"תיירות הפנים בשגשוג שלא היה מעולם, בעיקר באזור החוף, אבל גם בצפון הארץ שם התפוסה היא 100%"
עד כמה הזויה התקופה שבה אנחנו חיים? מצד אחד תיירות הפנים בשיא כל הזמנים, מצד שני, 2 פנינות התיירות הגדולות ביותר בישראל, כלומר תל אביב וירושלים, שמושכות בימים רגילים את מרבית התיירות המגיעה לישראל – סובלות. זה לא מפליא מאחר ושתי הערים הלה מתבססות על 80% תיירות חוץ ועדיין זאת סוג של הזיה. אבל בתקופתנו, אין הזיה שהיא גדולה מדי. אגב, לא רק תל אביב וירושלים סובלות, גם חיפה, נצרת ונתניה סובלות, בשל היותן מבוססות על תיירות חוץ.
עד כמה גדולה המצוקה בתל אביב? דוגמה אחת אולי ממחישה את הכול. מלון קראון פלאזה בתל אביב מציעים חודש לינה מפנקת במלון ב-5,000 שקל בלי מע"מ. בשוק קוראים לזה מחירי רצפה. זה מה שזה וזה מעיד יותר מכל על המצב של המלונות בתל אביב, שסופגת מהלומה תיירותית.
אבל מאז הסרת הסגר, כשכל השוק חווה ירידה שנמשכה חודשיים, הישראלים שיצאו מהכלא המעשי שהושת עליהם, רוצים לצאת ולנפוש. אם אין הכול כלול ביוון וטיסות לתאילנד או לאירופה, יש את אכזיב, חדרה, קיסריה ואילת. במלונות הבוטיק, בצימרים ובכל מקום שבו ניתן לנפוש, לישראלים שנקלעו בין הקורונה וחופשת הקיץ של הילדים, אין שובע מתיירות הפנים – כשככל הנראה, הסגר ומדגרות הקורונה הפוטנציאליות, גם משפיע על אופי החופשה, שרצוי שתיעשה בכמה שיותר אוויר פתוח.
בשל סיבות אלה, גם הפארקים הלאומיים מלאים עד אפס מקום, החאנים גם. האופציות הזולות, במשבר הכלכלי שפוקד אותנו, הפכו ליותר אטרקטיביות. לדוגמה, מי שניסה להשיג מקום בסיור במכתש רמון לראות את מטר המטאורים שהיה בשבוע שעבר, נאלץ להזמין מקום 3 שבועות מראש. בדרך כלל, כשכל עם ישראל ואחותו נמצאים בתקופה זו בחו"ל, החוסר במקום אחד מייצר עודף במקום אחר.
- תדיראן השקיעה 60 מיליון שקל בטכנולוגיית טיהור אוויר מזגנים עיליים
- ג'נרל מוטורס: ירידה של 35% בהכנסות הרבעון בסין אבל לא הכל שחור
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
ככל הנראה, הקיץ של 2020 ייזכר במרבית המלונות, המלוניות והצימרים בארץ, כאחת התקופות הטובות בהיסטוריה של תיירות הפנים. לא פחות. בעלי המלונות והצימרים, פרט לתל אביב וירושלים, גם עושים קופה יפה כשהביקוש הגדול גרם להעלאת מחירים שמגיעים לעד 60% יותר.
"שגשוג שלא היה מעולם"
"תיירות הפנים בשגשוג שלא היה מעולם, בעיקר באזור החוף, אבל גם בצפון הארץ שם התפוסה מלאה של 100%", אומר רונן קרסו, מנכ"ל איסתא הולידייס בראיון לביזפורטל. "יש גם ביקוש עצום, וזה העלה את המחירים לרמה של בין 50% ל-60% יותר מהשנה שעברה.
"יש מלונות שמוכרים לילה ב-3,000 שקל ללילה, כשלפני שנה אותו החדר נמכר ב-1,800 שקל. אבל מי שהכי סובל אלה תל אביב וירושלים, שם 80% מהתיירות היא תיירות נכנסת. עכשיו אין את זה והישראלים, שמרביתם חיים במרכז, לא רוצים לנפוש בתל אביב ולא בירושלים", אומר קרסו.
