שרלי אמזלג: המלחמה בועדת הכר היא על ביתנו
דו"ח בכר, אותו אימץ שר האוצר, מוציא את קרנות הנאמנות וקופות הגמל מהבנקים. שר האוצר מבצע מהלך כוחני וחד-צדדי כלפי הבנקים. אנחנו ניאבק בכל האמצעים העומדים לרשותנו מול הכוחנות הזאת, המופנית כלפי העובדים ומסכנת את פרנסתם ואת מקום עבודת. כך אומר היום (א') אמזלג בהודעתו.
יו"ר ארגון עובדי בנק הפועלים, בו מיוצגים כ-13 אלף עובדי הבנק, מתכוון להופיע בפני ועדת הכספים בכנסת, ולתבוע את הקפאת הצעדים ליישום החקיקה וחזרה להידברות עם הבנקים. הוא הזהיר, כי ארגונו לא יירתע מנקיטת צעדים שונים שמגמתם לסכל את החקיקה, משום שהחקיקה במתכונתה הנוכחית מאיימת על פרנסתם של אלפי עובדים. שרלי אמזלג גם קרא לעובדי הבנקים האחרים לתמוך במאבק נגד יישום המלצות ועדת בכר.
יו"ר ארגון עובדי בנק הפועלים מאשים, כי "החקיקה הכוחנית והחד-צדדית שמקדם משרד האוצר מרחיקה לכת אף יותר מדו"ח בכר, ומגבילה בצורה קיצונית את תחומי העיסוק בבנק. חקיקה זו, כפי שקבעו כלכלנים ומומחים מן השורה הראשונה בישראל ובעולם, פוגעת בחיסכון בישראל, נעשית תוך התעלמות מוחלטת מרצונותיהם של מיליוני לקוחות, ומן העובדה שהבנקים ועובדיהם השקיעו במשך עשרות שנים משאבים ומאמצים בטיפוח קופות הגמל וקרנות הנאמנות, כאמצעי חיסכון מרכזי ובטוח במשק הישראלי".
"לצערנו, דומה ששר האוצר הלך שולל אחרי קבוצה מצומצמת של פקידים, שמנסה להוביל תוכנית שתפגע באלפי עובדים ותזיק לכל אזרחי ישראל. אין שום בסיס לטענה הדמיונית של פקידים אלה, כאילו תוכניתם תביא להוזלת שירותים לחוסך. כל בדיקה רצינית תוכיח כי ההפך הוא הנכון. לא זו בלבד: הבנקים הם המקום הבטוח ביותר להפקדת החסכונות, וכל המחקרים מצביעים שבכך משוכנעים גם החוסכים עצמם".
אמזלג מציין, כי רפורמה דוגמת זו שמנסה האוצר לקדם נכשלה לחלוטין בבריטניה, ומדגיש כי המומחים הישראליים והבינלאומיים הפוסלים את החקיקה שמקדם האוצר, תמימי דעים, כי יישום החקיקה המוצעת יביא לאובדן אלפי מקומות עבודה של עובדי הבנקים, מבלי שתהיה בכך תועלת כלשהי ללקוחות.
"במשך עשרות שנים בונים הבנקים ועובדיהם את המותגים של קופות גמל וקרנות נאמנות, ומטפחים את הקשר עם הלקוחות. ועכשיו בא האוצר, ומתכוון לגזול את מפעלנו ולהעבירו לחברות הביטוח", נאמר עוד בהודעה. "אנחנו לא נהיה שפני הניסיון של האוצר".
ארגון עובדי בנק הפועלים תובע משר האוצר ומן הכנסת להודיע על הקפאה מיידית של הליכי החקיקה הנוגעת להמלצות ועדת בכר, ובמקביל - לחדש את המו"מ, "על מנת לעבד במשותף רפורמה אמיתית ונכונה בשוק ההון, שתיטיב עם ציבור הלקוחות, לא תפגע בציבור עובדי הבנקים ותהיה לתועלת במשק ובשוק ההון. ולשר האוצר אנו קוראים לא לזעזע את המשק ולא לפעול בכוחניות, כי אם בהידברות ובהסכמה".
הישג לגמלאי שירות המדינה: יצורפו לקרנות הרווחה
ההסתדרות ומשרד האוצר חתמו על הסכם לפיו החל משנת 2026, המדינה תתקצב פעילויות רווחה, תרבות ופנאי גם לגמלאים המבוטחים בפנסיה צוברת, בתנאים זהים לגמלאי הפנסיה התקציבית
ההסתדרות ומשרד האוצר חתמו היום (ה') על הסכם קיבוצי מיוחד ופורץ דרך, המחיל את שירותי קרנות הרווחה גם על גמלאי שירות המדינה המבוטחים בפנסיה צוברת.
