יוגב גרדוס
צילום: המכון הישראלי לדמוקרטיה

משרד האוצר - סנקציות כלכליות על החרדים יובילו להגדלת הגיוס לצבא

הדרג המקצועי באוצר מזהיר: הפטור מגיוס פוגע במשק ובמערכת הביטחון, והעלות למדינה מגיעה ל-30 מיליארד שקל בשנה; מציע להטיל סנקציות כלכליות
עמית בר | (20)

משרד האוצר פרסם חוות דעת שלילית על מתווה הגיוס של חרדים לצה"ל. חוות הדעת שהוגשה בהמשך לבקשת משרד הביטחון, מצביעה על עלויות מאוד כבדות למשק שלהערכת אנשי אגף התקציבים יביאו לפגיעה נמשכת ומצטברת בכלכלה המקומית. ולכן, על פי האוצר אין אפשרות לקבל את המתווה הנוכחי.

על פי הדוח שפרסם האוצר - המתווה הנוכחי אינו מטיל חובת גיוס אישית ומביא לעלויות כבדות לכלכלה ולמערכת הביטחון. המסמך מציע להנהיג חובת גיוס כללית לכל הצעירים החרדים בגילאי 18–26, ולהגביל את הפטור רק למכסת עילויים מצומצמת.

חובת גיוס אישית וסנקציות כבדות למשתמטים

בדוח של אגף התקציבים נקבע כי כל צעיר חרדי שלא יתגייס יאבד את הזכות לקבלת שורת הטבות מהמדינה. מדובר בשלילת זכויות בשתי רמות: הטבות הקשורות לדחיית שירות: קצבת תלמיד ישיבה, הנחה במעונות יום, הנחה בתשלומי ביטוח לאומי. לצד הטבות כלכליות רחבות - סבסוד דיור בתוכניות כמו "מחיר למשתכן" ו"מחיר מטרה", הנחה בארנונה, סבסוד צהרונים וקצבאות ילדים.

על פי האוצר יש להשתמש במקל - ביטול הטבות כלכליות מאוד משמעותיות בכדי להגדיל את הקופה הציבורית או לחילופין לגרום לחרדים להתגייס. אי הגיוס מסתכם בנטל של 30 מיליארד שקל. 

 

עלויות כלכליות כבדות למדינה

על פי הדוח, העלות המוערכת ב-30 מיליארד בשנה מבטאת את הסכום שמכסה את עומס המילואים הנדרש למילוי החסר בכוחות הביטחון. משרד האוצר מציין כי גיוס אנשי מילואים עולה למשק כ-50 אלף שקל לאיש מילואים בחודש, בעוד שעלות גיוס סדיר נמוכה בהרבה.

 

חוות הדעת המקצועית: שינוי מודל הגיוס

משרד האוצר מציע לעבור ממודל יעדי גיוס כלליים, כמו במתווה המוצע על ידי משרד הביטחון, למודל של חובת גיוס אישית. לפי ההצעה:
  • כל צעיר חרדי יחויב בגיוס, למעט מכסה קטנה של תלמידי ישיבה מצטיינים שיקבלו פטור.
  • האחריות לגיוס תהיה אישית ולא קולקטיבית.
  • סנקציות שליליות יופעלו מידית על כל משתמט.
המסמך מזהיר שהמתווה הנוכחי, שמבוסס על יעדים כלליים וסנקציות מוסדיות בלבד, צפוי להיכשל. בנוסף, המתווה מאפשר שלוש שנים של אי-עמידה ביעדים ללא הפעלת סנקציות משמעותיות, דבר שמחבל ביעילותו.

לקחים מגזירות 2003

חוות הדעת מציינת את ההשפעה של גזירות 2003, בהן נקט שר האוצר דאז בנימין נתניהו. גזירות אלו כללו הפחתות קצבאות ונועדו לעודד יציאת חרדים לשוק העבודה. באוצר מציינים כי צעדים אלו הוכיחו ששלילת הטבות אפקטיבית יותר מתמריצים חיוביים.

לדוגמה, ביטול ההנחות במעונות יום, הנחשבות לאחד המרכיבים המשמעותיים ביותר בסל ההטבות, צפוי להשפיע רבות על קבלת ההחלטות של משפחות חרדיות.

