הרכבלית בחיפה
צילום: משרד התחבורה

צעד נוסף לקראת הפעלת הרכבלית בחיפה

הרכבלית תחל לפעול במחצית השניה של השנה הבאה והנוסעים יוכלו להשתמש בכל אמצעי התשלום בתחבורה הציבורית, לרבות כרטיס רב קו, ומנויים תקופתיים
ערן סוקול | (4)

צעד נוסף לקראת הפעלת הרכבלית. משרד התחבורה מדווח היום (ד') כי חברת נתיב אקספרס, המפעילה את התחבורה הציבורית בגליל, וחברת בורסה התורכית, יפעילו את הרכבלית בחיפה, שתשמש לראשונה בישראל, אמצעי תחבורה ציבורית נוסף לצד האוטובוסים, הרכבת והמטרונית. הנוסעים ברכבלית יוכלו להשתמש בכל אמצעי התשלום בתחבורה הציבורית, לרבות כרטיס רב קו, ומנויים תקופתיים.

 

חברת נתיב אקספרס וחברת בורסה, המפעילה כיום רכבל המחבר בין העיר בורסה בתורכיה לפארק הלאומי בהר אלואג, יפעילו את הרכבלית בחיפה, לאחר שזכו במכרז של משרד התחבורה להפעלת הרכבלית. במכרז התמודדו קבוצות נוספות, בהם אגד אחזקות, חברת דן וחברת קווים.

 

הרכבלית, המוקמת בימים אלה על ידי משרד התחבורה, באמצעות חברת יפה נוף, תחל לפעול במחצית השניה של השנה הבאה, ותחבר את המרכז התחבורתי הגדול בחיפה, מרכזית המפרץ, עם הטכניון ואוניברסיטת חיפה.

 

נתיב אקספרס ובורסה שזכו במכרז, ידרשו להכשיר את כח האדם הנדרש לתפעול הרכבל, להתקין מערכות כרטוס חכם ושילוט אלקטרוני, שיאפשרו להפעיל את הרכבל כחלק ממערך התחבורה הציבורית בעיר חיפה. בפרויקט צפויים להיות מועסקים עשרות עובדים באופן ישיר ועקיף.

 

במשרד התחבורה מציינים כי מיזם הרכבלית, שקודם על ידי שר התחבורה, החוץ והמודיעין, ישראל כץ, צפוי לשפר משמעותית את הנגישות לטכניון ולאוניברסיטת חיפה ולעודד עשרות אלפי סטודנטים ואנשי אקדמיה להעדיף את התחבורה הציבורית, על חשבון רכבם הפרטי. כמו כן, הוא יקל על מצוקת החנייה בקמפוסים וברחובות הסמוכים אליהם וכן על עומסי התנועה בצירים הראשיים, במעלה הכרמל.

 

אורך תוואי הרכבל הוא 4.4 קילומטרים, ויכלול שש תחנות, מהן שלוש תחנות נוסעים שישמשו את הציבור, במרכזית המפרץ, בטכניון ובאוניברסיטת חיפה, ושלוש תחנות תפעוליות בצומת הצ'ק פוסט, בדרך דורי ובטכניון.

 

מערכת הרכבל תופעל באמצעות 150 קרוניות שיוכלו להסיע בכל קרונית עד 10 נוסעים. הקרוניות יצאו מהתחנה מידי 15 שניות ויסיעו עד 2,400 נוסעים בשעה, בכל כיוון, בו זמנית. הנסיעה ממרכזית המפרץ לטכניון תיארך כ-10 דקות, ו-9 דקות נוספות מהטכניון לאוניברסיטת חיפה. התחנות והקרוניות יהיו נגישות לבעלי מוגבלויות.

קיראו עוד ב"בארץ"

 

תגובות לכתבה(4):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 4.
    X 02/07/2019 09:59
    הגב לתגובה זו
    2400 נוסעים לשעה!!! צריך גם להביא הרבה תורכים שיסעו ברכבלית. לא להתבלבל - רכבלית (נקבה) ולא רכבל (זכר) כמו שזה מקובל בכל מקום באולם. פשוט פשע לבנות כזה דבר.
  • 3.
    LONELY 01/07/2019 17:14
    הגב לתגובה זו
    לא צריך חניה מגיעים למרכזית המפרץ (עשרות קוים ורכבות) ומשם מדלגים לטכניון ואוניברסיטה...
  • 2.
    משה ג. 19/06/2019 17:48
    הגב לתגובה זו
    כבר כיום אין מספיק חניה במרכזית המפרץ, מה יהיה כשאלפי סטודנטים ישאירו שם המכוניות
  • 1.
    ישראל 19/06/2019 17:02
    הגב לתגובה זו
    איזה בזבוז פשוט לא יאומן
דולר יורד
צילום: Photo by Ryan Quintal on Unsplash

