אביגדור ליברמן אמיר ירון
צילום: דוברות משרד האוצר

האינפלציה מזנקת, אבל בניגוד למה שאומרים לכם - לממשלה זה דווקא ממש טוב

האינפלציה בישראל עומדת כבר על 3.5%, מחירי הדיור זינקו ב-13%, המשכנתאות כבר מתייקרות במאות אלפי שקלים וכנראה יתייקרו עוד יותר - בעבר העלאות ריבית מהירות הסתיימו במשבר, ומדוע בנק ישראל כבר לא יכול להמשיך להיות הסנטה קלאוס הנחמד שהיה בעשור האחרון?
אביחי שניר | (17)

מתחילת השנה, האינפלציה עומדת כבר על 0.9%, וזה למרות שינואר-פברואר הם חודשים שבהם האינפלציה נוטה להיות נמוכה יחסית. החודשים עם האינפלציה הגבוהה הם לפנינו – אפריל הוא בדרך כלל החודש עם האינפלציה הגבוהה ביותר בשנה. כשלוקחים בחשבון שהאינפלציה ב-12 החודשים האחרונים היא כבר 3.5%, מבינים שאנחנו בדרך לאינפלציה ברמה שלא ראינו מאז 2009, אז היא הייתה 3.9%, ואולי אפילו 2002, שאז היא הייתה 6.5%.

 

למי אינפלציה זה טוב?

יש מי שבכלל מרוויחים מאינפלציה. קודם כל, הממשלה שמרוויחה פעמיים: פעם אחת, כיוון שהאינפלציה מביאה לעלייה בהכנסות המדינה ממיסים. אם המחירים עולים, גם ההכנסות של הממשלה ממע"מ וממס חברות גדלות. בנוסף, אם אנשים ידרשו עלייה בשכר כפיצוי על העלייה באינפלציה, גם ההכנסות של הממשלה ממס הכנסה יגדלו. פעם שנייה, הממשלה מרוויחה בגלל שהחוב הלא צמוד שהיא הנפיקה נשחק. בהינתן שהחוב של הממשלה טיפס בקורונה, האינפלציה יכולה לסייע לממשלה לצמצם את החוב במהירות.

 

האינפלציה טובה גם לחברות: אינפלציה בקצב של 3%–5% מאפשרת להן להעלות מחירים בלי שהן יצטרכו להעלות את השכר באותו קצב, מה שמגדיל להן את הרווחים. הרווחים של חברות גדלים גם בגלל שאינפלציה גורמת שאנשים לא רוצים להחזיק כסף ביד, ולכן הם מעדיפים לקנות, ועכשיו. בנוסף, כמו הממשלה, חברות שהנפיקו חוב לא צמוד מרוויחות מכך שחלק מהחוב שלהן נשחק.

 

גם שוק ההון נהנה מאינפלציה: כשיש אינפלציה אנשים מבינים שהם לא יכולים להחזיק את הכסף בעו"ש, ולכן הם מתחילים לחפש אלטרנטיבות. זה אומר שכסף סולידי זורם להשקעות צמודות, וכסף פחות סולידי זורם להשקעות שיכולות להביא לרווחים גדולים יותר: מניות, נדל"ן, קריפטו, וכדומה.

 

אבל יש גם לא מעט מי שמפסידים – אתם למשל

האינפלציה, אבל, רעה לצרכנים. כשיש אינפלציה, השכר של העובדים נשחק, ולכן לאנשים קשה יותר לסיים את החודש. בנוסף, אנשים שמחזיקים כסף נזיל, או שמחזיקים בהשקעות סולידיות, מגלים שגם החסכונות שלהם שווים פחות.

 

האינפלציה רעה גם לבנק ישראל. כבר 12 שנים שישראל לא מתמודדת עם אינפלציה משמעותית. להיפך. כמה שבנק ישראל לא ניסה לפעול כדי לעודד את האינפלציה, האינפלציה נשארה נמוכה. בחלק גדול מהזמן הזה, האינפלציה הייתה אפילו שלילית. לכן, במשך 12 שנים כל מה שבנק ישראל היה צריך לעשות זה להחזיק את הריבית נמוכה, ולהיראות כמו הבחור הטוב שגם מעודד את התוצר, וגם עוזר לאנשים לקנות דירה, כי המשכנתה מעולם לא הייתה זולה יותר.

