טיקטוק, אחת האפליקציות הפופולריות בעולם, חזרה אמש לחנויות האפליקציות בארה"ב, אחרי שנמחקה מהן בשל חוק שאסר על פעילותה במדינה. אפל וגוגל, שהסירו את האפליקציה בשבועות האחרונים, החזירו אותה בעקבות אישור משפטי שניתן לאחרונה.

במרכז הסערה עומד צו נשיאותי שעליו חתם דונלד טראמפ, שהורה על דחיית יישום החוק ב-75 ימים, עד למציאת פתרון שימנע את חסימת האפליקציה. הצו אילץ את משרד המשפטים להימנע מאכיפת החוק בינתיים, והוביל לכך שחברות הטכנולוגיה קיבלו מכתב רשמי המאשר את החזרת האפליקציה לחנויות שלהן.

מה בעצם קרה כאן?

החוק שהעביר ממשל ביידן בשנה שעברה דרש מבייטדאנס, החברה הסינית שמחזיקה בטיקטוק, למכור את האפליקציה לגוף שאינו סיני עד 19 בינואר. אם זה לא יקרה – האפליקציה תיחסם בארה"ב, ומי שיארח אותה על הפלטפורמות שלו ייקנס. אפל וגוגל פעלו בהתאם לחוק והסירו את טיקטוק, אבל עכשיו, בעקבות הצו של טראמפ, הן נאלצו להחזיר אותה.

הסיפור הזה חורג הרבה מעבר לטיקטוק. מבקרים טוענים שהמהלך של טראמפ מציב תקדים מסוכן, שבו נשיא יכול פשוט להורות על אי-אכיפה של חוק שעבר בקונגרס. "אם לא תהיה עסקה עד סוף התקופה שטראמפ קבע, ויוחלט להמשיך לא לאכוף את החוק – אנחנו נכנסים למשבר חוקתי," אומרת לינדסי גורמן, לשעבר יועצת בממשל ביידן.

• אורקל עולה ב-3% - מה הקשר לטיקטוק?
• מדיטציה בטיקטוק לבני נוער - מה זה אומר והאם זה אפקטיבי?
• המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7

האיום שממשל ארה"ב רואה בטיקטוק

למה בכלל החוק הזה נחקק? ממשל ארה"ב טוען שטיקטוק מהווה איום על הביטחון הלאומי, בעיקר בשל העובדה שבייטדאנס, החברה האם שלה, עשויה לשתף נתוני משתמשים עם הממשלה הסינית. גורמי מודיעין בארה"ב מזהירים מזה זמן רב כי האלגוריתם של טיקטוק יכול לשמש להפצת דיסאינפורמציה ולמעקב אחר מיקומם של משתמשים אמריקאים.

טיקטוק מכחישה את הטענות וטוענת שאין הוכחות לשימוש שלה בנתונים למטרות כאלה. בנוסף, החברה הסינית מסבירה שאין לה אפשרות אמיתית למכור את טיקטוק, משום שהממשלה בסין לא תאפשר ייצוא של האלגוריתם שעליו מבוססת האפליקציה.

אפל וגוגל שותקות – אבל הסיפור לא נגמר

למרות שמדובר בהחלטה משמעותית, אפל וגוגל לא מסרו תגובה רשמית, מלבד העובדה שהחזירו את האפליקציה לחנויות שלהן. בינתיים, המאבק המשפטי נמשך, וטיקטוק עצמה עדיין מחזיקה בעתירה שמנסה למנוע את חסימתה לחלוטין בארה"ב.

• תרופת ההרזיה החדשה של אלי לילי: ירידה של 30% במשקל, אך שיעור הנשירה גבוה
• פלנטיר תובעת: "גנבו לנו קוד"
• תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
• אילון מאסק = 2 מיליון ישראלים = 1 מיליון אמריקאים

ומה לגבי המשתמשים? בפועל, רוב האמריקאים לא ממש הרגישו בהשפעה של החוק, כי האפליקציה המשיכה לעבוד במכשירים שכבר הורידו אותה. אבל יוצרי תוכן בטיקטוק טוענים כי האפליקציה חוותה תקלות בזמן שהייתה מחוץ לחנויות האפליקציות, מה שפגע בחוויית המשתמשים.

אפל מעמיקה את קשריה עם סין – ומשיקה מערכת צנזורה

במקביל למאבק סביב טיקטוק, דווח כי אפל מעמיקה את קשריה עם סין בתחום הבינה המלאכותית. על פי בלומברג, החברה פועלת להכניס את שירותי הבינה המלאכותית שלה לסין עד מאי השנה, ומבצעת התאמות שיאפשרו זאת.

כדי לעמוד בדרישות הרגולציה הסינית, אפל נאלצה לשלב מערכת לצנזור תוכן שלא תואם את הקווים האדומים של השלטון. לשם כך היא משתפת פעולה עם חברות טכנולוגיה מקומיות כמו עליבאבא וביידו, שעוזרות לה לבצע את השינויים הנדרשים. המהלך הזה עשוי להעצים את הביקורת על הקשרים שבין חברות טכנולוגיה אמריקאיות למשטר הסיני.

שאלות ותשובות על טיקטוק, החוק בארה"ב, וקשרים עם סין

מה בעצם קרה עם טיקטוק בארה"ב?
טיקטוק הוסרה מחנויות האפליקציות בגלל חוק של ממשל ביידן, שחייב את החברה הסינית למכור אותה. טראמפ חתם על צו שמונע זמנית את אכיפת החוק, ולכן האפליקציה חזרה זמנית.

למה טיקטוק נתפסת כאיום ביטחוני בארה"ב?
גורמים בממשל טוענים שבייטדאנס עשויה לשתף נתוני משתמשים עם השלטון בסין, ושסין יכולה להשפיע על האלגוריתם של האפליקציה להפצת מידע שקרי.

האם טיקטוק תמשיך לפעול בארה"ב?
זה תלוי אם תימצא עסקה שתאפשר את המשך פעילותה בלי בעלות סינית. אם לא, ויוחלט לאכוף את החוק, היא עלולה להיחסם שוב.

מה הסכנה בהחלטה של טראמפ?
מבקרים טוענים שהוא עוקף חוק שעבר בקונגרס באמצעות צו נשיאותי, מה שעלול להוביל למשבר חוקתי אם הממשל לא יכבד חוקים שנחקקו.

למה אפל משתפת פעולה עם סין בנושא הבינה המלאכותית?
אפל רוצה להכניס את שירותי הבינה המלאכותית שלה לשוק הסיני, אבל כדי לעמוד בדרישות הממשלה שם, היא נאלצה להתאים אותם לכללים של צנזורה ושליטה על תוכן.

האם שיתוף הפעולה של אפל עם סין ישפיע עליה?
סביר להניח שכן. אפל מקבלת ביקורת על כך שהיא מוותרת על עקרונות חופש הביטוי לטובת רווחים בשוק הסיני, מה שעשוי לגרור תגובות שליליות בארה"ב ובמערב.