המלחמה הקפיצה את הוצאות משרד הביטחון ב-30% ב-2023
מלחמת חברות ברזל הביאה להוצאה נוספת של כ-25 מיליארד שקל במהלך 2023. כך עולה מדו"ח שפרסם משרד האוצר על ביצועי התקציב בשנה שעברה.
עוד עולה מהדו"ח כי ההוצאות השוטפות גדלו אשתקד ב-1.5% ובסך ההוצאה נרשמה עלייה של 6.6% כך שבסך הכל הסתכם התקציב ב-516 מיליארד שקל, לעומת תכנון מקורי לתקציב בגובה כ-485 מיליארד שקל.
ההוצאות של המשרדים האזרחיים עמדו על 356 מיליארד שקל, 19.1% מהתוצר, ומשרד הביטחון הוציא כ-98 מיליארד שקל אשתקד, 5.2% מהתוצר. הריבית על החוב הממשלתי הסתכמה בכ-36 מיליארד שקל. בעקבות המלחמה, ההוצאה לביטחון קפצה ב-30.3% לעומת 2022, ההוצאה על חינוך עלתה בכ-15% והגיעה לכ-84 מיליארד שקל, וההוצאה על תשלומי ביטוח לאומי רשמה עלייה של 11.8% לרמה של כ-60 מיליארד שקל.
ההכנסות של האוצר אשתקד הסתכמו בכ-439 מיליארד שקל כך שהגירעון בתקציב הגיע לכ-77 מיליארד שקל, 4.1% מהתוצר. סך ההכנסות ממסים הגיע לכ-412 מיליון שקל, ירידה של 5.7% לעומת 2022.
עוד עולה מהדוח כי ישנה מגמת ירידה ברמת ההוצאה הציבורית בישראל לאורך השנים והחל משנת 2009 רמת ההוצאה הציבורית בישראל (הוצאות הממשלה בתוספת הוצאות המוסד לביטוח לאומי, רשויות מקומיות, מוסדות לאומיים ומוסדות ללא כוונת רווח) לאורך השנים הייתה נמוכה מההוצאה החציונית של המדינות המפותחות. ב-2023 היא עמדה על 39.3% מהתוצר, לעומת 44.5% ברמת החציון במדינות המפותחות.
- הרחבת הפטור ממס על יבוא אישי תיכנס לתוקף עוד 21 יום
- משרד האנרגיה 'יש לקבוע מדיניות ארוכת טווח למיסוי רכב חשמלי'
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
- 1.אלכסנדרה 09/04/2024 22:52הגב לתגובה זוכי עקב אי התגייסותם של האברכים הפרזיטים החרדים לצה"ל, אנו החילונים נדרשים לשלם מחיר יקר מאוד.
בנימין נתניהוהאם נתניהו יקבל חנינה מהרצוג? תרחישים וסיכויים
הבורסה סבורה שתינתן חנינה - השוק בדר"כ צודק, אבל יש גם זוויות אחרות
ראש הממשלה בנימין נתניהו הגיש בקשה רשמית לחנינה מנשיא המדינה יצחק הרצוג. הבקשה, שהועברה דרך עו"ד עמית חדד, כוללת מכתב אישי ומסמך מפורט ונשלחה למחלקת החנינות במשרד המשפטים לקבלת חוות דעת. בבית הנשיא הדגישו כי מדובר בבקשה חריגה ביותר שתיבחן בכובד ראש.
בבקשה, כתב נתניהו כי "האינטרס האישי הוא לנהל את המשפט, אך האינטרס הציבורי מורה אחרת". במכתב שצירף הוא הסביר: "בשנים האחרונות התגברו המתחים
והמחלוקות... אני מודע לכך שההליך בענייני הפך למוקד להתנצחויות עזות". לדבריו, "על אף האינטרס האישי שלי לנהל את המשפט ולהוכיח את חפותי, אני סבור שהאינטרס הציבורי מורה אחרת". נתניהו חתם את בקשתו בכך שסיום ההליך יסייע להפחית את המתח הציבורי: "מול האתגרים הביטחוניים
וההזדמנויות המדיניות... אני מחויב לעשות כל שביכולתי לאיחוי הקרעים ולהשבת האמון במערכות המדינה".
הרקע כולל לחץ בינלאומי כבד - בעיקר איגרת רשמית ששלח נשיא ארה"ב דונלד טראמפ להרצוג, ופילוג פנימי עמוק שמלווה את המשפט כבר שמונה שנים.
כיצד פועלת סמכות החנינה בישראל
סמכות החנינה מעוגנת בסעיף 11(ב) לחוק יסוד: נשיא המדינה ומעניקה לנשיא סמכות בלעדית לחון, להפחית עונש, לקצוב מאסר או להמירו. מבחינה טכנית אפשר להעניק חנינה גם לפני גזר דין, אך מדיניות בית הנשיא קובעת באופן עקבי כי הבקשות נשקלות רק לאחר סיום כל ההליכים, כולל ערעורים. החריג הבולט היחיד בעשורים האחרונים היה חנינת בכירי השב"כ בפרשת קו 300 (1986), שהתבססה על שיקולי ביטחון המדינה והכללת הודאה חלקית והתפטרות.
- החוקר בתיקי נתניהו סותר את הפרקליטות - לא היה סיקור אוהד ומה זה בכל היענות חריגה?
- "אל תיגעו בכסף שלנו" הדיל המפוקפק של נתניהו ולפיד
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
במקרה של נתניהו הבקשה מוגשת לפני הכרעת דין, דבר שהופך אותה ליוצאת דופן במיוחד מבחינה נורמטיבית.
למה יש לחץ חזק על הרצוג דווקא עכשיו? מדובר על לחץ מבפנים ומבחוץ. לחץ בינלאומי חסר תקדים שנובע מאיגרת טראמפ, שפורסמה במלואה, שטוענת כי בנימין נתניהו עובר "ציד מכשפות" וקוראת לחנינה מלאה כדי שניתן יהיה "להתמקד באיומים האמיתיים". הרחבה: "טראמפ פנה להרצוג: הענק חנינה לנתניהו".
