צבי אקשטיין פרופ
צילום: אוריה תדמור
ראיון מיוחד

"המדינה צריכה לעשות מהלכים אדירים של דיגיטציה, תשתיות תחבורה, דיור - זאת הזדמנות לשפר את הפריון וליצור התייעלות כלכלית"

פרופ' צבי אקשטיין מסביר איך הציבור ואיך הממשלה צריכים להתנהל בתקופה של אי וודאות ומפרט עד כמה השיפורים הטכנולוגיים תורמים לכלכלה שלנו  

אור צרפתי | (15)

מגפת הקורונה, ״הברבור השחור״ של העת החדשה, משפיעה על כולנו. המגפה הבריאותית הפכה במהרה למשבר כלכלי. אי הוודאות גדולה והממשלות בעולם החלו בתמיכה חסרת תקדים בשווקים הפיננסים ובאופן ישיר לציבור. עם זאת, התחושה הציבורית אצלנו היא של אי וודאות גדולה ומצב כלכלי שרק מחמיר, למרות התמיכה הממשלתית (שאפשר להתווכח על גובהה). איך בעצם משפיעה אי הוודאות עלינו - כצרכנים? שאלנו את פרופ' צביקה אקשטיין,  דיקן בית הספר ״טיומקיןֿ״ לכלכלה, וראש מכון אהרון במכרז הבינתחומי."ברגע שגדלה האי ודאות, זה בעצם מגדיל את הערך של ההווה על חשבון העתיד ולכן הצרכן מקטין את התצרוכת", אומר אקשטיין ומוסיף - "״על נושא אי ודאות נכתבו המון מחקרים. יש את האי ודאות הקלאסית שהיא לטווח הקצר, ויש את 'האי ודאות החדשה'. האי ודאות החדשה משיפעה גם על הטווח הקצר וגם על הטווח הארוך, ולכן יש אפקט ענק על כל הפעילות הכלכלית. ברגע שגדלה האי ודאות, זה כאמור מקטין צריכה. לעומת זאת האנשים אוגרים מלאים של מוצרים בסיסיים, ועל כן הפגיעה העיקרית היא במוצרים בעלי ״גמישות״ גבוהה כפי שמכונה בשפה המקצועית. כלומר מוצרים שמושפעים מאד משינויים במחיר כמו תיירות, פנאי ומותרות.

"לצד זה גם מוצרים ארוכי טווח נפגעים כמו דיור ורכישת רכב, ובניהם השקעות, כאשר למשקיע אין יכולת לאמוד את התשואה על ההשקעה הוא מקטין את צריכת ההשקעה. בזעזוע כמו הקורונה גדלה האי ודאות בתחומים מסוימים ובתחום אחר, להפך, קטנה האי ודאות. שימושים טכנולוגיים עולים ועל כן אנו רואים השקעה מסיבית בחברות אלו, לעומתם גופים פיננסים המושפעים יותר מהפעילות המאקרו כלכלית נמצאים במצב הרבה יותר קשה, ולכן בסה״כ הכללי יש פחות השקעות וצריכה ולכן התוצר יורד.

"המרכיב השני הוא אי הודאות בצד ההיצע. המדיניות הציבורית סוגרת פעילות כלכלית בצורה מחייבת, מה שמכניס גם את החברות והעצמאים לאי ודאות כפולה. למשבר הזה יש אימפקט על המשק ועל העולם, הוא משבר כלכלי עולמי החמור ביותר בעת החדשה״

 

האם מגפת ״הקורונה״ דומה למקרים בעבר? כיצד משברים אלו השפיעו על הכלכלה או על הבורסה?

״המתחרה למגפת הקורונה, מבחינת האימפקט העולמי שלו, היא מלחמת העולם השנייה. כמו הקורונה, גם בתקופה זו אף אחד לא ידע מתי ואיך זה ייגמר. למרות שאין לנו את כל הנתונים אנחנו עדיין יכולים להגיד שזה היה משבר כלכלי ענק לצד תמותה גדולה עוד יותר.

