שדה תעופה טיסה טיסות נתב"ג
צילום: ISTOCK
בלעדי

רשות שדות התעופה תמשיך להיות מונופול ההסעות בשטח נתב"ג

השופט ארניה מבית משפט השלום: "תוצאת פסק דין זה הינה חיסול התחרות בשוק חניוני הנוסעים לחו"ל. למעשה, פסק דין זה מנציח סיטואציה לפיה אופציית החניה היחידה בשוק זה הינה בחניוני נתב"ג עצמם"; לאחרונה בית המשפט העליון אישרר את ההחלטה
ארז ליבנה | (3)

בית המשפט העליון דחה לאחרונה את עתירתו של יצחק קלקודה, שהפעיל שירות Valet לטסים מנתב"ג ללא רישיון רשמי מרשות שדות התעופה (רש"ת). בעתירתו טען קלקודה, בעליו של חניון "חונים טסים" בלוד, כי נתיבי החניה אינם ברשותה הבלעדית של רש"ת. טיעון שכאמור לא התקבל על ידי שופט העליון ניל הנדל.

 

תחילת הפרשה עוד בסוף העשור הקודם, אז הפעיל קלקודה חניון מכפר טרומן, שלאחר מכן עבר ללוד, לאחר שנמצא כי החניון עצמו פעל בניגוד לחוק. קלקודה עצמו נקנס ב-2014 בסכום של 2.5 מיליון שקלים על פעילות החניון בכפר טרומן.

על מה כל המהומה?

השירות שנתן קלקודה מעניין. הטסים לחו"ל היו מתאמים עמו שעת הגעה לשדה התעופה, שם היו נפגשים עם עובדיו של קלקודה, מעבירים להם את מפתחות הרכב וטסים. הרכב היה מועבר לחניון בלוד, עד חזרתו של הלקוח לארץ. בנחיתה היה מחכה עובד מטעם חונים טסים בנתיב היציאה ומחזיר את הרכב לבעליו.

 

רשות שדות התעופה לא אהבה את זה בלשון המעטה. לטענת רש"ת, הנהגים של קלקודה יצרו מפגע, מאחר והפרו את הוראות של הורד וסע. דבר שיצר לטענתם עומס בנתיבים הללו ופגיעה ביתר הנוסעים.

רש"ת כל כך לא אהבו את הפעילות, עד שבין השנים 2010-2017, מנכ"ל רשות שדות התעופה הוציא לעסק של קלקודה ולקלקודה בעצמו, צו איסור כניסה לנתב"ג, אלא לשם טיסה. קלקודה לא התרשם, התעלם מהצווים והמשיך בעיסוקיו, על אף שבמרבית הזמן לא היה ברשותו רשיון עסק.

 

קלקודה טען כי פעילותו, אף שהיא מבוצעת בחלקה בשטחי נתב"ג אינה טעונה את הרשאת רש"ת. זאת משום שהוא אינו מקיים פעילות מסחרית כלשהי בתחומי נתב"ג, אלא בחניון המצוי בעיר לוד.

 

בסוף, זה הגיע למצב של תביעות הדדיות. מצד רש"ת על כך שקלקודה מפר את ההוראות שניתנו לו כדין, וקלקודה תבע מנגד לאפשר לו להמשיך לעסוק בעיסוקיו, מאחר ואינו מפר את החוק וכי ההוראות שניתנו לו היו בניגוד לחוק. התביעות התנהלו בבית המשפט השלום בראשון לציון, בפני השופט רפי ארניה.

קיראו עוד ב"בארץ"

פסק הדין: קלקודה פעל בניגוד להוראות; ביקורת על רש"ת

בסוף יולי השנה הגיע השופט ארניה למסקנה כי בשל הסתמכותו של העסק של קלקודה בלעדית בקיומו של נתב"ג, לכן גם אם אין פעולה כספית בנתב"ג עצמו, הדבר הוא כאילו העסק אכן פועל בנתב"ג. לכן התיר לרש"ת לגבות כסף מעסקים שאינם מתקיימים בתחומה הבלעדי, אך נסמכים כולה על קיומו של נתב"ג. ארניה דחה את תביעתו של קלקודה ואף מתח עליו ביקורת על התעלמותו השיטתית מהצווים שהושתו עליו.

 

עם זאת ארניה גם לא חוסך ביקורת מרש"ת ומהמדינה, במיוחד לאור העובדה שלזכיין מטעם הרשות ניתן אישור לשירותי Valet בחניונים שבשטח נתב"ג. "פעילות המיזם יוצרת תחרות לחניוני נתב"ג – והרי, מה רע בתחרות? טיבה של תחרות שהיא מורידה את המחירים לצרכן ומחייבת את השחקנים בשוק לייעל ולטייב את שירותיהם, קל וחומר כאשר בעל השליטה בשוק בשוק זה הוא למעשה בעל מונופול.

