שרלי אמזלג: המלחמה בועדת הכר היא על ביתנו
דו"ח בכר, אותו אימץ שר האוצר, מוציא את קרנות הנאמנות וקופות הגמל מהבנקים. שר האוצר מבצע מהלך כוחני וחד-צדדי כלפי הבנקים. אנחנו ניאבק בכל האמצעים העומדים לרשותנו מול הכוחנות הזאת, המופנית כלפי העובדים ומסכנת את פרנסתם ואת מקום עבודת. כך אומר היום (א') אמזלג בהודעתו.
יו"ר ארגון עובדי בנק הפועלים, בו מיוצגים כ-13 אלף עובדי הבנק, מתכוון להופיע בפני ועדת הכספים בכנסת, ולתבוע את הקפאת הצעדים ליישום החקיקה וחזרה להידברות עם הבנקים. הוא הזהיר, כי ארגונו לא יירתע מנקיטת צעדים שונים שמגמתם לסכל את החקיקה, משום שהחקיקה במתכונתה הנוכחית מאיימת על פרנסתם של אלפי עובדים. שרלי אמזלג גם קרא לעובדי הבנקים האחרים לתמוך במאבק נגד יישום המלצות ועדת בכר.
יו"ר ארגון עובדי בנק הפועלים מאשים, כי "החקיקה הכוחנית והחד-צדדית שמקדם משרד האוצר מרחיקה לכת אף יותר מדו"ח בכר, ומגבילה בצורה קיצונית את תחומי העיסוק בבנק. חקיקה זו, כפי שקבעו כלכלנים ומומחים מן השורה הראשונה בישראל ובעולם, פוגעת בחיסכון בישראל, נעשית תוך התעלמות מוחלטת מרצונותיהם של מיליוני לקוחות, ומן העובדה שהבנקים ועובדיהם השקיעו במשך עשרות שנים משאבים ומאמצים בטיפוח קופות הגמל וקרנות הנאמנות, כאמצעי חיסכון מרכזי ובטוח במשק הישראלי".
"לצערנו, דומה ששר האוצר הלך שולל אחרי קבוצה מצומצמת של פקידים, שמנסה להוביל תוכנית שתפגע באלפי עובדים ותזיק לכל אזרחי ישראל. אין שום בסיס לטענה הדמיונית של פקידים אלה, כאילו תוכניתם תביא להוזלת שירותים לחוסך. כל בדיקה רצינית תוכיח כי ההפך הוא הנכון. לא זו בלבד: הבנקים הם המקום הבטוח ביותר להפקדת החסכונות, וכל המחקרים מצביעים שבכך משוכנעים גם החוסכים עצמם".
אמזלג מציין, כי רפורמה דוגמת זו שמנסה האוצר לקדם נכשלה לחלוטין בבריטניה, ומדגיש כי המומחים הישראליים והבינלאומיים הפוסלים את החקיקה שמקדם האוצר, תמימי דעים, כי יישום החקיקה המוצעת יביא לאובדן אלפי מקומות עבודה של עובדי הבנקים, מבלי שתהיה בכך תועלת כלשהי ללקוחות.
"במשך עשרות שנים בונים הבנקים ועובדיהם את המותגים של קופות גמל וקרנות נאמנות, ומטפחים את הקשר עם הלקוחות. ועכשיו בא האוצר, ומתכוון לגזול את מפעלנו ולהעבירו לחברות הביטוח", נאמר עוד בהודעה. "אנחנו לא נהיה שפני הניסיון של האוצר".
ארגון עובדי בנק הפועלים תובע משר האוצר ומן הכנסת להודיע על הקפאה מיידית של הליכי החקיקה הנוגעת להמלצות ועדת בכר, ובמקביל - לחדש את המו"מ, "על מנת לעבד במשותף רפורמה אמיתית ונכונה בשוק ההון, שתיטיב עם ציבור הלקוחות, לא תפגע בציבור עובדי הבנקים ותהיה לתועלת במשק ובשוק ההון. ולשר האוצר אנו קוראים לא לזעזע את המשק ולא לפעול בכוחניות, כי אם בהידברות ובהסכמה".
112 מיליארד שקל: אושרה עסקת הגז הגדולה בתולדות ישראל עם מצרים
ראש הממשלה בנימין נתניהו הודיע הערב כי אושרה עסקת יצוא הגז הטבעי הגדולה בתולדות ישראל עם מצרים. לפי דבריו, היקף העסקה הכולל עומד על כ־112 מיליארד שקל, וההכנסות הצפויות לקופת המדינה מוערכות בכ־58 מיליארד שקל לאורך חיי ההסכם.