 

אבל העלייה באינפלציה מעמידה את בנק ישראל, ואת שאר הבנקים המרכזיים בעולם המפותח, בפני דילמה קשה. אינפלציה של 3%, אפילו 5 או 6 אחוזים, יכולה להיות מועילה, בעיקר אחרי שנים שבהן האינפלציה הייתה נמוכה מאוד. אבל רק בתנאי שהיא נמשכת לזמן קצר יחסית. אם האינפלציה תהפוך למשהו קבוע, אז היא יכולה גם להאיץ עוד. אפילו אם היא לא תאיץ עוד, השחיקה שהיא גורמת בשכר ובחסכונות של העובדים גורמת להוצאה של המשק מאיזון, מביאה לעלייה ברמת הסיכון בהשקעות, ובסופו של דבר, למשבר כלכלי.

קיראו עוד ב"בארץ"

 

העלאת ריבית מהירה מדי עלולה לגרור גל של פשיטות רגל

אז הבנקים המרכזיים היו רוצים לשחק על בטוח, ולהעלות ריבית כדי להקטין את הביקושים ולהבטיח שהאינפלציה לא תישאר איתנו ליותר מדי זמן. אבל מכיוון שהעולם נמצא על ריבית אפסית מאז 2008, יש הרבה מאוד חברות, ממשלות, וגם אנשים פרטיים שיש להם חובות גדולים. לכן, עלייה בריבית, בעיקר אם היא תהיה מהירה מדי, עלולה להוביל לגל של פשיטות רגל.

 

אז הבנקים המרכזיים מנסים ללכת בין הטיפות: להעלות את הריבית בקצת, ולקוות שזה יגרום לירידה בביקושים בלי להפיל את מי שיש להם חובות וצריכים לשלם או למחזר אותם. בפעמים הקודמות שהם היו בסיטואציה כזאת, בסוף שנות ה- 1990 ובאמצע שנות ה- 2000, זה נגמר במשבר. בשנתיים הקרובות נגלה מה יקרה הפעם.

 

