טראמפ באולטימטום לפוטין: הסכם שלום באוקראינה או מכסים על נפט רוסי
הנשיא האמריקאי מאיים בהטלת מכסים של 25%-50% על נפט רוסי ועל מדינות שסוחרות עמה, על רקע מאמצי התיווך לסיום המלחמה והביקורת הגוברת על מדיניות המכסים שלו
בצעד שעשוי לשנות את דינמיקת היחסים בין וושינגטון למוסקבה, איים נשיא ארה"ב דונלד טראמפ להפעיל סנקציות כלכליות חסרות תקדים אם לא יושג פתרון למשבר באוקראינה. "אם לא נצליח לעצור את שפיכות הדמים, ואם אגיע למסקנה שהאשמה מוטלת על רוסיה, אפעיל מכסים משניים בשיעור של 25% עד 50% על כל הנפט היוצא מרוסיה," הצהיר הנשיא בשיחה עם רשת NBC בסוף השבוע.
משמעות המכסים המשניים היא פגיעה לא רק ברוסיה עצמה, אלא בכל המדינות הרוכשות נפט רוסי. "פירוש הדבר שאם אתה קונה נפט מרוסיה, לא תוכל לעשות עסקים בארצות הברית," הסביר טראמפ בפשטות. מהלך כזה עשוי להרעיד את שוק האנרגיה העולמי, במיוחד במדינות שעדיין תלויות בדלק הרוסי.
ההצהרה מגיעה לאחר שפוטין הציע ביום שישי להעמיד את אוקראינה תחת מעין "ממשל זמני" שיאפשר בחירות חדשות וחתימה על הסכמים מרכזיים - הצעה שבפועל עלולה להביא להדחתו של זלנסקי. "הייתי מאוד כועס ומרוגז כשפוטין החל לפגוע באמינותו של זלנסקי," אמר טראמפ, אם כי הוסיף שיש לו "מערכת יחסים טובה מאוד" עם הנשיא הרוסי, וכי "הכעס מתפוגג במהירות... אם הוא יעשה את הדבר הנכון".
בזמן שהנשיא האמריקאי מנסה לקדם שיחות שלום, התקפות הנשק המונחה הרוסי נמשכות. ביממה האחרונה, מתקפת כטב"מים ברחבי אוקראינה הובילה להרס בית חולים צבאי, מרכז קניות ומבני מגורים בחרקוב. התקיפות גבו את חייהם של שני אזרחים ופצעו עשרות אחרים, לפי דיווחים אוקראיניים רשמיים.
- לראשונה מאז מלחמת העולם השנייה: איומים במתקפות ישירות בין סין ליפן
- טראמפ רכש אג"ח ב-82 מיליון דולר, כולל של חברות הנשענות על מדיניותו
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
בדרך למכסים נוספים
התזמון של הצהרת טראמפ אינו מקרי – רק ימים ספורים לפני הכרזה צפויה על חבילת מכסים נרחבת שתוכרז ביום רביעי. זאת בהמשך למכס של 25% שכבר הוטל על יבוא מכוניות וחלקי רכב, מהלך שטראמפ הגדיר כ"קבוע". כשנשאל אם מהלך זה יגרום לעליית מחירים בשוק הרכב האמריקאי, השיב הנשיא ללא היסוס: "לא אכפת לי אם יצרני הרכב יעלו מחירים, כי התוצאה תהיה שאמריקאים יקנו מכוניות מתוצרת מקומית".
בנוגע למשא ומתן אפשרי על המכסים העתידיים, הציב הנשיא תנאים נוקשים: "אסכים למשא ומתן רק אם המדינות המעורבות יציעו משהו בעל ערך משמעותי לארה"ב. אם לא, אין על מה לדבר". גישה תקיפה זו מזכירה את הקו שנקט טראמפ בקדנציה הקודמת, כשהציב את עקרון "אמריקה תחילה" במרכז מדיניות הסחר שלו.
