה, וכינה שלא בצדק את זלנסקי "דיקטטור" - טענה דומה להצעתו העכשווית של פוטין.
- במקום אנבידיה וטסלה: השוק החדש שמאיים על וול סטריט כבר מגלגל מיליארדים
- אופנהיימר: "2026 תהיה שנת המבחן של נייס"
- תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
- קרוז, פיט או צ'אן: מיהו שחקן הקולנוע העשיר ביותר בכל הזמנים?
אלא שהציבור האמריקאי חלוק בדעותיו לגבי יעילות האסטרטגיה הנשיאותית. סקר שפורסם השבוע על ידי CBS News חושף כי 52% מהאמריקאים אינם שבעי רצון מהאופן שבו מטפל טראמפ בכלכלה, לעומת 49% המביעים תמיכה. כאשר מדובר באינפלציה, התמונה קודרת אף יותר: 56% מבטאים חוסר שביעות רצון, בעוד 44% בלבד תומכים בגישתו.
מעניין במיוחד הוא היחס למדיניות המכסים עצמה – 55% מהאמריקאים סבורים שהנשיא "מתמקד יותר מדי" במכסים, לעומת 38% בלבד הסבורים שהמיקוד ראוי. למרות זאת, הסקר מצביע על איזון כללי בהתייחסות לתפקודו של הנשיא: 50% מביעים שביעות רצון, ו-50% מביעים דעה שלילית.
מכסים ככלי אסטרטגי
האיום החדש כלפי רוסיה מציב את טראמפ בעמדה מורכבת. מצד אחד, מהלך תקיף כלפי מוסקבה עשוי לחזק את תדמיתו בקרב המבקרים שטענו כי הוא מקיים יחסים קרובים מדי עם פוטין. מצד שני, הסלמה בסנקציות הכלכליות עלולה להוביל לתגובת נגד רוסית שתסבך עוד יותר את יחסי המעצמות.
השימוש במכסים משניים על נפט רוסי הוא כלי שלא נוצל באופן נרחב בסבבי הסנקציות הקודמים. משמעותו היא שמדינות המייבאות נפט רוסי, ובהן סין והודו, יצטרכו לשלם תוספת משמעותית על מוצרים שהן מייצאות לארה"ב. גישה זו מעניקה לוושינגטון מנוף לחץ משמעותי, אך טומנת בחובה פוטנציאל לעימותים מסחריים גם עם מדינות שאינן מעורבות ישירות בסכסוך.
מומחים לסחר בינלאומי מזהירים כי הטלת מכסים משניים עלולה לגרור תביעות בארגון הסחר העולמי ולהפר הסכמים בינלאומיים קיימים. יתרה מכך, קיים חשש שמהלך כזה עלול לדחוף את רוסיה לחפש דרכים יצירתיות לעקוף את הסנקציות, כפי שעשתה בהצלחה מסוימת מאז 2022.
עם זאת, מבחינה פוליטית, האסטרטגיה של טראמפ ברורה: הוא מבקש להציג את עצמו כמנהיג תקיף המפעיל את העוצמה הכלכלית האמריקאית להשגת יעדים דיפלומטיים. בימים הקרובים, כשעיני העולם נשואות לוושינגטון בציפייה להכרזה המקיפה על מכסים חדשים, השאלה המרכזית תהיה האם הקו הנוקשה שמציג הנשיא יוביל לפריצת דרך דיפלומטית או דווקא להחרפת המתחים הבינלאומיים.
- 5.יוני המעגל 31/03/2025 06:27הגב לתגובה זויותר מדי כדורים באויר. רוסיה כלכלה מזרח תיכון סין. והכל לעומתי ללא בריתות רק כוח.נדע שזה מתפרק כשיעזבו אותו אנשי מפתח.
- 4.אנונימי 30/03/2025 21:54הגב לתגובה זולקחו מותגים עולמיים ושרפו אותם תוך מספר שבועות
- 3.עושה חשבון 30/03/2025 19:46הגב לתגובה זולכסף אין צבע ריח או טעם . סין קונה נפט מאירן דרך צד שלישי וכך יהיה עם רוסיה .