תגובות לכתבה(17):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 13.
    בנט 20/03/2022 16:53
    הגב לתגובה זו
    המוני צעירים הולכים לעזוב את ארץ גזל ובצע הכסף הזו..
  • 12.
    Jose 17/03/2022 20:17
    הגב לתגובה זו
    פעם ראשונה שקורא שאינפלציה עולה טוב לכלכלת ישראל ..מה השתנה ? להכשיר את השרץ ואת כשלון ממשלת בנט לפיד ? אם ביבי היה ראש ממשלה היו כתבות שקטלות אותו לגזרים.. סיקור אוהד דיברנו
  • 11.
    גל 17/03/2022 01:54
    הגב לתגובה זו
    לפחות באופן חלקי . מפסיקים לקחת משכנתאות כי גם החוב עולה וככה לא נשארים עם התחתונים ביד
  • 10.
    ביטקוין 16/03/2022 22:32
    הגב לתגובה זו
    אף אחד לא יכול לשנות לנו את חוקי המשחק... כשהגלים גבוהים מגלים מי האמיצים...
  • 9.
    דוד 16/03/2022 16:23
    הגב לתגובה זו
    אז איך זה שהשקל מתחזק?
  • מיזס 16/03/2022 18:18
    הגב לתגובה זו
    כל מטבעות הפיאט יקרסו
  • 8.
    שוקי 16/03/2022 14:39
    הגב לתגובה זו
    ממשלת שינוי עם ישראל רצה קיבל יוקר מחיה אדיר קיבל אינפלציה גבוהה שלא נמדדת כפי שצריך האינפלציה יותר גבוהה ממה שמתפרסם קיבל קפיצה גבוהה מאוד במחירי הדיור ועוד ועוד כמה דבריםנ
  • 7.
    נ.ש. 16/03/2022 14:29
    הגב לתגובה זו
    לעליית המדד? אינפלציה משמעותה עליית מדד המחירים מעבר לצמיחה. אינפלציה סמויה היא כזו שהיחס שלה לצמיחה לא תואמת וכו'. סטגפלציה זה מצב של מיתון ועליית מחירים. נכון להיום לא מתקיימת בישראל אינפלציה אלא רק עליית מדד המחירים. ואני לא מדבר על בעייתיות של צורת חישוב המדד ואמינותו זה נושא אחר. אלא רק ביחס למה שפורסם בישראל אין אינפלציה. שמחתי לעזור
  • מיזס 16/03/2022 16:52
    הגב לתגובה זו
    אינפלציה היא הדפסת כסף
  • דוד 16/03/2022 16:29
    הגב לתגובה זו
    1. אינפלציה נמדדת ע"י מדד המחירים לצרכן 2. האיפלציה בישראל גבוהה הרבה יותר מהאינפלציה המדווחת, וזה כדי למנוע העלאות שכר אוטומטיות 3. כאשר האיפלציה תגיע ל-3%+ נראה את ניצני משבר הדיור!!!
  • 6.
    לילי 16/03/2022 14:08
    הגב לתגובה זו
    אם האזרח הקטן מאבד אמון במטבע , הוא יתגונן בשלל דרכים החל מבריחה לזהב ועד פדיון חסכונות. במצב זה נמצאות טורקיה , ונצואלה וכ'ו . ובעבר הרחוק ישראל 1000% אינפלציה בשנה .
  • 5.
    יובל 16/03/2022 14:00
    הגב לתגובה זו
    יש כלל בכלכלה ויש מחוץ לכלל , האוצר והממשלה ממוקדים על מחוץ לכלל למשל כשהכסף של כלל הציבור היה במניות הבנקים והממשלה רצתה לעשות להם תיספורת קצרה עד לקרחת הלאימה אותם בשנת 83 ועשתה מפולת והשאירה לאזרחים מכל דירה רק חלון היום הכסף מפוזר וקשה לתפוש אותו לכן התסריט העכשוי של האוצר והממשלה שהנדלן המזון והשרותים יעלו 500% לפחות ול צהיר שאים עלית מדד ואין אינפלציה כדי לא לשלם תוספות שכר ובמקביל ריבית אפס כדי לשתק מיפלט לכסף לכיוון הבנק וזו האמת וכל היתר סיפורי בבלאט למזלי כאחד שהיה צעיר ותמים אז אכלתי אותה כמו כולם והלכתי ללמוד איך חושבים באוצר וזה לא כתוב בספרים ובזכות זה הלזרתי את הדירה שגנבו לי בזמנו ויודע מה לעשות עקב התרגיל העכשוי ובהצלחה למבינים
  • 4.
    הכי גרועה בתולדות המדינה וליברמן מחפש כסף רק כסף (ל"ת)
    ממשלה 16/03/2022 13:18
    הגב לתגובה זו
  • לליברמן אין שליטה על התהליכים האלה (ל"ת)
    שמאל ימין שמאל 16/03/2022 14:34
    הגב לתגובה זו
  • 3.
    משקיע 16/03/2022 13:18
    הגב לתגובה זו
    חברות גדולות לקחו הלוואות ענק לא צמודות כלומר כל עליית מחירים מורידה להם את החוב והם יכולים לעלות מחירים חופשי
  • 2.
    מעניין מאמר מרתק. (ל"ת)
    אנונימי 16/03/2022 12:40
    הגב לתגובה זו
  • 1.
    ירון הוא הנזק הגדול לכלכלה הישראלית מזה שנים (ל"ת)
    גידי 16/03/2022 12:10
    הגב לתגובה זו
קק"ל (לע"מ)קק"ל (לע"מ)

איך גונבים מהקופה 200 מיליון שקל בשנה ואתם אפילו לא יודעים על זה?