העמדה העכשווית של טראמפ כלפי המלחמה באוקראינה נראית מורכבת במיוחד לאור התבטאויותיו במהלך מסע הבחירות. הנשיא התחייב שוב ושוב לסיים את מה שכינה "מלחמה מגוחכת" באוקראינה, והציב את הנושא במרכז סדר היום שלו מאז כניסתו לתפקיד ב-20 בינואר. באופן אירוני, טראמפ עצמו קרא בעבר לעריכת בחירות חדשות באוקראינה, וכינה שלא בצדק את זלנסקי "דיקטטור" - טענה דומה להצעתו העכשווית של פוטין.
- האי הקטן שעלול להצית מלחמת עולם שלישית; כל התרחישים
- איך Zillow הפכה למפלצת הנדל"ן הדיגיטלית של אמריקה - והאם היא עומדת להתרסק?
- תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
- לראשונה מאז מלחמת העולם השנייה: איומים במתקפות ישירות בין...
אלא שהציבור האמריקאי חלוק בדעותיו לגבי יעילות האסטרטגיה הנשיאותית. סקר שפורסם השבוע על ידי CBS News חושף כי 52% מהאמריקאים אינם שבעי רצון מהאופן שבו מטפל טראמפ בכלכלה, לעומת 49% המביעים תמיכה. כאשר מדובר באינפלציה, התמונה קודרת אף יותר: 56% מבטאים חוסר שביעות רצון, בעוד 44% בלבד תומכים בגישתו.
מעניין במיוחד הוא היחס למדיניות המכסים עצמה – 55% מהאמריקאים סבורים שהנשיא "מתמקד יותר מדי" במכסים, לעומת 38% בלבד הסבורים שהמיקוד ראוי. למרות זאת, הסקר מצביע על איזון כללי בהתייחסות לתפקודו של הנשיא: 50% מביעים שביעות רצון, ו-50% מביעים דעה שלילית.
מכסים ככלי אסטרטגי
האיום החדש כלפי רוסיה מציב את טראמפ בעמדה מורכבת. מצד אחד, מהלך תקיף כלפי מוסקבה עשוי לחזק את תדמיתו בקרב המבקרים שטענו כי הוא מקיים יחסים קרובים מדי עם פוטין. מצד שני, הסלמה בסנקציות הכלכליות עלולה להוביל לתגובת נגד רוסית שתסבך עוד יותר את יחסי המעצמות.
השימוש במכסים משניים על נפט רוסי הוא כלי שלא נוצל באופן נרחב בסבבי הסנקציות הקודמים. משמעותו היא שמדינות המייבאות נפט רוסי, ובהן סין והודו, יצטרכו לשלם תוספת משמעותית על מוצרים שהן מייצאות לארה"ב. גישה זו מעניקה לוושינגטון מנוף לחץ משמעותי, אך טומנת בחובה פוטנציאל לעימותים מסחריים גם עם מדינות שאינן מעורבות ישירות בסכסוך.
מומחים לסחר בינלאומי מזהירים כי הטלת מכסים משניים עלולה לגרור תביעות בארגון הסחר העולמי ולהפר הסכמים בינלאומיים קיימים. יתרה מכך, קיים חשש שמהלך כזה עלול לדחוף את רוסיה לחפש דרכים יצירתיות לעקוף את הסנקציות, כפי שעשתה בהצלחה מסוימת מאז 2022.
עם זאת, מבחינה פוליטית, האסטרטגיה של טראמפ ברורה: הוא מבקש להציג את עצמו כמנהיג תקיף המפעיל את העוצמה הכלכלית האמריקאית להשגת יעדים דיפלומטיים. בימים הקרובים, כשעיני העולם נשואות לוושינגטון בציפייה להכרזה המקיפה על מכסים חדשים, השאלה המרכזית תהיה האם הקו הנוקשה שמציג הנשיא יוביל לפריצת דרך דיפלומטית או דווקא להחרפת המתחים הבינלאומיים.