״הדולר היה צריך להיות ב-3 שקלים אלמלא הרפורמה המשפטית והמלחמה״

מניתוח של בנק ישראל: הדולר ממשיך לרדת - מי נפגע ומי מרוויח?

מנדי הניג |
נושאים בכתבה שער הדולר

השקל ממשיך לטפס ושער הדולר נע הבוקר סביב 3.22 שקל דולר שקל רציף 0.02%   אלו הרמות הנמוכות ביותר מאז אפריל 2022. המטבע המקומי בראלי שלא ראינו מזה שנים, בתחילת המלחמה הוא עוד נסחר סביב 4 שקלים לדולר וכיום כשהמצב הביטוחני נרגע יש הזרמה של הון הזר התחזיות הכלכליות משתפרות וגם סוכנויות הדירוג מעדכנות לחיוב את האופק, השקל מתחזק אולי אפילו מדי. נתוני המאקרו גם עוזרים למטבע, שוק העבודה חזק, האינפלציה מתכנסת לכיוון היעד וגביית המסים צפויה לשבור שיא של 520 מיליארד שקל השנה. גם הגירעון צפוי לעמוד סביב 5% מהתוצר שזה נמוך מהציפיות כשהתחזיות של בנק ישראל ל-2026-2028 מדברות על גירעון סביב כ-2.8%-2.9% בממוצע, שזה "גירעון בר קיימא" כל אלה ביחד ולחוד מחזקים את האמון של המשקיעים ומזרימים הון לשוק המקומי, מה שדוחף את השקל למעלה.

אבל מסתבר שהדולר היה יכול לפגוש את רמת ה-3 שקלים כבר ממזמן. ניתוח של בנק ישראל שבחן את ההשפעות השונות על שער החליפין מצא שאם מנקים מהמשוואה את שני הגורמים החריגים של השנתיים האחרונות, שהן הרפורמה המשפטית והמלחמה, הדולר היה כבר כנראה סביב 3 שקלים, ואולי אפילו נמוך מזה. 

לפי המודל שמבוסס על הקשר בין שער הדולר-שקל לבין ביצועי הנאסד"ק, השקל היה אמור להתחזק הרבה קודם. בגרף שמצורף אפשר לראות את הפער שנוצר בין המציאות לבין מה שהמודל מנבא שזה הקו הכחול, שמייצג את שער הדולר בפועל, שהוא נסק הרבה מעל הקו הכתום, שמייצג את השער הצפוי בתנאים רגילים. 

הרפורמה המשפטית והמלחמה גרמו לסטייה הזאת, בעיקר בגלל שהם הגבירו את חוסר הוודאות ופגעו באמון של המשקיעים הזרים בכלכלה המקומית. אבל עכשיו כשהמתיחות הפוליטית והביטחונית נרגעה ברמה מסוימת, נראה שהשקל סוגר את הפער ומתחזק חזרה לרמות שהוא היה צריך לפגוש גם בלי ההתערבות של אותם גורמים.


הנפגעים

מאחורי הנתונים המעודדים האלה יש סביבה שנהיית פחות ופחות נוחה לצד אחד של המשק. השקל החזק מכביד מאוד על יצואנים כמו חברות הייטק וסטארטאפים שפועלים בישראל ומוכרים את מוצריהם בחו"ל. כשההכנסות נקובות בדולרים אבל חלק גדול מההוצאות (כמו שכר, הוצאות מנהלה וכד׳) מתבצעות בשקלים, כל ירידה בשער הדולר שוחקת את השורה התחתונה. ראינו לאורך עונת הדוחות הקודמת וגם זו הנוכחית שאנחנו בעיצומה חברות כמו צ’ק פוינט, ש״האשימו״ את הדולר בכ-2% מהרווחיות הגולמית אצל חלק זה נסבל, אצל אחרות כמו אייקון גרופ, האמא של איידיגטל בישראל שפועלת ברווחיות גולמית צרה מאוד (2% מגזר ההפצה, 4% מגזר קמעונאות) זה משמעותי מאוד - אייקון: שער הדולר שחק את הרווח, המלחמה את ההכנסות

דולר יורד
צילום: Photo by Ryan Quintal on Unsplash

״הדולר היה צריך להיות ב-3 שקלים אלמלא הרפורמה המשפטית והמלחמה״

מניתוח של בנק ישראל: הדולר ממשיך לרדת - מי נפגע ומי מרוויח?

