אמיר ירון, נגיד בנק ישראל המיועד
צילום: בנק ישראל

גם הנגיד מתנגד לתוכנית שהציג נתניהו - "חשוב יותר לסייע למי שצריך"

"תוכנית החלוקה" נתניהו מחלק כסף לעם - "יש דרכים טובות ויעילות יותר להגדיל את הביקושים במשק"
ערן סוקול | (8)

נגיד בנק ישראל, פרופ' אמיר ירון, אומר בראיון בגלי צה"ל כי התוכנית של נתניהו לחלוקת כסף לציבור אינה נכונה "חשוב מאוד לסייע למי שצריך ולא לכולם. יש דרכים טובות ויעילות יותר להגדיל את הביקושים במשק מאשר להעבי כספים באופן ששנעשה".

על פי התוכנית, נזכיר יינתן מענק לכל אזרח ללא קשר למצבו הפיננסי. המענק יהיה בגובה 750 שקל לכל אזרח, ושל אלפי שקלים במצטבר למשפחה. משפחה עם ילד אחד תקבל 2,000 שקל; משפחה עם שני ילדים תקבל 2,500 שקל; ומשפחה עם שלושה ילדים תקבל 3,000 שקל. כל אדם יקבל 750 שקל. עלות התוכנית למשק - 6 מיליארד שקל.  

תגובות לכתבה(8):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 7.
    א. ב. 16/07/2020 14:35
    הגב לתגובה זו
    האם אתה מעוניין לפחת את השקל כדי לעודד את הייצוא אבל הקיסר מרח' בלפור מונע ממך לעשות את זה בשביל ה"שופוני? כי הוא רוצה להמשיך ולהשוויץ במטבע החזק שלו? במקומך הייתי מתפטר!!!
  • 6.
    רבקה 16/07/2020 14:13
    הגב לתגובה זו
    בנק ישראל דואג לבנקים ולא לציבור. קשה להאמין שנגיד הבנק לא ישן בלילה בגלל המצוקה של הציבור. גם ביבי לא בדיוק דואג לציבור, יש לו דאגות אחרות.
  • 5.
    עומרי 16/07/2020 14:10
    הגב לתגובה זו
    תכניות הזויות שלא יסייעו ויגרמו נזק ארוך טווח לכלכלה. אם כבר תומכים באזרחים זה חייב להיות למי שצריך. ובלי סיפורים על בירוקרטיה : כל מי שנפגע מהקורונה ונרשם כמובטל/חלת שיקבל. כל השאר : לא !!! מעניין שמשבר הדיור לא מעניין את ביבי. אפשר לחסוך לכל משק בית 1000-3000 שח בכל חודש !!! אם יחזירו את מחירי הדיור לשפיות שיגרמו להפחתת מחירי המשכנתא. הכסף שיתפנה לאזרחים יילך על צריכה פרטית וי יע את גלגלי הצמחיה במשק. ביבי הזוי. תרח זקן שאיבד את הכיוון
  • 4.
    א 16/07/2020 13:39
    הגב לתגובה זו
    הליכוד במילכוד חלוקת כספי ציבור ללא הגיון ביבי בלחץ
  • 3.
    כשל 16/07/2020 13:34
    הגב לתגובה זו
    שהוא מנוע הצמיחה של המשק. למה לכל הרוחות אתה לא עושה פיחות ויש הרבה דרכים לא רק באמצעות רכישות מטבע חוץ
  • העליתות מנותקות מהעם.מה שהוא מרויח בחדש לא תרויח בשנה (ל"ת)
    שלמה 16/07/2020 13:55
    הגב לתגובה זו
  • 2.
    שלמה 16/07/2020 13:16
    הגב לתגובה זו
    ומבזבז לפי עתון ידיעות כספי ציבור.הנגיד הזה נותן לדולר לרדת ל3.4 וגורם להרס היצוא ולתוספת פיטורין נוסף לפיטורי הקורונה
  • 1.
    המאוסים 16/07/2020 12:54
    הגב לתגובה זו
    משהו או שמא רק מקבלי הבטחת הכנסה שחיים לא רע בכלל . ולמה שחלק יקבלו וחלק לא. הרי העצמאים מקבלים עוד כספים . די לבלוף
זוג מבוגרים פנסיה
צילום: pvproductions@freepik

מה הסוד של תושבי מודיעין-מכבים-רעות לאריכות ימים?

