בישראל רוצים להטיל מס על טיפים - בארה"ב מבטלים את המיסוי
אפס מס על שכר במשמרות, פחת מואץ של ציוד והטבות בתחום האנרגיה המתחדשת - רפורמת המיסוי האמריקאית
רשות המסים מעוניינת למסות באופן מלא את הטיפים של מלצרים ונותני שירותים. מבחינתה זה זו הכנסה ככל הכנסה ויש להטיל עליה מס הכנסה וגם מע"מ. אפשר להתווכח עם המיסוי בעיקר לגבי המע"מ הוא צודק ונכון, כשבפועל המס כבר קיים ועניין הטלת המע"מ נדחה בכמה חודשים. אלא שבעוד אצלנו מטילים מס, רפורמת המס בארה"ב יוצאת לדרך ושם הפעולה הפוכה - פוטרים את המלצרים ממס.
חוק המס החדש בארה"ב: תוכנית שאפתנית להמרצת הכלכלה
ארצות הברית מקדמת חוק מס כמהלך משמעותי להגברת הצמיחה הכלכלית, תוך שימוש בגישה של "כלכלת היצע" (Supply-Side Economics). התוכנית משלבת הפחתות מס נרחבות, הקלות רגולטוריות ומכסים ממוקדים, במטרה לעודד ייצור מקומי, להגדיל את ההון הלאומי ולשמור על יציבות מחירים. היא נועדה להשפיע על עסקים, עובדים והצרכן הממוצע, אבל היא גם מעוררת שאלות לגבי היקף ההשפעה שלה והאיזון בין היתרונות לסיכונים.
הפחתות מס: תמריצים לעובדים ולעסקים
החוק מציע כמה שינויים בולטים במס הכנסה. אחד המרכזיים הוא ביטול המס על שעות נוספות ועל טיפים – כלומר, עובד שממשיך לעבוד אחרי שעות רגילות או מלצרית שמקבלת טיפים שומרים את כל ההכנסה הזו לעצמם. הרעיון הוא לעודד אנשים לעבוד יותר, להגדיל את כמות העבודה הזמינה בשוק ולהשאיר יותר כסף בידיים שלהם. בנוסף, יש הקלות לגמלאים, כמו הפחתת מס על הכנסות מסוימות, שיכולה לסייע להם להתמודד עם יוקר המחיה.
החוק מחזיר את ההטבה של הפחתה מלאה (100% Bonus Depreciation) על ציוד (הפחתה מוכרת במס). זה אומר שעסקים שרוכשים ציוד, מכונות או מרחיבים מפעלים יכולים לקזז את ההוצאה הזו מהמס באופן מיידי ומלא. יש גם תמריצים נוספים, כמו הפחתת שיעור מס החברות עבור עסקים קטנים שמייצרים בארה"ב, במטרה לעודד השקעה מקומית. השילוב הזה נועד להזרים כסף לעסקים ולעובדים, בתקווה שזה יתורגם לצמיחה כלכלית.
- בשורה למלצרים: שינוי חשוב בשימוש בכספי הטיפים
- למה מלצרים לא משלמים מס מלא והאם שי אהרונוביץ יצליח לגבות מהם מס אמת?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
מכסים והחזרת ייצור: גישה סלקטיבית
חלק נוסף בתוכנית כולל מכסים שמטרתם להחזיר מפעלים לארה"ב. הרעיון הוא פשוט: להפוך את הייבוא ממדינות מסוימות ליקר יותר, כדי לעודד צריכה של מוצרים אמריקאיים. דוגמה לכך היא תעשיית הרכב – נתונים עדכניים מראים שייצור מכוניות בארה",UA בטח זינק ב-8.5% בחודש האחרון, לעומת ירידה של 8% בשנה קודמת. המכסים אמורים לתמוך ב"קנייה אמריקאית" – אם תבחרו ברכב מתוצרת ארה"ב במקום מיובא, הכסף נשאר במדינה. עם זאת, המכסים לא חלים על כולם. הם מתמקדים במדינות עם גירעון סחר גדול מול ארה"ב או כאלה שמטילות מכסים משלהן על מוצרים אמריקאיים – גישה של הדדיות. מדינות עם סחר הוגן לא יושפעו. זה נועד להבטיח שהמכסים לא יעלו מחירים מיותר, אלא ידחפו ייצור מקומי בלי לפגוע ביותר מדי צרכנים.