הקרן שמנהלת עשרות מיליארדים, מחזיקה ב-13% מהקרקעות במדינה והפכה למפעל ג'ובים לפוליטיקאים - שחיתות ציבורית

מנדי הניג |
נושאים בכתבה קק"ל

 אתם רואים אותם לרוב נלחמים זה בזה, אויבים מושבעים. הקואליציה מול האופוזיציה וההיפך - השמצות, אפילו קללות. לפעמים זה נראה כמו שנאה. חברים הם לא. אבל יש מקום אחד שהם פותחים שולחן, יושבים ומדברים וסוגרים דילים בשקט, מתחת לשולחן לטובת האנשים שלהם ועל חשבון הציבור. כאן, אין אופוזיציה שתבקר אותם - שני הצדדים מושחתים וגונבים את הציבור, אז זה עובר בלי הד תקשורתי. המבקר - מבקר המדינה מדי פעם כותב בדוח שלו הערות, מדברים על לסגור את הפרצה הזו. אבל הגנב ממשיך לעבור דרך הפרצה כל שנה ולגנוב מאות רבות של מיליוני שקלים. הכוונה כמובן לגופים בלי שליטה שהוקמו למטרות חיוביות והיסטוריות ומחזיקים בנכסי עתק ויש להם גם הכנסות שוטפות. אין להם אבא אז המדינה שמה עליהם את היד והיא קובעת את הדירקטורים, ההנהלה, התקציב. היא ממנה מאות אנשים באופן פוליטי וזה גלוי. זה לא בסתר - מה ליאיר נתניהו ולתפקיד בכיר מאוד בהסתדרות הציונית העולמית. הבחור מקבל (אם יעבור) לשכה, עובדים, שכר טוב, ולא בטוח שהוא יבוא לעבוד. יבוא לעבודה - אולי. לעבוד - ספק גדול. 

ככה יש מאות ג'ובים. ההסתדרות הציונית העולמית וקק"ל הם מפעלי ג'ובים. לא של עובדי ייצור של עבודה מהחלומות - עובדים מעט, מרוויחים הרבה. זה גועל נפש ושחיתות פוליטית של כל הצדדים. בכתבה הראשונה נציג את הגוף העשיר מכולם - קק"ל שבעצם דרך הג'ובים מעלים לנו 200 מיליון שקל לפחות בשנה. למה לנו? כי קק"ל היא ישות ציבורית, היא שייכת לציבור. זה קצת מזכיר את החברות הציבוריות, אלא ששם יש הרבה יותר פיקוח, ומנגנונים שמגבילים את השחיתות הפוליטית. כן, גם שם, יש ניפוח וג'ובים, אבל בקק"ל זה חמור יותר.    


מי זאת קק"ל? 

מאות מיליוני דולרים שנכנסים מדי שנה, קרקעות בשווי עשרות מיליארדי שקלים, מעורבות בהחלטות תשתית והתיישבות - ומבנה ארגוני שאינו כפוף לרשות המבצעת או למחוקק. קרן קיימת לישראל (קק"ל), הגוף שהוקם בתחילת המאה ה-20 כדי לרכוש קרקעות עבור העם היהודי, הפכה במרוצת השנים לאחד ממוקדי הכוח העמומים והמשמעותיים ביותר במשק הישראלי.

היא מתפקדת כתאגיד ציבורי-פרטי, עם תקציבים בהיקפים אדירים, ללא שקיפות מלאה וללא בקרה שוטפת של המדינה. אולם, מעבר לחוסר הפיקוח הכללי, הביקורת החריפה ביותר מתמקדת במינויים פוליטיים שיטתיים שמשנים את אופי הקרן: דוחות רשמיים ומקרים מתוקשרים חושפים כיצד נציגי מפלגות מקבלים שליטה על תקציבים, ממלאים תפקידים בכירים לפי קרבה פוליטית ומעבירים כספים לגופים המזוהים עם זרמים מסוימים.

