חוף בתל אביב תיירות נופש
צילום: Istock

"תיירות הפנים בשגשוג שלא היה מעולם, בעיקר באזור החוף, אבל גם בצפון הארץ שם התפוסה היא 100%"

רונן קרסו מנכ"ל איסתא הולידייס - "הביקוש העצום העלה את המחירים ב-50%-60%"; אורי סירקיס, מנכ"ל ישראייר - השבוע חזרנו לטוס ליוון, בולגריה וקרואטיה, בשבוע הבא התיירות היוצאת תשלש את עצמה"
ארז ליבנה | (13)

עד כמה הזויה התקופה שבה אנחנו חיים? מצד אחד תיירות הפנים בשיא כל הזמנים, מצד שני, 2 פנינות התיירות הגדולות ביותר בישראל, כלומר תל אביב וירושלים, שמושכות בימים רגילים את מרבית התיירות המגיעה לישראל – סובלות. זה לא מפליא מאחר ושתי הערים הלה מתבססות על 80% תיירות חוץ ועדיין זאת סוג של הזיה. אבל בתקופתנו, אין הזיה שהיא גדולה מדי. אגב, לא רק תל אביב וירושלים סובלות, גם חיפה, נצרת ונתניה סובלות, בשל היותן מבוססות על תיירות חוץ.

 

עד כמה גדולה המצוקה בתל אביב? דוגמה אחת אולי ממחישה את הכול. מלון קראון פלאזה בתל אביב מציעים חודש לינה מפנקת במלון ב-5,000 שקל בלי מע"מ. בשוק קוראים לזה מחירי רצפה. זה מה שזה וזה מעיד יותר מכל על המצב של המלונות בתל אביב, שסופגת מהלומה תיירותית.

 

אבל מאז הסרת הסגר, כשכל השוק חווה ירידה שנמשכה חודשיים, הישראלים שיצאו מהכלא המעשי שהושת עליהם, רוצים לצאת ולנפוש. אם אין הכול כלול ביוון וטיסות לתאילנד או לאירופה, יש את אכזיב, חדרה, קיסריה ואילת. במלונות הבוטיק, בצימרים ובכל מקום שבו ניתן לנפוש, לישראלים שנקלעו בין הקורונה וחופשת הקיץ של הילדים, אין שובע מתיירות הפנים – כשככל הנראה, הסגר ומדגרות הקורונה הפוטנציאליות, גם משפיע על אופי החופשה, שרצוי שתיעשה בכמה שיותר אוויר פתוח.

 

בשל סיבות אלה, גם הפארקים הלאומיים מלאים עד אפס מקום, החאנים גם. האופציות הזולות, במשבר הכלכלי שפוקד אותנו, הפכו ליותר אטרקטיביות. לדוגמה, מי שניסה להשיג מקום בסיור במכתש רמון לראות את מטר המטאורים שהיה בשבוע שעבר, נאלץ להזמין מקום 3 שבועות מראש. בדרך כלל, כשכל עם ישראל ואחותו נמצאים בתקופה זו בחו"ל, החוסר במקום אחד מייצר עודף במקום אחר.

 

ככל הנראה, הקיץ של 2020 ייזכר במרבית המלונות, המלוניות והצימרים בארץ, כאחת התקופות הטובות בהיסטוריה של תיירות הפנים. לא פחות. בעלי המלונות והצימרים, פרט לתל אביב וירושלים, גם עושים קופה יפה כשהביקוש הגדול גרם להעלאת מחירים שמגיעים לעד 60% יותר.

 

"שגשוג שלא היה מעולם"

"תיירות הפנים בשגשוג שלא היה מעולם, בעיקר באזור החוף, אבל גם בצפון הארץ שם התפוסה מלאה של 100%", אומר רונן קרסו, מנכ"ל איסתא הולידייס בראיון לביזפורטל. "יש גם ביקוש עצום, וזה העלה את המחירים לרמה של בין 50% ל-60% יותר מהשנה שעברה.

 

"יש מלונות שמוכרים לילה ב-3,000 שקל ללילה, כשלפני שנה אותו החדר נמכר ב-1,800 שקל. אבל מי שהכי סובל אלה תל אביב וירושלים, שם 80% מהתיירות היא תיירות נכנסת. עכשיו אין את זה והישראלים, שמרביתם חיים במרכז, לא רוצים לנפוש בתל אביב ולא בירושלים", אומר קרסו.