"הקורונה באה מיד אחריה, כמשבר הכלכלי הגדול ביותר בעת החדשה, אך יש לזכור שאנו חיים בעולם אחר לגמרי. מבחינה כלכלית, הבורסה במלחמת העולם השנייה הייתה במצב הרבה יותר חמור, הבורסה של היום במצב טוב. 

"מה שקורה בעולם בתקופה המודרנית זה שהבנקים המרכזיים פועלים בצורה אגרסיבית, הרבה יותר מאשר במלחמת העולם השנייה. הם פועלים במדיניות שלעולם לא ננקטה  ובסדרי גודל שלא ראינו. במלחמת העולם השנייה היו מדפיסים כסף כנגד ערכו של הזהב, לאחר כל כך הרבה שנים הבנו שלא צריך את 'בסיס הזהב', אפשר להדפיס כסף ללא עלות.

"מצב שכזה משנה את כל השווקים הפיננסים, התשואה על נכסים בטוחים הפכה לתשואה אפסית ואף שלילית, כלומר ברוב המדינות 'ריבית חסרת הסיכון' היא אפס. גם היקף ההשקעות השתנה, כ-60% מכספי ההשקעות בשווקים הפיננסים הם בידי המוסדיים או קרנות גדולות של אנשים פרטיים. השקעה בגופים אלו מאפשרת לקבל תשואה ביחס למקומות אחרים, לכן זה שוק פיננסי הרבה יותר יעיל ומתקדם. אי אפשר להשוות את מלחמת העולם השנייה מבחינה כלכלית, לכן אנחנו רואים תוצאות שונות מהעבר״.

קיראו עוד ב"בארץ"

 

על נושא ״ההרחבה הכמותית״ (QE) דובר רבות במהלך התקופה, מה הם היתרונות והחסרונות של הדפסת כסף בכאלו ממדים? מתי זה ייעצר?

״הדפסת כסף בעולם נמצאת בידי הבנקים המרכזיים, ואלו עובדים לפי יעדי אינפלציה. משבר שלעצמו יוצר מצב של 'דפלציה', ואחד הדרכים להתמודד מול משבר היא מניעת הדפלציה. הדפסת כסף גורמת לעליית הערך של נכסים פיננסיים, שומרת על רמה גבוה של ביקושים, ולכן יוצרת אינפלציה.

"אנשים מצפים שתוך שנה מהיום תחזור במעט האינפלציה, כשהיא תגיע אל מעל ל-2% אנחנו נראה את הבנקים המרכזיים מפסיקים לאט לאט את הפעילות המוניטרית. ב-2008 למשל, ראינו גם את הבנקים המרכזיים מדפיסים כסף, וכשהאינפלציה עלתה מעל ל-2% בשנת 2015, הם הפסיקו את ההרחבה הכמותית והחלו לעלות ריבית בהדרגה. כשאתה לוקח בחשבון, שגם אחרי הדפסת כסף אתה יוצר אינפלציה של אחוז עד אחוז וחצי בטווח של 10 שנים קדימה, השוק רואה את זה כריבית ריאלית שלילית על השקעות בטוחות, אז הוא רץ אל עבר השקעות בעלות פוטנציאל צמיחה בתקופה שלאחר הקורונה. המשקיעים והחברות רואים שהממשלה תומכת בשווקים ומעריכים שהפגיעה הכלכלית תהיה נמוכה יותר, ולכן למרות שיש לנו משבר ענק, בתוכו יש לנו פערים גדולים בין חברות ובין סקטורים שונים. השוק הדיגיטלי למשל כמעט ולא נפגע, ולהפך צמח מן המשבר וכנראה שאחריו. ערכם של חברות הטכנולוגיה שהם בחזית הפיתוח עולה בצורה משמעותית״.

 

כיצד מהפכת הטכנולוגיה משפיעה על האינפלציה ?

