בישראל רוצים להטיל מס על טיפים - בארה"ב מבטלים את המיסוי
אפס מס על שכר במשמרות, פחת מואץ של ציוד והטבות בתחום האנרגיה המתחדשת - רפורמת המיסוי האמריקאית
רשות המסים מעוניינת למסות באופן מלא את הטיפים של מלצרים ונותני שירותים. מבחינתה זה זו הכנסה ככל הכנסה ויש להטיל עליה מס הכנסה וגם מע"מ. אפשר להתווכח עם המיסוי בעיקר לגבי המע"מ הוא צודק ונכון, כשבפועל המס כבר קיים ועניין הטלת המע"מ נדחה בכמה חודשים. אלא שבעוד אצלנו מטילים מס, רפורמת המס בארה"ב יוצאת לדרך ושם הפעולה הפוכה - פוטרים את המלצרים ממס.
חוק המס החדש בארה"ב: תוכנית שאפתנית להמרצת הכלכלה
ארצות הברית מקדמת חוק מס כמהלך משמעותי להגברת הצמיחה הכלכלית, תוך שימוש בגישה של "כלכלת היצע" (Supply-Side Economics). התוכנית משלבת הפחתות מס נרחבות, הקלות רגולטוריות ומכסים ממוקדים, במטרה לעודד ייצור מקומי, להגדיל את ההון הלאומי ולשמור על יציבות מחירים. היא נועדה להשפיע על עסקים, עובדים והצרכן הממוצע, אבל היא גם מעוררת שאלות לגבי היקף ההשפעה שלה והאיזון בין היתרונות לסיכונים.
הפחתות מס: תמריצים לעובדים ולעסקים
החוק מציע כמה שינויים בולטים במס הכנסה. אחד המרכזיים הוא ביטול המס על שעות נוספות ועל טיפים – כלומר, עובד שממשיך לעבוד אחרי שעות רגילות או מלצרית שמקבלת טיפים שומרים את כל ההכנסה הזו לעצמם. הרעיון הוא לעודד אנשים לעבוד יותר, להגדיל את כמות העבודה הזמינה בשוק ולהשאיר יותר כסף בידיים שלהם. בנוסף, יש הקלות לגמלאים, כמו הפחתת מס על הכנסות מסוימות, שיכולה לסייע להם להתמודד עם יוקר המחיה.
החוק מחזיר את ההטבה של הפחתה מלאה (100% Bonus Depreciation) על ציוד (הפחתה מוכרת במס). זה אומר שעסקים שרוכשים ציוד, מכונות או מרחיבים מפעלים יכולים לקזז את ההוצאה הזו מהמס באופן מיידי ומלא. יש גם תמריצים נוספים, כמו הפחתת שיעור מס החברות עבור עסקים קטנים שמייצרים בארה"ב, במטרה לעודד השקעה מקומית. השילוב הזה נועד להזרים כסף לעסקים ולעובדים, בתקווה שזה יתורגם לצמיחה כלכלית.
- בשורה למלצרים: שינוי חשוב בשימוש בכספי הטיפים
- למה מלצרים לא משלמים מס מלא והאם שי אהרונוביץ יצליח לגבות מהם מס אמת?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
מכסים והחזרת ייצור: גישה סלקטיבית
חלק נוסף בתוכנית כולל מכסים שמטרתם להחזיר מפעלים לארה"ב. הרעיון הוא פשוט: להפוך את הייבוא ממדינות מסוימות ליקר יותר, כדי לעודד צריכה של מוצרים אמריקאיים. דוגמה לכך היא תעשיית הרכב – נתונים עדכניים מראים שייצור מכוניות בארה",UA בטח זינק ב-8.5% בחודש האחרון, לעומת ירידה של 8% בשנה קודמת. המכסים אמורים לתמוך ב"קנייה אמריקאית" – אם תבחרו ברכב מתוצרת ארה"ב במקום מיובא, הכסף נשאר במדינה. עם זאת, המכסים לא חלים על כולם. הם מתמקדים במדינות עם גירעון סחר גדול מול ארה"ב או כאלה שמטילות מכסים משלהן על מוצרים אמריקאיים – גישה של הדדיות. מדינות עם סחר הוגן לא יושפעו. זה נועד להבטיח שהמכסים לא יעלו מחירים מיותר, אלא ידחפו ייצור מקומי בלי לפגוע ביותר מדי צרכנים.
קיצוצים ורגולציה: פחות ממשלה, יותר יעילות
החוק כולל גם קיצוצים בהוצאות הממשלה והפחתת רגולציות. פחות בירוקרטיה אמורה להוריד עלויות לעסקים – מפעל שפעם שילם אלפי דולרים על אישורים יכול עכשיו להשקיע את הכסף הזה בייצור. התוכנית מניחה שזה יוביל למחירים נמוכים יותר בשוק, וישמור על האינפלציה תחת שליטה. היא גם מציעה להגדיל את ההון הלאומי ב-10% על ידי עידוד השקעות, מה שיכול לייצב את הכלכלה לטווח ארוך.
