ירידות שערים בוול סטריט: מג'יק צוללת ב-9.4%
וול סטריט פתחה את יום המסחר השני בשבוע בירידות שערים לא מבוטלות כלל. מחירי הנפט ששבו לעלות מחרחרים מלחמה על המניות, והיריבות המוכרת והנושנה בין שני הסקטורים חוזרת במלוא העוז.
מדד הנאסד"ק פתח בירידה של 0.73% לרמה של 1,965.18 נקודות. מדד הדאו ג'ונס נסחר בירידה של 0.55% לרמה של 10,327.37 נקודות. מחירי הנפט נסחרים מעבר לקו ה-53 דולר לחבית - כעת בעליה של 0.28% סביב 53.53 דולר.
ג'נרל ממשיכה לשלם דיבידנד כרגיל
ארכיפלגו אחזקות (AX) פתחה בנפילה של 1.1%, על רקע כוונות החברה להתנגד למיזוג אפשרי שלה לחברה אחרת. בארכיפלגו מתנגדים למהלך משום ששם מעריכים כי הערכת שווי של החברה לצורך המיזוג נמוך מהראוי במציאות.
יצרנית הרכב הגדולה בעולם - ג'נרל מוטורס (GM) נותרת בשעה זו ללא שינוי, הגם שהודיעה היום כי בהתאם למדיניות חלוקת הדיבידנד שלה, היא תחלק גם לגבי הרבעון השני של 2005, תשלום השתתפות ברווחים של 50 סנט למניה.
עוד בענייני מכוניות, תאגיד הרכב היפני (השני בגודלו בעולם) טויוטה (TM) הודיע על כוונתו לבנות מפעל שביעי לייצור של מכוניתיו בצפון אמריקה. המיקום הנוכחי שנבחר הוא בעיר אונטריו שבקנדה. מניות טויוטה עדיין לא מגיבות להודעה.
הישראליות ממשיכות לדווח
מניות נס קופצות ב-1.71%, לאחר שדיווחה על גידול של 24% בהכנסות הרבעון החולף לעומת זה המקביל לו שנה קודם לכן לשיא של 88.4 מיליון דולר. הרווח הנקי של החברה זינק ב-104% ל-4.9 מיליון דולר, בהשוואה לרבעון המקביל. החברה לא הסתפקה בכך ואף חזרה על תחזיות הרבעון השני של 2005 והשנה כולה.
ירידה של 6% בהכנסות מג'יק ל-15.5 מיליון דולר ונפילה חדה הרווח ל-163 אלף דולר, לעומת 718 אלף דולר ברבעון המקביל שולחת בשע זו את מג'יק לנפילה חדה של 9.4%. והמנכ"ל מעודד: "למרות רבעון חלש, במיוחד באירופה, הישגנו צמיחה משמעותית במכירות היישומים וכן בהכנסות מתחזוקה ותמיכה".
סאביינט (ביוטכנלוגיה כללית לשעבר) דיווחה על הפסד ברבעון הראשון של 2005 והמניה מגיבה בנפילה של 2.7%. ההכנסות נאמדו בכ-23 מיליון דולר, קיטון משמעותי ביחס להכנסות בהיקף של 33.4 מיליון דולר בעת המקבילה אשתקד. ההפסד עמד על 3.9 מיליון דולר, או 6 סנט למניה מדוללת. בעת המקבילה רשמה החברה רווחים בסך 2.1 מיליון דולר או 2 סנט למניה מדוללת.
קומטאץ' דיווחה אמש על גידול של 25% בהכנסות ל-740 אלף דולר, לעומת הרבעון הקודם ועל זינוק של למעלה מפי 4 לעומת הרבעון המקביל, 2004. ההפסד הנקי של החברה התרחב פי 2 לעומת הרבעון המקביל ל-612 אלף דולר והצטמצם בהשוואה לרבעון הקודם, אז הגיע לגובה של 2.554 מיליון דולר. המשקיעים, מאוכזבים מההתרחבות בהפסד לעומת הרבעון המקביל שולים את המניה דרומה ב-8.33%.