- 2.בקיצור האיש הזה שאנחנו בונים עליו סתם מטומטם (ל"ת)משה 30/03/2025 19:45הגב לתגובה זו
- 1.אנונימי 30/03/2025 19:34הגב לתגובה זוהמילים שלו לא שווים את הנייר שנרשמו עליהם המילים
צי צבא סין, קרדיט: גרוקלראשונה מאז מלחמת העולם השנייה: איומים במתקפות ישירות בין סין ליפן
לאחר שראש ממשלת יפן הצהירה כי תקיפה סינית על טייוואן עלולה להצדיק תגובה צבאית יפנית, שרת החוץ הסינית הבהירה כי תקיפה כזו תגרור "מכה החלטית" מצד סין
לראשונה זה עשורים: אפשרות ממשית להסלמה בין שתי אויבות היסטוריות. בשבוע שעבר התבטאה
ראש ממשלת יפן,סנאא טקאיצ'י, באופן חריג ואמרה בוועדה פרלמנטרית כי אם יתפתח מצב חירום בטייוואן עם שימוש "בספינות מלחמה ושימוש בכוח, אז זה עלול להוות מצב המאיים על הישרדותה של יפן, לא משנה איך מסתכלים על זה. המצב בטייוואן הפך להיות כה חמור שעלינו לצפות לתרחיש
הגרוע ביותר." מדובר בשבירה של מדיניות עמימות אסטרטגית שהחלה ביפן במשך עשורים, מהלך שמעורר תגובות זועמות מצד סין ומעצים את החששות מפני התנגשות אזורית שיכולה לערער את היציבות במזרח אסיה כולו. כעת עולה כי סין אינה מתכוונת להישאר אדישה למה שהיא תופסת כפרובוקציה
יפנית מסוכנת. משרד ההגנה הסיני הזהיר במפורש כי יפן תיתקל בניצחון מוחץ אם תתערב בסוגיית טאיוואן.
סין, כידוע, רואה בטייוואן כשטח שלה ואינה מכבדת את הריבונות הטייואנית באי. טייוואן היא מדינת אי דמוקרטית עם תעשיית שבבים, מהגדולות בעולם, וכעת עומדת בפני איום
ממשי של סין לכיבוש האי. סין הבהירה כי לא תהסס להשתמש בכוח כדי לכבוש את האי, למרות איומי הנשיא טראמפ על ההשלכות שתספוג אם תתקוף.
לאור ההסלמה ביחסה של סין כלפי טייוואן, יפן משנה את גישתה ולא בהצהרות בלבד. דוח ההגנה היפני האחרון מזהה את הפעילות הצבאית הסינית המואצת סביב טאיוואן כאיום מרכזי, ומצהיר כי האזור נכנס לעידן משברי חדש. בקרב הציבור היפני ישנה תמיכה גוברת בעמדה הנחרצת הזו, כאשר כמעט מחצית האזרחים תומכים בהתערבות יפנית במקרה של עימות סביב טאיוואן. אך ההתפתחות המדאיגה ביותר היא ההצעה מטוקיו לבחון רכישת צוללות מונעות גרעינית, צעד שמסמן אולי שינוי אמיתי במדיניות האנטי-גרעינית הקדושה שמחזיקה יפן מאז תום מלחמת העולם השנייה. שר הביטחון שינג'ירו קוימזומי הצהיר בגלוי כי כל האופציות פתוחות, כולל שימוש בכוח גרעיני לצוללות, מהלך שעורר גל של זעם בבייג'ין.
התגובות אינן נשארות במישור המילולי בלבד, שכן הצי הסיני מגביר את שליחת ספינות משמר לחופי האיים היפניים השנויים במחלוקת, והפעילות האווירית סביבן מתגברת. מצב זה מעיד על כך שהמשבר נתפס על ידי שני הצדדים לא כהצהרות תקשורתיות בלבד אלא כבעל פוטנציאל ממשי לפעולה צבאית, והופך את יפן לאחד השחקנים המרכזיים בזירת המתח המחמירה עם סין.

