טראמפ מאסק
צילום: טוויטר

טראמפ מחזיר את טיקטוק: אפל וגוגל החזירו את האפליקציה. אבל האיום לא נגמר

לאחר שהוסרה מחנויות האפליקציות בארה"ב בשל חוק של ממשל ביידן, טיקטוק חוזרת – בזכות צו נשיאותי של טראמפ. המבקרים מזהירים: מדובר בתקדים שעלול לערער את סמכות החקיקה. במקביל, אפל מעמיקה את קשריה עם סין ומשיקה מערכת צנזורה לבינה מלאכותית

עמית בר |

טיקטוק, אחת האפליקציות הפופולריות בעולם, חזרה אמש לחנויות האפליקציות בארה"ב, אחרי שנמחקה מהן בשל חוק שאסר על פעילותה במדינה. אפל וגוגל, שהסירו את האפליקציה בשבועות האחרונים, החזירו אותה בעקבות אישור משפטי שניתן לאחרונה.

במרכז הסערה עומד צו נשיאותי שעליו חתם דונלד טראמפ, שהורה על דחיית יישום החוק ב-75 ימים, עד למציאת פתרון שימנע את חסימת האפליקציה. הצו אילץ את משרד המשפטים להימנע מאכיפת החוק בינתיים, והוביל לכך שחברות הטכנולוגיה קיבלו מכתב רשמי המאשר את החזרת האפליקציה לחנויות שלהן.

מה בעצם קרה כאן?

החוק שהעביר ממשל ביידן בשנה שעברה דרש מבייטדאנס, החברה הסינית שמחזיקה בטיקטוק, למכור את האפליקציה לגוף שאינו סיני עד 19 בינואר. אם זה לא יקרה – האפליקציה תיחסם בארה"ב, ומי שיארח אותה על הפלטפורמות שלו ייקנס. אפל וגוגל פעלו בהתאם לחוק והסירו את טיקטוק, אבל עכשיו, בעקבות הצו של טראמפ, הן נאלצו להחזיר אותה.

הסיפור הזה חורג הרבה מעבר לטיקטוק. מבקרים טוענים שהמהלך של טראמפ מציב תקדים מסוכן, שבו נשיא יכול פשוט להורות על אי-אכיפה של חוק שעבר בקונגרס. "אם לא תהיה עסקה עד סוף התקופה שטראמפ קבע, ויוחלט להמשיך לא לאכוף את החוק – אנחנו נכנסים למשבר חוקתי," אומרת לינדסי גורמן, לשעבר יועצת בממשל ביידן.

האיום שממשל ארה"ב רואה בטיקטוק

למה בכלל החוק הזה נחקק? ממשל ארה"ב טוען שטיקטוק מהווה איום על הביטחון הלאומי, בעיקר בשל העובדה שבייטדאנס, החברה האם שלה, עשויה לשתף נתוני משתמשים עם הממשלה הסינית. גורמי מודיעין בארה"ב מזהירים מזה זמן רב כי האלגוריתם של טיקטוק יכול לשמש להפצת דיסאינפורמציה ולמעקב אחר מיקומם של משתמשים אמריקאים.

טיקטוק מכחישה את הטענות וטוענת שאין הוכחות לשימוש שלה בנתונים למטרות כאלה. בנוסף, החברה הסינית מסבירה שאין לה אפשרות אמיתית למכור את טיקטוק, משום שהממשלה בסין לא תאפשר ייצוא של האלגוריתם שעליו מבוססת האפליקציה.

אפל וגוגל שותקות – אבל הסיפור לא נגמר

למרות שמדובר בהחלטה משמעותית, אפל וגוגל לא מסרו תגובה רשמית, מלבד העובדה שהחזירו את האפליקציה לחנויות שלהן. בינתיים, המאבק המשפטי נמשך, וטיקטוק עצמה עדיין מחזיקה בעתירה שמנסה למנוע את חסימתה לחלוטין בארה"ב.

קיראו עוד ב"גלובל"

ומה לגבי המשתמשים? בפועל, רוב האמריקאים לא ממש הרגישו בהשפעה של החוק, כי האפליקציה המשיכה לעבוד במכשירים שכבר הורידו אותה. אבל יוצרי תוכן בטיקטוק טוענים כי האפליקציה חוותה תקלות בזמן שהייתה מחוץ לחנויות האפליקציות, מה שפגע בחוויית המשתמשים.

