טראמפ מאסק
צילום: טוויטר

טראמפ מחזיר את טיקטוק: אפל וגוגל החזירו את האפליקציה. אבל האיום לא נגמר

לאחר שהוסרה מחנויות האפליקציות בארה"ב בשל חוק של ממשל ביידן, טיקטוק חוזרת – בזכות צו נשיאותי של טראמפ. המבקרים מזהירים: מדובר בתקדים שעלול לערער את סמכות החקיקה. במקביל, אפל מעמיקה את קשריה עם סין ומשיקה מערכת צנזורה לבינה מלאכותית

עמית בר |

טיקטוק, אחת האפליקציות הפופולריות בעולם, חזרה אמש לחנויות האפליקציות בארה"ב, אחרי שנמחקה מהן בשל חוק שאסר על פעילותה במדינה. אפל וגוגל, שהסירו את האפליקציה בשבועות האחרונים, החזירו אותה בעקבות אישור משפטי שניתן לאחרונה.

במרכז הסערה עומד צו נשיאותי שעליו חתם דונלד טראמפ, שהורה על דחיית יישום החוק ב-75 ימים, עד למציאת פתרון שימנע את חסימת האפליקציה. הצו אילץ את משרד המשפטים להימנע מאכיפת החוק בינתיים, והוביל לכך שחברות הטכנולוגיה קיבלו מכתב רשמי המאשר את החזרת האפליקציה לחנויות שלהן.

מה בעצם קרה כאן?

החוק שהעביר ממשל ביידן בשנה שעברה דרש מבייטדאנס, החברה הסינית שמחזיקה בטיקטוק, למכור את האפליקציה לגוף שאינו סיני עד 19 בינואר. אם זה לא יקרה – האפליקציה תיחסם בארה"ב, ומי שיארח אותה על הפלטפורמות שלו ייקנס. אפל וגוגל פעלו בהתאם לחוק והסירו את טיקטוק, אבל עכשיו, בעקבות הצו של טראמפ, הן נאלצו להחזיר אותה.

הסיפור הזה חורג הרבה מעבר לטיקטוק. מבקרים טוענים שהמהלך של טראמפ מציב תקדים מסוכן, שבו נשיא יכול פשוט להורות על אי-אכיפה של חוק שעבר בקונגרס. "אם לא תהיה עסקה עד סוף התקופה שטראמפ קבע, ויוחלט להמשיך לא לאכוף את החוק – אנחנו נכנסים למשבר חוקתי," אומרת לינדסי גורמן, לשעבר יועצת בממשל ביידן.

האיום שממשל ארה"ב רואה בטיקטוק

למה בכלל החוק הזה נחקק? ממשל ארה"ב טוען שטיקטוק מהווה איום על הביטחון הלאומי, בעיקר בשל העובדה שבייטדאנס, החברה האם שלה, עשויה לשתף נתוני משתמשים עם הממשלה הסינית. גורמי מודיעין בארה"ב מזהירים מזה זמן רב כי האלגוריתם של טיקטוק יכול לשמש להפצת דיסאינפורמציה ולמעקב אחר מיקומם של משתמשים אמריקאים.

טיקטוק מכחישה את הטענות וטוענת שאין הוכחות לשימוש שלה בנתונים למטרות כאלה. בנוסף, החברה הסינית מסבירה שאין לה אפשרות אמיתית למכור את טיקטוק, משום שהממשלה בסין לא תאפשר ייצוא של האלגוריתם שעליו מבוססת האפליקציה.

אפל וגוגל שותקות – אבל הסיפור לא נגמר

למרות שמדובר בהחלטה משמעותית, אפל וגוגל לא מסרו תגובה רשמית, מלבד העובדה שהחזירו את האפליקציה לחנויות שלהן. בינתיים, המאבק המשפטי נמשך, וטיקטוק עצמה עדיין מחזיקה בעתירה שמנסה למנוע את חסימתה לחלוטין בארה"ב.

קיראו עוד ב"גלובל"

ומה לגבי המשתמשים? בפועל, רוב האמריקאים לא ממש הרגישו בהשפעה של החוק, כי האפליקציה המשיכה לעבוד במכשירים שכבר הורידו אותה. אבל יוצרי תוכן בטיקטוק טוענים כי האפליקציה חוותה תקלות בזמן שהייתה מחוץ לחנויות האפליקציות, מה שפגע בחוויית המשתמשים.

אפל מעמיקה את קשריה עם סין – ומשיקה מערכת צנזורה

במקביל למאבק סביב טיקטוק, דווח כי אפל מעמיקה את קשריה עם סין בתחום הבינה המלאכותית. על פי בלומברג, החברה פועלת להכניס את שירותי הבינה המלאכותית שלה לסין עד מאי השנה, ומבצעת התאמות שיאפשרו זאת.