 

חוסר היעילות של מתווה משרד הביטחון

על פי המסמך, המתווה שמציע משרד הביטחון קובע יעדים של 4,800 מתגייסים חרדים לשנה בלבד בשנתיים הראשונות, עם גידול הדרגתי ל-50% ממחזור הגיוס החרדי תוך שבע שנים. אך היעדים אינם מחייבים בפועל, ולסנקציות המוצעות אין השפעה אישית או מיידית.

 

פוטנציאל הגיוס והיעדים הדרושים

משרד האוצר מעריך כי קיימים כ-60 אלף צעירים חרדים בגילאי 18–26 ללא מעמד דחיית שירות, בנוסף ל-14 אלף בני 18 שמצטרפים למחזור הגיוס מדי שנה. אם תונהג חובת גיוס אישית, ניתן יהיה למלא את החסר בכוחות הביטחון ולצמצם את עלויות המילואים.

קיראו עוד ב"בארץ"

 

שאלות ותשובות בנושא גיוס חרדים

מהי המשמעות של חובת גיוס אישית?

חובת גיוס אישית תחייב כל צעיר חרדי להתגייס לצה"ל או לשירות לאומי, פרט למספר מצומצם של עילויים שיקבלו פטור.

מדוע סנקציות כלכליות חשובות?

סנקציות כלכליות, כמו שלילת הטבות ומענקים, הן כלי מוכח לשינוי התנהגותי בקרב אוכלוסיות. במקרה של החרדים, הן נועדו להפעיל לחץ ישיר להגדלת מספר המתגייסים.

מה ההבדל בין המתווה הנוכחי להצעת האוצר?

המתווה הנוכחי מתמקד ביעדים כלליים וסנקציות מוסדיות בלבד, בעוד שהאוצר מציע חובת גיוס אישית וסנקציות מיידיות ואפקטיביות.

כיצד הגיוס של צעירים חרדים יתרום לכלכלה?

גיוס חרדים יפחית את עלות המילואים, יקטין את הנטל הביטחוני על שאר הציבור ויתרום לשילובם בשוק העבודה.

מה הסיכוי שהמתווה יאושר?

