בצלאל סמוטריץ
צילום: דוברות משרד האוצר

המלחמה הקפיצה את הוצאות משרד הביטחון ב-30% ב-2023

מלחמת חברות ברזל הביאה להוצאה נוספת של כ-25 מיליארד שקל במהלך 2023. כך עולה מדו"ח שפרסם משרד האוצר על ביצועי התקציב בשנה שעברה; ההוצאה על חינוך עלתה בכ-15% והגיעה לכ-84 מיליארד שקל
קובי ישעיהו | (1)

מלחמת חברות ברזל הביאה להוצאה נוספת של כ-25 מיליארד שקל במהלך 2023. כך עולה מדו"ח שפרסם משרד האוצר על ביצועי התקציב בשנה שעברה.

עוד עולה מהדו"ח כי ההוצאות השוטפות גדלו אשתקד ב-1.5% ובסך ההוצאה נרשמה עלייה של 6.6% כך שבסך הכל הסתכם התקציב ב-516 מיליארד שקל, לעומת תכנון מקורי לתקציב בגובה כ-485 מיליארד שקל. 

ההוצאות של המשרדים האזרחיים עמדו על 356 מיליארד שקל, 19.1% מהתוצר, ומשרד הביטחון הוציא כ-98 מיליארד שקל אשתקד, 5.2% מהתוצר. הריבית על החוב הממשלתי הסתכמה בכ-36 מיליארד שקל. בעקבות המלחמה, ההוצאה לביטחון קפצה ב-30.3% לעומת 2022, ההוצאה על חינוך עלתה בכ-15% והגיעה לכ-84 מיליארד שקל, וההוצאה על תשלומי ביטוח לאומי רשמה עלייה של 11.8% לרמה של כ-60 מיליארד שקל.

ההכנסות של האוצר אשתקד הסתכמו בכ-439 מיליארד שקל כך שהגירעון בתקציב הגיע לכ-77 מיליארד שקל, 4.1% מהתוצר. סך ההכנסות ממסים הגיע לכ-412 מיליון שקל, ירידה של 5.7% לעומת 2022. 

עוד עולה מהדוח כי ישנה מגמת ירידה ברמת ההוצאה הציבורית בישראל לאורך השנים והחל משנת 2009 רמת ההוצאה הציבורית בישראל (הוצאות הממשלה בתוספת הוצאות המוסד לביטוח לאומי, רשויות מקומיות, מוסדות לאומיים ומוסדות ללא כוונת רווח) לאורך השנים הייתה נמוכה מההוצאה החציונית של המדינות המפותחות. ב-2023 היא עמדה על 39.3% מהתוצר, לעומת 44.5% ברמת החציון במדינות המפותחות.

תגובות לכתבה(1):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 1.
    אלכסנדרה 09/04/2024 22:52
    הגב לתגובה זו
    כי עקב אי התגייסותם של האברכים הפרזיטים החרדים לצה"ל, אנו החילונים נדרשים לשלם מחיר יקר מאוד.
מטרו (נת"ע)מטרו (נת"ע)

אג"ח למטרו: נת"ע בוחנת גיוס חוב לפרויקט בגוש דן

מי המוסדי שישקיע בפרויקט הכי גדול במדינה אבל גם הכי מסוכן? החברה הממשלתית מקדמת הנפקת אג"ח כדי לגשר על פערי עיתוי בין הוצאות העתק להכנסות עתידיות ממסים ואגרות, אך מתווה המימון עדיין לא הוכרע, והשאלות על סיכונים, לוחות זמנים והרלוונטיות התחבורתית של הפרויקט מתרבות

אדיר בן עמי |
נושאים בכתבה מטרו גוש דן

פרויקט המטרו יהיה ארוך מהצפוי ויעלה יותר מהצפוי. פרויקט המטרו עלול להגיע לקו הסיום בעוד 20-23 שנים ולהיות לא רלוונטי כי יהיו פתרונות לתחבורה אחרים מהירים ויעילים יותר כי יהיה רובטקסי , אוטובוסים אוטונומיים וכמות הרכבים על הכביש תהיה נמוכה יותר משמעתית כי זה החזון העתידי של עולם הרכבים האוטונומיים. אז למה שמישהו ישקיע באג"ח של המטרו? הסיכון מטורף. הסיבה היחידה היא בגיבוי של המדינה - המדינה הולכת על הפרויקט שעשוי להגיע גם ל-250 מיליארד שקל ויותר  והיא צפויה לגבות אותו כלכלית. 