אפל מעמיקה את קשריה עם סין – ומשיקה מערכת צנזורה

במקביל למאבק סביב טיקטוק, דווח כי אפל מעמיקה את קשריה עם סין בתחום הבינה המלאכותית. על פי בלומברג, החברה פועלת להכניס את שירותי הבינה המלאכותית שלה לסין עד מאי השנה, ומבצעת התאמות שיאפשרו זאת.

כדי לעמוד בדרישות הרגולציה הסינית, אפל נאלצה לשלב מערכת לצנזור תוכן שלא תואם את הקווים האדומים של השלטון. לשם כך היא משתפת פעולה עם חברות טכנולוגיה מקומיות כמו עליבאבא וביידו, שעוזרות לה לבצע את השינויים הנדרשים. המהלך הזה עשוי להעצים את הביקורת על הקשרים שבין חברות טכנולוגיה אמריקאיות למשטר הסיני.




שאלות ותשובות על טיקטוק, החוק בארה"ב, וקשרים עם סין

מה בעצם קרה עם טיקטוק בארה"ב?
טיקטוק הוסרה מחנויות האפליקציות בגלל חוק של ממשל ביידן, שחייב את החברה הסינית למכור אותה. טראמפ חתם על צו שמונע זמנית את אכיפת החוק, ולכן האפליקציה חזרה זמנית.

למה טיקטוק נתפסת כאיום ביטחוני בארה"ב?
גורמים בממשל טוענים שבייטדאנס עשויה לשתף נתוני משתמשים עם השלטון בסין, ושסין יכולה להשפיע על האלגוריתם של האפליקציה להפצת מידע שקרי.

האם טיקטוק תמשיך לפעול בארה"ב?
זה תלוי אם תימצא עסקה שתאפשר את המשך פעילותה בלי בעלות סינית. אם לא, ויוחלט לאכוף את החוק, היא עלולה להיחסם שוב.

מה הסכנה בהחלטה של טראמפ?
מבקרים טוענים שהוא עוקף חוק שעבר בקונגרס באמצעות צו נשיאותי, מה שעלול להוביל למשבר חוקתי אם הממשל לא יכבד חוקים שנחקקו.

למה אפל משתפת פעולה עם סין בנושא הבינה המלאכותית?
אפל רוצה להכניס את שירותי הבינה המלאכותית שלה לשוק הסיני, אבל כדי לעמוד בדרישות הממשלה שם, היא נאלצה להתאים אותם לכללים של צנזורה ושליטה על תוכן.

האם שיתוף הפעולה של אפל עם סין ישפיע עליה?
סביר להניח שכן. אפל מקבלת ביקורת על כך שהיא מוותרת על עקרונות חופש הביטוי לטובת רווחים בשוק הסיני, מה שעשוי לגרור תגובות שליליות בארה"ב ובמערב.

האם יש תקדימים למקרים כאלה?
לא רבים. לרוב, נשיאים לא משתמשים בצווים נשיאותיים כדי לעקוף חוקים שנחקקו, מה שהופך את המקרה הזה למשמעותי במיוחד.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
נחושת
צילום: Ra Dragon, Unsplash

שיא של יותר מעשור: הנחושת מזנקת ומובילה את הראלי העולמי במתכות

שיבושי היצע, ציפיות להרחבה כלכלית בסין, היחלשות הדולר וחששות ממכסים בארה״ב דוחפים את מחירי הנחושת לשיאים היסטוריים ולעלייה שנתית של מעל 40%

אדיר בן עמי |
נושאים בכתבה נחושת

שוק המתכות העולמי מסיים את השנה בעליות שערים, כאשר הנחושת נמצאת במוקד לאחר שקבעה שיאי מחיר חדשים במספר בורסות מרכזיות. המתכת התעשייתית, הנחשבת סמן למצב הכלכלה העולמית, חצתה לראשונה את רף 12 אלף הדולר לטון וממשיכה להיסחר ברמות גבוהות במיוחד גם לאחר תיקונים קלים.


