שרלי אמזלג: המלחמה בועדת הכר היא על ביתנו
דו"ח בכר, אותו אימץ שר האוצר, מוציא את קרנות הנאמנות וקופות הגמל מהבנקים. שר האוצר מבצע מהלך כוחני וחד-צדדי כלפי הבנקים. אנחנו ניאבק בכל האמצעים העומדים לרשותנו מול הכוחנות הזאת, המופנית כלפי העובדים ומסכנת את פרנסתם ואת מקום עבודת. כך אומר היום (א') אמזלג בהודעתו.
יו"ר ארגון עובדי בנק הפועלים, בו מיוצגים כ-13 אלף עובדי הבנק, מתכוון להופיע בפני ועדת הכספים בכנסת, ולתבוע את הקפאת הצעדים ליישום החקיקה וחזרה להידברות עם הבנקים. הוא הזהיר, כי ארגונו לא יירתע מנקיטת צעדים שונים שמגמתם לסכל את החקיקה, משום שהחקיקה במתכונתה הנוכחית מאיימת על פרנסתם של אלפי עובדים. שרלי אמזלג גם קרא לעובדי הבנקים האחרים לתמוך במאבק נגד יישום המלצות ועדת בכר.
יו"ר ארגון עובדי בנק הפועלים מאשים, כי "החקיקה הכוחנית והחד-צדדית שמקדם משרד האוצר מרחיקה לכת אף יותר מדו"ח בכר, ומגבילה בצורה קיצונית את תחומי העיסוק בבנק. חקיקה זו, כפי שקבעו כלכלנים ומומחים מן השורה הראשונה בישראל ובעולם, פוגעת בחיסכון בישראל, נעשית תוך התעלמות מוחלטת מרצונותיהם של מיליוני לקוחות, ומן העובדה שהבנקים ועובדיהם השקיעו במשך עשרות שנים משאבים ומאמצים בטיפוח קופות הגמל וקרנות הנאמנות, כאמצעי חיסכון מרכזי ובטוח במשק הישראלי".
"לצערנו, דומה ששר האוצר הלך שולל אחרי קבוצה מצומצמת של פקידים, שמנסה להוביל תוכנית שתפגע באלפי עובדים ותזיק לכל אזרחי ישראל. אין שום בסיס לטענה הדמיונית של פקידים אלה, כאילו תוכניתם תביא להוזלת שירותים לחוסך. כל בדיקה רצינית תוכיח כי ההפך הוא הנכון. לא זו בלבד: הבנקים הם המקום הבטוח ביותר להפקדת החסכונות, וכל המחקרים מצביעים שבכך משוכנעים גם החוסכים עצמם".
אמזלג מציין, כי רפורמה דוגמת זו שמנסה האוצר לקדם נכשלה לחלוטין בבריטניה, ומדגיש כי המומחים הישראליים והבינלאומיים הפוסלים את החקיקה שמקדם האוצר, תמימי דעים, כי יישום החקיקה המוצעת יביא לאובדן אלפי מקומות עבודה של עובדי הבנקים, מבלי שתהיה בכך תועלת כלשהי ללקוחות.
"במשך עשרות שנים בונים הבנקים ועובדיהם את המותגים של קופות גמל וקרנות נאמנות, ומטפחים את הקשר עם הלקוחות. ועכשיו בא האוצר, ומתכוון לגזול את מפעלנו ולהעבירו לחברות הביטוח", נאמר עוד בהודעה. "אנחנו לא נהיה שפני הניסיון של האוצר".
ארגון עובדי בנק הפועלים תובע משר האוצר ומן הכנסת להודיע על הקפאה מיידית של הליכי החקיקה הנוגעת להמלצות ועדת בכר, ובמקביל - לחדש את המו"מ, "על מנת לעבד במשותף רפורמה אמיתית ונכונה בשוק ההון, שתיטיב עם ציבור הלקוחות, לא תפגע בציבור עובדי הבנקים ותהיה לתועלת במשק ובשוק ההון. ולשר האוצר אנו קוראים לא לזעזע את המשק ולא לפעול בכוחניות, כי אם בהידברות ובהסכמה".
"לשלם מס של 2% או לחלק דיבידנד?"
חוק הרווחים הכלואים מאפשר לשלם קנס של 2% על הרווחים הכלואים או מס על דיבידנדים של 5% מהרווחים הכלואים - מה עדיף, והאם יש בכלל העדפה?
השאלה שעסקים וראי החשבון שלהם מתעסקים בה כעת היא האם לשלם מס-קנס של 2% על הרווחים העודפים או לחלק דיבידנד מתוך הרווחים העודפים? תזכורת מהירה: חוק הרווחים הכלואים מגדיר רווחים מהעבר תחת חישובים והגדרות כרווחים שמחוייבים בחלוקה כדיבידנד באופן מדורג - 5% השנה, 6% בשנה הבאה. אם לא מחלקים משלמים קנס-מס של 2% על יתרת הרווחים האלו.
