טראמפ באולטימטום לפוטין: הסכם שלום באוקראינה או מכסים על נפט רוסי
הנשיא האמריקאי מאיים בהטלת מכסים של 25%-50% על נפט רוסי ועל מדינות שסוחרות עמה, על רקע מאמצי התיווך לסיום המלחמה והביקורת הגוברת על מדיניות המכסים שלו
בצעד שעשוי לשנות את דינמיקת היחסים בין וושינגטון למוסקבה, איים נשיא ארה"ב דונלד טראמפ להפעיל סנקציות כלכליות חסרות תקדים אם לא יושג פתרון למשבר באוקראינה. "אם לא נצליח לעצור את שפיכות הדמים, ואם אגיע למסקנה שהאשמה מוטלת על רוסיה, אפעיל מכסים משניים בשיעור של 25% עד 50% על כל הנפט היוצא מרוסיה," הצהיר הנשיא בשיחה עם רשת NBC בסוף השבוע.
משמעות המכסים המשניים היא פגיעה לא רק ברוסיה עצמה, אלא בכל המדינות הרוכשות נפט רוסי. "פירוש הדבר שאם אתה קונה נפט מרוסיה, לא תוכל לעשות עסקים בארצות הברית," הסביר טראמפ בפשטות. מהלך כזה עשוי להרעיד את שוק האנרגיה העולמי, במיוחד במדינות שעדיין תלויות בדלק הרוסי.
ההצהרה מגיעה לאחר שפוטין הציע ביום שישי להעמיד את אוקראינה תחת מעין "ממשל זמני" שיאפשר בחירות חדשות וחתימה על הסכמים מרכזיים - הצעה שבפועל עלולה להביא להדחתו של זלנסקי. "הייתי מאוד כועס ומרוגז כשפוטין החל לפגוע באמינותו של זלנסקי," אמר טראמפ, אם כי הוסיף שיש לו "מערכת יחסים טובה מאוד" עם הנשיא הרוסי, וכי "הכעס מתפוגג במהירות... אם הוא יעשה את הדבר הנכון".
בזמן שהנשיא האמריקאי מנסה לקדם שיחות שלום, התקפות הנשק המונחה הרוסי נמשכות. ביממה האחרונה, מתקפת כטב"מים ברחבי אוקראינה הובילה להרס בית חולים צבאי, מרכז קניות ומבני מגורים בחרקוב. התקיפות גבו את חייהם של שני אזרחים ופצעו עשרות אחרים, לפי דיווחים אוקראיניים רשמיים.
- מהפכה בשוק הקנאביס? טראמפ שוקל להוריד את הסיווג הפדרלי - מה המשמעות?
- הפד חותך, טראמפ בוחר - השוק כבר מתמחר את יו"ר הפד הבא
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
בדרך למכסים נוספים
התזמון של הצהרת טראמפ אינו מקרי – רק ימים ספורים לפני הכרזה צפויה על חבילת מכסים נרחבת שתוכרז ביום רביעי. זאת בהמשך למכס של 25% שכבר הוטל על יבוא מכוניות וחלקי רכב, מהלך שטראמפ הגדיר כ"קבוע". כשנשאל אם מהלך זה יגרום לעליית מחירים בשוק הרכב האמריקאי, השיב הנשיא ללא היסוס: "לא אכפת לי אם יצרני הרכב יעלו מחירים, כי התוצאה תהיה שאמריקאים יקנו מכוניות מתוצרת מקומית".
בנוגע למשא ומתן אפשרי על המכסים העתידיים, הציב הנשיא תנאים נוקשים: "אסכים למשא ומתן רק אם המדינות המעורבות יציעו משהו בעל ערך משמעותי לארה"ב. אם לא, אין על מה לדבר". גישה תקיפה זו מזכירה את הקו שנקט טראמפ בקדנציה הקודמת, כשהציב את עקרון "אמריקה תחילה" במרכז מדיניות הסחר שלו.
