שדה תעופה טיסה טיסות נתב"ג
צילום: ISTOCK
בלעדי

רשות שדות התעופה תמשיך להיות מונופול ההסעות בשטח נתב"ג

השופט ארניה מבית משפט השלום: "תוצאת פסק דין זה הינה חיסול התחרות בשוק חניוני הנוסעים לחו"ל. למעשה, פסק דין זה מנציח סיטואציה לפיה אופציית החניה היחידה בשוק זה הינה בחניוני נתב"ג עצמם"; לאחרונה בית המשפט העליון אישרר את ההחלטה
ארז ליבנה | (3)

בית המשפט העליון דחה לאחרונה את עתירתו של יצחק קלקודה, שהפעיל שירות Valet לטסים מנתב"ג ללא רישיון רשמי מרשות שדות התעופה (רש"ת). בעתירתו טען קלקודה, בעליו של חניון "חונים טסים" בלוד, כי נתיבי החניה אינם ברשותה הבלעדית של רש"ת. טיעון שכאמור לא התקבל על ידי שופט העליון ניל הנדל.

 

תחילת הפרשה עוד בסוף העשור הקודם, אז הפעיל קלקודה חניון מכפר טרומן, שלאחר מכן עבר ללוד, לאחר שנמצא כי החניון עצמו פעל בניגוד לחוק. קלקודה עצמו נקנס ב-2014 בסכום של 2.5 מיליון שקלים על פעילות החניון בכפר טרומן.

על מה כל המהומה?

השירות שנתן קלקודה מעניין. הטסים לחו"ל היו מתאמים עמו שעת הגעה לשדה התעופה, שם היו נפגשים עם עובדיו של קלקודה, מעבירים להם את מפתחות הרכב וטסים. הרכב היה מועבר לחניון בלוד, עד חזרתו של הלקוח לארץ. בנחיתה היה מחכה עובד מטעם חונים טסים בנתיב היציאה ומחזיר את הרכב לבעליו.

 

רשות שדות התעופה לא אהבה את זה בלשון המעטה. לטענת רש"ת, הנהגים של קלקודה יצרו מפגע, מאחר והפרו את הוראות של הורד וסע. דבר שיצר לטענתם עומס בנתיבים הללו ופגיעה ביתר הנוסעים.

רש"ת כל כך לא אהבו את הפעילות, עד שבין השנים 2010-2017, מנכ"ל רשות שדות התעופה הוציא לעסק של קלקודה ולקלקודה בעצמו, צו איסור כניסה לנתב"ג, אלא לשם טיסה. קלקודה לא התרשם, התעלם מהצווים והמשיך בעיסוקיו, על אף שבמרבית הזמן לא היה ברשותו רשיון עסק.

 

קלקודה טען כי פעילותו, אף שהיא מבוצעת בחלקה בשטחי נתב"ג אינה טעונה את הרשאת רש"ת. זאת משום שהוא אינו מקיים פעילות מסחרית כלשהי בתחומי נתב"ג, אלא בחניון המצוי בעיר לוד.

 

בסוף, זה הגיע למצב של תביעות הדדיות. מצד רש"ת על כך שקלקודה מפר את ההוראות שניתנו לו כדין, וקלקודה תבע מנגד לאפשר לו להמשיך לעסוק בעיסוקיו, מאחר ואינו מפר את החוק וכי ההוראות שניתנו לו היו בניגוד לחוק. התביעות התנהלו בבית המשפט השלום בראשון לציון, בפני השופט רפי ארניה.

קיראו עוד ב"בארץ"

פסק הדין: קלקודה פעל בניגוד להוראות; ביקורת על רש"ת

בסוף יולי השנה הגיע השופט ארניה למסקנה כי בשל הסתמכותו של העסק של קלקודה בלעדית בקיומו של נתב"ג, לכן גם אם אין פעולה כספית בנתב"ג עצמו, הדבר הוא כאילו העסק אכן פועל בנתב"ג. לכן התיר לרש"ת לגבות כסף מעסקים שאינם מתקיימים בתחומה הבלעדי, אך נסמכים כולה על קיומו של נתב"ג. ארניה דחה את תביעתו של קלקודה ואף מתח עליו ביקורת על התעלמותו השיטתית מהצווים שהושתו עליו.

 

עם זאת ארניה גם לא חוסך ביקורת מרש"ת ומהמדינה, במיוחד לאור העובדה שלזכיין מטעם הרשות ניתן אישור לשירותי Valet בחניונים שבשטח נתב"ג. "פעילות המיזם יוצרת תחרות לחניוני נתב"ג – והרי, מה רע בתחרות? טיבה של תחרות שהיא מורידה את המחירים לצרכן ומחייבת את השחקנים בשוק לייעל ולטייב את שירותיהם, קל וחומר כאשר בעל השליטה בשוק בשוק זה הוא למעשה בעל מונופול.

