טראמפ באולטימטום לפוטין: הסכם שלום באוקראינה או מכסים על נפט רוסי
הנשיא האמריקאי מאיים בהטלת מכסים של 25%-50% על נפט רוסי ועל מדינות שסוחרות עמה, על רקע מאמצי התיווך לסיום המלחמה והביקורת הגוברת על מדיניות המכסים שלו
בצעד שעשוי לשנות את דינמיקת היחסים בין וושינגטון למוסקבה, איים נשיא ארה"ב דונלד טראמפ להפעיל סנקציות כלכליות חסרות תקדים אם לא יושג פתרון למשבר באוקראינה. "אם לא נצליח לעצור את שפיכות הדמים, ואם אגיע למסקנה שהאשמה מוטלת על רוסיה, אפעיל מכסים משניים בשיעור של 25% עד 50% על כל הנפט היוצא מרוסיה," הצהיר הנשיא בשיחה עם רשת NBC בסוף השבוע.
משמעות המכסים המשניים היא פגיעה לא רק ברוסיה עצמה, אלא בכל המדינות הרוכשות נפט רוסי. "פירוש הדבר שאם אתה קונה נפט מרוסיה, לא תוכל לעשות עסקים בארצות הברית," הסביר טראמפ בפשטות. מהלך כזה עשוי להרעיד את שוק האנרגיה העולמי, במיוחד במדינות שעדיין תלויות בדלק הרוסי.
ההצהרה מגיעה לאחר שפוטין הציע ביום שישי להעמיד את אוקראינה תחת מעין "ממשל זמני" שיאפשר בחירות חדשות וחתימה על הסכמים מרכזיים - הצעה שבפועל עלולה להביא להדחתו של זלנסקי. "הייתי מאוד כועס ומרוגז כשפוטין החל לפגוע באמינותו של זלנסקי," אמר טראמפ, אם כי הוסיף שיש לו "מערכת יחסים טובה מאוד" עם הנשיא הרוסי, וכי "הכעס מתפוגג במהירות... אם הוא יעשה את הדבר הנכון".
בזמן שהנשיא האמריקאי מנסה לקדם שיחות שלום, התקפות הנשק המונחה הרוסי נמשכות. ביממה האחרונה, מתקפת כטב"מים ברחבי אוקראינה הובילה להרס בית חולים צבאי, מרכז קניות ומבני מגורים בחרקוב. התקיפות גבו את חייהם של שני אזרחים ופצעו עשרות אחרים, לפי דיווחים אוקראיניים רשמיים.
- ממשל טראמפ ישיק מכרז ענק לקידוחי נפט וגז במפרץ מקסיקו
- מכה לטראמפ ולרפובליקנים: שריל נבחרה למושלת ניו ג'רזי
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
בדרך למכסים נוספים
התזמון של הצהרת טראמפ אינו מקרי – רק ימים ספורים לפני הכרזה צפויה על חבילת מכסים נרחבת שתוכרז ביום רביעי. זאת בהמשך למכס של 25% שכבר הוטל על יבוא מכוניות וחלקי רכב, מהלך שטראמפ הגדיר כ"קבוע". כשנשאל אם מהלך זה יגרום לעליית מחירים בשוק הרכב האמריקאי, השיב הנשיא ללא היסוס: "לא אכפת לי אם יצרני הרכב יעלו מחירים, כי התוצאה תהיה שאמריקאים יקנו מכוניות מתוצרת מקומית".
בנוגע למשא ומתן אפשרי על המכסים העתידיים, הציב הנשיא תנאים נוקשים: "אסכים למשא ומתן רק אם המדינות המעורבות יציעו משהו בעל ערך משמעותי לארה"ב. אם לא, אין על מה לדבר". גישה תקיפה זו מזכירה את הקו שנקט טראמפ בקדנציה הקודמת, כשהציב את עקרון "אמריקה תחילה" במרכז מדיניות הסחר שלו.
העמדה העכשווית של טראמפ כלפי המלחמה באוקראינה נראית מורכבת במיוחד לאור התבטאויותיו במהלך מסע הבחירות. הנשיא התחייב שוב ושוב לסיים את מה שכינה "מלחמה מגוחכת" באוקראינה, והציב את הנושא במרכז סדר היום שלו מאז כניסתו לתפקיד ב-20 בינואר. באופן אירוני, טראמפ עצמו קרא בעבר לעריכת בחירות חדשות באוקראינה, וכינה שלא בצדק את זלנסקי "דיקטטור" - טענה דומה להצעתו העכשווית של פוטין.