העסקה מבוססת על הסכם שנחתם כבר באוגוסט האחרון בין השותפות במאגר לווייתן, ניו־מד אנרג’י, רציו ושברון, לבין חברת Blue Ocean Energy (BOE), הרוכשת גז טבעי מישראל עבור השוק המצרי. מדובר בהרחבה משמעותית של היקפי היצוא הקיימים, במסגרת הסכם ארוך טווח שיימשך עד שנת 2040 או עד למכירת מלוא הכמות שנקבעה.
לפי הדיווחים, העסקה כוללת אספקה מצטברת של כ־130 מיליארד מטרים מעוקבים של גז טבעי, ושוויה הכלכלי מוערך בכ־35 מיליארד דולר. שברון, המפעילה את מאגר לווייתן, היא השותפה השלישית בעסקה ומשמשת גורם מרכזי בפיתוח ובהובלת התשתיות הנדרשות להרחבת היצוא.
בדבריו ציין נתניהו כי בשנים הראשונות ההכנסות למדינה יהיו מתונות יחסית, אך יגדלו בהדרגה. לדבריו, בתוך כמה שנים צפויות ההכנסות השנתיות להגיע לכ־6 מיליארד שקל, לאחר השקעות נרחבות של החברות בהרחבת תשתיות ההולכה, ובראשן הרחבת צינור הגז למצרים.
- ישראל נכנסת למירוץ - 120 מיליון שקל להקמת מטה לאומי לבינה מלאכותית
- נתניהו: "ישראל בבידוד מדיני, ניאלץ להתנהל ככלכלה אוטרקית"
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
ראש הממשלה הדגיש כי העסקה אושרה לאחר בחינת כלל ההיבטים הביטחוניים, הכלכליים והמדיניים, וציין כי ההכנסות מהגז מיועדות לחיזוק תקציבי החינוך, הבריאות, הביטחון והתעשייה. לדבריו, מדובר במהלך אסטרטגי שמעמיק את מעמדה של ישראל כספקית אנרגיה אזורית ומבטיח מקור הכנסה משמעותי לשנים הבאות.
112 מיליארד שקל: אושרה עסקת הגז הגדולה בתולדות ישראל עם מצרים
ראש הממשלה בנימין נתניהו הודיע הערב כי אושרה עסקת יצוא הגז הטבעי הגדולה בתולדות ישראל עם מצרים. לפי דבריו, היקף העסקה הכולל עומד על כ־112 מיליארד שקל, וההכנסות הצפויות לקופת המדינה מוערכות בכ־58 מיליארד שקל לאורך חיי ההסכם.
העסקה מבוססת על הסכם שנחתם כבר באוגוסט האחרון בין השותפות במאגר לווייתן, ניו־מד אנרג’י, רציו ושברון, לבין חברת Blue Ocean Energy (BOE), הרוכשת גז טבעי מישראל עבור השוק המצרי. מדובר בהרחבה משמעותית של היקפי היצוא הקיימים, במסגרת הסכם ארוך טווח שיימשך עד שנת 2040 או עד למכירת מלוא הכמות שנקבעה.
לפי הדיווחים, העסקה כוללת אספקה מצטברת של כ־130 מיליארד מטרים מעוקבים של גז טבעי, ושוויה הכלכלי מוערך בכ־35 מיליארד דולר. שברון, המפעילה את מאגר לווייתן, היא השותפה השלישית בעסקה ומשמשת גורם מרכזי בפיתוח ובהובלת התשתיות הנדרשות להרחבת היצוא.
בדבריו ציין נתניהו כי בשנים הראשונות ההכנסות למדינה יהיו מתונות יחסית, אך יגדלו בהדרגה. לדבריו, בתוך כמה שנים צפויות ההכנסות השנתיות להגיע לכ־6 מיליארד שקל, לאחר השקעות נרחבות של החברות בהרחבת תשתיות ההולכה, ובראשן הרחבת צינור הגז למצרים.
- ישראל נכנסת למירוץ - 120 מיליון שקל להקמת מטה לאומי לבינה מלאכותית
- נתניהו: "ישראל בבידוד מדיני, ניאלץ להתנהל ככלכלה אוטרקית"
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
ראש הממשלה הדגיש כי העסקה אושרה לאחר בחינת כלל ההיבטים הביטחוניים, הכלכליים והמדיניים, וציין כי ההכנסות מהגז מיועדות לחיזוק תקציבי החינוך, הבריאות, הביטחון והתעשייה. לדבריו, מדובר במהלך אסטרטגי שמעמיק את מעמדה של ישראל כספקית אנרגיה אזורית ומבטיח מקור הכנסה משמעותי לשנים הבאות.