אחרונה לפרק הדו"חות. מניות אי.סי.טל נסחרות בקפיצה של 2.7%, לאחר שדיווחה על צמצום ההפסד הנקי ברבעון החולף כמו גם על גידול בהכנסותיה ברבעון זה. ההפסד התסכם ב-800 אלף דולר או 4 סנט למניה, פחות מחצי לעומת הרבעון המקביל, שנה קודם לכן, אז הוא הגיע לגובה של 1.7 מיליון דולר או 9 סנט למניה. בשורה העליונה הציגה החברה הכנסות של 4.8 מיליון דולר - גידול של 20% לעומת 4 מיליון דולר ברבעון הראשון של 2004.
אמדוקס מחליקה ב-0.94%, לאחר שהודיעה, כי ספקית התקשורת הצ'כית, T-Mobile חתמה עמה על חוזה המשך שהיקפו מוערך בכ-10-20 מיליון דולר. במסגרת החוזה, אמדוקס שידרגה את פלטפורמת החיוב הקיימת של החברה, כדי לעמוד בגידול במספר לקוחות החברה.
מניית חברת ליפמן נסחרות בירידה צנועה בת 0.23% בתגובה למהלכי בעלי העניין בחברה. הללו החליטו לממש כ-7% מהון החברה המונפק הנמצא באחזקתם בבורסת הנאסד"ק. היקף המימוש נאמד בכ-60 מיליוני דולרים, והוא יבוצע היום (ג') בלילה (שעון ישראל) ובערב (שעון ארה"ב). המממשים הם: מבטח שמיר, מז-אופ אחזקות, נשיא ומנכ"ל חברת סליקת נתוני האשראי - יצחק אנג'ל, והיו"ר יעקב פרי.
מפתיע: האינפלציה בישראל נמוכה בהרבה מהמדינות המפותחות
אם חשבתם שישראל הרבה יותר יקרה מהעולם, המספרים מוכיחים אחרת: עשור של אינפלציה נמוכה מציב את ישראל בפער של יותר מפי 2.5 מול ה-OECD
מסתבר שקצב האינפלציה בישראל נמוך בהרבה מאשר ברוב המדינות המפותחות, ה-OECD. זאת בניגוד ל"תחושות בטן" שיש לנו. מסתבר גם שמדד מפתיע מראה שאפילו מחירי השירותים העירוניים בתל אביב, כבר אינם בראש רשימת הערים המרכזיות היקרות בעולם המערבי, כפי שהיה בעבר. המסקנות הללו מספקות ללא כל ספק עוד תחמושת לאלו הדורשים מבנק ישראל להוריד את הריבית במיידי וכמה שיותר.
בממוצע שנתי קצב האינפלציה בישראל ב-10 השנים האחרונות היה 1.4% לשנה מול ממוצע של 3.8% ב-OECD. משמע בחו"ל, ברבות מהמדינות המערביות, קצב האינפלציה הממוצע גבוה ביותר מפי 2.5 מאשר אצלנו!
המקור: עיבודי חיסונים פיננסים לפרסום של ה-OECD
www.oecd.org/content/dam/oecd/en/data/insights/statistical-releases/2025/7/consumer-prices-oecd-07-2025.pdf- למה השוק מריע לאינפלציה של 3%?