 

"תוצאת פסק דין זה הינה חיסול התחרות בשוק חניוני הנוסעים לחו"ל. למעשה, פסק דין זה מנציח סיטואציה לפיה אופציית החניה היחידה בשוק זה הינה בחניוני נתב"ג עצמם", כתב השופט שהוסיף כי בשל החוק ידיו כבולות בנושא.

 

קלקודה סירב לקבל את הכרעת השופט ועתר לבית המשפט המחוזי, שבתשובתו אמר כי עתיד העתירה להידחות. קלקודה סרב להיכנע והגיש ערעור לבית המשפט העליון. בערעור זה ביקש קלקודה לקבוע מה תחום השיפוט של רשות שדות התעופה והאם הנתיבים הללו אכן נופלים תחת סמכותה של הרש"ת.

 

השופט ניל הנדל דחה הטענות והותיר את ההחלטה על כנה. בכך הותיר את שליטת המונופול על שירותי חנייה והיסעים ברשות הרש"ת.

תגובות לכתבה(3):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 3.
    כרגיל במדינה המפסידים הגדולים הם האזרחים (ל"ת)
    ניר 18/11/2019 08:01
    הגב לתגובה זו
  • 2.
    םצו 18/11/2019 00:27
    הגב לתגובה זו
    איפה חופש העיסוק
  • 1.
    שרון 17/11/2019 22:32
    הגב לתגובה זו
    במקום ליצור תחרות , בית המשפט תומך במונופול עם רמת שירות קטסטרופלית . לא מזוהה בעליל עם פסיקת בית המשפט .
חנן פרידמן, מנכ"ל בנק לאומי (צילום: אורן דאי)חנן פרידמן, מנכ"ל בנק לאומי (צילום: אורן דאי)
סיכום שנה

השנה של מנהלי הבנקים - הטוב, החלש, הפיננסי, והאם כל אחד יכול לנהל בנק?

הרווחיות במערכת נשארת גבוהה, האוצר מקדם מס רווחי יתר של 15%, ובחדרי ההנהלה הדגש עובר להתייעלות, שירות ודיגיטל; היתרונות והחסרונות של כל מנכ"ל

רונן קרסו |

השנה הבנקים בישראל מסיימים תקופה של רווחים גבוהים ופעילות מואצת כמעט בכל קו עסקי. בתוך התמונה הזו משרד האוצר מקדם מס רווחי יתר על הבנקים בשיעור של 15%, צעד שמגיע בזמן שהמערכת נהנית ממרווחים ומהיקפי פעילות שמחזקים מאוד את השורה התחתונה. המס מתוכנן לארבע שנים, וההערכה היא שהוא מכניס לקופת המדינה 1 עד 1.5 מיליארד שקל בכל אחת מהשנים הקרובות. מבחינת הבנקים זו תוספת עלות שמתרגמת להפחתה ברווח הנקי, בתקופה שבה התוצאות עצמן נראות חזקות ביחס לשנים קודמות. הבנקים יתגברו על "הקנס" הזה גם אם הוא יעבור, הם מרוויחים בקצב של 30 מיליארד שקל, השנה שני בנקים חצו את ה-100 מיליארד שקל - לאומי שמוביל ופועלים אחריו. כבר אמרו חכמים בהשקעות שחברה טובה יכולה להכיל מנהל לא מבריק. וורן באפט אמר שהוא מחפש חברות שכל אחד יכול לנהל אותן.

 בנקים זה עסק קשה מבחינת ניהול כוח אדם, רגולציה, פוליטיקה ארגונית, אבל המודל העסקי - פשוט מאוד. אמרו לנו בעבר כמה מנכ"לי בנקים שאכן זה ניהול צמוד, שוטף, הרבה מאוד מטלות ועניינים לארגן ולסדר בכל יום, אבל לא ניהול שדורש גאונות נדירה. היה אחד שחשב שאנחנו צוחקים איתו כששאלנו אותו מה הוא חושב על ההשקפה הזו  - הוא היה בטוח שהתוצאות של הבנק הן רק בזכותו. יש כאלה, והוא כבר שנים לא במערכת הבנקאית.