האם זה יצליח?
התומכים טוענים שהחוק הזה יכול להמריץ את הכלכלה בצורה משמעותית. נתוני תעסוקה מראים סימנים חיוביים – תעשיית הרכב מגייסת יותר עובדים, והאבטלה נשארת ברמה סבירה. ההצלחה של הפחתות מס קודמות, כמו אלה מ-2017 שהגדילו שכר והחזירו מפעלים, נותנת בסיס לאופטימיות. אבל יש חששות – המכסים עלולים להעלות מחירים אם חברות יגלגלו את העלות לצרכנים, והקיצוצים בהוצאות עלולים לפגוע בתחומים כמו בריאות או חינוך. השאלה היא אם היתרונות יעלו על הסיכונים, והאם העסקים ישתמשו בתמריצים להשקעה ולא רק לחלוקת רווחים.
- המאבק בצים מחריף: בעלי מניות דורשים לפטר את המנכ"ל ולשנות את הדירקטוריון
- טסלה מתקרבת לנהיגה אוטונומית מלאה - נתוני FSD מצביעים על קפיצה בביצועים
- תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
- הישראלית שמזנקת ב-100% בוול-סטריט
מעבר למרכיבים המרכזיים, יש גם פרטים נוספים. החוק כולל זיכוי מס להורים לילדים מתחת לגיל 17, שיכול להקל על משפחות עובדות. יש גם תוכנית להרחבת זיכוי מס לאנרגיה מתחדשת, במטרה לעודד ייצור ירוק – מהלך שמשלב צמיחה עם סביבה. בנוסף, יש הצעה להפחית מס על רווחי הון לטווח ארוך עבור משקיעים קטנים, כדי לתמוך בשוק ההון. כל אלה נועדו לפזר את ההשפעה של החוק על פני שכבות שונות באוכלוסייה.
- 3.ישראלי 20/03/2025 10:20הגב לתגובה זוכדאי לבדוק את הטיפים שמקבלים מדריכי התיירים בחול
- 2.אנונימי 20/03/2025 10:17הגב לתגובה זועל הטיפים של עובדים קשי יום כן ועל תשלומי עתק לישיבה בבטלה של החרדים לא!
- 1.עולם התורה צריך עוד כסף מיד... חייב... (ל"ת)אנונימי 20/03/2025 09:21הגב לתגובה זו
מייקל סיילור; קרדיט: רשתות חברתיותסטרטג'י רכשה ביטקוין בכמעט מיליארד דולר
מניית סטרטג'י MicroStrategy Inc 2.89% נסחרת בעליות שערים לאחר שהחברה דיווחה על רכישה משמעותית נוספת של ביטקוין. החברה, המחזיקה הציבורית הגדולה בעולם במטבע הקריפטו, הודיעה כי רכשה יותר מ־10,600 מטבעות במהלך שבעה ימים בלבד, בהיקף כולל של כ־963 מיליון דולר. מדובר ברכישה הגדולה ביותר שביצעה מאז חודש יולי.
לפי הנתונים שפרסמה החברה, הביטקוין נרכש במחיר ממוצע של כ־90,600 דולר למטבע, נמוך במעט ממחירי השוק בעת הפרסום. במקביל לרכישה, החברה הנפיקה כ־5.1 מיליון מניות רגילות שמהן גויסו כ־928 מיליון דולר, וכן השלימה גיוס נוסף באמצעות מכירת מניות בכורה תמידיות. המהלך החזיר את תשומת הלב להיקף האחזקות של סטרטג'י, שחצה כעת שווי של 60 מיליארד דולר. עם זאת, יחס השווי של החברה ביחס לנכסי הביטקוין שבידיה המשיך להצטמצם, כאשר פרמיית השוק על החברה ירדה ל־1.1 בלבד - הרמה הנמוכה ביותר זה תקופה ארוכה.
הירידה בפרמיה דחפה את הנהלת החברה להכריז על הקמת קרן רזרבות בהיקף 1.4 מיליארד דולר, שנועדה להבטיח תשלומי דיבידנד וריבית בעתיד. מנכ"ל החברה, פונג לה, ציין בחודש נובמבר כי פרמיה הנמוכה מאחד עלולה להצדיק מכירה של חלק מהאחזקות.
האנליסטים מנמיכים ציפיות
במקביל לדיווחים על הרכישות, החלו אנליסטים בשוק להנמיך ציפיות מהחברה. קנטור פיצג'רלד חתכה את מחיר היעד למניה ב־59%, בעוד ברנשטיין הפחיתה את ההמלצה ב־25%, על רקע ירידה של יותר מ־25% במחיר הביטקוין מאז השיא שנרשם באוקטובר. למרות זאת, ההודעה על הרכישות נתפסה כהצהרת אמון מחודשת של החברה במטבע. בשבועיים שקודם לכן רכשה סטרטג'י כמות זניחה של מטבעות בלבד, והמהלך האחרון נחשב בעיני השוק לחזרה לאסטרטגיית קניית־הירידות שאפיינה אותה בעבר.