קיראו עוד ב"בארץ"

 

"באילת יש כיום 90% תפוסה, למרות שאין הגבלות על המלונות, פרט לענייני התו הכחול, שמשפיע בעיקר על הארוחות, אבל המלונות מצאו דרך להתמודד עם זה בהגבלת מספר האורחים שמגיעים לארוחה עם טווחי זמן קצרים יותר", הוסיף קרסו.

 

ישראייר שוברת שיאים ומתכננת על מיזוג עם ארקיע

הרבה מדברים על הבעיה שבה נמצאות חברות התעופה הבינ"ל. מרביתן, נכון להיום, מתבססות עד כמה שאפשר על תיירות פנים ושינוע סחורות. אז ניתן לומר די בוודאות, שכרגע חברות התעופה המקומיות מרוויחות יותר מהמצב, לא רק בשל המומחיות שלהן בשוק זה, אלא בשל עלויות התפעול. להחזיק צי של מטוסים גדולים זה מאות מיליונים בשנה במקרה הטוב. צי של מטוסים קטנים לעומת זאת, לא מגיע אפילו לחצי מבחינת התפעול השוטף – בטח לא בכמויות הדלק שהמטוסים צורכים.

 

גם בארץ המצב דומה. אל-על וארקיע אמנם לא טסות עדיין, כך שמי שבהחלט מרוויחה מהמצב היא חברת ישראייר, שבכל שבוע שוברת את מספר הטיסות והנוסעים לאילת. מי היה מאמין כן? זאת בשל הירידה העקבית בשנים האחרונות בתיירות לאילת, בשנה שעברה, אם הייתם שואלים את אורי סירקיס, מנכ"ל ישראייר, המספרים שהוא רואה היום, סביר להניח שלא היו מתרחשים בשום קונסטלציה אחרת.

 

"נכון לכרגע, רק היום (חמישי) הוצאנו 12 טיסות לאילת", אומר סירקיס לביזפורטל. "היום שברנו את השיא שלנו עם הכי הרבה טיסות אי פעם. יש לנו 7 סבבים באיירבס, כשלכל כיוון יש כ-180 נוסעים. ועוד 5 סבבים במטוסי ה-ATR. היום גם נשבר השיא עם 2,650 נוסעים וזה עוד לפני הזמנות של הרגע האחרון. לפני שבועיים שברנו את השיא בפעם הראשונה 2,450 נוסעים. כל שבוע שיא חדש נשבר.

 

אתם השחקנים היחידים כרגע בשוק, העליתם מחירים?

"לא. אנחנו מוכרים במחירים מאוד תחרותיים. המחיר עומד על 159 שקלים. זה נכון שארקיע לא טסים, אבל אנחנו עדיין מוכרים בזול, כדי שלא יגידו שקרענו את האנשים".

 

הנראות הציבורית חשובה לכם?

"כן, אבל אנחנו גם בונים על זה שיהיה מיזוג בין החברות. ככה שאם היינו מוכרים עכשיו ב-300 שקל, הממונה היה אומר שאנחנו מעלים מחירים ומנסה לשים מקלות בגלגלים".

 

אתם במצב יותר טוב מארקיע

"כרגע, אנחנו במצב קצת יותר טוב מבחינה פיננסית, אבל אם יהיה מיזוג משפחת נקש תזרים את ההפרש בכסף. כרגע זה לא עומד על הפרק, אבל בשנה הקרובה זה בהחלט כן. זה גם הגיוני שתהיה קונסולידציה בתחום".

 

בסוף תרצו להתחרות באל-על?

"אנחנו לא מכוונים לשם בכלל. בשבוע הבא ייכנס מטוס 777 והוא ישמש לטיסות ייעודיות, זה לא לציבור הרחב. אבל טיסות בינ"ל זה משחק של גדולים ואי אפשר לעשות את זה בלי גיוס משמעותי של הון. ראינו מה קורה כשיש משבר, אי אפשר לעבוד כשכל טיסה עולה כ-400 אלף דולר. זה לא אחראי".

 

מה עם הפעילות בחו"ל?

"הפעילות בחו"ל מתאוששת. השבוע חזרנו לטוס ליוון, בולגריה וקרואטיה. כל הטיסות מלאות. אתמול הוצאנו 3 טיסות וכולן מלאות, אחת לבלגראד, אחת לדוברובניק ואחת לסלוניקי. שנה שעברה הפעלנו 7 מטוסים, 3 חכורים. היום אין חכורים. בשבוע הבא הפעילות לחו"ל תשלש את עצמה.