תגובות לכתבה(20):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 11.
    hguy 24/12/2024 14:59
    הגב לתגובה זו
    עם ראש ממשלה נכה פוליטית שנלחם בבית המשפט וכל שאיפתו להמלט מהדין בעזרת שותפיו הקואליציונים שמכתיבים לא לגיוס
  • 10.
    שקרים .הרי הפסיקו את התקציבים לישיבות ולא עזר כלום (ל"ת)
    דני 23/12/2024 08:39
    הגב לתגובה זו
  • 9.
    כשחייל מסיים צבא סטודנט ערבי כבר עם תואר ורק החרדים מציקים לכם .צביעות (ל"ת)
    עמי 23/12/2024 08:38
    הגב לתגובה זו
  • hguy 24/12/2024 15:02
    הגב לתגובה זו
    לא התגייסו סנקציות וכלא. מצאו תרוץ לימוד תורה כאילו באנגליה וארהב חרדים לא עובדים ולומדים. רק כאן מצאו פרה חולבת שתממן אותם ויונקים משדיה הצמוקים ללא רחמים כי אפשר.
  • אליהו 24/12/2024 13:28
    הגב לתגובה זו
    וזאת המדינה היחידה ליהודים, ערבים צריכים להשתלב אבל פחות רוצים שיהיה כאן גייס חמישי בצבא
  • v 23/12/2024 09:28
    הגב לתגובה זו
    yes haredim
  • 8.
    מילואימניק 23/12/2024 08:31
    הגב לתגובה זו
    למה אני צריך לממן משתמטים ????? למה אני מקריב את חיי והם לא????
  • מעניין מי שולל. כנראה אלה שלא איכפת להם אולי ערבים. (ל"ת)
    hguy 24/12/2024 15:03
    הגב לתגובה זו
  • 7.
    אופיר מורן 23/12/2024 08:10
    הגב לתגובה זו
    החרדים אינם יהודים, כפי שקבע מזמן ובצדק מורנו ורבנו ליבוביץ'. הם כת המתחזה ליהודית על כל מאפייניה : הסתגרות, משטר אלים של שליטה ע"י אנשי המנהיגים, בדלנות ומערכת כללים נפרדת מחוק המדינה ולעיתים גם מנוגדת לה, ושעבוד נשים למטרת שליטה גברית. יחסה לישראל נע בין התנגדות להערצת פשיזם גזעני שמייצג בנגביר, תוצאה טבעית של חוקי התורה אותם הם מחונכים לשנן שוב ושוב מילדותם. החרדים מתרבים אקספוננציאלית ושואבים את כספי המדינה בקצב שיביא אותה לפשיטת רגל והדרדרות למצב של עולם שלישי ורביעי תוך שנים ספורות. בסופו של דבר, אם לא ייפסקו כליל כל התקציבים התומכים בהם, יסתיים הסיפור הישראלי ולא בעתיד הרחוק
  • 6.
    ולערבים ישארו העדפה מתקנת , אי שירות לאומי, ושנאה למדינ (ל"ת)
    דוד 23/12/2024 07:52
    הגב לתגובה זו
  • דין 24/12/2024 13:32
    הגב לתגובה זו
    זה שיש כאן תושבים שהם ערבים שמקבלים אולי העדפה בעיניך זאת טעות! זאת המדינה היהודית היחידה וצריך לשמור עליה פיזית! אנחנו מוקפים באויבים, כל הזוועות של ה-7 באוקטובר וכל מה שעם שלנו חווה בגולה בקרב עמים ששנאו אותנו מבחינתך לא רלוונטים?? תעזוב את הערבים ותן את חלקך לטובת העם היהודי !
  • 5.
    פנסיה תקציבית 23/12/2024 07:28
    הגב לתגובה זו
    מה פשר הצביעות? פופוליזם ירוד! חסר כסף? לכו לבדוק מה קורה בפנסיות התקציבית! אותם סכומי עתק שהציבור משלם. ולמי???
  • דני 23/12/2024 08:46
    הגב לתגובה זו
    לפחות אלו שמקבלים פנסיות תקציביות (שזו גם אפליה שצריך לתקן) עבדו יום או יומיים בחיים שלהם
  • 4.
    אשמח לשמוע 23/12/2024 06:40
    הגב לתגובה זו
    אז הם בוודאי הוציאו מכתב מקביל שאומר שהנזק מאי גיוס ערבים עומד על 60 מיליארד ש"ח בשנה, והם ממליצים להטיל עליהם סנקציות, מה לא ככה?
  • אופיר 23/12/2024 08:09
    הגב לתגובה זו
    לערבים אין חצי רבע מהתקציבים לחרדים, הערבים יולדים כמו משפחה ישראלית ממוצעת, 3 ילדים. הערבים עובדים, החרדים חיים מתמיכות וקצבאות. העף את כל החרדים מהמדינה, ואנחנו שוויץ, הוצא את הערבים וכל המגזרים התפעוליים - כלכליים עוצרים
  • אין 50 מיליארד מעבאס? (ל"ת)
    רפי 23/12/2024 10:16
  • משמיע 23/12/2024 07:32
    הגב לתגובה זו
    האוכלוסיה החרדית מהווה כבר 17%.
  • 3.
    ישראלי 23/12/2024 05:33
    הגב לתגובה זו
    ניתן לרפא את החברה הכלכלה הביטחון החינוך והצמיחה . הלכידות היא סוד חוזקנו וקיומנו .
  • 2.
    עמירם זקין 23/12/2024 05:23
    הגב לתגובה זו
    חוק גיוס חובה קיים ואין סיבה לשנותו. יש פשוט להכילו על כל אזרחי המדינה. מי שיסרב לא יהנה בשום צורה מתקציבי מדינה ישירים או עקיפים ותבוטל זכותו להשתתף בבחירות מוניציפליות או ארציות. מעמדו יוגדר כתושב ולא כאזרח. פשוט, ברור - מי שנותן מקבל ומי שלא נותן לא מקבל.
  • 1.
    שמואל 23/12/2024 04:54
    הגב לתגובה זו
    לא למדנו כלום .
פיטורים
צילום: copilot

