מתחילת השנה, האינפלציה עומדת כבר על 0.9%, וזה למרות שינואר-פברואר הם חודשים שבהם האינפלציה נוטה להיות נמוכה יחסית. החודשים עם האינפלציה הגבוהה הם לפנינו – אפריל הוא בדרך כלל החודש עם האינפלציה הגבוהה ביותר בשנה. כשלוקחים בחשבון שהאינפלציה ב-12 החודשים האחרונים היא כבר 3.5%, מבינים שאנחנו בדרך לאינפלציה ברמה שלא ראינו מאז 2009, אז היא הייתה 3.9%, ואולי אפילו 2002, שאז היא הייתה 6.5%.

למי אינפלציה זה טוב?

יש מי שבכלל מרוויחים מאינפלציה. קודם כל, הממשלה שמרוויחה פעמיים: פעם אחת, כיוון שהאינפלציה מביאה לעלייה בהכנסות המדינה ממיסים. אם המחירים עולים, גם ההכנסות של הממשלה ממע"מ וממס חברות גדלות. בנוסף, אם אנשים ידרשו עלייה בשכר כפיצוי על העלייה באינפלציה, גם ההכנסות של הממשלה ממס הכנסה יגדלו. פעם שנייה, הממשלה מרוויחה בגלל שהחוב הלא צמוד שהיא הנפיקה נשחק. בהינתן שהחוב של הממשלה טיפס בקורונה, האינפלציה יכולה לסייע לממשלה לצמצם את החוב במהירות.

האינפלציה טובה גם לחברות: אינפלציה בקצב של 3%–5% מאפשרת להן להעלות מחירים בלי שהן יצטרכו להעלות את השכר באותו קצב, מה שמגדיל להן את הרווחים. הרווחים של חברות גדלים גם בגלל שאינפלציה גורמת שאנשים לא רוצים להחזיק כסף ביד, ולכן הם מעדיפים לקנות, ועכשיו. בנוסף, כמו הממשלה, חברות שהנפיקו חוב לא צמוד מרוויחות מכך שחלק מהחוב שלהן נשחק.

גם שוק ההון נהנה מאינפלציה: כשיש אינפלציה אנשים מבינים שהם לא יכולים להחזיק את הכסף בעו"ש, ולכן הם מתחילים לחפש אלטרנטיבות. זה אומר שכסף סולידי זורם להשקעות צמודות, וכסף פחות סולידי זורם להשקעות שיכולות להביא לרווחים גדולים יותר: מניות, נדל"ן, קריפטו, וכדומה.

• טורקיה מתכננת העלאת מס במטרה לרסן את האינפלציה
• המדינה הראשונה שקובעת יעד אינפלציה רשמי ומה קרה היום לפני 24 שנה
• המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7

אבל יש גם לא מעט מי שמפסידים – אתם למשל

האינפלציה, אבל, רעה לצרכנים. כשיש אינפלציה, השכר של העובדים נשחק, ולכן לאנשים קשה יותר לסיים את החודש. בנוסף, אנשים שמחזיקים כסף נזיל, או שמחזיקים בהשקעות סולידיות, מגלים שגם החסכונות שלהם שווים פחות.

האינפלציה רעה גם לבנק ישראל. כבר 12 שנים שישראל לא מתמודדת עם אינפלציה משמעותית. להיפך. כמה שבנק ישראל לא ניסה לפעול כדי לעודד את האינפלציה, האינפלציה נשארה נמוכה. בחלק גדול מהזמן הזה, האינפלציה הייתה אפילו שלילית. לכן, במשך 12 שנים כל מה שבנק ישראל היה צריך לעשות זה להחזיק את הריבית נמוכה, ולהיראות כמו הבחור הטוב שגם מעודד את התוצר, וגם עוזר לאנשים לקנות דירה, כי המשכנתה מעולם לא הייתה זולה יותר.

אבל העלייה באינפלציה מעמידה את בנק ישראל, ואת שאר הבנקים המרכזיים בעולם המפותח, בפני דילמה קשה. אינפלציה של 3%, אפילו 5 או 6 אחוזים, יכולה להיות מועילה, בעיקר אחרי שנים שבהן האינפלציה הייתה נמוכה מאוד. אבל רק בתנאי שהיא נמשכת לזמן קצר יחסית. אם האינפלציה תהפוך למשהו קבוע, אז היא יכולה גם להאיץ עוד. אפילו אם היא לא תאיץ עוד, השחיקה שהיא גורמת בשכר ובחסכונות של העובדים גורמת להוצאה של המשק מאיזון, מביאה לעלייה ברמת הסיכון בהשקעות, ובסופו של דבר, למשבר כלכלי.

• גם עם הגירה שלילית: בישראל 10.178 מיליון תושבים
• השנה של מנהלי הבנקים - הטוב, החלש, הפיננסי, והאם כל אחד יכול לנהל בנק?
• תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
• העלימו רווחי קריפטו בעשרות מיליונים - כך חוקרי רשות המסים...

העלאת ריבית מהירה מדי עלולה לגרור גל של פשיטות רגל

אז הבנקים המרכזיים היו רוצים לשחק על בטוח, ולהעלות ריבית כדי להקטין את הביקושים ולהבטיח שהאינפלציה לא תישאר איתנו ליותר מדי זמן. אבל מכיוון שהעולם נמצא על ריבית אפסית מאז 2008, יש הרבה מאוד חברות, ממשלות, וגם אנשים פרטיים שיש להם חובות גדולים. לכן, עלייה בריבית, בעיקר אם היא תהיה מהירה מדי, עלולה להוביל לגל של פשיטות רגל.

אז הבנקים המרכזיים מנסים ללכת בין הטיפות: להעלות את הריבית בקצת, ולקוות שזה יגרום לירידה בביקושים בלי להפיל את מי שיש להם חובות וצריכים לשלם או למחזר אותם. בפעמים הקודמות שהם היו בסיטואציה כזאת, בסוף שנות ה- 1990 ובאמצע שנות ה- 2000, זה נגמר במשבר. בשנתיים הקרובות נגלה מה יקרה הפעם.