- 5.יוני המעגל 31/03/2025 06:27הגב לתגובה זויותר מדי כדורים באויר. רוסיה כלכלה מזרח תיכון סין. והכל לעומתי ללא בריתות רק כוח.נדע שזה מתפרק כשיעזבו אותו אנשי מפתח.
- 4.אנונימי 30/03/2025 21:54הגב לתגובה זולקחו מותגים עולמיים ושרפו אותם תוך מספר שבועות
- 3.עושה חשבון 30/03/2025 19:46הגב לתגובה זולכסף אין צבע ריח או טעם . סין קונה נפט מאירן דרך צד שלישי וכך יהיה עם רוסיה .
- 2.בקיצור האיש הזה שאנחנו בונים עליו סתם מטומטם (ל"ת)משה 30/03/2025 19:45הגב לתגובה זו
- 1.אנונימי 30/03/2025 19:34הגב לתגובה זוהמילים שלו לא שווים את הנייר שנרשמו עליהם המילים

עובדי Wix הפסידו 400 מיליון דולר; כל עובד איבד 110 אלף דולר
כשהנהלת החברה, אבישי אברהמי, ניר זוהר וליאור שמש, מימשו בעשרות מיליוני דולרים - הם ידעו מה שהם עושים; רוב העובדים "אכלו אותה"
מניית וויקס Wix Wix.com -3.98% התחילה את השנה במחיר של 215 דולר, שווי של 12 מיליארד דולר ועם תקוות גדולות אחרי שזינקה ב-90% בשנה. הנהלת החברה ביטלה את חששות המשקיעים מתחרות מחברות שיאמצו AI כדי להתחרות ביכולת בניית האתרים של וויקס, וטענה שמדובר בפלטפורמה שלא ניתנת להחלפה. האנליסטים החמיאו והמגמה נראתה חיובית. בפועל, זו היתה אחת השנים הגרועות של החברה (בינתיים) כשהמניה נופלת ב-55% מהמחיר בתחילת השנה ל-95 דולר. השווי ירד ל-5.3 מיליארד דולר.
הנהלה אולי יהירה, אולי מנותקת שלא הבינה את גודל האירוע, ואולי ניסתה להחביא את הבעיה. אנליסטים הלכו שבי אחריה. התעוררות מאוחרת ורכישת סטארטאפ בן כמה חודשים עם 2-3 עובדים במחיר של 80 מיליון דולר סימנה מפנה. רכישת סטארט אפ של AI שיכול לפתוח את הדרך לחברה שתקועה במירוץ ה-AI הוא סימן לכישלון בדרך עד כה. תחליטו - אתמול הייתם בטוחים בכיוון ופתאום אתם בהיסטריה? ובכל זאת, השוק אהב את הרכישה. למרות שזו היתה, בין השורות, הודאה ברורה בטעות ובהתעוררות מאוחרת. עברו כמה חודשים והובן באופן ברור - החברה לא צומחת, הרכישה מוסיפה לה צמיחה חיצונית, אבל הפעילות המסורתית בבעיה. הסיפור האמיתי נחשף.
כל חברות התוכנה נמצאות בבעיה - יש פוטנציאל תחרות ענק מצד ה-AI. פיתוחי תוכנה שלקח שנים להרים אותם, יכולים להיות מוכנים היום בימים ושבועות. נכון, חברה זה לא רק מוצר התוכנה, זה הרבה מסביב - תפעול, שיווק, לקוחות, אבל המוצר זה העיקר. האלטרנטיבות AI יכולות להוביל להחלפה של מוצרי וויקס ויכולות להביא לתחרות על המחיר. בכל מצב זה הפסד לוויקס, והשוק הפנים שיש בעיה קשה בדוחות האחרונים לפני כשבוע - וויקס התרסקה אבל "הכתובת הייתה על הקיר": איך יכולתם לדעת שהיא במצוקה?