קיצוצים ורגולציה: פחות ממשלה, יותר יעילות
החוק כולל גם קיצוצים בהוצאות הממשלה והפחתת רגולציות. פחות בירוקרטיה אמורה להוריד עלויות לעסקים – מפעל שפעם שילם אלפי דולרים על אישורים יכול עכשיו להשקיע את הכסף הזה בייצור. התוכנית מניחה שזה יוביל למחירים נמוכים יותר בשוק, וישמור על האינפלציה תחת שליטה. היא גם מציעה להגדיל את ההון הלאומי ב-10% על ידי עידוד השקעות, מה שיכול לייצב את הכלכלה לטווח ארוך.
האם זה יצליח?
התומכים טוענים שהחוק הזה יכול להמריץ את הכלכלה בצורה משמעותית. נתוני תעסוקה מראים סימנים חיוביים – תעשיית הרכב מגייסת יותר עובדים, והאבטלה נשארת ברמה סבירה. ההצלחה של הפחתות מס קודמות, כמו אלה מ-2017 שהגדילו שכר והחזירו מפעלים, נותנת בסיס לאופטימיות. אבל יש חששות – המכסים עלולים להעלות מחירים אם חברות יגלגלו את העלות לצרכנים, והקיצוצים בהוצאות עלולים לפגוע בתחומים כמו בריאות או חינוך. השאלה היא אם היתרונות יעלו על הסיכונים, והאם העסקים ישתמשו בתמריצים להשקעה ולא רק לחלוקת רווחים.
- האם 2025 היא שנת הזעם? מילון אוקספורד טוען שכן
- קנס של 5.8 מיליארד דולר לנטפליקס - אם עסקת וורנר תתפוצץ
- תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
- תרומה של 1.1 מיליארד דולר בעיקר למחקר מדעי - מאחד מהאנשים...
מעבר למרכיבים המרכזיים, יש גם פרטים נוספים. החוק כולל זיכוי מס להורים לילדים מתחת לגיל 17, שיכול להקל על משפחות עובדות. יש גם תוכנית להרחבת זיכוי מס לאנרגיה מתחדשת, במטרה לעודד ייצור ירוק – מהלך שמשלב צמיחה עם סביבה. בנוסף, יש הצעה להפחית מס על רווחי הון לטווח ארוך עבור משקיעים קטנים, כדי לתמוך בשוק ההון. כל אלה נועדו לפזר את ההשפעה של החוק על פני שכבות שונות באוכלוסייה.
- 3.ישראלי 20/03/2025 10:20הגב לתגובה זוכדאי לבדוק את הטיפים שמקבלים מדריכי התיירים בחול
- 2.אנונימי 20/03/2025 10:17הגב לתגובה זועל הטיפים של עובדים קשי יום כן ועל תשלומי עתק לישיבה בבטלה של החרדים לא!
- 1.עולם התורה צריך עוד כסף מיד... חייב... (ל"ת)אנונימי 20/03/2025 09:21הגב לתגובה זו
שבבי AI (AI)המתחרה הסינית של אנבידיה מזנקת 500% ביום המסחר הראשון
גייסה בבורסה בסין 1.1 לפי 7.2 מיליארד והשווי קפץ ל-43 מיליארד דולר
מור ת'רדס של יוצאי אנבידיה היא חברת שבבי AI סינית שנהנית מתנופה עצומה על רקע הגבלות הסחר בין ארה"ב לסין. כשכור ארה"ב אוסרת על משלוח שבבי AI מתקמדים לסין. אנבידיה פיתחה שב מיוחד שלא עוקף את ההגבלות האלו. הממשל הסיני רתח - הוא רואה בכך השפלה אמריקאית, והוא דרש מהחברות הסיניות שלא לקנות שבבי אנבידיה שמהווים תחליף לשבב הבלקוול.
אנבידיה ציפתה למכור במיל 50 מיליארד דולר בשנה בסין וזה בעצם נעלם. את הוואקום הזה ממלאות כמה חברות שבבים סיניות מור ת'רדס וקמבריקון הן הבולטות -
מור ת'רדס המכונה "אנבידיה של סין", פתחה את יום המסחר הראשון שלה בבורסת שנגחאי בזינוק של 502% - קפיצה שהפכה אותה לאחת ההנפקות החזקות ביותר מאז רפורמות 2019. החברה, שהוקמה ב-2020 על ידי ג'יאנג'ונג ז'אנג, בכיר לשעבר באנבידיה, גייסה 8 מיליארד יואן (כ-1.13 מיליארד דולר) - ההנפקה השנייה בגודלה השנה בסין, אחרי Huadian New Energy. מניית החברה נפתחה ב-650 יואן, לעומת מחיר IPO של 114.28 יואן, והגיעה לשווי שוק זמני של 305 מיליארד יואן - 43 מיליארד דולר (לעומת גיוס לפי שווי של 7.2 מיליארד דולר).