- תן וקח - שחיתות מובנית בקשר בין בנק ישראל לבנקים
- מה מניע עיצוב משרד ב-5,000 שקל למ"ר?
- תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
- התרגיל של פטריק דרהי - טייקון בישראל, פושט רגל בצרפת
"באילת יש כיום 90% תפוסה, למרות שאין הגבלות על המלונות, פרט לענייני התו הכחול, שמשפיע בעיקר על הארוחות, אבל המלונות מצאו דרך להתמודד עם זה בהגבלת מספר האורחים שמגיעים לארוחה עם טווחי זמן קצרים יותר", הוסיף קרסו.
ישראייר שוברת שיאים ומתכננת על מיזוג עם ארקיע
הרבה מדברים על הבעיה שבה נמצאות חברות התעופה הבינ"ל. מרביתן, נכון להיום, מתבססות עד כמה שאפשר על תיירות פנים ושינוע סחורות. אז ניתן לומר די בוודאות, שכרגע חברות התעופה המקומיות מרוויחות יותר מהמצב, לא רק בשל המומחיות שלהן בשוק זה, אלא בשל עלויות התפעול. להחזיק צי של מטוסים גדולים זה מאות מיליונים בשנה במקרה הטוב. צי של מטוסים קטנים לעומת זאת, לא מגיע אפילו לחצי מבחינת התפעול השוטף – בטח לא בכמויות הדלק שהמטוסים צורכים.
גם בארץ המצב דומה. אל-על וארקיע אמנם לא טסות עדיין, כך שמי שבהחלט מרוויחה מהמצב היא חברת ישראייר, שבכל שבוע שוברת את מספר הטיסות והנוסעים לאילת. מי היה מאמין כן? זאת בשל הירידה העקבית בשנים האחרונות בתיירות לאילת, בשנה שעברה, אם הייתם שואלים את אורי סירקיס, מנכ"ל ישראייר, המספרים שהוא רואה היום, סביר להניח שלא היו מתרחשים בשום קונסטלציה אחרת.
"נכון לכרגע, רק היום (חמישי) הוצאנו 12 טיסות לאילת", אומר סירקיס לביזפורטל. "היום שברנו את השיא שלנו עם הכי הרבה טיסות אי פעם. יש לנו 7 סבבים באיירבס, כשלכל כיוון יש כ-180 נוסעים. ועוד 5 סבבים במטוסי ה-ATR. היום גם נשבר השיא עם 2,650 נוסעים וזה עוד לפני הזמנות של הרגע האחרון. לפני שבועיים שברנו את השיא בפעם הראשונה 2,450 נוסעים. כל שבוע שיא חדש נשבר.
אתם השחקנים היחידים כרגע בשוק, העליתם מחירים?
"לא. אנחנו מוכרים במחירים מאוד תחרותיים. המחיר עומד על 159 שקלים. זה נכון שארקיע לא טסים, אבל אנחנו עדיין מוכרים בזול, כדי שלא יגידו שקרענו את האנשים".
הנראות הציבורית חשובה לכם?
"כן, אבל אנחנו גם בונים על זה שיהיה מיזוג בין החברות. ככה שאם היינו מוכרים עכשיו ב-300 שקל, הממונה היה אומר שאנחנו מעלים מחירים ומנסה לשים מקלות בגלגלים".
אתם במצב יותר טוב מארקיע
"כרגע, אנחנו במצב קצת יותר טוב מבחינה פיננסית, אבל אם יהיה מיזוג משפחת נקש תזרים את ההפרש בכסף. כרגע זה לא עומד על הפרק, אבל בשנה הקרובה זה בהחלט כן. זה גם הגיוני שתהיה קונסולידציה בתחום".
בסוף תרצו להתחרות באל-על?
"אנחנו לא מכוונים לשם בכלל. בשבוע הבא ייכנס מטוס 777 והוא ישמש לטיסות ייעודיות, זה לא לציבור הרחב. אבל טיסות בינ"ל זה משחק של גדולים ואי אפשר לעשות את זה בלי גיוס משמעותי של הון. ראינו מה קורה כשיש משבר, אי אפשר לעבוד כשכל טיסה עולה כ-400 אלף דולר. זה לא אחראי".
