בישראל רוצים להטיל מס על טיפים - בארה"ב מבטלים את המיסוי
אפס מס על שכר במשמרות, פחת מואץ של ציוד והטבות בתחום האנרגיה המתחדשת - רפורמת המיסוי האמריקאית
רשות המסים מעוניינת למסות באופן מלא את הטיפים של מלצרים ונותני שירותים. מבחינתה זה זו הכנסה ככל הכנסה ויש להטיל עליה מס הכנסה וגם מע"מ. אפשר להתווכח עם המיסוי בעיקר לגבי המע"מ הוא צודק ונכון, כשבפועל המס כבר קיים ועניין הטלת המע"מ נדחה בכמה חודשים. אלא שבעוד אצלנו מטילים מס, רפורמת המס בארה"ב יוצאת לדרך ושם הפעולה הפוכה - פוטרים את המלצרים ממס.
חוק המס החדש בארה"ב: תוכנית שאפתנית להמרצת הכלכלה
ארצות הברית מקדמת חוק מס כמהלך משמעותי להגברת הצמיחה הכלכלית, תוך שימוש בגישה של "כלכלת היצע" (Supply-Side Economics). התוכנית משלבת הפחתות מס נרחבות, הקלות רגולטוריות ומכסים ממוקדים, במטרה לעודד ייצור מקומי, להגדיל את ההון הלאומי ולשמור על יציבות מחירים. היא נועדה להשפיע על עסקים, עובדים והצרכן הממוצע, אבל היא גם מעוררת שאלות לגבי היקף ההשפעה שלה והאיזון בין היתרונות לסיכונים.
הפחתות מס: תמריצים לעובדים ולעסקים
החוק מציע כמה שינויים בולטים במס הכנסה. אחד המרכזיים הוא ביטול המס על שעות נוספות ועל טיפים – כלומר, עובד שממשיך לעבוד אחרי שעות רגילות או מלצרית שמקבלת טיפים שומרים את כל ההכנסה הזו לעצמם. הרעיון הוא לעודד אנשים לעבוד יותר, להגדיל את כמות העבודה הזמינה בשוק ולהשאיר יותר כסף בידיים שלהם. בנוסף, יש הקלות לגמלאים, כמו הפחתת מס על הכנסות מסוימות, שיכולה לסייע להם להתמודד עם יוקר המחיה.
החוק מחזיר את ההטבה של הפחתה מלאה (100% Bonus Depreciation) על ציוד (הפחתה מוכרת במס). זה אומר שעסקים שרוכשים ציוד, מכונות או מרחיבים מפעלים יכולים לקזז את ההוצאה הזו מהמס באופן מיידי ומלא. יש גם תמריצים נוספים, כמו הפחתת שיעור מס החברות עבור עסקים קטנים שמייצרים בארה"ב, במטרה לעודד השקעה מקומית. השילוב הזה נועד להזרים כסף לעסקים ולעובדים, בתקווה שזה יתורגם לצמיחה כלכלית.
- בשורה למלצרים: שינוי חשוב בשימוש בכספי הטיפים
- למה מלצרים לא משלמים מס מלא והאם שי אהרונוביץ יצליח לגבות מהם מס אמת?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
מכסים והחזרת ייצור: גישה סלקטיבית
חלק נוסף בתוכנית כולל מכסים שמטרתם להחזיר מפעלים לארה"ב. הרעיון הוא פשוט: להפוך את הייבוא ממדינות מסוימות ליקר יותר, כדי לעודד צריכה של מוצרים אמריקאיים. דוגמה לכך היא תעשיית הרכב – נתונים עדכניים מראים שייצור מכוניות בארה",UA בטח זינק ב-8.5% בחודש האחרון, לעומת ירידה של 8% בשנה קודמת. המכסים אמורים לתמוך ב"קנייה אמריקאית" – אם תבחרו ברכב מתוצרת ארה"ב במקום מיובא, הכסף נשאר במדינה. עם זאת, המכסים לא חלים על כולם. הם מתמקדים במדינות עם גירעון סחר גדול מול ארה"ב או כאלה שמטילות מכסים משלהן על מוצרים אמריקאיים – גישה של הדדיות. מדינות עם סחר הוגן לא יושפעו. זה נועד להבטיח שהמכסים לא יעלו מחירים מיותר, אלא ידחפו ייצור מקומי בלי לפגוע ביותר מדי צרכנים.