״שיפורים טכנולוגיים מורידים מחירים ריאליים של מוצרים בכך שהם מוזילים את עלויות הייצור וההובלה מהיצרן לצרכן. בתהליך כזה שיש בו התייעלות כלכלית, מחירי המוצרים יורדים. אך זה קורה למשך תקופה מסוימת של כמה שנים. באופן כללי צמיחה שמקורה בשיפורים טכנולוגיים מורידה את האינפלציה. שיפורים טכנולוגיים וצמיחה מהירה, מפחיתים את הלחץ על האינפלציה. אז כשאתה מדפיס כסף המחירים עולים, אבל פחות ללא השיפורים הטכנולוגיים.

"מצד שני יש את הנושא של מדידת מחירים ושמירת האיכות של המוצרים הנבדקים. כשאנו בודקים את האינפלציה אנו לא מנטרלים את איכות המוצר, כלומר שהאינפלציה שאתה מודד היא הרבה יותר גדולה מהאינפלציה במציאות. למה הכוונה? דוגמא פרקטית להבנת הנושא, כאשר אתה רוכש אייפון חדש ב-4500 שקל, האינפלציה נמדדת אל מול האייפון הישן שלך שנרכש ב-4000 שקל, כלומר עליית מחירים. האייפון החדש הוא איכותי יותר ומדידת האינפלציה לא לוקחת זאת בחשבון. כעת המחיר של האייפון הישן הוא אפסי, כלומר בהשוואה לאותה רמת איכות הייתה דיפלציה מ-4000 שקל ל-0 שקל ולא האינפלציה הגבוהה שנמדדה.

 

כיצד משקיעים צריכים לתמחר נכסים כיום?

״אם אתה מסתכל על הנכסים יש פה סיכון מאד גדול ובהתאמה פרמיית הסיכון מאד גדולה. כלומר המשקיע דורש פרמיה ביחס לריבית הבסיס שהיא גבוהה יותר מבעבר. הנקודה היא שריבית הבסיס מאד נמוכה, ולכן האיזון ביניהם הוא - פרמיה גבוהה יותר על סיכון אך נמוכה יותר באופן כללי.  מצד שני יש הבדל מאד גדול בין הענפים השונים, בענף הטכנולוגיה רמת הסיכון ירדה, המעבר לצריכה מקוונת, והכניסה אל תחומים חדשים פותחת הרבה דלתות אל חברות אלו ועל כן התשואה שלהם גדולה עוד יותר מבעבר. לעומתם בענף הבנקאות או בענף הנדל״ן רמת הסיכון עלתה ורמת מחירי המניות ירדה.

"המשוואה של פרמיה מול סיכון נשמרת. על המשקיע לנתח את הסביבה המאקרו כלכלית ולקרוא את הסיכונים של כל סקטור״

 

בתקופה זו, מהי השפעת הממשלה וכיצד עליה לפעול ?

״הממשלה היא שחקן מרכזי בהתמודדות הכלכלית מול המשבר. הדבר הראשון שעליה להעניק - רשת ביטחון לאזרחי המדינה. רשת הביטחון צריכה להיות מינימלית, כזאת שתגרום לאנשים לא להתאהב בה. שהציבור ירצה להיכנס למעגל העבודה. למעשה רשת הביטחון מחולקת לקבוצה השכירים בדמות של דמי אבטלה, ולקבוצת העצמאים במיוחד לעצמאים קטנים בתמיכה כלכלית. יש ויכוחים מאד גדולים בספרות הכלכלית על הנושא של תמיכה כלכלית, ולכן היא לא חד משמעית, באופן עקרוני אתה לא רוצה לתת מעניקים ומעדיף לתת הלוואות שיחזרו בעתיד.

"בגלל שהאי ודאות כל כך גדולה הממשלה צריכה לתת ערבות להלוואות. במדינות מסוימת היא 100% אך בישראל נמוכה בהרבה. כמו כן הממשלה צריכה לתת תוכנית כלכלית מפורטת שתקטין את האי ודאות אצל העצמאים. לצד רשת הביטחון המדינה צריכה להשקיע בתוכנית תעסוקה. כל אותם מובטלים צריכים להתחיל לחפש עבודה בשוק החדש ועל המדינה לתמוך בזה באופן מיידי. מרכיב מאד מרכזי בתוכנית התעסוקה צריך להתייחס להכשרה, השקעה בהון האנושי. מרבית המובטלים הם בעלי הכנסה נמוכה, עם חוסרים מאד גדולים ויכולת חלשה בשוק העבודה, בין אם זה בחברה הערבית, החרדית וגם אצל כלל האוכלוסייה. על המדינה להשקיע כספים על מנת להכשיר אותם לעבודה בעת החדשה.

