מלחמה צפון תקיפה בלבנון צהל
צילום: דובר צהל

במסגרת פרויקט "מגן הצפון" - יוקמו ממ"דים בהיקף של 1.2 מיליארד שקל

משרד הביטחון ופיקוד העורף חתמו עם משרד האוצר על הסכם להקמת כ-10,000 ממ"דים בישובים במרחק 1-5 ק"מ מגבול לבנון, במסלול "מימוש עצמי"
אביחי טדסה |

בטקס בפיקוד העורף, חתמו משרדי הביטחון, האוצר וצה"ל על האצה משמעותית בפרויקט "מגן הצפון"- התכנית הלאומית לחיזוק מרכיבי המיגון בצפון הארץ. על הסכם בהיקף של 1.2 מיליארד שקל חתמו מפקד פיקוד העורף, אלוף רפי מילוא, סמנכ"ל וראש אגף ההנדסה והבינוי במשרד הביטחון, ארז כהן, היועכ"ל וראש אגף התקציבים, תא"ל גיל פנחס וסגן הממונה על התקציבים במשרד האוצר, עלי בינג.

קרדיט: דובר צה״ל

קרדיט: דובר צה״ל

כחלק מההסכם, משרדי האוצר והביטחון יקצו 1.2 מיליארד שקל למסלול "מימוש העצמי", שיאפשר לתושבים המתגוררים ב-28 ישובים במרחק של 1-5 ק״מ מגבול לבנון, להקים ממ"ד בביתם, באמצעות מענק של עד 132 אלף שקל. זאת בהתאם להוראת השעה הייעודית המאפשרת בניית ממ"ד בפטור מהיתר, על פי קריטריונים שנקבעו מראש. את תהליך קבלת המענק תנהל מנהלת "מגן הצפון" במשרד הביטחון. המסלול החדש ייפתח לתושבים בחודש אפריל 2025. 

במקביל, מנהלת "מגן הצפון" באגף ההנדסה והבינוי במשרד הביטחון ופיקוד העורף השלימו את ההכנות להקמת כ-1,700 ממ"דים חדשים ב-21 ישובים בקו 0-1 ק"מ מהגבול. בימים האחרונים הושלם הליך קבלת ההיתרים וגיוס הקבלנים. העבודות יתחילו בטווח הזמן הקרוב. הממ"דים החדשים יצטרפו למאות ממ"דים שבנייתם הושלמה בחודשים האחרונים במקביל ללחימה בלבנון.

מפקד פיקוד העורף, האלוף רפי מילוא: ״הסכם זה הוא בשורה אמיתית למאמצי המיגון ביישובי הצפון. הקצאת המשאבים תוך הסרת חסמים בירוקרטים יאפשרו ביצוע מהיר של הקמת ממ״דים ומרכיבי ביטחון והגנה נוספים ביישובים. פיקוד העורף ימשיך לפעול על מנת להמשיך ולחזק את ביטחון אזרחי ישראל, תוך שיתוף פעולה עם הרשויות המקומיות ומשרדי הממשלה״.

סמנכ"ל וראש אגף הנדסה ובינוי במשרד הביטחון, ארז כהן: "ההסכם שנחתם הבוקר מאפשר למנהלת מגן הצפון במשרד הביטחון, יחד עם פיקוד העורף, לממש את החלטת הממשלה ולהרחיב את עבודות המיגון בטווח של עד 5 ק"מ מהגבול. במסלול הנוכחי, יוכלו התושבים לקדם באופן מהיר את התהליך באופן עצמאי ולהוציא לביצוע בזמן קצר מאוד וליהנות מתמיכה כספית של המדינה. זאת לצד עבודות המיגון שאנו כבר מקיימים בישובים רבים לאורך הגבול״.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
אמיר ירון נגיד בנק ישראל
צילום: ליאת מנדל

בנק ישראל רומז שהריבית תרד כבר בהחלטה הקרובה?

הנגיד רומז על שינוי טון מוניטרי ומותיר פתח להפחתת ריבית כבר בהחלטה הקרובה אם מגמת ההתמתנות באינפלציה תימשך; לצד האופטימיות, הוא מזהיר כי הורדה כזו תחייב אחריות תקציבית והמשך שמירה על היציבות הפיסקלית

תמיר חכמוף |

בכנס הפיקוח על הבנקים, נגיד בנק ישראל אמיר ירון כלל איתות ברור טון מוניטרי, אם כי כזה שמגיע בליווי זהירות מודעת. 

בהתייחסותו לאינפלציה, הנגיד אמר כי בתקופה האחרונה נמשכת מגמת ההתמתנות בעליות המחירים, וכי "המדד האחרון, שהפתיע את השוק כלפי מטה, מהווה התפתחות בכיוון הנכון". לדבריו, גם לאחר תקופת לחימה ממושכת, הפעילות הכלכלית נותרה ערה, עם גידול בהוצאות בכרטיסי אשראי, גיוסי הון מחודש בהייטק ותוצאות חיוביות בבורסה.

השילוב הזה, קרי ירידה באינפלציה במקביל לשיפור בפעילות, הוא בדיוק התנאי שבנק ישראל חיכה לו בחודשים האחרונים. כלומר, אחד החששות המרכזיים היו שהיציאה מהמלחמה תגרור איתה התפרצות אינפלציונית, אך נראה שלא כך המצב, ולמעשה לאור "שגרת המלחמה" שהייתה בחודשים האחרונים למלחמה, נראה שאין שינוי מהותי מצד הצרכנים בישראל. 

בין הכוחות שתומכים בירידת אינפלציה ציין הנגיד את התיסוף בשקל ואת הירידה הצפויה בהיקף גיוס המילואים, שעשויה להקל על שוק העבודה ולהפחית לחצי שכר. מנגד, הוא הזהיר כי שיפור במצב הגיאופוליטי עלול דווקא להוביל לגידול בביקושים, דבר שעלול להצית מחדש לחצי מחירים, אם כי עד כה זה לא המצב בפועל.

בהתייחסות למדיניות עד כה, הנגיד הדגיש כי הצעדים שננקטו עד כה שמרו על אמינות המדיניות, אך גם ציין שעד להחלטת הריבית הבאה יתפרסמו מדד מחירים נוסף ונתוני החשבונאות הלאומית לרבעון השלישי, “שיספקו תמונה בהירה יותר ויאפשרו קבלת החלטה מושכלת ומבוססת נתונים”. כלומר, הורדה אפשרית, אך רק לאחר שיתקבל אישור נוסף שהאינפלציה מתכנסת ליעד. במילים אחרות, אם לא תהיה הפתעה מהותית במדד אוקטובר שיתפרסם בעוד כשבוע וחצי, הריבית עשויה לרדת כבר בסוף החודש לראשונה מאז ינואר 2024.

המכשולים במבט קדימה

בהקשר רחב יותר, הנגיד התייחס גם לחוסן המאקרו-כלכלי של ישראל: “בקהילה הבינלאומית מופתעים מהיכולת של המשק הישראלי להציג עמידות יוצאת דופן בשנתיים האחרונות”, אמר, וציין כי החוסן הזה מתבטא גם בירידת פרמיית הסיכון של ישראל ובעליות בבורסה המקומית. למרות שנתוני הרבעון השני היו חלשים יחסית, בין היתר בשל השפעת המלחמה, ברבעון השלישי, וביתר שאת בשבועות האחרונים מאז הפסקת האש, האינדיקטורים הכלכליים מצביעים על התאוששות נאה, עם סימנים ראשונים לצמיחה מחודשת.