גם הנגיד מתנגד לתוכנית שהציג נתניהו - "חשוב יותר לסייע למי שצריך"
נגיד בנק ישראל, פרופ' אמיר ירון, אומר בראיון בגלי צה"ל כי התוכנית של נתניהו לחלוקת כסף לציבור אינה נכונה "חשוב מאוד לסייע למי שצריך ולא לכולם. יש דרכים טובות ויעילות יותר להגדיל את הביקושים במשק מאשר להעבי כספים באופן ששנעשה".
על פי התוכנית, נזכיר יינתן מענק לכל אזרח ללא קשר למצבו הפיננסי. המענק יהיה בגובה 750 שקל לכל אזרח, ושל אלפי שקלים במצטבר למשפחה. משפחה עם ילד אחד תקבל 2,000 שקל; משפחה עם שני ילדים תקבל 2,500 שקל; ומשפחה עם שלושה ילדים תקבל 3,000 שקל. כל אדם יקבל 750 שקל. עלות התוכנית למשק - 6 מיליארד שקל.
- 7.א. ב. 16/07/2020 14:35הגב לתגובה זוהאם אתה מעוניין לפחת את השקל כדי לעודד את הייצוא אבל הקיסר מרח' בלפור מונע ממך לעשות את זה בשביל ה"שופוני? כי הוא רוצה להמשיך ולהשוויץ במטבע החזק שלו? במקומך הייתי מתפטר!!!
- 6.רבקה 16/07/2020 14:13הגב לתגובה זובנק ישראל דואג לבנקים ולא לציבור. קשה להאמין שנגיד הבנק לא ישן בלילה בגלל המצוקה של הציבור. גם ביבי לא בדיוק דואג לציבור, יש לו דאגות אחרות.
- 5.עומרי 16/07/2020 14:10הגב לתגובה זותכניות הזויות שלא יסייעו ויגרמו נזק ארוך טווח לכלכלה. אם כבר תומכים באזרחים זה חייב להיות למי שצריך. ובלי סיפורים על בירוקרטיה : כל מי שנפגע מהקורונה ונרשם כמובטל/חלת שיקבל. כל השאר : לא !!! מעניין שמשבר הדיור לא מעניין את ביבי. אפשר לחסוך לכל משק בית 1000-3000 שח בכל חודש !!! אם יחזירו את מחירי הדיור לשפיות שיגרמו להפחתת מחירי המשכנתא. הכסף שיתפנה לאזרחים יילך על צריכה פרטית וי יע את גלגלי הצמחיה במשק. ביבי הזוי. תרח זקן שאיבד את הכיוון
- 4.א 16/07/2020 13:39הגב לתגובה זוהליכוד במילכוד חלוקת כספי ציבור ללא הגיון ביבי בלחץ
- 3.כשל 16/07/2020 13:34הגב לתגובה זושהוא מנוע הצמיחה של המשק. למה לכל הרוחות אתה לא עושה פיחות ויש הרבה דרכים לא רק באמצעות רכישות מטבע חוץ
- העליתות מנותקות מהעם.מה שהוא מרויח בחדש לא תרויח בשנה (ל"ת)שלמה 16/07/2020 13:55הגב לתגובה זו
- 2.שלמה 16/07/2020 13:16הגב לתגובה זוומבזבז לפי עתון ידיעות כספי ציבור.הנגיד הזה נותן לדולר לרדת ל3.4 וגורם להרס היצוא ולתוספת פיטורין נוסף לפיטורי הקורונה
- 1.המאוסים 16/07/2020 12:54הגב לתגובה זומשהו או שמא רק מקבלי הבטחת הכנסה שחיים לא רע בכלל . ולמה שחלק יקבלו וחלק לא. הרי העצמאים מקבלים עוד כספים . די לבלוף

ניהול סיכונים כושל של בנק ישראל
בנק ישראל מחזיק ברזרבות מט"ח של 235 מיליארד דולר - מה התשואה שהוא משיג על הסכום הזה ולמה הפיזור מסוכן?
קרוב ל-80% מרזרבות המט"ח של ישראל חשופות לנעשה בבורסות זרות. כלומר, במקרה של קריסת הבורסות הללו וזה יכול להיות מסיבות שונות ומגוונות כמו פלישת סין לטאיוואן או רוסיה למזרח אירופה, רזרבות המט"ח של ישראל תפגענה באופן חמור ביותר שעלול לייצר למדינת ישראל הפסד של עשרות של מיליארדי דולרים, שווה ערך למחיר של מלחמה.
ניתן לגדר את הסיכון הזה ע"י העברת השקעות מהבורסות לפקדונות בבנקים מרכזיים וע"י רכישת זהב ומתכות אחרות, אך עד כה דבר לא נעשה.
צריך לזכור שזה הכסף של כולנו וזה מעורר חשש לניהול סיכונים כושל של בנק ישראל. עוד לא הזכרנו את התשואה הנמוכה אותה השיג הבנק על רזרבות המט"ח האלו ב-5 השנים האחרונות.