גל הפיטורין מתגבר והולך ומגיע עד עובדי המדינה

אנחנו עדים לפיטורין במגזר הטק כבר מספר חודשים, ובכל זאת ההודעה של פייבר על חזרה לפורמט של סטארט-אפ ועל פיטורין של 250 עובדים היא דרמטית, ואליה מצטרפת הודעה של זיפריקרוטר, שסוגרת את מרכז המחקר והפיתוח שלה בישראל; בנוסף, גם המגזר הציבורי מתחיל להתערער, כשהחשב הכללי, יהלי רוטנברג, אותת על פיטורין צפויים של כ-20,000 עובדי מדינה (שליש מעובדי המטה)

רן קידר |
נושאים בכתבה פיטורים AI

לאחרונה, כמעט ולא היה יום שבו לא היתה כותרת אחת לפחות על פיטורין בחברה גדולה. רשימת השמות אינסופית וכוללת את אינטל (שנמצאת גם ככה במהלכי ייעול דרמטיים), מיקרוסופט, אמזון, גוגל, סיילספורס, והנה אתמול פייבר, חברה ציבורית שנסחרת בוול סטריט, הודיעה על מהלך דרמטי שבו היא מפטרת שליש מכח האדם, כ-250 עובדים, וחוזרת לפורמט של סטארטפ. לרוב, השוק אוהב לשמוע על הודעות פיטורין, שממוסגרות בשיח על ייעול ועל שינוי יעדים. אבל כשהחשב הכללי, יהלי רוטנברג, מדבר על כשליש מעובדי המטה של המדינה ש-"יוחלפו" על ידי הבינה המלאכותית, התופעה חורגת מגבולות המגזר הפרטי ובבירור היא קיימת בשוק העבודה כולו, והמגמה ברורה: פחות עובדים, יותר AI. 

אל החדשות על פייבר ועל העתיד התעסוקתי שלה בישראל הצטרפה הבוקר חברה נוספת, כש-ZipRecruiter הודיעה על סגירת מרכז המחקר והפיתוח שלה בישראל, בדרך לפיטורי כל עובדי הסניף המקומי, כ-65 במספר, ימים ספורים לפני החגים. 

מנכ"ל פייבר, מיכה קאופמן, הגדיר את המהלך כ-"איתחול כואב" והדגיש כי הפיטורים נוגעים לכל המחלקות, וכי ההחלטה היא אחת הקשות שקיבל עד כה. הסיבה המרכזית הוגדרה כך: טכנולוגיות AI כבר מסוגלות לבצע חלק גדול מהשירותים שבעבר שווקו בפלטפורמת הפרילנסרים של פייבר, ופוגעות ישירות במודל העסקי שלה קאופמן לא לבד, כמובן, ולצד ההצהרה שלו, ניתן לראות גם הצהרות עם טון אחר, כפי ששמענו לאחרונה ממנכ"ל סיילספורס, מארק בניוף, שהתגאה בפני משקיעים בכך שהחליף 4,000 עובדים בסוכני AI, וכך התייעל וצמצם את מחלקת התמיכה שלו מ-9,000 ל-5,000 בלבד. 

כמובן, שהגורם המרכזי הוא יכולותיה של הבינה המלאכותית וכמובן שהמגמה אינה ייחודית לישראל. בארה"ב פוטרו מאז תחילת השנה מעל 800 אלף עובדים, כשענפי הטכנולוגיה, הקמעונאות והייצור הם הנפגעים העיקריים. ענקיות כמו מיקרוסופט, אמזון, מטא ו־סיילספורס קיצצו אלפי משרות תוך כדי השקעה מסיבית במערכות AI. גם מגזרי שירות הלקוחות והפיננסים נפגעים, כאשר בנקים וחברות ביטוח מחליפים עובדים במערכות אוטומטיות. מגמות דומות ניכרות גם באוסטרליה ובאירופה, שם ממשלות מטמיעות מערכות AI לטיפול בפניות אזרחים ובניהול מערכות חירום.