 

"תוצאת פסק דין זה הינה חיסול התחרות בשוק חניוני הנוסעים לחו"ל. למעשה, פסק דין זה מנציח סיטואציה לפיה אופציית החניה היחידה בשוק זה הינה בחניוני נתב"ג עצמם", כתב השופט שהוסיף כי בשל החוק ידיו כבולות בנושא.

 

קלקודה סירב לקבל את הכרעת השופט ועתר לבית המשפט המחוזי, שבתשובתו אמר כי עתיד העתירה להידחות. קלקודה סרב להיכנע והגיש ערעור לבית המשפט העליון. בערעור זה ביקש קלקודה לקבוע מה תחום השיפוט של רשות שדות התעופה והאם הנתיבים הללו אכן נופלים תחת סמכותה של הרש"ת.

 

השופט ניל הנדל דחה הטענות והותיר את ההחלטה על כנה. בכך הותיר את שליטת המונופול על שירותי חנייה והיסעים ברשות הרש"ת.

תגובות לכתבה(3):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 3.
    כרגיל במדינה המפסידים הגדולים הם האזרחים (ל"ת)
    ניר 18/11/2019 08:01
    הגב לתגובה זו
  • 2.
    םצו 18/11/2019 00:27
    הגב לתגובה זו
    איפה חופש העיסוק
  • 1.
    שרון 17/11/2019 22:32
    הגב לתגובה זו
    במקום ליצור תחרות , בית המשפט תומך במונופול עם רמת שירות קטסטרופלית . לא מזוהה בעליל עם פסיקת בית המשפט .
שלמה קרעי הליכוד
צילום: הגר כהן

משרד התקשורת ביטל את עמלות הוראת הקבע בחברות התקשורת

החל מה-8 בנובמבר, נכנסו לתוקף תקנות חדשות שיזם וחתם שר התקשורת, ד״ר שלמה קרעי, אשר אוסרות על חברות התקשורת לגבות עמלות בגין תשלום באמצעות הוראת קבע בנקאית; במשרד התקשורת מציינים כי המהלך מבטל עיוות רווח שפגע במשך שנים בעיקר בלקוחות מוחלשים, היות וכ-10% מהמנויים בישראל שאינם מחזיקים בכרטיס אשראי, ונאלצו לשלם עד היום עמלות הקמה ועמלות חודשיות שהצטברו לעשרות שקלים בשנה

רן קידר |

מזה כ-10 ימים, והחל מה-8 בנובמבר, נכנסו לתוקף תקנות חדשות שיזם וחתם שר התקשורת, ד״ר שלמה קרעי, אשר אוסרות על חברות התקשורת לגבות עמלות בגין תשלום באמצעות הוראת קבע בנקאית. במשרד התקשורת מציינים כי המהלך מבטל עיוות רווח שפגע במשך שנים בעיקר בלקוחות מוחלשים, היות וכ-10% מהמנויים בישראל שאינם מחזיקים בכרטיס אשראי, ונאלצו לשלם עד היום עמלות הקמה ועמלות חודשיות שהצטברו לעשרות שקלים בשנה. 

לפי התקנות, חברות התקשורת עדיין יוכלו, במקרים מוצדקים, לדרוש תשלום מראש עבור חבילת השירות כדי לצמצם סיכוני גבייה, אך ללא גביית עמלה נוספת. במקביל, השר קרעי מוביל כעת מהלך משלים להרחבת האיסור גם על חברות הטלוויזיה הרב-ערוצית, במטרה להבטיח שוק הוגן ושוויוני לכלל הצרכנים.

לאחרונה, משרד התקשורת נמצא במוקד של דיון ציבורי אודות הרפורמה באופן חישוב הרייטינג. להבדיל מהקונצנזוס של ביטולי עמלות, במקרה של ועדת המדרוג, יש מחלוקת גדולה. המניע של המשרד הוא לערוך רפורמה בשיטה שקיימת כבר עשורים רבים, מבלי שעודכנה, ואילו הביקורת מגיע על רקע העברת מוקדי הכח הקיימים וביזורם. 