לבנק ישראל שלושה תפקידים מרכזיים: שמירה על אינפלציה נמוכה, פיקוח על מערכת הבנקאות וניהול רזרבות המט"ח של המדינה. את החלק הראשון הוא עושה ע"י החזקת הריבית גבוהה מדי לזמן ארוך מדי, זאת לפחות ע"פ רוב הכלכלנים ואנשי שוק ההון - ואת החשבון משלמים לוקחי האשראי במשק. את החלק השני הוא עושה היטב ע"י הבטחה שמערכת הבנקאות הישראלית היא אמנם אולי הכי יציבה פיננסית בעולם, אך זאת במחיר של רווחיות גבוהה מאד על חשבון הציבור. בכל הנוגע לחלק השלישי הבנק המרכזי מחזיק ומנהל יתרות מט"ח אדירות בהיקף 230 מיליארדי דולרים, שהם 735 מיליארדי ש"ח. יתרות אלו הן השלישיות בגובהן בעולם ביחס לתוצר והן אחד מהפקטורים המרכזיים שמשקיעים זרים בוחנים בהחלטות ההשקעה שלהם. היקפי מט"ח אלו מבטיחים שישראל היא מדינה מאד יציבה פיננסית. אלו הן היתרות הכספיות במט"ח של מדינת ישראל ולכן למעשה של כולנו.
- יותר נשים חרדיות בהייטק, מספר הגברים חרדים והערבים נותר נמוך
- אפקט העושר: תיק הנכסים של הציבור בשיא של 6.9 טריליון שקל
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
תשואה נמוכה על תיק רזרבות המט"ח
בנק ישראל כשלוח שלנו לא עשה בשנים האחרונות עבודה מדהימה בכל הקשור לתשואה על הכסף הזה. ביצועי העבר של התיק המנוהל הזה שמושקע בעיקר באג"ח ובמניות היו נמוכים - תשואה שנתית ממוצעת של 3.1% ב-5 השנים שבין 2020 ל-2024 (התשואה היא במונחי סל מטבעות). גם במונחים שקליים המצב רחוק מלהיות מזהיר: 3.3% בלבד, בממוצע שנתי, בחמש השנים הללו.

"השוק המקומי כבר מתומחר גבוה; השקל יגיע ל-3-3.12 בסוף 2026"
דיסקונט ברוקראז' עם סקירה סלקטיבית ל-2026: רוב הסקטורים מקבלים "תשואת שוק" - אפסייד של 26% בנייס, אלביט עם מחיר יעד של 1850 שקל
אחרי שנת 2025 חריגה בכל קנה מידה, עם זינוק של כ-50% בת"א 125 וזרימה של כספי משקיעים זרים לבורסה המקומית, דיסקונט ברוקראז' מנסים לשרטט את השוק של 2026. מצד אחד, הכלכלה הריאלית בישראל הולכת להנות משנה של התאוששות משמעותית, אבל מצד שני, שוק המניות כבר
לא זול, וקשה יהיה לשחזר (ועל זה יסכימו רבים) את מה שראינו בשנה האחרונה.
נקודת המוצא זה שלא נכנס להחמרה ביטחונית משמעותית. אם נניח ככה, בדיסקונט מעריכים ש-2026 תהיה שנה שבה הכלכלה הישראלית תצמח בקצב גבוה מהעולם ואפילו מרוב מדינות המערב. תחזית הצמיחה
של הכלכלה המקומית עומדת על 4.5% עד 5.5%, לעומת כ-3% בלבד בעולם (לפי קונצנזוס בלומברג). המנועים המרכזיים יהיו השקעות, בעיקר למגורים, חזרה של הצריכה הפרטית, וחלק מענפי היצוא.
במקביל, בדיסקונט מצביעים על המשך התמתנות באינפלציה. אחרי שהאינפלציה השנתית
כבר ירדה לתוך היעד, הצפי של מחלקת המחקר הוא לירידה נוספת עד כ-1.6% בסוף 2026. לכך תורמים, בין היתר, חוזק השקל, התמתנות באינפלציה הגלובלית, שחרור מגבלות היצע, והעובדה שבשונה מ-2025, לא צפויה העלאת מע"מ.
הסביבה הזאת תאפשר לבנק ישראל להמשיך ולהפחית
ריבית. בדיסקונט מעריכים לפחות שלוש הפחתות ריבית במהלך 2026, לרמה של 3% עד 3.5% בסוף השנה. הריבית הריאלית בישראל עדיין גבוהה יחסית, גם היסטורית וגם בהשוואה לעולם, והפער הזה, יחד עם האטה באינפלציה ורגיעה בפרמיית הסיכון,
יתמוך בהמשך מהלך ההפחתות שכבר התחיל.
- בנק הפועלים ודיסקונט ילוו פרויקט התחדשות רחב היקף בשטח סמינר הקיבוצים
- אלומה מוכרת 38% מאסקו לפי שווי של 160 מיליון שקל: דיסקונט קפיטל נכנסת כשותפה
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
אג"ח ומט"ח: השקל ימשיך להתחזק, ירידת תשואות בטווח הקצר
בשוק האג"ח, בדיסקונט ברוקראז' מעריכים כי התנאים המאקרו-כלכליים תומכים בירידת תשואות, בעיקר בחלק הקצר של עקום התשואות,
לפחות בחודשים הראשונים של 2026. המשך התמתנות האינפלציה, לצד צפי להפחתות ריבית והנחה ליציבות יחסית בפרמיית הסיכון, יוצרים סביבה נוחה יותר לאג"ח הממשלתי. עם זאת, הם מדגישים כי במבט של שנה קדימה חוסר הוודאות גובר, בעיקר בשל השאלה כיצד יתפתחו התשואות בארה"ב, ובתרחיש
הבסיס הם מצפים לתשואת החזקה חיובית באג"ח הממשלתי בישראל לאורך העקום, אך ללא אחידות בין הטווחים.