 

"בנוסף, יש לנו פעילות אד הוק, כמו חילוץ או העלאת עולים ואנחנו מעלים עולים מארגנטינה ורוסיה בשבוע הקרוב. יש גם טיסות המטען שאנחנו עושים. אבל מנועי השרידות המרכזיים של החברה הן טיסות לחו"ל וטיסות הפנים".

 

"35% מהמלונות סגורים; המלונאים מפחדים מתקופת החגים"

כאמור, תקופת הקורונה מעבירה לא מעט שווקים, בהן סקטור התעופה והתיירות, ממצב של עדיפות לסקטור הבינ"ל, למצב של התמקדות בסקטור המקומי. יש לזה יתרונות מאוד גדולים. רק תחשבו על המיליארדים שישראלים מבזבזים בחו"ל בחודשי הקיץ והחגים. הכסף הזה, ברובו, יישאר פה. זה גם מעלה את הצריכה באופן כללי. אנשים יוצאים, הרכבים צורכים דלק, הילדים גם רוצים פעילויות וגלידה ופינוקים – וכשפורטים את זה למסים, זה יכניס לא מעט לקופת המדינה.

 

אבל עדיין לא כולם מרוויחים מזה. למרות האופטימיות שיש בלא מעט מקומות, לפי אמיר חייק, ראש התאחדות המלונות בישראל, "35% מהמלונות בישראל עדיין סגורים בשל ירידה בביקושים", אבל שוב מדובר בערים הגדולות המוטות לתיירות חוץ.

 

תגובות לכתבה(13):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 13.
    1000 ש"ח ללילה באירופה - מלון 5 כוכבים. בארץ -חור מתפרק (ל"ת)
    דודו 24/08/2020 20:14
    הגב לתגובה זו
  • 12.
    משה מיציע א 22/08/2020 06:36
    הגב לתגובה זו
    כדי לקבל כסף ציבורים. זה מזכיר לי סיפור על חתולים.
  • 11.
    אילן 21/08/2020 19:13
    הגב לתגובה זו
    לציין ש תפוסות מגיעות ל 90-100% זה עיוות . תיירות הפנים מוכוונת בעיקר רק לסופי שבוע לילה אחד מאקסימום שניים . יתרת השבוע המלונות ריקים אבל עדיין צריכים להחזיק צוותים . הלחץ המדומה ילווה אותנו עד סוף אוגוסט . מה עושים ב18 הימים עד ראש השנה ? אין תיירות נכנסת ובוודאי לא תיירות פנים ! מה עושים בין ראש השנה לסוכות ? וכל זה בהנחה שלא יטופל סגר על המדינה מה שיחייב לסגור את כל המלונות . אז התמונה צריכה איזון העלויות גדולות (בעיקר בסופי שבוע ) התפעול מאתגר הלקוחות דורשים שירות וההכנסות הינן רק בסופי שבוע
  • 10.
    איפה מוצאים חודש בקראון פלאזה בתל אביב ב - 5000 ש"ח (ל"ת)
    א 21/08/2020 15:22
    הגב לתגובה זו
  • 9.
    דירה=קורת גג 21/08/2020 13:36
    הגב לתגובה זו
    דירה=קורת גג=צורך בסיסי של האדם
  • 8.
    תשמרו את הכספים לימים קשים (ל"ת)
    מוטי 21/08/2020 13:01
    הגב לתגובה זו
  • 7.
    לקוחה 21/08/2020 12:21
    הגב לתגובה זו
    אם אתם מעלים ב-60 אחוז מחירים בגלל ביקוש, אל תבואו לבכות שהציבור יממן אתכם כשתהיו בהפסדים מאיזו סיבה. תחסכו תחסכו ..שיהיה לכם בתקופות קשות כדים ישראל יוכל לברוח מכאן
  • 6.
    נפגע ישראייר 21/08/2020 11:51
    הגב לתגובה זו
    "ישראייר שוברת שיאים",אבל את הכסף שהם חייבים לי מאז אפריל הם לא מחזירים.
  • 5.
    דוד 21/08/2020 11:14
    הגב לתגובה זו
    הבורסה הגיעה לסי ליפנה הזמן למה הם לו נתנים לטרמפ בשר של הרצאת מניות הבורסה צריכה ליפול יותר מי 20 אחוז שלטרפ יהיה לו טוב לבחירות
  • 4.
    אחד העם 21/08/2020 11:10
    הגב לתגובה זו
    חורף קשה לפנינו. יצאתי מאיסתא ברווח טוב לפני כשבוע ברוך השם, לדעתי צריך להתרחק החורף משם. בהצלחה
  • 3.
    אבי 21/08/2020 11:09
    הגב לתגובה זו
    בשביל שטרמפ יבחר הבורסה צריך ליפול 20 אחוז ועז לעלות עים קצב הבחירות שלו היום אין בשר לתת לו כמה כסף שהוא מזרים לשב כי הבורסה הגיעה לסי כול הזמנים
  • 2.
    מתן 21/08/2020 11:01
    הגב לתגובה זו
    אשמח לשמוע מי העלה מחיר מ1200 ל 3000? בתקופה מקבילה שנה שעברה בצפון?
  • 1.
    מגעילים 3000 שקל ללילה? (ל"ת)
    דני 21/08/2020 10:34
    הגב לתגובה זו
אמיר ירון נגיד בנק ישראל
צילום: ליאת מנדל

