טראמפ מאסק
צילום: טוויטר

טראמפ מחזיר את טיקטוק: אפל וגוגל החזירו את האפליקציה. אבל האיום לא נגמר

לאחר שהוסרה מחנויות האפליקציות בארה"ב בשל חוק של ממשל ביידן, טיקטוק חוזרת – בזכות צו נשיאותי של טראמפ. המבקרים מזהירים: מדובר בתקדים שעלול לערער את סמכות החקיקה. במקביל, אפל מעמיקה את קשריה עם סין ומשיקה מערכת צנזורה לבינה מלאכותית

עמית בר |

טיקטוק, אחת האפליקציות הפופולריות בעולם, חזרה אמש לחנויות האפליקציות בארה"ב, אחרי שנמחקה מהן בשל חוק שאסר על פעילותה במדינה. אפל וגוגל, שהסירו את האפליקציה בשבועות האחרונים, החזירו אותה בעקבות אישור משפטי שניתן לאחרונה.

במרכז הסערה עומד צו נשיאותי שעליו חתם דונלד טראמפ, שהורה על דחיית יישום החוק ב-75 ימים, עד למציאת פתרון שימנע את חסימת האפליקציה. הצו אילץ את משרד המשפטים להימנע מאכיפת החוק בינתיים, והוביל לכך שחברות הטכנולוגיה קיבלו מכתב רשמי המאשר את החזרת האפליקציה לחנויות שלהן.

מה בעצם קרה כאן?

החוק שהעביר ממשל ביידן בשנה שעברה דרש מבייטדאנס, החברה הסינית שמחזיקה בטיקטוק, למכור את האפליקציה לגוף שאינו סיני עד 19 בינואר. אם זה לא יקרה – האפליקציה תיחסם בארה"ב, ומי שיארח אותה על הפלטפורמות שלו ייקנס. אפל וגוגל פעלו בהתאם לחוק והסירו את טיקטוק, אבל עכשיו, בעקבות הצו של טראמפ, הן נאלצו להחזיר אותה.

הסיפור הזה חורג הרבה מעבר לטיקטוק. מבקרים טוענים שהמהלך של טראמפ מציב תקדים מסוכן, שבו נשיא יכול פשוט להורות על אי-אכיפה של חוק שעבר בקונגרס. "אם לא תהיה עסקה עד סוף התקופה שטראמפ קבע, ויוחלט להמשיך לא לאכוף את החוק – אנחנו נכנסים למשבר חוקתי," אומרת לינדסי גורמן, לשעבר יועצת בממשל ביידן.

האיום שממשל ארה"ב רואה בטיקטוק

למה בכלל החוק הזה נחקק? ממשל ארה"ב טוען שטיקטוק מהווה איום על הביטחון הלאומי, בעיקר בשל העובדה שבייטדאנס, החברה האם שלה, עשויה לשתף נתוני משתמשים עם הממשלה הסינית. גורמי מודיעין בארה"ב מזהירים מזה זמן רב כי האלגוריתם של טיקטוק יכול לשמש להפצת דיסאינפורמציה ולמעקב אחר מיקומם של משתמשים אמריקאים.

טיקטוק מכחישה את הטענות וטוענת שאין הוכחות לשימוש שלה בנתונים למטרות כאלה. בנוסף, החברה הסינית מסבירה שאין לה אפשרות אמיתית למכור את טיקטוק, משום שהממשלה בסין לא תאפשר ייצוא של האלגוריתם שעליו מבוססת האפליקציה.

אפל וגוגל שותקות – אבל הסיפור לא נגמר

למרות שמדובר בהחלטה משמעותית, אפל וגוגל לא מסרו תגובה רשמית, מלבד העובדה שהחזירו את האפליקציה לחנויות שלהן. בינתיים, המאבק המשפטי נמשך, וטיקטוק עצמה עדיין מחזיקה בעתירה שמנסה למנוע את חסימתה לחלוטין בארה"ב.

קיראו עוד ב"גלובל"

ומה לגבי המשתמשים? בפועל, רוב האמריקאים לא ממש הרגישו בהשפעה של החוק, כי האפליקציה המשיכה לעבוד במכשירים שכבר הורידו אותה. אבל יוצרי תוכן בטיקטוק טוענים כי האפליקציה חוותה תקלות בזמן שהייתה מחוץ לחנויות האפליקציות, מה שפגע בחוויית המשתמשים.

