טראמפ מאסק
צילום: טוויטר

טראמפ מחזיר את טיקטוק: אפל וגוגל החזירו את האפליקציה. אבל האיום לא נגמר

לאחר שהוסרה מחנויות האפליקציות בארה"ב בשל חוק של ממשל ביידן, טיקטוק חוזרת – בזכות צו נשיאותי של טראמפ. המבקרים מזהירים: מדובר בתקדים שעלול לערער את סמכות החקיקה. במקביל, אפל מעמיקה את קשריה עם סין ומשיקה מערכת צנזורה לבינה מלאכותית

עמית בר |

טיקטוק, אחת האפליקציות הפופולריות בעולם, חזרה אמש לחנויות האפליקציות בארה"ב, אחרי שנמחקה מהן בשל חוק שאסר על פעילותה במדינה. אפל וגוגל, שהסירו את האפליקציה בשבועות האחרונים, החזירו אותה בעקבות אישור משפטי שניתן לאחרונה.

במרכז הסערה עומד צו נשיאותי שעליו חתם דונלד טראמפ, שהורה על דחיית יישום החוק ב-75 ימים, עד למציאת פתרון שימנע את חסימת האפליקציה. הצו אילץ את משרד המשפטים להימנע מאכיפת החוק בינתיים, והוביל לכך שחברות הטכנולוגיה קיבלו מכתב רשמי המאשר את החזרת האפליקציה לחנויות שלהן.

מה בעצם קרה כאן?

החוק שהעביר ממשל ביידן בשנה שעברה דרש מבייטדאנס, החברה הסינית שמחזיקה בטיקטוק, למכור את האפליקציה לגוף שאינו סיני עד 19 בינואר. אם זה לא יקרה – האפליקציה תיחסם בארה"ב, ומי שיארח אותה על הפלטפורמות שלו ייקנס. אפל וגוגל פעלו בהתאם לחוק והסירו את טיקטוק, אבל עכשיו, בעקבות הצו של טראמפ, הן נאלצו להחזיר אותה.

הסיפור הזה חורג הרבה מעבר לטיקטוק. מבקרים טוענים שהמהלך של טראמפ מציב תקדים מסוכן, שבו נשיא יכול פשוט להורות על אי-אכיפה של חוק שעבר בקונגרס. "אם לא תהיה עסקה עד סוף התקופה שטראמפ קבע, ויוחלט להמשיך לא לאכוף את החוק – אנחנו נכנסים למשבר חוקתי," אומרת לינדסי גורמן, לשעבר יועצת בממשל ביידן.

האיום שממשל ארה"ב רואה בטיקטוק

למה בכלל החוק הזה נחקק? ממשל ארה"ב טוען שטיקטוק מהווה איום על הביטחון הלאומי, בעיקר בשל העובדה שבייטדאנס, החברה האם שלה, עשויה לשתף נתוני משתמשים עם הממשלה הסינית. גורמי מודיעין בארה"ב מזהירים מזה זמן רב כי האלגוריתם של טיקטוק יכול לשמש להפצת דיסאינפורמציה ולמעקב אחר מיקומם של משתמשים אמריקאים.

טיקטוק מכחישה את הטענות וטוענת שאין הוכחות לשימוש שלה בנתונים למטרות כאלה. בנוסף, החברה הסינית מסבירה שאין לה אפשרות אמיתית למכור את טיקטוק, משום שהממשלה בסין לא תאפשר ייצוא של האלגוריתם שעליו מבוססת האפליקציה.

אפל וגוגל שותקות – אבל הסיפור לא נגמר

למרות שמדובר בהחלטה משמעותית, אפל וגוגל לא מסרו תגובה רשמית, מלבד העובדה שהחזירו את האפליקציה לחנויות שלהן. בינתיים, המאבק המשפטי נמשך, וטיקטוק עצמה עדיין מחזיקה בעתירה שמנסה למנוע את חסימתה לחלוטין בארה"ב.

קיראו עוד ב"גלובל"

ומה לגבי המשתמשים? בפועל, רוב האמריקאים לא ממש הרגישו בהשפעה של החוק, כי האפליקציה המשיכה לעבוד במכשירים שכבר הורידו אותה. אבל יוצרי תוכן בטיקטוק טוענים כי האפליקציה חוותה תקלות בזמן שהייתה מחוץ לחנויות האפליקציות, מה שפגע בחוויית המשתמשים.