העמדה העכשווית של טראמפ כלפי המלחמה באוקראינה נראית מורכבת במיוחד לאור התבטאויותיו במהלך מסע הבחירות. הנשיא התחייב שוב ושוב לסיים את מה שכינה "מלחמה מגוחכת" באוקראינה, והציב את הנושא במרכז סדר היום שלו מאז כניסתו לתפקיד ב-20 בינואר. באופן אירוני, טראמפ עצמו קרא בעבר לעריכת בחירות חדשות באוקראינה, וכינה שלא בצדק את זלנסקי "דיקטטור" - טענה דומה להצעתו העכשווית של פוטין.
- מהמסכים לשטח: למה קרנות הגידור מרחיבות פעילות ישירה בשוק הסחורות
- איך אנבידיה הצליחה לשנות את מדיניות היצוא לסין
- תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
- אילון מאסק = 2 מיליון ישראלים = 1 מיליון אמריקאים
אלא שהציבור האמריקאי חלוק בדעותיו לגבי יעילות האסטרטגיה הנשיאותית. סקר שפורסם השבוע על ידי CBS News חושף כי 52% מהאמריקאים אינם שבעי רצון מהאופן שבו מטפל טראמפ בכלכלה, לעומת 49% המביעים תמיכה. כאשר מדובר באינפלציה, התמונה קודרת אף יותר: 56% מבטאים חוסר שביעות רצון, בעוד 44% בלבד תומכים בגישתו.
מעניין במיוחד הוא היחס למדיניות המכסים עצמה – 55% מהאמריקאים סבורים שהנשיא "מתמקד יותר מדי" במכסים, לעומת 38% בלבד הסבורים שהמיקוד ראוי. למרות זאת, הסקר מצביע על איזון כללי בהתייחסות לתפקודו של הנשיא: 50% מביעים שביעות רצון, ו-50% מביעים דעה שלילית.
מכסים ככלי אסטרטגי
האיום החדש כלפי רוסיה מציב את טראמפ בעמדה מורכבת. מצד אחד, מהלך תקיף כלפי מוסקבה עשוי לחזק את תדמיתו בקרב המבקרים שטענו כי הוא מקיים יחסים קרובים מדי עם פוטין. מצד שני, הסלמה בסנקציות הכלכליות עלולה להוביל לתגובת נגד רוסית שתסבך עוד יותר את יחסי המעצמות.
השימוש במכסים משניים על נפט רוסי הוא כלי שלא נוצל באופן נרחב בסבבי הסנקציות הקודמים. משמעותו היא שמדינות המייבאות נפט רוסי, ובהן סין והודו, יצטרכו לשלם תוספת משמעותית על מוצרים שהן מייצאות לארה"ב. גישה זו מעניקה לוושינגטון מנוף לחץ משמעותי, אך טומנת בחובה פוטנציאל לעימותים מסחריים גם עם מדינות שאינן מעורבות ישירות בסכסוך.
מומחים לסחר בינלאומי מזהירים כי הטלת מכסים משניים עלולה לגרור תביעות בארגון הסחר העולמי ולהפר הסכמים בינלאומיים קיימים. יתרה מכך, קיים חשש שמהלך כזה עלול לדחוף את רוסיה לחפש דרכים יצירתיות לעקוף את הסנקציות, כפי שעשתה בהצלחה מסוימת מאז 2022.
עם זאת, מבחינה פוליטית, האסטרטגיה של טראמפ ברורה: הוא מבקש להציג את עצמו כמנהיג תקיף המפעיל את העוצמה הכלכלית האמריקאית להשגת יעדים דיפלומטיים. בימים הקרובים, כשעיני העולם נשואות לוושינגטון בציפייה להכרזה המקיפה על מכסים חדשים, השאלה המרכזית תהיה האם הקו הנוקשה שמציג הנשיא יוביל לפריצת דרך דיפלומטית או דווקא להחרפת המתחים הבינלאומיים.
- 5.יוני המעגל 31/03/2025 06:27הגב לתגובה זויותר מדי כדורים באויר. רוסיה כלכלה מזרח תיכון סין. והכל לעומתי ללא בריתות רק כוח.נדע שזה מתפרק כשיעזבו אותו אנשי מפתח.