- סטרטג'י שוקלת מכירת ביטקוין: האם הלחץ על המניה מוצדק?
- בעוד המניה הרגילה מתרסקת: בכירי סטרטג׳י רוכשים מניות בכורה
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
האנליסטים בקנטור פיצג'רלד ציינו גם כי החברה נוהגת לרכוש ביטקוין כאשר המהלך "מגדיל ערך" מבחינתה, ללא קשר למחיר הנוכחי של המטבע. לדברי האנליסטים, אסטרטגיה זו נותרה בעינה גם לאחר הירידות האחרונות. גם בבית ההשקעות TD Cowen ראו בצעד איתות חיובי. בהערכה שפרסמו כתבו כי משקיעים המאמינים בביטקוין לטווח בינוני וארוך צפויים לראות ברכישה הרחבה מהלך מחזק, בעיקר אם מחיר המטבע יחזור לטפס לרמות השיא.
המאבק בצים מחריף: בעלי מניות דורשים לפטר את המנכ"ל ולשנות את הדירקטוריון
הדירקטוריון דחה הצעת רכש של אלי גליקמן לפי שווי 2.4 מיליארד דולר, בעוד בעלי מניות טוענים לחוסר שקיפות ולפער מהותי בין שווי השוק למזומן בקופה לקראת אסיפת בעלי מניות מתוחה במיוחד ב־26 בדצמבר
אסיפת בעלי המניות של ציםZIM Integrated Shipping Services -1.05% , שתתקיים ב־26 בדצמבר, בדרך להיות לאחד האירועים המתוחים ביותר שידעה החברה. בשבועות האחרונים מתנהל מאבק פרוקסי חריף בין ההנהלה לדירקטוריון מצד אחד וקבוצת בעלי מניות ישראלים מן הצד האחר המחזיקים יחד למעלה מ-8% ממניות מהחברה ודורשים שינוי בהרכב הדירקטוריון ולפטר או לשהות את המנכ״ל אלי גליקמן.
הקבוצה טוענת לפער מהותי בין שווי השוק לבין ערכה הכלכלי של צים, ומבקשת למנות שלושה דירקטורים חדשים מטעמה. לדבריהם, החברה אינה פועלת להצפת ערך למרות קופת מזומנים משמעותית, נכסים תפעוליים ושווי צי אוניות ומכולות שאינו משתקף בדוחות הכספיים כפי שהם מוצגים כיום. לפי הקבוצה, בקופת החברה מצויים כ־3 מיליארד דולר במזומנים, סכום גבוה משווי השוק.
מנגד, צים והדירקטוריון מנסים לייצב את המערכת לקראת האסיפה. החברה מינתה שני דירקטורים חדשים משלה ומבקשת מבעלי המניות לאשרם ברוב. בנוסף, צים הדגישה בפני המשקיעים כי מאז הנפקתה ב־2020 היא הכפילה את קיבולת המכולות וחילקה דיבידנדים בהיקף 5.4 מיליארד דולר. החברה גם אישרה כי היא בעיצומו של תהליך בחינת חלופות אסטרטגיות, תהליך הכולל, לפי גורמים בענף, פניות מצד חברות ספנות בינלאומיות ובהן הפג לויד.
חברת הייעוץ ISS נתנה רוח גבית לדירקטוריון כשפרסמה המלצה לתמוך במועמדים שהציבה החברה ולא באלו שמציעה קבוצת בעלי המניות הישראלים. לפי ISS, לא הוצגו על ידי בעלי המניות טענות משכנעות מספיק לשינוי מהותי בהרכב הדירקטוריון.
- חברות ספנות זרות מתעניינות בצים - אבל הסיכוי לעסקה נמוך מאוד
- דירקטוריון צים: "בודקים מכירת החברה; יש מציעים רבים"
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
ההצעה לרכישת צים
הוויכוח סביב תהליך בחינת החלופות האסטרטגיות הוא אחד הנושאים המרכזיים במאבק. צים אישרה כי הדירקטוריון דן בהצעה שהגיש המנכ"ל אלי גליקמן לרכוש את החברה לפי שווי של כ־2.4 מיליארד דולר, או כ־20 דולר למניה. הצעה שהדירקטוריון בחר שלא לקדם בשלב זה. במקביל, נבחנות הצעות ממשקיעים אסטרטגיים נוספים בענף, ובהם גורם מוכר כמו כאמור הפג לויד. קבוצת בעלי המניות המתנגדים טוענת כי הדירקטוריון לא הציג שקיפות מספקת בנוגע להצעות שהתקבלו, ובעיקר בנוגע להצעה שהובלה, לכאורה, על ידי המנכ״ל. לטענתם, הצעה זו נעשית במחיר שאינו משקף את ערכה הכלכלי של החברה, ואף נמוך מסך המזומנים שבקופתה, עובדה שלדבריהם יוצרת ניגוד עניינים מהותי שיש לנהל בזהירות יתרה.