אפל מעמיקה את קשריה עם סין – ומשיקה מערכת צנזורה

במקביל למאבק סביב טיקטוק, דווח כי אפל מעמיקה את קשריה עם סין בתחום הבינה המלאכותית. על פי בלומברג, החברה פועלת להכניס את שירותי הבינה המלאכותית שלה לסין עד מאי השנה, ומבצעת התאמות שיאפשרו זאת.

כדי לעמוד בדרישות הרגולציה הסינית, אפל נאלצה לשלב מערכת לצנזור תוכן שלא תואם את הקווים האדומים של השלטון. לשם כך היא משתפת פעולה עם חברות טכנולוגיה מקומיות כמו עליבאבא וביידו, שעוזרות לה לבצע את השינויים הנדרשים. המהלך הזה עשוי להעצים את הביקורת על הקשרים שבין חברות טכנולוגיה אמריקאיות למשטר הסיני.




שאלות ותשובות על טיקטוק, החוק בארה"ב, וקשרים עם סין

מה בעצם קרה עם טיקטוק בארה"ב?
טיקטוק הוסרה מחנויות האפליקציות בגלל חוק של ממשל ביידן, שחייב את החברה הסינית למכור אותה. טראמפ חתם על צו שמונע זמנית את אכיפת החוק, ולכן האפליקציה חזרה זמנית.

למה טיקטוק נתפסת כאיום ביטחוני בארה"ב?
גורמים בממשל טוענים שבייטדאנס עשויה לשתף נתוני משתמשים עם השלטון בסין, ושסין יכולה להשפיע על האלגוריתם של האפליקציה להפצת מידע שקרי.

האם טיקטוק תמשיך לפעול בארה"ב?
זה תלוי אם תימצא עסקה שתאפשר את המשך פעילותה בלי בעלות סינית. אם לא, ויוחלט לאכוף את החוק, היא עלולה להיחסם שוב.

מה הסכנה בהחלטה של טראמפ?
מבקרים טוענים שהוא עוקף חוק שעבר בקונגרס באמצעות צו נשיאותי, מה שעלול להוביל למשבר חוקתי אם הממשל לא יכבד חוקים שנחקקו.

למה אפל משתפת פעולה עם סין בנושא הבינה המלאכותית?
אפל רוצה להכניס את שירותי הבינה המלאכותית שלה לשוק הסיני, אבל כדי לעמוד בדרישות הממשלה שם, היא נאלצה להתאים אותם לכללים של צנזורה ושליטה על תוכן.

האם שיתוף הפעולה של אפל עם סין ישפיע עליה?
סביר להניח שכן. אפל מקבלת ביקורת על כך שהיא מוותרת על עקרונות חופש הביטוי לטובת רווחים בשוק הסיני, מה שעשוי לגרור תגובות שליליות בארה"ב ובמערב.

האם יש תקדימים למקרים כאלה?
לא רבים. לרוב, נשיאים לא משתמשים בצווים נשיאותיים כדי לעקוף חוקים שנחקקו, מה שהופך את המקרה הזה למשמעותי במיוחד.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
אתר לייצור גז טבעי במפרץ הפרסי קרדיט: גרוקאתר לייצור גז טבעי במפרץ הפרסי קרדיט: גרוק
TOP 10

לא מי שחשבתם: 10 המדינות עם התוצר לנפש הגבוה בעולם

דירוג עשרת הגדולים למדינות עם התוצר לנפש הגבוה בעולם אולי לא יכיל את המדינות בעלות העוצמה הרבה ביותר או ההשפעה הרחבה ביותר אבל הוא ישקף את המדינות העשירות שאיכות החיים בהן היא הגבוהה בעולם- מקטאר ועד ברוניי, ריכזנו לכם את הרשימה המלאה

