בית המשפט העליון דחה לאחרונה את עתירתו של יצחק קלקודה, שהפעיל שירות Valet לטסים מנתב"ג ללא רישיון רשמי מרשות שדות התעופה (רש"ת). בעתירתו טען קלקודה, בעליו של חניון "חונים טסים" בלוד, כי נתיבי החניה אינם ברשותה הבלעדית של רש"ת. טיעון שכאמור לא התקבל על ידי שופט העליון ניל הנדל.

תחילת הפרשה עוד בסוף העשור הקודם, אז הפעיל קלקודה חניון מכפר טרומן, שלאחר מכן עבר ללוד, לאחר שנמצא כי החניון עצמו פעל בניגוד לחוק. קלקודה עצמו נקנס ב-2014 בסכום של 2.5 מיליון שקלים על פעילות החניון בכפר טרומן.

על מה כל המהומה?

השירות שנתן קלקודה מעניין. הטסים לחו"ל היו מתאמים עמו שעת הגעה לשדה התעופה, שם היו נפגשים עם עובדיו של קלקודה, מעבירים להם את מפתחות הרכב וטסים. הרכב היה מועבר לחניון בלוד, עד חזרתו של הלקוח לארץ. בנחיתה היה מחכה עובד מטעם חונים טסים בנתיב היציאה ומחזיר את הרכב לבעליו.

רשות שדות התעופה לא אהבה את זה בלשון המעטה. לטענת רש"ת, הנהגים של קלקודה יצרו מפגע, מאחר והפרו את הוראות של הורד וסע. דבר שיצר לטענתם עומס בנתיבים הללו ופגיעה ביתר הנוסעים.

• אהבה חדשה סיימה עונה עם 11.3%; צמוד בגזרת הבוקר
• עם 6% אחרה"צ - אולי צריך לשבץ את שרון גל לפני המהדורה?
• המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7

רש"ת כל כך לא אהבו את הפעילות, עד שבין השנים 2010-2017, מנכ"ל רשות שדות התעופה הוציא לעסק של קלקודה ולקלקודה בעצמו, צו איסור כניסה לנתב"ג, אלא לשם טיסה. קלקודה לא התרשם, התעלם מהצווים והמשיך בעיסוקיו, על אף שבמרבית הזמן לא היה ברשותו רשיון עסק.

קלקודה טען כי פעילותו, אף שהיא מבוצעת בחלקה בשטחי נתב"ג אינה טעונה את הרשאת רש"ת. זאת משום שהוא אינו מקיים פעילות מסחרית כלשהי בתחומי נתב"ג, אלא בחניון המצוי בעיר לוד.

בסוף, זה הגיע למצב של תביעות הדדיות. מצד רש"ת על כך שקלקודה מפר את ההוראות שניתנו לו כדין, וקלקודה תבע מנגד לאפשר לו להמשיך לעסוק בעיסוקיו, מאחר ואינו מפר את החוק וכי ההוראות שניתנו לו היו בניגוד לחוק. התביעות התנהלו בבית המשפט השלום בראשון לציון, בפני השופט רפי ארניה.

• בני 60 ומעלה - כך תחסכו אלפי שקלים במס
• קצבאות ביטוח לאומי - מה הסכום שתקבלו בעקבות ההצמדה?
• תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
• קצבאות ביטוח לאומי - מה הסכום שתקבלו בעקבות ההצמדה?

פסק הדין: קלקודה פעל בניגוד להוראות; ביקורת על רש"ת

בסוף יולי השנה הגיע השופט ארניה למסקנה כי בשל הסתמכותו של העסק של קלקודה בלעדית בקיומו של נתב"ג, לכן גם אם אין פעולה כספית בנתב"ג עצמו, הדבר הוא כאילו העסק אכן פועל בנתב"ג. לכן התיר לרש"ת לגבות כסף מעסקים שאינם מתקיימים בתחומה הבלעדי, אך נסמכים כולה על קיומו של נתב"ג. ארניה דחה את תביעתו של קלקודה ואף מתח עליו ביקורת על התעלמותו השיטתית מהצווים שהושתו עליו.

עם זאת ארניה גם לא חוסך ביקורת מרש"ת ומהמדינה, במיוחד לאור העובדה שלזכיין מטעם הרשות ניתן אישור לשירותי Valet בחניונים שבשטח נתב"ג. "פעילות המיזם יוצרת תחרות לחניוני נתב"ג – והרי, מה רע בתחרות? טיבה של תחרות שהיא מורידה את המחירים לצרכן ומחייבת את השחקנים בשוק לייעל ולטייב את שירותיהם, קל וחומר כאשר בעל השליטה בשוק בשוק זה הוא למעשה בעל מונופול.

"תוצאת פסק דין זה הינה חיסול התחרות בשוק חניוני הנוסעים לחו"ל. למעשה, פסק דין זה מנציח סיטואציה לפיה אופציית החניה היחידה בשוק זה הינה בחניוני נתב"ג עצמם", כתב השופט שהוסיף כי בשל החוק ידיו כבולות בנושא.

קלקודה סירב לקבל את הכרעת השופט ועתר לבית המשפט המחוזי, שבתשובתו אמר כי עתיד העתירה להידחות. קלקודה סרב להיכנע והגיש ערעור לבית המשפט העליון. בערעור זה ביקש קלקודה לקבוע מה תחום השיפוט של רשות שדות התעופה והאם הנתיבים הללו אכן נופלים תחת סמכותה של הרש"ת.

השופט ניל הנדל דחה הטענות והותיר את ההחלטה על כנה. בכך הותיר את שליטת המונופול על שירותי חנייה והיסעים ברשות הרש"ת.