הביקושים למניה חרגו מציפיות: החלק הקמעונאי נרשם פי 2,750 מההיצע, וההנפקה כולה משקפת אופטימיות גוברת ביכולת סין להשיג עצמאות טכנולוגית.מור ת'רדס מתמחה בשבבים לגרפיקה ולבינה מלאכותית (AI), ומשמשת חלופה מרכזית למעבדי אנבידיה, שמוגבלים כאמור על ידי סנקציות אמריקאיות.
- אנבידיה עולה על הגל - ומה שקורה עכשיו בשוק שבבי‑AI
- פלאנטיר משיקה פלטפורמת AI חדשה בשיתוף אנבידיה וסנטרפוינט
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
החברה פיתחה את ארכיטקטורת MUSA, התואמת CUDA של אנבידיה ומקלה על מעבר, ויצרה ארבעה דורות של שבבים מאז הקמתה. ההנפקה, לוותה בתמיכה ממשלתית, כולל אישור מהיר של 122 ימים מרגע הגשת הבקשה. זהו סמל נוסף למירוץ סין נגד ההגבלות, כאשר בייג'ין מקדמת חדשנות מקומית כחלק ממדיניות "עצמאות טכנולוגית".
אילוסטרציה של Rage bait. קרדיט: רשתות חברתיותהאם 2025 היא שנת הזעם? מילון אוקספורד טוען שכן
אוניברסיטת אוקספורד הכריזה כי המונח Rage bait הוא מילת השנה של 2025; המונח משקף את המעבר הרוחבי מהקליק בייט ומתוכן שמטרתו לעורר סקרנות, לתוכן שמטרתו להצית כעס ולהניע מעורבות ברשת
הוצאת אוניברסיטת אוקספורד הכריזה כי המונח Rage bait, “פתיון שמעורר זעם”, נבחר למילת השנה 2025, לאחר הצבעה ציבורית שבה השתתפו עשרות אלפי גולשים. הבחירה משקפת את האופן שבו השיח האינטרנטי עבר בשנים האחרונות לשימוש
גובר בתוכן שנועד לא ליידע או לבדר, אלא להכעיס. לפי מילון אוקספורד, המונח מתאר תוכן מקוון שנוצר במכוון כדי לעורר כעס, תסכול או סערה ציבורית, והכל למטרת הטראפיק, התגובות והשיתופים.
באוקספורד מסבירים כי Rage bait התבסס כשילוב של שתי מילים באנגלית, Rage (זעם) ו-Bait (פתיון), שהפכו יחד למונח מדויק של דור הרשתות החברתיות: לא עוד “קליק־בייט” שמבקש למשוך תשומת לב, אלא פתיון רגשי שמכוון לאזורים הפחות רציונליים של המשתמשים. לפי אוקספורד, השימוש במילה זינק פי שלושה בשנה האחרונה, מה שמאשש עד כמה תופעת “הכעס למטרות רווח” הפכה לחלק משגרה דיגיטלית.
לא על הזעם לבדו
מאחורי הבחירה עמדה רשימה מצומצמת ובה מונחים נוספים, בהם Aura farming (חקלאות אאורה), יצירת תדמית "מגניבה" או מסתורית לצבירת מעמד חברתי, בעיקר ברשתות כמו טיקטוק. מונח נוסף הוא Biohack,
המתייחס לשימוש בטכנולוגיה ובהרגלי חיים קיצוניים כדי “לשדרג” את הגוף. למרות הפופולריות של המונחים הללו, Rage bait זכה ברוב ההצבעות, אולי משום שהוא נוגע בעצב חשוף במיוחד בשיח המקוון של השנים האחרונות.
קאספר גראתווהול, נשיא תחום השפות באוקספורד,
מסביר כי עצם קיומו של המונח, והעלייה החדה בשימוש בו, מעידים על כך שהציבור נעשה מודע יותר לטקטיקות המניפולציה שמופעלות עליו. “בעבר התוכן המקוון ניסה בעיקר לעורר סקרנות,” אמר, “אבל כיום הוא פועל על הרגשות שלנו ומושך אותנו להגיב. זה שינוי עמוק באופן שבו אנחנו
חווים את הרשת.”
מעניין לציין שהמונח Rage bait איננו חדש לחלוטין: שימוש מוקדם בו תועד כבר ב-2002 בפורומי Usenet, בעיקר כביקורת על פרובוקציות ברשת. מאז הוא צמח להיות חלק משפת האינטרנט העולמית, ואף הוליד מונחים קרובים כמו Rage farming, המתאר יצירת
סדרת תכנים מכוונת שנועדה להעצים כעס לאורך זמן, במיוחד בהקשרים פוליטיים ותחת הפצת מידע שגוי.