הדס ברטל |
נושאים בכתבה תוצר לנפש

הדירוג העולמי של התוצר לנפש משקף  לא רק את עוצמת הכלכלה אלא גם את איכות החיים והמדיניות הכלכלית של כל מדינה. התוצר לנפש לא בהכרח מייצג את הכלכלות הכי חזקות עם התעשיות הכי חכמות, אלא בעיקר איך התוצר במדינה מתחלק עבור כלל האוכלוסיה בה, מה שמעיד על רמת החיים במדינה. מדינות עם כלכלות חזקות כמו גרמניה לא נמצאת כאן וגם מעצמות על עם כוח והשפעה כמו רוסיה או סין לא יהיו פה. ברשימה לשנת 2025 ניתן למצוא בעיקר מדינות קטנות, עשירות במשאבים או כאלה שהשכילו לבנות כלכלה חכמה ומגוונת.

1 # סינגפור

סינגפור מדורגת בראש הרשימה עם תוצר לנפש של כ־156 אלף דולר, אוכלוסייה של כשישה מיליון תושבים ותמ"ג כולל של כ־547 מיליארד דולר. שיעור האבטלה במדינה עומד על כ־3.2% בלבד, והיא נחשבת לאחת הכלכלות החדשניות והפתוחות בעולם. כלכלת סינגפור מבוססת על שירותים פיננסיים, לוגיסטיקה, מסחר חוץ, ייצור אלקטרוניקה ותחומי פארמה וביוטכנולוגיה. הצלחתה נובעת מתכנון כלכלי מוקפד, מיסוי תחרותי וניהול ציבורי יעיל, אך אתגרי יוקר המחיה ותלות בשווקים חיצוניים ממשיכים להציב לממשלה משימות לא פשוטות. ענף השירותים הפיננסיים הוא אחד ממנועי הצמיחה המרכזיים של סינגפור, לצד היותה מהנמלים הגדולים בעולם. חברות ענק כמו DBS Bank, SingTel, ו־Singapore Airlines מייצגות את עוצמת המגזר העסקי המקומי. המדינה נחשבת גם לאחת המובילות בעולם ביצוא שבבים וציוד אלקטרוני מתקדם, והיא מרכז אזורי של חברות טכנולוגיה בינלאומיות כמו Google, Meta ו־Microsoft. התלות הגבוהה בסחר העולמי הופכת אותה לרגישה לתנודות גלובליות, אך הגיוון הענפי והניהול הקפדני מעניקים לה עמידות יוצאת דופן.


עובדים
 בחברת טכנולוגיה בסינגפור קרדיט: גרוק
עובדים בחברת טכנולוגיה בסינגפור - קרדיט: גרוק


2 # לוקסמבורג

מדינה אירופאית קטנה שלה תוצר לנפש של כ־152 אלף דולר. במדינה מתגוררים כ־678 אלף איש בלבד, התמ"ג שלה נאמד בכ־93 מיליארד דולר עם שיעור האבטלה שעומד על כ־5.9%. לוקסמבורג ביססה את מעמדה כאחת מהמדינות העשירות בעולם בזכות היותה מרכז פיננסי ובנקאי חשוב באירופה, בו פועלות מאות קרנות השקעה בינלאומיות. לצד זאת היא משקיעה רבות בתשתיות טכנולוגיות ובתחום הלוגיסטיקה. עם זאת, גודלה המצומצם והיעדר משאבי טבע מגבילים את פוטנציאל הצמיחה העתידי ומחייבים גיוון כלכלי רחב יותר. נמצאות בתחומה חברות בינלאומיות רבות, בהן Amazon Europe, PayPal ו־Ferrero, הקימו את המטות האירופיים שלהן במדינה בזכות תנאי המס האטרקטיביים. בנוסף, המדינה מובילה בתחום הלוויינים והחלל באמצעות החברה SES Global, מהגדולות בעולם בתחום התקשורת הלוויינית. היא מתמחה גם ביצוא שירותים פיננסיים ופתרונות דיגיטליים, שמחזקים את מעמדה כמרכז עסקי מתוחכם.

