שדה תעופה טיסה טיסות נתב"ג
צילום: ISTOCK
בלעדי

רשות שדות התעופה תמשיך להיות מונופול ההסעות בשטח נתב"ג

השופט ארניה מבית משפט השלום: "תוצאת פסק דין זה הינה חיסול התחרות בשוק חניוני הנוסעים לחו"ל. למעשה, פסק דין זה מנציח סיטואציה לפיה אופציית החניה היחידה בשוק זה הינה בחניוני נתב"ג עצמם"; לאחרונה בית המשפט העליון אישרר את ההחלטה
ארז ליבנה | (3)

בית המשפט העליון דחה לאחרונה את עתירתו של יצחק קלקודה, שהפעיל שירות Valet לטסים מנתב"ג ללא רישיון רשמי מרשות שדות התעופה (רש"ת). בעתירתו טען קלקודה, בעליו של חניון "חונים טסים" בלוד, כי נתיבי החניה אינם ברשותה הבלעדית של רש"ת. טיעון שכאמור לא התקבל על ידי שופט העליון ניל הנדל.

 

תחילת הפרשה עוד בסוף העשור הקודם, אז הפעיל קלקודה חניון מכפר טרומן, שלאחר מכן עבר ללוד, לאחר שנמצא כי החניון עצמו פעל בניגוד לחוק. קלקודה עצמו נקנס ב-2014 בסכום של 2.5 מיליון שקלים על פעילות החניון בכפר טרומן.

על מה כל המהומה?

השירות שנתן קלקודה מעניין. הטסים לחו"ל היו מתאמים עמו שעת הגעה לשדה התעופה, שם היו נפגשים עם עובדיו של קלקודה, מעבירים להם את מפתחות הרכב וטסים. הרכב היה מועבר לחניון בלוד, עד חזרתו של הלקוח לארץ. בנחיתה היה מחכה עובד מטעם חונים טסים בנתיב היציאה ומחזיר את הרכב לבעליו.

 

רשות שדות התעופה לא אהבה את זה בלשון המעטה. לטענת רש"ת, הנהגים של קלקודה יצרו מפגע, מאחר והפרו את הוראות של הורד וסע. דבר שיצר לטענתם עומס בנתיבים הללו ופגיעה ביתר הנוסעים.

רש"ת כל כך לא אהבו את הפעילות, עד שבין השנים 2010-2017, מנכ"ל רשות שדות התעופה הוציא לעסק של קלקודה ולקלקודה בעצמו, צו איסור כניסה לנתב"ג, אלא לשם טיסה. קלקודה לא התרשם, התעלם מהצווים והמשיך בעיסוקיו, על אף שבמרבית הזמן לא היה ברשותו רשיון עסק.

 

קלקודה טען כי פעילותו, אף שהיא מבוצעת בחלקה בשטחי נתב"ג אינה טעונה את הרשאת רש"ת. זאת משום שהוא אינו מקיים פעילות מסחרית כלשהי בתחומי נתב"ג, אלא בחניון המצוי בעיר לוד.

 

בסוף, זה הגיע למצב של תביעות הדדיות. מצד רש"ת על כך שקלקודה מפר את ההוראות שניתנו לו כדין, וקלקודה תבע מנגד לאפשר לו להמשיך לעסוק בעיסוקיו, מאחר ואינו מפר את החוק וכי ההוראות שניתנו לו היו בניגוד לחוק. התביעות התנהלו בבית המשפט השלום בראשון לציון, בפני השופט רפי ארניה.

קיראו עוד ב"בארץ"

פסק הדין: קלקודה פעל בניגוד להוראות; ביקורת על רש"ת

בסוף יולי השנה הגיע השופט ארניה למסקנה כי בשל הסתמכותו של העסק של קלקודה בלעדית בקיומו של נתב"ג, לכן גם אם אין פעולה כספית בנתב"ג עצמו, הדבר הוא כאילו העסק אכן פועל בנתב"ג. לכן התיר לרש"ת לגבות כסף מעסקים שאינם מתקיימים בתחומה הבלעדי, אך נסמכים כולה על קיומו של נתב"ג. ארניה דחה את תביעתו של קלקודה ואף מתח עליו ביקורת על התעלמותו השיטתית מהצווים שהושתו עליו.