המטרה של האוצר ורשות המסים היתה להגדיל את הקופה ולצד מהלכים נוספים הם הצליחו - ""אני ברווחיות של כמעט 30%, בגלל שאני מרוויח ויעיל, אני צריך לשלם יותר מס?". השאלה מה צריך לעשות בעל עסק שנכנס להגדרה הזו שהיא אגב כוללנית מאוד ועל פי ההערכות יש מעל 300 אלף גופים כאלו. בפועל, כל בעל שליטה שהעסק שלו לא ציבורי (חברות ציבוריות), לא עולה על מחזור של 30 מיליון שקל ומרוויח מעל 25% הוא בפנים.
יש הגדרות מדויקות לרווחיות, אבל ככלל אלו ההגדרות ואם תחשבו על זה - כמעט כל עסקי מתן השירותים והייעוץ בפנים, סיכוי טוב שגם עסקים קטנים, חנויות, רשתות, אפילו מאפיות, מסעדות וכו' בפנים. המונים בפנים והם מקבלים את ההודעות מרואי החשבון שלהם בשנה האחרונה.
ברגע שהם בפנים שי שני סוגי מיסוי - הראשון על הרווחים של שנים קודמות והשני על השוטף. נתחיל בשני - אם אתם עומדים בהגדרות האלו, אז המיסוי השוטף שלכם יהיה לפי המס השולי, יעלו בעצם את הרווחים מהעסק אליכם, יורידו את "המחיצה" שבינכם לבין העסק. המיסוי יהפוך להיות אישי, לא "ישותי".
- מחלבות גד: צמיחה בהכנסות, שחיקה ברווחיות - ודיבידנד ראשון כחברה ציבורית
- אחרי 12 שנה, סלקום תחלק 200 מיליון שקל דיבידנד
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
חוץ מזה, ממסים כאמור את העודפים. מגדירים מה הם הרווחים העודפים, אלו לא הרווחים החשבונאיים, ואת הסכום הזה רוצים שתחלקו כדיבידנד כדי שקופת המדינה תתמלא במס. יש שתי אפשרויות - תחלקו 5% שיעלו ל-6% מסכום הרווחים העודפים או תשלמו קנס של 2% על העודפים. מה עדיף, שואלים בעלי החברות: "לשלם מס של 2% או לחלק דיבידנד?"
משקיעים בחאקי: כך הפכו החיילים את הבסיסים לחממת השקעות לוהטת
יום שלישי, 23:00. חדר המגורים בבסיס האימונים בדרום שקט יחסית. אור יחיד בוקע מהפינה שבה יושב סמל איתי כהן. רוב חבריו לפלוגה כבר קרסו מותשים מיום מפרך בשטח, אך הוא לא מצליח לעצום עין. הראש שלו עובד שעות נוספות על הגרף האדום המהבהב באפליקציית המסחר בטלפון הנייד שלו. איתי, לוחם בגדוד חי"ר, לא חולם רק על סוף המסלול או על הדרגות הבאות.
במקום סתם לגלול באינסטגרם, הוא מנצל את השעות השקטות כדי לנהל תיק השקעות קטן. "כשהחבר'ה מדברים על המשחק כדורגל אתמול, אני בודק מה עשה הביטקוין", הוא מספר בחיוך קטן.
בין שמירה לשמירה ובין אימון ניווט למארב, איתי חולם במספרים, והוא לא לבד. בשנתיים האחרונות, המסכים של הסמארטפונים השתנו: אפליקציות משחקים פינו את מקומן לאפליקציות בנקאות, ושיחות על כדורגל או יציאות לסופ"ש הוחלפו בדיונים על מדדי S&P 500, קרנות מחקות וגם קריפטו. בסיסי צה"ל הפכו, בניגוד גמור לדימוי המסורתי של "תקופת ביניים" חסרת דאגות כלכליות, לחממת השקעות לוהטת, והשינוי הזה אינו מקרי.
נקודת המפנה המשמעותית התרחשה בינואר 2022, אז נכנסה לתוקף העלאה דרמטית בשכר החיילים הסדירים - זינוק של 50%. עבור לוחם כמו איתי, מדובר בתוספת משמעותית שהפכה את המשכורת החודשית מכסף כיס סמלי לסכום המאפשר חיסכון משמעותי. "פתאום אתה רואה 'נכנס לחשבון 2,400 שקל'", הוא מסביר, "זה סכום שאפשר לעשות איתו משהו. להשאיר אותו בעו"ש זה פשוט לבזבז אותו על שטויות. הבנתי שאני רוצה שהכסף הזה יעבוד בשבילי".
- בנק ישראל פרסם תכנית כוללת להקלות כלכליות לחיילי חובה
- יפן מתכננת תקציב ביטחון שיא של 60 מיליארד דולר: רחפנים ורובוטים במקום חיילים
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
חלק מהשגרה, כמו טיול לשק"ם
הגורם השני שתרם לשינוי הוא הזמן. במיוחד בקרב המשרתים בתפקידי לחימה, שגרת השירות כרוכה בימים ארוכים של המתנה, שעות רבות בבסיס ויציאות מצומצמות הביתה (מגמה שהתעצמה משמעותית מאז ה-7 באוקטובר). הזמן הזה, שבעבר נוצל למנוחה או שיחות בטלות, מתועל כיום ללימוד. "אנחנו יושבים באוהל, אחרי שסיימנו את המשימות, במקום סתם לגלול בטיקטוק, אנחנו רואים סרטוני הסבר על בורסה. זה הפך להיות חלק מהשגרה, כמו טיול לילי לשק"ם", מספר איתי.