מה עם הפעילות בחו"ל?
"הפעילות בחו"ל מתאוששת. השבוע חזרנו לטוס ליוון, בולגריה וקרואטיה. כל הטיסות מלאות. אתמול הוצאנו 3 טיסות וכולן מלאות, אחת לבלגראד, אחת לדוברובניק ואחת לסלוניקי. שנה שעברה הפעלנו 7 מטוסים, 3 חכורים. היום אין חכורים. בשבוע הבא הפעילות לחו"ל תשלש את עצמה.
"בנוסף, יש לנו פעילות אד הוק, כמו חילוץ או העלאת עולים ואנחנו מעלים עולים מארגנטינה ורוסיה בשבוע הקרוב. יש גם טיסות המטען שאנחנו עושים. אבל מנועי השרידות המרכזיים של החברה הן טיסות לחו"ל וטיסות הפנים".
"35% מהמלונות סגורים; המלונאים מפחדים מתקופת החגים"
כאמור, תקופת הקורונה מעבירה לא מעט שווקים, בהן סקטור התעופה והתיירות, ממצב של עדיפות לסקטור הבינ"ל, למצב של התמקדות בסקטור המקומי. יש לזה יתרונות מאוד גדולים. רק תחשבו על המיליארדים שישראלים מבזבזים בחו"ל בחודשי הקיץ והחגים. הכסף הזה, ברובו, יישאר פה. זה גם מעלה את הצריכה באופן כללי. אנשים יוצאים, הרכבים צורכים דלק, הילדים גם רוצים פעילויות וגלידה ופינוקים – וכשפורטים את זה למסים, זה יכניס לא מעט לקופת המדינה.
אבל עדיין לא כולם מרוויחים מזה. למרות האופטימיות שיש בלא מעט מקומות, לפי אמיר חייק, ראש התאחדות המלונות בישראל, "35% מהמלונות בישראל עדיין סגורים בשל ירידה בביקושים", אבל שוב מדובר בערים הגדולות המוטות לתיירות חוץ.
- 13.1000 ש"ח ללילה באירופה - מלון 5 כוכבים. בארץ -חור מתפרק (ל"ת)דודו 24/08/2020 20:14הגב לתגובה זו
- 12.משה מיציע א 22/08/2020 06:36הגב לתגובה זוכדי לקבל כסף ציבורים. זה מזכיר לי סיפור על חתולים.
- 11.אילן 21/08/2020 19:13הגב לתגובה זולציין ש תפוסות מגיעות ל 90-100% זה עיוות . תיירות הפנים מוכוונת בעיקר רק לסופי שבוע לילה אחד מאקסימום שניים . יתרת השבוע המלונות ריקים אבל עדיין צריכים להחזיק צוותים . הלחץ המדומה ילווה אותנו עד סוף אוגוסט . מה עושים ב18 הימים עד ראש השנה ? אין תיירות נכנסת ובוודאי לא תיירות פנים ! מה עושים בין ראש השנה לסוכות ? וכל זה בהנחה שלא יטופל סגר על המדינה מה שיחייב לסגור את כל המלונות . אז התמונה צריכה איזון העלויות גדולות (בעיקר בסופי שבוע ) התפעול מאתגר הלקוחות דורשים שירות וההכנסות הינן רק בסופי שבוע
- 10.איפה מוצאים חודש בקראון פלאזה בתל אביב ב - 5000 ש"ח (ל"ת)א 21/08/2020 15:22הגב לתגובה זו
- 9.דירה=קורת גג 21/08/2020 13:36הגב לתגובה זודירה=קורת גג=צורך בסיסי של האדם
- 8.תשמרו את הכספים לימים קשים (ל"ת)מוטי 21/08/2020 13:01הגב לתגובה זו
- 7.לקוחה 21/08/2020 12:21הגב לתגובה זואם אתם מעלים ב-60 אחוז מחירים בגלל ביקוש, אל תבואו לבכות שהציבור יממן אתכם כשתהיו בהפסדים מאיזו סיבה. תחסכו תחסכו ..שיהיה לכם בתקופות קשות כדים ישראל יוכל לברוח מכאן
- 6.נפגע ישראייר 21/08/2020 11:51הגב לתגובה זו"ישראייר שוברת שיאים",אבל את הכסף שהם חייבים לי מאז אפריל הם לא מחזירים.
