רשות שדות התעופה תמשיך להיות מונופול ההסעות בשטח נתב"ג
בית המשפט העליון דחה לאחרונה את עתירתו של יצחק קלקודה, שהפעיל שירות Valet לטסים מנתב"ג ללא רישיון רשמי מרשות שדות התעופה (רש"ת). בעתירתו טען קלקודה, בעליו של חניון "חונים טסים" בלוד, כי נתיבי החניה אינם ברשותה הבלעדית של רש"ת. טיעון שכאמור לא התקבל על ידי שופט העליון ניל הנדל.
תחילת הפרשה עוד בסוף העשור הקודם, אז הפעיל קלקודה חניון מכפר טרומן, שלאחר מכן עבר ללוד, לאחר שנמצא כי החניון עצמו פעל בניגוד לחוק. קלקודה עצמו נקנס ב-2014 בסכום של 2.5 מיליון שקלים על פעילות החניון בכפר טרומן.
על מה כל המהומה?
השירות שנתן קלקודה מעניין. הטסים לחו"ל היו מתאמים עמו שעת הגעה לשדה התעופה, שם היו נפגשים עם עובדיו של קלקודה, מעבירים להם את מפתחות הרכב וטסים. הרכב היה מועבר לחניון בלוד, עד חזרתו של הלקוח לארץ. בנחיתה היה מחכה עובד מטעם חונים טסים בנתיב היציאה ומחזיר את הרכב לבעליו.
רשות שדות התעופה לא אהבה את זה בלשון המעטה. לטענת רש"ת, הנהגים של קלקודה יצרו מפגע, מאחר והפרו את הוראות של הורד וסע. דבר שיצר לטענתם עומס בנתיבים הללו ופגיעה ביתר הנוסעים.
- אהבה חדשה סיימה עונה עם 11.3%; צמוד בגזרת הבוקר
- עם 6% אחרה"צ - אולי צריך לשבץ את שרון גל לפני המהדורה?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
רש"ת כל כך לא אהבו את הפעילות, עד שבין השנים 2010-2017, מנכ"ל רשות שדות התעופה הוציא לעסק של קלקודה ולקלקודה בעצמו, צו איסור כניסה לנתב"ג, אלא לשם טיסה. קלקודה לא התרשם, התעלם מהצווים והמשיך בעיסוקיו, על אף שבמרבית הזמן לא היה ברשותו רשיון עסק.
קלקודה טען כי פעילותו, אף שהיא מבוצעת בחלקה בשטחי נתב"ג אינה טעונה את הרשאת רש"ת. זאת משום שהוא אינו מקיים פעילות מסחרית כלשהי בתחומי נתב"ג, אלא בחניון המצוי בעיר לוד.
בסוף, זה הגיע למצב של תביעות הדדיות. מצד רש"ת על כך שקלקודה מפר את ההוראות שניתנו לו כדין, וקלקודה תבע מנגד לאפשר לו להמשיך לעסוק בעיסוקיו, מאחר ואינו מפר את החוק וכי ההוראות שניתנו לו היו בניגוד לחוק. התביעות התנהלו בבית המשפט השלום בראשון לציון, בפני השופט רפי ארניה.
- "כיבוש עזה אינו רק אתגר ביטחוני אלא איום כלכלי חמור על ישראל"
- רפאל מציגה את "מגן אור" מערכת הלייזר החדשה
- תוכן שיווקי צברתם הון? מה נכון לעשות איתו?
- בנק ישראל: בנק מזרחי טפחות הוא הכי יקר בהלוואות ומשכנתאות
פסק הדין: קלקודה פעל בניגוד להוראות; ביקורת על רש"ת
בסוף יולי השנה הגיע השופט ארניה למסקנה כי בשל הסתמכותו של העסק של קלקודה בלעדית בקיומו של נתב"ג, לכן גם אם אין פעולה כספית בנתב"ג עצמו, הדבר הוא כאילו העסק אכן פועל בנתב"ג. לכן התיר לרש"ת לגבות כסף מעסקים שאינם מתקיימים בתחומה הבלעדי, אך נסמכים כולה על קיומו של נתב"ג. ארניה דחה את תביעתו של קלקודה ואף מתח עליו ביקורת על התעלמותו השיטתית מהצווים שהושתו עליו.
עם זאת ארניה גם לא חוסך ביקורת מרש"ת ומהמדינה, במיוחד לאור העובדה שלזכיין מטעם הרשות ניתן אישור לשירותי Valet בחניונים שבשטח נתב"ג. "פעילות המיזם יוצרת תחרות לחניוני נתב"ג – והרי, מה רע בתחרות? טיבה של תחרות שהיא מורידה את המחירים לצרכן ומחייבת את השחקנים בשוק לייעל ולטייב את שירותיהם, קל וחומר כאשר בעל השליטה בשוק בשוק זה הוא למעשה בעל מונופול.
"תוצאת פסק דין זה הינה חיסול התחרות בשוק חניוני הנוסעים לחו"ל. למעשה, פסק דין זה מנציח סיטואציה לפיה אופציית החניה היחידה בשוק זה הינה בחניוני נתב"ג עצמם", כתב השופט שהוסיף כי בשל החוק ידיו כבולות בנושא.