בשנים האחרונות גוברת הביקורת הציבורית סביב האופן שבו קק"ל מתנהלת, מי שולט בה בפועל, והאם ייעודה ההיסטורי, רכישת קרקע לאומית ופיתוח התיישבות - עדיין עומד במרכז פעילותה. רבים טוענים כי הקרן הפכה לכלי פוליטי רווי אינטרסים, מינויי מקורבים ומערכת שמזינה את עצמה, הרבה מעבר למה שתוכנן על ידי מקימיה הציונים. המנגנון, כך עולה מדוחות ביקורת, אינו מקרי: מינויים פוליטיים מאפשרים העברת מאות מיליוני שקלים למועצות מקומיות מזוהות, תשלומים לגופים פוליטיים ומינויים לתפקידים ללא מכרזים ציבוריים. בעוד אזרחים רגילים משלמים מחירים גבוהים עבור שימוש בקרקע מדינה, חלק מנכסי הקרן מנוהלים במנותק מהשיטות המקובלות במגזר הציבורי.

זדורוב
צילום: צילום משידור בית המשפט
הטוקבק של השבוע

"אני מוכן לשבת בכלא 15 שנה תמורת 17 מיליון"; האם הפיצוי לזדורוב סביר?

רומן זדורוב יקבל 17 מיליון שקל כפיצוי על 15 שנות מאסר והציבור מגיב - יש חילוקי דעות על הסכום, אבל הרוב מסכימים שאין מחיר לחופש וסבורים שהם משלמים על הפשלות של הפרקליטות בעוד שם אף אחד לא משלם את המחיר; וגם - מה הפיצויים שנקבעים בעולם במצבים דומים?

מנדי הניג |
נושאים בכתבה רומן זדורוב

התגובות הרבות בטוקבקים וברשת על הפשרה של הפרקליטות עם רומן זדורוב  שישב 15 שנים בכלא וזוכה במשפט חוזר הם על כל הספקטרום. הרוב מתייחסים לסכום המרשים שנפסק - 17 מיליון שקל , שזה 1.13 מיליון שקל בשנה ומהרהרים אם "זה היה כדאי". יש גם תגובות של "אני מוכן לשבת בכלא 15 שנה תמורת 17 מיליון", אבל הרוב סבורים שאין מחיר לחופש. 

תגובות רבות מעלות שאלות קשות שאין עליהם תשובות על מעשי זודורוב והיעלמות המכנסיים והנעליים שלו באותו היום, כמו גם - השיחה שלו עם המדובב. תגובות רבות אחרות מדברות על הפשלות של הפרקליטות בפרשה ועל כך שאנחנו משלמים את המחיר - 17 מיליון שקל אלו כספי ציבור. 


בשורה התחתונה,  רוב המגיבים חושבים שבהינתן פסק הדין והזיכוי של זדורוב, מגיע לו סכום כזה. ואכן, גבוה ככל שיהיה הסכום, בעצם לקחו לזודורוב חלק ממשמעותי מהחיים. 

כמה משלמות מדינות בעולם פיצויים על ישיבה בכלא שהתבררה כטעות? 

העולם ראה בשנים האחרונות שורה של פסקי פיצויים חסרי תקדים לנאשמים שזוכו לאחר שהורשעו בטעות. במקרים רבים מדובר לא רק בהחזר על שנות חירות שנגזלו אלא גם במסר חד נגד רשויות החוק והמשפט.

בצפון קרוליינה, ארה"ב, שני גברים, הנרי מקולום וליאון בראון, זוכו לאחר 31 שנות מאסר על רצח שלא ביצעו. הם קיבלו פיצוי של כ-75 מיליון דולר, סכום שובר שיאים שנקבע לפי מיליון דולר על כל שנה בכלא, בתוספת פיצוי עונשי. בארה"ב נרשם גם המקרה של ג'ואן ריברה, שישב בכלא שלושה עשורים באילינוי, וזוכה לבסוף תוך קבלת פיצוי של 20 מיליון דולר.