ניהול סיכונים כושל של בנק ישראל

בנק ישראל מחזיק ברזרבות מט"ח של 235 מיליארד דולר - מה התשואה שהוא משיג על הסכום הזה ולמה הפיזור מסוכן?

ד"ר אדם רויטר |

קרוב ל-80% מרזרבות המט"ח של ישראל חשופות לנעשה בבורסות זרות. כלומר, במקרה של קריסת הבורסות הללו וזה יכול להיות מסיבות שונות ומגוונות כמו פלישת סין לטאיוואן או רוסיה למזרח אירופה, רזרבות המט"ח של ישראל תפגענה באופן חמור ביותר שעלול לייצר למדינת ישראל הפסד של עשרות של מיליארדי דולרים, שווה ערך למחיר של מלחמה.

ניתן לגדר את הסיכון הזה ע"י העברת השקעות מהבורסות לפקדונות בבנקים מרכזיים וע"י רכישת זהב ומתכות אחרות, אך עד כה דבר לא נעשה.

צריך לזכור שזה הכסף של כולנו וזה מעורר חשש לניהול סיכונים כושל של בנק ישראל. עוד לא הזכרנו את התשואה הנמוכה אותה השיג הבנק על רזרבות המט"ח האלו ב-5 השנים האחרונות.

לבנק ישראל שלושה תפקידים מרכזיים: שמירה על אינפלציה נמוכה, פיקוח על מערכת הבנקאות וניהול רזרבות המט"ח של המדינה. את החלק הראשון הוא עושה ע"י החזקת הריבית גבוהה מדי לזמן ארוך מדי, זאת לפחות ע"פ רוב הכלכלנים ואנשי שוק ההון - ואת החשבון משלמים לוקחי האשראי במשק. את החלק השני הוא עושה היטב ע"י הבטחה שמערכת הבנקאות הישראלית היא אמנם אולי הכי יציבה פיננסית בעולם, אך זאת במחיר של רווחיות גבוהה מאד על חשבון הציבור. בכל הנוגע לחלק השלישי הבנק המרכזי מחזיק ומנהל יתרות מט"ח אדירות בהיקף 230 מיליארדי דולרים, שהם 735 מיליארדי ש"ח. יתרות אלו הן השלישיות בגובהן בעולם ביחס לתוצר והן אחד מהפקטורים המרכזיים שמשקיעים זרים בוחנים בהחלטות ההשקעה שלהם. היקפי מט"ח אלו מבטיחים שישראל היא מדינה מאד יציבה פיננסית. אלו הן היתרות הכספיות במט"ח של מדינת ישראל ולכן למעשה של כולנו.

תשואה נמוכה על תיק רזרבות המט"ח

בנק ישראל כשלוח שלנו לא עשה בשנים האחרונות עבודה מדהימה בכל הקשור לתשואה על הכסף הזה. ביצועי העבר של התיק המנוהל הזה שמושקע בעיקר באג"ח ובמניות היו נמוכים - תשואה שנתית ממוצעת של 3.1% ב-5 השנים שבין 2020 ל-2024 (התשואה היא במונחי סל מטבעות). גם במונחים שקליים המצב רחוק מלהיות מזהיר: 3.3% בלבד, בממוצע שנתי, בחמש השנים הללו.