"לצד זה המדינה צריכה לעשות מהלכים אדירים של דיגיטציה, תשתיות תחבורה, דיור, יש הרבה מאד דברים שאנו נמצאים בהם בחסר וזוהי ההזדמנות של הממשלה ליצור התייעלות כלכלית, והשקעות שמתמקדות בפריון ובתעסוקה. בעולם של ריבית ראלית שלילית, העלות של המדינה לאותם דברים היא נמוכה, ולכן השקעה באזרח תעזור לנו לצאת מהמשבר בצורה חזקה הרבה יותר" 

 

לדברים שאתה מתאר יש עלויות, כיצד זה ישפיע על העתיד הכלכלי?

״מדינת ישראל החלה את המשבר עם יחס חוב תוצר של 61%, כל התוכנית הכלכלית כשלעצמה מחולקת למתן מענקים וחלוקת הלוואות. החלק העיקרי של חלוקת ההלוואות מומש כמעט ובמלואו אך מדינת ישראל היא בעלת ערבויות נמוכות באופן יחסי ולכן אנו מעריכים שזה ישפיע על התקציב הממשלתי בכ-10% מהיקף ההלוואות כלומר בהיקף של 3% מהתוצר. גם אם יישמו את כל התוכנית הכלכלית במלואה נגיע ליחס חוב תוצר של 75% עד תום השנה, ומעל ל-80% עד תום 2022. ללא ספק שתידרש העלאת מיסוי בעיקר של מע״מ, אבל השאלה היא איך עושים זאת. הממשלה צריכה לצאת לדרך של התייעלות כלכלית, יש לנו חוסר גדול בתשתיות תחבורה וזה ידרוש תקציב נוסף, ולכן אתה חייב לייעל את כלל המשק על ידי הכשרת האוכלוסייה הלא מלומדת לשוק של העתיד.

"עם זאת עלינו להוריד את הבירוקרטיה העודפת. משך הזמן לקבלת רישיון עסק, כניסה של תחרות ועוד המון המלצות. מערכת המס כפי שציינתי צפויה להשתנות, אך בידי המדינה להחליט על מי ייפול נטל המס. לדוגמא מערכת המס העירונית שדורשת ארנונה גבוהה לעסקים לעומת ארנונה נמוכה למגורים. הארנונה למגורים בישובים עשירים נמוכה משמעותית. זה עיוות בלתי רגיל שלא קיים בשום מקום בעולם, ולכן עלינו להתאים את הארנונה לשווי הנכס ובהתאם להוריד את הארנונה מהעסקים הקטנים. כמו כן הריביות יישארו נמוכות בשנים הקרובות, והמע״מ ככל הנראה יעלה, לכן על המדינה לנצל את נכסיה. עליה לעלות את המסים על קרקעות הנמצאות בידיה ולמכור אותה בשוק החופשי במקום לחלק את התוכנית למשתכן שהיא חסרת האחריות. בצורה זו היא תוכל לממן את ההשקעה בתשתיות.

"אם נתנהג בצורה לא יעילה ומבולגנת כפי שהתנהגנו עד כה נחזור לאותה כלכלה עם פערים גדולים של אי שווין הולך וגדל, אם נשקיע באוכלוסייה האי שוויון ייצטמצם״.