3 # איחוד האמירויות הערביות 

לאיחוד האמירויות יש תוצר לנפש של כ־132 אלף דולר. באמירויות חיים כ־10.9 מיליון תושבים, התמ"ג עומד על כ־537 מיליארד דולר ושיעור האבטלה הוא מהנמוכים בעולם, כ־2.1%. במשך עשורים נשענה הכלכלה המקומית בעיקר על נפט וגז, אך בשנים האחרונות ביצעה האמירויות מהפך מרשים לכלכלה מגוונת יותר, כאשר היא מרחיבה את מקורות ההכנסה שלה לתחומי מסחר לא־נפטי, תיירות, פיננסים, לוגיסטיקה, נדל״ן וטכנולוגיה. דובאי ואבו דאבי הפכו למוקדי עסקים בינלאומיים, אך המדינה מתמודדת עם הצורך לשמר את הצמיחה תוך צמצום התלות באנרגיה מסורתית. חברות ענק ממשלתיות כמו Emirates, Etihad Airways, ADNOC, ו־DP World הן מהגדולות בעולם בתחומן. איחוד האמירויות הפכה למרכז סחר חופשי אזורי, שבו נחתמים הסכמי סחר עם עשרות מדינות. דובאי היא כיום מוקד עולמי לסטארט־אפים בתחום הפינטק, האנרגיה הירוקה וה-AI. המדינה גם אחת המובילות בעולם ביצוא זהב, יהלומים ושירותים לוגיסטיים, וממשיכה לשמש גשר בין מזרח למערב.

נשיא קזחסטן, קאסים-ז'ומארט טוקאייב (יוטיוב)נשיא קזחסטן, קאסים-ז'ומארט טוקאייב (יוטיוב)

הכלכלה של קזחסטן - המדינה שהצטרפה להסכמי אברהם

עוזי גרסטמן |
נושאים בכתבה קזחסטן

קזחסטן מצטרפת להסכמי אברהם. בפועל יש כבר עשרות שנים הסכמים עם קזחסטן, צפוי שההצטרפות תרחיב את שיתופי הפעולה בכמה מישורים. אבל מיהי בעצם קזחסטן? ועל מה מבוססת הכלכלה שלה?

קזחסטן היא אחת הכלכלות הצומחות באירואסיה, עם מיקום גאוגרפי שממצב אותה כגשר בין סין לאירופה ובין רוסיה למזרח התיכון. שטחה הוא כ- 2.72 מיליון קמ"ר, והיא התשיעית בגודלה בעולם. אין לה מוצא לים פתוח\ יש לה גבולות ארוכים שהופכים אותה לצומת דרכים חשוב בסחר העולמי. 

היקף. אוכלוסייה 20.6 מיליון תושבים. זו מדינה עם אוכלוסייה צעירה יחסית שמספקת כוח עבודה זול ואיכותי. הנשיא הוא קאסים-ז'ומארט טוקאייב זה שש שנים. קזחסטן היא רפובליקה נשיאותית: ראש המדינה הוא נשיא הנבחר ולו סמכויות רבות, לרבות כמפקד עליון של הכוחות המזוינים. קיים ריכוז של כוח בידי הנשיא וההנהגה. 

התמ"ג הנומינלי מתקרב ל-300 מיליארד דולר בסוף 2025, בעוד במונחי PPP הוא חוצה את ה-900 מיליארד. התמ"ג לנפש במונחי PPP עומד על כ-36,000 דולר, רמה דומה לטורקיה, אך נמוכה במקצת מרוסיה. המעבר ממשק מבוסס מחצבים בלבד למשק מגוון יותר נמצא בעיצומו, עם דגש על לוגיסטיקה, דיגיטל ותעשייה קלה.

צמיחה של 6% 

כלכלת המדינה מבוססת על נפט. ברבעונים הראשונים של השנה נרשמה צמיחה שנתית של 6.1%-6.3%, כאשר התחזיות השנתיות נעות בין 5.5% מהבנק העולמי ל-5.9% מקרן המטבע. הגורם המרכזי: הרחבת שדה טנגיז, שהושקה רשמית בינואר 2025 והוסיפה 260 אלף חביות ליום בתפוקה מלאה. תפוקת הנפט הכוללת עברה את ה-100 מיליון טון בשנה, שיא היסטורי עם 75.7 מיליון טון בינואר-ספטמבר ו-8 מיליון טון באוקטובר לבדו. טנגיז לבדו תורם כשליש, עם תפוקה יומית שהגיעה ל-953 אלף חביות ביוני.