חן, שגיא ודביר. קרדיט: עופר חגיובחן, שגיא ודביר. קרדיט: עופר חגיוב

לבנות קמפיין על טראומה לאומית: בנק מזרחי עם מענקים לילדים שנולדו לאחר ה-7.10.23

מזרחי-טפחות הודיע כי ילדים שנולדו מאז ה-7 באוקטובר 2023 יקבלו מהבנק מענק של 1,000 שקל שיופקדו בפיקדון עבורם; למטרת הקמפיין גייסו מזרחי את שורד השבי שגיא דקל חן, שהצטרף לחן אמסלם ולדביר בנדק; מהלך של אופטימיות ותקווה או ציניות של אנשי שיווק? התשובה ברורה

רן קידר |
נושאים בכתבה בנק מזרחי

בנק מזרחי טפחות מספר לנו שהוא מספק מחווה מרגשת לציבור, הנה המילים שלו  - "בנק מזרחי טפחות יוצא במהלך אנושי ומרגש: מענק של 1000 ש"ח, לילדים שנולדו מאז ה־7 באוקטובר, בהובלת שורד השבי שגיא דקל חן". זה לא שקר, אבל זה מאוד קרוב לכך. זה טשטוש של האמת. בנק מזרחי טפחות צריך לתת הטבות לציבור, אז הוא בחר בדרך הזו כי ככה הוא מרוויח את "הלב שלכם". זה ציני, כי הוא בעצם עושה קמפיין על חשבון מי שבאמת צריך את ההטבות ממנו - האנשים שמקבלים אפס על עמלת העו"ש. האנשים שמקבלים ריבית רצחנית על הלוואות. הציבור משלם מחירים מאוד גבוהים - ריביות ועמלות שמייצרים לבנקים רווחים עצומים וזה קורה בזמן המלחמה כשהקשב של הציבור נמוך מאוד. זה קורה כשסמוטריץ' העלה לפני שנתיים מס על הבנקים. אבל המס הזה התגלגל אליכם. עכשיו הוא שוב רוצה להטיל מס וזה שוב יחזור ללקוחות. 

שר האוצר מנסה להשיג רווח פוליטי, המצב שלו בסקרים רע מאוד והוא רוצה קולות. אבל הפתרון שלו לא יעיל, והדוחות הכספיים לצד העמלות והריביות של הבנקים מוכיחים זאת. הפתרון היעיל נמצא בידי הפיקוח על הבנקים. הפיקוח לא רוצה לעשות שום דבר עד הסוף כי כולם חברים של כולם - גליה מאור, חדוה בר ורוני חזקיהו - מה משותף להם והאם דני חחיאשווילי יצטרף לקבוצה? בסוף אנשים חושבים על הג'וב הבא, ולמה להם לריב עם הבנקים שאולי יעסיקו אותם בהמשך בתפקיד נוח ומשכורות של מיליונים.

ובמקביל לשחיתות המובנית הזו, בבנק מזרחי טפחות כמו בנקים אחרים מנסים "לשחק לכם במוח". הם מציגים פרסומות, דיווחים, כתבות על כמה שהם טובים ונהדרים ועוזרים לציבור בזמן המלחמה. תזכרו תמיד שמה שבאמת צריך זו תחרות, מה שבאמת צריך זה שהמפקח על הבנקים יורה להם לשלם 2% על העו"ש, זה הכל, זה שווה פי 50 בערך מכל הקמפיינים והטבות שהם "נותנים לנו". אגב, הם לא נותנים. מזרחי מדבר על הטבה לציבור, אבל זה חלק מהחבילה שהוא צריך לתת.    

 

לפני כחצי שנה, בנק ישראל פרסם מתווה וולנטרי, שבמסגרתו תחזיר המערכת הבנקאית סכום מצטבר של 3 מיליארד שקל לציבור, 1.5 מיליארד שקל מדי שנה, החל מהרבעון השני של שנת 2025 ועד הרבעון הראשון של שנת 2027. ההצהרות היו מלוות באמירות כמו "טובת משקי הבית והעסקים הקטנים נמצאת כל הזמן מול עינינו" אבל בפועל, ביד אחת בנק ישראל מאשר לבנקים לגזור קופון ענק על הציבור - בריביות על פיקדונות, בריביות על הלוואות ובעיקר בריבית אפס על העו"ש - וביד שנייה מציג את עצמו כאביר הציבור, ופירסם מתווה שבו הבנקים צריכים להחזיר לציבור בסך הכל 4% מהרווחים שלהם. 

ועכשיו, אנחנו עדים לאבולוציה נוספת של הציניות שבמהלך הזה. במסגרת המתווה של בנק ישראל, הבנקים אמורים לתת לנו, הציבור, הטבות והקלות אבל אם חשבתם שהבנקים פשוט יחזירו לכם כספים, טעיתם. הם יציגו לכם תמונה שמראה אותם באור כמעט קדוש, ולשם כך הם לא יבחלו באמצעים.