שרלי אמזלג: המלחמה בועדת הכר היא על ביתנו
דו"ח בכר, אותו אימץ שר האוצר, מוציא את קרנות הנאמנות וקופות הגמל מהבנקים. שר האוצר מבצע מהלך כוחני וחד-צדדי כלפי הבנקים. אנחנו ניאבק בכל האמצעים העומדים לרשותנו מול הכוחנות הזאת, המופנית כלפי העובדים ומסכנת את פרנסתם ואת מקום עבודת. כך אומר היום (א') אמזלג בהודעתו.
יו"ר ארגון עובדי בנק הפועלים, בו מיוצגים כ-13 אלף עובדי הבנק, מתכוון להופיע בפני ועדת הכספים בכנסת, ולתבוע את הקפאת הצעדים ליישום החקיקה וחזרה להידברות עם הבנקים. הוא הזהיר, כי ארגונו לא יירתע מנקיטת צעדים שונים שמגמתם לסכל את החקיקה, משום שהחקיקה במתכונתה הנוכחית מאיימת על פרנסתם של אלפי עובדים. שרלי אמזלג גם קרא לעובדי הבנקים האחרים לתמוך במאבק נגד יישום המלצות ועדת בכר.
יו"ר ארגון עובדי בנק הפועלים מאשים, כי "החקיקה הכוחנית והחד-צדדית שמקדם משרד האוצר מרחיקה לכת אף יותר מדו"ח בכר, ומגבילה בצורה קיצונית את תחומי העיסוק בבנק. חקיקה זו, כפי שקבעו כלכלנים ומומחים מן השורה הראשונה בישראל ובעולם, פוגעת בחיסכון בישראל, נעשית תוך התעלמות מוחלטת מרצונותיהם של מיליוני לקוחות, ומן העובדה שהבנקים ועובדיהם השקיעו במשך עשרות שנים משאבים ומאמצים בטיפוח קופות הגמל וקרנות הנאמנות, כאמצעי חיסכון מרכזי ובטוח במשק הישראלי".
"לצערנו, דומה ששר האוצר הלך שולל אחרי קבוצה מצומצמת של פקידים, שמנסה להוביל תוכנית שתפגע באלפי עובדים ותזיק לכל אזרחי ישראל. אין שום בסיס לטענה הדמיונית של פקידים אלה, כאילו תוכניתם תביא להוזלת שירותים לחוסך. כל בדיקה רצינית תוכיח כי ההפך הוא הנכון. לא זו בלבד: הבנקים הם המקום הבטוח ביותר להפקדת החסכונות, וכל המחקרים מצביעים שבכך משוכנעים גם החוסכים עצמם".
אמזלג מציין, כי רפורמה דוגמת זו שמנסה האוצר לקדם נכשלה לחלוטין בבריטניה, ומדגיש כי המומחים הישראליים והבינלאומיים הפוסלים את החקיקה שמקדם האוצר, תמימי דעים, כי יישום החקיקה המוצעת יביא לאובדן אלפי מקומות עבודה של עובדי הבנקים, מבלי שתהיה בכך תועלת כלשהי ללקוחות.
"במשך עשרות שנים בונים הבנקים ועובדיהם את המותגים של קופות גמל וקרנות נאמנות, ומטפחים את הקשר עם הלקוחות. ועכשיו בא האוצר, ומתכוון לגזול את מפעלנו ולהעבירו לחברות הביטוח", נאמר עוד בהודעה. "אנחנו לא נהיה שפני הניסיון של האוצר".
ארגון עובדי בנק הפועלים תובע משר האוצר ומן הכנסת להודיע על הקפאה מיידית של הליכי החקיקה הנוגעת להמלצות ועדת בכר, ובמקביל - לחדש את המו"מ, "על מנת לעבד במשותף רפורמה אמיתית ונכונה בשוק ההון, שתיטיב עם ציבור הלקוחות, לא תפגע בציבור עובדי הבנקים ותהיה לתועלת במשק ובשוק ההון. ולשר האוצר אנו קוראים לא לזעזע את המשק ולא לפעול בכוחניות, כי אם בהידברות ובהסכמה".
