הדולר החליק ב-0.18% והיציג נקבע על 4.413 ש'
הדולר החליק היום ב-0.18% ושערו היציג נקבע בגובה 4.413 שקל. האירו הוסיף היום 0.05%, לאחר יומיים של ירידות ושערו היציג נקבע בגובה 5.4128 שקל.
העולם בעיניים של פינוטק
ירון וייס יודע לספר, כי האירו התחזק היום למול הדולר על רקע מימושי רווחים לאחר שלושה ימי מסחר של ירידות רצופות. כלכלנים רואים זאת כתיקון וכהאטה להמשך מגמת התחזקות הדולר לאור הפערים ההולכים וגדלים בין כלכלת ארה"ב לאירופה. היום הותיר הבנק האירופאי המרכזי בשיעור של 2.00% על אף חילוקי הדעות הקיימים בין בכירי הכלכלה, כאשר נשיא הבנק, טרישה, ידוע בדעתו האיתנה להשארת הריבית בשיעורה הנוכחי על מנת לא לפגוע בתנועות ההון לתוך היבשת. במסיבת העיתונאים המתקיימת בשעה זו מקווים המשקיעים לקבל רושם ברור יותר בנוגע להמשך המדיניות המוניטרית של הבנק. אנליסטים בכירים סבורים כי עד סתיו 2006 תיחתך הריבית באירופה בשיעור של 0.50% והדבר יעמיק את הפרשי הריביות בין אירופה לארה"ב ויגביר באופן ניכר את הביקושים לדולר.
כלכלת ישראל (X)נתון כלכלי מדאיג - גירעון בחשבון השוטף, לראשונה משנת 2013; מה זה אומר?
נקודת מפנה בכלכלה המקומית: גירעון בחשבון השוטף ברבעון השלישי של 2025, אחרי שנים רצופות של עודף. האם צריך לדאוג?
לראשונה מאז 2013 נרשם בישראל גירעון בחשבון השוטף של מאזן התשלומים, אירוע שעלול לבטא נקודת מפנה משמעותית במבנה המקרו-כלכלי של הכלכלה הישראלית. ברבעון השלישי של 2025 הסתכם הגירעון, בניכוי עונתיות, בכ-1.1 מיליארד דולר, לעומת עודף זניח של 0.1 מיליארד דולר בלבד ברבעון הקודם, ועודפים רבעוניים ממוצעים של כ-3.8 מיליארד דולר בשנים שקדמו לכך.
המשמעות אינה טכנית בלבד. החשבון השוטף משקף את יחסי החיסכון-ההשקעה של המשק כולו ואת יכולתו לייצר מטבע חוץ נטו. מדובר על גירעון של תנועות הון ומעבר מעודף לגירעון מאותת כי המשק צורך, משקיע ומשלם לחו"ל יותר משהוא מייצר ומקבל ממנו - שינוי שעשוי להשפיע על שער החליפין, על תמחור סיכונים ועל מדיניות מוניטרית ופיסקלית גם יחד.
הסיבה: לא סחר החוץ, אלא ההכנסות הפיננסיות: הסיפור האמיתי מאחורי הגירעון
בניגוד לאינטואיציה, הגירעון אינו נובע מקריסה ביצוא או מזינוק חריג ביבוא הצרכני. למעשה, חשבון הסחורות והשירותים נותר בעודף של 1.8 מיליארד דולר ברבעון השלישי, שיפור ניכר לעומת הרבעון הקודם. יצוא השירותים הגיע לשיא של 22.9 מיליארד דולר, כאשר 77% ממנו מיוחס לענפי ההייטק, תוכנה, מו"פ, מחשוב ותקשורת.
הגורם המרכזי להרעה הוא חשבון ההכנסות הראשוניות, שבו נרשם גירעון עמוק של 3.7 מיליארד דולר, לעומת 2.0 מיליארד דולר בלבד ברבעון הקודם. סעיף זה כולל תשלומי ריבית, דיבידנדים ורווחים לתושבי חו"ל על השקעותיהם בישראל, והוא משקף במידה רבה את הצלחתו של המשק הישראלי למשוך הון זר, אך גם את מחיר ההצלחה הזו.
הכנסות תושבי חו"ל מהשקעות פיננסיות בישראל קפצו ל-10.0 מיליארד דולר ברבעון, בעוד שהכנסות ישראלים מהשקעות בחו"ל הסתכמו ב-6.4 מיליארד דולר בלבד. הפער הזה לבדו מסביר את מרבית המעבר לגירעון. במילים פשוטות: חברות ישראליות מצליחות, רווחיות ומושכות השקעות, אך הרווחים זורמים החוצה, לבעלי ההון הזרים.
