גם הנגיד מתנגד לתוכנית שהציג נתניהו - "חשוב יותר לסייע למי שצריך"
נגיד בנק ישראל, פרופ' אמיר ירון, אומר בראיון בגלי צה"ל כי התוכנית של נתניהו לחלוקת כסף לציבור אינה נכונה "חשוב מאוד לסייע למי שצריך ולא לכולם. יש דרכים טובות ויעילות יותר להגדיל את הביקושים במשק מאשר להעבי כספים באופן ששנעשה".
על פי התוכנית, נזכיר יינתן מענק לכל אזרח ללא קשר למצבו הפיננסי. המענק יהיה בגובה 750 שקל לכל אזרח, ושל אלפי שקלים במצטבר למשפחה. משפחה עם ילד אחד תקבל 2,000 שקל; משפחה עם שני ילדים תקבל 2,500 שקל; ומשפחה עם שלושה ילדים תקבל 3,000 שקל. כל אדם יקבל 750 שקל. עלות התוכנית למשק - 6 מיליארד שקל.
- 7.א. ב. 16/07/2020 14:35הגב לתגובה זוהאם אתה מעוניין לפחת את השקל כדי לעודד את הייצוא אבל הקיסר מרח' בלפור מונע ממך לעשות את זה בשביל ה"שופוני? כי הוא רוצה להמשיך ולהשוויץ במטבע החזק שלו? במקומך הייתי מתפטר!!!
- 6.רבקה 16/07/2020 14:13הגב לתגובה זובנק ישראל דואג לבנקים ולא לציבור. קשה להאמין שנגיד הבנק לא ישן בלילה בגלל המצוקה של הציבור. גם ביבי לא בדיוק דואג לציבור, יש לו דאגות אחרות.
- 5.עומרי 16/07/2020 14:10הגב לתגובה זותכניות הזויות שלא יסייעו ויגרמו נזק ארוך טווח לכלכלה. אם כבר תומכים באזרחים זה חייב להיות למי שצריך. ובלי סיפורים על בירוקרטיה : כל מי שנפגע מהקורונה ונרשם כמובטל/חלת שיקבל. כל השאר : לא !!! מעניין שמשבר הדיור לא מעניין את ביבי. אפשר לחסוך לכל משק בית 1000-3000 שח בכל חודש !!! אם יחזירו את מחירי הדיור לשפיות שיגרמו להפחתת מחירי המשכנתא. הכסף שיתפנה לאזרחים יילך על צריכה פרטית וי יע את גלגלי הצמחיה במשק. ביבי הזוי. תרח זקן שאיבד את הכיוון
- 4.א 16/07/2020 13:39הגב לתגובה זוהליכוד במילכוד חלוקת כספי ציבור ללא הגיון ביבי בלחץ
- 3.כשל 16/07/2020 13:34הגב לתגובה זושהוא מנוע הצמיחה של המשק. למה לכל הרוחות אתה לא עושה פיחות ויש הרבה דרכים לא רק באמצעות רכישות מטבע חוץ
- העליתות מנותקות מהעם.מה שהוא מרויח בחדש לא תרויח בשנה (ל"ת)שלמה 16/07/2020 13:55הגב לתגובה זו
- 2.שלמה 16/07/2020 13:16הגב לתגובה זוומבזבז לפי עתון ידיעות כספי ציבור.הנגיד הזה נותן לדולר לרדת ל3.4 וגורם להרס היצוא ולתוספת פיטורין נוסף לפיטורי הקורונה
- 1.המאוסים 16/07/2020 12:54הגב לתגובה זומשהו או שמא רק מקבלי הבטחת הכנסה שחיים לא רע בכלל . ולמה שחלק יקבלו וחלק לא. הרי העצמאים מקבלים עוד כספים . די לבלוף
מטרו (נת"ע)אג"ח למטרו: נת"ע בוחנת גיוס חוב לפרויקט בגוש דן
מי המוסדי שישקיע בפרויקט הכי גדול במדינה אבל גם הכי מסוכן? החברה הממשלתית מקדמת הנפקת אג"ח כדי לגשר על פערי עיתוי בין הוצאות העתק להכנסות עתידיות ממסים ואגרות, אך מתווה המימון עדיין לא הוכרע, והשאלות על סיכונים, לוחות זמנים והרלוונטיות התחבורתית של
הפרויקט מתרבות
פרויקט המטרו יהיה ארוך מהצפוי ויעלה יותר מהצפוי. פרויקט המטרו עלול להגיע לקו הסיום בעוד 20-23 שנים ולהיות לא רלוונטי כי יהיו פתרונות לתחבורה אחרים מהירים ויעילים יותר כי יהיה רובטקסי , אוטובוסים אוטונומיים וכמות הרכבים על הכביש תהיה נמוכה יותר משמעתית כי זה החזון העתידי של עולם הרכבים האוטונומיים. אז למה שמישהו ישקיע באג"ח של המטרו? הסיכון מטורף. הסיבה היחידה היא בגיבוי של המדינה - המדינה הולכת על הפרויקט שעשוי להגיע גם ל-250 מיליארד שקל ויותר והיא צפויה לגבות אותו כלכלית.