- בלוק צונחת אחרי דוחות מעורבים ולאור התלות בביטקוין
- אמזון לעניים? החברה משיקה את Amazon Bazaar לשווקים המתפתחים
- תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
- הונאה של 2 מיליארד דולר - עונש של 11 אלף שנות מאסר - ומוות...
אלא שהציבור האמריקאי חלוק בדעותיו לגבי יעילות האסטרטגיה הנשיאותית. סקר שפורסם השבוע על ידי CBS News חושף כי 52% מהאמריקאים אינם שבעי רצון מהאופן שבו מטפל טראמפ בכלכלה, לעומת 49% המביעים תמיכה. כאשר מדובר באינפלציה, התמונה קודרת אף יותר: 56% מבטאים חוסר שביעות רצון, בעוד 44% בלבד תומכים בגישתו.
מעניין במיוחד הוא היחס למדיניות המכסים עצמה – 55% מהאמריקאים סבורים שהנשיא "מתמקד יותר מדי" במכסים, לעומת 38% בלבד הסבורים שהמיקוד ראוי. למרות זאת, הסקר מצביע על איזון כללי בהתייחסות לתפקודו של הנשיא: 50% מביעים שביעות רצון, ו-50% מביעים דעה שלילית.
מכסים ככלי אסטרטגי
האיום החדש כלפי רוסיה מציב את טראמפ בעמדה מורכבת. מצד אחד, מהלך תקיף כלפי מוסקבה עשוי לחזק את תדמיתו בקרב המבקרים שטענו כי הוא מקיים יחסים קרובים מדי עם פוטין. מצד שני, הסלמה בסנקציות הכלכליות עלולה להוביל לתגובת נגד רוסית שתסבך עוד יותר את יחסי המעצמות.
השימוש במכסים משניים על נפט רוסי הוא כלי שלא נוצל באופן נרחב בסבבי הסנקציות הקודמים. משמעותו היא שמדינות המייבאות נפט רוסי, ובהן סין והודו, יצטרכו לשלם תוספת משמעותית על מוצרים שהן מייצאות לארה"ב. גישה זו מעניקה לוושינגטון מנוף לחץ משמעותי, אך טומנת בחובה פוטנציאל לעימותים מסחריים גם עם מדינות שאינן מעורבות ישירות בסכסוך.
מומחים לסחר בינלאומי מזהירים כי הטלת מכסים משניים עלולה לגרור תביעות בארגון הסחר העולמי ולהפר הסכמים בינלאומיים קיימים. יתרה מכך, קיים חשש שמהלך כזה עלול לדחוף את רוסיה לחפש דרכים יצירתיות לעקוף את הסנקציות, כפי שעשתה בהצלחה מסוימת מאז 2022.
עם זאת, מבחינה פוליטית, האסטרטגיה של טראמפ ברורה: הוא מבקש להציג את עצמו כמנהיג תקיף המפעיל את העוצמה הכלכלית האמריקאית להשגת יעדים דיפלומטיים. בימים הקרובים, כשעיני העולם נשואות לוושינגטון בציפייה להכרזה המקיפה על מכסים חדשים, השאלה המרכזית תהיה האם הקו הנוקשה שמציג הנשיא יוביל לפריצת דרך דיפלומטית או דווקא להחרפת המתחים הבינלאומיים.
- 5.יוני המעגל 31/03/2025 06:27הגב לתגובה זויותר מדי כדורים באויר. רוסיה כלכלה מזרח תיכון סין. והכל לעומתי ללא בריתות רק כוח.נדע שזה מתפרק כשיעזבו אותו אנשי מפתח.
- 4.אנונימי 30/03/2025 21:54הגב לתגובה זולקחו מותגים עולמיים ושרפו אותם תוך מספר שבועות
- 3.עושה חשבון 30/03/2025 19:46הגב לתגובה זולכסף אין צבע ריח או טעם . סין קונה נפט מאירן דרך צד שלישי וכך יהיה עם רוסיה .
