שרת המשפטים איילת שקד בוועידת המשפט של לשכת עורכי הדין
צילום: יוסי זמיר

הימין החדש מקבל 3.14% - קרוב מאוד לאחוז החסימה

לפי התוצאות המעודכנות הימין החדש מקבל 127,504 קולות. אם המפלגה תעבור את אחוז החסימה הכנסת תהיה בעלת רוב ימני מובהק
שירות Bizportal | (15)

הימין החדש שבראשות איילת שקד ונפתלי בנט קרובה לאחוז החסימה. לפי נתוני ועדת הבחירות המרכזית, נכון לשעה 13:50, הימין החדש קיבל 127,504 קולות.

המשמעות היא שהימין החדש קרוב מאוד לאחוז החסימה, שכן קולות אלו מהווים נכון לעכשיו 3.14% מהמצביעים.

מעבר של אחוז החסימה - שעומד על 3.25% - עשוי להוסיף עד 4 מנדטים למפלגות הימין - מה שייצור רוב מובהק עוד יותר למפלגות הימין בכנסת. כבר כעת גוש הימין מוביל, לפי חלוקת המנדטים המסתמנת, גם ללא הימין החדש.

לפי הנתונים עד כה, מסתמן ניצחון לגוש הימין -  65 מנדטים:

הליכוד - 35 מנדטים

כולנו - 4 מנדטים

ישראל ביתנו - 5 מנדטים

יהדות התורה - 8 מנדטים

ש"ס - 8 מנדטים

הימין החדש - 0 מנדטים

איחוד מפלגות הימין - 5 מנדטים

זהות - 0 מנדטים

בגוש השמאל - 55 מנדטים:

כחול לבן - 35 מנדטים

העבודה - 6 מנדטים

מרצ - 4 מנדטים

תע"ל חדש - 6 מנדטים

רע"מ בל"ד - 4 מנדטים

החגיגה המביכה של גנץ

אמש מדגמי הערוצים בישרו על ניצחון למפלגת כחול לבן של בני גנץ ויאיר לפיד. אולם  בסמוך לשעה 2 לפנות בוקר, כל ערוצי הטלויזיה שינו את תוצאות המדגמים באופן המצביע על יתרון לליכוד, והובלה לגוש הימין. במקביל תוצאות האמת שהחלו לזרום  הצביעו על ניצחון ברור לגוש הימין.

על סמך תוצאות המדגמים המוקדמים, בני גנץ מיהר והכריז על ניצחנו. בנאום שנשא  לקראת חצות אמר גנץ: "אמרו שלא ננצח, ניצחנו. המפלגה הגדולה צריכה להרכיב את הממשלה". כשעתיים לאחר מכן, בסמוך לשעה 2 לפנות חצות, הגיע ראש הממשלה בנימין נתניהו, ונאם את נאום הניצחון.

רה"מ בנימין נתניהו בנאום ניצחון: "הבאתם הישג בלתי נתפס למרות התקשורת העוינת. שהחיינו והגענו לזמן הזה. הקדוש ברוך הוא וההיסטוריה נתנו לעם ישראל הזדמנות פז להפוך את ישראל למדינה חזקה. הציבור חכם, הישגים כבירים נזקפים לזכותנו".