עד היום, נהנו רק גמלאים בפנסיה תקציבית נהנו משירותי הקרן הכוללים סבסוד פעילויות תרבות, נופש, בריאות ופנאי. ההסכם החדש קובע כי החל משנת 2026, המדינה תעביר תקציב ייעודי עבור כל גמלאי בפנסיה צוברת העומד בתנאי הזכאות, ובכך תשווה את מעמדם למעמד הגמלאים הוותיקים. פנסיה תקציבית היא שיטת הפנסיה המסורתית של עובדי המדינה עד תחילת שנות ה-2000, שבה המדינה (המעסיק) מתחייבת תשלום קצבה קבועה, בהתאם לשכר ולותק, מתקציב המדינה. מאז 2003 עובדי מדינה חדשים כבר אינם נכנסים לפנסיה תקציבית אלא לפנסיה צוברת.
עיקרי ההסכם:
שוויון מלא: קרנות הרווחה יעניקו מעתה את אותם השירותים בדיוק לכלל הגמלאים, הן במסלול התקציבי והן במסלול הצובר.
תקצוב המדינה: המדינה תקצה סכום שנתי (הצמוד למדד) עבור כל גמלאי בפנסיה צוברת, בדומה למודל הקיים בפנסיה התקציבית.
- בקרוב? ההחלטה שעלולה לעלות למדינה מאות מיליונים
- פנסיה בגיל 50: כל הכלים לפרישה בטוחה בלי להתרסק
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
תחולה רחבה: ההסכם חל על גמלאי הדירוגים המיוצגים על ידי ההסתדרות בשירות המדינה.

חברות ספנות זרות מתעניינות בצים - אבל הסיכוי לעסקה נמוך מאוד
המנכ"ל, אלי גליקמן מנסה לרכוש את השליטה בחברה יחד עם רמי אונגר אבל הדירקטוריון מנסה לקבל הצעות גם מגופים אחרים
צים ZIM Integrated Shipping Services -1.91% , חברת הספנות הוותיקה של ישראל על המדף. המנכ"ל, אלי גליקמן מנסה לרכוש את השליטה בחברה יחד עם רמי אונגר שפועל בתחום הרכב, נדל"ן וספנות. אבל הדירקטוריון גם בשל לחץ מבעלי מניות מצהיר כי הוא מנסה לקבל הצעות מגופים אחרים. התקבלו הצעות - כך הודיעה צים בשבוע שעבר, גם מגופים אסטרטגיים.
ענקיות ספנות בינלאומיות הביעו עניין ברכישת החברה, אבל ההערכה היא שהסיכוי שהמהלך יתממש נמוך מאוד. הסיבה פשוטה - צים נחשבת לנכס לאומי וביטחוני מהמעלה הראשונה, והמדינה צפויה להפעיל את כל הכלים שברשותה כדי למנוע מכירה לגורמים זרים. היא יכולה להטיל ווטו על המכירה.
היסטורית, צים הוקמה מתוך צורך אסטרטגי, להבטיח לישראל עצמאות ימית וסחר בטוח. עד היום, היא נתפסת כעורק חיים לאומי, במיוחד בשעת חירום. מלחמות, מגפות, משברים, כשחברות זרות הפסיקו לפעול, צים נשארה היחידה שהמשיכה להביא לישראל מזון, ציוד חיוני ותחמושת.
כמו אל על, גם צים נהנית ממעמד מיוחד לטוב ולרע, שמאפשר למדינה להטיל וטו על מהלכים אסטרטגיים באמצעות מניית זהב או רגולציה מחמירה. באל על, למשל, הוכנס בעל שליטה - משפחת רוזנברג, תחת תנאים מחייבים שהגדירו את אל על כחברת הדגל הלאומית בתעופה. בצים הסיפור יהיה דומה. מדובר בחברה הלאומית בתחום הספנות, והשליטה בה לא תעבור לידיים שעלולות שלא לשרת את האינטרסים של ישראל בשעת הצורך. צריך לזכור ש-98% מהסחר עם העולם נעשה דרך הים.
- דירקטוריון צים: "בודקים מכירת החברה; יש מציעים רבים"
- צים: "האנליסטים מעריכים שנה פחות טובה ב-2026, אבל אי אפשר לדעת"
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
לפי הידוע, חברות ענק הביעו עניין בצים, לרבות הפג לויד הגרמנית, ומארסק הדנית. בהפג לויד מחזיקים גורמים מקטאר וסעודיה.