- 2.בקיצור האיש הזה שאנחנו בונים עליו סתם מטומטם (ל"ת)משה 30/03/2025 19:45הגב לתגובה זו
- 1.אנונימי 30/03/2025 19:34הגב לתגובה זוהמילים שלו לא שווים את הנייר שנרשמו עליהם המילים

גל של פיטורים באוקטובר, הגבוה מזה 22 שנים
דוח צ'אלנג'ר מצביע על מעבר מהאטה בגיוסים לגל פיטורים; על רקע השבתת הממשל; אתמול מדד ה-ADP הצביע על גידול צנוע בתעסוקה במגזר הפרטי
חודש אוקטובר 2025 נרשם כחודש החלש ביותר לשוק העבודה האמריקאי מאז 2003 מבחינת הכרזות פיטורים. המעסיקים בארה"ב הודיעו על 153,074 מפוטרים, כמעט פי שלושה מספטמבר וזינוק של כ-175% מול אוקטובר 2024, לפי חברת הייעוץ צ'לנג'ר. המניעים המרכזיים הם קיצוץ עלויות, התאמות לעידן ה-AI ותיקון לגל הגיוסים של תקופת הקורונה. את הרשימה הובילו חברות טכנולוגיה ולצידן מחסנים, לוגיסטיקה וקמעונאות.
במבט מתחילת השנה, היקף ההודעות על פיטורים הגיע לכמעט 1.1 מיליון משרות, כבר כעת גבוה משמעותית מכל שנת 2024 (761 אלף). צ'אלנג'ר מציינת שמדובר בשיא רב שנתי לחודשים הראשונים של השנה, כשהאצת האימוץ של בינה מלאכותית ובלימת הביקושים הצרכניים והעסקיים דוחפות חברות להדק חגורה. על פ הדוח, הסקטור הלוגיסטי הוביל באוקטובר עם כמעט 48 אלף קיצוצים והטק אחריו בלמעלה מ-33 אלף.
הדוח מתפרסם בזמן השבתת ממשל פדרלית שדחתה את פרסום הנתונים הרשמיים של משרד העבודה, ולכן המשקיעים וקובעי המדיניות נשענים על מדדים פרטיים כמו צ'אלנג'ר ו-ADP. באותו נושא, אתמול דוח ADP (חברה לעיבוד תלושי שכר) הצביע באוקטובר על תוספת של 42 אלף משרות במגזר הפרטי ועל עליית שכר שנתית של כ-4.5%, שיפור צנוע אחרי חודשיים חלשים, אך כזה שאינו סותר גלי קיצוצים נקודתיים בסקטורים מסוימים. כלומר, השוק נע בין גיוס נמוך ופיטורים ממוקדים, שילוב שמרכך את קצב יצירת המשרות נטו.
בצ'אלנג'ר מדגישים שמדובר ב"תיקון" לחצי-עשור של התרחבות מהירה, כעת בתוספת לחץ על מרווחים (שכר, מימון, לוגיסטיקה) ואימוץ מואץ של מערכות AI שמייתרות תפקידים תפעוליים ומשרדיים. לצד הטק והלוגיסטיקה, גם קמעונאות ושירותים מדווחים על תוכניות התייעלות, עם דוגמאות בולטות מחברות כמו אמזון, טארגט ו-UPS באחרונה. מבחן ההמשך יהיה אם המגמה תישאר סקטוריאלית או תתרחב לשוק כולו.
- "האם ה-AI יחליף אותי?" - על הפיטורים שבדרך, גם בישראל
- פוטרה יומיים לפני שגילתה על היריון, ותקבל פיצויים
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
ההשפעה על השווקים
הנתונים מאוקטובר יוצרים מצב מורכב עבור הפד: מצד אחד, הקפיצה בפיטורים מאותתת על התקררות ממשית בשוק העבודה, נתון שתומך בגישה מרחיבה יותר וברעיון של הורדת ריבית
בהמשך. ירידה בלחצי השכר והביקוש מצמצמת את הסיכון לאינפלציה, ומעניקה לבנק המרכזי "מרחב נשימה" לפעול כדי לבלום את ההאטה מבלי לחשוש מגל התייקרויות חדש.
וול סטריט שור (גרוק)המסחר ננעל במגמה מעורבת; ג'יי פרוג טסה 27%, טסלה ירדה 3.5%
על רקע חששות גוברים מתמחור מופרז והתחזקות התחושה שהתיקון בשוק רק החל, המסחר בוול סטריט היה באדום במהלך רוב המסחר, אך ננעל במגמה מעורבת; אנבידיה וטסלה המשיכו לאבד גובה, ג'יי פרוג זינקה לאחר דוח טוב ואילו אקספדיה קפצה לאור גדילה חדה בהזמנות; בלוק צנחה לאחר שפספסה את תחזית הרווח; השבתת הממשל הפדראלי החלה להשפיע על הכלכלה ושני חברי פד דיברו לציבור ולמרות השקפות שונות, שניהם תמכו בהורדת ריבית בדצמבר
אחרי כמה ימים תנודתיים, וול סטריט בילתה עוד יום באדום, על רקע מגמת הירידות המתמשכת במניות הטכנולוגיה והבינה המלאכותית, חששות מהיחלשות בשוק העבודה, והמשך השבתת הממשל בארה״ב. לקראת הנעילה, המגמות הפכו למעורבות: הנאסד״ק ירד ב-0.2%, ה-S&P עלה 0.1% והדאו עלה ב-0.2%. בגזרת הקריפטו גם כן התהפכה המגמה, כשהביטקוין עולה בכ-1.9% בלבד, וחוצה את ה-103 אלף דולר למטבע. האיתריום עולה כ-3.9%, ומתקרב לכ-3,500 דולר.