- המניה שנפלה 11% בגלל המתיחות בין סין ליפן
- סין מתריעה בפני סטודנטים לדחות תכניות לימודים ביפן
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
אויבות היסטוריות שהפכו לבעלות ברית כלכליות
היחסים בין יפן לסין נושאים עד היום את צלקות העבר הטראומטי של מלחמת העולם השנייה, שבמהלכה ביצעה יפן הקיסרית פלישה אכזרית לסין והותירה אחריה מיליוני הרוגים ופצועים. ההערכות מדברות על כשבעה עד עשרים מיליון הרוגים סינים במהלך התקופה הקולוניאלית היפנית. זיכרון הזוועות הללו חרוט עמוק בתודעה הסינית, ובייג'ין לא מהססת להשתמש בו ככלי פוליטי בכל פעם שהיחסים עם טוקיו מתחממים.
פולימרקט; קרדיט: רשתות חברתיותבמקום אנבידיה וטסלה: השוק החדש שמאיים על וול סטריט כבר מגלגל מיליארדים
שווקי תחזיות על אירועים מזנק בענק - לאן זה יגיע והאם משקיעים יעברו ממניות לתחזיות?
טארק מנסור, מנכ"ל קלשי, פלטפורמה גדולה לתחזיות אמר בכנס של איגוד תעשיית החוזים העתידיים בשיקגו ששוק החוזים על תוצאות אירועים: פוליטיקה, כלכלה, שוק הון, מזג אוויר, ספורט ותרבו,ת עשוי להפוך תוך כמה שנים לחלופה ממשית למסחר במניות. לדבריו, "זה מתחיל להיראות כמו שוק של טריליון דולר".
השוק הזה צעיר, קיים רק כמה שנים באופן חוקי בארצות הברית, אבל צומח מהר מאז שקלשי ניצחה את הרגולטור הפדרלי (CFTC) בבית משפט ב-2023 והורשתה להציע חוזים על בחירות. מאז ההחלטה הזו, היקף המסחר בקלשי עלה פי יותר מעשרה תוך שנה שנתיים, והחברה פתחה שווקים חדשים כמעט מדי שבוע.
המודל פשוט: כל אירוע מנוסח כשאלה בינארית של כן או לא. המחיר של חוזה "כן" או "לא" נע בין 1 סנט ל-99 סנט ומשקף בזמן אמת את ההסתברות שהשוק נותן לאירוע. מי שקונה ב-25 סנט וצודק - מקבל דולר. מי שטועה, מאבד את ההשקעה. אין "בית" שמנצח תמיד, רק משתתפים שסוחרים זה מול זה. זו הסיבה שקלשי מתעקשת לקרוא לזה "שוק תחזיות" ולא "הימורים".
האם זה באמת תחרות לשוקי המניות? התשובה היא כן, אבל לא במובן המסורתי. השקעה במניות אמורה להיות השקעה לטווח ארוך כדי לייצר תשואה עודפת. מניות מסוכנות יותר מהשקעות סולידיות ומקבלים פיצוי בדמות התשואה. השקעה כזו דורשת הבנה, אלוקציה של נכסים, בחירת מניות ומעקב. רוב האנשים לא משקיעים בעצמם לטווח ארוך, אלא מעבירים את הטיפול בתיק למנהלי השקעות - אותם גופים מוסדיים שמנהלים לכם את הפנסיה, גמל וקרנות נאמנות. רוב האנשים שכן משקיעים בשוק המניות הם סוג של "מבקרים", "אורחים". בשנים האחרונות יש גל ענק של משקיעם צעירים שרוכשים מניות ונהנים מזינוקים אדירים. זו לא השקעה לטווח ארוך, הם עוברים מהייפ להייפ, והייפים לא חסר בשנים האלה.
- פולימרקט מזנקת לשווי של 15 מיליארד דולר; שוק התחזיות מזנק
- מהמרים כבדים: פלטפורמות ההימורים פולימרקט וקלשי מטפסות לשווי שוק של מיליארדים
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
מה יקרה כשתגיע ירידה? כנראה שחלק גדול מהם יזוז מהשוק. אבל נכון לעכשיו הם סוג של מהמרים. להם זה לא משנה אם לקנות מניות טסלה או אנבידיה או להמר עליהם בפלטפורמות התחזיות. זה סוג דומה של השקעה. הם לא מנתחים פונדמטנלים, הם לא מסתכלים על הרווחים עוד שנה-שנתיים, הם קוראים "גורואים" ברשתות החברתיות וקונים לפי הכותרות. האנשים האלו אכן יכולים להעביר כספים לזירות של התחזיות. הם כבר מעבירים.