מנדי הניג |
נושאים בכתבה שער הדולר

השקל ממשיך לטפס ושער הדולר נע הבוקר סביב 3.22 שקל דולר שקל רציף 0.02%   אלו הרמות הנמוכות ביותר מאז אפריל 2022. המטבע המקומי בראלי שלא ראינו מזה שנים, בתחילת המלחמה הוא עוד נסחר סביב 4 שקלים לדולר וכיום כשהמצב הביטוחני נרגע יש הזרמה של הון הזר התחזיות הכלכליות משתפרות וגם סוכנויות הדירוג מעדכנות לחיוב את האופק, השקל מתחזק אולי אפילו מדי. נתוני המאקרו גם עוזרים למטבע, שוק העבודה חזק, האינפלציה מתכנסת לכיוון היעד וגביית המסים צפויה לשבור שיא של 520 מיליארד שקל השנה. גם הגירעון צפוי לעמוד סביב 5% מהתוצר שזה נמוך מהציפיות כשהתחזיות של בנק ישראל ל-2026-2028 מדברות על גירעון סביב כ-2.8%-2.9% בממוצע, שזה "גירעון בר קיימא" כל אלה ביחד ולחוד מחזקים את האמון של המשקיעים ומזרימים הון לשוק המקומי, מה שדוחף את השקל למעלה.

אבל מסתבר שהדולר היה יכול לפגוש את רמת ה-3 שקלים כבר ממזמן. ניתוח של בנק ישראל שבחן את ההשפעות השונות על שער החליפין מצא שאם מנקים מהמשוואה את שני הגורמים החריגים של השנתיים האחרונות, שהן הרפורמה המשפטית והמלחמה, הדולר היה כבר כנראה סביב 3 שקלים, ואולי אפילו נמוך מזה. 

לפי המודל שמבוסס על הקשר בין שער הדולר-שקל לבין ביצועי הנאסד"ק, השקל היה אמור להתחזק הרבה קודם. בגרף שמצורף אפשר לראות את הפער שנוצר בין המציאות לבין מה שהמודל מנבא שזה הקו הכחול, שמייצג את שער הדולר בפועל, שהוא נסק הרבה מעל הקו הכתום, שמייצג את השער הצפוי בתנאים רגילים. 

הרפורמה המשפטית והמלחמה גרמו לסטייה הזאת, בעיקר בגלל שהם הגבירו את חוסר הוודאות ופגעו באמון של המשקיעים הזרים בכלכלה המקומית. אבל עכשיו כשהמתיחות הפוליטית והביטחונית נרגעה ברמה מסוימת, נראה שהשקל סוגר את הפער ומתחזק חזרה לרמות שהוא היה צריך לפגוש גם בלי ההתערבות של אותם גורמים.


הנפגעים

מאחורי הנתונים המעודדים האלה יש סביבה שנהיית פחות ופחות נוחה לצד אחד של המשק. השקל החזק מכביד מאוד על יצואנים כמו חברות הייטק וסטארטאפים שפועלים בישראל ומוכרים את מוצריהם בחו"ל. כשההכנסות נקובות בדולרים אבל חלק גדול מההוצאות (כמו שכר, הוצאות מנהלה וכד׳) מתבצעות בשקלים, כל ירידה בשער הדולר שוחקת את השורה התחתונה. ראינו לאורך עונת הדוחות הקודמת וגם זו הנוכחית שאנחנו בעיצומה חברות כמו צ’ק פוינט, ש״האשימו״ את הדולר בכ-2% מהרווחיות הגולמית אצל חלק זה נסבל, אצל אחרות כמו אייקון גרופ, האמא של איידיגטל בישראל שפועלת ברווחיות גולמית צרה מאוד (2% מגזר ההפצה, 4% מגזר קמעונאות) זה משמעותי מאוד - אייקון: שער הדולר שחק את הרווח, המלחמה את ההכנסות