מחיר הנחושת זינק לשיא של כ־12,160 דולר לטון. מדובר בהמשך ישיר לראלי שנמשך מאז אוקטובר, ראלי שמעמיד את 2025 כאחת השנים החזקות ביותר לנחושת זה למעלה מעשור. העליות בנחושת משתלבות בגל רחב יותר של התחזקות בשוקי הסחורות. גם הזהב והכסף טיפסו לשיאים חדשים, על רקע מתיחות גיאופוליטית, ציפיות להקלה מוניטרית בארה״ב והיחלשות הדולר. עבור משקיעים רבים, שילוב זה מחזק את האטרקטיביות של מתכות הן כהשקעה והן כנכס גידור.


אנליסטים מציינים כי מחירי הנחושת מקבלים תמיכה גם מהציפייה לצעדים נוספים לעידוד הכלכלה הסינית. כל איתות להרחבה פיסקלית או מוניטרית בסין מתורגם במהירות לעליות במחירי מתכות תעשייתיות, בשל משקלה המרכזי של המדינה בצריכה העולמית.


ברקע העליות עומדים גם שיבושי היצע ממשיים. מאז אוקטובר אירעו תקלות חמורות במספר מכרות גדולים, שפגעו ביכולת הייצור והציפו מחדש חששות ממחסור. גם לפני אותם אירועים, אנליסטים כבר הזהירו כי הביקוש העתידי עלול לעלות על ההיצע בשנים הקרובות.


שוק הנחושת צפוי להיכנס לגרעונות משמעותיים

בג׳פריס מעריכים כי גם בתרחיש של צמיחה עולמית מתונה, סביב 2% בשנה, שוק הנחושת צפוי להיכנס לגרעונות משמעותיים כבר במהלך השנה הקרובה. הערכה זו מחזקת את ההבנה כי הלחץ בשוק אינו זמני בלבד.


2025 בשווקים2025 בשווקים
מעבר לים

סיכום 2025: וול סטריט מפגינה עוצמה, מיום ה"שחרור" ועד לשיא כל הזמנים

במשך שנת 2025 נרשמו זעזועים רבים בשווקים, חלקם קשורים ישירות לכלכלה, חלקם פחות, החל מ"יום השחרור, ועד השבתת המשקל - כל אחד מהם מספיק כדי לגרום לשוק דובי משמעותי, אבל למרות הכל וול סטריט רושמת שנה נוספת, שלישית ברציפות, של עליות חדות; וגם - מה מצפה בשנת 2026?

גיא טל |


השנה הסוערת שהסתיימה בעליות דו ספרתיות

הגיע העת לסכם את שנת 2025, שנה סוערת למדי שהושפעה מהרבה מאד גורמים לאו דווקא כלכליים. סך הכל וול סטריט הפגינה חוסן אל מול זעזועים רבים, החל ממלחמת הסחר באפריל, דרך השבתת הממשל הארוכה ביותר בהיסטוריה, אינפלציה דביקה באזור ה-3% ועד לחששות מפני התפוצצות בועת הבינה המלאכותית, במידה ואכן מדובר בבועה. מי זוכר כבר את ה"איום" של "דיפסיק" הסיני שהפיל את השווקים לכמה שבועות ונעלם כלא היה בתוך השנה רבת האירועים. סך הכל, למרות הכל, מדד ה-SP500 מסיים שנה שלישית רצופה עם עליות נאות שמסתכמות בכ-17% נכון לשעת כתיבת שורות אלו, ואילו הנאסד"ק עם שנה נוספת של יותר מ-20%. הדאו לא מפגר הרבה מאחור עם כ-14%. שלא כרגיל, השווקים הבנלאומיים הציגו תשואות טובות אף יותר, עם 22% בדאקס, 21% בפוטסי הבריטי, 26% בניקיי ו-29% בהאנג סנג. אילו האירועים המרכזיים שהשפיעו על השווקים בשנה החולפת. 