אפל מעמיקה את קשריה עם סין – ומשיקה מערכת צנזורה

במקביל למאבק סביב טיקטוק, דווח כי אפל מעמיקה את קשריה עם סין בתחום הבינה המלאכותית. על פי בלומברג, החברה פועלת להכניס את שירותי הבינה המלאכותית שלה לסין עד מאי השנה, ומבצעת התאמות שיאפשרו זאת.

כדי לעמוד בדרישות הרגולציה הסינית, אפל נאלצה לשלב מערכת לצנזור תוכן שלא תואם את הקווים האדומים של השלטון. לשם כך היא משתפת פעולה עם חברות טכנולוגיה מקומיות כמו עליבאבא וביידו, שעוזרות לה לבצע את השינויים הנדרשים. המהלך הזה עשוי להעצים את הביקורת על הקשרים שבין חברות טכנולוגיה אמריקאיות למשטר הסיני.




שאלות ותשובות על טיקטוק, החוק בארה"ב, וקשרים עם סין

מה בעצם קרה עם טיקטוק בארה"ב?
טיקטוק הוסרה מחנויות האפליקציות בגלל חוק של ממשל ביידן, שחייב את החברה הסינית למכור אותה. טראמפ חתם על צו שמונע זמנית את אכיפת החוק, ולכן האפליקציה חזרה זמנית.

למה טיקטוק נתפסת כאיום ביטחוני בארה"ב?
גורמים בממשל טוענים שבייטדאנס עשויה לשתף נתוני משתמשים עם השלטון בסין, ושסין יכולה להשפיע על האלגוריתם של האפליקציה להפצת מידע שקרי.

האם טיקטוק תמשיך לפעול בארה"ב?
זה תלוי אם תימצא עסקה שתאפשר את המשך פעילותה בלי בעלות סינית. אם לא, ויוחלט לאכוף את החוק, היא עלולה להיחסם שוב.

מה הסכנה בהחלטה של טראמפ?
מבקרים טוענים שהוא עוקף חוק שעבר בקונגרס באמצעות צו נשיאותי, מה שעלול להוביל למשבר חוקתי אם הממשל לא יכבד חוקים שנחקקו.

למה אפל משתפת פעולה עם סין בנושא הבינה המלאכותית?
אפל רוצה להכניס את שירותי הבינה המלאכותית שלה לשוק הסיני, אבל כדי לעמוד בדרישות הממשלה שם, היא נאלצה להתאים אותם לכללים של צנזורה ושליטה על תוכן.

האם שיתוף הפעולה של אפל עם סין ישפיע עליה?
סביר להניח שכן. אפל מקבלת ביקורת על כך שהיא מוותרת על עקרונות חופש הביטוי לטובת רווחים בשוק הסיני, מה שעשוי לגרור תגובות שליליות בארה"ב ובמערב.

האם יש תקדימים למקרים כאלה?
לא רבים. לרוב, נשיאים לא משתמשים בצווים נשיאותיים כדי לעקוף חוקים שנחקקו, מה שהופך את המקרה הזה למשמעותי במיוחד.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
סרגיי ברין גוגל (יוטיוב)סרגיי ברין גוגל (יוטיוב)

תרומה של 1.1 מיליארד דולר בעיקר למחקר מדעי - מאחד מהאנשים העשירים בעולם

סרגיי ברין, מייסד גוגל ממשיך לחלק מניות בשווי עתק: אחרי זינוק של 100 מיליארד דולר בהונו האישי השנה, תרם לעמותות הפועלות בתחומי מחלות עצביות, אקלים ופרקינסון



עמית בר |
נושאים בכתבה סרגיי ברין

סרגיי ברין, ממייסדי גוגל ואחד האנשים העשירים בעולם, תרם השבוע מניות של חברת האם אלפבית בשווי כולל של יותר מ-1.1 מיליארד דולר. לפי דיווח לרשות ניירות ערך בארצות הברית (SEC), התרומה כללה מעל 3.5 מיליון מניות של אלפבית, מבלי לציין במפורש את כל הגופים המקבלים. עם זאת, דובר מטעם משרד המשפחה של ברין אישר שרוב הסכום, כ-1 מיליארד דולר, הועבר לעמותה Catalyst4, שהוקמה על ידי ברין בשנת 2021 ומקדמת מחקרים בתחום מחלות מערכת העצבים המרכזית לצד פתרונות אקלימיים. 