תגובות לכתבה(15):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 9.
    שלום ,ולא להתראות.. (ל"ת)
    סילי 16/04/2019 18:10
    הגב לתגובה זו
  • 8.
    מוריה 14/04/2019 01:06
    הגב לתגובה זו
    מיותרים
  • 7.
    אה.מלחמות היהודים. 10/04/2019 17:42
    הגב לתגובה זו
    ואח"כ יאשימו א החרדים והערבים שהם סוחטים את המדינה ומשפילים אותה
  • 6.
    הדבר הטוב שיצא מהבחירות (ל"ת)
    העלמות המפלגה 10/04/2019 15:31
    הגב לתגובה זו
  • 5.
    מקווה שלא יעברו, ששקד תלך למכור בשמים. (ל"ת)
    יש ר אלי 10/04/2019 15:12
    הגב לתגובה זו
  • 4.
    נשרפו 10/04/2019 14:55
    הגב לתגובה זו
    אם נוסיף את זהות + אורלי לוי זה 7 מנדטים .
  • 3.
    משה 10/04/2019 14:48
    הגב לתגובה זו
    גדעון סער אמר זה אחד הימים המאושרים בחיי על מי אתה עובד שאתה אומר שאתה שמח שביבי ניצח שוב פעם אתה מלקק לפושע
  • דב 10/04/2019 18:08
    הגב לתגובה זו
    תפנימו בעוד חמישים שנה תהיו באופוזיציה - קטנים יותר, חלשים יותר, עלובים יותר, פאטתיים יותר. וכל מה שנשאר לכם זו השנאה.
  • 2.
    בנט, היום מלחמה כל יום מלחמה,בהצלחה (ל"ת)
    אבי 10/04/2019 14:23
    הגב לתגובה זו
  • 1.
    הם צריכיםיותר מ12000 קול. זה מאד לא סביר אבל יש סכוי קל (ל"ת)
    שלמה 10/04/2019 13:57
    הגב לתגובה זו
  • כדאי שתלמד חשבון (ל"ת)
    זאב 10/04/2019 15:58
    הגב לתגובה זו
  • אחוז החסימה עומד על קרוב ל140000 קול.ואני לא טועה (ל"ת)
    שלמה 10/04/2019 16:30
  • נראה לי שהם צריכים בסביבות 4000 קולות. (ל"ת)
    אנה 10/04/2019 15:51
    הגב לתגובה זו
  • קולולולולו 10/04/2019 14:47
    הגב לתגובה זו
    צריכים תוספת של 4000
  • לרון 10/04/2019 14:15
    הגב לתגובה זו
    אם ייכנסו חייבים ללמוד להצטנע אחרת זה יכפיל עצמו ברבות הימים.
דן תורג'מן. קרדיט: אור ברוךדן תורג'מן. קרדיט: אור ברוך

לאור מחדלי התביעה, דן תורג'מן ניצל ממאסר בפועל

בית משפט השלום בתל אביב גזר תשעה חודשי מאסר שירוצו בעבודות שירות על דן תורג'מן, שחקן הקולנוע והתיאטרון המוכר, לאחר שהורשע בשורת עבירות מס חמורות בהיקף של יותר מ-3.6 מיליון שקל; לצד עבודות השירות,  הוטלו עליו קנסות בסכום כולל של 200 אלף שקל - מחציתם אישית ומחציתם על חברה שבבעלותו

רן קידר |
נושאים בכתבה עבירות מס

בית משפט השלום בתל אביב גזר תשעה חודשי מאסר שירוצו בעבודות שירות על דן תורג'מן, שחקן הקולנוע והתיאטרון המוכר, לאחר שהורשע בשורת עבירות מס חמורות בהיקף של יותר מ-3.6 מיליון שקל. לצד עבודות השירות הוטלו עליו קנסות בסכום כולל של 200 אלף שקל – מחציתם אישית ומחציתם על חברה שבבעלותו.

תורג'מן הורשע בשש עבירות של השמטת הכנסה וב-14 עבירות של מרמה, עורמה ותחבולה, בגין אי-דיווח שיטתי על הכנסות מיזמות נדל"ן והשכרת דירות לאורך שנים. על פי הכרעת הדין, הוא עסק ביזמות, שיווק מגרשים ומתן שירותי בנייה באמצעות חברה בבעלותו, מבלי שדיווח לרשויות המס, מבלי שניהל ספרים ומבלי שהפיק חשבוניות כחוק.

למרות חומרת המעשים והיקפם, בית המשפט נמנע מהטלת מאסר בפועל - בניגוד לעמדת הפרקליטות, שדרשה 15 חודשי מאסר - וזאת בשל מה שהוגדר ככשל חמור בהתנהלות רשויות האכיפה. השופטת מתחה ביקורת חריפה על רשות המסים והפרקליטות, וקבעה כי כתב האישום הוגש בשיהוי קיצוני ובלתי מוסבר, שנים רבות לאחר ביצוע העבירות המרכזיות.

בהכרעתה קבעה השופטת כי העבירות בוצעו בעיקר בין השנים 2007 ל-2012, אך כתב האישום הוגש רק בשנת 2023, כ-11 עד 16 שנים לאחר מכן. לדבריה, החקירה הפכה גלויה כבר בשנת 2018, אך התיק “נתקע” במשך שנים הן ביחידה החוקרת והן בפרקליטות, ללא הצדקה עניינית. “מדובר במקרה חריג שבחריגים, עינוי דין של ממש”, כתבה, וציינה כי במקרים דומים נגזרים עונשי מאסר בפועל גם כאשר היקף העבירות נמוך יותר.