תוחלת החיים הממוצעת בעיר היא 87.5 - פער של 4.4 שנים מעל הממוצע הארצי; מחקרים מצביעים על שילוב של גורמים חברתיים-כלכליים, סביבתיים והתנהגותיים, ומצביעים על פערים בין מרכז לפריפריה ובין ישובים יהודיים לערביים

ענת גלעד |

איפה בישראל קונים עוד 8 שנים של חיים? נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה לשנים האחרונות מציבים את מודיעין-מכבים-רעות בראש רשימת הערים בישראל במדד תוחלת החיים, עם ממוצע של 87.5 שנים. זהו פער של כ-4.4 שנים מעל הממוצע הארצי, שעמד בתקופת המדידה על 83.1 שנים. מאז הבדיקה עלתה תוחלת החיים, על פי ההערכות, בכ-0.7 שנים נוספות. על פי OECD, תוחלת החיים בארץ הגיעה ל-83.8 שנים ב-2023, ונותרה יציבה גם ב-2024-2025 למרות אתגרי המלחמה.

העיר מקדימה ערים כמו רעננה (86.7 שנים), הוד השרון (85.7 שנים), גבעתיים (85.4 שנים) וכפר סבא (85.3 שנים). לעומת זאת, בערים כמו אום אל-פאחם תוחלת החיים היא 78.8 שנים, וברהט 79.8 שנים - פערים של עד 8.7 שנים. הפערים הללו משקפים שילוב של גורמים חברתיים-כלכליים, סביבתיים והתנהגותיים, כפי שמעידים מחקרים עדכניים של ארגון הבריאות העולמי, OECD ומכוני מחקר ישראליים.

ישראל במקום הרביעי העולמי - למרות הפערים הפנימיים

תוחלת החיים בישראל עלתה בשנים האחרונות ל-83.8 שנים ב-2023, מה שמציב את המדינה במקום הרביעי ב-OECD, אחרי יפן (84.5 שנים), שווייץ (84.0 שנים) וספרד (83.9 שנים). אצל גברים תוחלת החיים היא 81.7 שנים בממוצע, ובקרב נשים 85.7 שנים בממוצע - פער מגדרי של ארבע שנים שעקבי עם המגמה העולמית. עלייה זו נמשכה למרות השפעות מגפת הקורונה והמלחמה שהחלה ב-2023, אם כי תמותה עודפת בקרב צעירים (כולל חיילים שנפלו בלחימה) השפיעה מעט על הנתון הכללי.

מחקר מרכז טאוב מציין "פלא ישראלי" - תוחלת חיים גבוהה ב-6-7 שנים מעבר למה שצפוי בהתחשב ברמת עושר, השכלה ואי-שוויון. החוקרים מייחסים זאת לשילוב של תרבות משפחתית חזקה, קהילתיות גבוהה, תזונה ים-תיכונית ומערכת בריאות ציבורית נגישה. עם זאת, פערים פנימיים גדולים חושפים אי-שוויון מבני, בעיקר בין אוכלוסיות יהודיות לערביות ובין מרכז לפריפריה - תופעה שמאיימת לשחוק את היתרון הישראלי בעתיד.

הכסף קובע: 60%-80% מהפערים נובעים ממצב סוציו-אקונומי

מחקרים מהשנים 2024-2025 מאשרים כי גורמים בריאותיים מסבירים רק 10%-20% מהשונות בתוחלת חיים, בעוד 60%-80% מהשונות נובעים מגורמים חברתיים-כלכליים. דוח שנת 2025 של OECD מדגיש הכנסה, השכלה, הוצאות רווחה והשקעות סביבתיות כמפתחות מרכזיים. מחקר ב-JAMA מ-2024 מראה שהפרשי הכנסה מתורגמים לפערים של עד 10 שנים במדינות מפותחות, דפוס דומה לישראל עם מתאם של 0.85 בין אשכול סוציו-אקונומי לתוחלת חיים.