- 5.דוד 21/08/2020 11:14הגב לתגובה זוהבורסה הגיעה לסי ליפנה הזמן למה הם לו נתנים לטרמפ בשר של הרצאת מניות הבורסה צריכה ליפול יותר מי 20 אחוז שלטרפ יהיה לו טוב לבחירות
- 4.אחד העם 21/08/2020 11:10הגב לתגובה זוחורף קשה לפנינו. יצאתי מאיסתא ברווח טוב לפני כשבוע ברוך השם, לדעתי צריך להתרחק החורף משם. בהצלחה
- 3.אבי 21/08/2020 11:09הגב לתגובה זובשביל שטרמפ יבחר הבורסה צריך ליפול 20 אחוז ועז לעלות עים קצב הבחירות שלו היום אין בשר לתת לו כמה כסף שהוא מזרים לשב כי הבורסה הגיעה לסי כול הזמנים
- 2.מתן 21/08/2020 11:01הגב לתגובה זואשמח לשמוע מי העלה מחיר מ1200 ל 3000? בתקופה מקבילה שנה שעברה בצפון?
- 1.מגעילים 3000 שקל ללילה? (ל"ת)דני 21/08/2020 10:34הגב לתגובה זו

תן וקח - שחיתות מובנית בקשר בין בנק ישראל לבנקים
בצלאל סמוטריץ דורש מס יתר של 15% על רווחי הבנקים העודפים. זה לא פתרון טוב, אבל קודם צריך להבין את הבעיה - הבנקים עושקים אותנו כי הבכירים בבנק ישראל חברים של מנהלי הבנקים ומוצאים אצלם עבודה בהמשך - תראו את חדוה בר שמרוויחה היום מיליונים בבנק מזרחי טפחות ואיטורו והיתה המפקחת על הבנקים
לפני כחודש דיברנו עם פרופ' אמיר ירון, נגיד בנק ישראל. שאלנו אותו על רווחי הבנקים הגבוהים. הוא הסביר שהוא והבנק המרכזי פועלים כדי לייצר תחרות. אמרנו שאם 7 שנים זה לא צלח, אז אולי סמוטריץ' צודק וצריך להעלות את המס. הוא אמר שבשום פנים ואופן כי זו התערבות פוליטית בבנקים וזה יפגע באמון המשקיעים והציבור. אז אמרנו לו שהוא יכול בקלות לדאוג ובצורה יעילה יותר לשינוי צודק ונכון דרך הקטנת הרווחים המופרזים של הבנקים ושיפור הרווחה של הציבור. מספיק להעלות במעט את הריבית בעו"ש. שהבנקים ישלמו ריבית על העו"ש בדיוק כפי שהם גובים על חובה בעו"ש.
"לא, זה לא קיים במדינות מערביות, זה גם התערבות בבנקים". אגב, זה קיים לתקופות מסוימות במקומות שונים בעולם, אם כי זה נדיר, אבל גם מערכת כל כך ריכוזית ומוגנת כמו הבנקים המקומיים לא קיימת בשום מקום. היא מוגנת על יד בנק ישראל, לוביסטים, משקיעים, מומחים מטעם, אנשים שחושבים שרווחים של בנק חוזרים לציבור כי הציבור מחזיק בבנקים (ממתי הבנקים הפכו למדינה שמקבל מסים מהעם ודואגת לרווחתו, בריאותו, ביטחונו, ומה הקשר בין גב כהן מחדשרה שעושקים אותה בעו"ש ואין לה פנסיה שמחזיקה במניות בנקים). וחייבים להוסיף - גם התקשורת מגנה על הבנקים, מסיבות כלכליות, מסיבות של פחד מהוראות מלמעלה ומסיבות של קשרים עסקיים וקשרי בעלות.