כדי לעמוד בדרישות הרגולציה הסינית, אפל נאלצה לשלב מערכת לצנזור תוכן שלא תואם את הקווים האדומים של השלטון. לשם כך היא משתפת פעולה עם חברות טכנולוגיה מקומיות כמו עליבאבא וביידו, שעוזרות לה לבצע את השינויים הנדרשים. המהלך הזה עשוי להעצים את הביקורת על הקשרים שבין חברות טכנולוגיה אמריקאיות למשטר הסיני.




שאלות ותשובות על טיקטוק, החוק בארה"ב, וקשרים עם סין

מה בעצם קרה עם טיקטוק בארה"ב?
טיקטוק הוסרה מחנויות האפליקציות בגלל חוק של ממשל ביידן, שחייב את החברה הסינית למכור אותה. טראמפ חתם על צו שמונע זמנית את אכיפת החוק, ולכן האפליקציה חזרה זמנית.

למה טיקטוק נתפסת כאיום ביטחוני בארה"ב?
גורמים בממשל טוענים שבייטדאנס עשויה לשתף נתוני משתמשים עם השלטון בסין, ושסין יכולה להשפיע על האלגוריתם של האפליקציה להפצת מידע שקרי.

האם טיקטוק תמשיך לפעול בארה"ב?
זה תלוי אם תימצא עסקה שתאפשר את המשך פעילותה בלי בעלות סינית. אם לא, ויוחלט לאכוף את החוק, היא עלולה להיחסם שוב.

מה הסכנה בהחלטה של טראמפ?
מבקרים טוענים שהוא עוקף חוק שעבר בקונגרס באמצעות צו נשיאותי, מה שעלול להוביל למשבר חוקתי אם הממשל לא יכבד חוקים שנחקקו.

למה אפל משתפת פעולה עם סין בנושא הבינה המלאכותית?
אפל רוצה להכניס את שירותי הבינה המלאכותית שלה לשוק הסיני, אבל כדי לעמוד בדרישות הממשלה שם, היא נאלצה להתאים אותם לכללים של צנזורה ושליטה על תוכן.

האם שיתוף הפעולה של אפל עם סין ישפיע עליה?
סביר להניח שכן. אפל מקבלת ביקורת על כך שהיא מוותרת על עקרונות חופש הביטוי לטובת רווחים בשוק הסיני, מה שעשוי לגרור תגובות שליליות בארה"ב ובמערב.

האם יש תקדימים למקרים כאלה?
לא רבים. לרוב, נשיאים לא משתמשים בצווים נשיאותיים כדי לעקוף חוקים שנחקקו, מה שהופך את המקרה הזה למשמעותי במיוחד.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
אנבידיה הואנגאנבידיה הואנג
דוחות

אנבידיה מכה את התחזיות ומאותתת שהביקוש ל-AI עדיין חזק

ענקית השבבים עקפה את הציפיות עם רווח למניה של 1.3 דולר והכנסות של 57 מיליארד דולר, קפיצה בהכנסות מרכזי הנתונים ל־51.2 מיליארד ותחזית של 65 מיליארד דולר ברבעון הבא; המניה עולה ב-4%
אדיר בן עמי |

אנבידיה NVIDIA Corp. 0.73%   פרסמה את דוחות הרבעון השלישי והבהירה שוב למה היא ממשיכה להוביל את מירוץ הבינה המלאכותית: החברה עקפה את תחזיות האנליסטים בהכנסות וברווח, והציגה תחזית אופטימית במיוחד לרבעון הרביעי. מניית החברה הגיבה בעלייה של יותר מ־4%.

חשוב - מה אמר ג'נסן הואנג בשיחת המשקיעים

ברבעון השלישי רשמה אנבידיה רווח של 1.30 דולר למניה והכנסות של 57.01 מיליארד דולר, טוב מהציפיות שעמדו על 1.26 דולר למניה ו־55.2 מיליארד דולר. לשם השוואה, ברבעון המקביל אשתקד עמדו נתוני החברה על 0.81 דולר למניה והכנסות של 35.1 מיליארד דולר. מוקד הכוח המרכזי של אנבידיה נשאר חטיבת מרכזי הנתונים, שמובילה את הביקוש הגואה למעבדי AI. החטיבה הניבה ברבעון הכנסות של 51.2 מיליארד דולר, מעל התחזיות ל־49.3 מיליארד דולר. תחום הגיימינג, שבעבר היה ליבת הפעילות של החברה, הניב 4.3 מיליארד דולר, מעט מתחת לציפיות השוק.


לרבעון הרביעי צופה אנבידיה הכנסות של 65 מיליארד דולר, פלוס־מינוס 2%, גבוה מהערכת השוק שעמדה על 62 מיליארד דולר. עבור משקיעים שמודאגים מהאם המומנטום ב-AI יכול להמשיך להחזיק את השוק, זהו נתון משמעותי שמאותת שהביקוש העסקי למחשוב מתקדם עדיין במגמת עלייה.