ינואר: דיפסיק והנפילה של אנבידיה – בועת הבינה המלאכותית

בינואר 2025 חווה שוק השבבים את אחד הרגעים הדרמטיים ביותר שלו. חברת הסטארט-אפ הסינית DeepSeek הכריזה על פיתוח מודל R1 בעלות מזערית יחסית למודלים המערביים, תוך שימוש בשבבים סיניים פחות חזקים. ההכרזה הזו זעזעה את הנחת היסוד של וול-סטריט לפיה יש צורך בחומרה יקרה של אנבידיה כדי להשיג ביצועים ברמה גבוהה. ב-27 בינואר 2025 רשמה אנבידיה הפסד של כ-589 מיליארד דולר בשווי השוק ביום אחד – הירידה היומית הגדולה בהיסטוריה עבור חברה בודדת. למרות זאת, החברה הצליחה להתאושש במהלך השנה ולהגיע לשווי של 5 טריליון דולר, כשהיא נתמכת בביקוש בלתי פוסק מצד ענקיות הענן. התעוררו ספקות ביחס לשאלה האם החברה הסינית אכן פתחה מודל בעלות כזו, אם אכן לא היה שימוש בשבבים של אנבידיה בצורה כזו או אחרת ועוד. בסופו של דבר, השוק גם התחיל להבין שמלבד "אימון המודל" יש גם את ה"שימוש במודל" שדורש לא פחות ואולי אף יותר כוח מחשוב, והביא להוצאות עתק על בניית תשתיות מחשוב שיאפשרו את השימוש ההולך וגובר בבינה המלאכותית. יחד עם זאת ההתגברות על האנקדוטה של דיפסיק לא חיסלה את החששות סביב "בועת הבינה המלאכותית", חשש שחזר לכותרות פעם אחר פעם במהלך השנה מסיבות שונות. החברות הגדולות ממשיכות להוציא הוצאות עתק על בניית תשתיות יקרות, כשההכנסות, לפחות לבינתיים, לא מצדיקות את ההוצאות. חשש מיוחד מעוררת חלוצת הבינה המלאכותית חברת OpneAI שחותמת על חוזים בשווי מאות מיליארדי דולרים, כשלא ברור האם ואיך תוכל לעמוד בהם, ועוד כמה זמן היתרון התחרותי שהשיגה לעצמה יחזיק מעמד מול התחרות הקשה מול גוגל, גרוק של אלון מאסק ומודלים אחרים. חברות רבות כמו אורקל מסתמכות על החוזים הללו, ובכך אופןאיאיי הופכת לסיכון מערכתי.

אפריל: זעזוע "יום השחרור"

חודש אפריל 2025 ייזכר כאחד החודשים התנודתיים ביותר בהיסטוריה של הבורסה לניירות ערך בניור יורק. הכרזת הנשיא על מכסים רחבי היקף ב-3 באפריל הובילה לצניחה של 6% ביום העוקב ועוד כמה ימים של ירידות חדות. כבר ב-9 באפריל טראמפ "גילה גמישות" או יש שיאמרו "התקפל" לנוכח שברים מהותיים בשוק האג"ח הממשלתי, והזניק את המדדים בחזרה. בסופו של דבר השוק החזיר את כל הירידות של אפריל עד מהרה וכבש שיאים חדשים בהמשך השנה, האחרון שבהם נכון לעכשיו ב-11 בדצמבר. האם המכסים אכן "ישברו" את הכלכלה האמריקאית? הנתונים שמצטברים בינתיים לא מצדיקים את הפאניקה של אפריל. נראה שלמכסים השפעה מוגבלת בלבד על האינפלציה אם בכלל, כפי שטען שר האוצר סקוט בסנט כל הזמן. 

ספטמבר: מחזור הורדת הריבית השנוי במחלוקת


לאחר כמעט שנה שלמה שהפד' חיכה לראות איך מגיבים המכסים, ומה השפעת מדיניות ממשל טראמפ על הריבית, בספטמבר סוף סוף החל הבנק המרכזי במחזור חדש של הורדת ריבית. סך הכל ביצע הפד' שלוש הפחתות ריבית רצופות של 0.25%, אך עשה זאת תוך ויכוח עז וחילוקי דעות חסרי תקדים. ההחלטה האחרונה הייתה שנויה במחלוקת במיוחד עם שלושה מתנגדים, לראשונה מאז ספטמבר 2019. חילוקי הדעות טבעיים לנוכח המצב הכלכלי המורכב: חולשה מתגברת בשוק העבודה מצד אחד, ואינפלציה דביקה מצד שני. הסיטואציה הזו מעמידה את הפד' בין הפטיש לסדן, כשמצד אחד האינפלציה הגבוהה דורשת השארת ריבית מגבילה ומצד שני החולשה בשוק העבודה דורשת תמריצים מוניטריים בדמות הורדת ריבית.