 

עם זאת ארניה גם לא חוסך ביקורת מרש"ת ומהמדינה, במיוחד לאור העובדה שלזכיין מטעם הרשות ניתן אישור לשירותי Valet בחניונים שבשטח נתב"ג. "פעילות המיזם יוצרת תחרות לחניוני נתב"ג – והרי, מה רע בתחרות? טיבה של תחרות שהיא מורידה את המחירים לצרכן ומחייבת את השחקנים בשוק לייעל ולטייב את שירותיהם, קל וחומר כאשר בעל השליטה בשוק בשוק זה הוא למעשה בעל מונופול.

 

"תוצאת פסק דין זה הינה חיסול התחרות בשוק חניוני הנוסעים לחו"ל. למעשה, פסק דין זה מנציח סיטואציה לפיה אופציית החניה היחידה בשוק זה הינה בחניוני נתב"ג עצמם", כתב השופט שהוסיף כי בשל החוק ידיו כבולות בנושא.

 

קלקודה סירב לקבל את הכרעת השופט ועתר לבית המשפט המחוזי, שבתשובתו אמר כי עתיד העתירה להידחות. קלקודה סרב להיכנע והגיש ערעור לבית המשפט העליון. בערעור זה ביקש קלקודה לקבוע מה תחום השיפוט של רשות שדות התעופה והאם הנתיבים הללו אכן נופלים תחת סמכותה של הרש"ת.

 

השופט ניל הנדל דחה הטענות והותיר את ההחלטה על כנה. בכך הותיר את שליטת המונופול על שירותי חנייה והיסעים ברשות הרש"ת.

תגובות לכתבה(3):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 3.
    כרגיל במדינה המפסידים הגדולים הם האזרחים (ל"ת)
    ניר 18/11/2019 08:01
    הגב לתגובה זו
  • 2.
    םצו 18/11/2019 00:27
    הגב לתגובה זו
    איפה חופש העיסוק
  • 1.
    שרון 17/11/2019 22:32
    הגב לתגובה זו
    במקום ליצור תחרות , בית המשפט תומך במונופול עם רמת שירות קטסטרופלית . לא מזוהה בעליל עם פסיקת בית המשפט .
אמיר ירון נגיד בנק ישראל
צילום: ליאת מנדל

בנק ישראל הוריד כצפוי את הריבית

אחרי קרוב לשנתיים ללא הפחתה: בנק ישראל מוריד את הריבית ב-0.25% ל-4.25% על רקע אינפלציה של 2.5% בתוך היעד והרגיעה הביטחונית; מה יהיה בהמשך? אל תצפו להורדה נוספת בקרוב

מנדי הניג |

הריבית המוניטרית בישראל יורדת היום ב-0.25% ל-4.25%. ההחלטה מתקבלת אחרי 14 ישיבות רצופות שבהן בנק ישראל הותיר את הריבית ללא שינוי, תקופה שנמשכה קרוב לשנתיים והוגדרה כשלב של בלימת ביקושים מתוך מטרה לייצב את האינפלציה. בחודשים האחרונים האינפלציה נעה סביב 2.5% ונשארת בתוך היעד, עם תחזית של כ-2.2% ל-12 החודשים הקרובים. במקביל, שער הדולר נחלש בכ-10% מתחילת השנה, מה שגם סייע לצמצום הלחצים על מחירי היבוא והתקררות האינפלציה.

נגיד בנק ישראל, פרופ' אמיר ירון עמד מול ביקורת מאוד גדולה ולא הוריד את הריבית עד עכשיו - כשמסתכלים לאחור אפשר מצד אחד להבין את השמרנות שלו, אבל נראה שמדובר בשמרנות יתר. כשמסתכלים קדימה וקוראים את  הדוח מלווה את הפחתת הריבית שכולל את הסיכויים והסיכונים ומצב המשק, מבינים שיש סיכוי טוב שהריבית במפגש הבא - בתחילת ינואר - לא תרד.  


ההפחתה הנוכחית של הריבית לא תשפיע עלייכם באופן משמעותי. החזרי משכנתא ממוצעים ירדו ב-70 שקל בממוצע, תשלמו קצת פחות על הלווואת, תקבלו קצת פחות על פיקדונות ואפיקים סולידיים. הרחבה: הריבית תרד מחר ל-4.25% - איך זה ישפיע עליכם? 