 

תגובות לכתבה(15):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 14.
    רונית 11/07/2020 07:22
    הגב לתגובה זו
    לבנות לסלול לייצר תשתיות כוח עזר בבתי חולים בבתי ספר בצהל ועוד 850 אלף מובטלים זה כח עבודה אדיר
  • 13.
    יהודי 10/07/2020 18:18
    הגב לתגובה זו
    חצי חברת חשמל מרוויחים מעמ 37 אלף בחודש. על מה ולמה? ככה זה בכל החברות הממשלתיות עם ועד עובדים שמחזיק מדינה שלמה בביצים. שמה נמצא השומן האמיתי
  • 12.
    אחדשיודע 10/07/2020 13:47
    הגב לתגובה זו
    אחלה כתבה נהנתי לקרוא.
  • 11.
    התיעלות 10/07/2020 13:09
    הגב לתגובה זו
    ועוד חוק נורבגי. גם ככה כולם שם בבידוד נדבקים ומדביקים אין מאף אחד שם תועלת. הבורסה הישראלית כבר עשור מגלמת את ישראל בפשיטת רגל ולאף אחד לא אכפת כל עוד חברי הכנסת ומנהלים במשרות ממשלתיות מקבלים פנסיה גדולה על חשבון כולנו זה לא ישתנה. גם המוסדיים אשמים מעבירים את כל הכסף לחו"ל מאז שביבי וטראח העלו את המס על הבורסה . מענישים את כולנו . אולי הקורונה סוף סוף תעשה פה סדר חדש ויתחילו באמת לדאוג לכלכלה ולא למיסים .
  • 10.
    מ 10/07/2020 11:55
    הגב לתגובה זו
    אירגון שיוצר נזק כלכלי בלתי נתפס למשק
  • יכול לפרט? (ל"ת)
    יהודי 10/07/2020 18:15
    הגב לתגובה זו
  • 9.
    ג'ק 10/07/2020 11:52
    הגב לתגובה זו
    חבל שלא משתמשים בהם לניהול המשבר בכוחות משותפים . ביבי רוצה את כל הצל"שים לעצמו , זה לא עובד . הראש שלו במשפטים שלו . הוא חייב למסור את הטיפול למיטב המוחות עם סמכות ואחריות טוטאלית .
  • 8.
    ומי יעשה את זה? הנאשם שלא גומר את החודש? (ל"ת)
    בנון 10/07/2020 11:19
    הגב לתגובה זו
  • 7.
    פלורליסט 10/07/2020 11:18
    הגב לתגובה זו
    הפנסיות התקציביות בממסד הממשלתי-ציבורי. ראינו איך התפתח המשבר ביוון...
  • 6.
    פלוני 10/07/2020 11:07
    הגב לתגובה זו
    עובדי הציבור הם החזקים בחברה הישראלית הם גם לא סובלים מאבטלהתוספת של 10 אחוז מס לתקופת הקרונהלא תזיק גם יש להעביר את כל רווחי מפעל הפיס למדינה וטוב שעה אחת קודם
  • 5.
    קודם כל צריך לעשות הפרדת דת מהמדינה. אחר כך יבוא כל הית (ל"ת)
    אני 10/07/2020 10:50
    הגב לתגובה זו
  • 4.
    AA 10/07/2020 10:49
    הגב לתגובה זו
    ההשפעה האינפלציונית של ההרחבות המוניטריות שולית. עיקר ההשפעה היא במישור ההיתחיביות החדשות שההרחבה המוניטרית מייצרת. התחיבויות אלו מייצרות חוב חיצוני ופנימי. החוב החיצוני הוא פצצה מתקתקת שנמצאת עמוק במטבע הדולרי. המשבר הבא בעולם הוא משבר חוב.
  • 3.
    פנחס 10/07/2020 10:39
    הגב לתגובה זו
    אין להם מושג קלוש מה עושים כי חלקם גם בגרות לא הוציאו ואם כל הכבוד לכישוריהם הפוליטיים כעת צריך אנשי מקצוע אשר אותם חיסלו במרוצת השנים
  • 2.
    ירושלמית 10/07/2020 10:36
    הגב לתגובה זו
    מול עיניו של האיש נמצאים מיזמי תשתיות ענק בנגב : קריית המודיעין ונמל-תעופה אזרחי בנבטים. אבל הוא נמנע מלקרוא לילד בשמו : באר-שבע והנגב.
  • 1.
    משה ג. 10/07/2020 10:11
    הגב לתגובה זו
    ניתוח מעולה של המצב , ותרופות.
טראמפ בישראל CHATGPTטראמפ בישראל CHATGPT