קלקודה סירב לקבל את הכרעת השופט ועתר לבית המשפט המחוזי, שבתשובתו אמר כי עתיד העתירה להידחות. קלקודה סרב להיכנע והגיש ערעור לבית המשפט העליון. בערעור זה ביקש קלקודה לקבוע מה תחום השיפוט של רשות שדות התעופה והאם הנתיבים הללו אכן נופלים תחת סמכותה של הרש"ת.
השופט ניל הנדל דחה הטענות והותיר את ההחלטה על כנה. בכך הותיר את שליטת המונופול על שירותי חנייה והיסעים ברשות הרש"ת.
- 3.כרגיל במדינה המפסידים הגדולים הם האזרחים (ל"ת)ניר 18/11/2019 08:01הגב לתגובה זו
- 2.םצו 18/11/2019 00:27הגב לתגובה זואיפה חופש העיסוק
- 1.שרון 17/11/2019 22:32הגב לתגובה זובמקום ליצור תחרות , בית המשפט תומך במונופול עם רמת שירות קטסטרופלית . לא מזוהה בעליל עם פסיקת בית המשפט .

בנק ישראל פרסם תכנית כוללת להקלות כלכליות לחיילי חובה
האמנה החדשה, שנקראת "אמנת זמינות פיננסית לסיוע לחיילים וחיילות בשירות חובה", תעודד את הבנקים להעניק פתרונות יצירתיים, להקפיא הליכים משפטיים ולשפר את הנגישות הפיננסית של חיילים לאורך השירות ובסיומו
הפיקוח על הבנקים בבנק ישראל השיק מהלך ראשון מסוגו, שמטרתו להעניק סיוע פיננסי ייעודי לחיילי וחיילות חובה. האמנה החדשה, שאומצה באופן וולונטרי על ידי כלל המערכת הבנקאית, מתיימרת להתמודד עם תופעה שהפכה בשנים האחרונות לנפוצה במיוחד: חיילים בשירות סדיר שמוצאים את עצמם תחת עומס כלכלי מהותי, לעיתים כבר במהלך השירות, ונושאים איתם את נטל החובות גם לאחר השחרור.
היוזמה, הקרויה "אמנת זמינות פיננסית", נבנתה בשיתוף פעולה של שורת גופים ובהם הבנקים, חברות כרטיסי האשראי, איגוד הבנקים, משרד המשפטים (הסיוע המשפטי), רשות האכיפה והגבייה, ועמותת "נדן". לפי הפיקוח, מטרת האמנה אינה רק הקלה מידית על חיילים הנמצאים בקשיים, אלא גם מניעה, באמצעות כלים לשיפור הידע הפיננסי והנגישות לשירותים.
מרכיב מרכזי באמנה הוא הטיפול בחוב. על פי המתווה, בנקים שיעמדו בהוראות יקפיאו הליכים משפטיים למשך שנה לחוב של עד 15 אלף שקל, וינסו לגבש עם החייל החייב הסדר תשלומים מקל, בהתאם ליכולותיו. ההקפאה תוארך בעוד חודש אם החייל ריצה עונש מאסר של 30 יום ומעלה. מדובר במהלך שיש בו היבט חברתי מובהק, אם כי המבחן המשמעותי יהיה מידת השימוש בו בפועל, ובעיקר מידת שיתוף הפעולה מצד הבנקים עצמם, שיכולים אמנם להעניק הקלות נוספות, אך אינם מחויבים לכך.
כחלק מהשינוי, ימנו הבנקים אנשי קשר ייעודיים לחיילים, שיקבלו הכשרה ממוקדת בהובלת הגופים הרלוונטיים, כולל מפגש עם נציגי צה"ל והסיוע המשפטי, ויוכלו להציע פתרונות בהתאמה אישית. כל חייל יוכל לפנות לאיש הקשר בבנק שבו מתנהל חשבונו, ללא תלות במקום השירות או הסניף. במקביל, תוענק גמישות תפעולית, תעודת חוגר תוכר כאמצעי זיהוי רשמי לפעולות בסיסיות בבנק, חיילים יוכלו לפעול בכל סניף הקרוב אליהם ולא רק בסניף האם, ויונפקו כרטיסי חיוב דיגיטליים זמינים עבור חיילים המשרתים הרחק מהבית.
- סמוטריץ' נגד בנק ישראל: "אם הנגיד לא יוריד את הריבית אני אוריד מיסים"
- האם מתפתחת בבנק ישראל "דיקטטורה מחשבתית"?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
באשר לאשראי, תצא המלצה להציע מסגרות מותאמות ליכולת הכלכלית של החיילים, תוך הפחתת סיכון להיכנסות למינוס או לחריגות לא מבוקרות. מעניין לראות שהאמנה אינה עוסקת רק בהיבט המיידי אלא גם בתקופות חריגות, כמו מלחמה. ההתייחסות למבצעים כמו "חרבות ברזל" ו-"עם כלביא" מעידה על לקח ברור שלמד הפיקוח: בתקופות לחימה נדרשת רמה גבוהה של גמישות ונכונות מצד המערכת הבנקאית לפעול ברגישות מול חיילים שנפגעו, נפצעו, או נמצאים בזמינות מבצעית אפסית.