- וויקס התרסקה אבל "הכתובת הייתה על הקיר": איך יכולתם לדעת שהיא במצוקה?
- וויקס צונחת 16% למרות תוצאות טובות - הסיבה היא בתחזית ובאיום מ-AI
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
המנהלים - אבישי אברהמי, ניר זוהר וליאור שמש מכרו מניות בכמויות גדולות בכל השנה האחרונה. עשו בשכל. אבל תראו מה קרה לעובדים - אלו החזיקו במניות חסומות (RSUs) שניתנות כחלק מהשכר השוטף והם הפסידו סדר גודל של 400 מיליון דולר. בתחילת השנה הם החזיקו 3.34 מיליון מניות כשכל מניה היתה שווה כאמור 215 דולר. מדובר על ערך של 718 מיליון דולר. כעת זה שווה 318 מיליון דולר.
צבא סין (יוטיוב)האי הקטן שעלול להצית מלחמת עולם שלישית; כל התרחישים
בעוד סין מהדקת את החנק וארה"ב משדרת אותות מבלבלים, טייוואן נאבקת על עתידה
טייוואן, הדמוקרטיה היציבה באסיה ומעצמת השבבים העולמית, ניצבת בעיצומו של משבר גאופוליטי חסר תקדים. הלחץ הסיני מתגבר מיום ליום, בעוד ארצות הברית, השותפה הביטחונית המרכזית – משדרת מסרים סותרים המערערים את היציבות בטאיפיי.
לא רק שבבים: המשמעות האסטרטגית
מיקומה של טייוואן ב"שרשרת האיים הראשונה", המשתרעת מיפן לאינדונזיה, מעניק לה שליטה בגישה לים סין הדרומי. כל עוד היא בידיים ידידותיות למערב, היא מגבילה את חופש התנועה הימי של בייג'ינג. נפילתה לידיים סיניות תשנה לחלוטין את מאזן הכוחות האזורי – זו הסיבה האמיתית למתיחות הגוברת.
שי ג'ינפינג אינו ממהר למלחמה. במקום זאת, הוא מפעיל לחץ רב-שכבתי: תמרונים צבאיים מסביב לאי, ניתוק כבלי תקשורת תת-ימיים, מתקפות סייבר ומסעות דיסאינפורמציה. במקביל, סין בונה יכולת פלישה מלאה – חיל האוויר, הצי והכוחות האמפיביים נערכים לתרחיש אלים, אם הלחצים הרכים ייכשלו.
השנה האחרונה חשפה שינוי מדאיג במדיניות האמריקאית. מצד אחד, וושינגטון אישרה עסקאות נשק במיליארדי דולרים והעמיקה את התיאומים הביטחוניים. מצד שני, הטלת מכסים על סחורות טייוואניות, עיכוב משלוחי נשק שכבר שולמו ודחיית ביקור נשיא טייוואן – כל אלה מעבירים מסר מבלבל.
- יפן מציבה טילים באי ליד טייוואן ומחריפה את ההיערכות מול סין
- לראשונה מאז מלחמת העולם השנייה: איומים במתקפות ישירות בין סין ליפן
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
החשש הגדול בטאיפיי: שטראמפ ישתמש באי כקלף מיקוח במשא ומתן הכלכלי עם סין. הפגישות השקטות בין וושינגטון לבייג'ינג רק מחזקות את החששות.
פילוג פנימי משתק
הבעיות החיצוניות מחמירות בגלל המשבר הפנימי. מפלגת השלטון (DPP) והאופוזיציה (KMT) כמעט אינן משתפות פעולה. כל יוזמה ביטחונית נבלמת, כולל תקציב שאמור להביא את ההוצאה הצבאית ל-5% מהתמ"ג עד 2030 – יעד קריטי לנוכח האיומים.