פטריק דרהי (יוטיוב)התרגיל של פטריק דרהי - טייקון בישראל, פושט רגל בצרפת
העברת נכסים, להטוטים פיננסים, הסדר חוב, פשיטת רגל כלכלית וניצול של כספי אג"ח במיליארדים - דרהי שלא הכרתם
קבוצת אלטיס של פטריק דרהי בצרות - השווי הנכסי שלה מוערך בסכום שלילי. זה אומר שהנכסים שווים פחות מההתחייבויות. גירעון בהון הכלכלי, זו בעצם פשיטת רגל. אבל פשיטת רגל מתרחשת רק כשיש טריגר. כלומר, אם יש גירעון בהון, אבל החוב הוא לתשלום בעוד 3 שנים, אז לכאורה החברה יכולה לתפקד. יש לה עוד זמן להציל את עצמה.
זו סוגיה מורכבת והיא תלויה בחוקים בכל מדינה, אבל המצב הזה של גירעון בהון הכלכלי ויכולת לתפקד בזכות חובות לרוב מהציבור הוא כשל שוק שאנשי עסקים יכולים לנצל אותו לטובתם - הם נשארים בעמדת מפתח, הם גם מוכרים סיפור שאם הם לא יהיו החברה תקרוס כי הם מחזיקים בידע. במקרים רבים זה נכון והם באמ מנסים להציל את המצב במקביל לסוג של הסדר חוב. במקרים רבים אחרים הם מגיעים להסכמות עם קרנות גידור שמחזיקות בחוב שנסחר נמוך במטרה להשביח את הפעילות. יש מקרים שזה מצליח, יש מקרים שזה כישלון טוטאלי. אין הרבה מקרים שבתקופת "החסד" הזו, הבעלים זורק כסף.
הרי זה לא הכסף שלהם, זה הכסף של מחזיקי החוב, הם הנושים הראשונים של החברה. פטריק דרהי החזיק צעצוע בשם i24news - חברת חדשות שבשנתיים האחרונות גם הרחיבה מאוד את הפעילות בארץ בהשקעה של מאות מיליונים וכל זה על חשבון המשקיעים הצרפתים. דרהי רצה להיות טייקון תקשורת בארץ, אבל הוא פושט רגל בצרפת. זה לא מסתדר. אם אתה רוצה להשקיע כספים שסיכוי מאוד גבוה שהולכים לפח, תעשה את זה בכסף שלך, לא בכסף של מחזיקי אג"ח צרפתים. אם אתה רוצה תדמית נקייה בישראל כי אתה יהודי אוהב המדינה, תעשה זאת בכסף שלך - הצרפתים לא צריכים לשלם על זה.
אבל דרהי הצליח למשוך כמה שנים טובות, עד שהשבוע באופן פתאומי אלטיס החליטה לסגור-להעביר את הפעילות ההפסדית של i24news ולהישאר רק עם הפעילות באנגלית. דרהי אמר שהוא ייקח על עצמו את הפעילות בארץ, כשהפעילות תעבור תוכנית הבראה.
- פטריק דרהי פושט רגל בצרפת – וטייקון בישראל; איך זה מסתדר?
- דרהי מתכוון להיכנס לתקשורת הדתית; שת"פ עם "כיכר השבת" ו"סרוגים"
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
איזו חוסר הגינות. כשזה לא הכסף שלך, אתה מתפרע בבזבוזים, העיקר שתהיה טייקון תקשורת. כאשר זה הכסף שלך, אתה עושה תוכנית הבראה ורה ארגון. אבל יש פה עוד שאלה - למה בכלל להעביר את הפעילות לדרהי. למה אלטיס לא עושה מכרז ומוכרת לכל המרבה במחיר, אפילו כמה מיליונים בודדים? דרהי בעצם לוקח את הערוץ אחרי השקעה של מאות מיליונים בחינם. זה תרגיל בריבוע - גם גרמת לחברה פושטת רגל בבעלותך שיש לה כסף של אחרים (חובות ואג"ח) להשקיע כספים במקום שטוב לך ולא לחברה, וגם אחר כך קיבלת את זה כנראה באפס. כך לפחות על פי הידוע מהדיווחים.