זוג מבוגרים פנסיה
צילום: pvproductions@freepik

מה הסוד של תושבי מודיעין-מכבים-רעות לאריכות ימים?

תוחלת החיים הממוצעת בעיר היא 87.5 - פער של 4.4 שנים מעל הממוצע הארצי; מחקרים מצביעים על שילוב של גורמים חברתיים-כלכליים, סביבתיים והתנהגותיים, ומצביעים על פערים בין מרכז לפריפריה ובין ישובים יהודיים לערביים

ענת גלעד |

איפה בישראל קונים עוד 8 שנים של חיים? נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה לשנים האחרונות מציבים את מודיעין-מכבים-רעות בראש רשימת הערים בישראל במדד תוחלת החיים, עם ממוצע של 87.5 שנים. זהו פער של כ-4.4 שנים מעל הממוצע הארצי, שעמד בתקופת המדידה על 83.1 שנים. מאז הבדיקה עלתה תוחלת החיים, על פי ההערכות, בכ-0.7 שנים נוספות. על פי OECD, תוחלת החיים בארץ הגיעה ל-83.8 שנים ב-2023, ונותרה יציבה גם ב-2024-2025 למרות אתגרי המלחמה.

העיר מקדימה ערים כמו רעננה (86.7 שנים), הוד השרון (85.7 שנים), גבעתיים (85.4 שנים) וכפר סבא (85.3 שנים). לעומת זאת, בערים כמו אום אל-פאחם תוחלת החיים היא 78.8 שנים, וברהט 79.8 שנים - פערים של עד 8.7 שנים. הפערים הללו משקפים שילוב של גורמים חברתיים-כלכליים, סביבתיים והתנהגותיים, כפי שמעידים מחקרים עדכניים של ארגון הבריאות העולמי, OECD ומכוני מחקר ישראליים.

ישראל במקום הרביעי העולמי - למרות הפערים הפנימיים

תוחלת החיים בישראל עלתה בשנים האחרונות ל-83.8 שנים ב-2023, מה שמציב את המדינה במקום הרביעי ב-OECD, אחרי יפן (84.5 שנים), שווייץ (84.0 שנים) וספרד (83.9 שנים). אצל גברים תוחלת החיים היא 81.7 שנים בממוצע, ובקרב נשים 85.7 שנים בממוצע - פער מגדרי של ארבע שנים שעקבי עם המגמה העולמית. עלייה זו נמשכה למרות השפעות מגפת הקורונה והמלחמה שהחלה ב-2023, אם כי תמותה עודפת בקרב צעירים (כולל חיילים שנפלו בלחימה) השפיעה מעט על הנתון הכללי.

מחקר מרכז טאוב מציין "פלא ישראלי" - תוחלת חיים גבוהה ב-6-7 שנים מעבר למה שצפוי בהתחשב ברמת עושר, השכלה ואי-שוויון. החוקרים מייחסים זאת לשילוב של תרבות משפחתית חזקה, קהילתיות גבוהה, תזונה ים-תיכונית ומערכת בריאות ציבורית נגישה. עם זאת, פערים פנימיים גדולים חושפים אי-שוויון מבני, בעיקר בין אוכלוסיות יהודיות לערביות ובין מרכז לפריפריה - תופעה שמאיימת לשחוק את היתרון הישראלי בעתיד.

הכסף קובע: 60%-80% מהפערים נובעים ממצב סוציו-אקונומי

מחקרים מהשנים 2024-2025 מאשרים כי גורמים בריאותיים מסבירים רק 10%-20% מהשונות בתוחלת חיים, בעוד 60%-80% מהשונות נובעים מגורמים חברתיים-כלכליים. דוח שנת 2025 של OECD מדגיש הכנסה, השכלה, הוצאות רווחה והשקעות סביבתיות כמפתחות מרכזיים. מחקר ב-JAMA מ-2024 מראה שהפרשי הכנסה מתורגמים לפערים של עד 10 שנים במדינות מפותחות, דפוס דומה לישראל עם מתאם של 0.85 בין אשכול סוציו-אקונומי לתוחלת חיים.