נת"ע, החברה הממשלתית שאמורה לבצע את פרויקט המטרו בגוש דן, מקדמת בחודשים האחרונים אפשרות להנפיק אג"ח בבורסת תל אביב. המטרה: לגשר על פער העיתוי בין ההוצאות האדירות הנדרשות להקמת הפרויקט לבין ההכנסות ממסים ואגרות, שחלקן אמורות להגיע רק בעוד שנים רבות - אם בכלל. המהלך ממתין להכרעה של מיכל עבאדי-בויאנג'ו, המועמדת לתפקיד החשבת הכללית, שעדיין לא אושרה בממשלה. השאלה שנשאלת היא מי בדיוק ירצה להשקיע באג"ח של פרויקט שיכול להימשך שנים, בעולם שבו הטכנולוגיה משתנה כל רגע ובקצב שדברים מתקדמים, אנחנו עשויים להיות במרחק שנים מרובוטקסי ברחובות.
מדובר בפרויקט תשתית בקנה מידה חריג, אולי הגדול שידעה ישראל, עם תג מחיר שמתקרב ל־180 מיליארד שקל לאחר הצמדות. אלא שבניגוד לכביש או מחלף, כאן מדובר במיזם רב־שנתי, רב־שלבי ורב־סיכונים, שמעטים יכולים לומר בביטחון מתי יושלם, כמה יעלה בפועל, והאם יעמוד בתחזיות הביקוש המקוריות. הוצאות על תכנון, חפירה וביצוע צפויות להתחיל הרבה לפני שמסים, אגרות גודש והשבחת קרקע יתחילו לזרום. חלק מההכנסות, אם יגיעו, תלויות בהחלטות של יזמים, תזמון מימוש נכסים ומצב שוק הנדל"ן, משתנים שקשה מאוד לבנות עליהם תזרים יציב.
במילים אחרות, מישהו צריך לממן את הפער. האפשרות שמונחת כעת על השולחן היא לגייס את הכסף מהציבור, דרך אג"ח. מדובר בחוב שמגובה בפרויקט שטרם התחיל בפועל, שמועד סיומו אינו ברור, ושכבר כיום מלווה באזהרות חוזרות ונשנות של מבקר המדינה ובנק ישראל. גם אם תינתן ערבות מדינה, כמעט הכרחית במקרה כזה, קשה להתעלם מהעובדה שמדובר בחוב שמגלם סיכון תפעולי, רגולטורי ופוליטי גבוה. כל שינוי במדיניות, כל עיכוב תכנוני, כל משבר תקציבי, עלולים לדחות עוד יותר את היום שבו המטרו יהפוך מרעיון למציאות.
- מבקר המדינה: פרויקט המטרו בגוש דן סובל מעיכובים, מחסור בכוח אדם וחוסר היערכות לאומית
- בעקבות המטרו: רובע חדש לחולון עם 18,000 יח"ד הופקד ונכנס לתכנון
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
הפתרון התחבורתי של העתיד?
עולה גם שאלה לגבי עצם ההיגיון התחבורתי
של הפרויקט: האם המטרו, כפי שהוא מתוכנן כיום, אכן מייצג את פתרון הניידות המתאים לעשורים הבאים. שוק התחבורה העולמי מצוי בתקופה של שינוי מואץ, עם התפתחות של טכנולוגיות אוטונומיות, מודלים של תחבורה כשירות, ושירותי שיתוף שמערערים על ההבחנה המסורתית בין תחבורה ציבורית
לפרטית. במקביל, רעיונות כמו הפעלה מסחרית של כלי רכב אוטונומיים, כולל שירותי רובוטקסי שנמצאים כיום בשלבי ניסוי והטמעה ראשוניים, מעלים שאלות לגבי גמישות, קיבולת ועלויות. בניגוד לתשתית מסילתית קבועה, פתרונות מבוססי תוכנה ורכב אוטונומי עשויים להתאים את עצמם מהר
יותר לשינויים בדפוסי הביקוש, בצפיפות ובטכנולוגיה, ולהציב סימן שאלה סביב השקעות עתק בתשתיות קשיחות שמועד מימושן רחוק והיכולת להתאימן מוגבלת.
