המלחמה הקפיצה את הוצאות משרד הביטחון ב-30% ב-2023
מלחמת חברות ברזל הביאה להוצאה נוספת של כ-25 מיליארד שקל במהלך 2023. כך עולה מדו"ח שפרסם משרד האוצר על ביצועי התקציב בשנה שעברה.
עוד עולה מהדו"ח כי ההוצאות השוטפות גדלו אשתקד ב-1.5% ובסך ההוצאה נרשמה עלייה של 6.6% כך שבסך הכל הסתכם התקציב ב-516 מיליארד שקל, לעומת תכנון מקורי לתקציב בגובה כ-485 מיליארד שקל.
ההוצאות של המשרדים האזרחיים עמדו על 356 מיליארד שקל, 19.1% מהתוצר, ומשרד הביטחון הוציא כ-98 מיליארד שקל אשתקד, 5.2% מהתוצר. הריבית על החוב הממשלתי הסתכמה בכ-36 מיליארד שקל. בעקבות המלחמה, ההוצאה לביטחון קפצה ב-30.3% לעומת 2022, ההוצאה על חינוך עלתה בכ-15% והגיעה לכ-84 מיליארד שקל, וההוצאה על תשלומי ביטוח לאומי רשמה עלייה של 11.8% לרמה של כ-60 מיליארד שקל.
ההכנסות של האוצר אשתקד הסתכמו בכ-439 מיליארד שקל כך שהגירעון בתקציב הגיע לכ-77 מיליארד שקל, 4.1% מהתוצר. סך ההכנסות ממסים הגיע לכ-412 מיליון שקל, ירידה של 5.7% לעומת 2022.
עוד עולה מהדוח כי ישנה מגמת ירידה ברמת ההוצאה הציבורית בישראל לאורך השנים והחל משנת 2009 רמת ההוצאה הציבורית בישראל (הוצאות הממשלה בתוספת הוצאות המוסד לביטוח לאומי, רשויות מקומיות, מוסדות לאומיים ומוסדות ללא כוונת רווח) לאורך השנים הייתה נמוכה מההוצאה החציונית של המדינות המפותחות. ב-2023 היא עמדה על 39.3% מהתוצר, לעומת 44.5% ברמת החציון במדינות המפותחות.
- הכפלת הפטור ממס על יבוא אישי - שאלות ותשובות
- "41% מעובדי המדינה תחת סכסוך עבודה": הדו"ח שחושף את הפצצה המתקתקת בשירות הציבורי
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
- 1.אלכסנדרה 09/04/2024 22:52הגב לתגובה זוכי עקב אי התגייסותם של האברכים הפרזיטים החרדים לצה"ל, אנו החילונים נדרשים לשלם מחיר יקר מאוד.
מהי ויזת זהב ואיפה עדיין אפשר להשיג אחת?
בעולם שמקשיח גבולות ומגבלות הגירה, מדינות רבות ממשיכות להציע מסלול מהיר לתושבות ולעיתים גם לאזרחות - למי שמוכן לשלם; מה עומד מאחורי הטרנד, למה הוא מצטמצם ואיפה הוא עדיין פתוח
ויזה זהב ממשל טראמפ השיק לאחרונה רשמית את תוכנית ה-Gold Card בארה"ב, שמאפשרת לזרים אמידים להשיג אשרת הגירה קבועה (גרין קארד) בתמורה לתרומה של מיליון דולר לאוצר הפדרלי, או שני מיליון דולר דרך תאגיד. התוכנית, שהוכרזה בפברואר 2025 והוסדרה בצו נשיאותי מספר 14351, כוללת גם אופציית Platinum Card בעלות של חמישה מיליון דולר, שמקנה פטורים ממס על הכנסות מחוץ לארה"ב. מאז השקת האתר trumpcard.gov, הוגשו אלפי בקשות ראשוניות, בעיקר ממשקיעים מסין, הודו והמזרח התיכון, עם הכנסה צפויה לארה"ב של 50 מיליארד דולר בשנה הראשונה. זוהי התפתחות משמעותית בשוק הגלובלי של ויזות זהב, ששווי השוק שלו הוערך עד כה ב-30-50 מיליארד דולר בשנה וצפוי לגדול אפילו פי 2 בזכות המהלך של טראמפ.
ויזות זהב, או תוכניות תושבות בהשקעה (Residence by Investment), קיימות כבר ארבעה עשורים ומשמשות ככלי כלכלי למדינות שמחפשות זרימת הון זר. בשנת 2024 נמכרו כ-10,000 ויזות כאלו ברחבי העולם, עם השקעה ממוצעת של 500 אלף דולר למשקיע. עם זאת, בשנת 2025 נרשמת מגמה של צמצום: 12 מדינות סגרו או הגבילו תוכניות, בעיקר באירופה, בעקבות לחץ מהאיחוד האירופי על סיכוני הלבנת הון וביטחון. למרות זאת, כ-30 תוכניות נותרו פעילות, עם דגש על אסיה, המזרח התיכון והקריביים.
מהי ויזת זהב
ויזת זהב מאפשרת למשקיע זר להשיג תושבות זמנית או קבועה במדינה בתמורה להשקעה מינימלית מוגדרת. ההשקעה יכולה לכלול רכישת נדל"ן (בממוצע 300-800 אלף דולר), השקעה בקרנות ממשלתיות (מ-250 אלף דולר), הקמת עסק שיוצר 10-50 מקומות עבודה, או תרומה ישירה לממשלה (מ-100 אלף דולר). ברוב התוכניות אין דרישה למגורים קבועים - רק ביקור מינימלי של 7-30 יום בשנה - מה שהופך אותן לפתרון גמיש למשפחות אמידות שמחפשות גיוון גיאוגרפי, אופטימיזציית מס (למשל, פטורים על מס הון) או גישה לשווקים חדשים.
בשנת 2025 השוק מושך כ-150 אלף משקיעים פוטנציאליים, בעיקר מסין (35% מהבקשות), רוסיה (20%) והודו (15%), על רקע חוסר יציבות כלכלית ומגבלות יצוא הון. היתרונות כוללים ניידות גלובלית: למשל, תושבות באיחוד האירופי מאפשרת כניסה ללא ויזה ל-180 מדינות, וגישה למערכות חינוך ובריאות מתקדמות. עם זאת, התוכניות כוללות בדיקות רקע קפדניות (Due Diligence) שדורשות ניקיון פלילי ומקורות כספים לגיטימיים, עם שיעור דחייה של 5%-10%.
דרכון זהב, או אזרחות בהשקעה (Citizenship by Investment), לוקח את הרעיון צעד קדימה ומעניק אזרחות מלאה בתוך 3-12 חודשים, ללא דרישת מגורים קודמת. בשנת 2025, 14 מדינות מציעות תוכניות כאלו, בעיקר באיים הקריביים, עם השקעה מינימלית של 200 אלף דולר. היתרון העיקרי הוא חופש תנועה: דרכון מהקריביים, למשל, מאפשר כניסה ללא ויזה ל-145-160 מדינות, כולל האיחוד האירופי, בריטניה וקנדה.