וכך יצא שגופים שחייבים את כל הרווחים שלהם למודל העסקי הפשוט של עולם הבנקאות - קבל כסף, תן ריבית נמוכה למלווים ותגבה ריבית גבוהה מהלווים, והאם עושים את זה במינוף של 1 ל-10 כי המדינה מאפשרת ומגבה - מרוויחים תשואה של 17% על ההון ו-15% על ההון. אף אחד לא מרוויח ככה, וכל זה כשהציבור מקבל אפס על העו"ש.
פרופ' ירון אמר בסוף השיחה שהנה מגיעה תחרות עם הרפורמה של המיני בנקים. אחרי שניתקנו הבנו שאולי הוא באמת מאמין בזה, או שהוא מערבב אותנו או שהוא תמים. אבל תמים ככל שיהיה הוא יודע טוב מאוד שלו עצמו ובעיקר לכפופים לו יש סיכוי טוב מאוד להיכנס למערכת הבנקאית. זה לא סתם להיכנס למערכת הבנקאית, זה להרוויח מיליונים. חדוה בר היתה מפקחת 5 שנים עד 2020. לפני שבוע היא נכנסה להיות דירקטורית בבנק מזרחי טפחות. היא מרוויחה מיליון שקל, יש לה סיכוי טוב להיות גם היו"רית בהמשך. לפני זה ובעצם במקביל היא גם יועצת, משנה למנכ"ל איטורו ועוד תפקידים. מיליונים זרמו לחשבון הבנק שלה, וזה בסדר, אבל אם היא היתה סליחה על הביטוי - "ביצ'ית" שעושה את העבודה למען הציבור ונכנסת בבנקים לטובת הציבור, האם היא היתה מוצאת עבודה?
- המפקח על הבנקים: “השוק השתנה מאז רפורמת בכר - נדרש עדכון רגולטורי”
- בקרוב: מוקד הונאות טלפוני 24/7 בכל הבנקים
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
אם בר היתה דואגת לתחרות, מסתכסכת עם הנהלות הבנקים, אבל מייצרת תחרות, מספקת ריבית טובה לציבור ועדיין שומרת על יציבות הבנקים (בנקים יכולים להיות יציבים גם ב-9% תשואה, לא רק ב-15%), האם היא היתה הופכת לחלק מהמערכת הבנקאית? יציבות הבנקים אבל זה לא אומר שהם צריכים להרוויח רווחים עודפים וזה לא אומר שזה צריך לבוא על חשבון הציבור, אבל בפיקוח על הבנקים נמצאים אנשים שרוצים להרוויח בהמשך. במקום לקבל 2 מיליון שקל בשנה בעבודה מפנקת, היא היתה מרצה בשני קורסים במכללה או באוניברסיטה (בלי לזלזל כמובן).

תן וקח - שחיתות מובנית בקשר בין בנק ישראל לבנקים
בצלאל סמוטריץ דורש מס יתר של 15% על רווחי הבנקים העודפים. זה לא פתרון טוב, אבל קודם צריך להבין את הבעיה - הבנקים עושקים אותנו כי הבכירים בבנק ישראל חברים של מנהלי הבנקים ומוצאים אצלם עבודה בהמשך - תראו את חדוה בר שמרוויחה היום מיליונים בבנק מזרחי טפחות ואיטורו והיתה המפקחת על הבנקים
לפני כחודש דיברנו עם פרופ' אמיר ירון, נגיד בנק ישראל. שאלנו אותו על רווחי הבנקים הגבוהים. הוא הסביר שהוא והבנק המרכזי פועלים כדי לייצר תחרות. אמרנו שאם 7 שנים זה לא צלח, אז אולי סמוטריץ' צודק וצריך להעלות את המס. הוא אמר שבשום פנים ואופן כי זו התערבות פוליטית בבנקים וזה יפגע באמון המשקיעים והציבור. אז אמרנו לו שהוא יכול בקלות לדאוג ובצורה יעילה יותר לשינוי צודק ונכון דרך הקטנת הרווחים המופרזים של הבנקים ושיפור הרווחה של הציבור. מספיק להעלות במעט את הריבית בעו"ש. שהבנקים ישלמו ריבית על העו"ש בדיוק כפי שהם גובים על חובה בעו"ש.