הדוח מגיע בזמן שבו שוק ההון כולו בוחן מחדש את האופטימיות סביב החברות המובילות בתחום. בחודשים האחרונים מכרו כמה משקיעים בולטים את אחזקותיהם באנבידיה, כולל קרן הגידור של פיטר תיל, שמכרה פוזיציה של כ־100 מיליון דולר, וסופטבנק, שמימשה את כל אחזקותיה בחברה בשווי של 5.8 מיליארד דולר. עבור שתיהן מדובר במהלך שנועד לפנות משאבים להשקעות AI אחרות.


ענקית השבבים נסחרת כעת לפי שווי של 4.5 טריליון דולר, כאשר מנייתה עלתה ב-39% מתחילת השנה ו-27% ב-12 החודשים האחרונים.

הסלמה בין יפן לסין, קרדיט: גרוקהסלמה בין יפן לסין, קרדיט: גרוק

האם סין תפעיל מול יפן את נשק יום הדין שלה ותמנע ייצוא של מתכות נדירות?

עם המתיחות הגוברת בין בייג'ינג לטוקיו, סין בוחרת בינתיים בצעדי לחץ מוגבלים ונמנעת משימוש בכלי האסטרטגי שהעולם כולו עוקב אחריו


הדס ברטל |

המשבר הדיפלומטי החריף שהחל להתגלגל בשבועות האחרונים בין סין ליפן, בעקבות דבריה של ראש ממשלת יפן סנאֵה טאקֵאיצ'י על האפשרות שמתקפה סינית על טייוואן תהווה איום קיומי על מדינתה.עד כה, התגובה הסינית הייתה דיפלומטית כאשר בייג'ינג דרשה מראש ממשלת יפן לחזור בה התבטאויותיה, פרסמה אזהרות לתיירים סיניים המתכננים ביקור ביפן ועצרה את תהליך חידוש יבוא מוצרי הים היפנים.

הכלי הדרמטי ביותר שעומד לרשותה של סין, שנמצא במרכז השיח הבינלאומי, נשאר כעת ללא הפעלה. מדובר בשליטה הדומיננטית של בייג'ינג על תעשיית המתכות הנדירות, שהפכה בעשורים האחרונים לעורק מרכזי של כלכלה גלובלית הנשענת על טכנולוגיה מתקדמת. ב-2010 פרץ משבר שבמהלכו סין עצרה בפועל משלוחי מתכות נדירות ליפן בעקבות עימות סביב איים שנמצאים במחלוקת בין שתי המדינות. אך מאז יפן רק הפכה לתלויה יותר ויותר בחומרי הגלם הסיניים, במה שהפך לנקודת תורפה אסטרטגית עבורה. למרות המאמצים להפחית את התלות, יפן עדיין נשענת במידה ניכרת על בייג'ינג, במיוחד בתחום החיוני לייצור רכבים חשמליים, מערכות נשק ואלקטרוניקה מתקדמת.

המחיר שסין עלולה לשלם

בייג'ינג מבינה היטב את עוצמתו של מנוף זה, אך נראה כי דווקא בגלל חשיבותו היא בוחרת להתנהל בזהירות. צעד חד של עצירת יצוא מתכות נדירות עלול לפגוע לא רק ביפן אלא גם במעמדה של סין עצמה כספקית מרכזית של מתכות לעולם. מהלך כזה עשוי לגרום למדינות אחרות לחשוש משיתוף פעולה עם סין ולהתלבט אם להמשיך ביחסי קרבה לכלכלה הסינית. זה הליך שיכול להאיץ מאמצים בינלאומיים למצוא חלופות לסחורה של סין, ולגרום למדינות להפחית את התלות בה. בכך, סין עלולה לפגוע במעמדה בדיוק בנקודת הזמן שבה היא מבקשת לבסס את עצמה כמרכז בלתי מעורער של שרשרת הייצור העולמית.

בנוסף לכך, בייג'ינג מודעת לכך שמהלך כזה עלול לערער את ההבנות האחרונות עם הממשל האמריקני. הנשיא דונלד טראמפ יצא משיחותיו עם הנשיא שי ג'ינפינג כשהוא מצהיר כי נפתרו המחלוקות סביב יצוא המתכות הנדירות "למען העולם". התנגשות מול יפן דווקא כעת עלולה להזמין תגובה אמריקנית ולפגוע במאמץ הסיני לבסס רגיעה מסוימת מול וושינגטון.

עם זאת, אף שהקלף אינו נשלף, הוא בהחלט בולט על השולחן. בשנים האחרונות חיזקה סין את הרגולציה על יצוא מתכות נדירות ועל טכנולוגיות העיבוד שלהן, צעד המשדר למדינות העולם כי שליטתה בתחום אינה מובנת מאליה וכי בכוונתה לשמר יתרון אסטרטגי בכל מחיר. גם האפשרות לנקוט בצעדים עקיפים, כמו האטת אישורים, סיבוך בירוקרטיים או הנחה לא־רשמית לספקים להקשות על יצוא ליפן, עומדת לרשותה ומאפשרת לה לייצר לחץ אפקטיבי מבלי להכריז על מהלך גלוי.