שירות התעסוקה: יותר משכילים ובעלי מיומנויות הפכו לדורשי עבודה
ניתוח נתוני השנים האחרונות מראה כי דורשי העבודה לא מגיעים רק מהשכבות המוחלשות אלא ישנם יותר משכילים, בעלי משלחי יד אקדמאיים ומאשכולות גבוהים שמחפשים עבודה
הן במספר תובעי האבטלה והן במספר תובעי הבטחת ההכנסה נרשמו עליות ביחס לחודש אוקטובר. מספר תובעי האבטלה עלה מכ-116.1 אלף לכ-118 אלף, ומשקף את מגמת העלייה המתונה שנרשמה מאז ראשית 2025. לעומת זאת, מספר תובעי הבטחת ההכנסה עלה גם הוא במקצת, והוא משקף את מגמת התנודתיות שנרשמה מאז סיום המלחמה עם איראן, כאשר עד יוני 2025 נרשמה ירידה די עקבית במספר תובעי הבטחת ההכנסה, אך לאחר המבצע נרשמת תנודתיות מסוימת, אך עדיין, מספר תובעי הבטחת הכנסה, כ-36 אלף איש, נותר נמוך בהשוואה לעשורים האחרונים.
מבחינת גילאים, הצעירים עד גיל 34 מהווים כעת 27.3% מדורשי העבודה (ירידה של 0.7 נקודות אחוז), קבוצת הגיל הבינוני 35-54 מייצגת 42.5% (ירידה של 0.2 נקודות), ואילו המבוגרים מעל גיל 55 טיפסו ל-30.2% - עלייה של 0.9 נקודות אחוז. בשירות התעסוקה מדגישים כי למרות התנודות, התפלגות הגילים שבה בהדרגה למתכונת הרגילה שאפיינה את שוק העבודה טרם המלחמה. הדוגמה הבולטת: בנובמבר 2023, ממש בפתיחת המערכה, הצעירים היוו 37.6% מדורשי העבודה. היום, המספר כמעט זהה לנובמבר 2022 - פער של 0.4 נקודות אחוז בלבד (27.7% אז לעומת 27.3% כיום).
הבוקר מפרסם שירות התעסוקה את דופק שוק העבודה המסכם את התנועות שנרשמו בשוק העבודה הישראלי במהלך חודש נובמבר, כאשר עולה מהם כי מספר דורשי העבודה שנרשמו, דומה למספר דורשי העבודה בשגרה שקדמה למתקפת ה-7 באוקטובר ופרוץ מלחמת חרבות ברזל. עם זאת, גם אם נדמה כי השוק התאושש לגמרי מהשפעות המלחמה, עיון בתמהיל דורשי העבודה מלמד על עקבותיה. כך, למשל, עלה שיעורם של היהודים שאינם חרדים בקרב דורשי העבודה בהשוואה לשיעורם קודם למלחמה. מגמות אלו ואחרות משקפות את השפעת המלחמה על הרכבה האנושי של מצבת דורשי העבודה. נתון בולט נוסף הוא עלייה בשיעור דורשי העבודה מאשכולות חברתיים-כלכליים גבוהים, 8 עד 10, לעומת ירידה בשיעור דורשי העבודה מהשכבות המוחלשות, אשכולות 1-3. הנתון עולה ממבט על התפלגות דורשי העבודה מחודש נובמבר 2022, המלמדת על הצטרפותם של עוד ועוד דורשי עבודה בעלי מיומנויות גבוהות.
השוואה לשנים קודמות
מבין 161.1 אלף דורשי העבודה כ-129.3 אלף היו רשומים גם בחודש אוקטובר 2025 כאשר במהלך החודש נוספו 32.3 אלף הם נרשמים חדשים, כאשר לפי לשכת התעסוקה מדובר בנתון דומה לחודשי נובמבר בזמני שגרה בשנים האחרונות, בלי נובמבר 2020 שהושפע ממגיפת הקורונה ומנובמבר 2023 שהושפע מפרוץ המלחמה.
- OECD: בישראל יש כישרון גדול והשכלה גבוהה שלא מיתרגמים לשכר גבוה
- מובטלים? כבר לא צריך להגיש גם טופס לביטוח לאומי וגם ללשכת התעסוקה
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
מנהלים עסקיים לעומת פועלים בתעשייה
לפי נתוני לשכת התעסוקה נראה כי תמהיל דורשי העבודה השתנה באופן משמעותי, כאשר ישנם יותר אקדמאים ומנהלים ופחות עובדים בלתי מקצועיים. כך, שאף שבמספר הכולל ניכר דמיון בין חודשי נובמבר בזמני שגרה לנובמבר השנה, נראה כי השפעת המלחמה ובכלל השפעת השנים האחרונות ניכרת בתמהיל דורשי העבודה.