"לא, זה לא קיים במדינות מערביות, זה גם התערבות בבנקים". אגב, זה קיים לתקופות מסוימות במקומות שונים בעולם, אם כי זה נדיר, אבל גם מערכת כל כך ריכוזית ומוגנת כמו הבנקים המקומיים לא קיימת בשום מקום. היא מוגנת על יד בנק ישראל, לוביסטים, משקיעים, מומחים מטעם, אנשים שחושבים שרווחים של בנק חוזרים לציבור כי הציבור מחזיק בבנקים (ממתי הבנקים הפכו למדינה שמקבל מסים מהעם ודואגת לרווחתו, בריאותו, ביטחונו, ומה הקשר בין גב כהן מחדשרה שעושקים אותה בעו"ש ואין לה פנסיה שמחזיקה במניות בנקים). וחייבים להוסיף - גם התקשורת מגנה על הבנקים, מסיבות כלכליות, מסיבות של פחד מהוראות מלמעלה ומסיבות של קשרים עסקיים וקשרי בעלות.
וכך יצא שגופים שחייבים את כל הרווחים שלהם למודל העסקי הפשוט של עולם הבנקאות - קבל כסף, תן ריבית נמוכה למלווים ותגבה ריבית גבוהה מהלווים, והאם עושים את זה במינוף של 1 ל-10 כי המדינה מאפשרת ומגבה - מרוויחים תשואה של 17% על ההון ו-15% על ההון. אף אחד לא מרוויח ככה, וכל זה כשהציבור מקבל אפס על העו"ש.
פרופ' ירון אמר בסוף השיחה שהנה מגיעה תחרות עם הרפורמה של המיני בנקים. אחרי שניתקנו הבנו שאולי הוא באמת מאמין בזה, או שהוא מערבב אותנו או שהוא תמים. אבל תמים ככל שיהיה הוא יודע טוב מאוד שלו עצמו ובעיקר לכפופים לו יש סיכוי טוב מאוד להיכנס למערכת הבנקאית. זה לא סתם להיכנס למערכת הבנקאית, זה להרוויח מיליונים. חדוה בר היתה מפקחת 5 שנים עד 2020. לפני שבוע היא נכנסה להיות דירקטורית בבנק מזרחי טפחות. היא מרוויחה מיליון שקל, יש לה סיכוי טוב להיות גם היו"רית בהמשך. לפני זה ובעצם במקביל היא גם יועצת, משנה למנכ"ל איטורו ועוד תפקידים. מיליונים זרמו לחשבון הבנק שלה, וזה בסדר, אבל אם היא היתה סליחה על הביטוי - "ביצ'ית" שעושה את העבודה למען הציבור ונכנסת בבנקים לטובת הציבור, האם היא היתה מוצאת עבודה?
- המפקח על הבנקים: “השוק השתנה מאז רפורמת בכר - נדרש עדכון רגולטורי”
- בקרוב: מוקד הונאות טלפוני 24/7 בכל הבנקים
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
אם בר היתה דואגת לתחרות, מסתכסכת עם הנהלות הבנקים, אבל מייצרת תחרות, מספקת ריבית טובה לציבור ועדיין שומרת על יציבות הבנקים (בנקים יכולים להיות יציבים גם ב-9% תשואה, לא רק ב-15%), האם היא היתה הופכת לחלק מהמערכת הבנקאית? יציבות הבנקים אבל זה לא אומר שהם צריכים להרוויח רווחים עודפים וזה לא אומר שזה צריך לבוא על חשבון הציבור, אבל בפיקוח על הבנקים נמצאים אנשים שרוצים להרוויח בהמשך. במקום לקבל 2 מיליון שקל בשנה בעבודה מפנקת, היא היתה מרצה בשני קורסים במכללה או באוניברסיטה (בלי לזלזל כמובן).