נת"ע, החברה הממשלתית שאמורה לבצע את פרויקט המטרו בגוש דן, מקדמת בחודשים האחרונים אפשרות להנפיק אג"ח בבורסת תל אביב. המטרה: לגשר על פער העיתוי בין ההוצאות האדירות הנדרשות להקמת הפרויקט לבין ההכנסות ממסים ואגרות, שחלקן אמורות להגיע רק בעוד שנים רבות - אם בכלל. המהלך ממתין להכרעה של מיכל עבאדי-בויאנג'ו, המועמדת לתפקיד החשבת הכללית, שעדיין לא אושרה בממשלה. השאלה שנשאלת היא מי בדיוק ירצה להשקיע באג"ח של פרויקט שיכול להימשך שנים, בעולם שבו הטכנולוגיה משתנה כל רגע ובקצב שדברים מתקדמים, אנחנו עשויים להיות במרחק שנים מרובוטקסי ברחובות.


מדובר בפרויקט תשתית בקנה מידה חריג, אולי הגדול שידעה ישראל, עם תג מחיר שמתקרב ל־180 מיליארד שקל לאחר הצמדות. אלא שבניגוד לכביש או מחלף, כאן מדובר במיזם רב־שנתי, רב־שלבי ורב־סיכונים, שמעטים יכולים לומר בביטחון מתי יושלם, כמה יעלה בפועל, והאם יעמוד בתחזיות הביקוש המקוריות. הוצאות על תכנון, חפירה וביצוע צפויות להתחיל הרבה לפני שמסים, אגרות גודש והשבחת קרקע יתחילו לזרום. חלק מההכנסות, אם יגיעו, תלויות בהחלטות של יזמים, תזמון מימוש נכסים ומצב שוק הנדל"ן, משתנים שקשה מאוד לבנות עליהם תזרים יציב.


במילים אחרות, מישהו צריך לממן את הפער. האפשרות שמונחת כעת על השולחן היא לגייס את הכסף מהציבור, דרך אג"ח. מדובר בחוב שמגובה בפרויקט שטרם התחיל בפועל, שמועד סיומו אינו ברור, ושכבר כיום מלווה באזהרות חוזרות ונשנות של מבקר המדינה ובנק ישראל. גם אם תינתן ערבות מדינה, כמעט הכרחית במקרה כזה, קשה להתעלם מהעובדה שמדובר בחוב שמגלם סיכון תפעולי, רגולטורי ופוליטי גבוה. כל שינוי במדיניות, כל עיכוב תכנוני, כל משבר תקציבי, עלולים לדחות עוד יותר את היום שבו המטרו יהפוך מרעיון למציאות.


הפתרון התחבורתי של העתיד?

עולה גם שאלה לגבי עצם ההיגיון התחבורתי של הפרויקט: האם המטרו, כפי שהוא מתוכנן כיום, אכן מייצג את פתרון הניידות המתאים לעשורים הבאים. שוק התחבורה העולמי מצוי בתקופה של שינוי מואץ, עם התפתחות של טכנולוגיות אוטונומיות, מודלים של תחבורה כשירות, ושירותי שיתוף שמערערים על ההבחנה המסורתית בין תחבורה ציבורית לפרטית. במקביל, רעיונות כמו הפעלה מסחרית של כלי רכב אוטונומיים, כולל שירותי רובוטקסי שנמצאים כיום בשלבי ניסוי והטמעה ראשוניים, מעלים שאלות לגבי גמישות, קיבולת ועלויות. בניגוד לתשתית מסילתית קבועה, פתרונות מבוססי תוכנה ורכב אוטונומי עשויים להתאים את עצמם מהר יותר לשינויים בדפוסי הביקוש, בצפיפות ובטכנולוגיה, ולהציב סימן שאלה סביב השקעות עתק בתשתיות קשיחות שמועד מימושן רחוק והיכולת להתאימן מוגבלת.