- מהאינפלציה לצמיחה: מלחמת הסחר חוזרת למרכז הבמה
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
תל אביב (מבחינת יוקר המחייה) זה לא מה שהיה פעם
כדי להבין עד כמה תמונת האינפלציה מורכבת וכוללת הרבה מאד אלמנטים שהמדיה הכלכלית פעמים רבות מתעלמת מהם, להלן טבלה ובה בדיקה שפרסמו Visual Capitalist על בסיס נתונים שבדק דויטשה בנק, בנוגע לעלות החודשית שמשקי הבית ועסקים בערים שונות בעולם משלמים על שירותים עירוניים דוגמת חשמל, מים, פינוי אשפה וכו':
בנקים קרדיט מערכתהמס החדש על הבנקים - 9% על "רווח חריג"
שיעור המס עדיין בדיון, אך הדוח מדגים אפשרויות ותרחישים לפי 9%; ההצעה של הצוות הביו-משרדי - מס מדורג על רווחים גבוהים ב-50% מהממוצע בשנים 2018-2022 (רווחי הבנקים גבוהים פי 2 ויותר מהרווחים ב-2018-2022 ). הבנקים ילחמו. כל מיסוי גבוה על הרווח העודף הוא נכון; הבעיה הגדולה שהמיסוי הזה יתגלגל על הציבור וקיימת חלופה הרבה יותר פשוטה - לחייב את הבנקים לתת ריבית על העו"ש ולהגביר תחרות
דוח הצוות הבין-משרדי לבחינת מיסוי הבנקים, שפורסם להערות הציבור, ממליץ על הטלת מס רווח דיפרנציאלי שיחול רק כאשר רווחי הבנקים יעלו ב-50% מעל הממוצע שלהם בשנים 2018-2022. המס הנוסף, שגובהו טרם נקבע סופית מוערך בכ-9% מעל מס הרווח הקיים וזה גם השיעור שמודגם בהצעות של הצוות שדן בסוגייה. המס הזה נועד לתפוס את הרווחיות החריגה שנובעת מסביבת הריבית הגבוהה. חשוב להדגיש - רווחי הבנקים ב-2025 כפולים ויותר מהרווח הממוצע ב-2018-2022, כלומר מדובר על רווח שייכנס כבר מהיום הראשון ויהיה משמעותי.
חשוב להבהיר עוד נקודה חשובה - מיסים על הבנקים עשויים לחלחל ללקוחות כי אין תחרות בין הבנקים. האוצר יכול בלחיצת כפתור לפתור את הבעיה הקשה שנוגעת לכל בעל חשבון בנק. הוא יכול בקלות להעביר מהרווחים של הבנקים לרווחה של הציבור. המהלך הראשון שהוא יכול וחייב לעשות הוא לחייב בריבית על פיקדונות העו"ש ויש מקומות בעולם שבהם זו חובה. הפעולה הפשוטה הזו תוריד כ-20% מרווחי הבנקים ותחזיר לציבור את העושק הגדול.
עוד כמה פעולות נוספות ובעיקר הגברת התחרות, ולא צריך חוק מיוחד על מיסוי הבנקים, מה גם שהסיכוי שהוא יעזור לא גבוה.
בכל מקרה, הצוות, בראשות יוראי מצלאוי, סגן מנכ"ל משרד האוצר, הוקם בעקבות החלטת ממשלה מאוקטובר 2024 והתכנס במהלך תשעה חודשים. הדוח חושף את עומק הרווחיות החריגה: הבנקים הרוויחו 46 מיליארד שקל ב-2024 לעומת ממוצע של 9.8 מיליארד בעשור הקודם – עלייה של כמעט 400%. במחצית הראשונה של 2025 נרשם רווח נקי של 17 מיליארד, המבשר על שנת שיא נוספת. נעדכן שבינתיים דוחות רבעון שלישי פורסמו, הבנקים בקצב רווחים שנתי של קרוב ל-40 מיליארד שקל.
המנגנון: מיסוי חכם שמותאם לסביבת הריבית
- מזרחי טפחות: רווח של 1.48 מיליארד שקל וחלוקת דיבידנד של 50%
- לאומי מסכם רבעון חיובי, התשואה להון 16.3%
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
בניגוד למס החד-פעמי שהוטל ב-2024-2025, ההצעה החדשה מציעה מנגנון דינמי. המס יחול רק כאשר רווחי הבנק יעלו ב-50% מעל הרווח הממוצע שלו בתקופת הבסיס (2018-2022), כאשר הרף יוצמד לתוצר או לגידול בנכסי הבנק. המשמעות: בשנים של ריבית נמוכה ורווחיות רגילה, הבנקים לא ישלמו מס נוסף כלל.