קיצוצים ורגולציה: פחות ממשלה, יותר יעילות
החוק כולל גם קיצוצים בהוצאות הממשלה והפחתת רגולציות. פחות בירוקרטיה אמורה להוריד עלויות לעסקים – מפעל שפעם שילם אלפי דולרים על אישורים יכול עכשיו להשקיע את הכסף הזה בייצור. התוכנית מניחה שזה יוביל למחירים נמוכים יותר בשוק, וישמור על האינפלציה תחת שליטה. היא גם מציעה להגדיל את ההון הלאומי ב-10% על ידי עידוד השקעות, מה שיכול לייצב את הכלכלה לטווח ארוך.
האם זה יצליח?
התומכים טוענים שהחוק הזה יכול להמריץ את הכלכלה בצורה משמעותית. נתוני תעסוקה מראים סימנים חיוביים – תעשיית הרכב מגייסת יותר עובדים, והאבטלה נשארת ברמה סבירה. ההצלחה של הפחתות מס קודמות, כמו אלה מ-2017 שהגדילו שכר והחזירו מפעלים, נותנת בסיס לאופטימיות. אבל יש חששות – המכסים עלולים להעלות מחירים אם חברות יגלגלו את העלות לצרכנים, והקיצוצים בהוצאות עלולים לפגוע בתחומים כמו בריאות או חינוך. השאלה היא אם היתרונות יעלו על הסיכונים, והאם העסקים ישתמשו בתמריצים להשקעה ולא רק לחלוקת רווחים.
- התאוששות באסיה, עליות בחוזים בוול סטריט
- האי הקטן שעלול להצית מלחמת עולם שלישית; כל התרחישים
- תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
- לראשונה מאז מלחמת העולם השנייה: איומים במתקפות ישירות בין...
מעבר למרכיבים המרכזיים, יש גם פרטים נוספים. החוק כולל זיכוי מס להורים לילדים מתחת לגיל 17, שיכול להקל על משפחות עובדות. יש גם תוכנית להרחבת זיכוי מס לאנרגיה מתחדשת, במטרה לעודד ייצור ירוק – מהלך שמשלב צמיחה עם סביבה. בנוסף, יש הצעה להפחית מס על רווחי הון לטווח ארוך עבור משקיעים קטנים, כדי לתמוך בשוק ההון. כל אלה נועדו לפזר את ההשפעה של החוק על פני שכבות שונות באוכלוסייה.
- 3.ישראלי 20/03/2025 10:20הגב לתגובה זוכדאי לבדוק את הטיפים שמקבלים מדריכי התיירים בחול
- 2.אנונימי 20/03/2025 10:17הגב לתגובה זועל הטיפים של עובדים קשי יום כן ועל תשלומי עתק לישיבה בבטלה של החרדים לא!
- 1.עולם התורה צריך עוד כסף מיד... חייב... (ל"ת)אנונימי 20/03/2025 09:21הגב לתגובה זו

עובדי Wix הפסידו 400 מיליון דולר; כל עובד איבד 110 אלף דולר
כשהנהלת החברה, אבישי אברהמי, ניר זוהר וליאור שמש, מימשו בעשרות מיליוני דולרים - הם ידעו מה שהם עושים; רוב העובדים "אכלו אותה"
מניית וויקס Wix Wix.com -3.98% התחילה את השנה במחיר של 215 דולר, שווי של 12 מיליארד דולר ועם תקוות גדולות אחרי שזינקה ב-90% בשנה. הנהלת החברה ביטלה את חששות המשקיעים מתחרות מחברות שיאמצו AI כדי להתחרות ביכולת בניית האתרים של וויקס, וטענה שמדובר בפלטפורמה שלא ניתנת להחלפה. האנליסטים החמיאו והמגמה נראתה חיובית. בפועל, זו היתה אחת השנים הגרועות של החברה (בינתיים) כשהמניה נופלת ב-55% מהמחיר בתחילת השנה ל-95 דולר. השווי ירד ל-5.3 מיליארד דולר.
הנהלה אולי יהירה, אולי מנותקת שלא הבינה את גודל האירוע, ואולי ניסתה להחביא את הבעיה. אנליסטים הלכו שבי אחריה. התעוררות מאוחרת ורכישת סטארטאפ בן כמה חודשים עם 2-3 עובדים במחיר של 80 מיליון דולר סימנה מפנה. רכישת סטארט אפ של AI שיכול לפתוח את הדרך לחברה שתקועה במירוץ ה-AI הוא סימן לכישלון בדרך עד כה. תחליטו - אתמול הייתם בטוחים בכיוון ופתאום אתם בהיסטריה? ובכל זאת, השוק אהב את הרכישה. למרות שזו היתה, בין השורות, הודאה ברורה בטעות ובהתעוררות מאוחרת. עברו כמה חודשים והובן באופן ברור - החברה לא צומחת, הרכישה מוסיפה לה צמיחה חיצונית, אבל הפעילות המסורתית בבעיה. הסיפור האמיתי נחשף.