- 4.אנונימי 30/03/2025 21:54הגב לתגובה זולקחו מותגים עולמיים ושרפו אותם תוך מספר שבועות
- 3.עושה חשבון 30/03/2025 19:46הגב לתגובה זולכסף אין צבע ריח או טעם . סין קונה נפט מאירן דרך צד שלישי וכך יהיה עם רוסיה .
- 2.בקיצור האיש הזה שאנחנו בונים עליו סתם מטומטם (ל"ת)משה 30/03/2025 19:45הגב לתגובה זו
- 1.אנונימי 30/03/2025 19:34הגב לתגובה זוהמילים שלו לא שווים את הנייר שנרשמו עליהם המילים
הצעה נוספת לרכישת צים - מה הסיכויים לעסקה?
על שני הכובעים של גליקמן ועל הסיכויים שלו לקבל בהמשך את השליטה בצים
המאבק על השליטה בחברת הספנות צים מתעצם, עם הצעה נוספת מ-MSC השווייצרית אחת מחברות הספנות הגדולות בעולם. לפני כשבועיים קיבל הדירקטוריון הצעה ראשונית מהפג-לויד הגרמנית ועל פי ההערכות גם יש התעניינות ממארסק הדנית. צים, שנסחרת בוול סטריט בשווי שוק של כ-2.3 מיליארד דולר, נסחרת לכאורה מתחת למזומנים שלה ובמכפיל רווח נמוך, אך צריך לזכור שיש לה התחייבויות גדולות בגין רכישת ספינות. בפעול אין לה מזומנים של מיליארדים. אך יש לה יתרון גדול שאותה רוצים הרוכשים הפוטנציאלים - צי אוניות יחסית חדש עם יעילות תפעולית ויכולת תחרותית טובה.
עם זאת, הסיכוי שהמדינה תמכור את צים לידיים זרות נמוך. צים ואל על דומות מהבחינה הזו - הן נכס ביטחוני ואסטרטגי ולכן למדינה יש מניית זהב ויכולת להשתמש בפלטפורמה והתשתית של החברות בזמן חירום. את אל על מכרו רק לאחר שמשפחת רוזנברג הסכימה לתנאים האלו. גוף זר יתקשה להתמודד ולהסכים לחבילת התנאים שיוטלו עליו. מה גם שזה בשעת חירום ומלחמה מסמן אותו כ"תופס צד". האם נראה לכם שבזמן מלחמה בעזה חברה דנית או שוויצרית תסכים שצים שבשליטתה תעביר סחורה של נשק לישראל? מראש הסיכוי שהחברות האלו ישקיעו בנכס ביטחוני בישראל קטן מאוד.
אבל זה מעיר את המניה - הדיבורים, כתבות, ראיונות מעלים את המניה וזה חלק מהעניין. השבחת הערך לא צריכה לחכות לסוף התהליך, אותם משקיעים שנמצאים כעת בעימות מול הנהלת החברה כבר רואים את המניה עולה. הם רוצים להחליף את הדירקטוריון (3 נציגים) כדי להשביח את החברה, ומלאכתם כבר נעשית דרך התעניינות בחברה.
כך או אחרת, השיחות מול רוכשים פוטנציאלים נתקלים בהתנגדות חריפה מוועד עובדי צים. בקשר להפג-לויד הם טוענים כי החברה הזו שמוחזקת על ידי קטאר וסעודיה (12%, 10%בהתאמה) לא תעמוד לצד ישראל בזמן חירום - "רכישה כזו תפגע ברציפות שרשרת האספקה, כפי שנראה במשברי 2021-2023", כתב יו"ר הוועד אורן כספים במכתב למשרד התחבורה.