ארה״ב סירבה להפחתת המכסים: שיעור המכס על יבוא סחורות מישראל יהיה 15%

לאחר מו"מ של מספר חודשים של משרד הכלכלה מול משרד הסחר האמריקאי, במטרה להוריד את המכס מרמה של 17% לשיעור של 10%, הושגה הפחתה מוגבלת בלבד; ארה״ב הודיעה כי תעמיד את שיעור המכס על יבוא סחורות מישראל על 15%; גורמים מוסרים כי טראמפ מחזיק בקלף של 10% והפחתה מלאה של המכסים, כמנוף במו"מ להסכמים אזוריים 

רן קידר |

ממשל טראמפ הודיע כי שיעור המכס הכללי שיוטל על יצוא סחורות מישראל לארה״ב יעמוד על 15%, נמוך מהרמה של 17% שנקבעה בתחילה אך גבוה מהיעד המרכזי שאליו כיוונה ישראל, מכס מינימלי של 10%. ההחלטה התקבלה לאחר חודשים של מגעים אינטנסיביים בין נציגי משרד הכלכלה והתעשייה לבין משרד הסחר האמריקאי, ונחשבת בירושלים לפשרה חלקית בלבד, שאמנם כוללת הקלות משמעותיות ברמת המוצרים, אך אינה מספקת מענה מלא לחשש מפגיעה מתמשכת ביצוא הישראלי.

ההחלטה צפויה לקבל תוקף רשמי עם פרסום הודעת משרד הסחר האמריקאי עד סוף החודש, כחלק מהשלמת מערך הסכמי המכסים המעודכנים של ארה״ב עם שותפות סחר נוספות. מדובר במהלך רחב יותר שמוביל ממשל טראמפ, שמטרתו לעדכן את מדיניות הסחר האמריקאית ולצמצם גירעונות מסחריים, גם מול מדינות ידידותיות.

מו״מ ממושך והישג חלקי בלבד

במהלך המגעים ביקשה ישראל להוריד את תקרת המכס הכללית מ-17% ל-10%, רמה שנקבעה על ידי ארה״ב עבור מספר מדינות אחרות. המשלחת הישראלית, שכללה בכירים ממשרד הכלכלה והנספחים המסחריים בארה״ב, הדגישה את מעמדה הייחודי של ישראל כמדינה בעלת הסכם סחר חופשי מלא עם ארה״ב מזה עשרות שנים, ואת תרומתה של התעשייה הישראלית לשרשראות אספקה אסטרטגיות עבור המשק האמריקאי.

למרות זאת, וושינגטון עמדה על כך ששיעור של 15% יהיה הרף התחתון במסגרת מדיניות המכסים החדשה, החלה על מדינות בעלות מאזן סחר שלילי מול ארה״ב. גורמים כלכליים בישראל ציינו כי הנשיא טראמפ אינו מוכן בשלב זה לרדת מתחת לרמה זו, מתוך רצון לשמור על אחידות מדיניות ולהותיר לעצמו מרחב תמרון להסכמים עתידיים.

פטורים רחבים ומאות מוצרים ללא מכס

לצד האכזבה מהשיעור הכללי, ההסכם המתגבש כולל שורה ארוכה של פטורים והקלות סקטוריאליות. לפי גורמים המעורים בפרטים, מאות מוצרים ישראליים צפויים ליהנות מפטור מלא ממכס, בהם רכיבים לתעשיות התעופה והרכב, שבבים, תרופות גנריות, וקטגוריות נרחבות בתחומי הכימיה, המתכות, המזון והתוספים הרפואיים.