"כיבוש עזה אינו רק אתגר ביטחוני אלא איום כלכלי חמור על ישראל"
פרופ' צבי אקשטיין, ראש מכון אהרון למדיניות כלכלית: "הסדרה בשילוב רפורמות כלכליות יכולה להחזיר את המשק למסלול של יציבות וצמיחה"
מכון אהרן למדיניות כלכלית באוניברסיטת רייכמן מפרסם ניתוח הבוחן את ההשלכות הכלכליות של שלושה תרחישים ביטחוניים־מדיניים אפשריים הנוגעים לחזית עם עזה: סיום הלחימה והסדרה בינלאומית לניהול אזרחי של רצועת עזה; סיום הלחימה בעזה, ללא הסדרה. כיבוש מלא של רצועת עזה הכולל ניהול אזרחי מתמשך בידי ישראל
הניתוח שנבנה בשיתוף מומחי ביטחון מצביע כי כיבוש עזה כרוך בהוצאות ביטחוניות גבוהות, צפוי לגרור סנקציות כלכליות, ימנע יישום רפורמות תומכות צמיחה ויוביל לפגיעה ברמת החיים של האזרחים וביציבות הפיננסית של המשק. תרחיש כזה יוביל ל"עשור אבוד" – שנים רבות של צמיחה איטית - כפי שקרה לאחר מלחמת יום כיפור. לעומת זאת, בתרחיש הסדרה והעברת הניהול האזרחי של רצועת עזה החל מ-2026 לאחריות בינלאומית תתאפשר חזרת המשק למסלול של צמיחה כלכלית כפי שקרה לאחר האינתיפאדה השנייה.
מכון אהרן מפריד בניתוח הכלכלי בין הטווח הקצר (2027-2025) לטווח הארוך (2035-2028). בכל אחד מהתרחישים הוערכו היקפי המילואים הנדרשים, היקף העובדים שיעדר ממקום העבודה, העלויות הביטחוניות והשפעותיהם על הגרעון, הצמיחה ויחס החוב לתוצר.
כיבוש מלא של רצועת עזה
בתרחיש זה צה"ל נוקט בפעילות צבאית עצימה מאוד ברבעון האחרון של 2025 וכן ב-2026, לרבות גיוס מילואים רחב של כ-100 אלף אנשי מילואים. ישראל, מתוקף החוק הבינלאומי, מחויבת בחלוקת מזון ובשירותים אזרחיים בסיסיים לתושבי עזה. הפעילות הצבאית, יחד עם ההוצאות בגין ניהולה האזרחי של עזה, לרבות חלוקת המזון, מגדילות את ההוצאות הצבאיות ב-2025 וב-2026 אל מעל ל-9% תוצר בשנה, ואת הגרעון בשנים אלו ל-7.6% ו-7.9% בהתאמה. החוקרים מדגישים שבכל התרחישים שנבחנו מתקיימת התאמה תקציבית של 2% תוצר (הפחתת הוצאות או העלאות מיסים) בשנים 2027-2026. צמיחת התוצר בתרחיש זה תיפגע באופן משמעותית: 0.7% ב-2025 ו-1.1% ב-2026. ותוביל לצמיחה שלילית של התוצר לנפש (ירידה של 1.1% ב-2025, ושל 0.7% ב-2026). תוצאות אלו הן סכנה של ממש ליציבות הפיננסית של ישראל – יחס החוב לתוצר צפוי לעלות ל-75.9% בסוף 2026 ול-78.8% ב-2027. רמות אלו של יחס חוב לתוצר צפויות להוביל להפחתה משמעותית של דירוג החוב של ישראל, לזינוק בפרמיית הסיכון ולעלייה בעלויות מימון ומחזור החוב של הממשלה. החוקרים מניחים כי תחת תרחיש כיבוש עזה לא יהיה ניתן ליישם רפורמות תומכות צמיחה כלכלית כגון השקעה בהון האנושי, בתעסוקה, בתשתיות ובעיקר תשתיות תחבורה ותשתיות דיגיטציה של המשק.
- כולם מדברים על עלייה לארץ - הוא מדבר על הגירה מהארץ; הכלכלן שמספק תחזית פסימית לשנה הבאה
- מאות כלכלנים במכתב: "עדיין לא מאוחר לעצור את הרכבת לפני התהום"
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
תרחיש זה טומן בחובו סיכונים גדולים לכלכלה הישראלים וליציבות המשק: ראשית, תנאים אלו לא יאפשרו מימון מלא של דרישות מערכת הביטחון צפויה פגיעה משמעותית בשירותי האזרחיים, בעיקר בריאות, חינוך והשקעות בתחבורה. בנוסף, תרחיש כזה יחריף את מצבה המתדרדר של ישראל בזירה הבינלאומית הצפויה להטיל סנקציות כלכליות שיפגעו בחברות יצוא, בעיקר יצוא הייטק, ובייצור מקומי בשל קושי ביבוא מוצרי גלם וביניים.