 בכל מקרה, אנחנו בנקודת זמן וחייבם לומר זאת שמי שבאמת אחראי על רווחי הנבקים הוא הנגיד, פרופ' אמיר ירון. בלחיצת כפתור הוא מעלה או מוריד את ההון המרותק ומשפיע על הרווחים, בשיחת מייל הוא מחייב ריבית נמוכה על העו"ש ומקטין את הרווחים דרמטית.  בנקים מרוויחים בהתאם לטווח ידוע וברור, ולראייה - הם מאוד קרובים ביכולת ייצור התשואה על ההון מהפעילות הבנקאית. ועדיין - מבין כל הבנקים, יש טובים וטובים פחות. מי הטוב ביותר? מנהל סניף גדול מאוד של בנק אחר אמר לנו - "הוא מצליח בגלל שהוא לא בנקאי, הוא חושב אחרת". הוא התכוון לחנן פרידמן שהצליח בשנים האחרונות וגם בשנה החולפת להוביל את לאומי לפסגה ולהישאר שם. הוא ידע לזהות בקורונה את ההזדמנות הנוחה להתייעל, הוא ידע לכוון להייטק, והוא מצליח לייצר רווחים גם מסביב, לרבות מהשקעות ריאליות של הבנק דרך לאומי פרטנרס. 

באופן יחסי, דיסקונט מאחור, אבי לוי עוד לא מצליח לחלץ לגמרי את העגלה התקועה, אבל היא מתחילה לזוז נכון. כל האחרים איכשהו במרכז, כשבכלל - ההבדלים בין כולם קטנים יחסית. מי שהיום חלש יכול שנה הבאה לזנק וההיפך. 


בלי גרעין שליטה, עם תקרות שכר ועם פחות רעש מסביב

מבין חמשת הבנקים הגדולים, שלושה פועלים בלי גרעין שליטה. כולם כפופים למגבלות שכר על הנהלות בכירות, אבל בפועל מנכ"ל אחד מציג עלות שכר גבוהה יותר מהשאר, בעיקר בגלל האופן שבו מחושבת התקרה בפועל. ומכאן זה ממשיך לעוד מאפיינים משותפים שמגדירים את שכבת ההנהלה בבנקים הגדולים השנה.

ביטוח לאומי
צילום: Shutterstock

קצבאות ביטוח לאומי - מה הסכום שתקבלו בעקבות ההצמדה?

הביטוח הלאומי מפרסם את עדכון הקצבאות לשנת 2026: קצבאות הנכות של אנשים עם מוגבלות קיבלו תוספת של 480 שקל בשנתיים בעוד הקצבאות של האזרחים הוותיקים הוסיפו עשרות שקלים בודדים

מנדי הניג |

הביטוח הלאומי מפרסם את עדכון הקצבאות לשנת 2026, והמספרים מראים שוב את הפער בין הקצבאות שמוצמדות לשכר הממוצע במשק לבין אלו שמוצמדות רק למדד המחירים לצרכן. בעוד השכר הממוצע עולה ב-3.4%, המדד עלה בשיעור נמוך יותר של 2.4%.

כלומר מי שהקצבה שלו מוצמדת לשכר הממוצע במשק מרוויח, ומי שהקצבה שלו מוצמדת רק למדד נשאר מאחור. בשנים האחרונות השכר הממוצע במשק עלה מהר יותר ממדד המחירים, ולכן קצבאות הנכות, שירותים מיוחדים וילד נכה גדלו בצורה משמעותית. אנשים עם מוגבלות רואים תוספות של מאות שקלים בתוך שנתיים, ובחלק מהמקרים גם יותר. לעומת זאת, קצבאות כמו אזרח ותיק, הבטחת הכנסה ושארים כמעט שלא זזו. הן אמנם מתעדכנות לפי החוק, אבל העלייה קטנה, בעשרות שקלים בלבד, ולא באמת סוגרת את הפער מול יוקר המחיה.

קצבת נכות כללית בדרגת אי כושר השתכרות מלאה תעמוד מינואר הקרוב על 4,771 שקל, לעומת 4,556 שקל בשנת 2025. בתוך שנתיים מדובר בעלייה של כמעט 480 שקל, אחרי שב-2024 עמדה הקצבה על 4,291 שקל. נכה עם בן או בת זוג שאינם מקבלים קצבה יגיע לקצבה חודשית של 6,229 שקל, לעומת 6,024 שקל בשנה שעברה.


טבלת עדכון לקצבת נכות כללית:



גם בעלי דרגות אי כושר חלקיות יראו תוספת. בדרגת אי כושר של 74% הקצבה תעמוד על 3,211 שקל, בדרגת 65% על 2,894 שקל ובדרגת 60% על 2,718 שקל. תוספת לילד, עד שני ילדים, תעמוד על 1,214 שקל לכל ילד.