ארנון בר דוד ההסתדרות
צילום: דוברות ההסתדרות

בית המשפט: ארנון בר-דוד יורחק מההסתדרות 90 יום נוספים

בית משפט השלום בראשון לציון קיבל את עמדת המשטרה וקבע כי חזרתו של ארנון בר-דוד לכהונת יו״ר ההסתדרות בשלב זה עלולה לאפשר השפעה על עדים ולשבש את החקירה; הורה על המשך הרחקתו מהארגון ועל איסור יצירת קשר עם עשרות מעורבים בפרשה

מנדי הניג |
נושאים בכתבה הסתדרות

בית משפט השלום בראשון לציון קיבל את עמדת המשטרה והורה על הארכת הרחקתו של יו״ר ההסתדרות, ארנון בר-דוד, מתפקידו ומהארגון לתקופה של 90 ימים נוספים. בהחלטה קבעה השופטת דורית סבן-נוי כי בשלב הנוכחי של החקירה קיימת סכנה ממשית לפגיעה בה ולשיבושה, אם בר-דוד ישוב לכהן בתפקידו. לדבריה, השבתו לכהונה, "בשים לב לעוצמת הראיות שהונחה לעיוני בשלב כה מוקדם של החקירה", עלולה "לאפשר השפעה על עדים וסיכון ממשי לפגיעה בחקירה ושיבושה".

בהתאם להחלטה, נאסר על בר-דוד להתקרב למשרדי ההסתדרות ולגופים הקשורים אליה למרחק של לפחות 500 מטר, וכן ליצור קשר ישיר או עקיף עם כ-30 גורמים המעורבים בפרשה, בהם חשודים ועדים. בית המשפט קבע כי חזרתו לתפקיד בשלב זה עלולה לא רק להשפיע על עדים, אלא גם להקל על ביצוע עבירות דומות לאלו המיוחסות לו. השופטת הדגישה כי מדובר ב"תפקיד בעל השפעה רבה על הציבור והמשק בכללותו", ולכן כל החלטה הנוגעת לחזרה לתפקיד מחייבת זהירות יתרה.

בהחלטה ניתנה התייחסות נרחבת גם למצב הראייתי בתיק. השופטת ציינה כי החומר שהוצג בפניה מצביע על תשתית ראייתית משמעותית כבר בשלב מוקדם יחסית של ההליך. לדבריה, לאחר שעיינה בחקירותיו של בר-דוד, הן במהלך ימי מעצרו והן לאחר שחרורו, לא נמצא בהן דבר שיש בו כדי להחליש את החשד. להפך, "ביצוע פעולות החקירה מאז שחרורו של המשיב הוביל דווקא להתעצמות והתעבות החשד הסביר בעניינו". עוד צוין כי החקירה נמצאת בעיצומה, עם מאות עדויות שנגבו ועשרות חשודים ועדים שנחקרו, והיא ממשיכה להסתעף לכיוונים נוספים.

בית המשפט דחה גם את טענת ההגנה שלפיה מדובר בפרשנות שגויה של סמכויות יו״ר ההסתדרות. בהחלטה נקבע כי קיים חשד סביר לכך שבר-דוד פעל לכאורה "בכובעו כיו״ר ההסתדרות וניצל את מעמדו הרם שלא כדין", תוך שימוש בכוח ובסמכויות הנלווים לתפקיד. השופטת הבהירה כי מארג הראיות אינו נשען על מקור אחד בלבד, אלא מבוסס על מצבור רחב של ראיות הקושרות את בר-דוד באופן ישיר לחשדות.

על פי החשד, בר-דוד ובכירים נוספים בהסתדרות פעלו לקדם אינטרסים כלכליים של סוכנות ביטוח מסוימת בקרב ועדי עובדים המאוגדים בהסתדרות, ללא קיום הליכי מכרז, ובתמורה לטובות הנאה שונות. המשטרה טוענת כי מדובר במנגנון שיטתי שנועד לעשות שימוש במשאבי ההסתדרות לצרכים פרטיים. בהקשר זה דחה בית המשפט את הצעתו של בר-דוד לשוב לתפקידו תחת מגבלות ופיקוח, לאחר שנקבע כי העבירות בוצעו לכאורה "בחדרי-חדרים ובדלתיים סגורות", וכי גם מנגנוני פיקוח פורמליים אינם מפחיתים את החשש לביצוען.