הבשורה הדרמטית מגיעה לא רק מהמגזר העסקי אלא גם מהמגזר הציבורי. בארה"ב, הקמת ה-DOGE (המחלקה ליעילות ממשלתית) הובילה לירידה דרמטית במספר עובדי המדינה, בעיקר בתחומי מטה ושירות. בחודש מרץ 2025 לבדו הוכרזו פיטורים בהיקף של כ־275 אלף עובדים פדרליים. במנהל השירותים הממשלתיים (GSA) הוחל בצ’טבוט בשם GSAi שמבצע משימות עבור כ־1,500 עובדים, צעד שהוביל לצמצומים חדים במשרות מנהלתיות. במשרד לענייני ותיקים נרשמה תוכנית רחבה לקיצוץ כ-83 אלף משרות, שבסופו של דבר הוקטנה ל-30 אלף לאחר שילוב פרישות טבעיות והתפטרויות. וכך, הסקטור הציבורי האמריקאי גם הוא חלק מהמגמה של פיטורין והתייעלות. 

בנק אש. ניר צוק, שמוליק האוזר יו"ר ויובל אלוני מנכ"ל (קרדיט: גדי סיארה)בנק אש. ניר צוק, שמוליק האוזר יו"ר ויובל אלוני מנכ"ל (קרדיט: גדי סיארה)
פרשנות

בנק אש עומד להיכשל - הנה הסיבות

רעש גדול בהשקה היום, אבל לבנק אש של ניר צוק אין בשורה אמיתית; הלוואי והוא היה מייצר תחרות אמיתית. זה יכול להשתנות בעתיד, בינתיים הוא צל חיוור של ההבטחות 

מנדי הניג |

בנק אש היה אמור להביא בשורה לצרכנים. זה לא קרה. אולי זה יקרה בהמשך. אבל הוא בזבז תחמושת על השקה של מוצר נחות ביחס למוצר של הבנקים הגדולים. הסיכוי שיעברו אליו מסה גדולה של אנשים הוא נמוך מאוד. זה עומד מהבחינה הזו להיות כישלון, אבל הוא בהחלט יכול לייצר ערך לקהלים מסוימים שיפתחו חשבון משני לצד חשבון ראשי בבנק המסורתי שלהם.  

 הבנק החדש מציע מודל של חלוקת רווחים ושקיפות עם הלקוחות. אך אין בו משכנתאות, אין בו פעילות של ניירות ערך והוא חסר בשירותים בנקאיים נוספים כמו המרת מט"ח, אפשרות להיות במינוס ועוד. התוצאה: מוצר חלקי שקשה לראותו הופך לחשבון הראשי של הישראלים

הבנק שהוקם על ידי ניר צוק ויובל אלוני, יצא לדרך כמעט שלוש שנים לאחר שקיבל רישיון מבנק ישראל. באירוע ההשקה, הציגו המייסדים מודל של "חלוקה שווה": 50% מהכנסות הריבית על כספי העו"ש יחזרו ישירות ללקוחות, לצד התחייבות מוחלטת שלא לגבות עמלות עו"ש או דמי מנוי.

המרווח הבנקאי עצום, מסבירים מנהלי הבנק וטוענים שהם רוצים לחלוק אותו עם הלקוחות בצורה הוגנת ושקופה. הבנק יהיה כמעט אוטונומי לחלוטין וכמות העובדים בו מעטה - כ-70 לכל היותר. זה אומר שהבנק עשוי להיות עם נקודת איזון סבירה, וכלכלית הוא יצליח, אך מבחינת הצלחה ציבורית - זה לא נראה באופק. 


ומה כן הבנק יציע? שירותי עו"ש בסיסיים, פיקדונות ואשראי בלבד.  הציבור הישראלי אמנם מתלונן לא פעם על עמלות גבוהות ומתסכלות של הבנקים. הציבור גם ממש לא אוהב את הבנקים, אבל הוא בוטח בהם והם נותנים לו יריעה מלאה לצרכים שלו. מה שמחזיק את רוב הלקוחות בבנקים הגדולים הוא תחושת הביטחון העמוקה, המעטפת המלאה והמקיפה של שירותים – החל מהלוואות, משכנתאות, דרך מסחר בניירות ערך מתקדם ועד פתרונות השקעה מגוונים; אשראי גמיש ומט"ח זמין  והנוחות שבקבלת הכל תחת קורת גג אחת, ללא צורך בקפיצות בין פלטפורמות. אחרת, כבר מזמן היתה נהירה לבנק ירושלים שנותן את הריבית הטובה ביותר על פיקדונות. זה לא קורה כי אנשים לא רוצים להעביר לחשבון פיקדון סכום מסוים ולנהל מעין שני חשבונות. הם רוצים את הכל במקום אחד.