כל חברות התוכנה נמצאות בבעיה - יש פוטנציאל תחרות ענק מצד ה-AI. פיתוחי תוכנה שלקח שנים להרים אותם, יכולים להיות מוכנים היום בימים ושבועות. נכון, חברה זה לא רק מוצר התוכנה, זה הרבה מסביב - תפעול, שיווק, לקוחות, אבל המוצר זה העיקר. האלטרנטיבות AI יכולות להוביל להחלפה של מוצרי וויקס ויכולות להביא לתחרות על המחיר. בכל מצב זה הפסד לוויקס, והשוק הפנים שיש בעיה קשה בדוחות האחרונים לפני כשבוע - וויקס התרסקה אבל "הכתובת הייתה על הקיר": איך יכולתם לדעת שהיא במצוקה?

- וויקס התרסקה אבל "הכתובת הייתה על הקיר": איך יכולתם לדעת שהיא במצוקה?
- וויקס צונחת 16% למרות תוצאות טובות - הסיבה היא בתחזית ובאיום מ-AI
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
המנהלים - אבישי אברהמי, ניר זוהר וליאור שמש מכרו מניות בכמויות גדולות בכל השנה האחרונה. עשו בשכל. אבל תראו מה קרה לעובדים - אלו החזיקו במניות חסומות (RSUs) שניתנות כחלק מהשכר השוטף והם הפסידו סדר גודל של 400 מיליון דולר. בתחילת השנה הם החזיקו 3.34 מיליון מניות כשכל מניה היתה שווה כאמור 215 דולר. מדובר על ערך של 718 מיליון דולר. כעת זה שווה 318 מיליון דולר.
צבא סין (יוטיוב)האי הקטן שעלול להצית מלחמת עולם שלישית; כל התרחישים
בעוד סין מהדקת את החנק וארה"ב משדרת אותות מבלבלים, טייוואן נאבקת על עתידה
טייוואן, הדמוקרטיה היציבה באסיה ומעצמת השבבים העולמית, ניצבת בעיצומו של משבר גאופוליטי חסר תקדים. הלחץ הסיני מתגבר מיום ליום, בעוד ארצות הברית, השותפה הביטחונית המרכזית – משדרת מסרים סותרים המערערים את היציבות בטאיפיי.
לא רק שבבים: המשמעות האסטרטגית
מיקומה של טייוואן ב"שרשרת האיים הראשונה", המשתרעת מיפן לאינדונזיה, מעניק לה שליטה בגישה לים סין הדרומי. כל עוד היא בידיים ידידותיות למערב, היא מגבילה את חופש התנועה הימי של בייג'ינג. נפילתה לידיים סיניות תשנה לחלוטין את מאזן הכוחות האזורי – זו הסיבה האמיתית למתיחות הגוברת.
שי ג'ינפינג אינו ממהר למלחמה. במקום זאת, הוא מפעיל לחץ רב-שכבתי: תמרונים צבאיים מסביב לאי, ניתוק כבלי תקשורת תת-ימיים, מתקפות סייבר ומסעות דיסאינפורמציה. במקביל, סין בונה יכולת פלישה מלאה – חיל האוויר, הצי והכוחות האמפיביים נערכים לתרחיש אלים, אם הלחצים הרכים ייכשלו.
השנה האחרונה חשפה שינוי מדאיג במדיניות האמריקאית. מצד אחד, וושינגטון אישרה עסקאות נשק במיליארדי דולרים והעמיקה את התיאומים הביטחוניים. מצד שני, הטלת מכסים על סחורות טייוואניות, עיכוב משלוחי נשק שכבר שולמו ודחיית ביקור נשיא טייוואן – כל אלה מעבירים מסר מבלבל.
- יפן מציבה טילים באי ליד טייוואן ומחריפה את ההיערכות מול סין
- לראשונה מאז מלחמת העולם השנייה: איומים במתקפות ישירות בין סין ליפן
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
החשש הגדול בטאיפיי: שטראמפ ישתמש באי כקלף מיקוח במשא ומתן הכלכלי עם סין. הפגישות השקטות בין וושינגטון לבייג'ינג רק מחזקות את החששות.
פילוג פנימי משתק
הבעיות החיצוניות מחמירות בגלל המשבר הפנימי. מפלגת השלטון (DPP) והאופוזיציה (KMT) כמעט אינן משתפות פעולה. כל יוזמה ביטחונית נבלמת, כולל תקציב שאמור להביא את ההוצאה הצבאית ל-5% מהתמ"ג עד 2030 – יעד קריטי לנוכח האיומים.