השבתת הממשל בארה״ב נמשכת, וכעת נכנסה ליום ה-38 שלה. מנהיג הרוב בסנאט, ג׳ון ת’ון, הציע לקיים היום הצבעה בסנאט על החלטה זמנית שתפתח מחדש את הממשל עד ינואר. במצב שבו לארה״ב היה ממשל מתפקד, היינו מקבלים היום נתוני תעסוקה.
דוח שפורסם ביום חמישי הראה כי באוקטובר דווחו על כ-153 אלף פיטורי עובדים בארה״ב, עלייה של 183% לעומת ספטמבר ושל 175% לעומת אוקטובר 2024, הרמה הגבוהה ביותר לחודש אוקטובר מזה 22 שנה, והקצב הגרוע ביותר
של פיטורים מאז 2009.
חבר מועצת הנגידים של הפדרל ריזרב, סטיבן מירן, אמר כי הוא מצפה שהבנק המרכזי של ארה״ב יוריד את הריבית כבר בדצמבר, אף על פי שחלק מהמדיניות שאינם בעלי זכות הצבעה עשויים להתנגד למהלך. “אני מצפה שנוריד את הריבית בדצמבר, אלא אם תתרחש איזושהי הפתעה,” אמר מירן. "כשמסתכלים על פיזור הקולות סביב השולחן, הוא שונה מפיזור הדעות, ולכן, בהתבסס על הנתונים הנוכחיים, אני מעריך שנבצע את ההפחתה בדצמבר, אף שאין שום דבר מובטח בסופו של דבר". מירן, שמונה על ידי הנשיא דונלד טראמפ למועצת הנגידים של הפד, מצטרף לשורת גורמים בבנק המרכזי הרומזים לאחרונה על שינוי מדיניות הדרגתי, מהתמקדות במאבק באינפלציה לעבר תמיכה בצמיחה כלכלית מתונה יותר לקראת 2026.
- ג'יפרוג טסה 22%, אפירם עולה 11%; המגמה השלילית נמשכת בחוזים
- אנבידיה בירידה של 7% בשבוע; הסיבות: סין וספקות לגבי החזר ההשקעה ב-AI
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
לעומתו, חבר מועצת הנגידים של הבנק הפדרלי, פיליפ ג׳פרסון, קרא לפעול באיטיות ובהדרגה בכל הנוגע לשינויי ריבית, נוכח הפסקת פרסום הנתונים הכלכליים הרשמיים עקב השבתת הממשל. לדבריו, הנתונים הזמינים ממקורות פרטיים מצביעים על כך שהכלכלה האמריקאית “צומחת בקצב מתון” ושוק העבודה “ממשיך להתקרר בהדרגה”. ג׳פרסון הביע תמיכה בהחלטת הפד מהשבוע שעבר להפחית את הריבית ב־0.25%, והסביר כי הסיכון לעלייה באבטלה גובר. הוא ציין כי מדיניות הריבית עדיין “מצמצמת במידה מסוימת”, אך קרובה יותר לרמה הנייטרלית שאינה מעודדת ואינה בולמת את הצמיחה: “בהתחשב בכך, הגיוני להתקדם באיטיות ככל שאנו מתקרבים לרמת הריבית הנייטרלית". בנאומו התייחס גם להשפעת הבינה המלאכותית על הכלכלה, וציין כי מדובר בתהליך מוקדם מכדי להעריך את השפעתו הכוללת. לדבריו, הטכנולוגיה עשויה להגביר את הפריון, להאיץ את הצמיחה ולהפחית את האינפלציה בחצי, אך גם לשנות את מבנה התעסוקה במשק.
האג"ח הממשלתי ל-10 שנים עולה בנקודת בסיס אחת, ואילו הזהב עולה 0.6% וחוצה שוב את רף ה-4,000 דולר.