כתב האישום כלל שלושה אישומים עיקריים: העלמת הכנסות מיזמות ושיווק נדל"ן בסכום של כ־2.7 מיליון שקל; התחמקות מתשלום מס שבח באמצעות רישום נכס על שם אחר; והשמטת הכנסות נוספות של כמיליון שקל מהשכרת דירות. במסגרת ההליך האזרחי חתם הנאשם על הסכמי שומה והסיר את המחדלים, תוך תשלום מס של כחצי מיליון שקל.

צהל עזה חרבות ברזל
צילום: דובר צהל

ועדת החוץ והביטחון אישרה לקריאה שנייה ושלישית את חוק הפנסיות לפורשי צה״ל

החקיקה מסדירה את סמכות הרמטכ״ל בעקבות פסיקת בג״ץ, על רקע התרעות בצה״ל על גל פרישות והתנגדות חריפה בכנסת לעלות התקציבית

אדיר בן עמי |

ועדת החוץ והביטחון של הכנסת אישרה לקריאה שנייה ושלישית את הצעת חוק שירות הקבע בצבא הגנה לישראל (גמלאות), תיקון מספר 36, המסדיר את סמכות הרמטכ"ל להעניק לפורשי צה"ל רכיב פנסיה מוגדל. ההצעה אושרה ברוב של חמישה תומכים מול מתנגד אחד, לאחר דחיית כלל ההסתייגויות שהוגשו לה.

החקיקה נועדה להסדיר מצב משפטי שנוצר בעקבות פסיקת בג"ץ מחודש ספטמבר האחרון, שקבע כי המדיניות הנהוגה בצה"ל להענקת תוספות פנסיה לפורשים חורגת מהמסגרת שקבע המחוקק ואינה מעוגנת בדין. בית המשפט קבע כי ללא חקיקה ראשית, הסמכות תבוטל החל מ־1 בינואר 2026, תוך מתן פרק זמן להסדרת הנושא בכנסת. מאז פסק הדין קיימה ועדת החוץ והביטחון שורת דיונים בהצעת החוק, שבמהלכם הציגו נציגי צה"ל תמונת מצב מדאיגה באשר להשפעת חוסר הוודאות על משרתי הקבע. באגף כוח האדם התריעו כי מאז פרסום פסק הדין הוגשו כ־300 בקשות פרישה, לצד כ־300 בקשות נוספות שנמצאות עדיין בתהליך.

רח"ט אכ"א, תא"ל אמיר ודמני, אמר בדיונים כי צה"ל נאלץ להתמודד עם פערים בכוח האדם באמצעות קידום משרתים צעירים ובעלי ניסיון מצומצם יותר. לדבריו, קיימת שחיקה הן במעמד והן בתנאי השירות, והחשש המרכזי הוא שאנשים איכותיים בוחרים שלא להישאר בשירות הקבע.


התנגדות חריפה להצעת החוק 

ח"כ עמית הלוי הגיש למעלה מ־3,000 הסתייגויות וטען כי מדובר במהלך תקציבי בהיקף של מיליארדי שקלים, שמוסתר מהציבור. לדבריו, הכספים מיועדים לפנסיות של פורשי קבע במקום להפניית משאבים ללוחמים הזקוקים לציוד ולתוספות תקציביות. הלוי טען עוד כי הפנסיות הצבאיות גבוהות משמעותית מהפנסיה הממוצעת בשירות המדינה, וכי מדובר בפורשים צעירים יחסית, לעיתים בשנות ה־40 לחייהם. לדבריו, החוק מוסיף התחייבות תקציבית נוספת של כ־1.7 מיליארד שקל למערכת שכבר נהנית מתנאים מועדפים.

בדיון האחרון אמר ח"כ הלוי כי החוק, שהובא להצבעה, מהווה בעיניו פגיעה קשה במשרתי הקבע ובלוחמי צה"ל. הוא טען כי ההשלכות ארוכות הטווח של ההחלטה עלולות לפגוע במערכת הביטחון עצמה.