- "צים שווה יותר מכפליים - העיוות הזה מכוון; אנחנו נשים סוף לשלטון המנהלים"
- המאבק בצים מחריף: בעלי מניות דורשים לפטר את המנכ"ל ולשנות את הדירקטוריון
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
MSC, עם צי של 800 אוניות בבעלות משפחת אפונטה, בוחנת כניסה כדי להתחזק באגן הים התיכון. אבל, גם כאן, נראה שהסיכוי להסכמות עם המדינה נמוכות. במקביל אנליסטים המכסים את המניה מספקים לה מחיר יעד נמוך מהמחיר הנוכחי כשהם מבליטים את "הדיסקאונט הביטחוני". צים מקבלת דיסקאונט לעומת חברות אחרות בגלל היותה חברה ישראלית שבעצם נשלטת בצורה כזו או אחרת על ידי הממשלה.
משקיעים AIלקראת שבוע המסחר בוול סטריט - מה חושבים האנליסטים?
אחרי הורדת הריבית של הפד' אנחנו צועדים אל שבוע עם לוח אירועי מאקרו צפוף, דוחות של ענקיות צריכה וטכנולוגיה, כשהשאלה הגדולה היא האם ההאטה בשוק העבודה ובאינפלציה מספיקה כדי להצדיק עוד הקלות מוניטריות, או שאנחנו נכנסים לתקופת "המתנה" שבה כל נתון יקבל משקל
גבוה וינדנד את הסנטימנט
שבוע המסחר הקרוב בוול סטריט נפתח אחרי החלטת ריבית שהייתה צפויה מראש, אבל למרות זאת השאירה אחריה לא מעט סימני שאלה. הפד' הוריד את הריבית ב-0.25% לרמה של 3.5%-3.75%, צעד שכבר היה מתומחר בשווקים בהסתברות של כ-90%, אבל המסר שעלה ממסיבת העיתונאים ומהעדכונים הנלווים היה הרבה יותר מורכב. מצד אחד, הבנק המרכזי, בראשות ג'רום פאוול כבר מאותת לנו שהמדיניות שלו כבר קרובה לניטרלית. מצד שני, הוא מדגיש שיש חוסר ודאות גבוה, בעיקר סביב שוק העבודה והיכולת של הכלכלה האמריקאית להמשיך לצמוח בלי להיכנס להאטה חדה.
המשקיעים מנסים להבין האם מדובר בתחילתו של מסלול הפחתות ברור, או דווקא בתקופה ארוכה של המתנה, שבה כל החלטה תיגזר מנתון כזה או אחר, בלי התחייבות מוקדמת.
הפד' עוצר עכשיו כדי להעריך את ההשפעה על הכלכלה
יוני פנינג ממזרחי טפחות מעריך שהפחתת הריבית האחרונה לא הייתה אירוע משנה כללים. לדבריו, עצם ההפחתה לא הפתיעה את השווקים, אבל ההרחבה המחודשת של מאזן הפד והדגש על נושא הנזילות היו משמעותיים יותר.
פנינג מציין כי יו"ר הפד ג’רום פאוול תיאר את המדיניות הנוכחית כניטרלית, הן מבחינתו והן מבחינת חברי ה-FOMC, זאת מול אינפלציה שעדיין גבוהה מדי, אבל גם מול סימנים ברורים להתקררות בשוק התעסוקה. לדבריו, הפד מוכן כעת לעצור ולבחון האם הריבית המרסנת מחלחלת במלואה לכלכלה, ולא ממהר להתחייב להפחתות נוספות.
- תופעת ההדבקה הפיננסית: למה כשהבורסה בוול סטריט מתעטשת – כל השווקים חולים?
- המניה הישראלית שנסחרה שנים בשווי זניח, וזינקה פתאום יותר מפי 50
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
בהתייחסות לשוק העבודה, פנינג מצביע על כך שמספר המשרות הפנויות בארה"ב עלה משמעותית בספטמבר ובאוקטובר, עם תוספת של כ-430 אלף משרות בספטמבר ועוד כ-12 אלף באוקטובר, לרמה של כ-7.67 מיליון משרות. עם זאת, הוא מדגיש כי עיקר הגידול מגיע מענפי השירותים ובשכר נמוך, מה שמרמז על השפעות של צמצום עובדים זרים ולא בהכרח על התחזקות רחבה של הביקוש לעובדים.