עוד נושא שבו משרד התקשורת נמצא בכותרות הוא רכישת הוט מובייל על ידי פלאפון, שהעלתה לפני שבוע את ההצעה להוט מובייל ל-2.1 מיליארד שקל. ההצעה הקודמת עמדה על 2 מיליארד שקל והעלאה הנוכחית היא מסר למתמודדים האחרים שפלאפון נחושה לרכוש את הוט מובייל.  שוק התקשורת השתנה מאוד ב-13 השנה האחרונות, מאז הרפורמה שהורידה את המחירים בכ-80% והתחרות בו כיום היא גדולה מאוד עם מספר חברות חזקות משמעותי. כלומר, למרות ששר התקשורת הביע התנגדות עסקה, לא נראה שיש לו באמת גושפנקא אמיתית וריאלית להתנגדות הזו.

הדבר מגיע גם לאחר מהלך נוסף של המשרד, שפרסם קול קורא לפני כחודש, שבמהותו בוחן מחדש את חובת ההפרדה המבנית החלה על קבוצות בזק והוט. במידה וההפרדה תבוטל, חברת התקשורת תוכל סוף-סוף למזג לתוכה את פעילות yes ולהכיר בהפסדים הצבורים שלה מה שיכול ליצור לה מגן מס ולחסוך לה מסים בהיקף של מאות מיליוני שקלים. הקול הקורא שפרסם משרד התקשורת מבקש לשמוע עמדות מהציבור ומהחברות לקראת שינוי כולל במודל הרגולציה של שוק התקשורת. זה צעד בתהליך ארוך, שבמסגרתו נבחנת השאלה האם יש עדיין הצדקה להחזיק את בזק כמבנה מפוצל - בין פעילות התשתיות הקוויות, בזק בינלאומי ו-yes - או שהגיע הזמן לשחרר את החברות לפעול תחת קורת גג אחת כמו בשאר החברות.

פטריוט (צה"ל)פטריוט (צה"ל)

ביקוש משולש לטילי הפטריוט והקשר לתעשייה הביטחונית הישראלית

וגם - 10 דברים שצריך לדעת על הפטריוט

רן קידר |
נושאים בכתבה טילי פטריוט

בואינג משלשת ייצור רכיבי פטריוט על רקע ביקוש עולמי שיא. החברה האמריקאית נערכת לקפיצה דרמטית בהזמנות ומקימה מתקן חדש - התעשייה הביטחונית הישראלית צפויה להרוויח גם היא מהביקושים למערכות הגנה. 

חברת בואינג הודיעה כי היא צופה עלייה חדה במספר מערכות ההנחייה (seekers) שהיא מספקת עבור טילי הפטריוט, מערכת ההגנה האווירית האמריקאית. מדובר בשילוש קצב האספקה על רקע דרישה עולמית גוברת למערכות הגנה מתקדמות, בעיקר באירופה.

מתכוננים לביקוש: מתקן חדש ומעבר לייצור מואץ

בהתאם לתחזיות הביקוש, בואינג הקימה מתקן ייעודי חדש בשטח של כ-4,000 מ"ר שנועד לתמוך בהרחבת כושר הייצור של רכיבי ההנחיה. סטיב פארקר, ראש חטיבת ההגנה והחלל של בואינג, ציין במהלך תערוכת התעופה בדובאי כי החברה "זיהתה את העלייה בביקושים עוד לפני שהלקוח עצמו פנה", וכי היא נערכת לתקופה של פעילות אינטנסיבית. המהלך מגיע על רקע סיום שביתה ממושכת במפעלי החברה בסנט לואיס, מיזורי – שם מיוצרים חלק מהרכיבים הקריטיים. בעקבות סיום השביתה, החברה נוקטת גישה מדודה בפתיחת קווי הייצור שנפגעו.

מערכת הפטריוט נמצאת בשירות נרחב בכמה מהמדינות המרכזיות של נאט"ו, לרבות גרמניה, פולין, הולנד ורומניה. בשנה האחרונה הביקוש למערכות אלו קפץ משמעותית, בעיקר בשל החשש באירופה מהמשך תוקפנות רוסית. בנוסף, מערכות הפטריוט נמצאות בשימוש אינטנסיבי באוקראינה, כחלק מהמאמץ ליירט טילים בליסטיים ורחפנים איראניים.

במקביל, גוברת הדאגה ברחבי העולם מהתעצמות המתיחות במספר מוקדים נוספים. באירופה, החשש המרכזי נוגע לא רק ללחימה הפיזית באוקראינה אלא גם לממד ההיברידי של המלחמה, לרבות מתקפות סייבר, הפצת דיסאינפורמציה וניסיונות לערער יציבות פוליטית במדינות החברות בנאט"ו. המתיחות סביב הגבולות המזרחיים של אירופה והאיום מפני חדירה של גורמים עוינים אל תוך שטח האיחוד האירופי מגבירים את הדרישה לפתרונות הגנה מתקדמים.