וכדאי "לחזור על החומר" - מה זאת ריבית פריים, על ההבדל בין ריבית קבועה למשתנה - 10 סוגי ריביות שונות


האינפלציה ירדה ל-2.5% - בתוך תחום היעד

הסיבה המרכזית לכך  שהנגיד שמר על ריבית גבוהה היא האינפלציה. זו ורדת כבר חודשים ארוכים והיא מספר חודשים בגבול "המותר". זה לצד גורמים נוספים הביאו את בנק ישראל להוריד ריבית. מדד המחירים לצרכן עלה בחודש אוקטובר ב-0.5% לאחר ירידה של 0.6% בספטמבר. "האינפלציה השנתית עומדת בשני המדדים האחרונים על 2.5%", ציין הבנק. בניכוי אנרגיה ופירות וירקות, שיעור האינפלציה השנתי עומד על 2.7%. נתון מעניין במיוחד הוא ש"קצב אינפלציית הבלתי סחירים ירד ל-3.0%, ובמקביל, קצב אינפלציית הסחירים נותר יציב ועומד על 1.5% ב-12 החודשים האחרונים".

בצלאל סמוטריץ
צילום: נגה מסה לעמ

כלכלת הבחירות של סמוטריץ - נותן לכם פטור במסים כדי לקבל מנדטים

הגדלת תקרת הפטור ממע"מ מ־75 ל־150–200 דולר מוצגת כהקלה לצרכן, אך המהלך עלול לפגוע בעסקים המקומיים ולהיתפס ככלכלת בחירות מובהקת
אדיר בן עמי |

שר האוצר בצלאל סמוטריץ' מקדם מהלך שיוזיל את הקניות מאמזון ואתרי יבוא אישי אחרים, אבל קשה להתעלם מהתזמון ומהמשמעות הכלכלית הרחבה שלו. הגדלת תקרת הפטור ממע"מ מ־75 דולר ל־150 או 200 דולר נשמעת כמו בשורה לצרכנים, אך בפועל היא עשויה להפוך לאחד הצעדים הפופוליסטיים היקרים של השנה.


מאחורי ההחלטה עומד מהלך שמוצג לציבור כעידוד תחרות, אך גורמי המקצוע באוצר מזהירים כי מדובר במהלך של כלכלת בחירות. וויתור על הכנסות ממסים בזמן שהמשק עדיין מתמודד עם עלויות המלחמה אינו צעד זהיר ובוודאי לא כזה שהדרג המקצועי תמך בו. בצמרת האוצר מדגישים כי שנים מדברים על ביטול פטורים, לא על הרחבתם, והמהלך הנוכחי הפוך לחלוטין לאג’נדה הרשמית של המשרד.


הבעיה המרכזית טמונה בפגיעה הצפויה בשוק המקומי עם עסקים קטנים ובינוניים, שכבר מתקשים להתמודד עם תחרות מחו"ל, וצפויים לעמוד מול גל גדול יותר של מוצרים זולים שמגיעים מסין, טורקיה וממדינות נוספות. הגדלת הפטור מגדילה את הפער שיש להם מול ספקים זרים שנכנסים לישראל, בזמן שעסק ישראלי מחויב בכל מס ורגולציה מקומית. המשמעות היא שיותר קטגוריות מוצרים יהפכו ללא משתלמות לייבוא מקומי, יותר צרכנים יעדיפו להזמין מבחוץ, והכדאיות של החזקת חנות קטנה או עסק בינוני תישחק עוד יותר.


בניגוד לנרטיב של "הקלה ביוקר המחיה", רוב המוצרים שמוזמנים באינטרנט הם אופנה והנעלה ולא אלה שמכבידים באמת על תקציב משקי הבית, כמו מזון. כלומר, ההטבה לא פותרת את בעיית המחירים המשמעותית של הציבור, אלא רק יוצרת תחושת הטבה רגעית. הערכות באוצר מדברות על כך שסמוטריץ' נשען על תחזית לגידול בגביית המסים, מה שאמור לאפשר מהלכים שנויים במחלוקת בלי לפגוע בקופה. אבל תחזית איננה מציאות ואם ההכנסות לא יגיעו כפי שהוצג, הציבור יגלה מהר מאוד שההנחה הקטנה באמזון תעלה לו ביוקר במקום אחר.


מבחינה פוליטית, המהלך מובן מאוד. העלאת הפטור מיד לפני קמפיין פוליטי משדרת "דאגה לציבור" ומייצרת כותרות חיוביות. בפועל, זהו צעד שמיטיב עם ציבור קטן של צרכני אונליין ומעמיק את הבעיה העיקרית של הכלכלה הישראלית: פער עצום בין מדיניות לטווח קצר לבין השלכות לטווח ארוך.