בנוסף, סכום של כ-90 מיליון דולר הועבר לקרן המשפחתית של ברין, ועוד 45 מיליון דולר הועברו ל-Michael J. Fox Foundation, עמותה ידועה שמובילה מחקר סביב מחלת הפרקינסון. זו אינה הפעם הראשונה שברין מחלק מניות אלפבית: במאי 2025 תרם כ-700 מיליון דולר לאותן שלוש עמותות בדיוק.


כתבה באותו הקשר: המעשה הטוב של השבוע - חברה נתנה לה לפני 40 שנה הלוואה כדי לסיים את הלימודים והיא החזירה לה עכשיו מיליארדים

המהלך הפילנתרופי מתרחש בתקופה שבה מניית אלפבית נסחרת בשיא של כל הזמנים, לאחר ראלי מרשים השנה שמגיע ברקע להצלחות החברה בתחום הבינה המלאכותית. העלייה במניה מונעת בין היתר מדיווחים על מכירות שבבי AI לחברות כמו מטא ומהשקת ג'ימיניי 3 שנתפס כחזק ואיכותי. 

ברין, שמחזיק בכ-6% ממניות אלפבית, נהנה מהמשך התעשרות מהירה. הונו האישי מוערך ב-253 מיליארד דולר, והוא מדורג במקום הרביעי ברשימת עשירי העולם  עם זינוק של 100 מיליארד בשוויו מתחילת השנה. 

שר החוץ האיראני, עבאס עראקצ'י ושר החוץ הטורקי, האקן פידאן. קרדיט: רשתות חברתיותשר החוץ האיראני, עבאס עראקצ'י ושר החוץ הטורקי, האקן פידאן. קרדיט: רשתות חברתיות

פגישה משולשת בטהרן: בכירים טורקיים וסעודיים בביקור רשמי באירן

סגן שר החוץ הסעודי ושר החוץ הטורקי נוחתים באיראן לדיונים על הסלמת העימותים מול ישראל; טהראן מדגישה - “האיום המרכזי על האזור הוא מדיניותה של ישראל”

רן קידר |

איראן הודיעה כי תארח בימים הקרובים רצף ביקורי דיפלומטים בכירים מסעודיה ומטורקיה, שיקיימו בטהראן שיחות מדיניות על רקע המתיחות במזרח התיכון וההסלמה בזירות בין ישראל, רצועת עזה, לבנון וסוריה.

משרד החוץ האיראני מסר כי סגן שר החוץ הסעודי לעניינים מדיניים, סעוד בן מוחמד אל-סאטי, יגיע לטהראן לצורך דיונים על היחסים הדו-צדדיים, לצד בחינת ההתפתחויות האזוריות. ההודעה לא כללה תאריך רשמי, אך לפי דיווחים סעודיים ופרסומים רשמיים באיראן, ביקורו כבר יצא לדרך ביום ראשון והוא זכה לקבלת פנים רשמית מצד שר החוץ האיראני, עבאס עראקצ’י.

הביקור הסעודי מוגדר כחלק מסבב התייעצויות שממשלות סעודיה ואיראן מקיימות מאז חידוש היחסים בשנת 2023. הפגישות צפויות לעסוק בהעמקת ההידברות הבילטרלית ובמצב באזור. בפגישות קודמות בין הצדדים השתתפו גם בכירים ברמת הביטחון, כולל פגישת מזכיר המועצה לביטחון לאומי, עלי לאריג'אני, עם יורש העצר הסעודי מוחמד בן סלמאן בחודש ספטמבר האחרון.

במקביל, שר החוץ הטורקי, האקן פידאן, נחת אף הוא בטהראן ביום ראשון וצפוי לקיים סדרת פגישות עם ההנהגה האיראנית. דובר משרד החוץ האיראני, אסמאעיל בקעי, הדגיש כי ביקורו של פידאן הוא "המשך לשורת ההתייעצויות הקבועות שמקיימת איראן עם מדינות האזור".

לפי הדובר האיראני, אחד הנושאים המרכזיים שיעמדו על הפרק הוא העימותים המתעצמים בין ישראל לגורמים שונים באזור, ובראשם המלחמה בעזה והמתיחות בגדה המערבית. לדבריו, ישראל מהווה "את האיום הגדול ביותר על השלום והביטחון הבינלאומיים", והדגיש כי דפוס הפעולה הצבאי של ישראל בלבנון, בסוריה ובמדינות נוספות גורם לחשש גובר בקרב מדינות האזור.